Skip to content

תיקון היחוד היומי

תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא

לָקֳבֵל בִּינָה דְאִתְּמַר בָּהּ אַלֵּף בִּינָה, אִלֵּין אַלּוּפֵי עֵשָׂו, לָקֳבֵל חָכְמָה אָדָם בְּלִיַּעַל אִישׁ אָוֶן. לְעֵילָא כתריא"ל לָקֳבֵל כֶּתֶר עֶלְיוֹן, וּמִתַּמָּן כָּרֵת לְכָל אִלֵּין דְּעָבְרִין עַל אוֹרַיְיתָא. וְאִינוּן כִּתְרִין תַּתָּאִין אִינוּן קְלִיפִין לַעֲשַׂר סְפִירָן, וַעֲשַׂר סְפִירָן מוֹחָא בְּגַוַּיְיהוּ, וְאִלֵּין קְלִיפִין אִינוּן מְחִיצָה בֵּין יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, בְּאִלֵּין קְלִיפִין מִתְלַבֵּשׁ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, לְקַיְימָא בִשְׁכִינְתֵּיהּ "וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה" (תהלים קג, יט), וּלְקַיְימָא בֵיהּ "כִּי מֶלֶךְ כָּל הָאָרֶץ אֱלֹהִים" (תהלים מז, ח).

אֲבָל לְעֵילָא בְּאַתְרֵיהּ אִתְּמַר "לֹא יְגֻרְךָ רָע" (תהלים ה, ה), אֶלָּא קְלִיפִין דִּילֵיהּ לְעֵילָא אִינוּן לְבוּשִׁין מִכַּמָּה גַוָּונִין שַׁפִּירִין דִּנְהוֹרָא, דְּמִנְּהוֹן אִתְפַּשַּׁט קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּגָלוּתָא, וְאִתְלַבַּשׁ בְּאִלֵּין אָחֳרָנִין, בְּגִין לְנַטְרָא לְיִשְׂרָאֵל, דְּאִינוּן מִתְלַבְּשִׁין בְּאִלֵּין קְלִיפִין, וְדָא אִיהוּ "בְּכָל צָרָתָם לוֹ צָר" (ישעיהו סג, ט)

(דף קט ע"א) וְכוּ', בְּקַדְמֵיתָא יְהַב לוֹן בִּידָא דְשָׁלִיחַ דְּאִיהוּ גַבְרִיאֵל, וְלָא הֲוָה מְזוֹנָא לסמא"ל וּלְמַשִּׁרְיָין דִּילֵיהּ אֶלָּא עַל יְדֵי שְׁלִיחָא, בְּגִין חוֹבִין דְּיִשְׂרָאֵל אִתְלַבַּשׁ הוּא בְּהוֹן, וְכַבְיָכוֹל אָתֵי לֵיהּ עַל יְדֵי דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, לְהַאי אִם יִשְׂרָאֵל אָזְלִין בְּאֹרַח מֵישַׁר וּמְקַיְּימִין אוֹרַיְיתָא וּפִקּוּדִין דִּילֵיהּ, וְאִם חַס וְשָׁלוֹם לָא מְקַיְּימִין אוֹרַיְיתָא וּפִקּוּדִין דִּילֵיהּ, יָהֵיב עֲשַׂר כִּתְרִין בִּידוֹי דְסמא"ל, וְלָא צָרִיךְ מְזוֹנָא לָא מִידָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כָּל שֶׁכֵּן מִשְּׁלִיחָא דִילֵיהּ. וְדָא לְפַרְעֹה דְאָמַר "לִי יְאֹרִי וַאֲנִי עֲשִׂיתִנִי" (יחזקאל כט, ג), בְּגִין דְּחָזָא כִּתְרִין נוּכְרָאִין בִּידָא דְסמא"ל, דִּבְקַדְמֵיתָא כַּד הֲווֹ כִּתְרִין תַּתָּאִין בִּידָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, מַה כְּתִיב בְּיִשְׂרָאֵל "וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם יְהֹוָה נִקְרָא עָלֶיךָ" (דברים כח, י), וּבְזִמְנָא דְאִינוּן כִּתְרִין נוּכְרָאִין בִּידָא דְסמא"ל, לָא דָחֲלִין אוּמִין דְּעָלְמָא מִיִּשְׂרָאֵל, וְעָבְדִין בְּהוּ כִּרְעוּתַיְיהוּ, עַד שַׁעְתָּא דְפוּרְקָנָא דְיִתְקַיַּים בְּהוּ "וְאֶת רוּחַ הַטֻּמְאָה אַעֲבִיר" (זכריה יג, ב) וְכוּ', דְּאִלֵּין קְלִיפִין גָּרְמִין אַפְרָשׁוּתָא בֵּין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּבֵין יִשְׂרָאֵל, וְדָא אִיהוּ רָזָא "כִּי אִם עֲוֹנֹתֵיכֶם הָיוּ מַבְדִּלִים בֵּינֵכֶם לְבֵין אֱלֹהֵיכֶם" (ישעיהו נט, ב), וְעָתִיד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאַעֲבָרָא אִלֵּין קְלִיפִין, וּלְאִתְחַזָּאָה לְיִשְׂרָאֵל בְּמוֹחָא מִלְּגָאו, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וְלֹא יִכָּנֵף עוֹד מוֹרֶיךָ וְהָיוּ עֵינֶיךָ רֹאוֹת אֶת מוֹרֶיךָ" (ישעיהו ל, כ), וְלֹא יִהְיֶה מְחִיצָה בֵּין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ וּבֵין יִשְׂרָאֵל.

וּבְזִמְנָא דַעֲשַׂר סְפִירָן מִתְלַבְּשָׁן בְּאִלֵּין קְלִיפִין, אִלֵּין דְּיָדְעִין בִּקְלִיפִין – עָבְדִין אוֹמָאָה בִּשְׁמָהָן וּבַהֲוַיּוֹת דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאִלֵּין קְלִיפִין – וּבָטְלִין גְּזֵרָה, וְעַל אִלֵּין קְלִיפִין אָמְרוּ דְצָרִיךְ הַבְדָּלָה, דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִתְלַבַּשׁ בְּהוֹן בְּיוֹמִין דְּחוֹל, וּבְשַׁבָּת אִתְפַּשַּׁט מִנְּהוֹן וְאִתְלַבַּשׁ בִּלְבוּשִׁין דְּקֹדֶשׁ, וַעֲשָׂרָה לְבוּשִׁין אִינוּן דְּקֹדֶשׁ, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן "יְהֹוָה בָּדָד יַנְחֶנּוּ וְאֵין עִמּוֹ אֵל נֵכָר" (דברים לב, יב), בָּדָ"ד עֶשֶׂר, כְּחוּשְׁבַּן עֲשַׂר קְלִיפוֹת דְּחוֹל, כַּד אִתְלַבַּשׁ בְּהוֹן אִתְּמַר "בָּדָד יֵשֵׁב מִחוּץ לַמַּחֲנֶה מוֹשָׁבוֹ" (ויקרא יג, מו), בְּהַהִיא קְלִיפָה דְגָרִים בַּר נַשׁ לְאִתְלַבְּשָׁא שֵׁם ה' בֵּיהּ נָטִיל נוּקְמָא, וּבְגִין דָּא "לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא" (שמות כ, ו), וּבְגִין דָּא תַּקִּינוּ בְהַבְדָּלָה 'הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל וּבֵין אוֹר לְחשֶׁךְ', דְּלָא יְחַבֵּר קְלִיפִין דְּחוֹל לִקְלִיפִין דְּקֹדֶשׁ, וְלָא יַעֲבִיד לוֹן תַּעֲרוֹבֶת.

במידה ויש שמות שמופיעים בר" ו/או בצבע אדום – אין להוציא אותם בפה – אלא רק לקרא בעינים

לָקֳבֵל בִּינָה דְאִתְּמַר בָּהּ אַלֵּף בִּינָה, אִלֵּין אַלּוּפֵי עֵשָׂו, כְּנֶגֶד בִּינָה שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ אַלֵּף בִּינָה – אֵלֶּה אַלּוּפֵי עֵשָׂו, כְּנֶגֶד חָכְמָה – אָדָם בְּלִיַּעַל אִישׁ אָוֶן,  לָקֳבֵל חָכְמָה אָדָם בְּלִיַּעַל אִישׁ אָוֶן. לְעֵילָא כתריא"ל לָקֳבֵל כֶּתֶר עֶלְיוֹן, וּמִתַּמָּן כָּרֵת לְכָל אִלֵּין דְּעָבְרִין עַל אוֹרַיְיתָא לְמַעְלָה כתריא"ל (כרתיא"ל) כְּנֶגֶד כֶּתֶר עֶלְיוֹן, וּמִשָּׁם כָּרֵת לְכָל אֵלּוּ שֶׁעוֹבְרִים עַל הַתּוֹרָה, וְאִינוּן כִּתְרִין תַּתָּאִין אִינוּן קְלִיפִין לַעֲשַׂר סְפִירָן, וַעֲשַׂר סְפִירָן מוֹחָא בְּגַוַּיְיהוּ, וְאוֹתָם כְּתָרִים הַתַּחְתּוֹנִים הֵם קְלִפּוֹת לְעֶשֶׂר הַסְּפִירוֹת, וְעֶשֶׂר סְפִירוֹת בְּתוֹכָן הַמֹּחַ,  וְאִלֵּין קְלִיפִין אִינוּן מְחִיצָה בֵּין יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, וְאֵלּוּ הַקְּלִפּוֹת הֵן מְחִצָּה בֵּין יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם.  בְּאִלֵּין קְלִיפִין מִתְלַבֵּשׁ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, לְקַיְימָא בִשְׁכִינְתֵּיהּ "וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה" (תהלים קג, יט)בַּקְּלִפּוֹת הַלָּלוּ מִתְלַבֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּשְׁכִינָתוֹ, לְקַיֵּם בִּשְׁכִינָתוֹ וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה, וּלְקַיְימָא בֵיהּ "כִּי מֶלֶךְ כָּל הָאָרֶץ אֱלֹהִים" (תהלים מז, ח) וּלְקַיֵּם בּוֹ כִּי מֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ אֱלֹהִי"ם.
 
אֲבָל לְעֵילָא בְּאַתְרֵיהּ אִתְּמַר "לֹא יְגֻרְךָ רָע" (תהלים ה, ה), אֶלָּא קְלִיפִין דִּילֵיהּ לְעֵילָא אִינוּן לְבוּשִׁין מִכַּמָּה גַוָּונִין שַׁפִּירִין דִּנְהוֹרָא, אֲבָל לְמַעְלָה בִמְקוֹמוֹ נֶאֱמַר לֹא יְגֻרְךָ רָע, אֶלָּא הַקְּלִפּוֹת שֶׁלּוֹ לְמַעְלָה הֵן לְבוּשִׁים מִכַּמָּה גְוָנִים יָפִים שֶׁל אוֹר,  דְּמִנְּהוֹן אִתְפַּשַּׁט קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּגָלוּתָא, שֶׁמֵּהֶם הִתְפַּשֵּׁט הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּגָּלוּת,  וְאִתְלַבַּשׁ בְּאִלֵּין אָחֳרָנִין, בְּגִין לְנַטְרָא לְיִשְׂרָאֵל, וְהִתְלַבֵּשׁ בָּאֲחֵרִים הַלָּלוּ כְּדֵי לִשְׁמֹר אֶת יִשְׂרָאֵל, דְּאִינוּן מִתְלַבְּשִׁין בְּאִלֵּין קְלִיפִין, וְדָא אִיהוּ "בְּכָל צָרָתָם לוֹ צָר" (ישעיהו סג, ט) שֶׁהֵם מִתְלַבְּשִׁים בַּקְּלִפּוֹת הַלָּלוּ, וְזֶהוּ בְּכָל צָרָתָם לוֹ צָר וְכוּ'.

(דף קט ע"א) וְכוּ', בְּקַדְמֵיתָא יְהַב לוֹן בִּידָא דְשָׁלִיחַ דְּאִיהוּ גַבְרִיאֵל, בַּהַתְחָלָה נָתַן אוֹתָם בִּידֵי הַשָּׁלִיחַ שֶׁהוּא גַבְרִיאֵל,  וְלָא הֲוָה מְזוֹנָא לס"מ וּלְמַשִּׁרְיָין דִּילֵיהּ אֶלָּא עַל יְדֵי שְׁלִיחָא, וְלֹא הָיָה מָזוֹן לְס"מ וְלַמַּחֲנוֹת שֶׁלּוֹ אֶלָּא עַל יְדֵי שָׁלִיחַ,  בְּגִין חוֹבִין דְּיִשְׂרָאֵל אִתְלַבַּשׁ הוּא בְּהוֹן, בִּגְלַל הַחֲטָאִים שֶׁל יִשְׂרָאֵל הוּא הִתְלַבֵּשׁ בָּהֶם,  וְכַבְיָכוֹל אָתֵי לֵיהּ עַל יְדֵי דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְכִבְיָכוֹל בָּא לוֹ עַל יְדֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לְהַאי אִם יִשְׂרָאֵל אָזְלִין בְּאֹרַח מֵישַׁר וּמְקַיְּימִין אוֹרַיְיתָא וּפִקּוּדִין דִּילֵיהּ, וְזֶה אִם יִשְׂרָאֵל הוֹלְכִים בַּדֶּרֶךְ הַיְשָׁרָה וּמְקַיְּמִים אֶת הַתּוֹרָה וְאֶת מִצְווֹתָיו,וְאִם חַס וְשָׁלוֹם לָא מְקַיְּימִין אוֹרַיְיתָא וּפִקּוּדִין דִּילֵיהּ, וְאִם חַס וְשָׁלוֹם לֹא מְקַיְּמִים אֶת הַתּוֹרָה וְאֶת מִצְווֹתָיו, יָהֵיב עֲשַׂר כִּתְרִין בִּידוֹי דְסמא"ל, וְלָא צָרִיךְ מְזוֹנָא לָא מִידָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כָּל שֶׁכֵּן מִשְּׁלִיחָא דִילֵיהּ. נוֹתֵן עֲשָׂרָה כְתָרִים בִּידֵי סמא"ל, וְלֹא צָרִיךְ מָזוֹן לֹא מִיַּד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כָּל שֶׁכֵּן מִשְּׁלוּחוֹ,  וְדָא לְפַרְעֹה דְאָמַר "לִי יְאֹרִי וַאֲנִי עֲשִׂיתִנִי" (יחזקאל כט, ג), בְּגִין דְּחָזָא כִּתְרִין נוּכְרָאִין בִּידָא דְס"מ, מִשּׁוּם שֶׁרָאָה כְתָרִים נָכְרִים בְּיַד ס"מ,  דִּבְקַדְמֵיתָא כַּד הֲווֹ כִּתְרִין תַּתָּאִין בִּידָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, שֶׁבַּתְּחִלָּה, כְּשֶׁהָיוּ הַכְּתָרִים הַתַּחְתּוֹנִים בִּידֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא,
 
 מַה כְּתִיב בְּיִשְׂרָאֵל מַה כָּתוּב בְּיִשְׂרָאֵל? "וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם יְהֹוָה נִקְרָא עָלֶיךָ" (דברים כח, י), וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם יהו"ה נִקְרָא עָלֶיךָ,  וּבְזִמְנָא דְאִינוּן כִּתְרִין נוּכְרָאִין בִּידָא דְסמא"ל,  וּבִזְמַן שֶׁאוֹתָם כְּתָרִים נָכְרִים בְּיַד סמא"ל,  לָא דָחֲלִין אוּמִין דְּעָלְמָא מִיִּשְׂרָאֵל, וְעָבְדִין בְּהוּ כִּרְעוּתַיְיהוּ, לֹא פוֹחֲדִים אֻמּוֹת הָעוֹלָם מִיִּשְׂרָאֵל וְעוֹשִׂים בָּהֶם כִּרְצוֹנָם,  עַד שַׁעְתָּא דְפוּרְקָנָא דְיִתְקַיַּים בְּהוּ "וְאֶת רוּחַ הַטֻּמְאָה אַעֲבִיר" (זכריה יג, ב) וְכוּ', עַד שְׁעַת הַגָּלוּת שֶׁיִּתְקַיֵּם בָּהֶם וְאֶת רוּחַ הַטֻּמְאָה אַעֲבִיר וְכוּ',  דְּאִלֵּין קְלִיפִין גָּרְמִין אַפְרָשׁוּתָא בֵּין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּבֵין יִשְׂרָאֵל, שֶׁאֵלּוּ הַקְּלִפּוֹת גּוֹרְמוֹת לְהַפְרָדָה בֵּין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּבֵין יִשְׂרָאֵל, וְזֶהוּ וְדָא אִיהוּ רָזָא "כִּי אִם עֲוֹנֹתֵיכֶם הָיוּ מַבְדִּלִים בֵּינֵכֶם לְבֵין אֱלֹהֵיכֶם" (ישעיהו נט, ב), הַסּוֹד שֶׁל כִּי אִם עֲוֹנוֹתֵיכֶם הָיוּ מַבְדִּלִים בֵּינֵכֶם וּבֵין אֱלֹהֵיכֶ"ם,  

וְעָתִיד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאַעֲבָרָא אִלֵּין קְלִיפִין,
 וְעָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַעֲבִיר אֶת הַקְּלִפּוֹת הַלָּלוּ וּלְהֵרָאוֹת לְיִשְׂרָאֵל בַּמֹּחַ שֶׁמִּבִּפְנִים,  וּלְאִתְחַזָּאָה לְיִשְׂרָאֵל בְּמוֹחָא מִלְּגָאו, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וְלֹא יִכָּנֵף עוֹד מוֹרֶיךָ וְהָיוּ עֵינֶיךָ רֹאוֹת אֶת מוֹרֶיךָ" (ישעיהו ל, כ), זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וְלֹא יִכָּנֵף עוֹד מוֹרֶיךָ וְהָיוּ עֵינֶיךָ רוֹאוֹת אֶת מוֹרֶיךָ, וְלֹא יִהְיֶה מְחִיצָה בֵּין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ וּבֵין יִשְׂרָאֵל וְלֹא תִהְיֶה מְחִצָּה בֵּין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּשְׁכִינָתוֹ וּבֵין יִשְׂרָאֵל.
 
וּבְזִמְנָא דַעֲשַׂר סְפִירָן מִתְלַבְּשָׁן בְּאִלֵּין קְלִיפִין, וּבִזְמַן שֶׁעֶשֶׂר הַסְּפִירוֹת מִתְלַבְּשׁוֹת בַּקְּלִפּוֹת הַלָּלוּ, אִלֵּין דְּיָדְעִין בִּקְלִיפִין – עָבְדִין אוֹמָאָה בִּשְׁמָהָן וּבַהֲוַיּוֹת דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאִלֵּין קְלִיפִין – וּבָטְלִין גְּזֵרָה, אֵלּוּ שֶׁמַּכִּירִים אֶת הַקְּלִפּוֹת עוֹשִׂים שְׁבוּעָה בַשֵּׁמוֹת וּבַהֲוָיוֹ"ת שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַקְּלִפּוֹת הַלָּלוּ וּמְבַטְּלִים אֶת הַגְּזֵרָה,  וְעַל אִלֵּין קְלִיפִין אָמְרוּ דְצָרִיךְ הַבְדָּלָה, וְעַל הַקְּלִפּוֹת הַלָּלוּ אָמְרוּ שֶׁצָּרִיךְ הַבְדָּלָה,  דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִתְלַבַּשׁ בְּהוֹן בְּיוֹמִין דְּחוֹל, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִתְלַבֵּשׁ בָּהֶם בִּימוֹת הַחֹל,  וּבְשַׁבָּת אִתְפַּשַּׁט מִנְּהוֹן וְאִתְלַבַּשׁ בִּלְבוּשִׁין דְּקֹדֶשׁ, וּבְשַׁבָּת מִתְפַּשֵּׁט מֵהֶם וּמִתְלַבֵּשׁ בִּלְבוּשֵׁי הַקֹּדֶשׁ,  וַעֲשָׂרָה לְבוּשִׁין אִינוּן דְּקֹדֶשׁ, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן "יְהֹוָה בָּדָד יַנְחֶנּוּ וְאֵין עִמּוֹ אֵל נֵכָר" (דברים לב, יב), וַעֲשָׂרָה לְבוּשִׁים הֵם שֶׁל קֹדֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם יהו"ה בָּדָד יַנְחֶנּוּ וְאֵין עִמּוֹ אֵל נֵכָר.  

בָּדָ"ד עֶשֶׂר, כְּחוּשְׁבַּן עֲשַׂר קְלִיפוֹת דְּחוֹל, כַּד אִתְלַבַּשׁ בְּהוֹן אִתְּמַר "בָּדָד יֵשֵׁב מִחוּץ לַמַּחֲנֶה מוֹשָׁבוֹ"
 (ויקרא יג, מו), בָּדָ"ד עֶשֶׂר, כְּחֶשְׁבּוֹן עֶשֶׂר קְלִפּוֹת הַחֹל, כְּשֶׁמִּתְלַבֵּשׁ בָּהֶם, נֶאֱמַר בָּדָד יֵשֵׁב מִחוּץ לַמַּחֲנֶה מוֹשָׁבוֹ,  בְּהַהִיא קְלִיפָה דְגָרִים בַּר נַשׁ לְאִתְלַבְּשָׁא שֵׁם ה' בֵּיהּ נָטִיל נוּקְמָא, בְּאוֹתָהּ קְלִפָּה שֶׁגּוֹרֵם אָדָם לְהִתְלַבֵּשׁ בָּהּ שֵׁם ה', בּוֹ נוֹטֵל נְקָמָה, וּבְגִין דָּא "לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא" (שמות כ, ו), וּבִשְׁבִיל זֶה לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם יהו"ה אֱלֹהֶי"ךָ לַשָּׁוְא, וּבְגִין דָּא תַּקִּינוּ בְהַבְדָּלָה 'הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל וּבֵין אוֹר לְחשֶׁךְ', דְּלָא יְחַבֵּר קְלִיפִין דְּחוֹל לִקְלִיפִין דְּקֹדֶשׁ, וְלָא יַעֲבִיד לוֹן תַּעֲרוֹבֶת וּבִשְׁבִיל זֶה תִּקְּנוּ בַּהַבְדָּלָה הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל וּבֵין אוֹר לְחֹשֶׁךְ, שֶׁלֹּא יְחַבֵּר קְלִפּוֹת הַחֹל אֶל קְלִפּוֹת הַקֹּדֶשׁ, וְלֹא יַעֲשֶׂה לָהֶם תַּעֲרֹבֶת.

תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא תְּלָתִין וְאַרְבַּע

(דף עג' עמוד א') "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" דָּא תּוּקְפָּא דְּאוֹרַיְתָא פִּלְפּוּלָא דִּילַהּ. "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דברים לד, יב) דָּא בְּקִיאוּת. וְדָא חֲמוֹר דְּאוֹרַיְתָא. דְּבֵיהּ "יִשָּׂשכָר חֲמֹר גָּרֶם" (בראשית מט, יד). וְדָא סִינַי דְּכָלִיל כֹּלָּא. 'וְהַכֹּל צְרִיכִין לְמָארֵי חִיטַּיָּא' (הוריות יד). וְהָכִי מָּשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף אִצְטְרִיךְ לֵיהּ לְנַטְּלָא חֵילָא מִמָּשִׁיחַ בֶּן דָּוִד, וּבֵיהּ "עָנִי וְרֹכֵב עַל חֲמוֹר" (זכריה ט, ט). אֲבָל מִסִּטְרָא דְּמָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף "בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ" (דברים לג, יז). וְדָא עוֹקֵר הָרִים, אִלֵּין טוּרִין רַמָּאִין מִסְּטַר אַחֲרָא, דְּאִצְטְרִיךְ לְאַעַקְרָא לוֹן וּלְטַחֲנָא לוֹן עַד דְּיִפּוֹק מִינַּיְיהוּ מָאן דְּאִתְחֲזֵי.

וְאִית "וְרוּחַ גְּדוֹלָה וְחָזָק מְפָרֵק הָרִים" (מלכים א' יט, יא) דְּאִתְּמָר בֵּיהּ "לֹא בָרוּחַ יְהֹוָה" (שם), בְּגִין דְּאִיהוּ מְפָרֵק הָרִים דְּאִינוּן הָרִים קַדִּישִׁין. בְּגִין דָּא הָכָא "מְפָרֵק" כְּתִיב וְלָא עוֹקֵר, "מַשְׁבֵּר" וְלָא עוֹקֵר. אֲבָל הָכָא עוֹקֵר הָרִים, דְּהָכִי אִצְטְרִיךְ לְאַעַקְרָא לוֹן מִסְּטַר קַדִּישָׁא דְּבַעְיָין לְאִתְאַחֲדָא בֵּיהּ. עֲלַיְיהוּ כְּתִיב "כִּי הֶהָרִים יָמוּשׁוּ וְהַגְּבָעוֹת תְּמוּטֶינָה" (ישעיהו נד, י). כְּדֵין "וְחַסְדִּי מֵאִתֵּךְ לֹא יָמוּשׁ" (ישעיהו נד, י). דִּבְזִמְנָא אַחֲרָא "הֵשִׁיב אָחוֹר (דף עג' עמוד ב')  יְמִינוֹ מִפְּנֵי אוֹיֵב" (איכה ב, ג). אֲבָל הָשַׁתָּא "וְחַסְדִּי מֵאִתֵּךְ לֹא יָמוּשׁ" (ישעיהו נד, י). וְצַדִּיק דְּאִתְּמָר בֵּיהּ "מִפְּנֵי הָרָעָה נֶאֱסַף הַצַּדִּיק" (ישעיהו נז, א) הָשַׁתָּא "וּבְרִית שְׁלוֹמִי לֹא תָמוּט" (ישעיהו נד, י). בְּגִין כָּךְ לְמָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף אִתְחָזֵי דָּא לְאַהַדְרָא בְּרִית שְׁלָמָא דָּא לְאַתְרֵיהּ:

 

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא תְּלָתִין וְאַרְבַּע

הקדמה: הגמרא במסכת הורות דף יד, א' דנה מהי השיטה המועדפת בלימוד התורה – פלפול או בקיאות, ומפרש המאירי:"(א) מי שהוא מפולפל ביותר, (קורה לעתים) עד שמתוך פלפולו מקשה כל כך עד שאין כח בנשאלים לתרץ. (ב) ויש מי שהוא מפולפל כראוי ושונה משנתו במתון, ומעלה אותה על דעת פסק. נסתפקו רבותינו איזה מהם קודם – (המפלפל או הבקי). ומכל מקום בזמנים אלו – אחרון (הבקי) חביב.
כלל גדול בלמוד, שידע התלמיד אחר ששנה, מה שעלה בידו מכל מה ששנה, ויסמוך על הכללים שיצאו לו משם בקבלת הרב הראוי לסמוך עליו. ומסיקה הגמרא "הכל צריכין למרי חטיא" הכל צריכים את בעלי החיטין, שיש בידיהם מכל התכונות יחדיו".

> סוד הפלפול והבקיאות

"וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" דָּא תּוּקְפָּא דְּאוֹרַיְתָא פִּלְפּוּלָא דִּילַהּ. זה תוקף התורה – הפלפול שלה. "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דברים לד, יב) דָּא בְּקִיאוּת של התורה. וְדָא וזה נקרא במשל חֲמוֹר דְּאוֹרַיְתָא חמור של התורה והיא התכונה שהתברך יששכר. דְּבֵיהּ "יִשָּׂשכָר חֲמֹר גָּרֶם" (בראשית מט, יד) תכונת החמור שהוא נושא משא כבד על גבו, מסתפק במועט, ואין חובה לפרוק מעליו את משאו בשעת מנוחתו, ואלו תכונות המתאימות לבן תורה, שאינו פורק את עול המצוות בשום מצב, מסתפק במועט, ושמח בעבודת ה'. וְדָא סִינַי דְּכָלִיל כֹּלָּא, וזה סיני הכולל הכל בתכונותיו, ועל כן ניתנה עליו התורה, ובהיותו הר נמוך מכך האחרים כמובא במדרש נחשב שעקר את כל האחרים, 'וְהַכֹּל צְרִיכִין לְמָארֵי חִיטַּיָּא' (הוריות יד) והרי הוא נחשב כבעלי החטה.

וְהָכִי מָּשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף אִצְטְרִיךְ לֵיהּ לְנַטְּלָא חֵילָא מִמָּשִׁיחַ בֶּן דָּוִד, וכענין זה, צריך משיח בן יוסף שהוא כנגד בחינת "ענין הפלפול", לקבל כוחו ממשיח בן דוד שהוא בחינת "בקיאות התורה" שעליו נאמר וּבֵיהּ "עָנִי וְרֹכֵב עַל חֲמוֹר" (זכריה ט, ט) והוא חמור של התורה. אֲבָל מִסִּטְרָא אבל מצד דְּמָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף נאמר "בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ" (דברים לג, יז). והוא כעניין השור הנוגח בעל הקרניים וְדָא עוֹקֵר הָרִים, אִלֵּין טוּרִין רַמָּאִין מִסְּטַר אַחֲרָא, דְּאִצְטְרִיךְ לְאַעַקְרָא לוֹן וּלְטַחֲנָא לוֹן עַד דְּיִפּוֹק מִינַּיְיהוּ מָאן דְּאִתְחֲזֵי ואלה ההרים הרמים מצד הסטרא אחרא, שצריך לעקור אותם ולטחון אותם כדי שיצא מהם מה שראוי שלא יהיה בחלקם, והם כל ניצוצות ואורות הקדושה הנמצאות בשביים.

> המשיחין יעקרו את הסטרא אחרא בגאולה בהתגלות אורות החסד שנסתתרו בגלות

וְאִית "וְרוּחַ גְּדוֹלָה וְחָזָק מְפָרֵק הָרִים וּמְשַׁבֵּר סְלָעִים" (מלכים א' יט, יא) דְּאִתְּמָר בֵּיהּ שנאמר בה "לֹא בָרוּחַ יְהֹוָה" (שם), בְּגִין דְּאִיהוּ מְפָרֵק הָרִים דְּאִינוּן הָרִים קַדִּישִׁין בגלל שהוא מפרק הרים שהם הרים קדושים. בְּגִין דָּא הָכָא ולכן נאמר כאן "מְפָרֵק" כְּתִיב וְלָא עוֹקֵר אין ביכולתם לעקור חס ושלום את הקדושה אלה רק לפרק וליטול להם חלקים, וכן כענין זה נאמר "מַשְׁבֵּר" וְלָא עוֹקֵר. אֲבָל הָכָא אבל כאן פעולת משיח בן יוסף תהיה עוֹקֵר הָרִים, דְּהָכִי אִצְטְרִיךְ לְאַעַקְרָא לוֹן מִסְּטַר קַדִּישָׁא דְּבַעְיָין לְאִתְאַחֲדָא בֵּיהּ שכאן צריך לעקור את אחיזת הרי הסטרא אחרא לחלוטין בצד הקדושה, שרוצה להיאחז בהם, ועליהם נאמר, עֲלַיְיהוּ כְּתִיב "כִּי הֶהָרִים יָמוּשׁוּ וְהַגְּבָעוֹת תְּמוּטֶינָה" (ישעיהו נד, י) שהם ההרים והגבעות של הסטרא אחרא. אבל על ישראל נאמר כְּדֵין "וְחַסְדִּי מֵאִתֵּךְ לֹא יָמוּשׁ" (ישעיהו נד, י). דִּבְזִמְנָא אַחֲרָא שבזמן הגלות נאמר "הֵשִׁיב אָחוֹר (דף עג' עמוד ב') יְמִינוֹ מִפְּנֵי אוֹיֵב" (איכה ב, ג) העלים הקב"ה את ימינו שהיא מידת החסד בגלל החטאים שהגבירו את כח האויב. אֲבָל הָשַׁתָּא עתה בגאולה יעביר הקב"ה את האויב מן העולם ויגלה את הנהגת החסד עם ישראל ויאמר "וְחַסְדִּי מֵאִתֵּךְ לֹא יָמוּשׁ" (ישעיהו נד, י). וְצַדִּיק דְּאִתְּמָר בֵּיהּ בגלות נאמר על הצדיק / יסוד "מִפְּנֵי הָרָעָה נֶאֱסַף הַצַּדִּיק" (ישעיהו נז, א) ולכן לא השפיע במלכות, אבל עתה בגאולה יאמר על היסוד הָשַׁתָּא "וּבְרִית שְׁלוֹמִי לֹא תָמוּט" (ישעיהו נד, י) יעמוד הברית בקיומו ובשפע. בְּגִין כָּךְ לְמָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף אִתְחָזֵי דָּא לְאַהַדְרָא בְּרִית שְׁלָמָא דָּא לְאַתְרֵיהּ, לכן ראוי ענין זה להתגלות למשיח בן יסוד שהוא כנגד מידת היסוד, להשיב את ברית שלום זה למקומו.

קישור לדף זוהר תניינא

 
תפילה תמ"ג מתוך "תקט"ו תפילות"

תפילה תמ"ג: שמו הקדוש הוא כסא הנושא את נושאיו, ובכח היחוד ישראל נישאים בשמו הקדוש הנקרא עליהם.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. שֵׁם קָדְשֶׁךָ מֵאִיר עַל כִּסְאוֹ וְאַרְבָּע חַיּוֹת סוֹבְבִים אוֹתוֹ, וְשִׁמְךָ הַקָּדוֹשׁ מֵאִיר בָּהֶם, י' בְּאַרְיֵה, ה' בְּשׁוֹר, ו' בְּנֶשֶׁר, ה' בְּאָדָם כְּלַל כֻּלָּם. וְיִשְׂרָאֵל לְמַטָּה שֶׁ-ד' פָּנִים אֵלֶּה מִתְפָּרְשִׁים בָּהֶם, שֶׁהֵם אַנְשֵׁי חַיִל, יִרְאֵי אֱלֹהִים, אַנְשֵׁי אֱמֶת, שׂוֹנְאֵי בָצַע. מִיָּד שִׁמְךָ הַקָּדוֹשׁ מִתְיַחֵד בָּהֶם. וּבֵית הַמִּקְדָּשׁ הוּא כִּסֵּא, וְזֶה הֵיכַ"ל אֲדֹנָ"י שֶׁעוֹמֵד עַל ד' חַיּוֹת אֵלֶּה, מִיָּד שִׁמְךָ הַקָּדוֹשׁ יהוה ב"ה יוֹרֵד בְּהֵיכָל זֶה וּמֵאִיר בְּיִשְׂרָאֵל בְּשָׁעָה שֶׁהֵיכָל עוֹמֵד עֲלֵיהֶם רָם וְנִשָּׂא נִקְרָא, שֶׁהוּא נִשָּׂא מִנִּשְׁמוֹתֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל. אֲבָל, כִּסֵּא נֹשֵׂא אֶת נוֹשְׂאָיו. אַתָּה נוֹשֵׂא הַכֹּל, דִּכְתִיב "וּמִתַּחַת זְרוֹעוֹת עוֹלָם", שֶׁהֲרֵי בְּשִׁמְךָ בָּרָאתָ הַכֹּל, וּבְשִׁמְךָ אַתָּה נוֹשֵׂא הַכֹּל דִּכְתִיב "אֲנִי עָשִׂיתִי וַאֲנִי אֶשָּׂא".

רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים תַּקֵּן בָּנֶיךָ שֶׁהֵם חַיּוֹת הַנּוֹשְׂאִים כִּסְאֲךָ עֲלֵיהֶם, וְשִׁמְךָ הַקָּדוֹשׁ יָאִיר בָּהֶם, וְיֵאָמֵר בָּהֶם "וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ" וְכוּ' כְּמוֹ שֶׁלְּיִחוּדְךָ אָנוּ מְקַוִּים בֶּאֱמֶת, כֵּן בַּאֲמִתַּת יִחוּדְךָ תַּעֲנֵנוּ וְלֹא נֵבוֹשׁ, יְהֹוָה אַל תְּאַחַר, לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהֹוָה.