תקטו תפילות לרמחל | תפלה א: ענין כ"ב אותיות וענין שלש המתעטרים על גביהם שבהם מראה ה' את יחודו בראש בסוף ובאמצע.

תוכן התפילה

עִנְיַן כ"ב אוֹתִיּוֹת וְעִנְיָן שְׁלָשׁ הַמִּתְעַטְּרִים עַל גַּבֵּיהֶם שֶׁבָּהֶם מַרְאֶה ה' אֶת יִּחוּדוֹ בְּרֹאשׁ בְּסוֹף וּבְאֶמְצַע.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. שֶׁבָּרָאתָ עוֹלָמְךָ בְּכ"ב אוֹתִיּוֹת וּבָהֶם אַתָּה מִתְעַטֵּר בְּשִׁמְךָ אנקת"ם פסת"ם פספסי"ם דיונסי"ם, בָּהֶם אַתָּה מְבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל שֶׁנֶאֱמַר בָּהֶם "בְּךָ יְבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל", לְמַעְלָה מִכֻּלָּם שֹׁרֶשׁ הָאוֹתִיּוֹת כְּלוּלִים בְּשָׁלֹשׁ אוֹתִיּוֹת מִשִּׁמְךָ הַקָּדוֹשׁ יה"ו, וְכָךְ הֵם נֶחְתָמִים, א' בְּ-י', מ' בְּ-ו', ת' בְּ-ה', כְּלַל הַכֹּל כ"ה, "כֹּה תְּבָרְכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל", וְזֶה חוֹתָם שֶׁמְּקַיֵּם כָּל הַבְּרָכוֹת בְּשָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת יְבָרְכֶ"ךָ יָאֵ"ר יִשָּׂ"א, וּבָהֶם אַתָּה נוֹשֵׂא פָּנִים לְיִשְׂרָאֵל שֶׁנֶאֱמַר בָּהֶם "יִשָּׂא יְהוָֹה פָּנָיו אֵלֶיךָ", לְפִי שֶׁהֵם זֶרַע אֱמֶת מִצַּד יַעֲקֹב וְיוֹסֵף, שֶׁבָּהֶם "וְאָנֹכִי נְטַעְתִּיךָ שֹׂרֵק כֻּלֹּה זֶרַע אֱמֶת". וְהַכֹּל נִכְלָל בְּב' שֶׁהִיא בְּרָכָה, שֶׁכָּךְ בָּרָאתָ הָעוֹלָם בְּכ"ב אֵלֶּה וּבִשְׁלֹשָׁה שֶׁמִּתְעַטְּרִים עַל גַּבֵּיהֶם לְהַרְאוֹת בָּהֶם יִחוּדְךָ שֶׁאַתָּה אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד בָּרֹאשׁ בַּסּוֹף בָּאֶמְצַע, וְזֶה סת"ר סוֹף תּוֹךְ רֹאשׁ, שֶׁבּוֹ הִסְתַּרְתָּ פָּנֶיךָ מִיִּשְׂרָאֵל עַד שֶׁיִּתְגַּלֶּה גִּלּוּי יִחוּדְךָ בֵּינֵיהֶם וּמִיָּד יֹאמַר בָּהֶם "וּמִי כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ" "אַתָּה סֵתֶר לִי מִצָּר תִּצְּרֵנִי", בִּזְמַן שֶׁנֶאֱמַר בּוֹ "וְעֵת צָרָה הִיא לְיַעֲקֹב וּמִמֶּנָּה יִוָּשֵׁעַ", שֶׁהֲרֵי אֵין לָנוּ אֶלָּא קִוּוּי מִצַּד יַעֲקֹב בְּו' שֶׁלּוֹ אוֹת אֱמֶת וַדַּאי, וּמִיָּד יֵאָמֵר בּוֹ "וְאֶת הַמַּטֶּה הַזֶּה תִּקַּח בְּיָדְךָ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה בּוֹ אֶת הָאוֹתוֹת", וְזֶה צַדִּיק חַי עוֹלָמִים, "כִּי כֹל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ", בּוֹ "וְנָתַתִּי מוֹפְתִים בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ", לְהַעֲבִיר ג' קְלִפּוֹת קָשׁוֹת בְּעָרְלָה, וּפְרִיעָה, וְאַטִיפוּ דְּדָמָא. וּכְנֶגֶד זֶה דָּם, וָאֵשׁ, וְתִמְרוֹת עָשָׁן. מִיָּד "וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב" וכו', נִכְלָלִים כֻּלָּם בְּיַעֲקֹב בְּו' שֶׁלּוֹ, שֶׁבָּהּ נָחָשׁ נֶהְפַּךְ לְמַטֶּה לְהַעֲבִיר שֶׁקֶר שֶׁל הַנָּחָשׁ מִן הָעוֹלָם שֶׁבּוֹ תָּלוּי אַף, וּמִיָּד שֶׁיַּעֲבִיר אַף זֶה, "לְךָ יְהוָֹה הַמַּמְלָכָה וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכָל לְרֹאשׁ", אִשָּׁה טְהוֹרָה לְבַעֲלָהּ, שֶׁאֵינוֹ עוֹד נ"ד דְּנִדָּה, שֶׁבּוֹ "נָד ה'"  -אֶלָּא "וְגַם אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ דָּ"ן אָנֹכִי", מִצַּד אִימָא עִלָאָה, וְזֶה "מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל מוֹשִׁיעוֹ בְּעֵת צָרָה", וַדַּאי. וְכָל הַזּוֹהֲמָא נִשְׁפֶּכֶת עַל עֵשָׂו וַחֲבֵרָיו, שֶׁנֶאֱמַר בָּהֶם "כִּי הִנֵּה הַחֹשֶׁךְ יְכַסֶּה אָרֶץ" וְכוּ'. מִיָּד "אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח וְצֶדֶק מִשָּׁמַיִם נִשְׁקָף", וְזֶה שָׁמַיִם שֶׁנֶאֱמָר בּוֹ בִּזְמַן אַחֵר "הִשְׁלִיךְ מִשָּׁמַיִם אֶרֶץ תִּפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל", אֲבָל בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן שֶׁ"דָּן" זֶה נִתְקַן, מִיָד "וְצֶדֶק מִשָּׁמַיִם נִשְׁקָף", וְנַעֲשָׂה דִּין לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם. אֲבָל בְּיִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמִים גְּמוּרִים, "אוֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט חֶסֶד יְהוָֹה מָלְאָה הָאָרֶץ". לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.