Skip to content

תיקון היחוד היומי

תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא

(דף עא ע"א) בְּהַהוּא זִמְנָא שַׁבַחַת לֵיהּ "כְּתַפּוּחַ בַּעֲצֵי הַיַּעַר כֵּן דּוֹדִי בֵּין הַבָּנִים" (שיר השירים ב, ג) וְכוּ', וּלְבָתַר יֵעוּל לְגִנְּתָא וְאַפִּיק מִתַּמָּן רִמּוֹנִים, וְיָהִיב לָהּ מֵעֲסִיס רִמּוֹנִים, וְלָקִיט אֱגוֹז וְתַבַּר קְלִיפִין, וְיָהִיב לָהּ מוֹחָא מִלְּגָאו, וְאִיהִי אָכְלָה, וְשָׁתִית מֵעֲסִיס הָרִמּוֹנִים, וְאִתְּסִיאַת, וְדָא הוּא דְאָמַר קְרָא "אֶל גִּנַּת אֱגוֹז יָרַדְתִּי" (שיר השירים ו, יא).

אַדְהָכִי הָא נִשְׁרָא קָא אַתְיָא, הַנֶּשֶׁר הַגָּדוֹל בַּעַל הַכְּנָפַיִם, וִיהִיבַת תְּלַת קָלִין, וּסְלִיקַת לְטוּרִין, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן לְחַבְרוֹי בְּוַדַּאי רַעֲוָא אִשְׁתַּכַּח לְעֵילָא, וְרַחֲמִים אִשְׁתַּכְּחוּ לְגַבֵּי שְׁכִינְתָּא וְיִשְׂרָאֵל בְּגָלוּתָא, דְּוַדַּאי תְּלַת חֵיוָון אִינוּן בְּמֶרְכַּבְתָּא, אַרְיֵה שׁוֹר נֶשֶׁר, וּבְכֻלְּהוּ לֵית רַחֲמִים כַּנִּשְׁרָא, וּבְגִין דָּא אָמַר לְיִשְׂרָאֵל "וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים וָאָבִא אֶתְכֶם אֵלָי" (שמות יט, ד). אַדְהָכִי הָא נִשְׁרָא קָא אַתְיָא לְגַבַּיְיהוּ זִמְנָא אָחֳרָא, וּבָטְשַׁת בְּגַדְפָהָא עֲלַיְיהוּ, וְרָמַת קָלִין וְסָלִיק לְטוּרָא, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בְּוַדַּאי אִיהִי דְקָא בָטְשַׁת בְּגַדְפָהָא עֲלָנָא וְסָלִיק הָתָם, אָמְרוּ לֵיהּ סְלִיק וְהָא אֲנָן אַבַּתְרָךְ, סְלִיקוּ כֻּלְּהוּ אַבַּתְרֵיהּ לְטוּרָא, וְאִיהִי סְלִיקַת לְעֵילָא, עַד דְּלָא אִתְחֲזִיאַת.

לְפוּם שַׁעְתָּא הָא נִשְׁרָא קָא אַתְיָא, וּתְרֵין שׁוֹשַׁנִּים בְּפוּמָהָא, וְזָרִיק לוֹן עַל רֵישַׁיְיהוּ מִיָּד חָדָא רַבִּי שִׁמְעוֹן חֶדְוָה סַגִּיא, אָמַר לוֹן חַבְרַיָּא בְּוַדַּאי חֶדְוָה אִזְדַּמְנַת לְגַבֵּי שְׁכִינְתָּא דְאִיהִי חוֹלָה, דְּהָא אִם שׁוֹשַׁנָּה חֲדָא יְהִיב בֵּינָנָא לָא הֲוָה אַסְוָותָא, בְּגִין דְּשׁוֹשַׁנִּים אִינוּן רְמִיזִין לָקֳבֵל בַּיִת רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי, דְּאוֹמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְלָא יֵעוּל דָּא בְּלָא דָא, וּבְגִין דִּזְרִיקַת תְּרֵין, רְמִיזַת דָּא תְּרֵי שׁוֹשַׁנִּים, כְּעַן אִיהִי אַסְוָותָא שְׁלֵימָתָא, וּכְדֵין צָרִיךְ לְמִפְתַּח עֲלַיְיהוּ כְּמָה דַהֲוִינָן.

פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר "אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי לִי הָרֹעֶה בַּשּׁוֹשַׁנִּים" (שיר השירים ו, ג), מַאי שׁוֹשַׁנִּים? אֶלָּא שׁוֹשַׁנָּה עִלָּאָה שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה, וְאִיהִי קְרִיאַת שְׁמַע דְּשַׁחֲרִית, וְשׁוֹשַׁנָּה תִּנְיָינָא קְרִיאַת שְׁמַע דְּעַרְבִית שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה, דָא לִימִינָא, וְדָא לִשְׂמָאלָא, "הָרֹעֶה בַּשּׁוֹשַׁנִּים" (שיר השירים ב, טז) דָּא עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, וְשׁוֹשַׁנָּה עִלָּאָה דִקְרִיאַת שְׁמַע דְּשַׁחֲרִית, דְּאִיהוּ בֹּקֶר יְמִינָא דְאַבְרָהָם, אִית לֵיהּ חָמֵשׁ טַרְפִין, וְאִינוּן "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ יְהֹוָה" (דברים ו, ד), וּתְלַת עֲשַׂר עַלִּין מִלְּגָו אֶחָ"ד, שִׁית סוּמְקֵי, וְשִׁית חִוְורֵי, וְשׁוֹשַׁנָּה דְּאִתְכְּלִילַת בְּהוֹן הָא תְּלַת עֶשֶׂר כְּחוּשְׁבַּן אֶחָ"ד, וְכֵן שׁוֹשַׁנָּה בָּהּ כ"ה גַרְעִינִין כְּתַפּוּחַ דִּילָהּ, כְּחֻשְׁבַּן כ"ה אַתְוָון דְּיִחוּדָא, וְכֵן בַּשּׁוֹשַׁנָּה תִּנְיָינָא כ"ה גַרְעִינִין, וְסָלְקִין כֻּלְּהוּ לַחֲמִשִּׁים, שׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים דָּא בְּרֵאשִׁית בָּרָא, וְדָא.

תקונא עשרין ושית

בְּרֵאשִׁית ב' שׁוֹשַׁנָּה, חָמֵשׁ עַלִּין דִּילָהּ רֵאשִׁי"ת, בְּרֵאשִׁית לְחֻשְׁבָּן זְעִיר דַּחֲנוֹךְ תְּלַת עֲשַׂר, חוֹחִים דִּילָהּ תְּלַת עֲשַׂר תֵּיבִין מִן אלהי"ם וְעַד אלהי"ם, וְאִלֵּין אִינוּן. "אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ: וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם וְרוּחַ אֱלֹהִים" (בראשית א, א,ב), חָמֵשׁ חוֹחִים אָחֳרָנִין, "מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם: וַיֹּאמֶר" (בראשית א, ב).

במידה ויש שמות שמופיעים בצבע אדום, ו/או ר"ת ו/או שמות שמכילים גרשיים כדוגמת יאהדונה"י -> אין להוציא אותם בפה – אלא רק לקרא בעינים

(דף עא ע"א) בְּהַהוּא זִמְנָא שַׁבַחַת לֵיהּ "כְּתַפּוּחַ בַּעֲצֵי הַיַּעַר כֵּן דּוֹדִי בֵּין הַבָּנִים" (שיר השירים ב, ג) וְכוּ', בְּאוֹתוֹ זְמַן מְשַׁבַּחַת אוֹתוֹ, כְּתַפּוּחַ בַּעֲצֵי הַיַּעַר כֵּן דּוֹדִי בֵּין הַבָּנִים וְכוּ', וּלְבָתַר יֵעוּל לְגִנְּתָא וְאַפִּיק מִתַּמָּן רִמּוֹנִים, וְיָהִיב לָהּ מֵעֲסִיס רִמּוֹנִים, וְאַחַר כָּךְ יִכָּנֵס לַגָּן וּמוֹצִיא מִשָּׁם רִמּוֹנִים, וְנוֹתֵן לָהּ מֵעֲסִיס הָרִמּוֹנִים,  וְלָקִיט אֱגוֹז וְתַבַּר קְלִיפִין, וְיָהִיב לָהּ מוֹחָא מִלְּגָאו, וְאִיהִי אָכְלָה, וְשָׁתִית מֵעֲסִיס הָרִמּוֹנִים, וְאִתְּסִיאַת, וְלוֹקֵט אֱגוֹז וְשׁוֹבֵר הַקְּלִפּוֹת, וְנוֹתֵן לָהּ הַמֹּחַ מִבִּפְנִים, וְהִיא אוֹכֶלֶת וְשׁוֹתָה מֵעֲסִיס הָרִמּוֹנִים וְנִרְפֵּאת, וְדָא הוּא דְאָמַר קְרָא "אֶל גִּנַּת אֱגוֹז יָרַדְתִּי" (שיר השירים ו, יא) וְזֶהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב אֶל גִּנַת אֱגוֹז יָרַדְתִּי.

אַדְהָכִי הָא נִשְׁרָא קָא אַתְיָא, הַנֶּשֶׁר הַגָּדוֹל בַּעַל הַכְּנָפַיִם, וִיהִיבַת תְּלַת קָלִין, וּסְלִיקַת לְטוּרִין, בֵּינְתַיִם הִנֵּה בָּא הַנֶּשֶׁר, הַנֶּשֶׁר הַגָּדוֹל בַּעַל הַכְּנָפַיִם, וְנוֹתֵן שְׁלֹשָׁה קוֹלוֹת, וְעוֹלֶה לֶהָרִים. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן לְחַבְרוֹי בְּוַדַּאי רַעֲוָא אִשְׁתַּכַּח לְעֵילָא, וְרַחֲמִים אִשְׁתַּכְּחוּ לְגַבֵּי שְׁכִינְתָּא וְיִשְׂרָאֵל בְּגָלוּתָא, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן לַחֲבֵרָיו: בְּוַדַּאי שֶׁנִּמְצָא רָצוֹן לְמַעְלָה, וְרַחֲמִים נִמְצָאִים לַשְּׁכִינָה וְיִשְׂרָאֵל בַּגָּלוּת,  דְּוַדַּאי תְּלַת חֵיוָון אִינוּן בְּמֶרְכַּבְתָּא, אַרְיֵה שׁוֹר נֶשֶׁר, וּבְכֻלְּהוּ לֵית רַחֲמִים כַּנִּשְׁרָא, שֶׁוַּדַּאי שָׁלֹשׁ חַיּוֹת הֵן בַּמֶּרְכָּבָה, אַרְיֵה שׁוֹר נֶשֶׁר, וּבְכֻלָּם אֵין רַחֲמִים כְּבַנֶּשֶׁר, וּבְגִין דָּא אָמַר לְיִשְׂרָאֵל "וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים וָאָבִא אֶתְכֶם אֵלָי" (שמות יט, ד) וּמִשּׁוּם זֶה אָמַר לְיִשְׂרָאֵל וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים וָאָבִיא אֶתְכֶם אֵלָי. אַדְהָכִי הָא נִשְׁרָא קָא אַתְיָא לְגַבַּיְיהוּ זִמְנָא אָחֳרָא, וּבָטְשַׁת בְּגַדְפָהָא עֲלַיְיהוּ, וְרָמַת קָלִין וְסָלִיק לְטוּרָא, בֵּינְתַיִם הִנֵּה הַנֶּשֶׁר בָּא אֲלֵיהֶם פַּעַם אַחֶרֶת, וְהִכָּה בִכְנָפָיו עֲלֵיהֶם, וְהֵרִים קוֹלוֹת וְעָלָה לָהָר. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בְּוַדַּאי אִיהִי דְקָא בָטְשַׁת בְּגַדְפָהָא עֲלָנָא וְסָלִיק הָתָם, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: בְּוַדַּאי שֶׁהוּא מַכֶּה בִכְנָפָיו עָלֵינוּ וְעוֹלֶה שָׁם.  אָמְרוּ לֵיהּ סְלִיק וְהָא אֲנָן אַבַּתְרָךְ, סְלִיקוּ כֻּלְּהוּ אַבַּתְרֵיהּ לְטוּרָא, וְאִיהִי סְלִיקַת לְעֵילָא, עַד דְּלָא אִתְחֲזִיאַת אָמְרוּ לוֹ: עֲלֵה, וַהֲרֵי אֲנַחְנוּ אַחֲרֶיךָ. עָלוּ כֻלָּם אַחֲרָיו לָהָר, וְהוּא עָלָה לְמַעְלָה עַד שֶׁלֹּא נִרְאָה.

לְפוּם שַׁעְתָּא הָא נִשְׁרָא קָא אַתְיָא, וּתְרֵין שׁוֹשַׁנִּים בְּפוּמָהָא, וְזָרִיק לוֹן עַל רֵישַׁיְיהוּ מִיָּד חָדָא רַבִּי שִׁמְעוֹן חֶדְוָה סַגִּיא, לְפִי שָׁעָה הֲרֵי הַנֶּשֶׁר בָּא, וּשְׁתֵּי שׁוֹשַׁנִּים בְּפִיו, וְזָרַק אוֹתָם עַל (יְדֵיהֶם) רֹאשָׁם (עַל יָדָיו) מִיָּד שָׂמַח רַבִּי שִׁמְעוֹן שִׂמְחָה רַבָּה. אָמַר לוֹן חַבְרַיָּא בְּוַדַּאי חֶדְוָה אִזְדַּמְנַת לְגַבֵּי שְׁכִינְתָּא דְאִיהִי חוֹלָה, אָמַר לָהֶם: חֲבֵרִים, בְּוַדַּאי שִׂמְחָה הִזְדַּמְּנָה לַשְּׁכִינָה שֶׁהִיא חוֹלָה, דְּהָא אִם שׁוֹשַׁנָּה חֲדָא יְהִיב בֵּינָנָא לָא הֲוָה אַסְוָותָא, שֶׁהֲרֵי אִם שׁוֹשַׁנָּה אַחַת נָתַן בֵּינֵינוּ, לֹא הָיְתָה זוֹ רְפוּאָה, בְּגִין דְּשׁוֹשַׁנִּים אִינוּן רְמִיזִין לָקֳבֵל בַּיִת רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי, דְּאוֹמֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְלָא יֵעוּל דָּא בְּלָא דָא, מִשּׁוּם שֶׁשּׁוֹשַׁנִּים רְמוּזִים כְּנֶגֶד בַּיִת רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי, שֶׁנִּשְׁבַּע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁלֹּא יִכָּנֵס זֶה בְּלִי זֶה,  וּבְגִין דִּזְרִיקַת תְּרֵין, רְמִיזַת דָּא תְּרֵי שׁוֹשַׁנִּים, כְּעַן אִיהִי אַסְוָותָא שְׁלֵימָתָא, וּמִשּׁוּם שֶׁזָּרַק שְׁנַיִם, זֶה רוֹמֵז עַל שְׁנֵי שׁוֹשַׁנִּים, כָּעֵת זוֹהִי רְפוּאָה שְׁלֵמָה,  וּכְדֵין צָרִיךְ לְמִפְתַּח עֲלַיְיהוּ כְּמָה דַהֲוִינָן.

פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר "אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי לִי הָרֹעֶה בַּשּׁוֹשַׁנִּים" (שיר השירים ו, ג), מַאי שׁוֹשַׁנִּים? פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר: אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי לִי הָרוֹעֶה בַּשּׁוֹשַׁנִּים, מַה זֶּה שׁוֹשַׁנִּים?  אֶלָּא שׁוֹשַׁנָּה עִלָּאָה שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה, וְאִיהִי קְרִיאַת שְׁמַע דְּשַׁחֲרִית, אֶלָּא הַשּׁוֹשַׁנָּה הָעֶלְיוֹנָה, הַשְּׁכִינָה הָעֶלְיוֹנָה, וְהִיא קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁל שַׁחֲרִית,  וְשׁוֹשַׁנָּה תִּנְיָינָא קְרִיאַת שְׁמַע דְּעַרְבִית שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה, וְשׁוֹשַׁנָּה הַשְּׁנִיָּה שֶׁל קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁל עַרְבִית, הַשְּׁכִינָה הַתַּחְתּוֹנָה,  דָא לִימִינָא, וְדָא לִשְׂמָאלָא, "הָרֹעֶה בַּשּׁוֹשַׁנִּים" (שיר השירים ב, טז) דָּא עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, זוֹ לְיָמִין וְזוֹ לִשְׂמֹאל, הָרוֹעֶה בַּשּׁוֹשַׁנִּים זֶה הָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי,  וְשׁוֹשַׁנָּה עִלָּאָה דִקְרִיאַת שְׁמַע דְּשַׁחֲרִית, דְּאִיהוּ בֹּקֶר יְמִינָא דְאַבְרָהָם, אִית לֵיהּ חָמֵשׁ טַרְפִין, וְהַשּׁוֹשַׁנָּה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁל קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁל שַׁחֲרִית, שֶׁהוּא בֹקֶר, הַיָּמִין שֶׁל אַבְרָהָם, יֵשׁ לָהּ חֲמִשָּׁה עָלִים, וְאִינוּן "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ יְהֹוָה" (דברים ו, ד), וְהֵם שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יהו"ה אֱלֹהֵינ"וּ יהו"ה,  וּתְלַת עֲשַׂר עַלִּין מִלְּגָו אֶחָ"ד, שִׁית סוּמְקֵי, וְשִׁית חִוְורֵי, וּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר עָלִים מִבִּפְנִים אֶחָ"ד, שִׁשָּׁה אֲדֻמִּים וְשִׁשָּׁה לְבָנִים,  וְשׁוֹשַׁנָּה דְּאִתְכְּלִילַת בְּהוֹן הָא תְּלַת עֶשֶׂר כְּחוּשְׁבַּן אֶחָ"ד, וְכֵן שׁוֹשַׁנָּה בָּהּ כ"ה גַרְעִינִין כְּתַפּוּחַ דִּילָהּ, כְּחֻשְׁבַּן כ"ה אַתְוָון דְּיִחוּדָא,  וְכֵן שׁוֹשַׁנָּה בָּהּ עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה גַּרְעִינִים בַּתַּפּוּחַ שֶׁלָּהּ, כְּחֶשְׁבּוֹן עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ אוֹתִיּוֹת הַיִּחוּד, וְהַשּׁוֹשַׁנָּה שֶׁנִּכְלֶלֶת בָּהֶם הֲרֵי שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה בְּחֶשְׁבּוֹן אֶחָ"ד, וְכֵן בַּשּׁוֹשַׁנָּה תִּנְיָינָא כ"ה גַרְעִינִין, וְסָלְקִין כֻּלְּהוּ לַחֲמִשִּׁים, וְכֵן בַּשּׁוֹשַׁנָּה הַשְּׁנִיָּה עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה גַּרְעִינִים, וְכֻלָּם עוֹלִים לַחֲמִשִּׁים, שׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים דָּא בְּרֵאשִׁית בָּרָא, וְדָא, שׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים זֶה בְּרֵאשִׁית בָּרָא, וְזֶה (בְּרֵאשִׁית ב' שׁוֹשַׁנָּה י').

תקונא עשרין ושית תִּקּוּן עֶשְׂרִים וְשִׁשָּׁה

בְּרֵאשִׁית ב' שׁוֹשַׁנָּה, חָמֵשׁ עַלִּין דִּילָהּ רֵאשִׁי"ת, בְּרֵאשִׁית לְחֻשְׁבָּן זְעִיר דַּחֲנוֹךְ תְּלַת עֲשַׂר, בְּרֵאשִׁית ב' שׁוֹשַׁנָּה, חֲמֵשֶׁת הֶעָלִים שֶׁלָּהּ רֵאשִׁי"ת, בְּרֵאשִׁי"ת לְחֶשְׁבּוֹן קָטָן שֶׁל חֲנוֹךְ שְׁלֹשָׁה עָשָׂר,  חוֹחִים דִּילָהּ תְּלַת עֲשַׂר תֵּיבִין מִן אלהי"ם וְעַד אלהי"ם, הַחוֹחִים שֶׁלָּהּ שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה תֵבוֹת מִן אֱלֹהִי"ם וְעַד אֱלֹהִי"ם, וְאִלֵּין אִינוּן. "אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ: וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם וְרוּחַ אֱלֹהִים" (בראשית א, א,ב), וְאֵלֶּה הֵם: אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם וְרוּחַ אֱלֹהִי"ם, חָמֵשׁ חוֹחִים אָחֳרָנִין, "מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם: וַיֹּאמֶר" (בראשית א, ב) חֲמִשָּׁה חוֹחִים אֲחֵרִים – מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם וַיֹּאמֶר.

תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא

יוֹמָא תִּנְיָנָא "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי רָקִיעַ" (בראשית א, ו). וְדָא צֶלֶם דְּקָאִים בֵּין גּוּפָא וּבֵין (דף קס' עמוד ב') נִשְׁמָתָא. וְעוֹד, "יְהִי רָקִיעַ… וַיְהִי מַבְדִּיל", דָּא חֲצַר הַכָּבֵד דְּאַפְסִיק בְּגוֹ גּוּפָא בֵּין מַיִין עִלָּאִין מִסִּטְרָא דְּה' עִלָּאָה, דְּתָמָן אֵיבָרִין דְּחַיּוּתָא מִסִּטְרָא דְּבִינָה חַיֵּי הַמֶּלֶךְ. מַיִין תַּתְאִין בְּנֵי מֵעַיִם מִסִּטְרָא דִּשְׁכִינְתָּא. תָּמָן אֵיבָרִין דִּמְזוֹנָא מִסִּטְרָא דִּשְׁכִינְתָּא שֻׁלְחַן דְּמַלְכָּא.

יוֹמָא תְלִיתָאָה "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם" (בראשית א, ט) וְכוּ', אִלֵּין מַיִין תַּתְאִין. וְדָא גּוּפָא דִּסְלִיק עֲלֵיהּ לְאִתְקַשְּׁרָא בְּהַהוּא אָת בְּרִית לְאַפָּקָא מִתַּמָּן תוֹלָדִין. תָּא חֲזֵי, בְּשַׁעְתָּא דְּגוּפָא אִתְבְּנֵי, כֹּלָּא אִתְבְּנֵי הָכִי בְּרָזָא דָּא לְאִתְקַשְּׁרָא לְהַהוּא אֲתַר לְאַפָּקָא תוֹלָדִין לְבָתַר כִּדְקָא חֲזֵי. בְּגִין כָּךְ "יִקָּווּ וְכוּ' וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה" בִּכְלָלָא חֲדָא. לְבָתַר "תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ" (בראשית א, יא), וְאִילֵּין כַּמָּה אֵיבָרִין דְּמִתְפָּרְשָׁאן לְזִינַיְיהוּ לְפוּם רָזִין עִלָּאִין.

יוֹמָא רְבִיעָאָה "יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם" (בראשית א, יד) וְכוּ'. אִלֵּין תְּרֵין עַיְנִין. בְּרָזָא דְּשִׁמְשָׁא וְסִיהֲרָא וַדַּאי קָיְימִין לְבַקְעָא בַּחֲשֵׁכָא לְבַר. "וְאֵת הַכּוֹכָבִים" (בראשית א, טז) אִלֵּין שָׁאַר שִׂרְטוּטִין דְּמִתְחַזְיָין בְּכָל סִטְרִין בְּגוּפָא.

(דף קסא' עמוד א')  יוֹמָא חֲמִישָׁאָה "יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם" (בראשית א, כ). דָּא נִשְׁמָתָא, דְּכַמָּה עוֹבְדִין תַּלְיָין מִינַּהּ. וְכַמָּה מְמַנָּן עִלָּאִין אִתְמַנִיאוּ לְשַׁמְּשָׁא לְכָל עוֹבָדָא כִּדְקָא חֲזֵי לְקִבְלַיְיהוּ.

יוֹמָא שְׁתִיתָאָה "תּוֹצֵא הָאָרֶץ" (בראשית א, כד) וְכוּ'. דְּהָא עוֹבְדִין קָיְימִין בְּגוּפָא וּבְנִשְׁמְתָא. וְכֻלְהוֹ מְמַנָּן הָכִי מִתְּפַּקְדָן עַל כֻּלְהוֹ עוֹבְדִין דְּהַאי וּדְהַאי כִּדְקָא יָאוּת.

בָּתַר כֹּלָּא "נַעֲשֶׂה אָדָם" (בראשית א, כו), בִּכְלָלָא דְּכָל אִלֵּין בִּרְיָין דְּתַלְיָין מִינֵּיהּ.

כָּל דָּא "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים" (בראשית א, א) וְכוּ' דָּא בְּרִיאָה בְּקַדְמִיתָא. לְבָתַר "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" (דברים לד, יב), דָּא סִיּוּמָא, לְאַתְקְפָא כֻּלְהוֹ בִּרְיָין בְּאַתְרֵיהוֹן מִלְּגַו וּמִלְּבַר כִּדְקָא חֲזֵי.

וְעוֹד, נִשְׁמָתָא אִיהִי אָדָם. גּוּפָא בָּשָׂר אָדָם. בֵּיהּ "אִישׁ אִישׁ אֶל כָּל שְׁאֵר בְּשָׂרוֹ לֹא תִקְרְבוּ לְגַלּוֹת עֶרְוָה" (ויקרא יח, ו). דְּחִיבּוּרָא דְּאִתְעָבִיד בִּקְדוּשָּׁא אִתְּמָר בֵּיהּ "עַל כֵּן יַעֲזָב אִישׁ וְכוּ' וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ" (בראשית ב, כד), דְּבֵיקוּתָא מִסִּטְרָא דְּנִשְׁמָתָא. כְּדֵין "וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד" (שם) בְּגוּפָא. אֲבָל חִיבּוּרָא דְּלָאו כִּדְקָא יָאוּת, חִיבּוּרָא לָא אִשְׁתְּכַח בְּנִשְׁמָתָא אֶלָּא בְּגוּפָא לְחוּד. בְּגִין כָּךְ לֵית (דף קסא' עמוד ב')  אִיהוּ חִיבּוּרָא כְּלָל. וּמַמְזֵר דָּא דְּנָפִיק מֵחַיָּבֵי כְּרִיתוּת דְּלֵית תָּמָן חִיבּוּרָא כְּלָל, וְאִלֵּין אוּמִין דְּעָלְמָא, דְּנָחָשׁ בָּא עַל חַוָּה וּמִתַּמָּן נָפְקוּ אוּמִין אִלֵּין. אֲבָל בְּגִין דְּלָא אִשְׁתְּכַח חִיבּוּרָא אֶלָּא בְּגוּפָא, בְּגִין כָּךְ גּוּפָא אַמְשִׁיכוּ מִסִּטְרָא דְּאָדָם וְלָא נִשְׁמָתָא. וּבְהוּ "לֹא יָבֹא מַמְזֵר בִּקְהַל יְהֹוָה" (דברים כג, ג).

יוֹמָא תִּנְיָנָא היום השני "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי רָקִיעַ" (בראשית א, ו). וְדָא צֶלֶם דְּקָאִים בֵּין גּוּפָא וּבֵין (דף קס' עמוד ב') נִשְׁמָתָא. וזה הצלם שעומד בין הגוף ובין הנשמה הוא מחבר ביניהם, וְעוֹד, "יְהִי רָקִיעַ… וַיְהִי מַבְדִּיל", דָּא חֲצַר הַכָּבֵד דְּאַפְסִיק בְּגוֹ גּוּפָא בֵּין מַיִין עִלָּאִין מִסִּטְרָא דְּה' עִלָּאָה,  זה חצר הכבד מפסיק בתוך הגוף בין מים עליונים נסתרה מצד ה' עליונה של שם, דְּתָמָן אֵיבָרִין דְּחַיּוּתָא מִסִּטְרָא דְּבִינָה חַיֵּי הַמֶּלֶךְ.  שם באברים העליונים נמשכת החיות מצד הבינה שהיא נותנת החיות והמוחין למלך. מַיִין תַּתְאִין בְּנֵי מֵעַיִם מִסִּטְרָא דִּשְׁכִינְתָּא. תָּמָן אֵיבָרִין דִּמְזוֹנָא מִסִּטְרָא דִּשְׁכִינְתָּא שֻׁלְחַן דְּמַלְכָּא. מים תחתונים בני מעיים, מצד השכינה התחתונה, ששם האברים העוסקים במזון מצד השכינה שהיא שולחן המלך עליו מוגש המזון. 

יוֹמָא תְלִיתָאָה "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם" (בראשית א, ט) וְכוּ', אִלֵּין מַיִין תַּתְאִין. וְדָא גּוּפָא דִּסְלִיק עֲלֵיהּ לְאִתְקַשְּׁרָא בְּהַהוּא אָת בְּרִית לְאַפָּקָא מִתַּמָּן תוֹלָדִין.  אלו מים תחתונים. וזה הגוף שעולה עליו בתמצית אבריו להתקשר באות ברית להוציא משם תולדות. תָּא חֲזֵי, בְּשַׁעְתָּא דְּגוּפָא אִתְבְּנֵי, כֹּלָּא אִתְבְּנֵי הָכִי בְּרָזָא דָּא לְאִתְקַשְּׁרָא לְהַהוּא אֲתַר לְאַפָּקָא תוֹלָדִין לְבָתַר כִּדְקָא חֲזֵי.   בא וראה, בשעה שהגוף נבנה, הכל נבנה כך בסוד זה, להתקשר לאותו המקום להוציא תולדות מאוחר יותר כמו שראוי. בְּגִין כָּךְ לפיכך "יִקָּווּ וְכוּ' וְתֵרָאֶה הַיַּבָּשָׁה" בִּכְלָלָא חֲדָא. לְבָתַר  בכללות אחת. אחר כך "תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ" (בראשית א, יא), וְאִילֵּין כַּמָּה אֵיבָרִין דְּמִתְפָּרְשָׁאן לְזִינַיְיהוּ לְפוּם רָזִין עִלָּאִין. ואלה כמה איברים המתחלקים לסוגיהם לפי סודות עליונים. 

יוֹמָא רְבִיעָאָה היום הרביעי "יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם" (בראשית א, יד) וְכוּ'. אִלֵּין תְּרֵין עַיְנִין. בְּרָזָא דְּשִׁמְשָׁא וְסִיהֲרָא וַדַּאי קָיְימִין לְבַקְעָא בַּחֲשֵׁכָא לְבַר. ואל שני עינים. בסוד השמש והירח ודאי שעומדים לבקוע בחשכה לחוץ. "וְאֵת הַכּוֹכָבִים" (בראשית א, טז) אִלֵּין שָׁאַר שִׂרְטוּטִין דְּמִתְחַזְיָין בְּכָל סִטְרִין בְּגוּפָא.אלו שאר השרטוטים שנראים בכל צד בגוף. 

(דף קס' עמוד א')  יוֹמָא חֲמִישָׁאָה  היום החמישי "יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם" (בראשית א, כ). דָּא נִשְׁמָתָא, דְּכַמָּה עוֹבְדִין תַּלְיָין מִינַּהּ. וְכַמָּה מְמַנָּן עִלָּאִין אִתְמַנִיאוּ לְשַׁמְּשָׁא לְכָל עוֹבָדָא כִּדְקָא חֲזֵי לְקִבְלַיְיהוּ. זו הנשמה שהרבה מעשים תלויים ממנה, והרבה ממונים עליונים נתמנו לשמשה כנגדה לכל מעשה כמו שראוי.

יוֹמָא שְׁתִיתָאָה  יום השישי "תּוֹצֵא הָאָרֶץ" (בראשית א, כד) וְכוּ'. דְּהָא עוֹבְדִין קָיְימִין בְּגוּפָא וּבְנִשְׁמְתָא. וְכֻלְהוֹ מְמַנָּן הָכִי מִתְּפַּקְדָן עַל כֻּלְהוֹ עוֹבְדִין דְּהַאי וּדְהַאי כִּדְקָא יָאוּת. אלו המעשים שעומדים בגוף ובנשמה, וכל המלאכים הממונים כך מצווים על כולם על כל המעשים של זה וזו כמו שראוי.

בָּתַר כֹּלָּא "נַעֲשֶׂה אָדָם" (בראשית א, כו), בִּכְלָלָא דְּכָל אִלֵּין בִּרְיָין דְּתַלְיָין מִינֵּיהּ. אחרי הכל נעשה אדם בכללות שכל אל הבראות התלויות ממנו. 

כָּל דָּא כל זה "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים" (בראשית א, א) וְכוּ' דָּא בְּרִיאָה בְּקַדְמִיתָא. לְבָתַר זו הבריאה בתחילה. ולאחר כך "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" (דברים לד, יב), דָּא סִיּוּמָא, לְאַתְקְפָא כֻּלְהוֹ בִּרְיָין בְּאַתְרֵיהוֹן מִלְּגַו וּמִלְּבַר כִּדְקָא חֲזֵי. זה הסיום לחזק כל הבריות בפנים ומבחוץ כמו שראוי. 

וְעוֹד, נִשְׁמָתָא אִיהִי אָדָם. גּוּפָא בָּשָׂר אָדָם. בֵּיהּ   ועוד נשמה היא סוד "אדם",  הגוף – "בשר אדם". ובו נאמר "אִישׁ אִישׁ אֶל כָּל שְׁאֵר בְּשָׂרוֹ לֹא תִקְרְבוּ לְגַלּוֹת עֶרְוָה" (ויקרא יח, ו). דְּחִיבּוּרָא דְּאִתְעָבִיד בִּקְדוּשָּׁא אִתְּמָר בֵּיהּ חיבור שנעשה בקדושה נאמר בו "עַל כֵּן יַעֲזָב אִישׁ וְכוּ' וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ" (בראשית ב, כד), דְּבֵיקוּתָא מִסִּטְרָא דְּנִשְׁמָתָא. כְּדֵין  וכשהדבקות מצד הנשמה, נאמר בו "וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד" (שם) בְּגוּפָא. אֲבָל חִיבּוּרָא דְּלָאו כִּדְקָא יָאוּת, חִיבּוּרָא לָא אִשְׁתְּכַח בְּנִשְׁמָתָא אֶלָּא בְּגוּפָא לְחוּד.  בגוף. אבל חיבור שאינו כמו שראוי החיבור לא נמצא בנשמה אלה בגוף לבד. בְּגִין כָּךְ לֵית (דף קסא' עמוד ב')  אִיהוּ חִיבּוּרָא כְּלָל. לפיכך אין הוא נחשב כחיבור כלל.

וּמַמְזֵר דָּא דְּנָפִיק מֵחַיָּבֵי כְּרִיתוּת דְּלֵית תָּמָן חִיבּוּרָא כְּלָל, וְאִלֵּין אוּמִין דְּעָלְמָא, דְּנָחָשׁ בָּא עַל חַוָּה וּמִתַּמָּן נָפְקוּ אוּמִין אִלֵּין. והממזר, יוצא מחייבי כריתות, שאין שם חיבור כלל. ואלה אומות העולם, ששורשם ממעשה הנחש שה על חוה, ומשם יצאו האומות האלה. אֲבָל בְּגִין דְּלָא אִשְׁתְּכַח חִיבּוּרָא אֶלָּא בְּגוּפָא, בְּגִין כָּךְ גּוּפָא אַמְשִׁיכוּ מִסִּטְרָא דְּאָדָם וְלָא נִשְׁמָתָא. אבל בגלל שלא נמצא חיבור אלא בגוף, לפיכך, מאותו היחוד הפסול נמשך הגוף מצד האדם – אבל לא הנשמה. וּבְהוּ וכוון ששרש אומות העולם בממזרות נאמר בהם, "לֹא יָבֹא מַמְזֵר בִּקְהַל יְהֹוָה" (דברים כג, ג).

קישור לדף זוהר תניינא

תפילות רכ"ז - רכ"ח מתוך "תקט"ו תפילות"

תפילה רכ"ז: מצד הגוף התקון הוא ליטול הטוב ולדחות הרע, אבל מצד היחוד הרע חוזר לטוב, וייודע שהופכו אינו זולתו ואין ח"ו שתי רשויות.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. "הָבָה לָנוּ עֶזְרָת מִצָּר" שֶׁהִיא הַס"א שֶׁכֵּן נִקְרֵאת אַחֵר, לְפִי שֶׁהִיא אַחֵר מִדֶּרֶךְ טוּבְךָ, וּלְפִיכָךְ צָר נִקְרָא, לְפִי שֶׁהִיא רוֹצָה לְהַטּוֹת הַדְּבָרִים לְגַבָּיו שֶׁלֹּא לָלֶכֶת בְּדֶרֶךְ יִחוּדְךָ. וְאָנוּ יוֹדְעִים, שֶׁיִּחוּדְךָ שׁוֹלֵט עַל הַכֹּל, וּלְפִיכָךְ הַכֹּל יָשׁוּב לְטוּבְךָ בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן שֶׁיֹּאמַר בּוֹ "אוֹדְךָ יְהוָֹה כִּי אָנַפְתָּ בִּי", וּמַהוּ? אֶלָּא שֶׁבְּאוֹתוֹ הַזְּמַן יַחֲזֹר לְטוֹב. אִם תֹאמַר שֶׁיִּהְיֶה הַתִּקּוּן בְּסוֹד הַגּוּף? לֹא כֵן, שֶׁהֲרֵי הַגּוּף כָּךְ נִשְׁתַּכְלֵל לִהְיוֹת נוֹטֵל הַטּוֹב וְדוֹחֶה הָרָע לַחוּץ, וְכָאן הֶעֱמִידוּהָ, "מִהַר צֹעֶה לְהִפָּתֵחַ וְלֹא יָמוּת לַשַּׁחַת" זֶה "וְשָׁוְא תְּשׁוּעַת אָדָם", שֶׁהֲרֵי בְּדֶרֶךְ זֶה הוֹלֵךְ. אֲבָל כָּאן, פָּקְרוּ הָאֶפִּיקוֹרְסִים שֶׁהֵם אוֹמְרִים שְׁתֵּי רָשׁוּיוֹת ח"ו. אֲבָל תִּקּוּן הַכֹּל "הָבָה לָנוּ עֶזְרָת מִצָּר", שֶׁמִּתּוֹךְ אוֹתָהּ הַס"א עַצְמָהּ תִּקּוּן יִנָּתֵן לָנוּ, אָז יִוָּדַע שֶׁאֵין אֱלוֹהַּ אֶלָּא אֶחָד, וְזֶה תִּקְוָה שֶׁלָּנוּ בַּגָּלוּת שֶׁרוֹאִים כַּמָּה מִצְווֹת אָנוּ מְקַיְּמִים וְכַמָּה תְּפִלּוֹת אָנוּ שׁוֹפְכִים לְגַבֶּיךָ לְהַגְבִּיר מִצַּד הַקְּדֻשָּׁה עַל צַד הַטֻּמְאָה וְלֹא עָלָה בְּיָדֵינוּ שֶׁאָנוּ בְּתוֹךְ הַחֹשֶׁךְ, עַד שֶׁתִּתְעוֹרֵר אַתָּה בְּיִחוּדְךָ לְגַלּוֹת אֲמִתְּךָ בָּעוֹלָם, וּמִיָּד יִוָּדַע שֶׁאַתָּה אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד לְפִי שֶׁכָּל רַע יַחֲזֹר לְטוֹב. עֲנֵנוּ יְהוָֹה עֲנֵנוּ, שֶׁהֲרֵי לַיִּחוּד שֶׁלְךָ אָנוּ מְקַוִּים וְלֹא נָשׁוּב רֵיקָם מִלְּפָנֶיךָ, לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.

 


 

תפילה רכ"ח: מי שדבק בשם הוי"ה ב"ה – ינצל מחבלי משיח.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. הֲרֵי בַּיּוֹם שֶׁתִּתְקֹף לִילִית שִׁפְחָה רָעָה – אֵין לָנוּ תֹּקֶף אֶלָּא בְּךָ, וְאֵלֶּה הֵם חֶבְלֵי מָשִׁיחַ שֶׁהַשְּׁכִינָה נֶאֱמַר בָּהּ "חַבָלִים נָפְלוּ לִי בַּנְעִימִים". אַבָל לִילִית שִׁפְחָה רָעָה חַבְלֵי יוֹלֵדָה, שֶׁשָם מִתַּתְּקְפִים זוֹ אַחַר זוֹ עַד שֶׁאֵין עוֹד כֹּחַ לִסְבּוֹל. אֲבָל שֵׁם שֶׁלְךָ עוֹמֵד לְהַחֲזִיק אוֹתָנוּ לִסְבּוֹל אוֹתָם הַחַבָלִים וְלֹא יִהְיֶה אָסוֹן, הַכֹּל בְּכֹּחַ הַצִיפּוּי שֶׁיִשְׂרָאֵל מְצַפִּים לְגַבֶּךָ, הַדָּא הוּא דִכְתִיב "טוֹב יְהוָֹה לְמָעוֹז בְּיוֹם צָרָה וְיוֹדֵעַ חוֹסֵי בּוֹ", שֶׁהַרֵי אוֹתָם שֶׁנִתְדַבְּקוּ בְּשֵׁם שֶׁלְךָ שֶׁהוּא עֵץ הַחַיִים, לֹא שׁוֹלֵט רָע עַלֵיהֶם לְהָרֵעַ לָהֶם שֶׁהַרֵי הַכֹּל בְּצַד הַטוֹב עוֹמֵד. וּמִי שֶׁנִרְשָׁם בְּזֶה הַשֵׁם יִמָלֵט וַדַּאי, הַדָּא הוּא דִכְתִיב "טוֹב יְהוָֹה", טוֹב דַיְיקָא, טוֹב שֶׁאֵין בּוֹ רָע, שֶׁאֲדֹנָי אִילָן אַחֵר שֶׁהוּא עֵץ הַדָעַת טוֹב וְרָע שֶׁבּוֹ "וּצְרַפְתִּים כִּצְרוֹף אֶת הַכֶּסֶף", אַבָל שֵׁם זֶה יְהוָֹה לְמָעוֹז הוּא וַדַּאי, לְהִסָתֵר בּוֹ מֵאוֹתָם הַחַבָלִים שֶׁנֶאֶמַר בָּהֶם "חַבִי כִמְעַט רֶגַע עַד יַעֲבוֹר זָעַם". הַרֵי אָנוּ מְצַפִּים לְגַבֶּךָ וְאַתָּה יוֹדֵעַ חוֹסֵי בּוֹ, בֶּאֱמֶת שֶׁלְךָ הִתְקַיֵים עָלֵינוּ לְהַצִיל אוֹתָנוּ מֵאֵלֶה הַחַבָלִים רָעִים, וְנֵדַע שֶׁאֵין בּוֹשֶׁת לְאוֹתָם שֶׁמְצַפִּים לְךָ, לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.