אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. הֲרֵי אֱמוּנָה שֶׁלְּךָ בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁבָּהּ הֵם מִתְקַיְּמִים בְּתוֹךְ הַחֹשֶׁךְ הַגָּדוֹל, וּבָהּ "וּמְקַיֵּם אֱמוּנָתוֹ לִישֵׁנֵי עָפָר", הֲרֵי עַל זֶה אָנוּ מְקַוִּים, שֶׁזֹּאת הִיא הָאֱמוּנָה שֶׁאַתָּה מְגַלֶּה בְּכָל אוֹרוֹתֶיךָ, וְסוֹף הַכֹּל בָּם מִתְגַּלֵּית בִּמְקוֹמָהּ, וַהֲרֵי בַּעֲבוּרָהּ כָּל הַשְּׁעָרִים נִפְתָּחִים לִפְנֵיהֶם, שֶׁנֶאֱמַר בָּהֶם "פִּתְחוּ שְׁעָרִים וְיָבֹא גּוֹי צַדִּיק שֹׁמֵר אֱמוּנִים", וְכֵן מִתְחַבֵּר בָּהֶם הַשֵּׁם שֶׁלְּךָ יאהדונה"י שֶׁהוּא אָמֵן. אֶמוּנָ"ה אוֹתִיּוֹת אָמֵ"ן ו"ה, שֶׁשָּׁם הָיָה "עֶרְוָה", בְּ-רַע שֶׁמַּפְרִיד בֵּין ו' לְ-ה', וּבָאֱמוּנָה שֶׁלָּהֶם הֲרֵי מִתְקַשְּׁרִים בְּחִבּוּר אֶחָד בְּלֹא פֵּרוּד כְּלָל. מִיָּד "תֵּאָלַמְנָה שִׂפְתֵי שָׁקֶר הַדֹּבְרוֹת עַל צַדִּיק" חַי עוֹלָמִים שֶׁנִּרְאָה כְּמִי שֶׁהִכְרִיחוּ אוֹתוֹ לִנְטוֹת לְצַד אַחֵר ח"ו, כְּגוֹן יוֹסֵף שֶׁהִשְׁלִיכוּ אוֹתוֹ לַבּוֹר, אֲבָל "צַדִּיק מִצָּרָה נֶחֱלָץ", בָּאֱמוּנָה שֶׁלְּךָ שֶׁבָּהּ "צַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה", וְנֶאֱמַר בְּיוֹסֵף, "עוֹד יוֹסֵף בְּנִי חַי", מִיָּד אֱמֶת שֶׁלְּךָ יִתְגַּלֶּה בְּעוֹלָמְךָ – "וֶאֱמֶת יְהוָֹה לְעוֹלָם הַלְלוּיָה" מִצַּד תִפְאֶרֶת, שֶׁבָּהּ נֶאֱמַר לְיוֹסֵף נִזְדַּמְּנָה לוֹ דְּיוֹקָנוֹ שֶׁל אָבִיו, וְזֶה יְהוָֹה, שֶׁבּוֹ "פָּדִיתָה אוֹתִי יְהוָֹה אֵל אֱמֶת". לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.