Skip to content

תיקון היחוד היומי

תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא

(דף קה ע"ב) וְרָזָא דְמִלָּה "יְהֹוָה בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ כּוֹנֵן שָׁמַיִם בִּתְבוּנָה" (משלי ג, יט), בְּאַבָּא דְאִיהוּ י' יָסַד בְּרַתָּא דְאִיהִי ה' זְעִירָא, דַּעֲלָהּ אִתְּמַר "וְאָבִיו שָׁמַר אֶת הַדָּבָר" (בראשית לז, יא). בְּאִימָּא דְאִיהִי ה' עִלָּאָה "כּוֹנֵן שָׁמַיִם" (משלי ג, יט) דְּאִיהוּ ו', וְאִיהוּ בֶן י"ה, וְכַד יְהוֹן מִתְקָרְבִין אַתְוָון אָב עִם אֵם, בֵּן עִם בַּת – כָּל חַד בְּבַת זוּגֵיהּ, ה' עִלָּאָה לְגַבֵּי י', ה' נָחִית לְגַבֵּי ו', הַאי אִיהוּ קָרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד, בְּהַהוּא זִמְנָא "וַתִּקְרְבוּ עֲצָמוֹת עֶצֶם אֶל עַצְמוֹ" (יחזקאל לז, ז), וְרָזָא דְמִלָּה "עֶצֶם מֵעֲצָמַי וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי" (בראשית ב, כג), "עֶצֶם מֵעֲצָמַי" דָא י' עִם ה', "וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי" דָא ו' עִם ה', וְ"עַל כֵּן יַעֲזָב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ" (בראשית ב, כד) וְגוֹ'.

וּבְגִין דָּא כַּד סָלִיק ה' לְגַבֵּי י' אִתְּמַר בָּהּ "זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה הִיא הָעֹלָה" (ויקרא ו, ב), דְּהִיא סְלִיקַת לְגַבֵּי אַבָּא, וְכַד נְחִיתַת לְגַבֵּי בְּרָא אִתְּמַר בָּהּ "וְאֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ" (ויקרא ו, ב), אִתּוֹקַד בֵּיהּ בְּשַׁלְהוֹבִין דִּרְחִימוּ, וְהָכִי כַד נָחִית ו' לְגַבֵּי ה' דִילֵיהּ, וְי' סָלִיק לְגַבֵּי ה' דִילֵיהּ, בְּהַהוּא זִמְנָא "וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ" (בראשית כח, יב), כָּל אִלֵּין דְּפִיקִין דִּשְׁאָר עַרְקִין, וְהָכִי אוּקְמוּהוּ סָלְקִין תְּרֵין וְנָחֲתִין תְּרֵין, סָלְקִין תְּרֵי י"ה דָּא לְגַבֵּי דָא, וְנָחֲתִין תְּרֵי ו"ה דָּא לְגַבֵּי דָא.

וְעוֹד סָלְקִין תְּרֵי רוּחָא וְאֶשָּׁא, דְאִינוּן קָלִין וְסָלְקִין בִּדְפִיקוּ, וְנָחֲתִין תְּרֵי מַיָּא וְעַפְרָא, דְאִינוּן כְּבֵדִין בִּדְפִיקוּ, וְאִינוּן מִיכָאֵ"ל גַּבְרִיאֵ"ל נוּרִיאֵ"ל רְפָאֵ"ל, מִיכָאֵ"ל מַיָּא, גַּבְרִיאֵ"ל אֶשָּׁא, נוּרִיאֵ"ל רוּחָא, רְפָאֵ"ל עַפְרָא, י' בְּרֵישָׁא, ה"ה בִּידַיִן, ו' בְּגוּפָא, ה"ה הֲבַל סָלִיק הֲבַל נָחִית. הֲבַל סָלִיק דָּא ה' עִלָּאָה דְסָלִיק לְגַבֵּי י' דְּאִיהוּ עֲשַׂר אֲמִירָן, וּבְמַאי סָלִיק בְּקָלָא דְאִיהוּ ו'. וַהֲבַל נָחִית דָּא ה' תַּתָּאָה דְנָחִית לְגַבֵּיהּ וְאִתְעֲבִידַת דִּבּוּר. קְרִיבוּ דְכָל הֲבָלִים וְקָלָא וְדִבּוּרָא אִיהוּ פֶ"ה, דְאִיהוּ בְּחוּשְׁבַּן מִילָ"ה, כְּלִיל כֹּלָּא, אִיהוּ קְרִיבוּ דְאדנ"י בְּעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא קָרְבָּן לַיְהֹוָה, וְדָא שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה, וְאִיהִי יִחוּדָא דְאַתְוָון יְהֹוָה בַּצַּדִּיק, דְּאִיהוּ אוֹת בְּרִית, וְזַכָּאָה אִיהוּ מָאן דְּקָרִיב אַתְוָון אִלֵּין בִּצְלוֹתִין, דְּאִיהִי קָרְבָּנָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא שְׁכִינְתָּא דִילֵיהּ בְּפִימוֹי, זַכָּאָה אִיהוּ מָאן דִּמְיַחֵד לוֹן בִּקְרִיאַת שְׁמַע וּבִצְלוֹתֵיהּ, דִּקְרִיבוּ דִלְהוֹן וַדַּאי בְּעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, יִחוּדָא דִלְהוֹן בַּצַּדִּיק, וּמָאן אִיהוּ דִמְיַחֵד כֹּלָּא וּמְקָרֵב כֹּלָּא? עִלַּת הָעִלּוֹת.

אַדְהָכִי הָא סָבָא קָא אִזְדַּמַּן לֵיהּ דַּהֲוָה נָהִיר עָלְמִין רַבִּי פִּנְחָס בֶּן יָאִיר שְׁמֵיהּ, וְאָמַר רַבִּי רַבִּי, וַדַּאי קְרִיבוּ דְאַרְבַּע אַתְוָון וְיִחוּדָא דִלְהוֹן בְּעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, וּקְרִיבוּ וְיִחוּדָא דִלְהוֹן הָכִי הוּא בַּצַּדִּיק, וּבִתְּרֵין דַּרְגִּין מְיַחֲדִין לוֹן יִשְׂרָאֵל, בִּקְרִיאַת שְׁמַע דְּעַרְבִית וְשַׁחֲרִית, וּמְקָרְבִין לוֹן בִּצְלוֹתָא דְשַׁחֲרִית וְעַרְבִית, וְדָא קָרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד, ה' עוֹלֶה בְּעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, ו' יוֹרֵד בַּצַּדִּיק, אַף עַל גַּב דְּכֹלָּא קְשׁוֹט, עוֹלֶה וְיוֹרֵד ה' בְּאָת י', ה' בְּאָת ו', מִיָּד דְּאָמַר מִלִּין אִלֵּין פָּרַח.

(דף קה ע"ב) וְרָזָא דְמִלָּה "יְהֹוָה בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ כּוֹנֵן שָׁמַיִם בִּתְבוּנָה" (משלי ג, יט), וְסוֹד הַדָּבָר – יהו"ה בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ כּוֹנֵן שָׁמַיִם בִּתְבוּנָה,  בְּאַבָּא דְאִיהוּ י' יָסַד בְּרַתָּא דְאִיהִי ה' זְעִירָא, דַּעֲלָהּ אִתְּמַר "וְאָבִיו שָׁמַר אֶת הַדָּבָר" (בראשית לז, יא) בְּאַבָּא שֶׁהוּא י' יָסַד הַבַּת, שֶׁהִיא ה' קְטַנָּה, שֶׁעָלֶיהָ נֶאֱמַר וְאָבִיו שָׁמַר אֶת הַדָּבָר, בְּאִימָּא דְאִיהִי ה' עִלָּאָה "כּוֹנֵן שָׁמַיִם" (משלי ג, יט) דְּאִיהוּ ו', וְאִיהוּ בֶן י"ה, בָּאֵם שֶׁהִיא ה' הָעֶלְיוֹנָה כּוֹנֵן שָׁמַיִם, שֶׁהוּא ו', וְהוּא בֶן י"ה,  וְכַד יְהוֹן מִתְקָרְבִין אַתְוָון אָב עִם אֵם, בֵּן עִם בַּת – כָּל חַד בְּבַת זוּגֵיהּ, ה' עִלָּאָה לְגַבֵּי י', ה' נָחִית לְגַבֵּי ו', וּכְשֶׁיִּהְיוּ מִתְקָרְבִים הָאוֹתִיּוֹת אָב עִם אֵם, בֵּן עִם בַּת, כָּל אֶחָד עִם בַּת זוּגוֹ, ה' הָעֶליוֹנָה (עוֹלָה) לְי', ה' (הַתַּחְתּוֹנָה) יוֹרֶדֶת לְו'. הַאי אִיהוּ קָרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד, זֶהוּ קָרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד.  בְּהַהוּא זִמְנָא "וַתִּקְרְבוּ עֲצָמוֹת עֶצֶם אֶל עַצְמוֹ" (יחזקאל לז, ז), בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן וַתִּקְרְבוּ עֲצָמוֹת עֶצֶם אֶל עַצְמוֹ,  וְרָזָא דְמִלָּה "עֶצֶם מֵעֲצָמַי וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי" (בראשית ב, כג), "עֶצֶם מֵעֲצָמַי" דָא י' עִם ה', "וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי" דָא ו' עִם ה', וְ"עַל כֵּן יַעֲזָב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ" (בראשית ב, כד) וְגוֹ', וְסוֹד הַדָּבָר – עֶצֶם מֵעֲצָמַי וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי, עֶצֶם מֵעֲצָמַי זוֹ י' עִם ה', וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי זוֹ ו' עִם ה', וְעַל כֵּן יַעֲזָב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ וְגוֹמֵר.

 וּבְגִין דָּא כַּד סָלִיק ה' לְגַבֵּי י' אִתְּמַר בָּהּ "זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה הִיא הָעֹלָה" (ויקרא ו, ב), דְּהִיא סְלִיקַת לְגַבֵּי אַבָּא, וּמִשּׁוּם זֶה כְּשֶׁעוֹלָה ה' אֶל י', נֶאֱמַר בָּהּ זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה הִיא הָעֹלָה, שֶׁהִיא (שֶׁהָיְתָה) עוֹלָה אֶל הָאָב,  וְכַד נְחִיתַת לְגַבֵּי בְּרָא אִתְּמַר בָּהּ "וְאֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ" (ויקרא ו, ב), אִתּוֹקַד בֵּיהּ בְּשַׁלְהוֹבִין דִּרְחִימוּ, וּכְשֶׁיּוֹרֶדֶת לַבֵּן, נֶאֱמַר בָּהּ וְאֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ, נִשְׂרֶפֶת בּוֹ בְּשַׁלְהָבוֹת שֶׁל אַהֲבָה, וְהָכִי כַד נָחִית ו' לְגַבֵּי ה' דִילֵיהּ, וְי' סָלִיק לְגַבֵּי ה' דִילֵיהּ, בְּהַהוּא זִמְנָא "וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ" (בראשית כח, יב), וְכָךְ כְּשֶׁיּוֹרֶדֶת ו' אֶל הַה' שֶׁלָּהּ, וְי' עוֹלָה אֶל הַה' שֶׁלָּהּ, בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִי"ם עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ. כָּל אִלֵּין דְּפִיקִין דִּשְׁאָר עַרְקִין, וְהָכִי אוּקְמוּהוּ סָלְקִין תְּרֵין וְנָחֲתִין תְּרֵין, סָלְקִין תְּרֵי י"ה דָּא לְגַבֵּי דָא, וְנָחֲתִין תְּרֵי ו"ה דָּא לְגַבֵּי דָא כָּל הַדְּפָקִים הַלָּלוּ שֶׁל שְׁאָר הָעוֹרְקִים, וְכָךְ פֵּרְשׁוּהוּ, עוֹלִים שְׁנַיִם וְיוֹרְדִים שְׁנַיִם, עוֹלִים שְׁנַיִם י"ה זֶה לָזוֹ, וְיוֹרְדִים שְׁנַיִם ו"ה זֶה לָזוֹ.

 וְעוֹד סָלְקִין תְּרֵי רוּחָא וְאֶשָּׁא, דְאִינוּן קָלִין וְסָלְקִין בִּדְפִיקוּ, וְנָחֲתִין תְּרֵי מַיָּא וְעַפְרָא, דְאִינוּן כְּבֵדִין בִּדְפִיקוּ, וְעוֹד עוֹלִים שְׁנַיִם – רוּחַ וְאֵשׁ, שֶׁהֵם קוֹלוֹת, וְעוֹלִים בַּדֹּפֶק, וְיוֹרְדִים שְׁנַיִם – מַיִם וְעָפָר, שֶׁהֵם כְּבֵדִים בְּדֹפֶק,  וְאִינוּן מִיכָאֵ"ל גַּבְרִיאֵ"ל נוּרִיאֵ"ל רְפָאֵ"ל, מִיכָאֵ"ל מַיָּא, גַּבְרִיאֵ"ל אֶשָּׁא, נוּרִיאֵ"ל רוּחָא, רְפָאֵ"ל עַפְרָא, וְהֵם מִיכָאֵ"ל גַּבְרִיאֵ"ל נוּרִיאֵ"ל רְפָאֵ"ל. מִיכָאֵ"ל מַיִם, גַּבְרִיאֵ"ל אֵשׁ, נוּרִיאֵ"ל רוּחַ, רְפָאֵ"ל עָפָר,  י' בְּרֵישָׁא, ה"ה בִּידַיִן, ו' בְּגוּפָא, ה"ה הֲבַל סָלִיק הֲבַל נָחִית. הֲבַל סָלִיק דָּא ה' עִלָּאָה דְסָלִיק לְגַבֵּי י' דְּאִיהוּ עֲשַׂר אֲמִירָן, י' בָּרֹאשׁ, ה"ה בַּיָּדַיִם, ו' בַּגּוּף, ה"ה הַהֶבֶל עוֹלֶה וְהַהֶבֶל יוֹרֵד, הֶבֶל עוֹלֶה זוֹ ה' עֶלְיוֹנָה שֶׁעוֹלָה לְי', שֶׁהוּא עֶשֶׂר אֲמִירוֹת, וּבְמַאי סָלִיק בְּקָלָא דְאִיהוּ ו', וּבַמֶּה עוֹלֶה? בַּקּוֹל שֶׁהוּא ו'. וַהֲבַל נָחִית דָּא ה' תַּתָּאָה דְנָחִית לְגַבֵּיהּ וְאִתְעֲבִידַת דִּבּוּר וְהַהֶבֶל יוֹרֵד זוֹ ה' הַתַּחְתּוֹנָה שֶׁיּוֹרֶדֶת אֵלָיו וְנַעֲשֵׂית דִּבּוּר,  קְרִיבוּ דְכָל הֲבָלִים וְקָלָא וְדִבּוּרָא אִיהוּ פֶ"ה, דְאִיהוּ בְּחוּשְׁבַּן מִילָ"ה, כְּלִיל כֹּלָּא, הַקִּרְבָה שֶׁל כָּל הַהֲבָלִים וְקוֹל וְדִבּוּר הוּא פֶ"ה, שֶׁהוּא בְחֶשְׁבּוֹן מִילָ"ה, כּוֹלֵל הַכֹּל,  אִיהוּ קְרִיבוּ דְאדנ"י בְּעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא קָרְבָּן לַיְהֹוָה, וְדָא שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה, הוּא קִרְבָה שֶׁל אדנ"י בָּעַמּוּד הָאֶמְצָעִי קָרְבָּן לַיהו"ה, וְזוֹ הַשְּׁכִינָה הַתַּחְתּוֹנָה,  וְאִיהִי יִחוּדָא דְאַתְוָון יְהֹוָה בַּצַּדִּיק, דְּאִיהוּ אוֹת בְּרִית, וְהִיא (וְהוּא) הַיִּחוּד שֶׁל הָאוֹתִיּוֹת יהו"ה עִם צַדִּיק, שֶׁהוּא אוֹת הַבְּרִית,  וְזַכָּאָה אִיהוּ מָאן דְּקָרִיב אַתְוָון אִלֵּין בִּצְלוֹתִין, דְּאִיהִי קָרְבָּנָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא שְׁכִינְתָּא דִילֵיהּ בְּפִימוֹי, וְאַשְׁרֵי הוּא מִי שֶׁמַּקְרִיב אֶת הָאוֹתִיּוֹת הַלָּלוּ בִּתְפִלּוֹת, שֶׁהוּא הַקָּרְבָּן שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שְׁכִינָתוֹ, בְּפִיו,  זַכָּאָה אִיהוּ מָאן דִּמְיַחֵד לוֹן בִּקְרִיאַת שְׁמַע וּבִצְלוֹתֵיהּ, דִּקְרִיבוּ דִלְהוֹן וַדַּאי בְּעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, יִחוּדָא דִלְהוֹן בַּצַּדִּיק, אַשְׁרֵי הוּא מִי שֶׁמְּיַחֵד אוֹתָם בִּקְרִיאַת שְׁמַע וּבִתְפִלָּתוֹ, שֶׁהַקִּרְבָה שֶׁלָּהֶם וַדַּאי בָּעַמּוּד הָאֶמְצָעִי, הַיִּחוּד שֶׁלָּהֶם בַּצַּדִּיק,  וּמָאן אִיהוּ דִמְיַחֵד כֹּלָּא וּמְקָרֵב כֹּלָּא? עִלַּת הָעִלּוֹת וּמִי הוּא שֶׁמְּיַחֵד הַכֹּל וּמְקָרֵב הַכֹּל? עִלַּת הָעִלּוֹת.

אַדְהָכִי הָא סָבָא קָא אִזְדַּמַּן לֵיהּ דַּהֲוָה נָהִיר עָלְמִין רַבִּי פִּנְחָס בֶּן יָאִיר שְׁמֵיהּ, בֵּינְתַיִם הִנֵּה זָקֵן מִזְדַּמֵּן לוֹ שֶׁהָיָה מֵאִיר הָעוֹלָמוֹת, רַבִּי פִּנְחָס בֶּן יָאִיר שְׁמוֹ,  וְאָמַר רַבִּי רַבִּי, וַדַּאי קְרִיבוּ דְאַרְבַּע אַתְוָון וְיִחוּדָא דִלְהוֹן בְּעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, וְאָמַר: רַבִּי רַבִּי, וַדַּאי שֶׁקִּרְבַת אַרְבַּעַת הָאוֹתִיּוֹת וְיִחוּדָם בָּעַמּוּד הָאֶמְצָעִי,  וּקְרִיבוּ וְיִחוּדָא דִלְהוֹן הָכִי הוּא בַּצַּדִּיק, וְהַקִּרְבָה וְהַיִּחוּד שֶׁלָּהֶם, כָּךְ הוּא בַּצַּדִּיק,  וּבִתְּרֵין דַּרְגִּין מְיַחֲדִין לוֹן יִשְׂרָאֵל, בִּקְרִיאַת שְׁמַע דְּעַרְבִית וְשַׁחֲרִית, וּמְקָרְבִין לוֹן בִּצְלוֹתָא דְשַׁחֲרִית וְעַרְבִית, וּבִשְׁתֵּי דְרָגוֹת מְיַחֲדִים אוֹתָם יִשְׂרָאֵל, בִּקְרִיאַת שְׁמַע שֶׁל עַרְבִית וְשַׁחֲרִית, וּמְקָרְבִים אוֹתָם בִּתְפִלַּת שַׁחֲרִית וְעַרְבִית,  וְדָא קָרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד, ה' עוֹלֶה בְּעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, ו' יוֹרֵד בַּצַּדִּיק, וְזֶה קָרְבָּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד, ה' עוֹלָה בָּעַמּוּד הָאֶמְצָעִי, ו' יוֹרֵד בְּצַדִּיק,  אַף עַל גַּב דְּכֹלָּא קְשׁוֹט, עוֹלֶה וְיוֹרֵד ה' בְּאָת י', ה' בְּאָת ו', מִיָּד דְּאָמַר מִלִּין אִלֵּין פָּרַח, אַף עַל גַּב שֶׁהַכֹּל אֱמֶת, עוֹלֶה וְיוֹרֵד ה' עִם אוֹת י', ה' עִם אוֹת ו'. מִיָּד שֶׁאָמַר הַדְּבָרִים הַלָּלוּ, פָּרַח.

תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא תְּלָתִין וּתְלַת

"וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" בְּזִמְנָא דְּקָיְימוּ יִשְׂרָאֵל עַל טוּרָא דְּסִינַי לְקַבְּלָא אוֹרָיְתָא, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָמַר לְמֹשֶׁה "הַגְבֵּל אֶת הָהָר" (שמות יט, כג) וְכוּ' תְּרֵין יוֹמִין אָמַר לֵיהּ. וְאִלֵּין חֲסָדִים וּגְבוּרוֹת, לְמֵיתֵי לְאוֹרַיְתָא וְדָא עֲמוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא. וּמֹשֶׁה הוֹסִיף יוֹם אֶחָד מִדַּעְתּוֹ וְדָא דַּעַת דִּילֵיהּ מַמָּשׁ. דְּאִתְּמָר בֵּיהּ 'מֹשֶׁה זַכָה וְזִכָּה אֶת הָרַבִּים' (אבות ה, יח). וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בָּעָא הָכִי לְמֵיהַב זַכּוּתָא לְמֹשֶׁה וּלְיִשְׂרָאֵל. דְּאִיהוּ לָא יָהִיב  (דף סד' עמוד א')  לְהוּ אוֹרָיְתָא לְאַתְקָנָא אֶלָּא מִסִּטְרָא דִּלְתַתָּא דְּאִינוּן שִׁית סִטְרִין. וְאִינּוּן אִתְקְרִיבוּ לְנַטְּלָא לַהּ מִסִּטְרָא דִּלְעֵילָא נָמֵי, לְאַשְׁלָמָא תִּיקּוּנָא שְׁלִים כִּדְקָא יָאוּת. וּבְגִין דָּא רָחִים לְהוּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְחָבִיב לְהוּ. וְרָזָא דָּא "נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע" (שמות כד, ז) בַּחֲסָדִים וּגְבוּרוֹת דְּדַעַת. וּבְהוּ "מִי יִתֵּן וְהָיָה לְבָבָם" (דברים ה, כה) וְכוּ' בְּגִין דְּאִתְמְסָרוּ מִגַּרְמַיְיהוּ לְיַתִּיר מִמַּאי דְּבָעֵי לְמֵיהַב לְהוּ מַלְכָּא. וְלָקֳבֵל דָּא יִזְכּוּן לְתוֹרָה חֲדָשָׁה לְזִמְנָא דְּאָתֵי. אֲבָל הָכָא תַּלְיָא רְחִימוּ דְּיִשְׂרָאֵל, דְּאִתְּמָר בְּהוּ "צַדִּיק מוֹשֵׁל יִרְאַת אֱלֹהִים" (שמואל ב' כג, ג). וְרָזָא דָּא "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" (דברים לד, יב) דְּעָיְילִין בְּלֹא בַּר. דְּהָא מִסִּטְרָא דִּלְתַתָּא עָבְדִין חוֹבָה דִּלְהוֹן. אֲבָל בְּגִין דְּאִתְמְסָרוּ לְפוּלְחָנָא עִלָּאָה, אִינוּן חֲסִידִים לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין.

"וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל", בְּזִמְנָא דִּכְתִיב "וַיּוֹצֵא מֹשֶׁה אֶת הָעָם" (שמות יט, יז) וְכוּ', וְרָזָא דְּמִלָּה "וַיְהִי קוֹל הַשֹּׁפָר הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד" (שמות יט, יט). דְּכַמָּה דְּאִיהוּ הֲוָה מִתְגַּלֵּי, הָכִי הֲווּ יִשְׂרָאֵל מִתְקָרְבִין לְקִבְלֵיהּ לְאַתְקְפָא לֵיהּ, וְאִיהוּ מִתְתְּקַף יַתִּיר. וְכֹלָּא עָבֵיד מֹשֶׁה לְטִיבוּתָא דְּכָל יִשְׂרָאֵל. בְּגִין כָּךְ "וַיּוֹצֵא מֹשֶׁה אֶת הָעָם לִקְרַאת הָאֱלֹהִים" (שמות יט, יז) וְכוּ'. דְּכַמָּה דַּהֲווֹ דַּרְגִּין מִתְגַּלְּיָין, הָכִי הֲוָה מֹשֶׁה מְקָרֵב לְהוּ לְיִשְׂרָאֵל לְגַבַּיְיהוּ לְאַתְקְפָא לְהוּ, (דף סד' עמוד ב')  וְאִינּוּן מִתְתַּקְּפָן תָּדִיר. בְּגִין כָּךְ "הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד" (שמות יט, יט). וְכַמָּה דְּמֹשֶׁה אִתְּעַר לְגַבֵּי עֵילָּא, הָכִי אִתְּעַר יַתִּיר נָמֵי לְגַבֵּיהּ וְאִתְּעַר תָּדִיר. בְּגִין כָּךְ "מֹשֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל" (שמות יט, יט). וְרָזָא דָּא וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל, הַגָּדוֹל דְּמִתְרַבֵּי וְאָזִיל, הוֹלֵךְ וְחָזֵק וַדַּאי.

וְהָא אַבְרָהָם סָבָא חֲסִידָא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' וַדַּאי בְּזִמְנָא דְּקָיְימוּ יִשְׂרָאֵל עַל טוּרָא דְּסִינַי כֻּלְהוֹ דַּרְגִּין עִלָּאִין אִתְגְּלִיאוּ עֲלַיְיהוּ וַהֲווֹ מִתְקַשְּׁרָן בְּהוּ, וְאִינּוּן תְּאִיבִין לְאִתְקַשְּׁרָא יַתִּיר. אֲבָל כָּל מַה דַּהֲווֹ תְּאִיבִין הָכִי הֲווּ מִתְגַּלְּיָין עֲלַיְיהוּ נָמֵי יַתִּיר. וְרָזָא דָּא "יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ" (שיר השירים א, ב) וְכוּ'.

דְּהָא כָּל דַּרְגָּא דַּהֲווֹ מִתְדַּבְּקָן בֵּיהּ, הֲווּ תְּאִיבִין לְאִתְדַּבְּקָא בְּמַאי דְּגָנִיז יַתִּיר, וְאָמְרִין "יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ" וְכוּ'. וּמִיַּד אִתְגַּלְיָא לֵיהּ וְאִינּוּן אָמְרִין "כִּי טוֹבִים דֹּדֶיךָ מִיָּיִן" (שיר השירים א, ב). וְהָכִי הֲווּ מִתְגַּבְּרָן וּמִתְתַּקְּפָן תָּדִיר. בְּגִין כָּךְ "הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד" (שמות יט, יט). לְבָתַר כֹּלָּא אִתְקְשַׁר בְּקִישּׁוּרָא חֲדָא בְּאִימָּא דִּקְיָימַת עֲלַיְיהוּ. וְרָזָא דְּמִלָּה "בִּמְשֹׁךְ הַיֹּבֵל הֵמָּה יַעֲלוּ בָהָר" (שמות יט, יג) דִּכְדֵין כֹּלָּא אִתְקְשַׁר בְּהַהוּא יוֹבְילָא וְסָלִיק לְעֵילָא, וְהָכָא תַּלְיָא פּוּלְחָנָא דְּיִשְׂרָאֵל גּוֹ סְתִימוּ עִלָּאָה וַדַּאי.

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא תְּלָתִין וּתְלַת

"וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" בְּזִמְנָא דְּקָיְימוּ יִשְׂרָאֵל עַל טוּרָא דְּסִינַי לְקַבְּלָא אוֹרָיְתָא, בזמן שעמדו ישראל על הר סיני לקבל את התורה, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָמַר לְמֹשֶׁה "הַגְבֵּל אֶת הָהָר" (שמות יט, כג) וְכוּ' תְּרֵין יוֹמִין אָמַר לֵיהּ. על שני ימים ציוה אותו כנגד וְאִלֵּין חֲסָדִים וּגְבוּרוֹת, לְמֵיתֵי לְאוֹרַיְתָא וְדָא עֲמוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא, כדי לתת להם את התורה שהיא מצד עמודא דאמצעיתא שבין החסדים והגבורות. וּמֹשֶׁה הוֹסִיף יוֹם אֶחָד מִדַּעְתּוֹ וְדָא דַּעַת בחינת שורש נשמתו בדעת דז"א, ובכך הכין להם לישראל לאחוז גם במדרגות עליונות יותר, וזה הדעת שהוא מהצד דִּילֵיהּ מַמָּשׁ שלו ממש. דְּאִתְּמָר בֵּיהּ שנאמר בו 'מֹשֶׁה זַכָה וְזִכָּה אֶת הָרַבִּים' (אבות ה, יח). וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בָּעָא הָכִי לְמֵיהַב זַכּוּתָא לְמֹשֶׁה וּלְיִשְׂרָאֵל, והקב"ה רצה כך והסכים על ידו כדי לזכות את משה וישראל. דְּאִיהוּ לָא יָהִיב (דף סד' עמוד א') לְהוּ אוֹרָיְתָא לְאַתְקָנָא אֶלָּא מִסִּטְרָא דִּלְתַתָּא דְּאִינוּן שִׁית סִטְרִין. שהקב"ה לא נתן להם את התורה אלא שיתוקנו מצד ו' ספירות תחתונות, חג"ת נה"י, וְאִינּוּן אִתְקְרִיבוּ לְנַטְּלָא לַהּ מִסִּטְרָא דִּלְעֵילָא נָמֵי, לְאַשְׁלָמָא תִּיקּוּנָא שְׁלִים כִּדְקָא יָאוּת. והם התקרבו לקבל אותה גם כן מהבחינות הספירות העליונות, להשלים את התיקון כמו שראוי. וּבְגִין דָּא רָחִים לְהוּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְחָבִיב לְהוּ. ובשל כך אוהב אותם הקדוש ברוך הוא ומחבב אותם.

וְרָזָא דָּא וזה סוד "נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע" (שמות כד, ז) שנאמרו כנגד אחיזתם בַּחֲסָדִים וּגְבוּרוֹת ששורשם דְּדַעַת. וּבְהוּ "מִי יִתֵּן וְהָיָה לְבָבָם" (דברים ה, כה) וְכוּ' וזה סוד וה"יה לבב"ם שלכתחילה היה להם לאחוז בו"ה והם רצו לאחוז גם בי"ה ע"י הגילוי בלבב"ם שהם החסדים והגבורות המתגלים בתפארת. בְּגִין דְּאִתְמְסָרוּ מִגַּרְמַיְיהוּ לְיַתִּיר מִמַּאי דְּבָעֵי לְמֵיהַב לְהוּ מַלְכָּא. בגלל שמסרו עצמם לקבל ולתקן יותר ממה שייעד להם מלכם, וְלָקֳבֵל דָּא יִזְכּוּן לְתוֹרָה חֲדָשָׁה לְזִמְנָא דְּאָתֵי, וכנגד זה יזכו לתורה חדשה שהם גילוי רזי וצפונות התורה מצד חכמה סתימאה לעתיד לבוא. אֲבָל הָכָא תַּלְיָא רְחִימוּ דְּיִשְׂרָאֵל, אבל, מכאן תלויה אהבתם של ישראל שנאמר בהם דְּאִתְּמָר בְּהוּ "צַדִּיק מוֹשֵׁל יִרְאַת אֱלֹהִים" (שמואל ב' כג, ג) שאוהב הקב"ה את הצדיקים המתחסדים עם בוראם, ועושים מעבר למצווה עליהם כבן הרוצה לרצות את אביו, וכנגד זה מקיים הקב"ה את בקשתם וממתק את דיני שם אלהי"ם. וְרָזָא דָּא וסוד זה "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" (דברים לד, יב) דְּעָיְילִין בְּלֹא בַּר שעולים לפניו ללא מניעה ועיכוב. דְּהָא מִסִּטְרָא דִּלְתַתָּא עָבְדִין חוֹבָה דִּלְהוֹן. אֲבָל בְּגִין דְּאִתְמְסָרוּ לְפוּלְחָנָא עִלָּאָה, שהרי מצד הנהגת העולם התחתון שהם זו"ן עושים את החובות שלהם, אבל משום שמוסרים עצמם לגבוה, מעבר לחובת עבודתם, אִינוּן אלה הם חֲסִידִים שהנהגתם לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין.

"וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל", בְּזִמְנָא דִּכְתִיב "וַיּוֹצֵא מֹשֶׁה אֶת הָעָם" (שמות יט, יז) וְכוּ', וְרָזָא דְּמִלָּה וסוד הדבר "וַיְהִי קוֹל הַשֹּׁפָר הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד" (שמות יט, יט). דְּכַמָּה דְּאִיהוּ הֲוָה מִתְגַּלֵּי, הָכִי הֲווּ יִשְׂרָאֵל מִתְקָרְבִין לְקִבְלֵיהּ לְאַתְקְפָא לֵיהּ, וְאִיהוּ מִתְתְּקַף יַתִּיר. ככל שהיה קול השופר שהוא סוד הבינה מתגלה, כך היו ישראל מתקרבים ולהתחזק כנגדו, והוא כנגדם היה מתחזק יותר, וְכֹלָּא עָבֵיד מֹשֶׁה לְטִיבוּתָא דְּכָל יִשְׂרָאֵל. והכל עשה משה לטובתם של ישראל, ולכן נאמר בְּגִין כָּךְ "וַיּוֹצֵא מֹשֶׁה אֶת הָעָם לִקְרַאת הָאֱלֹהִים" (שמות יט, יז) וְכוּ'. דְּכַמָּה דַּהֲווֹ דַּרְגִּין מִתְגַּלְּיָין, הָכִי הֲוָה מֹשֶׁה מְקָרֵב לְהוּ לְיִשְׂרָאֵל לְגַבַּיְיהוּ לְאַתְקְפָא לְהוּ, (דף סד' עמוד ב') וְאִינּוּן מִתְתַּקְּפָן תָּדִיר. וככל שהיו המדרגות מתגלות, כך היה משה מקרב את ישראל אליהם כדי שיתחזקו מאורם, והמדרגות התחזקו עליהם בתמידות, ולכן נאמר בְּגִין כָּךְ "הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד" (שמות יט, יט). וְכַמָּה דְּמֹשֶׁה אִתְּעַר לְגַבֵּי עֵילָּא, הָכִי אִתְּעַר יַתִּיר נָמֵי לְגַבֵּיהּ וְאִתְּעַר תָּדִיר. וככל שמשה התעורר לגבי המדרגות העליונות, כך התעוררו הם יותר להשפיע עבורו, בהתעוררות תמידית. ולכן נאמר בְּגִין כָּךְ "מֹשֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל" (שמות יט, יט) משה העלה את התעוררותו, והאלהים נתעורר כנגדו. וְרָזָא דָּא וזה סוד "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל", הַגָּדוֹל דְּמִתְרַבֵּי וְאָזִיל שהולך ומתרבה, הוֹלֵךְ וְחָזֵק וַדַּאי.

וְהָא אַבְרָהָם סָבָא חֲסִידָא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' והנה אברהם סבא חסידא בא, פתח ואמר, רבי רבי הרמח"ל, וַדַּאי בְּזִמְנָא דְּקָיְימוּ יִשְׂרָאֵל עַל טוּרָא דְּסִינַי כֻּלְהוֹ דַּרְגִּין עִלָּאִין אִתְגְּלִיאוּ עֲלַיְיהוּ וַהֲווֹ מִתְקַשְּׁרָן בְּהוּ, ודאי בזמן שעמדו ישראל על הר סיני, כל המדרגות העליונות התגלו עליהם והיו מתקשרים בהם, וְאִינּוּן תְּאִיבִין לְאִתְקַשְּׁרָא יַתִּיר ונתאוו להתקשר עימם יותר. אֲבָל כָּל מַה דַּהֲווֹ תְּאִיבִין הָכִי הֲווּ מִתְגַּלְּיָין עֲלַיְיהוּ נָמֵי יַתִּיר. אבל, ככל שהיו מתאווים אליהם ישראל, ככה היו המדרגות מתגלות עליהם יותר. וזה סוד וְרָזָא דָּא "יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ" (שיר השירים א, ב) וְכוּ'.

דְּהָא כָּל דַּרְגָּא דַּהֲווֹ מִתְדַּבְּקָן בֵּיהּ, הֲווּ תְּאִיבִין לְאִתְדַּבְּקָא בְּמַאי דְּגָנִיז יַתִּיר,בכל מדרגה שהיו מתדבקים בה, היו תאוים להתדבק יותר בבחינות הנסתרות שבה, ואמרו וְאָמְרִין "יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ" וְכוּ' שהוא בסוד הרוח הנסתר שבתוך הפה. וּמִיַּד אִתְגַּלְיָא לֵיהּ וְאִינּוּן אָמְרִין, ומיד התגלה להם והיו אומרים "כִּי טוֹבִים דֹּדֶיךָ מִיָּיִן" דדיך הם סוד השפע הנמשך מיי"ן שעולה בגימ' סו"ד (שיר השירים א, ב). וְהָכִי הֲווּ מִתְגַּבְּרָן וּמִתְתַּקְּפָן תָּדִיר. וכך היו מתגברים ומתחזקים בתמידות. בְּגִין כָּךְ "הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד" (שמות יט, יט). לְבָתַר כֹּלָּא אִתְקְשַׁר בְּקִישּׁוּרָא חֲדָא בְּאִימָּא דִּקְיָימַת עֲלַיְיהוּאחר כך הכל נקשר בקשר אחד באימא / מצד הבינה שעמדה עליהם וממנה נמשך קול השופר שהעלה אותם אליה,וְרָזָא דְּמִלָּה וסוד הדבר "בִּמְשֹׁךְ הַיֹּבֵל הֵמָּה יַעֲלוּ בָהָר" (שמות יט, יג) שהיובל הוא סוד הבינה, דִּכְדֵין כֹּלָּא אִתְקְשַׁר בְּהַהוּא יוֹבְילָא וְסָלִיק לְעֵילָא, שאז הכל נקשר באותו היובל שהוא סוד הבינה ועלה למעלה. וְהָכָא תַּלְיָא פּוּלְחָנָא דְּיִשְׂרָאֵל גּוֹ סְתִימוּ עִלָּאָה וַדַּאי וכאן בסוד זה תלויה עבודתם של ישראל בסוד הפנימיות העליון ודאי.

קישור לדף בזוהר תניינא

תפילה תל"ה מתוך "תקט"ו תפילות"

תפילה תל"ה: בכח אמונת היחוד יזהירו ישראל בגאולה ובאמות האומות יאמר מלא פניהם קלון.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. גַּלֵּה לָנוּ כְּבוֹדְךָ שֶׁהוּא, "כָּבוֹד חֲכָמִים יִנְחָלוּ" מִצַּד חָכְמָה עֶלְיוֹנָה, בָּהּ, "חָכְמַת אָדָם תָּאִיר פָּנָיו", "וְהַמַּשְׂכִּילִים יַזְהִירוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ", שֶׁכֵּן יִהְיוּ מְאִירִים אוֹתִיּוֹת שֵׁם קָדְשְׁךָ ב"ה עַל פָּנֵינוּ, שֶׁאָנוּ מְיַחֲדִים אוֹתוֹ מְבָרְכִים אוֹתוֹ, עוֹנִים אָמֵ"ן שֶׁהוּא יאהדונה"י יִחוּד שָׁלֵם, בּוֹ, "פִּתְחוּ שְׁעָרִים וְיָבֹא גוֹי צַדִּיק שֹׁמֵר אֱמֻנִים", שֶׁאָנוּ עוֹמְדִים בֶּאֱמוּנַת יִחוּדְךָ בֶּאֱמֶת, וְיֵאָמֵר בָּנוּ, "וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם יְהֹוָה נִקְרָא עָלֶיךָ וְיָרְאוּ מִמֶּךָּ". וְאֻמּוֹת הָעוֹלָם אֵין בָּהֶם אֱמוּנָה, בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן תְּמוּרַת כָּבוֹד קָלוֹן יִנָּתֵן לָהֶם, דִּכְתִיב "מַלֵּ'א פְנֵיהֶ קָלוֹ" סוֹפֵי תֵּיבוֹת אָמֵ"ן, לְפִי שֶׁלֹּא עָמְדוּ בֶּאֱמוּנָתְךָ.

רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים הָאֵר עָלֵינוּ אוֹרְךָ, שֶׁאַתָּה אֶחָד וְאֵין זוּלָתְךָ, וּלְיִחוּדְךָ אָנוּ מְקַוִּים תָּמִיד, יְהֹוָה אַל תְּאַחַר, לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהֹוָה.