Skip to content

תיקון היחוד היומי ליום ל' מרחשון

תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא

וְאִינוּן ה' קִשְׁרִין, לָקֳבֵל "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְהֹוָה אֱלֹהֵינ"וּ יְהֹוָה" (דברים ו, ד), דְּאִינוּן לָקֳבֵל ה' נִימִין דְּכִנוֹר דְּדָוִד דְּהָיָה מְנַגֵּן מֵאֵלָיו. י"ג חֻלְיָין כְּחֻשְׁבַּ"ן אֶחָ"ד, דְּקָלָא דְנִגּוּנָא סָלְקָא בְאֶחָד, וְדָא חַ"י בֵּין חֻלְיָין וְקִשְׁרִין, לְכָל סְטַר, סָלְקִין ע"ב, וְדָא אִיהוּ וְהוּכַן בַּחֶסֶד כִּסֵּ"א, חֶסֶד ע"ב. כָּל מָאן דְּאִתְעַטַּף בְּעִטּוּפָא דְמִצְוָה, כְּאִלּוּ אַתְקִין כָּרְסְיֵיהּ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְאִינוּן יאהדונה"י, לְכָל חַד אַרְבַּע אַנְפִּין וְאַרְבַּע גַּדְפִין סָלְקִין ס"ד, וּתְמַנְיָא אַתְוָון יאהדונה"י, סָלְקִין ע"ב.

(דף כו ע"א) וְכַנְפֵי מִצְוָה אוֹלְפִין רָזָא, דְּאִינוּן ח' חוּטִין לְכָל סְטַר, לָקֳבֵל אַרְבַּע אַנְפִּין וְאַרְבַּע גַּדְפִין דְּכָל חַיָּה. וּבְחֻשְׁבַּן זְעִיר דַּחֲנוֹךְ אָ"ז אִיהוּ שד"י, אָז יָשִׁיר בְּכָל אֲתַר, וְאָמְרוּ מָארֵי מַתְנִיתִין, כָּל מָאן דְּפָחִית לָא יִפְחוֹת מִשֶּׁבַע, וְכָל מָאן דְּאוֹסִיף לָא יוֹסִיף עַל י"ג, וְאִינוּן שֶׁבַע לָקֳבֵל שֶׁבַע יְמֵי בְרֵאשִׁית, דִּרְמִיזִין לְשֶׁבַע שְׁמָהָן אבגית"ץ וְכוּ', וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "שְׂרָפִים עֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ שֵׁשׁ כְּנָפַיִם שֵׁשׁ כְּנָפַיִם לְאֶחָד" (ישעיהו ו, ב), דִּבְהוֹן פָּרְחַת צְלוֹתָא לְעֵילָא, וְאִנּוּן תַּמָּן מ"ב, לָקֳבֵל מ"ב אַזְכָּרוֹת דְּאִינוּן בִּתְפִלִּין דְּיָד וּתְפִלִּין דְּרֵישָׁא, וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם יְהֹוָה" (דברים כח, י) וְכוּ'.

וְאִינוּן תַּכְשִׁיטִין דְּכַלָּה, תְּפִלִּין דְּרֵישָׁא עֲטֶרֶת זָהָב בְּרֵישָׁא דְכַלָּה, וּתְפִלִּין דְּיָד טַבַּעַת דִּדְרוֹעָא, הָא כַלָּה מִתְתַּקְנָא בְתַכְשִׁיטִין דִּילָהּ, צָרִיךְ לִקְרֹא לְחָתָן דִּילָהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל", וְהָא אִינוּן בְּחוּפָּה, צְרִיכִין עַמָּא קַדִּישָׁא לְמֵיקַם בַּעֲמִידָה קֳדָמֵיהוֹן, עִם חַזָּן, לְבָרְכָא לוֹן בְּשֶׁבַע בִּרְכָאָן, וּלְקַדְשָׁא הֶחָתָן לְכַלָּה בְּקַדְמֵיתָא בְקִדּוּשִׁין. "וּבְעָמְדָם" עַמָּא קַדִּישָׁא וְחַזָּן לְבָרְכָא לוֹן, חֵיוָון קַדִּישִׁין דַּהֲווֹ מְנַגְּנִין בְּגַדְפַיְיהוּ "תְּרַפֶּינָה כַנְפֵיהֶן" (יחזקאל א, כד).

ש שֶׁל תְּפִלִּין דָּא אִימָּא עִלָּאָה, עֲלָהּ אִתְּמַר "וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁ"ם יְהֹוָה נִקְרָא עָלֶיךָ וְיָרְאוּ מִמֶּךָּ" (דברים כח, י). שִׁי"ן סְלִיק אַתְווֹי ש"ס, ה' דְיַד כֵּהָה שְׁסָ"ה, וְרַמַ"ח פִּקּוּדִין דִּכְלִילָן בְּרַמַ"ח תֵּיבִין דִּקְרִיאַת שְׁמַע בְּאַרְבַּע פָּרָשִׁיָּין, הָא תַּרְיַ"ג, עֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "זֶה שְּׁמִי לְעֹלָם וְזֶה זִכְרִי לְדֹר דֹּר" (שמות ג, טו), שְׁמִ"י עִם י"ה שְׁסָ"ה, זִכְרִ"י עִם ו"ה רַמַ"ח, וְכֹלָּא תַּרְיַ"ג, אוֹרַיְיתָא אִיהִי שְׁמָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא.

וְעוֹד צִיצִית אִיהִי כָרְסַיָּא, תְּפִלִּין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְנָחִית עַל כָּרְסַיָּא, דְקָרָאן לֵיהּ בִּקְרִיאַת שְׁמַע, הָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יְתִיב עַל כָּרְסַיָּא, צְרִיכִין לְמֵיקַם בְּגִינֵיהּ בִּצְלוֹתָא דְעַמִּידָה, תְּלַת חֲיָילִין דִּילָהּ אַתְיָין בִּזְמִירוֹת שִׁירוֹת וְתוּשְׁבָּחוֹת.

בְּהַהוּא זִמְנָא דְאִיהוּ עַל כָּרְסְיֵיהּ, מָה אָמְרִין 'אֵ"ל מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים וּמִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת', הַאי תִּקּוּנָא אִיהוּ לְגַבֵּי צַדִּיקִים גְּמוּרִים, דִּמְתַקְּנִין כָּרְסַיָּא לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְצִיצִית, וְנָחֲתִין לֵיהּ בִּתְפִלִּין, וְקַיְימִין קֳדָמוֹהִי בִצְלוֹתָא. לְבֵינוּנִיִּים צִיצִית וּתְפִלִּין אִינוּן כַּשּׁוֹר לְעוֹל וְכַחֲמוֹר לְמַשְׂאוֹי, וּבְשַׁבָּת אִתְּמַר בְּהוֹן "לְמַעַן יָנוּחַ שׁוֹרְךָ וַחֲמֹרֶךָ" (שמות כג, יב). לָרְשָׁעִים אִינוּן קִשּׁוּרָא לְכָל מְקַטְרְגִין דִּלְהוֹן, דְּהָכִי אִינוּן עֲשָׂרָה כִּתְרִין תַּתָּאִין, דְּהָא דָא לָקֳבֵל דָּא בָּרָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אֲבָל כִּתְרִין תַּתָּאִין אִינוּן קְלִיפִין לְגַבֵּי כִּתְרִין עִלָּאִין, דְּמִתְלַבְּשִׁין בְּהוֹן עֲשַׂר אַתְוָון בִּצְלוֹתָא, לְמֶהֱוִי כְּפוּיִין תְּחוֹתוֹי כִּתְרִין תַּתָּאִין.

וְאִינוּן ה' קִשְׁרִין, לָקֳבֵל "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְהֹוָה אֱלֹהֵינ"וּ יְהֹוָה" (דברים ו, ד), וְהֵם חֲמִשָּׁה קְשָׁרִים, כְּנֶגֶד שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יהו"ה אֱלֹהֵינ"וּ יהו"ה,  דְּאִינוּן לָקֳבֵל ה' נִימִין דְּכִנוֹר דְּדָוִד דְּהָיָה מְנַגֵּן מֵאֵלָיו. שֶׁהֵם כְּנֶגֶד חָמֵשׁ נִימִין שֶׁל כִּנּוֹר דָּוִד שֶׁהָיָה מְנַגֵּן מֵאֵלָיו.  י"ג חֻלְיָין כְּחֻשְׁבַּ"ן אֶחָ"ד, דְּקָלָא דְנִגּוּנָא סָלְקָא בְאֶחָד, י"ג חֻלְיוֹת כְּחֶשְׁבּוֹ"ן אֶחָ"ד, שֶׁקּוֹל הַנִּגּוּן עוֹלֶה בְּאֶחָד,  וְדָא חַ"י בֵּין חֻלְיָין וְקִשְׁרִין, לְכָל סְטַר, סָלְקִין ע"ב, וְזֶה שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה בֵּין י"ג חֻלְיוֹת וה' קְשָׁרִים, וּבְאַרְבַּע כַּנְפוֹת לְכָל צַד עוֹלִים שִׁבְעִים וּשְׁתַּיִם,  וְדָא אִיהוּ וְהוּכַן בַּחֶסֶד כִּסֵּ"א, חֶסֶד ע"ב וְזֶהוּ וְהוּכַן בַּחֶסֶד כִּסֵּ"א, חֶסֶ"ד ע"ב,  כָּל מָאן דְּאִתְעַטַּף בְּעִטּוּפָא דְמִצְוָה, כְּאִלּוּ אַתְקִין כָּרְסְיֵיהּ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כָּל מִי שֶׁמִּתְעַטֵּף בְּעִטּוּף שֶׁל מִצְוָה כְּאִלּוּ תִקֵּן כִּסֵּא לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא,  וְאִינוּן יאהדונה"י, לְכָל חַד אַרְבַּע אַנְפִּין וְאַרְבַּע גַּדְפִין סָלְקִין ס"ד, וְהֵם יאהדונה"י, לְכָל אֶחָד אַרְבַּע פָּנִים וְאַרְבַּע כְּנָפַיִם, עוֹלִים ס"ד, וּתְמַנְיָא אַתְוָון יאהדונה"י, סָלְקִין ע"ב וּשְׁמוֹנֶה אוֹתִיּוֹת יאהדונה"י עוֹלִים ע"ב,
 
(דף כו ע"א) וְכַנְפֵי מִצְוָה אוֹלְפִין רָזָא, דְּאִינוּן ח' חוּטִין לְכָל סְטַר, וְכַנְפֵי מִצְוָה מְלַמְּדִים סוֹד, שֶׁהֵם ח' חוּטִים לְכָל צַד,  לָקֳבֵל אַרְבַּע אַנְפִּין וְאַרְבַּע גַּדְפִין דְּכָל חַיָּה כְּנֶגֶד אַרְבַּע פָּנִים וְאַרְבַּע כְּנָפַיִם שֶׁל כָּל חַיָּה, וּבְחֻשְׁבַּן זְעִיר דַּחֲנוֹךְ אָ"ז אִיהוּ שד"י, אָז יָשִׁיר בְּכָל אֲתַר, וּבְחֶשְׁבּוֹן קָטָן שֶׁל חֲנוֹךְ, אָ"ז הוּא שַׁדַּ"י, אָז יָשִׁיר בְּכָל מָקוֹם.  וְאָמְרוּ מָארֵי מַתְנִיתִין, כָּל מָאן דְּפָחִית לָא יִפְחוֹת מִשֶּׁבַע, וְכָל מָאן דְּאוֹסִיף לָא יוֹסִיף עַל י"ג, וְאָמְרוּ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה, כָּל מִי שֶׁפּוֹחֵת, לֹא יִפְחֹת מִשֶּׁבַע, וְכָל מִי שֶׁמּוֹסִיף, אַל יוֹסִיף עַל שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה,  וְאִינוּן שֶׁבַע לָקֳבֵל שֶׁבַע יְמֵי בְרֵאשִׁית, דִּרְמִיזִין לְשֶׁבַע שְׁמָהָן אבגית"ץ וְכוּ', וְהֵם שֶׁבַע כְּנֶגֶד שִׁבְעָה יְמֵי בְרֵאשִׁית, שֶׁרוֹמְזִים לְשִׁבְעָה שְׁמוֹת אבגית"ץ וְכוּ',  וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "שְׂרָפִים עֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ שֵׁשׁ כְּנָפַיִם שֵׁשׁ כְּנָפַיִם לְאֶחָד" (ישעיהו ו, ב), וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר שְׂרָפִים עֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ שֵׁשׁ כְּנָפַיִם שֵׁשׁ כְּנָפַיִם לְאֶחָד,  דִּבְהוֹן פָּרְחַת צְלוֹתָא לְעֵילָא, וְאִנּוּן תַּמָּן מ"ב, לָקֳבֵל מ"ב אַזְכָּרוֹת דְּאִינוּן בִּתְפִלִּין דְּיָד וּתְפִלִּין דְּרֵישָׁא, שֶׁבָּהֶן פּוֹרַחַת הַתְּפִלָּה לְמַעְלָה, וְהֵם שָׁם מ"ב, כְּנֶגֶד מ"ב אַזְכָּרוֹת שֶׁהֵם בִּתְפִלִּין שֶׁל יָד וּתְפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ,  וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם יְהֹוָה" (דברים כח, י) וְכוּ' וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם יהו"ה וְכוּ'.
 
וְאִינוּן תַּכְשִׁיטִין דְּכַלָּה, תְּפִלִּין דְּרֵישָׁא עֲטֶרֶת זָהָב בְּרֵישָׁא דְכַלָּה, וּתְפִלִּין דְּיָד טַבַּעַת דִּדְרוֹעָא, וְאוֹתָם תַּכְשִׁיטֵי הַכַּלָּה, תְּפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ עֲטֶרֶת זָהָב בְּרֹאשׁ הַכַּלָּה, וּתְפִלִּין שֶׁל יָד טַבַּעַת הַזְּרוֹעַ,  הָא כַלָּה מִתְתַּקְנָא בְתַכְשִׁיטִין דִּילָהּ, צָרִיךְ לִקְרֹא לְחָתָן דִּילָהּ, הֲרֵי כַּלָּה מְתֻקֶּנֶת בְּתַכְשִׁיטִים שֶׁלָּהּ, צָרִיךְ לִקְרֹא לֶחָתָן שֶׁלָּהּ,  הֲדָא הוּא דִכְתִיב "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל", וְהָא אִינוּן בְּחוּפָּה, צְרִיכִין עַמָּא קַדִּישָׁא לְמֵיקַם בַּעֲמִידָה קֳדָמֵיהוֹן, עִם חַזָּן, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, וַהֲרֵי הֵם בְּחֻפָּה, צְרִיכִים הָעָם הַקָּדוֹשׁ לַעֲמֹד בַּעֲמִידָה בִּפְנֵיהֶם, עִם חַזָּן,  לְבָרְכָא לוֹן בְּשֶׁבַע בִּרְכָאָן, וּלְקַדְשָׁא הֶחָתָן לְכַלָּה בְּקַדְמֵיתָא בְקִדּוּשִׁין לְבָרְכָם בְּשֶׁבַע בְּרָכוֹת וּלְקַדֵּשׁ אֶת הֶחָתָן עִם הַכַּלָּה בָּרִאשׁוֹנָה בְקִדּוּשִׁין,  "וּבְעָמְדָם" עַמָּא קַדִּישָׁא וְחַזָּן לְבָרְכָא לוֹן, חֵיוָון קַדִּישִׁין דַּהֲווֹ מְנַגְּנִין בְּגַדְפַיְיהוּ "תְּרַפֶּינָה כַנְפֵיהֶן" (יחזקאל א, כד) וּבְעָמְדָם הָעָם הַקָּדוֹשׁ וְהַחַזָּן לְבָרֵךְ אוֹתָם, הַחַיּוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁהָיוּ מְנַגְּנוֹת בְּכַנְפֵיהֶם, תְּרַפֶּינָה כַנְפֵיהֶן.
 
ש שֶׁל תְּפִלִּין דָּא אִימָּא עִלָּאָה, עֲלָהּ אִתְּמַר "וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁ"ם יְהֹוָה נִקְרָא עָלֶיךָ וְיָרְאוּ מִמֶּךָּ" (דברים כח, י) ש שֶׁל תְּפִלִּין זוֹ הָאֵם הָעֶלְיוֹנָה, עָלֶיהָ נֶאֱמַר וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם יהו"ה נִקְרָא עָלֶיךָ וְיָרְאוּ מִמֶּךָּ.  שִׁי"ן סְלִיק אַתְווֹי ש"ס, שִׁי"ן עוֹלָה אוֹתִיּוֹתָיו ש"ס, ה' שֶׁל יָד כֵּהָה – שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שִׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה,  ה' דְיַד כֵּהָה שְׁסָ"ה, וְרַמַ"ח פִּקּוּדִין דִּכְלִילָן בְּרַמַ"ח תֵּיבִין דִּקְרִיאַת שְׁמַע בְּאַרְבַּע פָּרָשִׁיָּין, הָא תַּרְיַ"ג, וּמָאתַיִם אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה מִצְווֹת שֶׁכְּלוּלוֹת בְּמָאתַיִם אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה תֵּבוֹת שֶׁל קְרִיאַת שְׁמַע בְּאַרְבַּע פָּרָשִׁיּוֹת הִנֵּה תַּרְיָ"ג,  עֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "זֶה שְּׁמִי לְעֹלָם וְזֶה זִכְרִי לְדֹר דֹּר" (שמות ג, טו), עֲלֵיהֶם נֶאֱמַר זֶה שְּׁמִי לְעֹלָם וְזֶה זִכְרִי לְדֹר דֹּר. שְׁמִ"י עִם י"ה שְׁסָ"ה, זִכְרִ"י עִם ו"ה רַמַ"ח, וְכֹלָּא תַּרְיַ"ג, אוֹרַיְיתָא אִיהִי שְׁמָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, שְׁמִ"י עִם י"ה – שְׁסָ"ה, זִכְרִ"י עִם ו"ה – רַמַ"ח, וְהַכֹּל תַּרְיָ"ג, הַתּוֹרָה הִיא שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.

וְעוֹד צִיצִית אִיהִי כָרְסַיָּא, תְּפִלִּין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְנָחִית עַל כָּרְסַיָּא, דְקָרָאן לֵיהּ בִּקְרִיאַת שְׁמַע, וְעוֹד, צִיצִית הִיא כִסֵּא, הַתְּפִלִּין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹרֵד עַל הַכִּסֵּא, שֶׁקּוֹרְאִים אוֹתוֹ בִּקְרִיאַת שְׁמַע,  הָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יְתִיב עַל כָּרְסַיָּא, צְרִיכִין לְמֵיקַם בְּגִינֵיהּ בִּצְלוֹתָא דְעַמִּידָה, הֲרֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא – צְרִיכִים לַעֲמֹד בִּשְׁבִילוֹ בִּתְפִלַּת עֲמִידָה,  תְּלַת חֲיָילִין דִּילָהּ אַתְיָין בִּזְמִירוֹת שִׁירוֹת וְתוּשְׁבָּחוֹת שְׁלֹשָׁה חֲיָלוֹת שֶׁלָּהּ בָּאִים עִם זְמִירוֹת שִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת.

בְּהַהוּא זִמְנָא דְאִיהוּ עַל כָּרְסְיֵיהּ, בְּאוֹתוֹ זְמַן שֶׁהוּא עַל כִּסְאוֹ, מָה אוֹמְרִים? מָה אָמְרִין 'אֵ"ל מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים וּמִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת', אֵל מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים וּמִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת.הַאי תִּקּוּנָא אִיהוּ לְגַבֵּי צַדִּיקִים גְּמוּרִים, דִּמְתַקְּנִין כָּרְסַיָּא לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְצִיצִית, וְנָחֲתִין לֵיהּ בִּתְפִלִּין, וְקַיְימִין קֳדָמוֹהִי בִצְלוֹתָא הַתִּקּוּן הַזֶּה הוּא לְצַדִּיקִים גְּמוּרִים שֶׁמַּתְקִינִים כִּסֵּא לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּצִּיצִית וּמוֹרִידִים אוֹתוֹ בַּתְּפִלִּין, וְעוֹמְדִים לְפָנָיו בִּתְפִלָּה. לְבֵינוּנִיִּים צִיצִית וּתְפִלִּין אִינוּן כַּשּׁוֹר לְעוֹל וְכַחֲמוֹר לְמַשְׂאוֹי, לַבֵּינוֹנִיִּים צִיצִית וּתְפִלִּין הֵם כְּמוֹ שׁוֹר לְעֹל וְכַחֲמוֹר לְמַשָּׂא,  וּבְשַׁבָּת אִתְּמַר בְּהוֹן "לְמַעַן יָנוּחַ שׁוֹרְךָ וַחֲמֹרֶךָ" (שמות כג, יב) וּבְשַׁבָּת נֶאֱמַר בָּהֶם לְמַעַן יָנוּחַ שׁוֹרְךָ וַחֲמוֹרֶךָ.  לָרְשָׁעִים אִינוּן קִשּׁוּרָא לְכָל מְקַטְרְגִין דִּלְהוֹן, לָרְשָׁעִים הֵם קֶשֶׁר לְכָל הַמְקַטְרְגִים שֶׁלָּהֶם,  דְּהָכִי אִינוּן עֲשָׂרָה כִּתְרִין תַּתָּאִין, דְּהָא דָא לָקֳבֵל דָּא בָּרָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, שֶׁכָּךְ הֵם עֲשָׂרָה הַכְּתָרִים הַתַּחְתּוֹנִים, שֶׁהֲרֵי זֶה כְּנֶגֶד זֶה בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא,  אֲבָל כִּתְרִין תַּתָּאִין אִינוּן קְלִיפִין לְגַבֵּי כִּתְרִין עִלָּאִין, אֲבָל הַכְּתָרִים הַתַּחְתּוֹנִים הֵם קְלִפּוֹת אֶל הַכְּתָרִים הָעֶלְיוֹנִים, דְּמִתְלַבְּשִׁין בְּהוֹן עֲשַׂר אַתְוָון בִּצְלוֹתָא, לְמֶהֱוִי כְּפוּיִין תְּחוֹתוֹי כִּתְרִין תַּתָּאִין, שֶׁמִּתְלַבְּשׁוֹת בָּהֶן עֶשֶׂר אוֹתִיּוֹת בַּתְּפִלָּה שֶׁיִּהְיוּ כְפוּתִים תַּחְתָּיו הַכְּתָרִים הַתַּחְתּוֹנִים.

תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא

וְהָא סָבָא דְּסָבִין פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' וַדַּאי לֵית סִטְרָא אַחֲרָא מִתְתַּקְּפָא אֶלָּא בְּזִמְנָא דִּסְטַר קַדִּישָׁא אַגְנִיז נְהוֹרֵיהּ, דִּכְתִיב "יָשֶׁת חֹשֶׁךְ סִתְרוֹ סְבִיבוֹתָיו סֻכָּתוֹ" (תהלים יח, יב) וְכוּ'. דִּבְזִמְנָא דִּנְהִירוּ דָּא אִטַמַר, כְּתִיב "תָּשֶׁת חֹשֶׁךְ וִיהִי לָיְלָה בּוֹ תִרְמֹשׂ" (תהלים קד, כ) וְכוּ'. 

וּשְׁכִינְתֵּיהּ לַזְּמַנִּין אִיהִי מַרְאָה, (דף מד' עמוד א')  דְּאִתְּמָר בָּהּ "בַּמַּרְאָה אֵלָיו אֶתְוַדָּע" (במדבר יב, ו) דְּאִחְזֲיִאַת נְהוֹרִין דְּמַלְכָּא לְתַתָּא. כְּדֵין מַה כְּתִיב בָּהּ "וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה" (הושע יב, יא). וְאִתְּמָר בָּהּ "כִּי אִם בְּזֹאת יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל הַשְׂכֵּל וְיָדֹעַ אוֹתִי" (ירמיהו ט, כג) דְּהָא מִינַּהּ מִסְתַּכְּלִין גּוֹ רָזִין עִלָּאִין דִּסְתִימִין לְעֵילָא, יָד הַנְּבִיאִים וַדַּאי. וְדָא תִּיקּוּנָא תְּרֵין וְעֶשְׂרִין:

 

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא עֶשְׂרִין וּתְרֵין

"וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" דְּבַהּ "הָיְתָה עָלַי יַד יְהֹוָה" (יחזקאל לז, א). וּבְגִין דְּאִיהִי מִסִּטְרָא דְּדִינָא, כָּל נָבִיא בְּשַׁעְתָּא דְּאִתְנַבֵּי גּוּפֵיהּ אִזְדַּעְזַע וְאִתְעַרְבָּב. וְרָזָא דָּא יָד הַחֲזָקָה. דִּשְׁכִינְתָּא אִתְּמָר בָּהּ 'כָּל הַתְחָלוֹת קָשׁוֹת' (מכילתא יתרו יט ה). וְרָזָא דָּא "כִּי נֵר מִצְוָה… תּוֹכְחוֹת מוּסָר" (משלי ו, כג). תּוֹכְחוֹת תְּרֵין, שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה. וְכֹלָּא בְּגִין גּוּפָא, לְאַעַבְרָא מִינֵּיהּ הַהוּא רַע דְּאָטִים עַיְנִין וְלִבָּא, דִּכְתִיב "כִּי טַח מֵרְאוֹת עֵינֵיהֶם מֵהַשְׂכִּיל לִבֹּתָם" (ישעיהו מד, יח) בְּגִין סִטְרָא אַחֲרָא דְּאַחְשִׁיך לוֹן. וּמֹשֶׁה רַעֲיָא מְהֵימְנָא בֵּיהּ כְּתִיב "נָבִיא מִקִּרְבְּךָ… כָּמוֹנִי" (דברים יח, טו) דְּהָא לֵית נְבִיאָה דְּמִתְנַבֵּי אֶלָּא מֵחֵילָא דִּילֵיהּ בְּגִין כָּךְ "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה… אֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל" (דברים לד, יב) דָּא נְבוּאָה דְּאַזְמִין לְכֻלְּהוּ יִשְׂרָאֵל, דְּכָל חַד מִיִּשְׂרָאֵל דְּיִתְּעַר לְגַבָּהּ, מִיָּד שַׁרְיָת עֲלֵיהּ. וְרָזָא דְּמִלָּה "וְאָנֹכִי חָזוֹן הִרְבֵּיתִי" (הושע יב, יא) לְמֶהֱוֵי זָמִין (דף מד' עמוד ב')  לְכֻלְּהוּ יִשְׂרָאֵל. אֲבָל אִיהוּ בְּגִין דִּבְאַסְפַּקְלַרְיָא דְּנַהֲרָא אִסְתַּכַּל, גּוּפֵיהּ לָא אִזְדַּעְזַע וְקָאִים בְּקִיּוּמָא. וְכֹלָּא בְּגִין דְּגוּפָא דִּילֵיהּ אִתְתַּקַּן כְּבָר. וְדָא "אִישׁ הָאֱלֹהִים" (דברים לג, א). אִישׁ, בְּשַׁעְתָּא דְּאָתֵי לְיִשְׂרָאֵל לְאוֹלָפָא לְהוּ. אֱלֹהִים, בְּשַׁעְתָּא דִּסְלִיק לְאִתְחַבְּרָא לְעֵילָא.

וּבְגִין כָּךְ "וְלֹא יָדַע אִישׁ אֶת קְבֻרָתוֹ" (דברים לד, ו). דִּקְבוּרָה, דָּא גּוּפָא דְּאִתְהַדַּר לְאַתְרֵיהּ מִסִּטְרָא דִּשְׁכִינְתָּא, דִּכְתִיב "כִּי עָפָר אַתָּה וְאֶל עָפָר תָּשׁוּב" (בראשית ג, יט). וְרָזָא דְּמִלָּה "וְיָשֹׁב הֶעָפָר עַל הָאָרֶץ" (קהלת יב, ז) וְכוּ' כֹּלָּא לְאַתְרֵיהּ אִתְהַדַּר. אֲבָל גּוּפָא דְּמֹשֶׁה דִּסְלִיק לְעֵילָא, לְאִתְתַּקְּנָא בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים, קְבוּרָתֵיהּ נָמֵי בַּאֲתַר דְאִתְכַּסְיָא וְאִטְמַר מֵעֵינָא, לְעֵילָא מִשְּׁאָר בְּנֵי עָלְמָא. וְכָל דָּא רָזָא דְּיָד, דְּאִחְזֲיִאַת נְבוּאָתָא לִנְבִיאֵי.

אֲבָל בְּזִמְנָא דְּמַלְכָּא אִטַמַר מִינַּהּ, אִתְּמָר בַּהּ "תָּשֶׁת חֹשֶׁךְ וִיהִי לָיְלָה" (תהלים קד, כ) דָּא שְׁכִינְתָּא. "וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה" (בראשית א, ה) מִסִּטְרָא דְּדִינָא. כְּדֵין כַּמָּה סִטְרִין בִּישִׁין מִתְעָרִין לְשַׁטְּטָא בְּעָלְמָא, דִּכְתִיב "בּוֹ תִרְמֹשׂ כָּל חַיְתוֹ יָעַר" (תהלים קד, כ). כְּדֵין שְׁכִינְתָּא אִיהִי מְשַׁמְּרַת דְּאִתְּמָר בַּהּ "עַד פֹּה תָבוֹא וְלֹא תֹסִיף" (איוב לח, יא) וְדָא שְׁכִינְתָּא, פֹּה וַדַּאי. וְאִיהִי מָסָךְ בְּאַנְפֵּי מַלְכָּא, בְּגִין דְּלָא יִבְעוּן סִטְרָא אַחֲרָא לְאַעַבְרָא תְּחוּמָא. וְרָזָא דָּא "סְבִיבוֹתָיו סֻכָּתוֹ" (תהלים יח, יב). אַמַּאי? אֶלָּא בְּגִין "חֶשְׁכַת מַיִם" (תהלים יח, יב), אִלֵּין הַמַּיִם הַזֵּידוֹנִים מַיָּא דְּחָשׁוֹכָא וַדַּאי. "עָבֵי שְׁחָקִים" (תהלים יח, יב), אִלֵּין עֲנָנִין דְּגָרְמִין לִנְהוֹרָא דְּאִינוּן שְׁחָקִים דְּלָא לְאִתְגַּלָּאָה. וְדָא אוֹר, דְּאִתְּמָר (דף מה' עמוד א')  בֵּיהּ "וְעַתָּה לֹא רָאוּ אוֹר בָּהִיר הוּא בַּשְּׁחָקִים" (איוב לז, כא). דְּתָמָן נָהִיר נְהוֹרָא בְּאִינוּן רֵיחַיָּא דְּטָחֲנִין מַנָּא לְצַדִּיקָיָא. וּבְזִמְנָא אַחֲרָא "וּבָטְלוּ הַטֹּחֲנוֹת כִּי מִעֵטוּ" (קהלת יב, ג) דְּהָא עֲנָנִין מְכַסְּיָין עֲלַיְיהוּ וּנְהוֹרָא לָא נָהִיר. וְעוֹד, "חָשַׂכְתָּ מַיִם" חֲשׁוּכָא דְּמַיָּא, דִּכְדֵין יַמָּא אִתְרְגִישׁ בְּרוּחַ סְעָרָה דְּנָשִׁיב בֵּהּ, וְגָלִין סָלְקִין וְנַחְתִּין.

וְהָא סָבָא דְּסָבִין והנה סב הסבין האדם הראשון פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' רבי רבי הרמח"ל וַדַּאי לֵית סִטְרָא אַחֲרָא מִתְתַּקְּפָא אֶלָּא בְּזִמְנָא דִּסְטַר קַדִּישָׁא אַגְנִיז נְהוֹרֵיהּ ודאי אין הסטרא אחרא מתחזקת אלא בזמן שנגנז אורו של צד הקדושה שנאמרדִּכְתִיב "יָשֶׁת חֹשֶׁךְ סִתְרוֹ סְבִיבוֹתָיו סֻכָּתוֹ" (תהלים יח, יב) וְכוּ'. דִּבְזִמְנָא דִּנְהִירוּ דָּא אִטַמַר, כְּתִיב שבזמן שהאור הזה נעלם נאמר "תָּשֶׁת חֹשֶׁךְ וִיהִי לָיְלָה בּוֹ תִרְמֹשׂ" (תהלים קד, כ) וְכוּ'.

וּשְׁכִינְתֵּיהּ לַזְּמַנִּין אִיהִי מַרְאָה, (דף מד' עמוד א')  דְּאִתְּמָר בָּהּ ולעיתים השכינה נקראת מַרְאָה, שנאמר בה "בַּמַּרְאָה אֵלָיו אֶתְוַדָּע" (במדבר יב, ו) דְּאִחְזֲיִאַת נְהוֹרִין דְּמַלְכָּא לְתַתָּא שמראה את האורות של המלך – ז"א למטה בעולמות בי"ע, ואז מה נאמר בה? כְּדֵין מַה כְּתִיב בָּהּ "וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה" (הושע יב, יא) שהיו הנביאים מקבל את מראות הנבואה ממנה. וְאִתְּמָר בָּהּ "כִּי אִם בְּזֹאת יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל הַשְׂכֵּל וְיָדֹעַ אוֹתִי" (ירמיהו ט, כג) זאת היא השכינה דְּהָא מִינַּהּ מִסְתַּכְּלִין גּוֹ רָזִין עִלָּאִין דִּסְתִימִין לְעֵילָא שהרי על ידה היו מסתכלים בתוך הסודות העליונים הסתומים הנמשכים מהספירות העליונות שמעליה וזהיָד הַנְּבִיאִים וַדַּאי.

 

 תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא עֶשְׂרִין וּתְרֵין

"וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" דְּבַהּ "הָיְתָה עָלַי יַד יְהֹוָה" (יחזקאל לז, א). וּבְגִין דְּאִיהִי מִסִּטְרָא דְּדִינָא, כָּל נָבִיא בְּשַׁעְתָּא דְּאִתְנַבֵּי גּוּפֵיהּ אִזְדַּעְזַע וְאִתְעַרְבָּב. בגלל שהיד החזקה היא מצד הדין, כל נביא, בזמן שהיה מתנבא היה גופו מזדעזע נרעד ונהפך בקרבו מתוקף הדין וזה סוד וְרָזָא דָּא יָד הַחֲזָקָה. דִּשְׁכִינְתָּא אִתְּמָר בָּהּ 'כָּל הַתְחָלוֹת קָשׁוֹת' (מכילתא יתרו יט ה) שהשכינה היא הפתח הכניסה וההתחלה לספירות שעליה, ולכן גוברים בה הדינים הנקראים קשים כדי למנוע ממי שלא ראוי לעלות למעלה או לקבל שפע מלמעלהוְרָזָא דָּא "כִּי נֵר מִצְוָה… תּוֹכְחוֹת מוּסָר" (משלי ו, כג). תּוֹכְחוֹת תְּרֵין לשון רבים – שתיים, שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה שכינה עליונה שהיא הבינה שדינים מתעוררים ממנה, שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה שכינה תחתונה שהיא המלכות. וְכֹלָּא בְּגִין גּוּפָא, לְאַעַבְרָא מִינֵּיהּ הַהוּא רַע דְּאָטִים עַיְנִין וְלִבָּא, דִּכְתִיב וכל הדינים בעבור חומריות הגוף כדי להעביר ממנו את הרע הדבק בו  שגורם לסתימת העינים ואטימות הלב המרחיקים את האדם מהקדושה וזה שנאמר "כִּי טַח מֵרְאוֹת עֵינֵיהֶם מֵהַשְׂכִּיל לִבֹּתָם" (ישעיהו מד, יח) בְּגִין סִטְרָא אַחֲרָא דְּאַחְשִׁיך לוֹן בגלל הסטרא אחרא שמחשיך אותם ומונע מאור הקדושה להאיר בהם.

וּמֹשֶׁה רַעֲיָא מְהֵימְנָא בֵּיהּ כְּתִיב "נָבִיא מִקִּרְבְּךָ… כָּמוֹנִי" (דברים יח, טו) דְּהָא לֵית נְבִיאָה דְּמִתְנַבֵּי אֶלָּא מֵחֵילָא דִּילֵיהּ שהרי אין נביא יכל להתנבא אלא מכוחו של משה ולכן נאמר בְּגִין כָּךְ "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה… אֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל" (דברים לד, יב) דָּא נְבוּאָה דְּאַזְמִין לְכֻלְּהוּ יִשְׂרָאֵל, דְּכָל חַד מִיִּשְׂרָאֵל דְּיִתְּעַר לְגַבָּהּ, מִיָּד שַׁרְיָת עֲלֵיהּ אלה שערי הנבואה שהכין משה בעבור כל ישראל, שכל אחד מישראל שיתעורר לגבם ויהיה ראוי לקבל נבואה, מיד תשרה עליו. וזה סוד וְרָזָא דְּמִלָּה "וְאָנֹכִי חָזוֹן הִרְבֵּיתִי" (הושע יב, יא) לְמֶהֱוֵי זָמִין (דף מד' עמוד ב')  לְכֻלְּהוּ יִשְׂרָאֵל שיהיה זמין לכל ישראלאֲבָל אִיהוּ בְּגִין דִּבְאַסְפַּקְלַרְיָא דְּנַהֲרָא אִסְתַּכַּל, גּוּפֵיהּ לָא אִזְדַּעְזַע וְקָאִים בְּקִיּוּמָא אבל בגלל שמשה התנבא במראה הברור והמאיר הנקרא אַסְפַּקְלַרְיָא דְּנַהֲרָא, לא היה גופו מזדעזע כשאר הנביאים והיה עומד בתוקפווְכֹלָּא בְּגִין דְּגוּפָא דִּילֵיהּ אִתְתַּקַּן כְּבָר והכל בגלל שגופו היה כבר מתוקן ויכל לעמוד בכח שפע הנבואהוְדָא וזה סוד הפסוק "אִישׁ הָאֱלֹהִים" (דברים לג, א). אִישׁ, בְּשַׁעְתָּא דְּאָתֵי לְיִשְׂרָאֵל לְאוֹלָפָא לְהוּ היה נקרא איש בשעה שהיה בא ללמד את ישראל תורה והיה כבחינת הזכר המשפיע לנקבהאֱלֹהִים, בְּשַׁעְתָּא דִּסְלִיק לְאִתְחַבְּרָא לְעֵילָא והיה נקרא אלהים בשעה שהיה עולה להתחבר בשכינה למעלה ונקרא על שמה.

וּבְגִין כָּךְ "וְלֹא יָדַע אִישׁ אֶת קְבֻרָתוֹ" (דברים לד, ו). דִּקְבוּרָה, דָּא גּוּפָא דְּאִתְהַדַּר לְאַתְרֵיהּ מִסִּטְרָא דִּשְׁכִינְתָּא, דִּכְתִיב שקבורה היא קבור ה', שהוא הגוף עפר מן האדמה שחוזר למקומו מצידה של השכינה התחתונה ונאמר בו "כִּי עָפָר אַתָּה וְאֶל עָפָר תָּשׁוּב" (בראשית ג, יט). עפר הוא סוד הגוף הנלקח מן האדמה שהיא סוד אדמה, בסוד הפסוק וְרָזָא דְּמִלָּה "וְיָשֹׁב הֶעָפָר עַל הָאָרֶץ" (קהלת יב, ז) וְכוּ' כֹּלָּא לְאַתְרֵיהּ אִתְהַדַּר על הארץ שהיא השכינה – הכל חוזר למקומו. אֲבָל גּוּפָא דְּמֹשֶׁה דִּסְלִיק לְעֵילָא, לְאִתְתַּקְּנָא בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים אבל גופו של משה שעלה למרום לקבל את התורה, נתקן בתיקון שלם ולכן, קְבוּרָתֵיהּ נָמֵי בַּאֲתַר דְאִתְכַּסְיָא וְאִטְמַר מֵעֵינָא, לְעֵילָא מִשְּׁאָר בְּנֵי עָלְמָא גם קבורת גופו היתה במקום מכוסה ונעלם מהעין למעלה משאר בני העולם. וְכָל דָּא רָזָא והכל הוא מסוד דְּיָדדְּאִחְזֲיִאַת נְבוּאָתָא לִנְבִיאֵי היד שהיא השכינה שנאמר בה ביד הנביאים אדמה כדלעיל שבה נראית הנבואה לנביאים.

אֲבָל בְּזִמְנָא דְּמַלְכָּא אִטַמַר מִינַּהּ, אִתְּמָר בַּהּ אבל בזמן שהמלך שהוא ז"א נסתר ממנה ואינו משפיע בה היא נחשכת ונאמר בה "תָּשֶׁת חֹשֶׁךְ וִיהִי לָיְלָה" (תהלים קד, כ) לילה זו דָּא שְׁכִינְתָּא"וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה" (בראשית א, ה) מִסִּטְרָא דְּדִינָא מצד תוקף הדין המחשיך אותה. כְּדֵין כַּמָּה סִטְרִין בִּישִׁין מִתְעָרִין לְשַׁטְּטָא בְּעָלְמָא, דִּכְתִיב ואז כמה צדדים רעים מתעוררים לשוטט בעולם שנאמר "בּוֹ תִרְמֹשׂ כָּל חַיְתוֹ יָעַר" (תהלים קד, כ). כְּדֵין שְׁכִינְתָּא אִיהִי מְשַׁמְּרַת דְּאִתְּמָר בַּהּ ואז השכינה עומדת על משמר ז"א שלא ירד השפע לסטרא אחרא ונאמר בה "עַד פֹּה תָבוֹא וְלֹא תֹסִיף" (איוב לח, יא) וְדָא שְׁכִינְתָּא, פֹּה וַדַּאי זו השכינה הנקראת פה גימ' אלהי"ם עה"כ ודאי. וְאִיהִי מָסָךְ בְּאַנְפֵּי מַלְכָּא, בְּגִין דְּלָא יִבְעוּן סִטְרָא אַחֲרָא לְאַעַבְרָא תְּחוּמָא והיא עומדת כמסך לפני פני המלך ז"א, כדי שלא ירצו ויבואו הסטרא אחרא לעבור את תחומה. וְרָזָא דָּא "סְבִיבוֹתָיו סֻכָּתוֹ" (תהלים יח, יב). אַמַּאי? אֶלָּא בְּגִין "חֶשְׁכַת מַיִם" (תהלים יח, יב) וזה סוד השכינה הסוככת ופורשת מסך. בגלל מה? בגלל אותם המים הרעים המחשיכים את אורה, אִלֵּין הַמַּיִם הַזֵּידוֹנִים מַיָּא דְּחָשׁוֹכָא וַדַּאי אלה המים הזידונים – מים של חושך ודאי. "עָבֵי שְׁחָקִים" (תהלים יח, יב), אִלֵּין עֲנָנִין דְּגָרְמִין לִנְהוֹרָא דְּאִינוּן שְׁחָקִים דְּלָא לְאִתְגַּלָּאָה עבי שחקים הם העבים / העננים המחשיכים שגורמים לאורם של שחקים שלא יתגלה ויאיר. וְדָא אוֹר, דְּאִתְּמָר בֵּיהּ "וְעַתָּה לֹא רָאוּ אוֹר בָּהִיר הוּא בַּשְּׁחָקִים" (איוב לז, כא). דְּתָמָן נָהִיר נְהוֹרָא בְּאִינוּן רֵיחַיָּא דְּטָחֲנִין מַנָּא לְצַדִּיקָיָא, ששם ברקיע הנקרא שחקים מאיר אור באלה רחיים שהם נצח והוד הטוחנים מן לצדיקים האחוזים ביסודוּבְזִמְנָא אַחֲרָא ובזמן אחר, כשהתגברה ההסטרא אחרא נאמר "וּבָטְלוּ הַטֹּחֲנוֹת כִּי מִעֵטוּ" (קהלת יב, ג) בטלה פעולת הנצח והוד שהן טוחנות מן בגלל עוונות הגלות ומיעוט הזכויות דְּהָא עֲנָנִין מְכַסְּיָין עֲלַיְיהוּ וּנְהוֹרָא לָא נָהִיר בגלל אותה העננים המסוככים עליהם והאור לא מאיר. וְעוֹד, "חָשַׂכְתָּ מַיִם" חֲשׁוּכָא דְּמַיָּא, דִּכְדֵין יַמָּא אִתְרְגִישׁ בְּרוּחַ סְעָרָה דְּנָשִׁיב בֵּהּ, וְגָלִין סָלְקִין וְנַחְתִּין חשכת מים הם המים החשוכים, שבגינם הים שהיא המלכות רוגש וקליפת רוח סערה מנשבת בה, והגלים עולים ויורדים בעוז כדי לדחות את הקליפה.

קישור לדף זוהר תניינא