Skip to content

תיקון היחוד היומי

תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא

וְרָזָא דְמִלָּה "לִינִי הַלַּיְלָה וְהָיָה בַבֹּקֶר אִם יִגְאָלֵךְ טוֹב יִגְאָל" (רות ג, יג), טוֹב דְּאִיהוּ בְּרִית – יִגְאָל, "וְאִם לֹא יַחְפֹּץ לְגָאֳלֵךְ וּגְאַלְתִּיךְ אָנֹכִי, חַי יְהֹוָה שִׁכְבִי עַד הַבֹּקֶר" (רות ג, יג), אָנֹכִי דְאִיהִי אִימָּא עִלָּאָה, אָנֹכִי דִיצִיאַת מִצְרַיִם. "חַי יְהֹוָה שִׁכְבִי עַד הַבֹּקֶר" (רות ג, יג) דְּאִיהִי יְמִינָא, דְבֵיהּ תּוּקְפָא דְאוֹרַיְיתָא דְבִכְתָב דְּאִיהִי עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, דְמִימִינָא אִתְיְיהִיבַת אוֹרַיְיתָא דְבִכְתָב, וּמִשְּׂמָאלָא אִתְיְיהִיבַת אוֹרַיְיתָא דְעַל פֶּה דְאִיהִי נוּקְבָא.
וּבְגִין דָּא טוֹב צַדִּיק חַ"י עָלְמִין אִיהוּ מִסִּטְרָא דִשְׂמָאלָא, דְאִיהוּ 'גִבּוֹר הַכּוֹבֵשׁ אֶת יִצְרוֹ', דְאִיהוּ סמא"ל, וּבְגִין דָּא שְׂמֹאל דּוֹחֶה, וּבִימִינָא יֵקוּם, דְּמָאן דְּנָפִיל לָא צָרִיךְ לְאַקָּמָא אֶלָּא בִידָא יְמִינָא, וּבְגִין דָּא "חַי יְהֹוָה שִׁכְבִי עַד הַבֹּקֶר" (רות ג, יג).

וּשְׂמָאלָא אִיהִי רֹאשׁ הַשָּׁנָה, וִימִינָא פֶּסַח, וּבֵיהּ הֲוָה אוֹמָאָה בְּי"ד יוֹמִין, וְדָא אִיהוּ "כִּי יָד עַל כֵּס יָ"הּ" (שמות יז, טז), וְעַל הַהוּא זִמְנָא אִיהִי אָמְרַת "אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת" (שיר השירים א, ו), "אַל תִּרְאוּנִי" מִסִּטְרָא דִשְׂמָאלָא דְיִצְחָק, דַּאֲנָא בְקַדְרוּתָא בֵיהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וַתִּכְהֶיןָ עֵינָיו מֵרְאֹת" (בראשית כז, א), מֵרְאוֹת וַדַּאי בְּפוּרְקָנָא, דְּאִיהִי אוֹר מַרְאוֹת דִּנְבוּאָה, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן "נִפְתְּחוּ הַשָּׁמַיִם וָאֶרְאֶה מַרְאוֹת אֱלֹהִים" (יחזקאל א, א), וְדָא אִיהוּ "וַתִּכְהֶיןָ עֵינָיו מֵרְאֹת" (בראשית כז, א) מִסִּטְרָא דִשְׂמָאלָא, וְאִתְּמַר בְּהַהוּא זִמְנָא בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא "אַלְבִּישׁ שָׁמַיִם קַדְרוּת" (ישעיהו נ, ג).
נֵר אִיהִי ה', חָמֵשׁ גַּוָּונִין נְהִירִין בָּהּ, וְאִינוּן חִוָּור סוּמַק יָרוֹק וְאוּכַם וּתְכֵלֶת, ו' אוֹר הַנֵּר מִלְּגָאו, סמא"ל חֹשֶׁךְ, נָחָשׁ קַדְרוּת, וַעֲלָהּ אִתְּמַר אַלְבִּישׁ שָׁמַיִם קַדְרוּת נוּקְבָא דִילֵיהּ, וְשַׂק אָשִׂים כְּסוּתָם, וַוי לְנִשְׁמָתָא כַּד אִתְלַבְּשַׁת בְּקַדְרוּתָא דִלְהוֹן, וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר "וַתִּכְהֶיןָ עֵינָיו מֵרְאֹת" (בראשית כז, א), וְאִינוּן חֲשׁוֹכִין דִּמְכַסְּיָין עַל עַיְינִין, דְּלֵית לוֹן רְשׁוּ לְאִסְתַּכְּלָא בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ.

וְאוֹר וְנֵר דְּנַהֲרִין בְּהוֹן, אִתְּמַר בְּהוֹן "וְחָשְׁכוּ הָרֹאוֹת בָּאֲרֻבּוֹת" (קהלת יב, ג), כְּמָה דְּאָמַר קֹהֶלֶת "עַד אֲשֶׁר לֹא תֶחְשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ וְהָאוֹר" (קהלת יב, ב) וְגוֹ', וְאוֹר וְנֵר עֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר" (משלי ו, כג), וְאַמַּאי אִתְחַשְׁכָן בְּהוֹן? בְּגִין דְּלָא הֲווֹ מִשְׁתַּדְלִין בְּאוֹרַיְיתָא וּמִצְוָה, בִּדְחִילוּ וּבִרְחִימוּ דְאִינוּן י"ה. וּמִיָּד דְּמִשְׁתַּדְלִין בְּהוֹן בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ, אוֹמָאָה אִיהוּ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּי"ה דְּאִינוּן דְּחִילוּ וּרְחִימוּ, לְאַעֲבָרָא לוֹן מֵעָלְמָא דְנִשְׁמָתָא, בְגִין דְּאִינוּן חֲשׁוֹכִין אַפְרִישִׁין בֵּין י"ה וּבֵין ו"ה, כְּמָה דְאוּקְמוּהוּ דִכְתִיב "כִּי יָד עַל כֵּס יָ"הּ" (שמות יז, טז), וּבְהַהוּא זִמְנָא אִתְּמַר בְּאָדָם לָבְשׁוּ שָׁמַיִם קַדְרוּת וְגוֹ', וּבְהַהוּא זִמְנָא דְמִתְעַבְרִין קַדְרוּתָא וַחֲשׁוֹכָא מִנִּשְׁמָתָא, מִיָּד "כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָ"הּ" (תהלים קנ, ו).

במידה ויש שמות שמופיעים בצבע אדום, או שמות שמכילים גרשיים כדוגמת יאהדונה"י -> אין להוציא אותם בפה – אלא רק לקרא בעינים

וְרָזָא דְמִלָּה "לִינִי הַלַּיְלָה וְהָיָה בַבֹּקֶר אִם יִגְאָלֵךְ טוֹב יִגְאָל" (רות ג, יג), טוֹב דְּאִיהוּ בְּרִית – יִגְאָל, "וְאִם לֹא יַחְפֹּץ לְגָאֳלֵךְ וּגְאַלְתִּיךְ אָנֹכִי, חַי יְהֹוָה שִׁכְבִי עַד הַבֹּקֶר" (רות ג, יג), וְסוֹד הַדָּבָר – לִינִי הַלַּיְלָה וְהָיָה בַבֹּקֶר אִם יִגְאָלֵךְ טוֹב יִגְאָל, טוֹב שֶׁהוּא הַבְּרִית, יִגְאַל, וְאִם לֹא יַחְפֹּץ לְגָאֳלֵךְ וּגְאַלְתִּיךְ אָנֹכִי, חַי יהו"ה שִׁכְבִי עַד הַבֹּקֶר.  אָנֹכִי דְאִיהִי אִימָּא עִלָּאָה, אָנֹכִי דִיצִיאַת מִצְרַיִם אָנֹכִי שֶׁהִיא הָאֵם הָעֶלְיוֹנָה, אָנֹכִי שֶׁל יְצִיאַת מִצְרַיִם, "חַי יְהֹוָה שִׁכְבִי עַד הַבֹּקֶר" (רות ג, יג) דְּאִיהִי יְמִינָא, דְבֵיהּ תּוּקְפָא דְאוֹרַיְיתָא דְבִכְתָב דְּאִיהִי עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, דְמִימִינָא אִתְיְיהִיבַת אוֹרַיְיתָא דְבִכְתָב, חַי יהו"ה שִׁכְבִי עַד הַבֹּקֶר שֶׁהוּא יָמִין, שֶׁבּוֹ כֹּחַ התּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב שֶׁהִיא הָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי, שֶׁמִּיָּמִין נִתְּנָה תוֹרָה שֶׁבִּכְתָב,  וּמִשְּׂמָאלָא אִתְיְיהִיבַת אוֹרַיְיתָא דְעַל פֶּה דְאִיהִי נוּקְבָא וּמִשְּׂמֹאל נִתְּנָה תוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, שֶׁהִיא נְקֵבָה.

וּבְגִין דָּא טוֹב צַדִּיק חַ"י עָלְמִין אִיהוּ מִסִּטְרָא דִשְׂמָאלָא, דְאִיהוּ 'גִבּוֹר הַכּוֹבֵשׁ אֶת יִצְרוֹ', דְאִיהוּ סמא"ל, וּמִשּׁוּם זֶה, טוֹב צַדִּיק חַ"י הָעוֹלָמִים הוּא מִצַּד הַשְּׂמֹאל, שֶׁהוּא גִבּוֹר הַכּוֹבֵשׁ אֶת יִצְרוֹ, שֶׁהוּא סמא"ל, וּבְגִין דָּא שְׂמֹאל דּוֹחֶה, וּבִימִינָא יֵקוּם, דְּמָאן דְּנָפִיל לָא צָרִיךְ לְאַקָּמָא אֶלָּא בִידָא יְמִינָא, וּמִשּׁוּם זֶה שְׂמֹאל דּוֹחָה וּבְיָמִין יָקוּם, שֶׁמִּי שֶׁנּוֹפֵל לֹא צָרִיךְ לְהָקִים אֶלָּא בְּיַד יָמִין,  וּבְגִין דָּא "חַי יְהֹוָה שִׁכְבִי עַד הַבֹּקֶר" (רות ג, יג) וּמִשּׁוּם זֶה חַי יהו"ה שִׁכְבִי עַד הַבֹּקֶר. וּשְׂמָאלָא אִיהִי רֹאשׁ הַשָּׁנָה, וִימִינָא פֶּסַח, וּבֵיהּ הֲוָה אוֹמָאָה בְּי"ד יוֹמִין, וְדָא אִיהוּ "כִּי יָד עַל כֵּס יָ"הּ" (שמות יז, טז), וְהַשְּׂמֹאל הִיא רֹאשׁ הַשָּׁנָה, וְיָמִין פֶּסַח, וּבוֹ הָיְתָה שְׁבוּעָה בְּי"ד יָמִים, וְזֶהוּ כִּי יָד עַל כֵּס יָ"הּ,  וְעַל הַהוּא זִמְנָא אִיהִי אָמְרַת "אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת" (שיר השירים א, ו), "אַל תִּרְאוּנִי" מִסִּטְרָא דִשְׂמָאלָא דְיִצְחָק, דַּאֲנָא בְקַדְרוּתָא בֵיהּ, וְעַל אוֹתוֹ זְמַן הִיא אוֹמֶרֶת אַל תִּרְאֻנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת, וְאַל תִּרְאוּנִי מִצַּד הַשְּׂמֹאל שֶׁל יִצְחָק שֶׁאֲנִי בוֹ בְּקַדְרוּת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וַתִּכְהֶיןָ עֵינָיו מֵרְאֹת" (בראשית כז, א), מֵרְאוֹת וַדַּאי בְּפוּרְקָנָא, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וַתִּכְהֶיןָ עֵינָיו מֵרְאוֹת, מֵרְאוֹת וַדַּאי בַּגְּאֻלָּה, דְּאִיהִי אוֹר מַרְאוֹת דִּנְבוּאָה, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן "נִפְתְּחוּ הַשָּׁמַיִם וָאֶרְאֶה מַרְאוֹת אֱלֹהִים" (יחזקאל א, א)שֶׁהִיא אוֹר מַרְאוֹת שֶׁל נְבוּאָה, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם נִפְתְּחוּ הַשָּׁמַיִם וָאֶרְאֶה מַרְאוֹת אֱלֹהִי"ם,  וְדָא אִיהוּ "וַתִּכְהֶיןָ עֵינָיו מֵרְאֹת" (בראשית כז, א) מִסִּטְרָא דִשְׂמָאלָא, וְאִתְּמַר בְּהַהוּא זִמְנָא בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא "אַלְבִּישׁ שָׁמַיִם קַדְרוּת" (ישעיהו נ, ג) וְזֶהוּ וַתִּכְהֶיןָ עֵינָיו מֵרְאוֹת, מִצַּד הַשְּׂמֹאל, וְנֶאֱמַר בְּאוֹתוֹ זְמַן בַּקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַלְבִּישׁ שָׁמַיִם קַדְרוּת.

נֵר אִיהִי ה', חָמֵשׁ גַּוָּונִין נְהִירִין בָּהּ, וְאִינוּן חִוָּור סוּמַק יָרוֹק וְאוּכַם וּתְכֵלֶת, נֵר הוּא ה', חֲמִשָּׁה גְוָנִים מְאִירִים בּוֹ, וְהֵם: לָבָן, אָדֹם, יָרֹק, וְשָׁחֹר וּתְכֵלֶת. ו' אוֹר הַנֵּר מִלְּגָאו, סמא"ל חֹשֶׁךְ, נָחָשׁ קַדְרוּת, וַעֲלָהּ אִתְּמַר אַלְבִּישׁ שָׁמַיִם קַדְרוּת נוּקְבָא דִילֵיהּ, וְשַׂק אָשִׂים כְּסוּתָם, ו' אוֹר הַנֵּר מִבִּפְנִים, סמא"ל חֹשֶׁךְ, נָחָשׁ קַדְרוּת, וְעָלֶיהָ נֶאֱמַר אַלְבִּישׁ שָׁמַיִם קַדְרוּת, הַנְּקֵבָה שֶׁלּוֹ, וְשַׂק אָשִׂים כְּסוּתָם,  וַוי לְנִשְׁמָתָא כַּד אִתְלַבְּשַׁת בְּקַדְרוּתָא דִלְהוֹן, אוֹי לַנְּשָׁמָה כְּשֶׁמִּתְלַבֶּשֶׁת בַּקַּדְרוּת שֶׁלָּהֶם, וְעָלֶיהָ נֶאֱמַר וַתִּכְהֶיןָ עֵינָיו מֵרְאוֹת, וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר "וַתִּכְהֶיןָ עֵינָיו מֵרְאֹת" (בראשית כז, א), וְאִינוּן חֲשׁוֹכִין דִּמְכַסְּיָין עַל עַיְינִין, דְּלֵית לוֹן רְשׁוּ לְאִסְתַּכְּלָא בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ וְהֵם הֶחֳשָׁכִים שֶׁמְּכַסִּים עַל הָעֵינַיִם, שֶׁאֵין לָהֶם רְשׁוּת לְהִסְתַּכֵּל בַּקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּשְׁכִינָתוֹ. וְאוֹר וְנֵר דְּנַהֲרִין בְּהוֹן, אִתְּמַר בְּהוֹן "וְחָשְׁכוּ הָרֹאוֹת בָּאֲרֻבּוֹת" (קהלת יב, ג), וְאוֹר וְנֵר שֶׁמְּאִירִים (שֶׁחָשְׁכוּ) בָּהֶם, נֶאֱמַר בָּהֶם וְחָשְׁכוּ הָרוֹאוֹת בָּאֲרֻבּוֹת, כְּמָה דְּאָמַר קֹהֶלֶת "עַד אֲשֶׁר לֹא תֶחְשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ וְהָאוֹר" (קהלת יב, ב) וְגוֹ',כְּמוֹ שֶׁאָמַר קֹהֶלֶת עַד אֲשֶׁר לֹא תֶחְשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ וְהָאוֹר וְגוֹמֵר,

וְאוֹר וְנֵר עֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר" (משלי ו, כג), וְאוֹר וְנֵר, עֲלֵיהֶם נֶאֱמַר כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר,  וְאַמַּאי אִתְחַשְׁכָן בְּהוֹן? בְּגִין דְּלָא הֲווֹ מִשְׁתַּדְלִין בְּאוֹרַיְיתָא וּמִצְוָה, בִּדְחִילוּ וּבִרְחִימוּ דְאִינוּן י"ה וְלָמָּה נֶחְשָׁכִים בָּהֶם? מִשּׁוּם שֶׁלֹּא הָיוּ עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה וּבַמִּצְוָה, בְּיִרְאָה וְאַהֲבָה שֶׁהֵם י"ה,  וּמִיָּד דְּמִשְׁתַּדְלִין בְּהוֹן בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ, אוֹמָאָה אִיהוּ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּי"ה דְּאִינוּן דְּחִילוּ וּרְחִימוּ, לְאַעֲבָרָא לוֹן מֵעָלְמָא דְנִשְׁמָתָא, וּמִיָּד כְּשֶׁמִּשְׁתַּדְּלִים בָּהֶם בְּיִרְאָה וְאַהֲבָה, שְׁבוּעָה הִיא לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּיָ"הּ, שֶׁהֵם יִרְאָה וְאַהֲבָה, לְהַעֲבִיר אוֹתָם מֵעוֹלַם הַנְּשָׁמָה, בְגִין דְּאִינוּן חֲשׁוֹכִין אַפְרִישִׁין בֵּין י"ה וּבֵין ו"ה, כְּמָה דְאוּקְמוּהוּ דִכְתִיב "כִּי יָד עַל כֵּס יָ"הּ" (שמות יז, טז), מִשּׁוּם שֶׁאוֹתָם הֶחֳשָׁכִים מַפְרִידִים בֵּין י"ה וּבֵין ו"ה, כְּמוֹ שֶׁבֵּאֲרוּהוּ, שֶׁכָּתוּב כִּי יָד עַל כֵּס יָ"הּ,.

וּבְהַהוּא זִמְנָא אִתְּמַר בְּאָדָם לָבְשׁוּ שָׁמַיִם קַדְרוּת וְגוֹ', וּבְאוֹתוֹ זְמַן נֶאֱמַר בָּאָדָם לָבְשׁוּ [אַלְבִּישׁ] שָׁמַיִם קַדְרוּת וְגוֹמֵר,  וּבְהַהוּא זִמְנָא דְמִתְעַבְרִין קַדְרוּתָא וַחֲשׁוֹכָא מִנִּשְׁמָתָא, מִיָּד "כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָ"הּ" (תהלים קנ, ו), וּבְאוֹתוֹ זְמַן שֶׁמָּעֳבָרִים הַקַּדְרוּת וְהַחֲשֵׁכָה מִן הַנְּשָׁמָה, מִיָּד כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָ"הּ.  

תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא חַמְשִׁין וְאַרְבַּע

(דף קה' עמוד א') "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" אִלֵּין חֵיוָן וְכִסֵּא, דְּחֵיוָן אִינוּן תְּרֵין דְּרוֹעִין וּתְרֵין רַגְלַיִן דְּאִינוּן י"ב פְּרָקִין. עֲמוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא דָּא כִּסֵּא. צַדִּיק שְׁרַפְרַף דִּילֵיהּ. כֹּלָּא אִיהוּ יָד. "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דברים לד, יב) דָּא רָקִיעַ דְּעַל גַּבֵּי חֵיוָן, דִּכְתִיב בֵּיהּ "כְּעֵין הַקֶּרַח הַנּוֹרָא" (יחזקאל א, כב). "הַגָּדוֹל" דָּא אָדָם חָכְמָה וּבִינָה דְּאִתְּמָר בְּהוּ "זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם"(שכפולה) (בראשית ה, ב) וְכוּ' וּבְהוּ "דְּמוּת כְּמַרְאֵה אָדָם עָלָיו מִלְמָעְלָה" (יחזקאל א, כו) דָּא כֶּתֶר דְּקָאִים עֲלַיְיהוּ.

וְהָא סָבָא חַד אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' וַדַּאי "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" (דברים לד, יב) הָכִי אִיהוּ כְּלָלָא דִּרְתִיכָא עִלָּאָה. וְאִי תֵּימָא אַמַּאי הַאי הָכָא? אֶלָּא תָּא חֲזֵי, בְּשַׁעְתָּא דְּקָיְימוּ יִשְׂרָאֵל עַל טוּרָא דְּסִינַי, תָּמָן אִתְגַּלִיאַת קָמַיְיהוּ רְתִיכָא קַדִּישְׁתָּא בְּכָל דַּרְגִּין דִּילַהּ. בַּהּ כְּתִיב "רֶכֶב אֱלֹהִים רִבֹּתַיִם אַלְפֵי שִׁנְאָן אֲדֹנָי בָם סִינַי בַּקֹּדֶשׁ" (תהלים סח, יח). דִּבְהַהוּא זִמְנָא כְּתִיב "יְהֹוָה מִסִּינַי בָּא וְזָרַח" (דברים לג, ב). תָּא חֲזֵי, דְּכֹלָּא אִתְגַּלֵּי קָמַיְיהוּ וְאִשְׁתְּמוֹדָעוּ לְהוּ כַּמָּה רָזִין עִלָּאִין לְמִנְדַּע יְקָרָא דְּמָארֵיהוֹן. "רֶכֶב אֱלֹהִים רִבֹּתַיִם אַלְפֵי שִׁנְאָן" אִלֵּין כ"ב אַתְוָן עִלָּאִין (דף קה' עמוד ב')  דְּקַיְּימִין בְּהַהוּא רָקִיעַ דָּא יוֹבְלָא. וּבְזִמְנָא דְּנָפְקִין מִינֵּיהּ לְבַר, כִּסֵּא נַטִּיל לְהוּ.

וְאִי תֵּימָא הָא לְעֵילָא מֵרָקִיעַ אִיהוּ כִּסֵּא, דִּכְתִיב "וּמִמַּעַל לָרָקִיעַ אֲשֶׁר עַל רֹאשָׁם" (יחזקאל א, כו) וְכוּ'? אֲבָל תָּא חֲזֵי, כִּסֵּא וַדַּאי דָּא עֲמוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא דִּסְלִיק לְעֵילָא לְאִתְעַטְּרָא בְּעִטְרוֹי, וְאִיהוּ כִּסֵּא לְמַאן דְּיָתִיב עֲלֵיהּ וְדָא אִימָּא. אֲבָל כֵּיוָן דְּסָלִיק כִּסֵּא לְעֵילָא, רָקִיעַ נָחִית וְאִתְפַּשַּׁט לְתַתָּא וְדָא יוֹבְילָא. בְּגִין כָּךְ כִּסֵּא אִתְחָזֵי לְעֵילָא מֵרָקִיעַ. אֲבָל מַאי דְּנָפִיק מִגּוֹ רָקִיעַ אַקְדִּים הַהוּא כִּסֵּא וְנַטִּיל לֵיהּ. וְכַמָּה דְּאִיהוּ נַטִּיל הָכִי מִסְתַּדְּרִין אֲבַתְרֵיהּ כֻּלְהוֹ חֵיוָן וְכָל מְשָׁרְיָין דִּלְהוֹן. וְרָזָא דְּמִלָּה 'הַכִּסֵּא נוֹשֵׂא אָת נוֹשְׂאָיו' (סוטה לה, א) דְּדָא אִיהוּ עִיקָּרָא דְּכֹלָּא, וְכֻלְהוֹ שָׁאַר עֲנָפִין אִינוּן מִינֵּיהּ, וּבָתְרֵיהּ אִתְמַשְּׁכָן וַדַּאי.

תָּא חֲזֵי, אִסְתְּחַר רְקִיעָא בְּאַתְווֹי, וְאַתְוָן נָפְקִין לְבַר בְּכַמָּה צֵירוּפִין רָזִין עִלָּאִין. מִיָּד כִּסֵּא נַטִּיל לְהוּ, וּמִתַּמָּן מִתְפַּשְׁטָן לְכָל סְטַר לְכֻלְּהוּ חֵיוָן כַּמָּה דְּאִתְחֲזֵי. לְבָתַר תָּב שְׁרַפְרַף וְנַטִּיל כֹּלָּא בִּכְלָלָא חֲדָא וְאַפִּיק אִיהוּ עוֹבְדִין לְעָלְמָא.

אֲבָל תָּא חֲזֵי, הָכָא רָזָא דְּרָזִין לְאִשְׁתְּמוֹדְעָא בִּמְהֵימְנוּתָא עִלָּאָה, רָזָא דְּיִחוּדָא בָּאוֹרֵחַ קְשׁוֹט. כְּתִיב "כַּמַּיִם הַפָּנִים לַפָּנִים כֵּן לֵב הָאָדָם לָאָדָם" (משלי כז, יט). זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ (דף קו' עמוד א')  מָאן דְּיִנְדַּע לְמֵיהַךְ בְּרָזִין דְּמַלְכָּא בְּאֹרַח מֵישָׁר.

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא חַמְשִׁין וְאַרְבַּע

> סוד הרקיע, כסא שרפרף וחיות הקודש

(דף קה' עמוד א') "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" אִלֵּין חֵיוָן וְכִסֵּא, דְּחֵיוָן אִינוּן תְּרֵין דְּרוֹעִין וּתְרֵין רַגְלַיִן דְּאִינוּן י"ב פְּרָקִין. אלה החיות הקודש ונושאי הכיסא, שהחיות הם שתי הזרועות והשתי רגלים שהם כולם ביחד י"ב פרקים ג' פרקים בכל איבר, וסודם נשיאה, תנועה, עשיה ותמיכה של הגוף. עֲמוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא תפארת דָּא כִּסֵּא שהוא הנושא את הגוף. צַדִּיק יסוד הוא שְׁרַפְרַף שלו דִּילֵיהּ שהוא מקום יציאת השפע מהגוף, כֹּלָּא אִיהוּ וכולם ביחד – י"ב פרקים כסא ושרפרף עולים יָד.

"וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דברים לד, יב) דָּא רָקִיעַ דְּעַל גַּבֵּי חֵיוָן, הוא הרקיע שעל גבי החיות, שנאמר בו דִּכְתִיב בֵּיהּ "כְּעֵין הַקֶּרַח הַנּוֹרָא" (יחזקאל א, כב). "הַגָּדוֹל" דָּא אָדָם חָכְמָה וּבִינָה דְּאִתְּמָר בְּהוּ שנאמר בהם "זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם" (בראשית ה, ב) וְכוּ' וּבְהוּ ובהם "דְּמוּת כְּמַרְאֵה אָדָם עָלָיו מִלְמָעְלָה" (יחזקאל א, כו) דָּא כֶּתֶר דְּקָאִים עֲלַיְיהוּ הוא הכתר העומד מעל אבא ואמא.

> גילוי המרכבה בהר סיני

וְהָא סָבָא חַד אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' וַדַּאי והנה סבא אחד בא, פתח ואמר, רבי רבי הרמח"ל, "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" (דברים לד, יב) הָכִי אִיהוּ כְּלָלָא דִּרְתִיכָא עִלָּאָה. ודאי כך הוא כללות המרכבה העליונה, וְאִי תֵּימָא אַמַּאי הַאי הָכָא? ואם תתמה מדוע היא כך? אֶלָּא תָּא חֲזֵי, בְּשַׁעְתָּא דְּקָיְימוּ יִשְׂרָאֵל עַל טוּרָא דְּסִינַי, אלא בא וראה, בשעה שעמדו ישראל על הר סיני, תָּמָן אִתְגַּלִיאַת קָמַיְיהוּ רְתִיכָא קַדִּישְׁתָּא בְּכָל דַּרְגִּין דִּילַהּ.  גם התגלתה שם לפניהם המרכבה הקדושה בכל המדרגות שלה. בַּהּ כְּתִיב ועליה כתוב "רֶכֶב אֱלֹהִים רִבֹּתַיִם אַלְפֵי שִׁנְאָן אֲדֹנָי בָם סִינַי בַּקֹּדֶשׁ" (תהלים סח, יח). דִּבְהַהוּא זִמְנָא כְּתִיב ובאותו הזמן נאמר "יְהֹוָה מִסִּינַי בָּא וְזָרַח" (דברים לג, ב). תָּא חֲזֵי, דְּכֹלָּא אִתְגַּלֵּי קָמַיְיהוּ וְאִשְׁתְּמוֹדָעוּ לְהוּ כַּמָּה רָזִין עִלָּאִין לְמִנְדַּע יְקָרָא דְּמָארֵיהוֹן. בא וראה, הכל התגלה לפניהם, ונודעו להם כמה סודות עליונים לדעת בכבוד אדונם. "רֶכֶב אֱלֹהִים רִבֹּתַיִם אַלְפֵי שִׁנְאָן" אִלֵּין כ"ב אַתְוָן עִלָּאִין (דף קה' עמוד ב') דְּקַיְּימִין בְּהַהוּא רָקִיעַ דָּא יוֹבְלָא. אלה כ"ב אותיות עליונות, שעומדות באותו הרקיע הנקרא יובל והוא הבינה, וּבְזִמְנָא דְּנָפְקִין מִינֵּיהּ לְבַר, כִּסֵּא נַטִּיל לְהוּ. ובזמן שיוצאים מתוכה לחוץ, הכסא לוקח אותם.

> קשרי ההשפעה במרכבה

וְאִי תֵּימָא הָא לְעֵילָא מֵרָקִיעַ אִיהוּ כִּסֵּא, ואם תתמה, הרי למעלה מהרקיע הוא הכיסא שכתוב דִּכְתִיב "וּמִמַּעַל לָרָקִיעַ אֲשֶׁר עַל רֹאשָׁם" (יחזקאל א, כו) וְכוּ'? אֲבָל תָּא חֲזֵי, כִּסֵּא וַדַּאי דָּא עֲמוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא דִּסְלִיק לְעֵילָא לְאִתְעַטְּרָא בְּעִטְרוֹי, אבל בוא וראה, כסא ודאי הוא תפארת – עמודא דאמצעיתא, שעולה למעלה להתעטר בעטרותיו, וְאִיהוּ כִּסֵּא לְמַאן דְּיָתִיב עֲלֵיהּ וְדָא אִימָּא. והוא הכיסא למי שיושבת עליו והיא אימא, אֲבָל כֵּיוָן דְּסָלִיק כִּסֵּא לְעֵילָא, רָקִיעַ נָחִית וְאִתְפַּשַּׁט לְתַתָּא וְדָא יוֹבְילָא. אבל כיון שהכיסא עולה למעלה, רקיע יורד ומתפשט למטה, והיא היובל / אימא, בְּגִין כָּךְ כִּסֵּא אִתְחָזֵי לְעֵילָא מֵרָקִיעַ. לכן הכיסא נראה למעלה מהרקיע, אֲבָל מַאי דְּנָפִיק מִגּוֹ רָקִיעַ אַקְדִּים הַהוּא כִּסֵּא וְנַטִּיל לֵיהּ. אבל, ממה שיוצא מאותו הרקיע והם האותיות כדלעיל, מקדים הכסא ולוקח אותן. וְכַמָּה דְּאִיהוּ נַטִּיל הָכִי מִסְתַּדְּרִין אֲבַתְרֵיהּ כֻּלְהוֹ חֵיוָן וְכָל מְשָׁרְיָין דִּלְהוֹן. וכמו שהוא נוטלן, כך מסתדרים אחריו כל החיות והמחנות שלהם, וְרָזָא דְּמִלָּה וסוד הדבר 'הַכִּסֵּא נוֹשֵׂא אָת נוֹשְׂאָיו' (סוטה לה, א) דְּדָא אִיהוּ עִיקָּרָא דְּכֹלָּא, שהוא זה העיקרי מכולם, וְכֻלְהוֹ שָׁאַר עֲנָפִין אִינוּן מִינֵּיהּ, וּבָתְרֵיהּ אִתְמַשְּׁכָן וַדַּאי. וכל השאר – הם ענפים ממנו, ונמשכים אחריו ודאי.

> דרך הורדת השפע לעולם

תָּא חֲזֵי, אִסְתְּחַר רְקִיעָא בְּאַתְווֹי, וְאַתְוָן נָפְקִין לְבַר בְּכַמָּה צֵירוּפִין רָזִין עִלָּאִין. בוא וראה, סובב הרקיע באותיותיו, ויוצאים האותיות לחוץ בכמה צירופי סודות עליונים, מִיָּד כִּסֵּא נַטִּיל לְהוּ, וּמִתַּמָּן מִתְפַּשְׁטָן לְכָל סְטַר לְכֻלְּהוּ חֵיוָן כַּמָּה דְּאִתְחֲזֵי. מיד הכסא לוקח אותם ומשם מתפשטים לכל צד, לכל החיות כמו שראוי. לְבָתַר תָּב שְׁרַפְרַף וְנַטִּיל כֹּלָּא בִּכְלָלָא חֲדָא וְאַפִּיק אִיהוּ עוֹבְדִין לְעָלְמָא. אחר כך, שב השרפרף ולוקח כולם בכללות אחת, והוא מוציא המעשים לעולם.

אֲבָל תָּא חֲזֵי, הָכָא רָזָא דְּרָזִין לְאִשְׁתְּמוֹדְעָא בִּמְהֵימְנוּתָא עִלָּאָה, רָזָא דְּיִחוּדָא בָּאוֹרֵחַ קְשׁוֹט. אבל, בוא וראה, כאן סוד הסודות להיוודע באמונה העליונה, סוד היחוד בדרך אמת. כתוב, כְּתִיב "כַּמַּיִם הַפָּנִים לַפָּנִים כֵּן לֵב הָאָדָם לָאָדָם" (משלי כז, יט). זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ (דף קו' עמוד א') מָאן דְּיִנְדַּע לְמֵיהַךְ בְּרָזִין דְּמַלְכָּא בְּאֹרַח מֵישָׁר. אשרי חלקו של מי שיודע להלך בסודות המלך בדרך ישרה.

קישור לדף זוהר תניינא

תפילה קס"ד מתוך "תקט"ו תפילות"

תפילה קס"ד: האהבה לישראל מסותרת בזמן שיש אויב שמתגאה להרשיע, וקיווים של ישראל לגילוי אמתתו וחסדו

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. "הַרְאֵנוּ יְהוָֹה חַסְדְּךָ וְיֶשְׁעֲךָ תִּתֵּן לָנוּ", שֶׁהֲרֵי חֶסֶד שֶׁלְּךָ אֵינוֹ פּוֹסֵק לְעוֹלָם וְהִיא אַהֲבָה מֻסְתֶּרֶת, בְּשָׁעָה שֶׁנֶאֱמַר בּוֹ "הֵשִׁיב אָחוֹר יְמִינוֹ מִפְּנֵי אוֹיֵב", שֶׁהֲרֵי בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן לָקַח לוֹ דֶּרֶךְ נִסְתָּר בַּעֲבוּר אוֹיֵב זֶה, וְהוֹלֵךְ בְּהֶעְלֵם וּמַגִּיעַ לְיִשְׂרָאֵל מִצַּד שֶׁאֵינוֹ נִכָּר דִּכְתִיב "רֶוַח וְהַצָּלָה יַעֲמֹד לַיְּהוּדִים מִמָּקוֹם אַחֵר". וְעַד שֶׁהוּא הוֹלֵךְ כֵּן הֲרֵי הַס"א מִתְגָּאֶה לוֹמַר "עָזַב יְהוָֹה אֶת הָאָרֶץ", "אֵין יְשׁוּעָתָהּ לוֹ בֶּאֱלֹהִים סֶלָה. אַף עַל פִּי שֶיִשְׂרָאֵל מִתְקַיְימִים בְּכַמָּה נִסִּים נִסְתָּרִים שֶׁלְּךָ הֲרֵי "בְּמִּסְתָּרִים תִּבְכֶּה נַפְשִׁי מִפְּנֵי גֵּוָה" נֶפֶשׁ דָּוִד שֶׁנֶאֱמַר בָּהּ "רַבִּים אוֹמְרִים לְנַפְשִׁי אֵין יְשׁוּעָתָהּ לוֹ בֵּאלֹהִים סֶלָה", מִפְּנֵי גַּאֲוָתָם שֶׁל ס"מ וְלִילִית וְכָל הַבָּנִים הָרָעִים שֶׁלָּהֶם שֶׁנֶאֱמַר בָּהֶם "הָיוּ צָרֶיהָ לְרֹאשׁ". וַהֲרֵי זְמַן שֶׁיָּמִין זֶה לֹא יִהְיֶה עוֹד נִמְשָׁךְ לְאָחוֹר אֶלָּא בְּגָלוּי יָבוֹא לְפָנִים, "לָמָּה תָּשִׁיב יָדְךָ וִימִינֶךָ מִקֶּרֶב חֵיקְךָ כַלֵּה". שֶׁהֲרֵי לְפִי שֶׁהַיָּמִין הָלַךְ אָחוֹר נֶאֱמַר בְּיִשְׂרָאֵל "אֹתוֹתֵינוּ לֹא רָאִינוּ". וְאִם תֹאמַר שֶׁלֹּא יֵשׁ אוֹתוֹת? לֹא כֵן, אֶלָּא שֶׁאֵינָם מְגֻלִּים, וְעוֹמְדִים בְּדֶרֶךְ נִסְתָּר. "אֹתוֹתֵינוּ לֹא רָאִינוּ" וַדַּאי. וּבַעֲבוּר זֶה הֲרֵי צַר מְחָרֵף וּמְגַדֵּף. "עַד מָתַי אֱלֹהִים יְחָרֵף צָר עַד מָתַי יְנָאֵץ אוֹיֵב שִׁמְךָ לָנֶצַח"? גַּלֵּה אֱמֶת שֶׁלְּךָ וְיֵדַע אוֹתוֹ ס"מ הָרָשָׁע טָמֵא שֶׁאֵין לוֹ שְׁלִיטָה בָּעוֹלָם אֶלָּא "אֲנִי יְהוָֹה אֲנִי הוּא וְלֹא אַחֵר". הֲרֵי יִשְׂרָאֵל מְקַוִּים לְךָ, לִזְמַן שֶׁנֶאֱמַר בְּךָ "חָשַׂף יְהוָֹה אֶת זְרֹעַ קָדְשׁוֹ", שֶׁהֲרֵי בַּגִּלּוּי יִהְיֶה חֶסֶד שֶׁלְּךָ, "הַרְאֵנוּ יְהוָֹה חַסְדֶּךָ" בְּאוֹתוֹ הַשָּׁעָה יָאִיר קֶשֶׁת בִּגְוָנָיו שֶׁנֶאֱמַר בּוֹ "וּרְאִיתִיהָ לִזְכֹּר בְּרִית עוֹלָם", מִיָּד "וְיֶשְׁעֲךָ תִּתֵּן לָנוּ", הֲרֵי קִוּוּיָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל לְגַבְּךָ לְהַמְשִׁיךְ חֶסֶד זֶה בִּדְרָכָיו כָּרָאוּי דִּכְתִיב "וְהַבֹּטֵחַ בַּה' חֶסֶד יְסוֹבְבֶנּוּ", יְהוָֹה אַל תְּאַחַר. "עֲנֵנִי בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶךָ" "וְיֶשְׁעֲךָ תִּתֵּן לָנוּ". לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.