תיקון היחוד היומי
תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא
וְעוֹד "וְכִי יִמְכֹּר אִישׁ אֶת בִּתּוֹ לְאָמָה" (שמות כא, ז), דָא נִשְׁמָתָא קַדִּישָׁא, דְמָכַר לָהּ בְּגוּפָא דְאִיהוּ אָמָה דִילָהּ, וְאִתְּמַר "וְשִׁפְחָה כִּי תִירַשׁ גְּבִרְתָּהּ" (משלי ל, כג), כַּד תִּפּוֹק מִגּוּפָא "לֹא תֵצֵא כְּצֵאת הָעֲבָדִים" (שמות כא, ז), דְּאִינוּן נְפָשׁוֹת דְּאִינוּן מְשׁוּתָּפִין עִם גּוּפָא תַּתָּאָה, דַהֲנָאָה דִלְהוֹן לַאו אִיהִי לְעָלְמָא דְאָתֵי, לְאִשְׁתַּדְלָא בְאוֹרַיְיתָא דְאִיהוּ חֵירוּ מִמַּלְאַךְ הַמָּוְת, אֶלָּא לְיָרְתָא לְעָלְמָא דֵין, וּבְגִין דָּא נִשְׁמָתָא דְאִיהִי אִשְׁתַּדְלָא בְּאוֹרַיְיתָא, "לֹא תֵצֵא כְּצֵאת הָעֲבָדִים" (שמות כא, ז) מִגּוּפָא בְּדוֹחֲקָא, כְּנִשְׁמָתָא דְעַם הָאָרֶץ דְּאִיהִי עֶבֶד, אֶלָּא תִּיפּוֹק בַּר חוֹרִין מִמַּלְאַךְ הַמָּוֶת.
תוספתא תקונא תמינאה
(דף קמז ע"א) בְּרֵאשִׁית, דָּא בְּאֵ"ר, וְאִינוּן תְּרֵין, חַד "בְּאֵר חֲפָרוּהָ שָׂרִים כָּרוּהָ נְדִיבֵי הָעָם" (במדבר כא, יח), חַד אִיהוּ בְּאֵר דְּאִתְּמַר בָּהּ "וַיָּרִיבוּ גַּם עָלֶיהָ" (בראשית כו, כא), וְתִנְיָינָא בְּאֵר אַחֶרֶת "וְלֹא רָבוּ עָלֶיהָ" (בראשית כו, כב). בְּאֵר דְּרָבוּ עָלֶיהָ דָּא אוֹרַיְיתָא דִבְעַל פֶּה, דְּאִתְּמַר בָּהּ "וַיָּרִיבוּ רֹעֵי גְרָר עִם רֹעֵי יִצְחָק לֵאמֹר לָנוּ הַמָּיִם" (בראשית כו, כ), אִלֵּין מַקְשִׁין עַל אִלֵּין, וְאִלֵּין חוֹלְקִין עַל אִלֵּין, אִלֵּין מְטַהֲרִין וְאִלֵּין מְטַמְּאִין, אִלֵּין פּוֹסְלִין וְאִלֵּין מַכְשִׁירִין, אִלֵּין אוֹסְרִין וְאִלֵּין מַתִּירִין, בְּשִׁית סִטְרִין, וְאִינוּן בְּרֵאשִׁית בָּרָא שִׁית וְכוּ'.
תוספתא תקונא תשיעאה
בְּרֵאשִׁית בָּרָא שִׁית סִטְרִין דְּאִסּוּר וְהֶתֵּר כִּדְקָאַמְרָן, וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר "וְעַתָּה יִגְדַּל נָא כֹּחַ אֲדֹנָי" (במדבר יד, יז), וְאִיהִי כ"ח אַתְוָון דְּעוֹבָדָא דִבְּרֵאשִׁית, בְּהַאי כ"ח תַּלְמִידֵי חֲכָמִים "וַיַּחְפֹּר בְּאֵר אַחֶרֶת וְלֹא רָבוּ עָלֶיהָ" (בראשית כו, כב), דְּאִיהִי הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי קַבָּלָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי, וּמֹשֶׁה בְּגִינָהּ בְּזִמְנָא דְאָמַר לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אֵין שָׁלוֹם בְּעִירָךְ, אָמַר "וְעַתָּה יִגְדַּל נָא כֹּחַ אֲדֹנָי" (במדבר יד, יז), וְאִיהִי תַּלְמוּד דְּאִתְּמַר לְמֹשֶׁה, 'מֹשֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי', מִשְׁנָה שִׁפְחָה דִילָהּ, דָּא אִתְעֲבִיד לַהֲלָכָה דְאִיהִי בְּרַתָּא דְמַלְכָּא לְבוּשָׁא, וּבְרַתָּא דְּמַלְכָּא אִיהִי בַּת קוֹל מִלְּגָאו, וּבְרַיְיתָא אִיהִי שִׁפְחָה לָהּ מִלְּבָר, וְאִלֵּין תְּרֵין סָמְכִין לָהּ לִבְרַתָּא דְמַלְכָּא בְגָלוּתָא מִשְׁנָה וּבְרַיְיתָא.
וְאִית שִׁפְחָה בִּישָׁא דְאִתְקְרִיאַת שִׂטְנָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וַיִּקְרָא שְׁמָהּ שִׂטְנָה" (בראשית כו, כא), אִתְּתָא דְנָחָשׁ דְּאִיהוּ שָׂטָן, וְדָא אִיהוּ מַחֲלֹקֶת וְקוּשְׁיָא, וַעֲלָהּ אִתְּמַר "וַיְמָרְרוּ אֶת חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹדָה קָשָׁה" (שמות א, יד), דְּוַדַּאי דָּא אִיהוּ קוּשְׁיָא, בְּחוֹמֶר דָּא קַל וָחֹמֶר, דָּא נָחָשׁ עֲקַלָּתוֹן מַחֲלֹקֶת, זִמְנָא אִיהוּ קַל בְּשִׁעְבּוּדָא דְיִשְׂרָאֵל כַּד חוֹבִין קַלִּין עֲלַיְיהוּ, וְזִמְנָא דְאִיהוּ חָמוּר כָּבֵד, וּמִסִּטְרָא דִילֵיהּ "תִּכְבַּד הָעֲבֹדָה" (שמות ה, ט).
וְנָחָשׁ אִיהוּ אָזִיל בְּקוּשְׁיָא וּמַחֲלוֹקֶת, כְּגַוְונָא דְגַלֵּי יַמָּא, כְּגַוְונָא דָּא כַּד חָשִׁיב בַּר נַשׁ דְּאִיהוּ בְּקוּשְׁיָא וּמַחֲלֹקֶת לְתַתָּא בְּסֵיפָא דְּמַתְנִיתִין, אַשְׁכַּח לָהּ בְּרֵישָׁא, וְכַד חָשִׁיב דְּאִיהוּ בְרֵישָׁא, אַשְׁכַּח לָהּ בְּסֵיפָא, וּלְבָתַר פַּלִּיג בְּאֶמְצָעִיתָא דְמַתְנִיתִין, "וַיַּחְפֹּר בְּאֵר אַחֶרֶת" (שם) דָּא פְּסִיקְתָּא, דְּתַמָּן פִּסְקֵי הֲלָכָה וְאִיהוּ תִּרוּץ, "וְלֹא רָבוּ עָלֶיהָ וַיִּקְרָא שְׁמָהּ רְחֹבוֹת" (בראשית כו, כב), וְאִלֵּין פִּסְקִין וְתִרוּצִין אִינוּן לְבֵנִים, דְּאִינוּן לִבּוּן הַהֲלָכָה, וְדָא אִיהוּ "וּבִלְבֵנִים, וּבְכָל עֲבֹדָה בַּשָּׂדֶה" (שמות א, יד) וַדַּאי דָּא בְרַיְיתָא, דַעֲלָהּ אִתְּמַר "כִּי בַשָּׂדֶה מְצָאָהּ" (דברים כב, כז) וְגוֹ', "אֵת כָּל עֲבֹדָתָם" (שמות א, יד) זוֹ מִשְׁנָה, שִׁפְחָה תִּנְיָינָא לִבְרַיְיתָא, "אֲשֶׁר עָבְדוּ בָהֶם בְּפָרֶךְ" (שם), הַכֹּל תָּלוּי עַד שֶׁיָּבֹא אֵלִיָּהוּ, דָא שִׁפְחָה תְּלִיתָאָה דְאִיהִי אִקְרֵי עֲבוֹדָה. קָם יְנוּקָא חֲדָא, פָּתַח וְאָמַר צָעִיר אֲנִי לְיָמִים וְאַתֶּם יְשִׁישִׁים.
תוספתא תקונא עשיראה
בְּ'רֵאשִׁית בָּ'רָא אֱ'לֹהִים דָּא בָּבָ"א, וְאִינוּן תְּלַת בָּבֵי דְאִתְרְמִיזוּ בִּתְלַת אַנְפִּין בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים. וַעֲלָהּ אִתְּמַר "עַל כָּל דְּבַר פֶּשַׁע עַל שׁוֹר עַל חֲמוֹר" (שמות כב, ח) דָּא בָּבָא קַמָּא. "עַל שֶׂה עַל שַׂלְמָה" (שם) דָּא בָּבָא מְצִיעָא. "עַל כָּל אֲבֵדָה אֲשֶׁר יֹאמַר כִּי הוּא זֶה" (שמות כב, ח) דָא בָּבָא בַּתְרָא.
(דף קמז ע"ב) "עַל שׁוֹר" בֵּיהּ מִתְוַכְּחִים מָארֵי מַתְנִיתִין דָּא עִם דָּא, וְאִית שׁוֹר וְאִית שׁוֹר, שׁוֹר תָּם וְשׁוֹר מוּעָד, וְאִית חֲמוֹר וְאִית חֲמוֹר, וְעַל אִלֵּין דְּסִטְרָא דִמְסָאֲבוּ אִתְּמַר בְּהוֹן "לֹא תַחֲרֹשׁ בְּשׁוֹר וּבַחֲמֹר יַחְדָּו" (דברים כב, י), וְיַעֲקֹב בְּגִינַיְיהוּ אָמַר "וַיְהִי לִי שׁוֹר וַחֲמוֹר" (בראשית לב, ו), צֹאן דָּא שֶׂה דְּאִתְּמַר בֵּיהּ "עַל שֶׂה" (שמות כב, ח), וְעֶבֶד וְשִׁפְחָה דָא אִיהוּ "עַל כָּל אֲבֵדָה" (שם).
במידה ויש שמות שמופיעים בצבע אדום ו/או ר"ת – אין להוציא אותם בפה – אלא רק לקרא בעינים
וְעוֹד "וְכִי יִמְכֹּר אִישׁ אֶת בִּתּוֹ לְאָמָה" (שמות כא, ז), וְעוֹד כִּי יִמְכֹּר אִישׁ אֶת בִּתּוֹ לְאָמָה, דָא נִשְׁמָתָא קַדִּישָׁא, דְמָכַר לָהּ בְּגוּפָא דְאִיהוּ אָמָה דִילָהּ, זוֹ הַנְּשָׁמָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁמָּכַר אוֹתָהּ לַגּוּף, שֶׁהוּא הָאָמָה שֶׁלָּהּ, וְאִתְּמַר "וְשִׁפְחָה כִּי תִירַשׁ גְּבִרְתָּהּ (משלי ל, כג), וְנֶאֱמַר וְשִׁפְחָה כִּי תִירַשׁ גְּבִירְתָּהּ, כַּד תִּפּוֹק מִגּוּפָא "לֹא תֵצֵא כְּצֵאת הָעֲבָדִים" (שמות כא, ז), כְּשֶׁתֵּצֵא מִן הַגּוּף, לֹא תֵצֵא כְּצֵאת הָעֲבָדִים, דְּאִינוּן נְפָשׁוֹת דְּאִינוּן מְשׁוּתָּפִין עִם גּוּפָא תַּתָּאָה, שֶׁהֵם נְפָשׁוֹת שֶׁמְּשֻׁתָּפִים עִם הַגּוּף הַתַּחְתּוֹן, דַהֲנָאָה דִלְהוֹן לַאו אִיהִי לְעָלְמָא דְאָתֵי, שֶׁהֲנָאָתָם אֵינָהּ לָעוֹלָם הַבָּא, לְאִשְׁתַּדְלָא בְאוֹרַיְיתָא דְאִיהוּ חֵירוּ מִמַּלְאַךְ הַמָּוְת, לְהִשְׁתַּדֵּל בַּתּוֹרָה שֶׁהוּא חֵרוּת מִמַּלְאַךְ הַמָּוֶת, אֶלָּא לְיָרְתָא לְעָלְמָא דֵין, אֶלָּא לִירַשׁ אֶת הָעוֹלָם הַזֶּה, וּבְגִין דָּא נִשְׁמָתָא דְאִיהִי אִשְׁתַּדְלָא בְּאוֹרַיְיתָא, "לֹא תֵצֵא כְּצֵאת הָעֲבָדִים" (שמות כא, ז) מִגּוּפָא בְּדוֹחֲקָא, וּמִשּׁוּם הַנְּשָׁמָה שֶׁמִּשְׁתַּדֶּלֶת בַּתּוֹרָה, לֹא תֵצֵא כְּצֵאת הָעֲבָדִים מִן הַגּוּף בְּדֹחַק, כְּנִשְׁמָתָא דְעַם הָאָרֶץ דְּאִיהִי עֶבֶד, אֶלָּא תִּיפּוֹק בַּר חוֹרִין מִמַּלְאַךְ הַמָּוֶת, כְּמוֹ נִשְׁמַת עַם הָאָרֶץ שֶׁהִיא עֶבֶד, אֶלָּא תֵצֵא בַּת חוֹרִין מִמַּלְאַךְ הַמָּוֶת.
תוספתא תקונא תמינאה תִּקּוּן שְׁמִינִי זֶהוּ תִקּוּן כ"ח
(דף קמז ע"א) בְּרֵאשִׁית, דָּא בְּאֵ"ר, וְאִינוּן תְּרֵין, בְּרֵאשִׁית, זוֹ בְאֵר (בְּאֵר שִׁית), וְהֵם שְׁתַּיִם, חַד "בְּאֵר חֲפָרוּהָ שָׂרִים כָּרוּהָ נְדִיבֵי הָעָם" (במדבר כא, יח), אַחַת בְּאֵר חֲפָרוּהָ שָׂרִים כָּרוּהָ נְדִיבֵי הָעָם, חַד אִיהוּ בְּאֵר דְּאִתְּמַר בָּהּ "וַיָּרִיבוּ גַּם עָלֶיהָ" (בראשית כו, כא), וְאַחַת הִיא הַבְּאֵר שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ וַיָּרִיבוּ גַּם עָלֶיהָ, וְתִנְיָינָא בְּאֵר אַחֶרֶת "וְלֹא רָבוּ עָלֶיהָ" (בראשית כו, כב), וְהַשְּׁנִיָּה בְּאֵר אַחֶרֶת וְלֹא רָבוּ עָלֶיהָ. בְּאֵר דְּרָבוּ עָלֶיהָ דָּא אוֹרַיְיתָא דִבְעַל פֶּה, הַבְּאֵר שֶׁרָבוּ עָלֶיהָ זוֹ תוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, דְּאִתְּמַר בָּהּ "וַיָּרִיבוּ רֹעֵי גְרָר עִם רֹעֵי יִצְחָק לֵאמֹר לָנוּ הַמָּיִם" (בראשית כו, כ), שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ וַיָּרִיבוּ רֹעֵי גְרָר עִם רֹעֵי יִצְחָק לֵאמֹר לָנוּ הַמָּיִם, אִלֵּין מַקְשִׁין עַל אִלֵּין, וְאִלֵּין חוֹלְקִין עַל אִלֵּין, אִלֵּין מְטַהֲרִין וְאִלֵּין מְטַמְּאִין, אִלֵּין פּוֹסְלִין וְאִלֵּין מַכְשִׁירִין, אִלֵּין אוֹסְרִין וְאִלֵּין מַתִּירִין, אֵלּוּ מַקְשִׁים עַל אֵלּוּ, וְאֵלּוּ חוֹלְקִים עַל אֵלּוּ, אֵלּוּ מְטַהֲרִים וְאֵלּוּ מְטַמְּאִים, אֵלּוּ פוֹסְלִים וְאֵלּוּ מַכְשִׁירִים, אֵלּוּ אוֹסְרִים וְאֵלּוּ מַתִּירִין, בְּשִׁית סִטְרִין, וְאִינוּן בְּרֵאשִׁית בָּרָא שִׁית וְכוּ', בְּשִׁשָּׁה צְדָדִים, וְהֵם בְּרֵאשִׁית בָּרָא שִׁית וְכוּ'.
תוספתא תקונא תשיעאה תִּקּוּן תְּשִׁיעִי זֶהוּ תִקּוּן כ"ט
בְּרֵאשִׁית בָּרָא שִׁית סִטְרִין דְּאִסּוּר וְהֶתֵּר כִּדְקָאַמְרָן, בְּרֵאשִׁית בָּרָא שִׁשָּׁה צְדָדִים שֶׁל אִסּוּר וְהֶתֵּר כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ, וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר "וְעַתָּה יִגְדַּל נָא כֹּחַ אֲדֹנָי" (במדבר יד, יז), וְעָלָיו נֶאֱמַר וְעַתָּה יִגְדַּל נָא כֹּחַ אדנ"י, וְאִיהִי כ"ח אַתְוָון דְּעוֹבָדָא דִבְּרֵאשִׁית, וְהִיא עֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנֶה הָאוֹתִיּוֹת שֶׁל מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, בְּהַאי כ"ח תַּלְמִידֵי חֲכָמִים "וַיַּחְפֹּר בְּאֵר אַחֶרֶת וְלֹא רָבוּ עָלֶיהָ" (בראשית כו, כב), בָּזֶה (שֶׁהוּא) עֶשְׂרִים וּשְׁמוֹנָה תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, וַיַּחְפְּרוּ בְּאֵר אַחֶרֶת וְלֹא רָבוּ עָלֶיהָ, דְּאִיהִי הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי קַבָּלָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי, שֶׁהִיא הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי, קַבָּלָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי, וּמֹשֶׁה בְּגִינָהּ בְּזִמְנָא דְאָמַר לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אֵין שָׁלוֹם בְּעִירָךְ, וּמֹשֶׁה בִּגְלָלָהּ, בִּזְמַן שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵין שָׁלוֹם בְּעִירְךָ, אָמַר "וְעַתָּה יִגְדַּל נָא כֹּחַ אֲדֹנָי" (במדבר יד, יז), אָמַר וְעַתָּה יִגְדַּל נָא כֹּחַ אדנ"י, וְאִיהִי תַּלְמוּד דְּאִתְּמַר לְמֹשֶׁה, 'מֹשֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי', וְהִיא הַתַּלְמוּד שֶׁנֶּאֱמַר לְמֹשֶׁה, מֹשֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי, מִשְׁנָה שִׁפְחָה דִילָהּ, הַמִּשְׁנָה הַשִּׁפְחָה שֶׁלָּהּ, דָּא אִתְעֲבִיד לַהֲלָכָה דְאִיהִי בְּרַתָּא דְמַלְכָּא לְבוּשָׁא, זוֹ נֶעֶשְׂתָה לַהֲלָכָה שֶׁהִיא בַּת הַמֶּלֶךְ הַלְּבוּשׁ, וּבְרַתָּא דְּמַלְכָּא אִיהִי בַּת קוֹל מִלְּגָאו, וּבַת הַמֶּלֶךְ הִיא בַּת קוֹל מִבִּפְנִים, וּבְרַיְיתָא אִיהִי שִׁפְחָה לָהּ מִלְּבָר, וְהַבָּרַיְתָא הִיא שִׁפְחָה לָהּ מִבַּחוּץ, וְאִלֵּין תְּרֵין סָמְכִין לָהּ לִבְרַתָּא דְמַלְכָּא בְגָלוּתָא מִשְׁנָה וּבְרַיְיתָא, וְאֵלּוּ שְׁנֵי הַתּוֹמְכִים אוֹתָהּ אֶת בַּת הַמֶּלֶךְ בַּגָּלוּת – מִשְׁנָה וּבָרַיְתָא.
וְאִית שִׁפְחָה בִּישָׁא דְאִתְקְרִיאַת שִׂטְנָה, וְיֵשׁ שִׁפְחָה רָעָה שֶׁנִּקְרֵאת שִׂטְנָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וַיִּקְרָא שְׁמָהּ שִׂטְנָה" (בראשית כו, כא), זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וַיִּקְרָא אֶת שְׂמָהּ שִׂטְנָה, אִתְּתָא דְנָחָשׁ דְּאִיהוּ שָׂטָן, אֵשֶׁת הַנָּחָשׁ שֶׁהוּא הַשָּׂטָן, וְדָא אִיהוּ מַחֲלֹקֶת וְקוּשְׁיָא, וַעֲלָהּ אִתְּמַר "וַיְמָרְרוּ אֶת חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹדָה קָשָׁה" (שמות א, יד), וְזוֹהִי מַחֲלֹקֶת וְקֻשְׁיָה, וְעָלֶיהָ נֶאֱמַר וַיְמָרֲרוּ אֶת חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹדָה קָשָׁה, דְּוַדַּאי דָּא אִיהוּ קוּשְׁיָא, בְּחוֹמֶר דָּא קַל וָחֹמֶר, שֶׁוַּדַּאי זוֹהִי קֻשְׁיָה, בְּחֹמֶר – זֶהוּ קַל וָחֹמֶר, דָּא נָחָשׁ עֲקַלָּתוֹן מַחֲלֹקֶת, זֶה נָחָשׁ עֲקַלָּתוֹן מַחֲלֹקֶת, זִמְנָא אִיהוּ קַל בְּשִׁעְבּוּדָא דְיִשְׂרָאֵל כַּד חוֹבִין קַלִּין עֲלַיְיהוּ, פַּעַם הוּא קַל בַּשִּׁעְבּוּד שֶׁל יִשְׂרָאֵל כְּשֶׁהַחֲטָאִים קַלִּים עֲלֵיהֶם, וְזִמְנָא דְאִיהוּ חָמוּר כָּבֵד, וּמִסִּטְרָא דִילֵיהּ "תִּכְבַּד הָעֲבֹדָה" (שמות ה, ט), וּפַעַם שֶׁהוּא חָמוּר, כָּבֵד, וּמֵהַצַּד שֶׁלּוֹ תִּכְבַּד הָעֲבֹדָה.
וְנָחָשׁ אִיהוּ אָזִיל בְּקוּשְׁיָא וּמַחֲלוֹקֶת, כְּגַוְונָא דְגַלֵּי יַמָּא, וְהַנָּחָשׁ הוֹלֵךְ בְּקֻשְׁיָה וּבְמַחֲלֹקֶת, כְּמוֹ גַּלֵּי הַיָּם, כְּגַוְונָא דָּא כַּד חָשִׁיב בַּר נַשׁ דְּאִיהוּ בְּקוּשְׁיָא וּמַחֲלֹקֶת לְתַתָּא בְּסֵיפָא דְּמַתְנִיתִין, אַשְׁכַּח לָהּ בְּרֵישָׁא, כְּמוֹ כֵן כְּשֶׁחוֹשֵׁב אָדָם שֶׁהוּא בְקֻשְׁיָה וּמַחֲלֹקֶת לְמַטָּה בְּסוֹף הַמִּשְׁנָה, מוֹצֵא אוֹתָהּ בָּרֹאשׁ, וְכַד חָשִׁיב דְּאִיהוּ בְרֵישָׁא, אַשְׁכַּח לָהּ בְּסֵיפָא, וּכְשֶׁחוֹשֵׁב שֶׁהוּא בָּרֹאשׁ, מוֹצֵא אוֹתָהּ בַּסּוֹף, וּלְבָתַר פַּלִּיג בְּאֶמְצָעִיתָא דְמַתְנִיתִין, וְאַחַר כָּךְ חוֹלֵק בְּאֶמְצַע הַמִּשְׁנָה. "וַיַּחְפֹּר בְּאֵר אַחֶרֶת" (שם) דָּא פְּסִיקְתָּא, דְּתַמָּן פִּסְקֵי הֲלָכָה וַיַּחְפְּרוּ בְּאֵר אַחֶרֶת – זוֹ הַפְּסִיקְתָא, שֶׁשָּׁם פִּסְקֵי הֲלָכָה, וְאִיהוּ תִּרוּץ, "וְלֹא רָבוּ עָלֶיהָ וַיִּקְרָא שְׁמָהּ רְחֹבוֹת" (בראשית כו, כב), וְהוּא תֵרוּץ וְלֹא רָבוּ עָלֶיהָ, וַיִּקְרָא שְׁמָהּ רְחוֹבוֹת, וְאִלֵּין פִּסְקִין וְתִרוּצִין אִינוּן לְבֵנִים, וְהַפְּסָקִים וְהַתֵּרוּצִים הַלָּלוּ הֵם לְבֵנִים, דְּאִינוּן לִבּוּן הַהֲלָכָה, שֶׁהֵם לִבּוּן הַהֲלָכָה, וְזֶהוּ וּבִלְבֵנִים. וְדָא אִיהוּ "וּבִלְבֵנִים, וּבְכָל עֲבֹדָה בַּשָּׂדֶה" (שמות א, יד) וַדַּאי דָּא בְרַיְיתָא, וּבְכָל עֲבֹדָה בַּשָּׂדֶה – בְּוַדַּאי זוֹ בָּרַיְתָא, דַעֲלָהּ אִתְּמַר "כִּי בַשָּׂדֶה מְצָאָהּ" (דברים כב, כז) וְגוֹ', שֶׁעָלֶיהָ נֶאֱמַר כִּי בַשָּׂדֶה מְצָאָהּ וְגוֹמֵר. "אֵת כָּל עֲבֹדָתָם" (שמות א, יד) זוֹ מִשְׁנָה, אֵת כָּל עֲבֹדָתָם – זוֹ מִשְׁנָה, שִׁפְחָה תִּנְיָינָא לִבְרַיְיתָא, הַשִּׁפְחָה הַשְּׁנִיָּה לַבָּרַיְתָא, "אֲשֶׁר עָבְדוּ בָהֶם בְּפָרֶךְ" (שם), הַכֹּל תָּלוּי עַד שֶׁיָּבֹא אֵלִיָּהוּ, אֲשֶׁר עָבְדוּ בָהֶם בְּפָרֶךְ, הַכֹּל תָּלוּי עַד שֶׁיָּבֹא אֵלִיָּהוּ, דָא שִׁפְחָה תְּלִיתָאָה דְאִיהִי אִקְרֵי עֲבוֹדָה, זוֹ הַשִּׁפְחָה הַשְּׁלִישִׁית שֶׁנִּקְרֵאת עֲבוֹדָה, (עִבּוּד ה'), קָם יְנוּקָא חֲדָא, פָּתַח וְאָמַר צָעִיר אֲנִי לְיָמִים וְאַתֶּם יְשִׁישִׁים, קָם תִּינוֹק אֶחָד, פָּתַח וְאָמַר: צָעִיר אֲנִי לְיָמִים וְאַתֶּם יְשִׁישִׁים.
תוספתא תקונא עשיראה תִּקּוּן עֲשִׂירִי זֶהוּ תִקּוּן ל'
בְּ'רֵאשִׁית בָּ'רָא אֱ'לֹהִים דָּא בָּבָ"א, בְּ"רֵאשִׁית בָּ"רָא אֱ"לֹהִים, זוֹ בָּבָ"א, וְאִינוּן תְּלַת בָּבֵי דְאִתְרְמִיזוּ בִּתְלַת אַנְפִּין בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים. וְהֵן שְׁלֹשֶׁת הַבָּבוֹת שֶׁנִּרְמְזוּ בִּשְׁלֹשָׁה פָנִים בְּרֵא"שִׁית בָּרָ"א אֱ"לֹהִים, וַעֲלָהּ אִתְּמַר "עַל כָּל דְּבַר פֶּשַׁע עַל שׁוֹר עַל חֲמוֹר" (שמות כב, ח) דָּא בָּבָא קַמָּא וְעָלֶיהָ נֶאֱמַר עַל כָּל דְּבַר פֶּשַׁע עַל שׁוֹר עַל חֲמוֹר – זוֹ בָּבָא קַמָּא. "עַל שֶׂה עַל שַׂלְמָה" (שם) דָּא בָּבָא מְצִיעָא, עַל שֶׂה עַל שַׂלְמָה – זוֹ בָּבָא מְצִיעָא, "עַל כָּל אֲבֵדָה אֲשֶׁר יֹאמַר כִּי הוּא זֶה" (שמות כב, ח) דָא בָּבָא בַּתְרָא עַל כָּל אֲבֵדָה אֲשֶׁר יֹאמַר כִּי הוּא זֶה – זוֹ בָּבָא בָתְרָא.
(דף קמז ע"ב) "עַל שׁוֹר" בֵּיהּ מִתְוַכְּחִים מָארֵי מַתְנִיתִין דָּא עִם דָּא, עַל הַשּׁוֹר שֶׁבּוֹ מִתְוַכְּחִים בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה זֶה עִם זֶה, וְאִית שׁוֹר וְאִית שׁוֹר, וְיֵשׁ שׁוֹר וְיֵשׁ שׁוֹר, שׁוֹר תָּם וְשׁוֹר מוּעָד, שׁוֹר תָּם וְשׁוֹר מוּעָד, וְאִית חֲמוֹר וְאִית חֲמוֹר, וְיֵשׁ חֲמוֹר וְיֵשׁ חֲמוֹר, וְעַל אִלֵּין דְּסִטְרָא דִמְסָאֲבוּ אִתְּמַר בְּהוֹן "לֹא תַחֲרֹשׁ בְּשׁוֹר וּבַחֲמֹר יַחְדָּו" (דברים כב, י), וְעַל אֵלּוּ שֶׁל צַד הַטֻּמְאָה נֶאֱמַר בָּהֶם לֹא תַחֲרֹשׁ בְּשׁוֹר וּבַחֲמֹר יַחְדָּו, וְיַעֲקֹב בְּגִינַיְיהוּ אָמַר "וַיְהִי לִי שׁוֹר וַחֲמוֹר" (בראשית לב, ו), וְיַעֲקֹב בַּעֲבוּרָם אָמַר וַיְהִי לִי שׁוֹר וַחֲמוֹר צֹאן דָּא שֶׂה דְּאִתְּמַר בֵּיהּ "עַל שֶׂה" (שמות כב, ח), וְעֶבֶד וְשִׁפְחָה דָא אִיהוּ "עַל כָּל אֲבֵדָה" (שם), צֹאן זֶה שֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ עַל שֶׂה, וְעֶבֶד וְשִׁפְחָה זֶהוּ עַל כָּל אֲבֵדָה.
תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא
וּבִרְכַּת כֹּהֲנִים בְּרָזָא דָּא אִתְפָּרְשַׁת וַדַּאי. "יְבָרֶכְךָ יְהֹוָה וְיִשְׁמְרֶךָ" (במדבר ו, כד) מִסִּטְרָא דִּזְעֵיר אַנְפִּין. אֲבָל "וְיִשְׁמְרֶךָ" מִסִּטְרָא דִּשְׁכִינְתָּא לְמִישְׁרֵי עֲלַיְיהוּ. כְּגַוְנָא דָּא "יָאֵר יְהֹוָה פָּנָיו" (במדבר ו, כה) וְכוּ' מִסִּטְרָא דִּזְעֵיר אַנְפִּין לְמִישְׁרֵי עֲלַיְיהוּ. "יִשָּׂא יְהֹוָה" (במדבר ו, כו) וְכוּ' תִּיקּוּנָא דְּיִשְׂרָאֵל לְאִתְקַשְּׁרָא בְּהוּ.
מַהוּ "וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם" (במדבר ו, כו), וַיִּתֵּן לְךָ מִבָּעֵי לֵיהּ? אֶלָּא וַיָּשֶׂם לְךָ, דְּיִשְׂרָאֵל אִינוּן שָׁלוֹם דַּעֲבָדִין שְׁלָמָא בֵּין פָּמַלְיָא שֶׁל מַעְלָה לְפָמַלְיָא שֶׁל מַטָּה, וְרָזָא דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ. וְתַלְמִידֵי חֲכָמִים יַתִּיר מִכֹּלָּא דְּאִתְּמָר בְּהוּ 'מַרְבִּים שָׁלוֹם בָּעוֹלָם' (ברכות סד). וּבְהַאי שְׁלָמָא נָמֵי מִתְבָּרְכָן, דִּכְתִיב "יְהֹוָה עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן יְהֹוָה יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם" (תהלים כט, יא). וְרָזָא דָּא 'בְּמִדָּה שֶׁאָדָם מוֹדֵד בַּהּ מוֹדְדִין לוֹ' (מגילה יג) כַּמִּדָּה לָא אִתְּמָר אֶלָּא בְּמִדָּה. וְרָזָא דָּא "כִּי פֹעַל אָדָם יְשַׁלֶּם לוֹ" (איוב לד, יא). דְּהָא עוֹבָדָא גּוּפֵיהּ אִיהוּ דִּסְלִיק לְעֵילָא וְאַיְיתֵי תִּיקּוּנָא לְתַתָּא. בְּגִין כָּךְ בְּשָׁלוֹם, דְּדָא תִּיקּוּנָא וּבָהּ יִזְכּוּן לְנַיְיחָא שְׁלִים. זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל בַּהֲדָךְ בְּעָלְמָא דֵּין וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי.
קָם רַב הַמְנוּנָא סָבָא פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' וַדַּאי תִּיקּוּנָא עִלָּאָה אִתְתַּקַּן וְכוּ'. וְהָכָא אִצְטְרִיךְ לְסַדְרָא תִּיקּוּנָא (דף קעא' עמוד א') דְּחֶדְוָתָא כִּדְקָא יָאוּת, בְּז' תִּיקּוּנִין אִתְתַּקַּן וַדַּאי.
תִּיקּוּנָא קַדְמָאָה אִתְתַּקְּנַת שְׁכִינְתָּא לְתַתָּא בְּכַמָּה תִּיקּוּנִין עִלָּאִין, בְּכַמָּה דַּרְגִּין בְּכַמָּה עִיטּוּרִין. דְּכָל קִלְקוּלִין אִתַּתְקְנוּ, וְכָל פְּגָמִין אִתְעֲבָרוּ וְכָל כִּיבִין אִתְיָסִיאוּ. וּכְדֵין בְּתִיקּוּנָא דָּא סַלְקַת לְעֵילָא לְאִתְחַבְּרָא בְּמַלְכָּא. וְאִתְּמָר בַּהּ "בָּרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם יְהֹוָה" (תהלים קיח, כו). דָּא מָאן דְּסָלִיק בְּתִיקּוּנָא דִּשְׁכִינְתָּא כִּדְקָא יָאוּת, כְּדֵין קַיְימַת שְׁכִינְתָּא בְּבֵיתָהּ, מַאי דַּהֲוַת עַד הָשַׁתָּא בְּכַמָּה אֳרָחִין רַחִיקִין עֲקִימִין. וְהָא הָשַׁתָּא אָתְיַת כָּלָה לְבֵי חָתָן. וְדָא
תִּיקּוּנָא תִּנְיָנָא "בֵּרַכְנוּכֶם מִבֵּית יְהֹוָה" (תהלים קיח, כו). הָשַׁתָּא קַיְימַת בְּבֵיתָא וַדַּאי.
תִּיקּוּנָא תְלִיתָאָה "אֵל יְהֹוָה וַיָּאֶר לָנוּ" (תהלים קיח, כז). דִּכְדֵין מַלְכָּא אַנְהִיר אַנְפִּין לְגַבָּהּ, וְאִתְבַּסְּמָת בִּבְסִימוּ דְּחֶדְוָתָא כִּדְקָא יָאוּת.
תִּיקּוּנָא רְבִיעָאָה חֻפָּה. דָּא אִימָּא דִּקְיָימַת וְסָחֲרַת עַל בְּנָהָא לְחַבְּרָא לוֹן לְבָתַר פְּרִישׂוּ אִתְפְּרַשׂ טַלִּית עַל רֵישָׁא דְּחַתָּן וְכַלָּה. וְחֻפָּה אִיהוּ מֵרָזָא דִּאִימָא וַדַּאי. וְטַלִּית אִיהוּ דְּאַסְחַר עַל רֵישָׁא וְאִתְּמָר.
(דף קעא' עמוד ב') תִּיקּוּנָא חֲמִישָׁאָה קִדּוּשִׁין. וְכָל דָּא "אִסְרוּ חַג בַּעֲבֹתִים עַד קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ" (תהלים קיח, כז), אִלֵּין תְּלָת סַהֲדִין נֵצַח הוֹד יְסוֹד, דִּבְהוּ אִתְקַשְּׁרַת שְׁכִינְתָּא בְּמַלְכָּא בִּתְלָת כְּרִיכוֹת דִּרְצוּעָה דְּיָד, וְדָא קִדּוּשִׁין וַדַּאי. דְּאַף עַל גַּב דְּאִיהִי לְעֵילָא קַיְימַת, קִישּׁוּרָא דִּילַהּ הָכָא אִתְקְשַׁר. דְּאִיהִי עֲשִׂירָאָה לְמַלְכָּא וְאִתְקַשְּׁרַת בֵּיהּ בִּתְלָת אִלֵּין, בְּהוּ "אִסְרוּ חַג" (תהלים קיח, כז) וְכוּ'.
וּבִרְכַּת כֹּהֲנִים בְּרָזָא דָּא אִתְפָּרְשַׁת וַדַּאי. וברכת הכהנים בסוד הקשר הזה מתפרשת ודאי "יְבָרֶכְךָ יְהֹוָה וְיִשְׁמְרֶךָ" (במדבר ו, כד) מִסִּטְרָא מצד דִּזְעֵיר אַנְפִּין שהוא הקב"ה. אֲבָל "וְיִשְׁמְרֶךָ" מִסִּטְרָא דִּשְׁכִינְתָּא לְמִישְׁרֵי עֲלַיְיהוּ. אבל וישמרך נאמר מצד השכינה שתשרה ותשמור עליהם. כְּגַוְנָא דָּא וכענין זה "יָאֵר יְהֹוָה פָּנָיו" (במדבר ו, כה) וְכוּ' מִסִּטְרָא מצד דִּזְעֵיר אַנְפִּין לְמִישְׁרֵי עֲלַיְיהוּ שישרה עליהם, ויחונך זו השכינה. וכן ההמשך "יִשָּׂא יְהֹוָה" (במדבר ו, כו) וְכוּ'.
תִּיקּוּנָא דְּיִשְׂרָאֵל לְאִתְקַשְּׁרָא בְּהוּ תיקונם של ישראל להיקשר בקב"ה ושכינתא. מַהוּ "וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם" (במדבר ו, כו), וַיִּתֵּן לְךָ מִבָּעֵי לֵיהּ? צריך היה לומר ויתן לך שלום? אֶלָּא וַיָּשֶׂם לְךָ, דְּיִשְׂרָאֵל אִינוּן שָׁלוֹם דַּעֲבָדִין שְׁלָמָא בֵּין פָּמַלְיָא שֶׁל מַעְלָה לְפָמַלְיָא שֶׁל מַטָּה, אלא וישם לך, ששמים ישראל שלום, חיבור וקשר אחד בין פמליה של מעלה ופמליא של מטה, וְרָזָא דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ וזה סוד קב"ה שהוא פמליה של מעלה, ושכינתא – פמליא של מטה. וְתַלְמִידֵי חֲכָמִים יַתִּיר מִכֹּלָּא דְּאִתְּמָר בְּהוּ ותלמידי חכמים הם יותר מכולם מייחדים עניין זה שנאמר בהם 'מַרְבִּים שָׁלוֹם בָּעוֹלָם' (ברכות סד). וּבְהַאי שְׁלָמָא נָמֵי מִתְבָּרְכָן, ובזה השלום והיחוד שמייחדים גם הם מתברכים דִּכְתִיב "יְהֹוָה עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן יְהֹוָה יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם" (תהלים כט, יא). וְרָזָא דָּא וזה סוד 'בְּמִדָּה שֶׁאָדָם מוֹדֵד בַּהּ מוֹדְדִין לוֹ' (מגילה יג) 'כַּמִּדָּה' לָא אִתְּמָר אֶלָּא 'בְּמִדָּה' כמידה לא נאמר אלא "במידה" שהיא סוד שכינה. וְרָזָא דָּא וזה סוד "כִּי פֹעַל אָדָם יְשַׁלֶּם לוֹ" (איוב לד, יא). דְּהָא עוֹבָדָא גּוּפֵיהּ אִיהוּ דִּסְלִיק לְעֵילָא וְאַיְיתֵי תִּיקּוּנָא לְתַתָּא. שזה המעשה עצמו הוא העולה למעלה בסוד מן וכלי מחזיק בברכה, ובו יורד התיקון והברכה למטה, בְּגִין כָּךְ בְּשָׁלוֹם, דְּדָא תִּיקּוּנָא וּבָהּ יִזְכּוּן לְנַיְיחָא שְׁלִים. לכן מסתיימת הברכה ב"שלום", שהוא החיבור והיחוד שבו יזכו ישראל למנוחה שלמה. זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל בַּהֲדָךְ בְּעָלְמָא דֵּין וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי. אשרי חלקם של ישראל בזכותך בעולם הזה ובעולם הבא.
קָם רַב הַמְנוּנָא סָבָא פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' קם רבי המנונא סבא פתח ואמר, רבי רבי הרמח"ל, וַדַּאי תִּיקּוּנָא עִלָּאָה אִתְתַּקַּן וְכוּ' ודאי תיקון עליון נתקן בזה הזוהר. וְהָכָא אִצְטְרִיךְ לְסַדְרָא תִּיקּוּנָא (דף קעא' עמוד א') דְּחֶדְוָתָא כִּדְקָא יָאוּת, בְּז' תִּיקּוּנִין אִתְתַּקַּן וַדַּאי. ועתה צריך לסדר כראוי את תיקוני השמחה, שנתקנים בז' תיקונים ודאי.
תִּיקּוּנָא קַדְמָאָה אִתְתַּקְּנַת שְׁכִינְתָּא לְתַתָּא בְּכַמָּה תִּיקּוּנִין עִלָּאִין, בְּכַמָּה דַּרְגִּין בְּכַמָּה עִיטּוּרִין. התיקון הראשון, נתקנת השכינה למטה בכמה תיקונים עליונים שהם הספירות העליונות, בכמה מדריגות שהם כנגד הז"ת ובכמה עיטורים, דְּכָל קִלְקוּלִין אִתַּתְקְנוּ, וְכָל פְּגָמִין אִתְעֲבָרוּ וְכָל כִּיבִין אִתְיָסִיאוּ. שכל הקלקולים תוקנו, וכל הפגמים הועברו, וכל המכאובים נרפאו. וּכְדֵין בְּתִיקּוּנָא דָּא סַלְקַת לְעֵילָא לְאִתְחַבְּרָא בְּמַלְכָּא. ואז, בתיקון הזה עלתה למעלה להתייחד במלך. וְאִתְּמָר בַּהּ ונאמר בה "בָּרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם יְהֹוָה" (תהלים קיח, כו). דָּא מָאן דְּסָלִיק בְּתִיקּוּנָא דִּשְׁכִינְתָּא כִּדְקָא יָאוּת,וזה מי שעולה בתיקון השכינה כראוי, כְּדֵין קַיְימַת שְׁכִינְתָּא בְּבֵיתָהּ, מַאי דַּהֲוַת עַד הָשַׁתָּא בְּכַמָּה אֳרָחִין רַחִיקִין עֲקִימִין. ואז נמצאת השכינה עומדת בביתה, לעומת מה שהיה עד עתה בכמה דרכים רחוקים ועקומים, וְהָא הָשַׁתָּא אָתְיַת כָּלָה לְבֵי חָתָן. וְדָא ועתה באה הכלה לבית החתן. וזה:
תִּיקּוּנָא תִּנְיָנָא התיקון שני: "בֵּרַכְנוּכֶם מִבֵּית יְהֹוָה" (תהלים קיח, כו). הָשַׁתָּא קַיְימַת בְּבֵיתָא וַדַּאי. עתה נמצאת קיימת בקביעות בביתה ודאי.
תִּיקּוּנָא תְלִיתָאָה התיקון השלישי: "אֵל יְהֹוָה וַיָּאֶר לָנוּ" (תהלים קיח, כז). דִּכְדֵין מַלְכָּא אַנְהִיר אַנְפִּין לְגַבָּהּ, וְאִתְבַּסְּמָת בִּבְסִימוּ דְּחֶדְוָתָא כִּדְקָא יָאוּת. ואז המלך / ז"א מאיר פניו אליה ונמצאים פנים ופנים, ומתמתקת במתיקות השמחה כראוי.
תִּיקּוּנָא רְבִיעָאָה התיקון הרביעי: חֻפָּה. דָּא אִימָּא דִּקְיָימַת וְסָחֲרַת עַל בְּנָהָא לְחַבְּרָא לוֹן, לְבָתַר פְּרִישׂוּ אִתְפְּרַשׂ טַלִּית עַל רֵישָׁא דְּחַתָּן וְכַלָּה. זו אימא / בינה שעומדת וסובבת על בניה לחבר אותם. אח"כ סוככת ופורסת טלית על ראש החתן והכלה, וְחֻפָּה אִיהוּ מֵרָזָא דִּאִימָא וַדַּאי. וְטַלִּית אִיהוּ דְּאַסְחַר עַל רֵישָׁא וְאִתְּמָר, וחופה היא מסוד אור המקיף היורד אימא ודאי, והטלית היא הסובבת על הראש וכבר נתבאר.
(דף קעא' עמוד ב') תִּיקּוּנָא חֲמִישָׁאָה התיקון החמישי: קִדּוּשִׁין. וְכָל דָּא וכל זה "אִסְרוּ חַג בַּעֲבֹתִים עַד קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ" (תהלים קיח, כז), אִלֵּין תְּלָת סַהֲדִין נֵצַח הוֹד יְסוֹד, דִּבְהוּ אִתְקַשְּׁרַת שְׁכִינְתָּא בְּמַלְכָּא בִּתְלָת כְּרִיכוֹת דִּרְצוּעָה דְּיָד, וְדָא קִדּוּשִׁין וַדַּאי. ואלה שלושת העדים, נצח, הוד ויסוד שבהן נקשרת השכינה במלך בשלושת הכריכות שברצועת היד הנכרכת על האצבע, וזה קידושין ודאי, דְּאַף עַל גַּב דְּאִיהִי לְעֵילָא קַיְימַת, קִישּׁוּרָא דִּילַהּ הָכָא אִתְקְשַׁר. ואף על גב שהיא עומדת למעלה כנגד החזה ואף למעלה מזה בהתאם לזמנים, כאן נקשר החיבור שלה. דְּאִיהִי עֲשִׂירָאָה לְמַלְכָּא וְאִתְקַשְּׁרַת בֵּיהּ בִּתְלָת אִלֵּין, בְּהוּ "אִסְרוּ חַג" (תהלים קיח, כז) וְכוּ'. מבחינת הדרגת המאורות היא עשירית למלך ונקשרת באלה ג' ספירות הרמוזות בג' הכריכות שבאצבע, בהם נאמר איסרו חג וכו'.