תיקון היחוד היומי
תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא
וּבְרִי, וַדַּאי כָּל מָאן דְּנָפִיק מֵרְשׁוּת הָרַבִּים וְאַעִיל בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד אוֹ מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד וְאַעִיל בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, כְּאִלּוּ עָרַב שְׁמָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בַּעֲבוֹדָה זָרָה, וְעָבִיד אִילָנָא דְטוֹב וָרָע, וְדָא הוּא רָזָא דַהֲוָה נָפִיק בְּלָעוֹ מִפִּיו, דְּבֵיהּ הֲוָה אָמַר צַלְמָא דִנְבוּכַדְנֶצַּר "אָנֹכִי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ" (שמות כ, ב), וּבְגִין דָּא "לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא" (שמות כ, ו), וְעָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַעַקְרָא הַאי אִילָנָא מֵעָלְמָא וּלְאוֹקָדָא לֵיהּ בְּגֵיהִנָּם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וְהָיָה הֶחָסֹן לִנְעֹרֶת" (ישעיה א, לא) וְגוֹ'.
אָמַר לֵיהּ רַבִּי אֶלְעָזָר: אִם כֵּן אֲסִיר לְעַמָּא לְאִשְׁתַּמְּשָׁא בְּשׁוּם מַלְאָךְ וְלָא בִשְׁמָא בְעָלְמָא בָתַר דְּאִית עִרְבוּבְיָא. אָמַר לֵיהּ, בְּרִי, לַאו הָכִי, דְהָא אָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאָדָם "מִכֹּל עֵץ הַגָּן אָכֹל תֹּאכֵל" (בראשית ב, טז), "וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל" (שם, שם, יז). אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, הַאי הֲוָה קֳדָם דְּחָאב, בָּתַר דְּחָב וְנָחִית מֵאַתְרֵיהּ וְאִתְעָרַב בְּאִילָנָא דְטוֹב וָרָע. אָמַר לֵיהּ, וַדַּאי הָכִי הוּא, וּבְזִמְנָא דְיִשְׂרָאֵל אִינוּן בְּגָלוּתָא, כְּאִלּוּ הֲווֹ מְעוּרָבִין בְּאִילָנָא דְטוֹב וָרָע, וּבְגִין דָּא אוּקְמוּהוּ קַדְמָאִין, יִשְׂרָאֵל בְּגָלוּתָא עוֹבְדִין עֲבוֹדָה זָרָה בְּטַהֲרָה הֵם.
אֲבָל אִלֵּין דְּיָדְעִין אִילָנָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְאִיהוּ עֵץ הַחַיִּים, נָטוּעַ בְּגַן דִּילֵיהּ דְּאִיהִי שְׁכִינְתָּא דִילֵיהּ, דְּאִתְּמַר בָּהּ "לֹא יְגֻרְךָ רָע" (תהילים ה, ה), יָכְלִין לְנַחְתָא חֵילָא מִתַּמָּן לְגַבֵּי שְׁכִינְתֵּיהּ בְּלָא עִרְבוּבְיָא כְלָל, בְּכָל פִּקּוּדָא וּפִקּוּדָא, אִיהוּ "עֵץ פְּרִי עֹשֶׂה פְּרִי לְמִינוֹ" (בראשית א, יא), נָטוּעַ בְּגַן בְּלָא עִרְבוּבְיָא כְּלָל, וּבְגִין דָּא אָמַר "לְמִינוֹ", אֲבָל עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לָא אִתְּמַר בֵּיהּ "לְמִינוֹ", אֲבָל מְעוּרָב מִין דְּלָא בְמִינֵיהּ, וּבְגִינֵיהּ אִתְּמַר "שָׂדְךָ לֹא תִזְרַע כִּלְאָיִם" (ויקרא יט, יט) וְכוּ', "שַׁעַטְנֵז לֹא יַעֲלֶה עָלֶיךָ" (שם).
זַכָּאָה אִיהוּ מָאן דְּסָלִיק אֱמוּנָה דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְאִיהִי שְׁכִינְתֵּיהּ כְּלִילָא מֵעֶשֶׂר אֲמִירָן, בְּמַחֲשַׁבְתָּא חֲדָא בִּרְעוּתָא חֲדָא בְּלָא עִרְבוּבְיָא כְּלָל, דְּכָל סְפִירָה וּסְפִירָה נְטוּעָה בֵּיהּ, וְאִיהִי גַן דְּכֻלְּהוּ סְפִירָן בָּהּ אִינוּן חָד, וְכָל חַד עָבִיד בָּהּ פְּרִי לְמִינוֹ, אִיהִי מִין דְּכָל חַד וְחַד לָא נָפִיק מִנֵּיהּ זַרְעִין לְבָר, הָכִי צָרִיךְ בַּר נַשׁ דְּלָא אַפִּיק זַרְעָא לְבָר מִבַּת זוּגֵיהּ, דְּאִיהִי מִין דִּילֵיהּ יִחוּדָא דִילֵיהּ, וּבְהַהוּא זִמְנָא דְצָרִיךְ בַּר נַשׁ לְיַחֲדָא לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בִּשְׁכִינְתֵּיהּ, צָרִיךְ לְהַפְשִׁיט מִנֵּיהּ כָּל מַחֲשָׁבִין דְּאִינוּן קְלִיפִין, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן "רַבּוֹת מַחֲשָׁבוֹת בְּלֶב אִישׁ" (משלי יט, כא), וּלְסַלְקָא שְׁכִינְתֵּיהּ לְגַבֵּיהּ בְּמַחֲשַׁבְתָּא חֲדָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וַעֲצַת יְהוָה הִיא תָקוּם" (שם), כְּגַוְונָא דְבַר נַשׁ דְּמִתְיַחֵד בְּבַת זוּגֵיהּ, וְאִתְפַּשַּׁט מִלְּבוּשׁוֹי לְמֶהֱוִי עִמָּה חַד, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד" (בראשית ב, כד), הָכִי צָרִיךְ לְאַפְשָׁטָא מִנֵּיהּ כָּל מַחֲשָׁבִין אָחֳרָנִין, בְּזִמְנָא דִמְיַחֵד לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּכָל יוֹמָא תְּרֵין זִמְנִין, "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְהוָה אֱלֹהֵינוּ יְהוָה אֶחָד" (דברים ו, ד).
וּבְרִי, וַדַּאי כָּל מָאן דְּנָפִיק מֵרְשׁוּת הָרַבִּים וְאַעִיל בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד אוֹ מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד וְאַעִיל בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וּבְנִי, וַדַּאי כָּל מִי שֶׁמּוֹצִיא מֵרְשׁוּת הָרַבִּים וּמַכְנִיס לִרְשׁוּת הַיָּחִיד אוֹ מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד וּמַכְנִיס לִרְשׁוּת הָרַבִּים, כְּאִלּוּ עָרַב שְׁמָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בַּעֲבוֹדָה זָרָה, וְעָבִיד אִילָנָא דְטוֹב וָרָע, כְּאִלּוּ עֵרַב אֶת שֵׁם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּעֲבוֹדָה זָרָה וְעָשָׂה עֵץ שֶׁל טוֹב וָרָע, וְדָא הוּא רָזָא דַהֲוָה נָפִיק בְּלָעוֹ מִפִּיו, דְּבֵיהּ הֲוָה אָמַר צַלְמָא דִנְבוּכַדְנֶצַּר "אָנֹכִי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ" (שמות כ, ב), וְזֶהוּ הַסּוֹד שֶׁל הָיָה מוֹצִיא בִּלְעוֹ מִפִּיו, שֶׁבּוֹ הָיָה אוֹמֵר צַלְמוֹ שֶׁל נְבוּכַדְנֶצַּר אָנֹכִי יהו"ה אֱלֹהֶי"ךָ, וּבְגִין דָּא "לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא" (שמות כ, ו), וּבִשְׁבִיל זֶה לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם יהו"ה אֱלֹהֶי"ךָ לַשָּׁוְא, וְעָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַעַקְרָא הַאי אִילָנָא מֵעָלְמָא וּלְאוֹקָדָא לֵיהּ בְּגֵיהִנָּם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וְהָיָה הֶחָסֹן לִנְעֹרֶת" (ישעיה א, לא) וְגוֹ'. וְעָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַעֲקֹר אֶת הָעֵץ הַזֶּה מִן הָעוֹלָם וְלִשְׂרֹף אוֹתוֹ בַּגֵּיהִנֹּם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וְהָיָה הֶחָסֹן לִנְעֹרֶת וְגוֹמֵר.
אָמַר לֵיהּ רַבִּי אֶלְעָזָר: אִם כֵּן אֲסִיר לְעַמָּא לְאִשְׁתַּמְּשָׁא בְּשׁוּם מַלְאָךְ וְלָא בִשְׁמָא בְעָלְמָא בָתַר דְּאִית עִרְבוּבְיָא אָמַר לוֹ רַבִּי אֶלְעָזָר: אִם כֵּן, אָסוּר לָעָם לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּשׁוּם מַלְאָךְ וְלֹא בְשֵׁם בָּעוֹלָם אַחַר שֶׁיֵּשׁ עִרְבּוּבְיָה. אָמַר לֵיהּ, בְּרִי, לַאו הָכִי, דְהָא אָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאָדָם "מִכֹּל עֵץ הַגָּן אָכֹל תֹּאכֵל" (בראשית ב, טז), "וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל" (שם, שם, יז) אָמַר לוֹ: בְּנִי, לֹא כָּךְ, שֶׁהֲרֵי אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָאָדָם, מִכֹּל עֵץ הַגָּן אָכוֹל תֹּאכֵל, מֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, הַאי הֲוָה קֳדָם דְּחָאב, בָּתַר דְּחָב וְנָחִית מֵאַתְרֵיהּ וְאִתְעָרַב בְּאִילָנָא דְטוֹב וָרָע אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: זֶה הָיָה קֹדֶם שֶׁחָטָא, אַחַר שֶׁחָטָא וְיָרַד מִמְּקוֹמוֹ וְהִתְעָרֵב בָּעֵץ שֶׁל טוֹב וָרָע. אָמַר לֵיהּ, וַדַּאי הָכִי הוּא, וּבְזִמְנָא דְיִשְׂרָאֵל אִינוּן בְּגָלוּתָא, כְּאִלּוּ הֲווֹ מְעוּרָבִין בְּאִילָנָא דְטוֹב וָרָע, אָמַר לוֹ: וַדַּאי כָּךְ הוּא, וּבִזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל הֵם בַּגָּלוּת, כְּאִלּוּ הֵם מְעֹרָבִים בָּאִילָן שֶׁל טוֹב וָרָע, וּבְגִין דָּא אוּקְמוּהוּ קַדְמָאִין, יִשְׂרָאֵל בְּגָלוּתָא עוֹבְדִין עֲבוֹדָה זָרָה בְּטַהֲרָה הֵם וּמִשּׁוּם זֶה פֵּרְשׁוּהוּ הַקַּדְמוֹנִים, יִשְׂרָאֵל בַּגָּלוּת עוֹבְדִים עֲבוֹדָה זָרָה, בְּטָהֳרָה הֵם.
אֲבָל אִלֵּין דְּיָדְעִין אִילָנָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְאִיהוּ עֵץ הַחַיִּים, נָטוּעַ בְּגַן דִּילֵיהּ דְּאִיהִי שְׁכִינְתָּא דִילֵיהּ, דְּאִתְּמַר בָּהּ "לֹא יְגֻרְךָ רָע" (תהילים ה, ה), אֲבָל אֵלּוּ שֶׁיּוֹדְעִים אֶת הָאִילָן שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא עֵץ הַחַיִּים הַנָּטוּעַ בַּגָּן שֶׁלּוֹ שֶׁהִיא שְׁכִינָתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ לֹא יְגֻרְךָ רָע, יָכְלִין לְנַחְתָא חֵילָא מִתַּמָּן לְגַבֵּי שְׁכִינְתֵּיהּ בְּלָא עִרְבוּבְיָא כְלָל, בְּכָל פִּקּוּדָא וּפִקּוּדָא, יְכוֹלִים לְהוֹרִיד כֹּחַ מִשָּׁם לִשְׁכִינָתוֹ בְּלִי עִרְבּוּבְיָה כְּלָל בְּכָל מִצְוָה וּמִצְוָה, אִיהוּ "עֵץ פְּרִי עֹשֶׂה פְּרִי לְמִינוֹ" (בראשית א, יא), נָטוּעַ בְּגַן בְּלָא עִרְבוּבְיָא כְּלָל, וּבְגִין דָּא אָמַר "לְמִינוֹ", אֲבָל עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לָא אִתְּמַר בֵּיהּ "לְמִינוֹ", הוּא עֵץ פְּרִי עֹשֶׂה פְּרִי לְמִינוֹ, נָטוּעַ בַּגָּן בְּלִי עִרְבּוּבְיָה כְּלָל, וּמִשּׁוּם זֶה אָמַר לְמִינוֹ, אֲבָל מְעוּרָב מִין דְּלָא בְמִינֵיהּ, אֲבָל עֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא נֶאֱמַר בּוֹ לְמִינוֹ, וּבְגִינֵיהּ אִתְּמַר "שָׂדְךָ לֹא תִזְרַע כִּלְאָיִם" (ויקרא יט, יט) וְכוּ', "שַׁעַטְנֵז לֹא יַעֲלֶה עָלֶיךָ" (שם), אֲבָל מְעֹרָב מִין בְּשֶׁאֵינוֹ מִינוֹ, וּבִשְׁבִילוֹ נֶאֱמַר שָׂדְךָ לֹא תִזְרַע כִּלְאָיִם וְכוּ', שַׁעַטְנֵז לֹא יַעֲלֶה עָלֶיךָ.
זַכָּאָה אִיהוּ מָאן דְּסָלִיק אֱמוּנָה דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְאִיהִי שְׁכִינְתֵּיהּ כְּלִילָא מֵעֶשֶׂר אֲמִירָן, אַשְׁרֵי הוּא שֶׁמַּעֲלֶה אֶת הָאֱמוּנָה שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהִיא שְׁכִינָתוֹ הַכְּלוּלָה מֵעֶשֶׂר אֲמִירוֹת, בְּמַחֲשַׁבְתָּא חֲדָא בִּרְעוּתָא חֲדָא בְּלָא עִרְבוּבְיָא כְּלָל, דְּכָל סְפִירָה וּסְפִירָה נְטוּעָה בֵּיהּ, בְּמַחֲשָׁבָה אַחַת, בְּרָצוֹן אֶחָד בְּלִי עִרְבּוּבְיָה כְּלָל, שֶׁכָּל סְפִירָה וּסְפִירָה נְטוּעָה בּוֹ, וְאִיהִי גַן דְּכֻלְּהוּ סְפִירָן בָּהּ אִינוּן חָד, וְכָל חַד עָבִיד בָּהּ פְּרִי לְמִינוֹ, וְהִיא הַגָּן שֶׁכָּל הַסְּפִירוֹת בָּהּ, הֵן אֶחָד, וְכָל אֶחָד עוֹשֶׂה בָּהּ פְּרִי לְמִינוֹ, אִיהִי מִין דְּכָל חַד וְחַד לָא נָפִיק מִנֵּיהּ זַרְעִין לְבָר, הִיא מִין שֶׁכָּל אֶחָד וְאֶחָד לֹא מוֹצִיא מִמֶּנָּה זְרָעִים הַחוּצָה, הָכִי צָרִיךְ בַּר נַשׁ דְּלָא אַפִּיק זַרְעָא לְבָר מִבַּת זוּגֵיהּ, דְּאִיהִי מִין דִּילֵיהּ יִחוּדָא דִילֵיהּ, כָּךְ צָרִיךְ אָדָם שֶׁלֹּא יוֹצִיא זֶרַע מִחוּץ לְבַת זוּגוֹ, שֶׁהִיא הַמִּין שֶׁלּוֹ וְהַיִּחוּד שֶׁלּוֹ, וּבְהַהוּא זִמְנָא דְצָרִיךְ בַּר נַשׁ לְיַחֲדָא לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בִּשְׁכִינְתֵּיהּ, צָרִיךְ לְהַפְשִׁיט מִנֵּיהּ כָּל מַחֲשָׁבִין דְּאִינוּן קְלִיפִין, וּבְאוֹתוֹ זְמַן שֶׁצָּרִיךְ אָדָם לְיַחֵד אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִם שְׁכִינָתוֹ, צָרִיךְ לְהַפְשִׁיט מִמֶּנּוּ כָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת שֶׁהֵן קְלִפּוֹת, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן "רַבּוֹת מַחֲשָׁבוֹת בְּלֶב אִישׁ" (משלי יט, כא),
וּלְסַלְקָא שְׁכִינְתֵּיהּ לְגַבֵּיהּ בְּמַחֲשַׁבְתָּא חֲדָא, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶן רַבּוֹת מַחֲשָׁבוֹת בְּלֶב אִישׁ, וּלְהַעֲלוֹת אֶת הַשְּׁכִינָה בְּמַחֲשָׁבָה אַחַת. הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וַעֲצַת יְהוָה הִיא תָקוּם" (שם), כְּגַוְונָא דְבַר נַשׁ דְּמִתְיַחֵד בְּבַת זוּגֵיהּ, וְאִתְפַּשַּׁט מִלְּבוּשׁוֹי לְמֶהֱוִי עִמָּה חַד, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וַעֲצַת יהו"ה הִיא תָקוּם, כְּמוֹ שֶׁאָדָם שֶׁמִּתְיַחֵד עִם בַּת זוּגוֹ וּמִתְפַּשֵּׁט מִלְּבוּשָׁיו לִהְיוֹת עִמָּהּ אֶחָד, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד" (בראשית ב, כד), זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד, הָכִי צָרִיךְ לְאַפְשָׁטָא מִנֵּיהּ כָּל מַחֲשָׁבִין אָחֳרָנִין, בְּזִמְנָא דִמְיַחֵד לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּכָל יוֹמָא תְּרֵין זִמְנִין, "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְהוָה אֱלֹהֵינוּ יְהוָה אֶחָד" (דברים ו, ד) כָּךְ צָרִיךְ לְהַפְשִׁיט מִמֶּנּוּ כָּל הַמַּחֲשָׁבוֹת הָאֲחֵרוֹת בִּזְמַן שֶׁמְּיַחֵד אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּכָל יוֹם פַּעֲמַיִם שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יהו"ה אֱלֹהֵינ"וּ יהו"ה אֶחָד.
תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא
וְהָא סָבָא דְּסָבִין פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' וַדַּאי לֵית סִטְרָא אַחֲרָא מִתְתַּקְּפָא אֶלָּא בְּזִמְנָא דִּסְטַר קַדִּישָׁא אַגְנִיז נְהוֹרֵיהּ, דִּכְתִיב "יָשֶׁת חֹשֶׁךְ סִתְרוֹ סְבִיבוֹתָיו סֻכָּתוֹ" (תהלים יח, יב) וְכוּ'. דִּבְזִמְנָא דִּנְהִירוּ דָּא אִטַמַר, כְּתִיב "תָּשֶׁת חֹשֶׁךְ וִיהִי לָיְלָה בּוֹ תִרְמֹשׂ" (תהלים קד, כ) וְכוּ'.
וּשְׁכִינְתֵּיהּ לַזְּמַנִּין אִיהִי מַרְאָה, (דף מד' עמוד א') דְּאִתְּמָר בָּהּ "בַּמַּרְאָה אֵלָיו אֶתְוַדָּע" (במדבר יב, ו) דְּאִחְזֲיִאַת נְהוֹרִין דְּמַלְכָּא לְתַתָּא. כְּדֵין מַה כְּתִיב בָּהּ "וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה" (הושע יב, יא). וְאִתְּמָר בָּהּ "כִּי אִם בְּזֹאת יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל הַשְׂכֵּל וְיָדֹעַ אוֹתִי" (ירמיהו ט, כג) דְּהָא מִינַּהּ מִסְתַּכְּלִין גּוֹ רָזִין עִלָּאִין דִּסְתִימִין לְעֵילָא, יָד הַנְּבִיאִים וַדַּאי. וְדָא תִּיקּוּנָא תְּרֵין וְעֶשְׂרִין:
תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא עֶשְׂרִין וּתְרֵין
"וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" דְּבַהּ "הָיְתָה עָלַי יַד יְהֹוָה" (יחזקאל לז, א). וּבְגִין דְּאִיהִי מִסִּטְרָא דְּדִינָא, כָּל נָבִיא בְּשַׁעְתָּא דְּאִתְנַבֵּי גּוּפֵיהּ אִזְדַּעְזַע וְאִתְעַרְבָּב. וְרָזָא דָּא יָד הַחֲזָקָה. דִּשְׁכִינְתָּא אִתְּמָר בָּהּ 'כָּל הַתְחָלוֹת קָשׁוֹת' (מכילתא יתרו יט ה). וְרָזָא דָּא "כִּי נֵר מִצְוָה… תּוֹכְחוֹת מוּסָר" (משלי ו, כג). תּוֹכְחוֹת תְּרֵין, שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה. וְכֹלָּא בְּגִין גּוּפָא, לְאַעַבְרָא מִינֵּיהּ הַהוּא רַע דְּאָטִים עַיְנִין וְלִבָּא, דִּכְתִיב "כִּי טַח מֵרְאוֹת עֵינֵיהֶם מֵהַשְׂכִּיל לִבֹּתָם" (ישעיהו מד, יח) בְּגִין סִטְרָא אַחֲרָא דְּאַחְשִׁיך לוֹן. וּמֹשֶׁה רַעֲיָא מְהֵימְנָא בֵּיהּ כְּתִיב "נָבִיא מִקִּרְבְּךָ… כָּמוֹנִי" (דברים יח, טו) דְּהָא לֵית נְבִיאָה דְּמִתְנַבֵּי אֶלָּא מֵחֵילָא דִּילֵיהּ בְּגִין כָּךְ "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה… אֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל" (דברים לד, יב) דָּא נְבוּאָה דְּאַזְמִין לְכֻלְּהוּ יִשְׂרָאֵל, דְּכָל חַד מִיִּשְׂרָאֵל דְּיִתְּעַר לְגַבָּהּ, מִיָּד שַׁרְיָת עֲלֵיהּ. וְרָזָא דְּמִלָּה "וְאָנֹכִי חָזוֹן הִרְבֵּיתִי" (הושע יב, יא) לְמֶהֱוֵי זָמִין (דף מד' עמוד ב') לְכֻלְּהוּ יִשְׂרָאֵל. אֲבָל אִיהוּ בְּגִין דִּבְאַסְפַּקְלַרְיָא דְּנַהֲרָא אִסְתַּכַּל, גּוּפֵיהּ לָא אִזְדַּעְזַע וְקָאִים בְּקִיּוּמָא. וְכֹלָּא בְּגִין דְּגוּפָא דִּילֵיהּ אִתְתַּקַּן כְּבָר. וְדָא "אִישׁ הָאֱלֹהִים" (דברים לג, א). אִישׁ, בְּשַׁעְתָּא דְּאָתֵי לְיִשְׂרָאֵל לְאוֹלָפָא לְהוּ. אֱלֹהִים, בְּשַׁעְתָּא דִּסְלִיק לְאִתְחַבְּרָא לְעֵילָא.
וּבְגִין כָּךְ "וְלֹא יָדַע אִישׁ אֶת קְבֻרָתוֹ" (דברים לד, ו). דִּקְבוּרָה, דָּא גּוּפָא דְּאִתְהַדַּר לְאַתְרֵיהּ מִסִּטְרָא דִּשְׁכִינְתָּא, דִּכְתִיב "כִּי עָפָר אַתָּה וְאֶל עָפָר תָּשׁוּב" (בראשית ג, יט). וְרָזָא דְּמִלָּה "וְיָשֹׁב הֶעָפָר עַל הָאָרֶץ" (קהלת יב, ז) וְכוּ' כֹּלָּא לְאַתְרֵיהּ אִתְהַדַּר. אֲבָל גּוּפָא דְּמֹשֶׁה דִּסְלִיק לְעֵילָא, לְאִתְתַּקְּנָא בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים, קְבוּרָתֵיהּ נָמֵי בַּאֲתַר דְאִתְכַּסְיָא וְאִטְמַר מֵעֵינָא, לְעֵילָא מִשְּׁאָר בְּנֵי עָלְמָא. וְכָל דָּא רָזָא דְּיָד, דְּאִחְזֲיִאַת נְבוּאָתָא לִנְבִיאֵי.
אֲבָל בְּזִמְנָא דְּמַלְכָּא אִטַמַר מִינַּהּ, אִתְּמָר בַּהּ "תָּשֶׁת חֹשֶׁךְ וִיהִי לָיְלָה" (תהלים קד, כ) דָּא שְׁכִינְתָּא. "וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה" (בראשית א, ה) מִסִּטְרָא דְּדִינָא. כְּדֵין כַּמָּה סִטְרִין בִּישִׁין מִתְעָרִין לְשַׁטְּטָא בְּעָלְמָא, דִּכְתִיב "בּוֹ תִרְמֹשׂ כָּל חַיְתוֹ יָעַר" (תהלים קד, כ). כְּדֵין שְׁכִינְתָּא אִיהִי מְשַׁמְּרַת דְּאִתְּמָר בַּהּ "עַד פֹּה תָבוֹא וְלֹא תֹסִיף" (איוב לח, יא) וְדָא שְׁכִינְתָּא, פֹּה וַדַּאי. וְאִיהִי מָסָךְ בְּאַנְפֵּי מַלְכָּא, בְּגִין דְּלָא יִבְעוּן סִטְרָא אַחֲרָא לְאַעַבְרָא תְּחוּמָא. וְרָזָא דָּא "סְבִיבוֹתָיו סֻכָּתוֹ" (תהלים יח, יב). אַמַּאי? אֶלָּא בְּגִין "חֶשְׁכַת מַיִם" (תהלים יח, יב), אִלֵּין הַמַּיִם הַזֵּידוֹנִים מַיָּא דְּחָשׁוֹכָא וַדַּאי. "עָבֵי שְׁחָקִים" (תהלים יח, יב), אִלֵּין עֲנָנִין דְּגָרְמִין לִנְהוֹרָא דְּאִינוּן שְׁחָקִים דְּלָא לְאִתְגַּלָּאָה. וְדָא אוֹר, דְּאִתְּמָר (דף מה' עמוד א') בֵּיהּ "וְעַתָּה לֹא רָאוּ אוֹר בָּהִיר הוּא בַּשְּׁחָקִים" (איוב לז, כא). דְּתָמָן נָהִיר נְהוֹרָא בְּאִינוּן רֵיחַיָּא דְּטָחֲנִין מַנָּא לְצַדִּיקָיָא. וּבְזִמְנָא אַחֲרָא "וּבָטְלוּ הַטֹּחֲנוֹת כִּי מִעֵטוּ" (קהלת יב, ג) דְּהָא עֲנָנִין מְכַסְּיָין עֲלַיְיהוּ וּנְהוֹרָא לָא נָהִיר. וְעוֹד, "חָשַׂכְתָּ מַיִם" חֲשׁוּכָא דְּמַיָּא, דִּכְדֵין יַמָּא אִתְרְגִישׁ בְּרוּחַ סְעָרָה דְּנָשִׁיב בֵּהּ, וְגָלִין סָלְקִין וְנַחְתִּין.
וְהָא סָבָא דְּסָבִין והנה סב הסבין האדם הראשון פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' רבי רבי הרמח"ל וַדַּאי לֵית סִטְרָא אַחֲרָא מִתְתַּקְּפָא אֶלָּא בְּזִמְנָא דִּסְטַר קַדִּישָׁא אַגְנִיז נְהוֹרֵיהּ ודאי אין הסטרא אחרא מתחזקת אלא בזמן שנגנז אורו של צד הקדושה שנאמר, דִּכְתִיב "יָשֶׁת חֹשֶׁךְ סִתְרוֹ סְבִיבוֹתָיו סֻכָּתוֹ" (תהלים יח, יב) וְכוּ'. דִּבְזִמְנָא דִּנְהִירוּ דָּא אִטַמַר, כְּתִיב שבזמן שהאור הזה נעלם נאמר "תָּשֶׁת חֹשֶׁךְ וִיהִי לָיְלָה בּוֹ תִרְמֹשׂ" (תהלים קד, כ) וְכוּ'.
וּשְׁכִינְתֵּיהּ לַזְּמַנִּין אִיהִי מַרְאָה, (דף מד' עמוד א') דְּאִתְּמָר בָּהּ ולעיתים השכינה נקראת מַרְאָה, שנאמר בה "בַּמַּרְאָה אֵלָיו אֶתְוַדָּע" (במדבר יב, ו) דְּאִחְזֲיִאַת נְהוֹרִין דְּמַלְכָּא לְתַתָּא שמראה את האורות של המלך – ז"א למטה בעולמות בי"ע, ואז מה נאמר בה? כְּדֵין מַה כְּתִיב בָּהּ "וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה" (הושע יב, יא) שהיו הנביאים מקבל את מראות הנבואה ממנה. וְאִתְּמָר בָּהּ "כִּי אִם בְּזֹאת יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל הַשְׂכֵּל וְיָדֹעַ אוֹתִי" (ירמיהו ט, כג) זאת היא השכינה דְּהָא מִינַּהּ מִסְתַּכְּלִין גּוֹ רָזִין עִלָּאִין דִּסְתִימִין לְעֵילָא שהרי על ידה היו מסתכלים בתוך הסודות העליונים הסתומים הנמשכים מהספירות העליונות שמעליה וזה, יָד הַנְּבִיאִים וַדַּאי.
תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא עֶשְׂרִין וּתְרֵין
"וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" דְּבַהּ "הָיְתָה עָלַי יַד יְהֹוָה" (יחזקאל לז, א). וּבְגִין דְּאִיהִי מִסִּטְרָא דְּדִינָא, כָּל נָבִיא בְּשַׁעְתָּא דְּאִתְנַבֵּי גּוּפֵיהּ אִזְדַּעְזַע וְאִתְעַרְבָּב. בגלל שהיד החזקה היא מצד הדין, כל נביא, בזמן שהיה מתנבא היה גופו מזדעזע נרעד ונהפך בקרבו מתוקף הדין וזה סוד וְרָזָא דָּא יָד הַחֲזָקָה. דִּשְׁכִינְתָּא אִתְּמָר בָּהּ 'כָּל הַתְחָלוֹת קָשׁוֹת' (מכילתא יתרו יט ה) שהשכינה היא הפתח הכניסה וההתחלה לספירות שעליה, ולכן גוברים בה הדינים הנקראים קשים כדי למנוע ממי שלא ראוי לעלות למעלה או לקבל שפע מלמעלה. וְרָזָא דָּא "כִּי נֵר מִצְוָה… תּוֹכְחוֹת מוּסָר" (משלי ו, כג). תּוֹכְחוֹת תְּרֵין לשון רבים – שתיים, שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה שכינה עליונה שהיא הבינה שדינים מתעוררים ממנה, שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה שכינה תחתונה שהיא המלכות. וְכֹלָּא בְּגִין גּוּפָא, לְאַעַבְרָא מִינֵּיהּ הַהוּא רַע דְּאָטִים עַיְנִין וְלִבָּא, דִּכְתִיב וכל הדינים בעבור חומריות הגוף כדי להעביר ממנו את הרע הדבק בו שגורם לסתימת העינים ואטימות הלב המרחיקים את האדם מהקדושה וזה שנאמר "כִּי טַח מֵרְאוֹת עֵינֵיהֶם מֵהַשְׂכִּיל לִבֹּתָם" (ישעיהו מד, יח) בְּגִין סִטְרָא אַחֲרָא דְּאַחְשִׁיך לוֹן בגלל הסטרא אחרא שמחשיך אותם ומונע מאור הקדושה להאיר בהם.
וּמֹשֶׁה רַעֲיָא מְהֵימְנָא בֵּיהּ כְּתִיב "נָבִיא מִקִּרְבְּךָ… כָּמוֹנִי" (דברים יח, טו) דְּהָא לֵית נְבִיאָה דְּמִתְנַבֵּי אֶלָּא מֵחֵילָא דִּילֵיהּ שהרי אין נביא יכל להתנבא אלא מכוחו של משה ולכן נאמר בְּגִין כָּךְ "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה… אֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל" (דברים לד, יב) דָּא נְבוּאָה דְּאַזְמִין לְכֻלְּהוּ יִשְׂרָאֵל, דְּכָל חַד מִיִּשְׂרָאֵל דְּיִתְּעַר לְגַבָּהּ, מִיָּד שַׁרְיָת עֲלֵיהּ אלה שערי הנבואה שהכין משה בעבור כל ישראל, שכל אחד מישראל שיתעורר לגבם ויהיה ראוי לקבל נבואה, מיד תשרה עליו. וזה סוד וְרָזָא דְּמִלָּה "וְאָנֹכִי חָזוֹן הִרְבֵּיתִי" (הושע יב, יא) לְמֶהֱוֵי זָמִין (דף מד' עמוד ב') לְכֻלְּהוּ יִשְׂרָאֵל שיהיה זמין לכל ישראל. אֲבָל אִיהוּ בְּגִין דִּבְאַסְפַּקְלַרְיָא דְּנַהֲרָא אִסְתַּכַּל, גּוּפֵיהּ לָא אִזְדַּעְזַע וְקָאִים בְּקִיּוּמָא אבל בגלל שמשה התנבא במראה הברור והמאיר הנקרא אַסְפַּקְלַרְיָא דְּנַהֲרָא, לא היה גופו מזדעזע כשאר הנביאים והיה עומד בתוקפו. וְכֹלָּא בְּגִין דְּגוּפָא דִּילֵיהּ אִתְתַּקַּן כְּבָר והכל בגלל שגופו היה כבר מתוקן ויכל לעמוד בכח שפע הנבואה. וְדָא וזה סוד הפסוק "אִישׁ הָאֱלֹהִים" (דברים לג, א). אִישׁ, בְּשַׁעְתָּא דְּאָתֵי לְיִשְׂרָאֵל לְאוֹלָפָא לְהוּ היה נקרא איש בשעה שהיה בא ללמד את ישראל תורה והיה כבחינת הזכר המשפיע לנקבה. אֱלֹהִים, בְּשַׁעְתָּא דִּסְלִיק לְאִתְחַבְּרָא לְעֵילָא והיה נקרא אלהים בשעה שהיה עולה להתחבר בשכינה למעלה ונקרא על שמה.
וּבְגִין כָּךְ "וְלֹא יָדַע אִישׁ אֶת קְבֻרָתוֹ" (דברים לד, ו). דִּקְבוּרָה, דָּא גּוּפָא דְּאִתְהַדַּר לְאַתְרֵיהּ מִסִּטְרָא דִּשְׁכִינְתָּא, דִּכְתִיב שקבורה היא קבור ה', שהוא הגוף עפר מן האדמה שחוזר למקומו מצידה של השכינה התחתונה ונאמר בו "כִּי עָפָר אַתָּה וְאֶל עָפָר תָּשׁוּב" (בראשית ג, יט). עפר הוא סוד הגוף הנלקח מן האדמה שהיא סוד אדמה, בסוד הפסוק וְרָזָא דְּמִלָּה "וְיָשֹׁב הֶעָפָר עַל הָאָרֶץ" (קהלת יב, ז) וְכוּ' כֹּלָּא לְאַתְרֵיהּ אִתְהַדַּר על הארץ שהיא השכינה – הכל חוזר למקומו. אֲבָל גּוּפָא דְּמֹשֶׁה דִּסְלִיק לְעֵילָא, לְאִתְתַּקְּנָא בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים אבל גופו של משה שעלה למרום לקבל את התורה, נתקן בתיקון שלם ולכן, קְבוּרָתֵיהּ נָמֵי בַּאֲתַר דְאִתְכַּסְיָא וְאִטְמַר מֵעֵינָא, לְעֵילָא מִשְּׁאָר בְּנֵי עָלְמָא גם קבורת גופו היתה במקום מכוסה ונעלם מהעין למעלה משאר בני העולם. וְכָל דָּא רָזָא והכל הוא מסוד דְּיָד, דְּאִחְזֲיִאַת נְבוּאָתָא לִנְבִיאֵי היד שהיא השכינה שנאמר בה ביד הנביאים אדמה כדלעיל שבה נראית הנבואה לנביאים.
אֲבָל בְּזִמְנָא דְּמַלְכָּא אִטַמַר מִינַּהּ, אִתְּמָר בַּהּ אבל בזמן שהמלך שהוא ז"א נסתר ממנה ואינו משפיע בה היא נחשכת ונאמר בה "תָּשֶׁת חֹשֶׁךְ וִיהִי לָיְלָה" (תהלים קד, כ) לילה זו דָּא שְׁכִינְתָּא. "וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה" (בראשית א, ה) מִסִּטְרָא דְּדִינָא מצד תוקף הדין המחשיך אותה. כְּדֵין כַּמָּה סִטְרִין בִּישִׁין מִתְעָרִין לְשַׁטְּטָא בְּעָלְמָא, דִּכְתִיב ואז כמה צדדים רעים מתעוררים לשוטט בעולם שנאמר "בּוֹ תִרְמֹשׂ כָּל חַיְתוֹ יָעַר" (תהלים קד, כ). כְּדֵין שְׁכִינְתָּא אִיהִי מְשַׁמְּרַת דְּאִתְּמָר בַּהּ ואז השכינה עומדת על משמר ז"א שלא ירד השפע לסטרא אחרא ונאמר בה "עַד פֹּה תָבוֹא וְלֹא תֹסִיף" (איוב לח, יא) וְדָא שְׁכִינְתָּא, פֹּה וַדַּאי זו השכינה הנקראת פה גימ' אלהי"ם עה"כ ודאי. וְאִיהִי מָסָךְ בְּאַנְפֵּי מַלְכָּא, בְּגִין דְּלָא יִבְעוּן סִטְרָא אַחֲרָא לְאַעַבְרָא תְּחוּמָא והיא עומדת כמסך לפני פני המלך ז"א, כדי שלא ירצו ויבואו הסטרא אחרא לעבור את תחומה. וְרָזָא דָּא "סְבִיבוֹתָיו סֻכָּתוֹ" (תהלים יח, יב). אַמַּאי? אֶלָּא בְּגִין "חֶשְׁכַת מַיִם" (תהלים יח, יב) וזה סוד השכינה הסוככת ופורשת מסך. בגלל מה? בגלל אותם המים הרעים המחשיכים את אורה, אִלֵּין הַמַּיִם הַזֵּידוֹנִים מַיָּא דְּחָשׁוֹכָא וַדַּאי אלה המים הזידונים – מים של חושך ודאי. "עָבֵי שְׁחָקִים" (תהלים יח, יב), אִלֵּין עֲנָנִין דְּגָרְמִין לִנְהוֹרָא דְּאִינוּן שְׁחָקִים דְּלָא לְאִתְגַּלָּאָה עבי שחקים הם העבים / העננים המחשיכים שגורמים לאורם של שחקים שלא יתגלה ויאיר. וְדָא אוֹר, דְּאִתְּמָר בֵּיהּ "וְעַתָּה לֹא רָאוּ אוֹר בָּהִיר הוּא בַּשְּׁחָקִים" (איוב לז, כא). דְּתָמָן נָהִיר נְהוֹרָא בְּאִינוּן רֵיחַיָּא דְּטָחֲנִין מַנָּא לְצַדִּיקָיָא, ששם ברקיע הנקרא שחקים מאיר אור באלה רחיים שהם נצח והוד הטוחנים מן לצדיקים האחוזים ביסוד. וּבְזִמְנָא אַחֲרָא ובזמן אחר, כשהתגברה ההסטרא אחרא נאמר "וּבָטְלוּ הַטֹּחֲנוֹת כִּי מִעֵטוּ" (קהלת יב, ג) בטלה פעולת הנצח והוד שהן טוחנות מן בגלל עוונות הגלות ומיעוט הזכויות דְּהָא עֲנָנִין מְכַסְּיָין עֲלַיְיהוּ וּנְהוֹרָא לָא נָהִיר בגלל אותה העננים המסוככים עליהם והאור לא מאיר. וְעוֹד, "חָשַׂכְתָּ מַיִם" חֲשׁוּכָא דְּמַיָּא, דִּכְדֵין יַמָּא אִתְרְגִישׁ בְּרוּחַ סְעָרָה דְּנָשִׁיב בֵּהּ, וְגָלִין סָלְקִין וְנַחְתִּין חשכת מים הם המים החשוכים, שבגינם הים שהיא המלכות רוגש וקליפת רוח סערה מנשבת בה, והגלים עולים ויורדים בעוז כדי לדחות את הקליפה.
תפילות ת"ה - ת"ו מתוך "תקט"ו תפילות"
תפילה ת"ה: תפילה שאורות י"ג מדות הרחמים יאירו עלינו, ומכוח השבתת קולה של רומי, תרבה השמחה ויבנה בית המקדש.
אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. גַּלְגֵּל עָלֵינוּ הֲמוֹן רַחֲמֶיךָ שֶׁהֵם י"ג מִדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים שֶׁהֵם "מִקֹּלוֹת מַיִם רַבִּים אַדִּירִים מִשְׁבְּרֵי יָם". וּבַשָּׁעָה שֶׁזֶּה הֶהָמוֹן יָאִיר עָלֵינוּ, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ "בְּקוֹל רִנָּה וְתוֹדָה הָמוֹן חוֹגֵג" – הֲמוֹנָהּ שֶׁל רוֹמִי יִשְׁתֹּק! שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ "אַל תִּשְׁכַּח קוֹל צֹרְרֶיךָ שְׁאוֹן קָמֶיךָ עוֹלֶה תָּמִיד", וּמִיָּד יִהְיוּ יִשְׂרָאֵל שְׂמֵחִים בְּשִׂמְחַת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בַּקָּרְבָּנוֹת שֶׁלְּךָ, שָׁם "קָרְבָּן לַיְהֹוָה", קְרֵבוֹת הָאוֹתִיּוֹת לְהִתְקַשֵּׁר בְּיִחוּד אֶחָד, וַעֲנָפִים שֶׁלָּהֶם כָּךְ מִתְקַשְּׁרִים עִמָּהֶם בְּקֶשֶׁר אֶחָד, דִּכְתִיב "אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַיְהֹוָה", הֲרֵי בְּתוֹרָתְךָ אָנוּ מִשְׁתַּעְשְׁעִים, דִּכְתִיב "לוּלֵי תוֹרָתְךָ שַׁעֲשֻׁעָי אָז אָבַדְתִּי בְּעָנְיִי", בַּאֲמִתַּת יִחוּדְךָ אָנוּ מִתְנַחֲמִים בְּתִקְוָתֵנוּ.
רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים "אַל יָשֹׁב דַּךְ נִכְלָם עָנִי וְאֶבְיוֹן יְהַלְלוּ שְׁמֶךָ", וּתְשַׂמְּחֵנוּ בְּאוֹר פָּנֶיךָ, כְּמוֹ שֶׁאָנוּ מְקַוִּים לְךָ בֶּאֱמֶת, יְהֹוָה אַל תְּאַחַר, לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהֹוָה.
תפילה ת"ו: מכח קשר היסוד במלכות – מושך לה הארת ג' טיפין עליונים דרך עמודא דאמצעיתא, ומיד היא הגדל בכבודה ומלכותו בכל משלה.
אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. הֲרֵי, "צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם" שֶׁשַּׂמְתָּ אוֹתוֹ לִסְבּוֹל עוֹלָמְךָ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, "אֲנִי אֶסְבֹּל וַאֲמַלֵּט", וְהוּא רָקִיעַ שֶׁעַל גַּבֵּי הַחַיּוֹת, וְכִסֵּא מִתְחַבֵּר עָלָיו שֶׁהוּא עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, וַהֲרֵי, "הַכִּסֵּא נוֹשֵׂא אֶת נוֹשְׂאָיו". וְכַמָּה אוֹר מִלֵּאתָ אוֹתוֹ לְפַזֵּר אוֹתוֹ לְ-ד' כַּנְפוֹת הָאָרֶץ שֶׁהֵם ד' דְּאֶחָד, שֶׁתְּחִלָּה הִיא דַּלָּה וַעֲנִיָּה וְזֶה, "פִּזַּר נָתַן לָאֶבְיוֹנִים", שֶׁהוּא 'פָּזֵר גָּדוֹל' – צַדִּיק חַי עוֹלָמִים. וְ-ג' טִפִּין נוֹתֵן לָהּ שֶׁהֵם ג' יוּדִין שֶׁמְּעִידִים עַל יִחוּדְךָ שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ "אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן" וְכוּ' וְזֶה ג' שֶׁנּוֹתֵן לְ-ד' וּמִיָּד נֶאֱמַר בָּהּ "קַרְנוֹ תָּרוּם בְּכָבוֹד", וְזֶה ד' שֶׁל אֶחָד שֶׁנַּעֲשֵׂית גְּדוֹלָה וּמִיָּד נֶאֱמַר בָּהּ בשכמל"ו – 'בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֵד'.
רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים הֲרֵי לְיִחוּדְךָ אָנוּ מְקַוִּים בֶּאֱמֶת, וּבוֹ תִּתֵּן כֹּחַ לְצַדִּיק זֶה לְהָאִיר אוֹרוֹ בְּכָל הָעוֹלָמוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר "זָרַח בַּחֹשֶׁךְ אוֹר לַיְשָׁרִים חַנּוּן וְרַחוּם וְצַדִּיק". עֲנֵנוּ וְאַל תְּאַחַר אֵל יָחִיד, לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהֹוָה.