וּבְזִמְנָא דִמְקַיְּימִין מִצְוַת בְּרִית מִילָה וְאַעְבְּרָן מִנַּיְיהוּ עָרְלָה, וְעָבְדִין פְּרִיעָה, בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ, אִתְּמַר בְּהוֹן "לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים", וּבִזְמַן שֶׁמְּקַיְּמִים מִצְוַת בְּרִית מִילָה וּמַעֲבִירִים מֵהֶם הָעָרְלָה וְעוֹשִׂים פְּרִיעָה בְּיִרְאָה וְאַהֲבָה, נֶאֱמַר בָּהֶם לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים,  וְאִם לַאו "שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם" וְאִם לֹא – שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם.  בְּזִמְנָא דִמְיוּחָדִין בְּזִוּוּגֵיהוֹן בְּקִדּוּשִׁין וְשֶׁבַע בִּרְכָאָן, דְּאִינוּן יִחוּדָא דִלְהוֹן בִּקְדוּשָׁה וּבְבִרְכָתָא, בִּזְמַן שֶׁמְּיֻחָדִים בְּזִוּוּגָם בְּקִדּוּשִׁין וְשֶׁבַע בְּרָכוֹת, שֶׁהֵם הַיִּחוּד שֶׁלָּהֶם בִּקְדֻשָּׁה וּבִבְרָכָה,  אִתְּמַר בְּהוֹן "לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים", וְאִם לַאו "שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח" וְכוּ' נֶאֱמַר בָּהֶם לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים, וְאִם לֹא – שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח וְכוּ'.
 
וְאִינוּן יִשְׂרָאֵל בְּגָלוּתָא בִרְשׁוּתָא אָחֳרָא, דְּכַד לָא מִתְיַיחֲדִין בְּזִוּוּגַיְיהוּ בְקִדּוּשִׁין וְשֶׁבַע בִּרְכָאָן, דְּאִינוּן יִחוּדָא דִלְהוֹן בִּקְדוּשָׁה וּבְרָכָה, וְיִשְׂרָאֵל הֵם בַּגָּלוּת בְּרָשׁוּת אַחֶרֶת, שֶׁכְּשֶׁלֹּא מִתְיַחֲדִים בְּזִוּוּגָם בְּקִדּוּשִׁין וְשֶׁבַע בְּרָכוֹת, שֶׁהֵם הַיִּחוּד שֶׁלָּהֶם בִּקְדֻשָּׁה וּבְרָכָה, בַּאֲתַר דִּקְדוּשָׁה שַׁרְיָא עֲלַיְיהוּ מְסָאֲבָא, וּבַאֲתַר דִּבְרָכָה שַׁרְיָא עֲלַיְיהוּ לְטוּתָא, וּבַאֲתַר דְּיִחוּדָא שַׁרְיָא עֲלַיְיהוּ פִּרוּדָא, בִּמְקוֹם הַקְּדֻשָּׁה שׁוֹרָה עֲלֵיהֶם טֻמְאָה, וּבְמָקוֹם שֶׁל בְּרָכָה שׁוֹרָה עֲלֵיהֶם קְלָלָה, וּבְמָקוֹם שֶׁל יִחוּד שׁוֹרָה עֲלֵיהֶם פֵּרוּד, וְדָא גָרִים גָּלוּתָא לִשְׁכִינְתָּא, דְאִתְתַּרְכַת מֵאַתְרָהָא וּמִקִּנָּהָא דְאִיהִי יְרוּשָׁלִַם, וְזֶה גוֹרֵם גָּלוּת לַשְּׁכִינָה, שֶׁגֹּרְשָׁה מִמְּקוֹמָהּ וּמִקִּנָּהּ, שֶׁהִיא יְרוּשָׁלַיִם.  הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וּבְפִשְׁעֵיכֶם שֻׁלְּחָה אִמְּכֶם" (ישעיהו נ, א), תְּרֵין שִׁלּוּחִין "שַׁלֵּחַ" "תְּשַׁלַּח", חַד מִבַּיִת רִאשׁוֹן, וְחַד מִבַּיִת שֵׁנִי זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וּבְפִשְׁעֵיכֶם שֻׁלְּחָה אִמְּכֶם, שְׁנֵי שִׁלּוּחִים, שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח, אֶחָד מִבַּיִת רִאשׁוֹן וְאֶחָד מִבַּיִת שֵׁנִי.

וְאִי תֵימָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לַאו אִתְתַּרַךְ עִמֵּיהּ? וְאִם תֹּאמַר שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא גֹרַשׁ עִמָּהּ –בְּגִין דָּא אָמַר קְרָא "כְּצִפּוֹר נוֹדֶדֶת מִן קִנָּהּ כֵּן אִישׁ נוֹדֵד מִמְּקוֹמוֹ" (משלי כז, ח), מִשּׁוּם כָּךְ אָמַר הַכָּתוּב כְּצִפּוֹר נוֹדֶדֶת מִן קִנָּהּ כֵּן אִישׁ נוֹדֵד מִמְּקוֹמוֹ,  בְּגִין לְנַטְרָא לָהּ בְּגָלוּתָא מֵרְשׁוּ נוּכְרָאָה, כְּדֵי לִשְׁמֹר אוֹתָהּ בַּגָּלוּת מֵרְשׁוּת נָכְרִיָּה.  הֲדָא הוּא דִכְתִיב "אֲנִי יְהֹוָה הוּא שְׁמִי וּכְבוֹדִי לְאַחֵר לֹא אֶתֵּן" (ישעיהו מב, ח) וְגוֹ', זֶהוּ שֶׁכָּתוּב אֲנִי יהו"ה הוּא שְׁמִי וּכְבוֹדִי לְאַחֵר לֹא אֶתֵּן וְגוֹמֵר.  "לְאַחֵר" דָּא אֵל אַחֵר, דָּא סמא"ל, "לַפְּסִילִים" אִלֵּין מְמַנָּן דְּעַל שַׁבְעִין אוּמִיןלְאַחֵר – זֶה אֵל אַחֵר, זֶה סמא"ל, לַפְּסִילִים – אֵלּוּ הַמְמֻנִּים עַל שִׁבְעִים אֻמּוֹת.
וּבְגִינָהּ, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִיהוּ "מֶלֶךְ אָסוּר בָּרְהָטִים" (שיר השירים ז, ו), וּבִשְׁבִילָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוּא מֶלֶךְ אָסוּר בָּרְהָטִים, אִיהוּ אָסוּר עִמְּהוֹן בִּתְפִלִּין דְּרֵישָׁא, דְאִינוּן פְּאֵר דְּרֵישָׁא, הוּא אָסוּר עִמָּהֶם בִּתְפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ, שֶׁהֵם הַפְּאֵר שֶׁל הָרֹאשׁ,  דִתְּפִלִּין דְּרֵישָׁא אִינוּן בַּאֲתַר דְּרַהֲטֵי דְמוֹחָא, וְדָא אִיהוּ "אָסוּר בָּרְהָטִים", שֶׁתְּפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ הֵם בַּמָּקוֹם שֶׁל הָרְהָטִים שֶׁל הַמֹּחַ, וְזֶהוּ אָסוּר בָּרְהָטִים,  וְאִיהוּ חָבוּשׁ עִמְּהוֹן בִּתְפִלִּין דְּיָד בְּקֶשֶׁר שֶׁל יָד, וְדָא הוּא דִכְתִיב "פְּאֵרְךָ חֲבוֹשׁ עָלֶיךָ" (יחזקאל כד, יז), וְהוּא חָבוּשׁ עִמָּהֶם בִּתְפִלִּין שֶׁל יָד בְּקֶשֶׁר שֶׁל יָד, וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב פְּאֵרְךָ חֲבוֹשׁ עָלֶיךָ, וּבְגִין דְּאִיהוּ חָבוּשׁ עִמְּהוֹן בְּגָלוּתָא, אִתְּמַר בֵּיהּ 'אֵין חָבוּשׁ מַתִּיר עַצְמוֹ מִבֵּית הָאֲסוּרִין', וּמִשּׁוּם שֶׁהוּא חָבוּשׁ עִמָּהֶם בַּגָּלוּת, נֶאֱמַר בּוֹ אֵין חָבוּשׁ מַתִּיר עַצְמוֹ מִבֵּית הָאֲסוּרִין,  וּשְׁכִינְתָּא אִיהִי בֵּית הָאֲסוּרִין דִּילֵיהּ, בְּגִין רְחִימוּ דִילָהּ אִיהוּ אָסוּר בָּהּ,
וְהַשְּׁכִינָה הִיא בֵּית הָאֲסוּרִים שֶׁלּוֹ, בִּגְלַל הָאַהֲבָה שֶׁלָּהּ הוּא אָסוּר בָּהּ,  וְרָזָא דְמִלָּה "צְרוֹר הַמֹּר דּוֹדִי לִי בֵּין שָׁדַי יָלִין" (שיר השירים א, יג) וְסוֹד הַדָּבָר – צְרוֹר הַמּוֹר דּוֹדִי לִי בֵּין שָׁדַי יָלִין.

 וּבְגִין דָּא מָאן דְּבָעֵי לְאַשָּׂגָא לְמַלְכָּא, לֵית לֵיהּ רְשׁוּ לְאַשָּׂגָא לֵיהּ אֶלָּא בִּשְׁכִינְתָּא, וּמִשּׁוּם כָּךְ, מִי שֶׁרוֹצֶה לְהַשִּׂיג אֶת הַמֶּלֶךְ, אֵין לוֹ רְשׁוּת לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ אֶלָּא עִם הַשְּׁכִינָה.  הֲדָא הוּא דִכְתִיב "אַל יִתְהַלֵּל" (ירמיהו ט, כב) וְכוּ' "כִּי אִם בְּזֹאת" (ירמיהו ט, כג) וְגוֹ' זֶהוּ שֶׁכָּתוּב אַל יִתְהַלֵּל וְכוּ', כִּי אִם בְּזֹאת יִתְהַלֵּל וְגוֹמֵר.  וְאַהֲרֹן כַּד עָאל לְקֹדֶשׁ קֻדְשִׁין בְּיוֹמָא דְכִפּוּרֵי, בָּהּ הֲוָה עָאל, דִּכְתִיב "בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ" (ויקרא טז, ג), דְּאִיהִי "עֵת לַעֲשׂוֹת לַיהֹוָה" (תהלים קיט, קכו), וְאַהֲרֹן כְּשֶׁנִּכְנַס לְקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, בָּהּ הָיָה נִכְנָס, שֶׁכָּתוּב בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ, שֶׁהִיא עֵת לַעֲשׂוֹת לַיהו"ה,  וּמֹשֶׁה בְּגִינָהּ אִתְקַיַּים בְּעָלְמָא, וּמֹשֶׁה בִּשְׁבִילָהּ הִתְקַיֵּם בָּעוֹלָם.  הֲדָא הוּא דִכְתִיב וְזֹאת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר וְגוֹ', וּבָהּ עֲבִיד עֲשַׂר מַכְתְּשִׁין לְפַרְעֹה, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וְזֹאת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר בֵּרַךְ וְגוֹמֵר, וּבָהּ עָשָׂה עֶשֶׂר מַכּוֹת לְפַרְעֹה.  הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וְאוּלָם בַּעֲבוּר זֹאת הֶעֱמַדְתִּיךָ" (שמות ט, טז), זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וְאוּלָם בַּעֲבוּר זֹאת הֶעֱמַדְתִּיךָ.  וְיַעֲקֹב בְּגִין דַּהֲוָה יָדַע דְּכָל רְעוּתָא דְמַלְכָּא בָּהּ, מַנִּי לִבְנוֹי עֲלָהּ, דְּלָא יַעֲלוּן קֳדָם מַלְכָּא אֶלָּא בָּהּ, וְיַעֲקֹב, מִשּׁוּם שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ שֶׁכָּל רְצוֹנוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ בָּהּ, צִוָּה אֶת בָּנָיו עָלֶיהָ שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ אֶלָּא בָּהּ, וְכָל שְׁאֵלְתִּין דִּלְהוֹן בִּצְלוֹתִין וּבָעוּתִין לְמַלְכָּא דִיְהוֹן בָּהּ, וְכָל מִשְׁאֲלוֹתֵיהֶם בִּתְפִלּוֹת וּבַקָּשׁוֹת לַמֶּלֶךְ שֶׁיִּהְיוּ בָהּ.  הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וְזֹאת אֲשֶׁר דִּבֶּר לָהֶם אֲבִיהֶם" (בראשית מט, כח) וְגוֹ' זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וְזֹאת אֲשֶׁר דִּבֶּר לָהֶם אֲבִיהֶם וְגוֹמֵר.

(דף כב ע"א) וְדָוִד בְּגִין דַּהֲוָה יָדַע דְּכָל רְעוּתָא וְחֵילָא וְתוּקְפָא דְמַלְכָּא בָּהּ, אָמַר "אִם תַּחֲנֶה וְגוֹ', בְּזֹאת אֲנִי בוֹטֵחַ" (תהלים כז, ג), וְדָוִד, מִשּׁוּם שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ שֶׁכָּל הָרָצוֹן וְהַכֹּחַ וְהַתֹּקֶף שֶׁל הַמֶּלֶךְ הוּא בָהּ, אָמַר אִם תַּחֲנֶה וְגוֹמֵר, בְּזֹאת אֲנִי בוֹטֵחַ,  דְּאִתְּמַר עֲלָהּ "וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה" (תהלים קג, יט), שֶׁנֶּאֱמַר עָלֶיהָ וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה,  וּמָאן דְּלָא שָׁת לִבֵּיהּ גַּם לָזֹאת, עֲלֵיהּ אִתְּמַר "וּכְסִיל לֹא יָבִין אֶת זֹאת" (תהלים צב, ז) וּמִי שֶׁלֹּא שָׁת לִבּוֹ גַּם לָזֹאת, עָלָיו נֶאֱמַר וּכְסִיל לֹא יָבִין אֶת זֹאת.