אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. רְעֵה עַמְּךָ בְּשִׁבְטֶךָ, וְזֶה אוֹת ו', שֶׁמִּשָּׁם י"ב שְׁבָטִים, וְהַיְנוּ ו"ו, מִיָּד שֶׁיַּעֲקֹב מִתְגַּלֶּה עִמָּהֶם, יִחוּד שֶׁלְּךָ מִתְגַּלֶּה בָּעוֹלָם, בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב שֶׁהָיָה הַשֶׁקֶ"ר גִּימַ' שֵׁשׁ מֵאוֹת – שׁוֹלֵט בָּעוֹלָם כְּנֶגֶד "שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף רַגְלִי", וְהֵם "שֵׁשׁ מֵאוֹת רֶכֶב בָּחוּר", מִיָּד שֶׁיַּעֲקֹב יִתְגַּלֶּה אֱמֶת יִשְׁלֹט בְּלֹא שֶׁקֶר, "תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב" וַדַּאי, בְּו' שֶׁלּוֹ. "וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב" לְאוֹתָם שֶׁקִּוּוּ לְךָ בִּשְׁנֵי וָוִין אֵלֶּה, בָּהֶם "קַוֹּה קִוִּיתִי יְהוָֹה", וּכְשֶׁמִּתְחַבְּרִים כְּאֶחָד "וְהָיוּ לַאֲחָדִים בְּיָדֶךָ". לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.