אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. "בְּיָדְךָ אַפְקִיד רוּחִי", שֶׁהִיא הַשְּׁכִינָה שֶׁעוֹמֶדֶת בָּאָרֶץ לְמַטָּה וְהִיא מַחְזֶקֶת בְּנֵי אָדָם שֶׁלֹּא יִגְבַּר עֲלֵיהֶם הַחֹשֶׁךְ שֶׁשּׁוֹלֵט בָּאָרֶץ הַתַּחְתּוֹנָה, וְנֶאֶמַר בָּהּ "אַף יָדִי יָסְדָה אָרֶץ" וּבָזֶה הָיוּ מַפְקִידִים הָרוּחַ שֶׁלָּהֶם, וְזֶה רוּחַ שֶׁנֶאֱמַר בּוֹ "אֶל אֲשֶׁר יִהְיֶה שָׁמָּה הָרוּחַ" וכו', לִהְיוֹת כָּל מַעֲשֵׂיהֶם מִתְנַהֲגִים לְפִי סֵדֶר קְדֻשָּׁתְךָ, וְכָךְ מִתְפַּלְּלִים לְפָנֶיךָ "וְכֹף אֶת יִצְרֵנוּ לְהִשְׁתַּעְבֵּד לָךְ", בְּיָד זֹאת שֶׁהִיא יָד הַחֲזָקָה וַדַּאי – בְּיָדְךָ אַפְקִיד רוּחִי, בַּקִּוּוּי שֶׁהֵם מְקַוִּים לְךָ יֵאָמֵר בּוֹ "יְהוָֹה חָנֵנוּ לְךָ קִוִּינוּ הֱיֵה זְרֹעָם", זְרֹעָם דַּיְקָא, בְּיָד זֹאת שֶׁלְּךָ, "לַבְּקָרִים" שֶׁכֵּן יִצְרוֹ שֶׁל אָדָם מִתְגַּבֵּר עָלָיו בְּכָל יוֹם – וַדַּאי "פָּדִיתָה אוֹתִי יְהוָֹה אֵל אֱמֶת", שֶׁהֲרֵי בָּאֱמֶת שֶׁלְּךָ אַתָּה יָכוֹל לְהַצִּיל אוֹתָם שֶׁלֹּא יַטְעֶה אוֹתָם ס"מ הָרָשָׁע.

רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים. אֵלֶיךָ עֵינֵינוּ תְּלוּיוֹת – אַל תַּתְעֵנוּ יְהוָֹה מִדְּרָכֶיךָ, יְהוָֹה נְחֵנוּ בְּצִדְקָתְךָ, "לְמַעַן שׁוֹרְרַי הַיְשַׁר לְפָנַי דַּרְכֶּךָ", וְנֵלֵךְ בְּאֹרְחֹתֶיךָ בֶּאֱמֶת. לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.