תיקון היחוד היומי
תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא
וְדָא אִיהוּ "שָׂדְךָ לֹא תִזְרַע כִּלְאָיִם וּבֶגֶד כִּלְאַיִם שַׁעַטְנֵז" (ויקרא יט, יט), וְכָל מָאן דְּעָרַב לוֹן אִתְּמַר בֵּיהּ "אֶת מִקְדַּשׁ יְהֹוָה טִמֵּא" (במדבר יט, כ) וְגוֹ', דִּבְשַׁבָּת דְּאִתְפַּשַּׁט קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מֵאִלֵּין לְבוּשִׁין וְאִתְלַּבַּשׁ בִּלְבוּשִׁין דְּקוּדְשָׁא, לָא צָרִיךְ לְקָרְבָא קֳדָמוֹהִי לְבוּשִׁין דְּחוֹל, דְּמוֹחָא לָא מְקַבֵּל טוּמְאָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "הֲלוֹא כֹה דְבָרִי כָּאֵשׁ נְאֻם יְהֹוָה" (ירמיהו כג, כט), דְּבֵיהּ לָא יָכִיל לְאִתְעָרְבָא שׁוּם עִירוּב, אֶלָּא בִּלְבוּשִׁין דְּאִתְלַבַּשׁ בְּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב יָכִיל לְאִתְעָרְבָא, וּבְגִינַיְיהוּ מַנִּי לְמֶעֱבַד הַבְדָּלָה, דִּלְתַתָּא אִית אִילָנָא מְעוֹרָב טוֹב וָרָע כִּלְאַיִם, וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר "וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ" (בראשית ב, יז), בְּגִין דְּהַהוּא מוֹחָא דִילֵיהּ בַּבְּרִיאָה, יָכִיל לְאִתְעָרְבָא עִמֵּיהּ קְלִיפָה, אֲבָל מוֹחָא דְאִיהוּ נְהוֹרָא בְּאֹרַח אֲצִילוּת לָא יָכִיל לְאִתְעָרְבָא עִמֵּיהּ שׁוּם תַּעֲרוֹבֶת.
וְאִית אִילָנָא דְטוֹב וָרָע דִּקְלִיפִין, דְּאִינוּן גַּרְעִינִין אִינוּן מִלְּגָאו רָע, וּמוֹחָא דְקִיק מִלְּבָר טוֹב. וְאִית דְּמוֹחָא דְקִיקָא מִלְּבָר טַב וּמוֹחָא סַגִּי בִּישׁ מִלְּגָאו, כְּגוֹן דַּהֲבָא וְכַסְפָּא זְעִיר מְצוּפֶּה מִלְּבָר, וְעוֹפֶרֶת סִיגִים מִלְּגָאו, דָּא מוֹנִיטָא דְשִׁקְרָא, פוּמֵיהּ טַב וְלִבֵּיהּ בִּישׁ. וְאִית דְּאִיהוּ קְלִיפָה מִלְּבָר וּמוֹחָא מִלְּגָאו, וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר 'גּוֹלֵל אוֹר מִפְּנֵי חשֶׁךְ וְחשֶׁךְ מִפְּנֵי אוֹר'.
וְאִית אִילָנָא לְתַתָּא דַעֲבוֹדָה זָרָה, דְּלֵית לֵיהּ מוֹחָא אֶלָּא קְלִיפָה מִלְּגָאו וּמִלְּבָר, וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר "לֹא כֵן הָרְשָׁעִים כִּי אִם כַּמֹּץ אֲשֶׁר תִּדְּפֶנּוּ רוּחַ" (תהלים א, ד), וְאִיהִי אֲשֵׁרָה דְנָטְעִין אוּמִין דְּעָלְמָא קֳדָם עֲבוֹדָה זָרָה, דְאִיבָּא דִילֵיהּ "כַּמֹּץ אֲשֶׁר תִּדְּפֶנּוּ רוּחַ" (תהלים א, ד). בְּזִמְנָא דְיֵיתֵי מַלְכָּא מְשִׁיחָא עָתִיד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאַעֲבָרָא כָּל אִלֵּין קְלִיפִין לְעֵילָא וְאֶמְצָעִיתָא וְתַתָּא, וְלָא יְהֵא עִרְבוּבְיָא בְּפַמַּלְיָא דִּלְעֵילָא. בְּהַהוּא זִמְנָא "יְהֹוָה בָּדָד יַנְחֶנּוּ" (דברים לב, יב) – לְיִשְׂרָאֵל "וְאֵין עִמּוֹ אֵל נֵכָר" (דברים לב, יב), בְּהַהוּא זִמְנָא "וַתֹּסֶף לָלֶדֶת" (בראשית ד, ב), אִיתּוֹסַף רוּחָא דְקוּדְשָׁא עַל יִשְׂרָאֵל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב חָדָשׁ וְרוּחַ חֲדָשָׁה אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם" (יחזקאל לו, כו).
(דף קט ע"ב) רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי יוֹסֵי הֲווֹ אָזְלֵי בְּאָרְחָא, אִזְדַּמַּן רַבִּי אִלְעָאי עִמְּהוֹן. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי לְרַבִּי אֶלְעָזָר, שְׁמַעְתְּ בְּהַאי קְרָא "וַתֹּסֶף לָלֶדֶת אֶת אָחִיו אֶת הָבֶל" (בראשית ד, ב) אַמַּאי אִתְּמַר בֵּיהּ "אֶת" "אֶת" תְּרֵי זִמְנֵי, בָּתַר דְּאָמַר "וַתּוֹסֶף לָלֶדֶת אֶת אָחִיו", מַאי "אֶת הָבֶל", וְהָא תְלַת רִבּוּיִן הָכָא, תְּרֵין אֶתִין רִבּוּיִן, וַתּוֹסֶף לָלֶדֶת רִבּוּיָיא, הָא תְלַת רִבּוּיִין? אָמַר לֵיהּ שְׁמַעְנָא דִתְלַת רִבּוּיִין אִלֵּין אִינוּן תְּלַת טִפִּין דְּאִזְדְּרִיקוּ מֵאָדָם קַדְמָאָה.
אָמַר לֵיהּ וְהָא אֲנָא שְׁמַעְנָא אֵלֶּה ת'וֹלְדוֹת הַ'שָּׁמַיִם וְ'הָאָרֶץ תַּמָּן תֹה"וּ. אָמַר לֵיהּ וַדַּאי הָכִי הוּא, דְמִתַּמָּן הֲוָה קַיִן יְסוֹדֵיהּ וְעִקְּרֵיהּ קֳדָם דְּאָתָא לְעָלְמָא. אָמַר וַדַּאי רָזָא עִלָּאָה אִתְגַּלְיָיא דְלָא שְׁמַעְנָא עַד הַשְׁתָּא.
אָמַר לֵיהּ אִם כֵּן אִלֵּין טִפִּין דְּאִתּוֹסְפוּ הָכָא מַאי נִינְהוּ? אָמַר וַדַּאי עַל אִלֵּין תְּלַת טִפִּין שַׁרְיָין תְּלַת חָכְמוֹת. חַד אִיהוּ חָכְמַת הַמַּחֲשָׁבָה, וְתִנְיָינָא חָכְמַת הַדִּבּוּר, וּתְלִיתָאָה חָכְמַת הַמַּעֲשֶׂה, וְאִינוּן תְּלַת עָלְמִין סְתִימִין, תְּלַת טִפִּין דְּתַלְיָין מִן מוֹחָא עִלָּאָה סֶגוֹ"ל קְרִינָן לֵיהּ. וְאִית תְּלַת עִלָּאִין עֲלַיְיהוּ דְתַלְיָין מִמּוֹחָא סְתִימָא דְעַתִּיקָא דְעַתִּיקִין, וְאִינוּן סֶגוֹלְתָּא, תְּלַת עִלָּאִין אִתְרְמִיזוּ בְּי' עִלָּאָה דְאִית לָהּ קוֹצָא לְעֵילָא וְקוֹצָא לְתַתָּא וְגַו בְּאֶמְצָעִיתָא. וּתְלַת טִפִּין תִּנְיָינִין דְּאִינוּן סֶגוֹ"ל מִן י' תַּתָּאָה, וְרָזָא דְמִלָּה בְּרֵאשִׁית, תְּלַת מֵאָדָם קַדְמָאָה, וּתְלַת מֵאָדָם תַּתָּאָה, וּבְאִלֵּין תְּלַת נְקוּדִין אִתְּמַר "אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹהִים" (ישעיהו מד, ו).
במידה ויש שמות שמופיעים בצבע אדום – אין להוציא אותם בפה – אלא רק לקרא בעינים
וְדָא אִיהוּ "שָׂדְךָ לֹא תִזְרַע כִּלְאָיִם וּבֶגֶד כִּלְאַיִם שַׁעַטְנֵז" (ויקרא יט, יט), וְזֶהוּ שָׂדְךָ לֹא תִזְרַע כִּלְאָיִם, וּבֶגֶד כִּלְאַיִם שַׁעַטְנֵז, וְכָל מָאן דְּעָרַב לוֹן אִתְּמַר בֵּיהּ "אֶת מִקְדַּשׁ יְהֹוָה טִמֵּא" (במדבר יט, כ) וְגוֹ', וְכָל מִי שֶׁמְּעָרֵב אוֹתָם, נֶאֱמַר בּוֹ אֶת מִקְדַּשׁ יהו"ה טִמֵּא וְגוֹמֵר, דִּבְשַׁבָּת דְּאִתְפַּשַּׁט קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מֵאִלֵּין לְבוּשִׁין וְאִתְלַּבַּשׁ בִּלְבוּשִׁין דְּקוּדְשָׁא, שֶׁבְּשַׁבָּת שֶׁמִּתְפַּשֵּׁט הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵאֵלּוּ הַלְּבוּשִׁים וּמִתְלַבֵּשׁ בִּלְבוּשֵׁי קֹדֶשׁ, לָא צָרִיךְ לְקָרְבָא קֳדָמוֹהִי לְבוּשִׁין דְּחוֹל, לֹא צָרִיךְ לְקָרֵב לְפָנָיו (לִפְנֵיהֶם) לְבוּשֵׁי חֹל, דְּמוֹחָא לָא מְקַבֵּל טוּמְאָה, שֶׁהַמֹּחַ לֹא מְקַבֵּל טֻמְאָה. הֲדָא הוּא דִכְתִיב "הֲלוֹא כֹה דְבָרִי כָּאֵשׁ נְאֻם יְהֹוָה" (ירמיהו כג, כט), זֶהוּ שֶׁכָּתוּב הֲלֹא כֹה דְבָרִי כָּאֵשׁ נְאֻם יהו"ה, דְּבֵיהּ לָא יָכִיל לְאִתְעָרְבָא שׁוּם עִירוּב, אֶלָּא בִּלְבוּשִׁין דְּאִתְלַבַּשׁ בְּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב יָכִיל לְאִתְעָרְבָא, שֶׁבּוֹ לֹא יָכוֹל לְהִתְעָרֵב שׁוּם עֵרוּב, אֶלָּא בַלְּבוּשִׁים שֶׁמִּתְלַבֵּשׁ בְּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב יָכוֹל לְהִתְעָרֵב, וּבְגִינַיְיהוּ מַנִּי לְמֶעֱבַד הַבְדָּלָה, וּבִשְׁבִילָם צִוָּה לַעֲשׂוֹת הַבְדָּלָה, דִּלְתַתָּא אִית אִילָנָא מְעוֹרָב טוֹב וָרָע כִּלְאַיִם, וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר "וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ" (בראשית ב, יז), שֶׁלְּמַטָּה יֵשׁ עֵץ מְעֹרָב טוֹב וָרָע כִּלְאַיִם, וְעָלָיו נֶאֱמַר וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ, בְּגִין דְּהַהוּא מוֹחָא דִילֵיהּ בַּבְּרִיאָה, יָכִיל לְאִתְעָרְבָא עִמֵּיהּ קְלִיפָה, מִשּׁוּם שֶׁאוֹתוֹ הַמֹּחַ שֶׁלּוֹ בַּבְּרִיאָה יְכוֹלָה לְהִתְעָרֵב עִמּוֹ קְלִפָּה,אֲבָל מוֹחָא דְאִיהוּ נְהוֹרָא בְּאֹרַח אֲצִילוּת לָא יָכִיל לְאִתְעָרְבָא עִמֵּיהּ שׁוּם תַּעֲרוֹבֶת. אֲבָל הַמֹּחַ שֶׁהוּא אוֹר בְּדֶרֶךְ אֲצִילוּת, לֹא יְכוֹלָה לְהִתְעָרֵב עִמּוֹ (בּוֹ) שׁוּם תַּעֲרֹבֶת.
וְאִית אִילָנָא דְטוֹב וָרָע דִּקְלִיפִין, דְּאִינוּן גַּרְעִינִין אִינוּן מִלְּגָאו רָע, וְיֵשׁ אִילָן שֶׁל טוֹב וָרָע שֶׁל הַקְּלִפּוֹת, שֶׁאוֹתָם גַּרְעִינִים הֵם מִבִּפְנִים רַע, וּמוֹחָא דְקִיק מִלְּבָר טוֹב וְהַמֹּחַ דַּק מִבַּחוּץ טוֹב, וְאִית דְּמוֹחָא דְקִיקָא מִלְּבָר טַב וְיֵשׁ שֶׁמֹּחַ דַּק מִבַּחוּץ טוֹב, וּמוֹחָא סַגִּי בִּישׁ מִלְּגָאו, כְּגוֹן דַּהֲבָא וְכַסְפָּא זְעִיר מְצוּפֶּה מִלְּבָר, וְעוֹפֶרֶת סִיגִים מִלְּגָאו, דָּא מוֹנִיטָא דְשִׁקְרָא, פוּמֵיהּ טַב וְלִבֵּיהּ בִּישׁ וּמֹחַ גָּדוֹל רַע מִבִּפְנִים, כְּמוֹ זָהָב וָכֶסֶף מְעַט מְצֻפֶּה מִבַּחוּץ וְעֹפֶרֶת סִיגִים מִבִּפְנִים, זֶה מוֹנִיטִין שֶׁל שֶׁקֶר, פִּיו טוֹב וְלִבּוֹ רַע. וְאִית דְּאִיהוּ קְלִיפָה מִלְּבָר וּמוֹחָא מִלְּגָאו, וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר 'גּוֹלֵל אוֹר מִפְּנֵי חשֶׁךְ וְחשֶׁךְ מִפְּנֵי אוֹר'.
וְאִית אִילָנָא לְתַתָּא דַעֲבוֹדָה זָרָה, דְּלֵית לֵיהּ מוֹחָא אֶלָּא קְלִיפָה מִלְּגָאו וּמִלְּבָר, וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר "לֹא כֵן הָרְשָׁעִים כִּי אִם כַּמֹּץ אֲשֶׁר תִּדְּפֶנּוּ רוּחַ" (תהלים א, ד), וְיֵשׁ עֵץ לְמַטָּה שֶׁל עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁאֵין לוֹ מֹחַ, אֶלָּא קְלִפָּה מִבִּפְנִים וּמִבַּחוּץ, וְעָלָיו נֶאֱמַר לֹא כֵן הָרְשָׁעִים כִּי אִם כַּמּוֹץ אֲשֶׁר תִּדְּפֶנּוּ רוּחַ, וְאִיהִי אֲשֵׁרָה דְנָטְעִין אוּמִין דְּעָלְמָא קֳדָם עֲבוֹדָה זָרָה, דְאִיבָּא דִילֵיהּ "כַּמֹּץ אֲשֶׁר תִּדְּפֶנּוּ רוּחַ" (תהלים א, ד) וְהִיא הָאֲשֵׁרָה שֶׁנּוֹטְעִים אֻמּוֹת הָעוֹלָם לִפְנֵי עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁפִּרְיָהּ מוֹץ אֲשֶׁר תִּדְּפֶנּוּ רוּחַ.
בְּזִמְנָא דְיֵיתֵי מַלְכָּא מְשִׁיחָא עָתִיד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאַעֲבָרָא כָּל אִלֵּין קְלִיפִין לְעֵילָא וְאֶמְצָעִיתָא וְתַתָּא, וְלָא יְהֵא עִרְבוּבְיָא בְּפַמַּלְיָא דִּלְעֵילָא. בִּזְמַן שֶׁיָּבֹא מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַעֲבִיר אֶת כָּל הַקְּלִפּוֹת הַלָּלוּ לְמַעְלָה וּבָאֶמְצַע וּלְמַטָּה, וְלֹא תִהְיֶה עִרְבּוּבְיָה בְּפָמַלְיָה שֶׁל מַעְלָה, בְּהַהוּא זִמְנָא "יְהֹוָה בָּדָד יַנְחֶנּוּ" (דברים לב, יב) – לְיִשְׂרָאֵל "וְאֵין עִמּוֹ אֵל נֵכָר" (דברים לב, יב), בְּאוֹתוֹ זְמַן יהו"ה בָּדָד יַנְחֶנּוּ, לְיִשְׂרָאֵל, וְאֵין עִמּוֹ אֵל נֵכָר, בְּהַהוּא זִמְנָא "וַתֹּסֶף לָלֶדֶת" (בראשית ד, ב), אִיתּוֹסַף רוּחָא דְקוּדְשָׁא עַל יִשְׂרָאֵל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב חָדָשׁ וְרוּחַ חֲדָשָׁה אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם" (יחזקאל לו, כו), בְּאוֹתוֹ זְמַן וַתּוֹסֶף לָלֶדֶת, נוֹסֶפֶת רוּחַ שֶׁל קֹדֶשׁ עַל יִשְׂרָאֵל. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב חָדָשׁ וְרוּחַ חֲדָשָׁה אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם.
(אמר המגיה זה הלשון מצאתי בס"א)
(דף קט ע"ב) רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי יוֹסֵי הֲווֹ אָזְלֵי בְּאָרְחָא, אִזְדַּמַּן רַבִּי אִלְעָאי עִמְּהוֹן רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי יוֹסֵי הָיוּ הוֹלְכִים בַּדֶּרֶךְ, הִזְדַּמֵּן רַבִּי אֶלְעַאי עִמָּהֶם. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי לְרַבִּי אֶלְעָזָר, שְׁמַעְתְּ בְּהַאי קְרָא "וַתֹּסֶף לָלֶדֶת אֶת אָחִיו אֶת הָבֶל" (בראשית ד, ב) אַמַּאי אִתְּמַר בֵּיהּ "אֶת" "אֶת" תְּרֵי זִמְנֵי, אָמַר רַבִּי יוֹסֵי לְרַבִּי אֶלְעָזָר, שָׁמַעְתָּ בַּפָּסוּק הַזֶּה לָמָּה נֶאֱמַר בּוֹ אֶת אֶת פַּעֲמַיִם, בָּתַר דְּאָמַר "וַתּוֹסֶף לָלֶדֶת אֶת אָחִיו", מַאי "אֶת הָבֶל", אַחַר שֶׁאָמַר וַתּוֹסֶף לָלֶדֶת אֶת אָחִיו, מַה זֶּה אֶת הָבֶל? וְהָא תְלַת רִבּוּיִן הָכָא, תְּרֵין אֶתִין רִבּוּיִן, וַתּוֹסֶף לָלֶדֶת רִבּוּיָיא, הָא תְלַת רִבּוּיִין? וַהֲרֵי שְׁלֹשָׁה רִבּוּיִים יֵשׁ כָּאן: שְׁנֵי אֶתִים – רִבּוּיִים, וַתּוֹסֶף לָלֶדֶת – רִבּוּי, הֲרֵי שְׁלֹשָׁה רִבּוּיִים? אָמַר לֵיהּ שְׁמַעְנָא דִתְלַת רִבּוּיִין אִלֵּין אִינוּן תְּלַת טִפִּין דְּאִזְדְּרִיקוּ מֵאָדָם קַדְמָאָה אָמַר לוֹ, שָׁמַעְתִּי שֶׁשְּׁלֹשָׁה רִבּוּיִים אֵלּוּ הֵם שָׁלֹשׁ טִפּוֹת שֶׁנִּזְרְקוּ מֵאָדָם הָרִאשׁוֹן (הָרִאשׁוֹן שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶן אֵלֶּה).
אָמַר לֵיהּ וְהָא אֲנָא שְׁמַעְנָא אֵלֶּה ת'וֹלְדוֹת הַ'שָּׁמַיִם וְ'הָאָרֶץ תַּמָּן תֹה"וּ אָמַר לוֹ, וַהֲרֵי אֲנִי שָׁמַעְתִּי, אֵלֶּה ת'וֹלְדוֹת הַ'שָּׁמַיִם וְ'הָאָרֶץ – שָׁם תֹּה"וּ. אָמַר לֵיהּ וַדַּאי הָכִי הוּא, דְמִתַּמָּן הֲוָה קַיִן יְסוֹדֵיהּ וְעִקְּרֵיהּ קֳדָם דְּאָתָא לְעָלְמָא אָמַר לוֹ, וַדַּאי כָּךְ הוּא, שֶׁמִּשָּׁם הָיָה קַיִן יְסוֹדוֹ וְעִקָּרוֹ לִפְנֵי שֶׁבָּא לָעוֹלָם. אָמַר וַדַּאי רָזָא עִלָּאָה אִתְגַּלְיָיא דְלָא שְׁמַעְנָא עַד הַשְׁתָּא אָמַר, וַדַּאי סוֹד עֶלְיוֹן הִתְגַּלָּה שֶׁלֹּא שָׁמַעְנוּ עַד עַתָּה.
אָמַר לֵיהּ אִם כֵּן אִלֵּין טִפִּין דְּאִתּוֹסְפוּ הָכָא מַאי נִינְהוּ? אָמַר לוֹ, אִם כֵּן, הַטִּפּוֹת הַלָּלוּ שֶׁנּוֹסְפוּ כָּאן מַה הֵן? אָמַר וַדַּאי עַל אִלֵּין תְּלַת טִפִּין שַׁרְיָין תְּלַת חָכְמוֹת אָמַר, וַדַּאי עַל שְׁלֹשׁ הַטִּפּוֹת הַלָּלוּ שׁוֹרוֹת שָׁלֹשׁ חָכְמוֹת, חַד אִיהוּ חָכְמַת הַמַּחֲשָׁבָה, וְתִנְיָינָא חָכְמַת הַדִּבּוּר, וּתְלִיתָאָה חָכְמַת הַמַּעֲשֶׂה, אַחַת הִיא חָכְמַת הַמַּחֲשָׁבָה, וְהַשְּׁנִיָּה חָכְמַת הַדִּבּוּר, וְהַשְּׁלִישִׁית חָכְמַת הַמַּעֲשֶׂה, וְאִינוּן תְּלַת עָלְמִין סְתִימִין, תְּלַת טִפִּין דְּתַלְיָין מִן מוֹחָא עִלָּאָה סֶגוֹ"ל קְרִינָן לֵיהּ וְהֵן שְׁלֹשָׁה עוֹלָמוֹת נִסְתָּרִים, שָׁלֹשׁ טִפּוֹת שֶׁתְּלוּיוֹת מִן הַמֹּחַ הָעֶלְיוֹן שֶׁקּוֹרְאִים לוֹ סֶגּוֹ"ל. וְאִית תְּלַת עִלָּאִין עֲלַיְיהוּ דְתַלְיָין מִמּוֹחָא סְתִימָא דְעַתִּיקָא דְעַתִּיקִין, וְאִינוּן סֶגוֹלְתָּא, וְיֵשׁ שָׁלֹשׁ עֶלְיוֹנוֹת מֵעֲלֵיהֶם שֶׁתְּלוּיוֹת מֵהַמֹּחַ הַסָּתוּם שֶׁל עַתִּיק הָעַתִּיקִים, וְהֵן סֶגוֹלְתָּ"א, תְּלַת עִלָּאִין אִתְרְמִיזוּ בְּי' עִלָּאָה דְאִית לָהּ קוֹצָא לְעֵילָא וְקוֹצָא לְתַתָּא וְגַו בְּאֶמְצָעִיתָא. שְׁלֹשׁ הָעֶלְיוֹנוֹת נִרְמְזוּ בַּי' הָעֶלְיוֹנָה שֶׁיֵּשׁ לָהּ קוֹץ לְמַעְלָה וְקוֹץ לְמַטָּה וְגוּף בָּאֶמְצַע, וּתְלַת טִפִּין תִּנְיָינִין דְּאִינוּן סֶגוֹ"ל מִן י' תַּתָּאָה, וְרָזָא דְמִלָּה בְּרֵאשִׁית, וְשָׁלֹשׁ טִפּוֹת שְׁנִיּוֹת שֶׁהֵן סֶגּוֹ"ל מִי' הַתַּחְתּוֹנָה, תְּלַת מֵאָדָם קַדְמָאָה, וּתְלַת מֵאָדָם תַּתָּאָה, וּבְאִלֵּין תְּלַת נְקוּדִין אִתְּמַר "אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹהִים" (ישעיהו מד, ו) וְסוֹד הַדָּבָר בְּרֵאשִׁית, שָׁלֹשׁ מֵאָדָם הָרִאשׁוֹן, וְשָׁלֹשׁ מֵאָדָם הַתַּחְתּוֹן, וּבִשְׁלֹשׁ הַנְּקֻדּוֹת הַלָּלוּ נֶאֱמַר אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹהִי"ם,
תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא
תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא תְּלָתִין וְחַמְשָׁא
וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה אִלֵּין מִצְוֹת. "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דברים לד, יב) דָּא תַּלְמוּד תּוֹרָה. דְּמִצְוֹת בְּהוּ "תְּנוּ עֹז לֵאלֹהִים" (תהלים סח, לה) דָּא שְׁכִינְתָּא דִּאִתְתַקְּפַת בְּחֵילָא וַדַּאי, דְּבַהּ תַּלְיָא מַעֲשֶׂה. אֲבָל אוֹרָיְתָא "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דברים לד, יב) דְּאִתְּמָר בַּהּ "וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם יְהֹוָה נִקְרָא עָלֶיךָ וְיָרְאוּ מִמֶּךָּ" (דברים כח, י). "הַגָּדוֹל" דְּסָלִיק וְאָזִיל עַד רֵישָׁא דְּכָל דַּרְגִּין.
וְהָא רַב הַמְנוּנָא סָבָא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" (דברים לד, יב) אִלֵּין מִצְוֹת וַדַּאי. דִּבְהוּ "תְּנוּ עֹז לֵאלֹהִים" (תהלים סח, לה) דָּא שְׁכִינְתָּא. עוֹז מִסִּטְרָא דְּצַדִּיק דְּאִתְחַבַּר בַּהּ. וְרָזָא דָּא בּוֹעַז, בּוֹ עָז (ת"ז עה. א), דְּעָאל בְּיָמָא בְּתוּקְפֵּיהּ, דִּכְתִיב בֵּיהּ "יָשִׂישׂ כְּגִבּוֹר לָרוּץ אֹרַח" (תהלים יט, ו). וְרָזָא דָּא יוֹרֶה כַּחֵץ, דִּבְחֶסֶד רָהִיט לְגַבֵּי שְׁכִינְתָּא, (דף עד' עמוד א') וּשְׂמָאלָא אִתְכְּלִיל תָּמָן, דְּבֵיהּ חֶדָוָתָא דְּזִיוּוּגָא וַדַּאי. וְרָזָא דָּא יוֹרֶה כַּחֵץ, וְדָא ח"ץ דְּיִ'צְחָ'ק, פְּנִימָאָה לְגוֹ, דָּא פְּנִימִיּוּתָא דִּגְבוּרָה דְּאִתְבַּסְּמַת בִימִינָא.
וְאִי תֵּימָא, הָא כְּתִיב "אֶת הָעַמּוּד הַשְּׂמָאלִי וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ בֹּעַז" (מלכים א' ז, כא)? תָּא חֲזֵי, וַדַּאי בְּגִין דָּא קָרֵי שְׁמֵיהּ הָכֵי, וּמִלָּה דָּא הָא אִתָּמְרַת. דְּהָא לָא אִצְטְרִיךְ לְמִקְרֵי לְהוּ בִּשְׁמָא, אֶלָּא בְּגִין לְאַכְלְלָא שְׂמָאלָא בִימִינָא וִימִינָא בִּשְׂמָאלָא. אֲבָל בּוֹעַז לִימִינָא אִיהוּ וַדַּאי, וְאִתְכְּלִיל תָּמָן בִּשְׂמָאלָא. וְעוֹד, בּוֹעַז בְּעַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא וְאִיהוּ בְּצַדִּיק. וּבְגִין דְּאִתְכְּלִיל לִשְׂמָאלָא אִיהוּ בְּהוֹד. וְאִשְׁתַּכַּח בְּד' דַּרְגִּין מִתְקַשַּׁר וְכֹלָּא אִיהִי. וּשְׁכִינְתָּא אִיהִי ד' דְּמִתְקַשְּׁרַת בְּד' אִלֵּין, וְדָא ד' דְּדָוִד. וְעֶשֶׂר סְפִירָן דִּילַהּ ו"ד. כֹּלָּא אִיהוּ דָּוִד. וְרָזָא דָּא "וְדָוִד מְנַגֵּן בְּיַד" (שמואל א' יח, י). וְדָא יָד הַחֲזָקָה, בְּעוֹז דְּבוֹעַז דִּאִתְתַקְּפַת בֵּיהּ שְׁכִינְתָּא.
דְּמִצְוָה דָּא שְׁכִינְתָּא, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִתְחַבָּר בַּהּ. וְדָא ו"ה. מ"צ דָּא י"ה. רָזָא דָּא יִרְאָה וְאַהֲבָה דְּאִתְחַבְּרָן בַּהּ. אֲבָל בְּחִילּוּפָא אִינוּן. דְּאַבָּא וְאִימָּא קָיְימִין בְּגוֹ זְעֵיר אַנְפִּין, וּמִתַּמָּן בְּחִילּוּפָא דְּאַתְוָן נָפְקִין לִשְׁכִינְתָּא. וְדָא חִילּוּפָא בא"ת ב"ש דְּקָאִים בְּעַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא. כְּדֵין אִיהוּ (דף עד' עמוד ב') נ"ר מִצְוָה. וְרָזָא דָּא אַבָּא וְאִימָּא יאההויה"ה. זְעֵיר אַנְפִּין וְנוּקְבָּא יאהלוההי"ם יאהדונה"י. אֲבָל אִי לֵית תָּמָן דְּחִילוּ וּרְחִימוּ, מ"צ אֶסְתַּלֵּק וְאִשְׁתְּאַר ו"ה. כְּדֵין "וְאָמַר אֵ"י אֱלֹהֵימוֹ צוּר חָסָיוּ בוֹ" (דברים לב, לז). אֲבָל מִצְוָה בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ אִיהִי מִצְוָה כִּדְקָא יָאוּת. בַּהּ "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" (דברים לד, יב) וַדַּאי.
אֲבָל אוֹרָיְתָא, "וְתוֹרָה אוֹר" (משלי ו, כג) דְּסָלְקַת לְעֵילָא לְעֵילָא. וְדָא הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל, עַד חָכְמָה סְתִימָאָה, דְּאִתְּמָר בַּהּ "הַיָּם גָּדוֹל וּרְחַב יָדָיִם" (תהלים קד, כה). דְּבַהּ "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ" (תהלים קד, כד), וְתַמָּן קַיְימַת אוֹרָיְתָא. בְּגִין כָּךְ כֹּלָּא כָּלִיל בְּאוֹרַיְתָא. וּשְׁכִינְתָּא מִסִּטְרָא דָּא, "רְחָבָה מִצְוָתְךָ מְאֹד" (תהלים קיט, צו). דְּחָכְמָה אִיהִי יָם שֶּׁאֵין לַהּ סוֹף. דְּכָל מָאן דְּאִיהוּ עָלֵהּ לְחַבְרֵיהּ – אִקְרֵי לְגַבֵּי אֵין סוֹף. בְּגִין כָּךְ חָכְמָה סְתִימָאָה אִיהִי אֵין סוֹף לְגַבֵּי אֲצִילוּת. וּשְׁכִינְתָּא בְּרָזָא דִּילַהּ "רְחָבָה מִצְוָתְךָ" (תהלים קיט, צו). דִּשְׁכִינְתָּא אִתְקְרִיאַת דְּמוּת דְּכָל סְפִירָן. וְרָזָא דָּא "וּמַה דְּמוּת תַּעַרְכוּ לוֹ" (ישעיהו מ, יח). דִּשְׁכִינְתָּא לָאו אִיהִי דְּמוּת פְּרָטִי לְשׁוּם דַּרְגָּא, אֶלָּא מָאנָא לְכֹלָּא, דְּמוּת דְּכֹלָּא. בְּגִין כָּךְ "כִּי לֹא רְאִיתֶם כָּל תְּמוּנָה" (דברים ד, טו) דְּהָא לֵית תְּמוּנָה פְּרָטִית, אֶלָּא כֹּלָּא בִּכְלָלָא חֲדָא בְּרָזָא דְּיִחוּדָא. וְחָכְמָה סְתִימָאָה בַּהּ "וּבְרַחֲמִים גְּדֹלִים אֲקַבְּצֵךְ" (ישעיהו נד, ז) יָם גָּדוֹל וַדַּאי. כְּדֵין "כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת יְהֹוָה כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים" (ישעיהו יא, ט) יָם שֶּׁאֵין לוֹ סוֹף. זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל בְּעָלְמָא דִּין וְעָלְמָא דְּאָתֵי:
תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא תְּלָתִין וְחַמְשָׁא
וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה אִלֵּין מִצְוֹת. "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דברים לד, יב) דָּא תַּלְמוּד תּוֹרָה. דְּמִצְוֹת בְּהוּ במצות נאמר בהם "תְּנוּ עֹז לֵאלֹהִים" (תהלים סח, לה) דָּא שְׁכִינְתָּא דִּאִתְתַקְּפַת בְּחֵילָא וַדַּאי אלהים זו שכינה שמתחזקת בכחה בכח מצוות, דְּבַהּ תַּלְיָא מַעֲשֶׂה, שבה תלוי המעשה, והיא כנגד עולם העשיה. אֲבָל אוֹרָיְתָא אבל התורה "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דברים לד, יב) דְּאִתְּמָר בַּהּ "וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם יְהֹוָה נִקְרָא עָלֶיךָ וְיָרְאוּ מִמֶּךָּ" (דברים כח, י) בכח התורה נופלת היראה על האומות וכל כן נאמר המורא הגדול. "הַגָּדוֹל" דְּסָלִיק וְאָזִיל עַד רֵישָׁא דְּכָל דַּרְגִּין שהולך ועולה עד ראש כל המדרגות.
> בועז סוד היסוד הרץ לגבי השכינה
וְהָא רַב הַמְנוּנָא סָבָא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' והנה רב המנונא סבא בא פתח ואמר, רבי רבי הרמח"ל, "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" (דברים לד, יב) אִלֵּין מִצְוֹת וַדַּאי אלה מצות ודאי. דִּבְהוּ שנאמר עליהם "תְּנוּ עֹז לֵאלֹהִים" (תהלים סח, לה) דָּא שְׁכִינְתָּא וזו השכינה כדלעיל, וכן, עוֹז מִסִּטְרָא דְּצַדִּיק דְּאִתְחַבַּר בַּהּ עוז מצד הצדיק / יסוד שמתחבר בה. וְרָזָא דָּא וזה סוד בּוֹעַז, אותיות בּוֹ עָז (ת"ז עה. א), דְּעָאל בְּיָמָא בְּתוּקְפֵּיהּ שנכנס בים / מלכות בחוזקו, דִּכְתִיב בֵּיהּ שנאמר בו "יָשִׂישׂ כְּגִבּוֹר לָרוּץ אֹרַח" (תהלים יט, ו). וְרָזָא דָּא וזה סוד הטיפה אותה יוֹרֶה כַּחֵץ, דִּבְחֶסֶד רָהִיט לְגַבֵּי שְׁכִינְתָּא ובכח החסדים שקיבל רץ לגבי השכינה, וּשְׂמָאלָא (דף עד' עמוד א') אִתְכְּלִיל תָּמָן וגם נכלל שם צד שמאל והם הגבורות היורדות אליה, דְּבֵיהּ חֶדָוָתָא דְּזִיוּוּגָא וַדַּאי שבהם שמחת הזיווג ודאי. וְרָזָא דָּא וזה סוד יוֹרֶה כַּחֵץ, וְדָא ח"ץ דְּיִ'צְחָ'ק, פְּנִימָאָה לְגוֹ יורה בכח החסדים, ח"ץ הם הגבורות הרמוזות באותיות הפנימיות שבשם י'צח'ק שהוא גבורות, דָּא פְּנִימִיּוּתָא דִּגְבוּרָה דְּאִתְבַּסְּמַת בִימִינָא והם האותיות הפנימיות המתמתקות בחסדים שבקו הימין הסובבים אותם, שהם אותיות י, ק, שבהם י'צח'ק שעולים גימ' ימין.
וְאִי תֵּימָא, הָא כְּתִיב ואם תשאל הרי כתוב "וַיָּקֶם אֶת הָעַמּוּד הַשְּׂמָאלִי וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ בֹּעַז" (מלכים א' ז, כא)? ומכאן שבועז אינו אחוז בקו הימין שהם סוד החסדים אלא בקו שמאל? תָּא חֲזֵי, וַדַּאי בְּגִין דָּא קָרֵי שְׁמֵיהּ הָכֵי, וּמִלָּה דָּא הָא אִתָּמְרַת. ודאי, בגלל הענין הזה נקרא שמו בועז, וענין זה כל מתבאר, דְּהָא לָא אִצְטְרִיךְ לְמִקְרֵי לְהוּ בִּשְׁמָא, אֶלָּא בְּגִין לְאַכְלְלָא שְׂמָאלָא בִימִינָא וִימִינָא בִּשְׂמָאלָא. לכתחילה לא היו צריכים העמודים להקרא בשם ולציין את מקומם, אלא, שנזכר מקומם כדי לכלול את השמאל בימין, והימין בשמאל, אֲבָל בּוֹעַז לִימִינָא אִיהוּ וַדַּאי, וְאִתְכְּלִיל תָּמָן בִּשְׂמָאלָא. אבל בועז מקומו בימין ודאי, ונכלל גם כן בשמאל בסוד החסדים הממתקים את הגבורות. וְעוֹד, בּוֹעַז בְּעַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא וְאִיהוּ בְּצַדִּיק. ועוד בחינות יש בבועז, כפי גילוי ההנהגה והמשכת השפע, והוא אחוז בעמוד האמצעי העולה עד הדעת, והוא בחינת צדיק / יסוד המקבל מהתפארת, וּבְגִין דְּאִתְכְּלִיל לִשְׂמָאלָא אִיהוּ בְּהוֹד. ובגלל שנכלל גם בצד שמאל הוא גם בבחינת הוד, וְאִשְׁתַּכַּח בְּד' דַּרְגִּין מִתְקַשַּׁר וְכֹלָּא אִיהִי. ונמצא שמקום אחיזתו, הנהגתו והתכללותו והתקשרותו בארבע ספירות, תפארת, נצח, הוד, יסוד, והוא נקרא על שם כולם.
> סוד השם דוד, מקור קבלת השפע והתפשטותו.
וּשְׁכִינְתָּא אִיהִי ד' דְּמִתְקַשְּׁרַת בְּד' אִלֵּין, וְדָא ד' דְּדָוִד, וְעֶשֶׂר סְפִירָן דִּילַהּ ו"ד. כֹּלָּא אִיהוּ דָּוִד. וארבע מדרגות אלו רמוזות באות ד' הראשונה בשם ד'וד והוא בחינת המלכות, והוא השפע שהיא מקבלת. ואותיות ו"ד של השם ד'וד רומזות על עשר הספירות שלה המקבלות את השפע ומתייחדות עם הזכר. וזה סוד השם דוד הוא סוד מלכות, וְרָזָא דָּא וזה סוד "וְדָוִד מְנַגֵּן בְּיַד", (שמואל א' יח, י) וְדָא יָד הַחֲזָקָה י"ד גימ' דוד, וזה סוד דוד הרמוז ביד החזקה, בְּעוֹז דְּבוֹעַז דִּאִתְתַקְּפַת בֵּיהּ שְׁכִינְתָּא החזקה זה העוז של בועז שמתחזקת בו השכינה.
> מצוה בסוד יה"וה
דְּמִצְוָה דָּא היא שְׁכִינְתָּא, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִתְחַבָּר בַּהּ. וְדָא והחיבור הזה הוא חיבור אותיות ו"ה. מ"צ דָּא זה אותיות י"ה בא"ת ב"ש. רָזָא דָּא יִרְאָה וְאַהֲבָה דְּאִתְחַבְּרָן בַּהּ י"ה הם סוד יראה ואהבה שמחברים בה, אֲבָל בְּחִילּוּפָא אִינוּן אבל אותיות י"ה הם חילופי אותיות מ"צ בתיבת מצ'וה. דְּאַבָּא וְאִימָּא קָיְימִין בְּגוֹ זְעֵיר אַנְפִּין, שאבא ואימא נמצאים בפנימיות ז"א, וּמִתַּמָּן בְּחִילּוּפָא דְּאַתְוָן נָפְקִין לִשְׁכִינְתָּא ומשם בסוד חילוף האותיות נמשכים לשכינה. וְדָא חִילּוּפָא בא"ת ב"ש דְּקָאִים בְּעַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא וחילוף האותיות הוא חילוף א" ב"ש, שנמצא בעמודא דאמצעיתא, וכשהם נמצאים בפנימיות ז"א בסוד המשכת שפע מצוה מתחלפים האותיות. כְּדֵין אִיהוּ ואז ז"א יקרא בשם (דף עד' עמוד ב') נ"ר מִצְוָה. וְרָזָא דָּא וזה סוד יחוד אַבָּא וְאִימָּא הוא צירוף השמות יאההויה"ה. יחוד זְעֵיר אַנְפִּין וְנוּקְבָּא הוא יחוד שם הוי"ה שהוא ז"א עם הנוק' בשני הבחינות אלהי"ם ואדנ"י והם שני הצירופים יאהלוההי"ם יאהדונה"י חיבור של ג' הצירופים עולה בגימ' נ"ר והוא סוד המשכת השפע למלכות. אֲבָל אִי לֵית תָּמָן דְּחִילוּ וּרְחִימוּ, מ"צ אֶסְתַּלֵּק וְאִשְׁתְּאַר ו"ה. אבל אם אין שם יראה ואהבה הרמוזות באותות י"ה, מ"צ מסתלק מתוך פנימיות ז"א ונשאר ממצוה רק ו"ה כְּדֵין, וזו מצוה עקרה וחסרה, וזה שרמז הכתוב "וְאָמַר אֵ"י אֱלֹהֵימוֹ צוּר חָסָיוּ בוֹ" (דברים לב, לז) א"י גימ' ו"ה נשאר ריק לאחר שנעלם צור חסיו בו. אֲבָל מִצְוָה בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ אִיהִי מִצְוָה כִּדְקָא יָאוּת. אבל מצוה שנעשית ביראה ואהבה היא מצוה הנעשית כמו שראוי ועולה למעלה, גורמת ליחוד ומוציאה פירות וזה בַּהּ "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" (דברים לד, יב) וַדַּאי.
אֲבָל אוֹרָיְתָא, המצוה דורשת עשיה כדי להאיר אותה מיחוד או"א ולגרום ליחוד נ"ר, אבל התורה היא "וְתוֹרָה אוֹר" (משלי ו, כג) דְּסָלְקַת לְעֵילָא לְעֵילָא שעולה למעלה למעלה וזה, וְדָא "הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל", שעולה עַד חָכְמָה סְתִימָאָה, דְּאִתְּמָר שנאמר בַּהּ "הַיָּם גָּדוֹל וּרְחַב יָדָיִם" (תהלים קד, כה). דְּבַהּ וכן "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ" (תהלים קד, כד), וְתַמָּן קַיְימַת אוֹרָיְתָא ששם עומדת התורה בעומק סודותיה. בְּגִין כָּךְ כֹּלָּא כָּלִיל בְּאוֹרַיְתָא לכן הכל כלול בתורה. וּשְׁכִינְתָּא מִסִּטְרָא דָּא, ועל שורש השכינה הנמצאת בהעלם בחכמה סתימאה נאמר "רְחָבָה מִצְוָתְךָ מְאֹד" (תהלים קיט, צו). דְּחָכְמָה אִיהִי יָם שֶּׁאֵין לַהּ סוֹף, כשם שהשכינה נקרא ים, החכמה נקראת ים שאין לו סוף. דְּכָל מָאן דְּאִיהוּ עָלֵהּ לְחַבְרֵיהּ – אִקְרֵי לְגַבֵּי אֵין סוֹף שכל מדריגה שהיא עליונה מחברתה נקראת אין סוף ביחס לזו שתחתיה. בְּגִין כָּךְ חָכְמָה סְתִימָאָה אִיהִי אֵין סוֹף לְגַבֵּי אֲצִילוּת. לכן, מדריגת חכמה סתימאה הנמצאת בגולגולתא דא"א היא אין סוף לגבי עולה האצילות העומד כנגד או"א דא"א, וּשְׁכִינְתָּא בְּרָזָא דִּילַהּ ועל השכינה בסוד קשר זה נאמר "רְחָבָה מִצְוָתְךָ" (תהלים קיט, צו). דִּשְׁכִינְתָּא אִתְקְרִיאַת דְּמוּת דְּכָל סְפִירָן. ושכינה נקראת דמות של כל הספירות, וזה סוד וְרָזָא דָּא "וּמַה דְּמוּת תַּעַרְכוּ לוֹ" (ישעיהו מ, יח). דִּשְׁכִינְתָּא לָאו אִיהִי דְּמוּת פְּרָטִי לְשׁוּם דַּרְגָּא, אֶלָּא מָאנָא לְכֹלָּא, דְּמוּת דְּכֹלָּא. והשכינה היא אינה דמות פרטית לשום ספירה אלא היא כלי וכללות כל הבחינות שעליה, ודמות כללות חיבורם, בְּגִין כָּךְ לכן נאמר במעמד הר סיני "כִּי לֹא רְאִיתֶם כָּל תְּמוּנָה" (דברים ד, טו) דְּהָא לֵית תְּמוּנָה פְּרָטִית, אֶלָּא כֹּלָּא בִּכְלָלָא חֲדָא בְּרָזָא דְּיִחוּדָא. שאין לה תמונה פרטית, אלא כולה בכללות אחד בסוד היחוד. וְחָכְמָה סְתִימָאָה בַּהּ ומצד שורש השכינה בחכמה סתימאה נאמר בה "וּבְרַחֲמִים גְּדֹלִים אֲקַבְּצֵךְ" (ישעיהו נד, ז) שהוא יָם גָּדוֹל וַדַּאי. כְּדֵין "כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת יְהֹוָה כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים" (ישעיהו יא, ט) יָם שֶּׁאֵין לוֹ סוֹף. יתגלה שפע עצום מחכמה סתימאה על פני הארץ שהיא המלכות כמשל גאות הים המכסה את היבשה. זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל בְּעָלְמָא דִּין וְעָלְמָא דְּאָתֵי, אשרי חלקם של ישראל בעולם הזה ובעולם הבא:
תפילה תמ"ד מתוך "תקט"ו תפילות"
תפילה תמ"ד: רינת מ"ב תיבות שבפרשה ראשונה של "קריאת שמע" שכללותם שבע שמות – עולה בכח שש תיבות היחוד "שמע ישראל".
אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. חַיּוֹת קָדְשֶׁךָ נוֹשְׂאִים רִנָּ"ה לְפָנֶיךָ, בְּ-רנ"ו כְּנָפַיִם שֶׁלָּהֶם. וְשֶׁבַע שֵׁמוֹת שֶׁל שֵׁם אָ'נָּא בְּ'כֹחַ מְאִירִים בָּהֶם. כְּלָלָם מ"ב אוֹתִיּוֹת, בָּהֶם, "אָבֹא בָ"ם אוֹדֶה יָהּ", וְהֵם מ"ב תֵּבוֹת שֶׁבְּפָרָשָׁה רִאשׁוֹנָה שֶׁל קְרִיאַת שְׁמַע, שֶׁכֵּן רִנָּה זֹאת עוֹלָה מִיִּשְׂרָאֵל בְּתִקּוּן שָׁלֵם כָּרָאוּי בְּשִׁשָּׁה תֵבוֹת שֶׁל הַיִּחוּד, "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל" וְכוּ'. וְכֵן נִגּוּנָם שֶׁל הַחַיּוֹת עוֹלֶה בְּשֵׁשׁ וְיוֹרֵד בְּשֵׁשׁ, עוֹלֶה בְּשֵׁשׁ "בִּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל", יוֹרֵד בְּשֵׁשׁ בשכמל"ו 'בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֵד'. מ"ב תֵיבוֹת שֶׁל פָּרָשָה רִאשׁוֹנָה מִסְתַּדְּרִים אֲחַר כָּךְ, כְּלַל שֶׁבַע קוֹלוֹת שֶׁל הַנִּגּוּן וְהֵם מ"ב, "וְאָהַבְתָּ" וְכוּ', וְהָרִנָּה הַזֹּאת מֻכְתֶּרֶת לְפָנֶיךָ מִכָּל הָרִנָּה שֶׁל הַחַיּוֹת, וְשֶׁבַע שֵׁמוֹת שָׁם יֵשׁ ו' אוֹתִיּוֹת לְכָל אַחַת, בָּהֶם, "עַם ז"וּ יָצַרְתִּי לִי תְּהִלָּתִי יְסַפֵּרוּ", ז"וּ בַּיִּחוּד שֶׁלְּךָ.
רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים לְיִחוּדְךָ אָנוּ מְקַוִּים בֶּאֱמֶת, גַּלֵּה לָנוּ יִחוּדְךָ וּמִתּוֹחַלְתֵּנוּ לֹא נֵבוֹשׁ, יְהֹוָה אַל תְּאַחַר, לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהֹוָה.