במידה ויש שמות שמופיעים בצבע אדום, ו/או ר"ת ו/או שמות שמכילים גרשיים כדוגמת יאהדונה"י -> אין להוציא אותם בפה – אלא רק לקרא בעינים

קָרְבָּנָא תִנְיָינָא לָקֳבֵל שׁוֹ"ר, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ "שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב אוֹ עֵז" (ויקרא יז, ג) וְגוֹ', הַקָּרְבָּן הַשֵּׁנִי – כְּנֶגֶד שׁוֹ"ר, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב אוֹ עֵז וְגוֹמֵר, וּלְקִבְלֵיהּ צְלוֹתָא דְמִנְחָה, דְאָמַר דָּוִד עֲלָהּ "מַצְמִיחַ חָצִיר לַבְּהֵמָה וְעֵשֶׂב לַעֲבֹדַת הָאָדָם" (תהלים קד, יד), ּכְנֶגְדּוֹ תְּפִלַּת מִנְחָה, שֶׁאָמַר עָלֶיהָ דָּוִד, מַצְמִיחַ חָצִיר לַבְּהֵמָה וְעֵשֶׂב לַעֲבוֹדַת הָאָדָם.  מַאי עֵשֶׂב? ע"ב ש', וְאִנּוּן ע"ב שְׁמָהָן, דְּאִינוּן לְבוּשִׁין לְע"ב שְׁמָהָן עִלָּאִין, ומַה זֶּה עֵשֶׂב? ע"ב ש', וְהֵם שִׁבְעִים וּשְׁנַיִם שֵׁמוֹת שֶׁהֵם לְבוּשִׁים לְשִׁבְעִים וּשְׁנַיִם שֵׁמוֹת עֶלְיוֹנִים, כְּגַוְונָא דְעֵשֶׂב דְּאִיהוּ לְבוּשָׁא דְחִטָּה, וּבְגִין דָּא "לְהוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ" (תהלים קד, יד), וְהַיְינוּ "לֶחֶם אַבִּירִים אָכַל אִישׁ" (תהלים עח, כה), וְדָא נַהֲמָא דְאוֹרַיְיתָא כְּמוֹ הָעֵשֶׂב שֶׁהוּא לְבוּשׁ לַחִטָּה, וּמִשּׁוּם זֶה, לְהוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ, וְהַיְנוּ לֶחֶם אַבִּירִים אָכַל אִישׁ, וְזֶהוּ הַלֶּחֶם שֶׁל הַתּוֹרָה.

(דף סג ע"א) וּלְעוֹלָם כָּל קָרְבָּנִין שְׁחִיטָתָן בַּצָּפוֹן, בְּגִין דְּמִצָּפוֹן תִּפָּתַח הָרָעָה, (ס"א וְדָא יָצָר הָרַע, וּבְגִין דְּלָא יְהֵא צָרִיךְ מִנִּשְׁמָתָא דִּילָךְ) (ס"א דְּלָא יַסְרִיךְ נִשְׁמָתָא דִּילָךְ) הַאֲכִילֵהוּ קֻרְבָּנָא, וּלְעוֹלָם כָּל הַקָּרְבָּנוֹת שְׁחִיטָתָן בַּצָּפוֹן, מִשּׁוּם שֶׁמִּצָּפוֹן תִּפָּתַח הָרָעָה, (וְזֶה יֵצֶר הָרָע. וּמִשּׁוּם שֶׁלֹּא יִהְיֶה צָרִיךְ מִנִּשְׁמָתְךָ) [שֶׁלֹּא יְסָרֵךְ אֶת נִשְׁמָתְךָ, הַאֲכִילֵהוּ קָרְבָּן, לְקַיְּימָא בֵּיהּ "אִם רָעֵב שֹׂנַאֲךָ הַאֲכִלֵהוּ לָחֶם, וְאִם צָמֵא הַשְׁקֵהוּ מָיִם" (משלי כה, כא), וּלְבָתַר דְּאִיהוּ נַטִּיל דְמָא דְּקָרְבָּנָא, לֹא יִטּוֹל מִדִּילָךְ) לְקַיֵּם בּוֹ אִם רָעֵב שׂוֹנַאֲךָ הַאֲכִילֵהוּ לָחֶם וְאִם צָמֵא הַשְׁקֵהוּ מָיִם, וְאַחַר שֶׁהוּא נוֹטֵל אֶת דַּם הַקָּרְבָּן, לֹא יִטֹּל מִשֶּׁלְּךָ]  דְמִתַּמָן הַהוּא דְאוֹשִׁיד דָמָא, מְלַחֲךְ הַהוּא דָמָא דְבְעִירָן וּבְגִין דָא לֹא צָרִיךְ לְכַסָאָה לָהּ מִנֵיה, שֶׁמִּשָּׁם, אוֹתוֹ שֶׁשּׁוֹפֵךְ דָּם, מְלַחֵךְ אוֹתוֹ דָּם שֶׁל בְּהֵמוֹת, וּמִשּׁוּם זֶה לֹא צָרִיךְ לְכַסּוֹת אוֹתוֹ מִמֶּנּוּ,  לְקַיְימָא בֵיה "אִם רָעֵב שֹׂנַאֲךָ הַאֲכִלֵהוּ לָחֶם וְאִם צָמֵא הַשְׁקֵהוּ מָיִם" (משלי כה, כא) לְקַיֵּם בּוֹ אִם רָעֵב שׂוֹנַאֲךָ הַאֲכִילֵהוּ לֶחֶם וְאִם צָמֵא הַשְׁקֵהוּ מָיִם.  

וּלְבָתָר דְאִיהוּ נָטִיל דָּמָא, קְרֵבִין קָרְבָּנָא לְעֵילָא, דְאִתְּמַר בָּהּ "אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי" (במדבר כח, ב), וְאַחַר שֶׁהוּא נָטַל אֶת הַדָּם, מַקְרִיבִים אֶת הַקָּרְבָּן לְמַעְלָה, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי,  וּלְקִבְלֵיהּ דְּשׁוֹר אִיהוּ חֲמוֹר נוֹעֵר, אִם זָכוּ הָא שׁוֹ"ר מְקַבֵּל קָרְבָּנָא, וְאִם לַאו הָא חֲמוֹר נוֹעֵר, וּכְנֶגֶד הַשּׁוֹר הוּא חֲמוֹר נוֹעֵר. אִם זָכוּ, הֲרֵי הַשּׁוֹ"ר מְקַבֵּל אֶת הַקָּרְבָּן, וְאִם לֹא, הֲרֵי חֲמוֹר נוֹעֵר,  וּבְגִין דָּא אִתְּמַר "לֹא תַחֲרֹשׁ בְּשׁוֹר וּבַחֲמֹר יַחְדָּו" (דברים כב, י), יַחְדָּו כְּלוֹמַר לָא תִגְרוֹם דְּיֹאכָל חֲמוֹר קָרְבָּנָא דְשׁוֹר וּמִשּׁוּם זֶה נֶאֱמַר לֹא תַחֲרֹשׁ בְּשׁוֹר וּבַחֲמֹר יַחְדָּו. יַחְדָּו כְּלוֹמַר, אַל תִּגְרֹם שֶׁיֹּאכַל הַחֲמוֹר אֶת קָרְבַּן הַשּׁוֹר.

 קָרְבָּנָא תְּלִיתָאָה דְעַרְבִית, קָרְבָּנָא דְעוֹפִין, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן שְׁתֵּי תוֹרִים אוֹ שְׁנֵי בְנֵי יוֹנָה וְגוֹ', הַקָּרְבָּן הַשְּׁלִישִׁי – שֶׁל עַרְבִית, קָרְבַּן הָעוֹף, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם שְׁתֵּי תוֹרִים אוֹ שְׁנֵי בְנֵי יוֹנָה וְגוֹמֵר,  דְּאִי זָכוּ נִשְׁרָ"א דְיַעֲקֹב נָחִית לְקַבְּלָא לוֹן, וְאִם לַאו נִשְׁרָא דְסִטְרָא דִמְסָאֲבוּ נֵץ לְגַבֵּי יוֹנָה, שֶׁאִם זָכוּ, הַנֶּשֶׁ"ר שֶׁל יַעֲקֹב יוֹרֵד לְקַבֵּל אוֹתָם, וְאִם לֹא, הַנֶּשֶׁר שֶׁל צַד הַטֻּמְאָה נֵץ לַיּוֹנָה, וּכְפוּם קָרְבָּנָא הָכִי יִתְרַבֵּי אוֹ יִתְזָעֵר וּכְפִי הַקָּרְבָּן כָּךְ יִתְגַּדֵּל אוֹ יִתְקַטֵּן. קָרְבָּנָא רְבִיעָאָה אָדָם, הַאי אִיהוּ דִמְקַבֵּל קָרְבָּנָא דְאָדָ"ם, דְּאִיהוּ מַחֲשָׁבָה דְקָרִיב וּמְיַחֵד כֹּלָּא, וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר "אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם" (ויקרא א, ב) וְגוֹ', הַקָּרְבָּן הָרְבִיעִי – אָדָם, זֶהוּ שֶׁמְּקַבֵּל קָרְבָּן שֶׁל אָדָ"ם, שֶׁהוּא מַחֲשָׁבָה שֶׁמַּקְרִיב וּמְיַחֵד הַכֹּל, וְעָלָיו נֶאֱמַר אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם וְגוֹמֵר,  הַאי אִיהוּ דִמְקָרֵב קָרְבָּן לַיְהֹוָה, וְדָא אוֹרַיְיתָא, וּבְגִין דָּא תַּקִּינוּ בִצְלוֹתָא לְמִשְׁמַע בָּהּ סֵפֶר תּוֹרָה, זֶהוּ שֶׁמַּקְרִיב קָרְבָּן לַיהו"ה, וְזוֹ הַתּוֹרָה, וּמִשּׁוּם זֶה תִּקְּנוּ בַתְּפִלָּה לִשְׁמֹעַ סֵפֶר תּוֹרָה,  לְמֶהֱוִי בֵּיהּ קָרְבָּנָא שְׁלִים בְּאָדָם, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ "זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם" (במדבר יט, יד), לִהְיוֹת בּוֹ קָרְבָּן שָׁלֵם בָּאָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם,  וּבְגִין דָּא 'מֵסִיר אָזְנוֹ מִשְּׁמוֹעַ תּוֹרָה גַּם תְּפִלָּתוֹ תוֹעֵבָה' וּמִשּׁוּם זֶה, מֵסִיר אָזְנוֹ מִשְּׁמֹעַ תּוֹרָה גַּם תְּפִלָּתוֹ תּוֹעֵבָה.

 וְכָל קָרְבָּנִין אִלֵּין רְמִיזִין בְּגוּפָא דְבַר נַשׁ, מוֹחָ"א וְלִיבָּ"א וְרֵיאָ"ה, אִינוּן אַרְיֵ"ה שׁוֹ"ר נֶשֶׁ"ר, וְכָל הַקָּרְבָּנוֹת הַלָּלוּ רְמוּזִים בְּגוּפוֹ שֶׁל הָאָדָם, מֹ"חַ וְלֵ"ב וְרֵאָ"ה, הֵם אַרְיֵ"ה שׁוֹ"ר נֶשֶׁ"ר,  קִטְרוּגָא דִלְהוֹן כֶּלֶב חֲמוֹר נֵץ, טְחוֹ"ל מָרָ"ה וְכָבֵ"ד, דְּאִינוּן מַשְׁחִי"ת אַ"ף וְחֵמָ"ה הַיְרִיבִים שֶׁלָּהֶם כֶּלֶב חֲמוֹר נֵץ, טְחוֹ"ל מָרָ"ה וְכָבֵ"ד, שֶׁהֵם מַשְׁחִי"ת אַ"ף וְחֵמָ"ה. מַחֲשָׁבָה דָא אָדָם מַחֲשָׁבָה זֶה אָדָם.  אִית מַחֲשָׁבָה טָבָא דְחֵיוָון טָבִין, וְאִית מַחֲשָׁבָה בִּישָׁא דְחֵיוָן בִּישִׁין, יֵשׁ מַחֲשָׁבָה טוֹבָה שֶׁל חַיּוֹת טוֹבוֹת, וְיֵשׁ מַחֲשָׁבָה רָעָה שֶׁל חַיּוֹת רָעוֹת, וּמַחֲשָׁבָה טָבָא אִיהוּ אָדָם טוֹב, וּמַחֲשָׁבָה בִּישָׁא דָא אָדָם רָע בְּלִיַּעַל, "אָדָם לַהֶבֶל דָּמָה" (תהלים קמד, ד) וּמַחֲשָׁבָה טוֹבָה הִיא אָדָם טוֹב, וּמַחֲשָׁבָה רָעָה זֶה אָדָם רָע, בְּלִיַּעַל, אָדָם לַהֶבֶל דָּמָה.

לָקֳבֵל מוֹחָ"א אִיהוּ אַרְיֵ"ה דְנָחִית לְמֵיכַל קָרְבָּנִין, וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר "וּפְנֵי אַרְיֵה אֶל הַיָּמִין לְאַרְבַּעְתָּם" (יחזקאל א, י), כְּנֶגֶד הַמֹּ"חַ הוּא הָאַרְיֵ"ה שֶׁיּוֹרֵד לֶאֱכֹל קָרְבָּנוֹת, וְעָלָיו נֶאֱמַר וּפְנֵי אַרְיֵה אֶל הַיָּמִין לְאַרְבַּעְתָּם.  לִבָּ"א לִשְׂמָאלָא וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר "וּפְנֵי שׁוֹר מֵהַשְּׂמֹאול לְאַרְבַּעְתָּן" (יחזקאל א, י), הַלֵּ"ב לִשְׂמֹאל, וְעָלָיו נֶאֱמַר וּפְנֵי שׁוֹ"ר מֵהַשְּׂמֹאל לְאַרְבַּעְתָּם.  רֵיאָ"ה דָא נֶשֶׁ"ר דְּאִית לָהּ גַּדְפִין דְּפָרַח בְּהוֹן, וַעֲלָהּ אִתְּמַר "וּפְנֵי נֶשֶׁר לְאַרְבַּעְתָּן" (יחזקאל א, י), רֵאָ"ה זֶה נֶשֶׁ"ר, שֶׁיֵּשׁ לָהּ כְּנָפַיִם שֶׁפּוֹרַחַת בָּהֶן, וְעָלֶיהָ נֶאֱמַר וּפְנֵי נֶשֶׁר לְאַרְבַּעְתָּם.  מַחֲשָׁבָה דְאִיהוּ אָדָם רָכִיב עַל כֻּלְּהוֹן, וְאִינוּן מֶרְכָּבָה דִילֵיהּ, כְּסוּסְוָון לִבְנֵי נָשָׁא הַמַּחֲשָׁבָה שֶׁהוּא אָדָם רוֹכֵב עַל כֻּלָּם, וְהֵם הַמֶּרְכָּבָה שֶׁלּוֹ, כְּסוּסִים לִבְנֵי הָאָדָם.