דרך חכמה

תשוקת התלמיד לחכמה

[1]תַּלְמִיד: רִבִּי, הִנֵּה "כְּאַיָּל תַּעֲרֹג עַל אֲפִיקֵי מָיִם" (תהלים מב, ב) כֵּן תַּעֲרוֹג נַפְשִׁי אֶל הַיְדִיעוֹת וְאֶל הַמוּשְׂכָּלוֹת, וּלְבָבִי בּוֹעֵר בְּאֵשׁ הַחֶמְדָּה וְהַתְּשׁוּקָה, לָדַעַת לְהָבִין וּלְהִתְחַכֵּם, עַל כֵּן יָצָאתִי לִקְרָאתְךָ לְשַׁחֵר פָּנֶיךָ שֶׁתְחָנֵּנִי וְתוֹרֵנִי הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אֵלֶךְ בָּהּ, וּתְלַמְּדֵנִי וְתוֹדִיעֵנִי מַה הַחָכְמוֹת אֲשֶׁר רָאוּי לִי לְבַקֵּשׁ, וְאֵיזֶה אוֹרַח אֲהַלֵּךְ לְהַשִּׂיג אוֹתָן, דָּבָר עַל בּוּרְיוֹ.

רַבִּי: בְּנִי, הֲלֹא יָדַעְתָּ כִּי כָּל פּוֹעַל – יֵשׁ לוֹ סִבָּה מְעוֹרֶרֶת הַמְעִירָה אוֹתוֹ לְשֶׁיִּפְעַל. וְכָל פּוֹעֵל -בָּרָצוֹן פּוֹעֵל לְתַכְלִית מַה, בְּאוֹפֶן שֶׁעִיקָּר רְצוֹתוֹ יִהְיֶה בַּתַּכְלִית הַהוּא. וְאוּלָם בַּעֲבוּרוֹ יִרְצֶה בַדְּבָרִים אֲשֶׁר יַכִּיר אוֹ יַחְשׁוֹב הֱיוֹתָם אֶמְצָעִיִּים שֶׁעַל יָדָם יוּשַׂג הַתַּכְלִית הַהוּא.

עַתָּה אֱמוֹר נָא, מַה הִיא הַסִּבָּה הַמְּעוֹרֶרֶת אוֹתְךָ לַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר אַתָּה מְבַקֵּשׁ? אוֹ מַה הוּא הַתַּכְלִית אֲשֶׁר תִּרְצֶה לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ?

סיבה ותכלית התשוקה

תַּלְמִיד: אָמְנָם הַסִּבָּה הַמְּעוֹרֶרֶת אוֹתִי, הוּא הַצַּעַר אֲשֶׁר אָנֹכִי מַרְגִּישׁ מֵהַהִשְֹתַּעֲרוּת אֲשֶׁר נַפְשִׁי מִשְׂתָּעֶרֶת לַעֲמוֹד עַל יְדִיעַת הָעִנְיָנִים הַמּוּבָאִים לָהּ מִן הַחוּשִׁים אוֹ הָעוֹלִים בְּדִמְיוֹנָהּ.

(א) וְתַכְלִיתִי הוּא לְיַשֵּׁב אֶת נַפְשִׁי וּלְהַשְׁקִיט אֶת רוּחִי הַמִּתְפָּעֵם בִּסְפֵיקוֹתָיו, וְחֶסְרוֹן הַשָּׂגָתוֹ.

רַבִּי: הֲיֵשׁ לְךָ עוֹד תַּכְלִית אַחֵר עִם הַתַּכְלִית הַזֶּה, יִהְיֶה שָׁוֶה לוֹ אוֹ טָפֵל אֵלָיו?

תַּלְמִיד: כֵּן אֲדוֹנִי. כִּי הִנֵּה מִלְּבַד הַתַּכְלִית שֶׁזָּכַרְתִּי מַבִּיט אֲנִי אֶל תַּכְלִית אַחֵר,

(ב) שֶׁהוּא לִהְיוֹת אִישׁ בֵּין הָאֲנָשִׁים, וְשֶׁאוּכָל גַּם אֲנִי לַחֲווֹת דְּעִי בֵּין מַקְהֲלוֹת הַחֲכָמִים, וְלֹא אֶהְיֶה בֵּינֵיהֶם כְּאֶבֶן דּוֹמֵם, אוֹ "כְאִלֵּם לֹא יִפְתַּח פִּיו" (תהלים לח, יד).

(ג) וְעוֹד מִתְכַּוֵּין אֲנִי לְשֶׁאַכִּיר גְּדוּלַּת הַבּוֹרֵא יִתְ' מִתּוֹךְ גְּדוּלַּת בְּרִיאוֹתָיו, וַאֲשַׁבֵּחַ שְׁמוֹ הַגָּדוֹל עַל עוֹמֶק מַחְשְׁבוֹתָיו:

רַבִּי: הֵיטַבְתָּ מְאֹד לְסַדֵּר תַּכְלִיוֹתֶיךָ לְפִי הַדְרָגָתָם בִּרְצוֹנְךָ, כִּי אוּלָם בֶּאֱמֶת תַּכְלִיתְךָ הָרִאשׁוֹן הוּא לִמְצוֹא נַחַת לְרוּחֲךָ וְשָׂבְעָה לְחֶמְדַּת נַפְשְׁךָ, שֶׁהִיא הַסִּבָּה אֲשֶׁר הֶעִירַתְךָ וּבַעֲבוּרָהּ נִתְעוֹרַרְתָּ לְבַקֵּשׁ "לָךְ מָנוֹחַ אֲשֶׁר יִיטַב לָךְ" (רות ג, א): וְאַחַר זֶה תַּבִּיט בְּכַוָּנָתֵךָ לִהְיוֹת "לְךָ מַהְלְכִים" (זכריה ג, ז) בֵּין מַשְׂכִּילֵי הָעָם:

וְאִילוֹ לֹא יְדַעְתִּיךָ וְהִכַּרְתִּיךָ מֵאָז חַפְּשָׂן וְחַקְרָן בְּטִיבְעֲךָ, הָיִיתִי אוֹמֵר הֱיוֹת זֶה לְךָ הַתַּכְלִית הָרִאשׁוֹן וְהָעִיקָּרִי בֶּאֱמֶת, בִּהְיוֹתוֹ הָעִיקָּרִי כִּמְעַט לְרוֹב שׁוֹקְדֵי דַּלְתוֹת הַלִּימּוּדִים. אַךְ בִּרְאוֹתִי אוֹתְךָ נוֹטֶה אֶל הַחֲקִירָה בַּטֶּבַע, אַאֲמִין הֱיוֹת יִשּׁוּב וּשְׂבִיעַת הַחֶמְדָּה הַטִּבְעִית הַזֹּאת תַּכְלִית עִיקָּרִי לְךָ, וְהַהִכָּנֵס בְּחֶבְרַת הַחֲכָמִים, וֶהֱיוֹת צוֹלֵחַ בֵּינֵיהֶם, שֵׁנִי לוֹ בַּהַדְרָגָה.

וְהַ-ג' הֶיכֵּר גְּדוּלַּת הַבּוֹרֵא יִתְ' שֶׁאָמַרְתָּ כִּי הֱיוֹת זֶה הַתַּכְלִית הָעִיקָּרִי וְרִאשׁוֹן. וַאֲפִילוּ שֵׁנִי – אֵינוֹ מָצוּי אֶלָּא אֵצֶל מִי שֶּׁהִשִּׂיג כְּבָר עִנְיָנִים רַבִּים מֵהַחָכְמָה אֲשֶׁר לֹא הִשַּׂגְתָּ אַתָּה עֲדַיִין. וּכְבָר רוֹאֶה אֲנִי שֶׁחָסֵר לְךָ תַּכְלִית ד' בַּדָּבָר הַזֶּה, שֶׁאִילּוּ הָיָה לְךָ – וַדַּאי שֶׁלֹּא הָיִיתָה יָכוֹל לַחְדּוֹל מִלִּמְנוֹתוֹ רִאשׁוֹן לְכָל הַתַּכְלִיּוֹת, וְאוּלָם חָסֵר הוּא לְךָ מִפְּנֵי שֶׁחֲסֵרָה לְךָ סִיבָּה שֶׁתְּעִירְךָ לְבַקֵּשׁ אוֹתוֹ, אֲבָל אֲנִי אֲגַלֶּה אָזְנֶךָ וְאוֹדִיעֲךָ אֶת אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתָּ עַד שֶּׁיִּוָּלֵד לְךָ הַהִתְעוֹרְרוּת הֶחָסֵר מִמְּךָ, אָז מֵאֵילֶיךָ תְּבַקְּשֵׁהוּ:

תַּלְמִיד: אֶמְצָא חֵן בְּעֵינֶיךָ רַבִּי וְהוֹדַעְתַּנִי אוֹרְחוֹת חַיִּים:

בירור אמיתות מציאות האדם בעולמו

רַבִּי: הֲלֹא יָדַעְתָּ כִּי תַּכְלִית מַה שֶׁשָּׂם הָאָדוֹן ב"ה אֶת הָאָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה הוּא רַק לְשֶׁיִּקְנֶה וְיַשִּׂיג בַּעֲמָלוֹ אֶת הַשְּׁלֵימוּת הָאֲמִיתִּי שֶׁהוּא הַהִתְקָרֵב לוֹ יִתְ' תַּכְלִית הַקְּירֵבוֹת שֶׁאֶפְשָׁר, וְהִתְדַּבֵּק בּוֹ תַּכְלִית הַדְּבֵקוּת שֶׁאֶפְשָׁר: מְאוּמֶּתֶת הִיא הַפִּנָּה הַזֹּאת אוֹ לָאו?

תַּלְמִיד: מְאוּמֶּתֶת הִיא אֶצְלִי וּבְרוּרָה, מִטְעָנוֹת תּוׂרִיוׂת דְּהַיְינוּ מִן הַכְּתוּבִים וּמִקַּבָּלַת הַחֲכָמִים, וּמִטְּעָנֹות שִׂכְלִיּוֹת כְּמוֹ כֵּן:

רַבִּי: אִם זֶה בָּרוּר אֶצְלְךָ הִנֵּה לֹא תִּסְתַּפֵּק גַּם כֵּן בַּתּוֹלָדָה הַנּוֹלֶדֶת מִזֶּה, וְהִיא שֶׁאִם כָּל עִיקָּר מְצִיאוּתוֹ שֶׁל הָאָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה הוּא לְתַכְלִית הַזֶּה, הִנֵּה רָאוּי לוֹ שֶׁיְּנַהֵג כָּל עִנְיָנָיו כֻּלָּם לְהַשִּׂיג אֶת הַתַּכְלִית הַזֶּה, וְלֹא לְהַפְרִיעַ אוֹ לְהַטּוֹת עַצְמוֹ מִמֶּנּוּ, שֶׁהֲרֵי כָּל עִנְיַן מֵהֶם שֶׁיִּנָּטֶה מִן הַתַּכְלִית – נִמְצֵאת נִפְרַעַת בְּעִנְיַן הַהִיא עֲצָתוֹ יִתְ': וְדַי שֶׁיִּהְיֶה דָּבָר נֶגֶד כַּוָּנָתוֹ לְשֶׁיְּהֵא רָאוּי לְהִתְרַחֵק מִמֶּנּוּ. וְהִתְבּוֹנֵן עוֹד וְתִרְאֶה, כֵּיוָן שֶׁרַק הַשְּׁלֵימוּת הָאֲמִיתִּי הוּא הַטּוֹב בֶּאֱמֶת, הַמַּעֲשֶׂה הַנּוֹטֶה מִמֶּנּוּ הִנֵּה הוּא נוֹטֶה מִן הַטּוֹב, וְאִם כֵּן וַדַּאי הוּא רַע, אוֹ לְפָחוֹת דָּבָר מוֹתָר וּבָטֵל, הֶבֶל וָרִיק שֶׁרָאוּי וַדַּאי לְכָל מַשְׂכִּיל לָסוּר מִמֶּנּוּ:

תַּלְמִיד: גַּם זֶה פָּשׁוּט אֶצְלִי, כִּי בְּוַדַּאי אֵינוֹ מִמִּשְׁפַּט הַחֲכָמִים לְבַקֵּשׁ הֶעָרֵב כִּי אִם לְבַקֵּשׁ הַטּוֹב הָאֲמִיתִּי, וְכָל פּוֹעַל אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ אֶמְצָעִי לוֹ אֵינוֹ אֶלָּא מוֹתַר וּבָטֵל וְאֵינוֹ מֵעֲצַת הַשֵּׂכֶל לִפְעוֹל אוֹתוֹ:

פעולות האדם: עיון ומעשה

רַבִּי: אַחֲרֵי הֱיוֹת כָּל זֶה מְאוּמַּת אֶצְלְךָ, הִנֵּה תָּבִין וַדַּאי שֶׁכָּל הִתְעוֹרְרוּת פְּעוּלָה אֲשֶׁר יִוָּלֵד בִּרְצוֹנוֹ שֶׁל הָאָדָם, רָאוּי לוֹ שֶׁיִּשְׁקוֹל אוֹתָהּ בְּפֶלֶס הַתַּכְלִית הַזֶּה שֶׁזָּכַרְנוּ, כִּי אִם תַּסְכִּים לְתַכְלִית – יַעֲשֶׂנָּה, וְאִם אַיִן – יַעַזְבֶנָּה:

וְאוּלָם פְּעוּלּוֹת הָאָדָם ב' מִינִים: הַא' עִיּוּן, וְהַב' מַעֲשֵׂה: וּשְׁנֵיהֶם צְרִיכִים תָּמִיד לִהְיוֹת נִדּוֹנִים עַל פִּי הַתּוֹרָה הַזֹּאת שֶׁאָמַרְנוּ שֶׁהוּא לִהְיוֹתָם מַסְכִּימִים עִם הַתַּכְלִית וְעוֹזְרִים לוֹ, וְלֹא נוֹטִים מִמֶּנּוּ – כָּל שֶׁכֵּן נֶגְדִיִים אֵלָיו: וְהִנֵּה הַדָּבָר הַזֶּה בַּמַּעֲשֶׂה יָדוּעַ הוּא, וְאֵין זֶה הַמָּקוֹם וְהָעֵת לְהַאֲרִיךְ בּוֹ, אַךְ אֲדַבֶּר בּוֹ בִּקְצָרָה מַה שֶׁצָּרִיךְ לִלְמוֹד מִמֶּנּוּ בְּעִיּוּנִי שֶׁהוּא הַנִּדּוֹן שֶׁלָּנוּ:

פעולות מוכרחות ובחיריות

וְהִנֵּה תִרְאֶה שֶׁיֵּשׁ בִּפְעוּלּוֹת הָאָדָם מוּכְרָחוֹת וּבְחִירִיוֹת,

• כִּי יֵשׁ מַה שֶׁטִּבְעוֹ מַכְרִיחַ לוֹ אוֹ קִיבּוּצוֹ הַמְּדִינִי,
• וְיֵשׁ שֶׁתְּלוּיוֹת בִּבְחִירָתוֹ לְגַמְרֵי:

וְאָמְנָם הַמּוּכְרָחוֹת אֵין בָּהֶם עֵצָה, כִּי הַהֶכְרֵחַ לֹא יְשׁוּבַּח וְלֹא יְגוּנֶּה:

• אָמְנָם כְּבָר אֶפְשָׁר שֶׁתִּמָּצֵא בִּפְעוּלָּה אַחַת הַרְכָּבָה מֵהַהֶכְרֵחַ וּבְחִירָה, כִּי עִיקָּר הַפְּעוּלָה יִהְיֶה מוּכְרָחִי, וְאוֹפַן הֵעָשׂוֹתָהּ בְּחִירִיִּי – בְּכוּלּוֹ אוֹ בְּמִקְצָתוֹ.

וְאוּלָם כָּל מַה שֶׁמִּצַּד הַהֶכְרֵחַ לֹא תִּפּוֹל בּוֹ עֵצָה כְּמוֹ שֶּׁכָּתַבְנוּ, כִּי אִם בְּמַה שֶׁמִּצַּד הַבְּחִירָה:

תכלית הפעולות הבחיריות: קיום מצוות בשלימות ההכנה הכוונה והמעשה

וְהִנֵּה הַמִּשְׁפָּט הַכּוֹלֵל אֲשֶׁר לְכָל פְּעוּלּוֹת שֶׁמִּצַּד הַבְּחִירָה הַהוּא, שֶׁכָּל פְּעוּלָה בְּחִירִיִּית רָאוּי שֶׁתִּהְיֶה: אוֹ קִיּוּם מִצְוָה, אוֹ הֲכָנָה לְקִיּוּם מִצְוָה, אוֹ הֲסָרַת מְנִיעָה לוֹ.

וְנוֹסַף עַל זֶה תְּנַאי, שֶׁלֹּא יִהְיֶה בָּהּ בִּיטּוּל וְהַפָּרָה לְשׁוּם חֹק מֵחֻקַּי הַתּוֹרָה וְהָעֲבוֹדָה בְּשׁוּם צַד, לֹא בְּמַהוּת הַפְּעוּלָה, וְלֹא בְּשׁוּם מִקְרֶה מֵהַמִּקְרִים הַמִּתְחַבְּרִים לָהּ.

וְאִם לֹא תִּהְיֶה הַפְּעוּלָה מֵאֶחָד מֵהַמִּינִים הָאֵלֶּה, אוֹ אֲפִילוּ תִּהְיֶה מֵאֶחָד מֵהֶם אַךְ יִהְיֶה בָּהּ אוֹ בְּמִקְרֶה מִמִּקְרֶיהָ הֲפָרַת חֹק הַתּוֹרָה, רָאוּי לַחְדּוֹל מִמֶּנָּה: דֶּרֶךְ מָשָׁל, כְּבָר יוּכַל לִהְיוֹת הַטִּיּוּל הֲכָנָה לַעֲבוֹדָה, אִם יִצְטָרֵךְ לָאָדָם כְּדֵי לְהַרְחִיב אֶת דַּעְתּוֹ שֶׁיִּהְיֶה מוּכָן לְהַשְׂכִּיל. אַךְ אִם הַטִּיּוּל בְּמַהוּתוֹ לֹא יִהְיֶה מִן הַמּוּתָּרִים, אוֹ בְּכַמּוּתוֹ יִהְיֶה יוֹתֵר מִדַּאי, אוֹ יִהְיֶה בְּחֶבְרַת בִּלְתִּי מְהוּגָּנִים וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, הֲרֵי הוּא מִכְּלָל הַפְּעוּלּוֹת אֲשֶׁר לֹא תַעֲשֶׂנָה:

תכלית העיון בפעולות: השגת האלוקות – השלימות האמיתי, הקורבה והדבקות

וְהִנֵּה כְּמִשְׁפַּט הַפְּעוּלּוֹת כָּךְ מִשְׁפָּט הָעִיּוּנִים בְּלִי הֶפְרֵשׁ כְּלָל, כִּי כֵּיוָן שֶׁתַּכְלִית כָּל עִנְיְנֵי מְצִיאוּת הָאָדָם בָּעוֹלָם הוּא תַּכְלִית אֶחָד, צָרִיךְ גַּם כֵּן שֶׁכָּל עִנְיָנָיו יֵלְכוּ מַהֲלַךְ הַשָּׂגָתוֹ וְתִהְיֶה מְגַמָּתָם הַצְלָחָתוֹ:

תַּלְמִיד: הִנֵּה הֵאַרְתָּ עֵינַי בְּטוֹהַר לִקְחֲךָ רַבִּי, וְאֶת אֲשֶׁר לֹא הִשִּׂיגָה דַּעְתִּי הוֹרֵתָנִי: עַתָּה חָנֵּנִי נָא בִּפְרָטִים כַּאֲשֶׁר בִּכְלָל חֳנַנְתַּנִי, וְלַמְּדֵנִי לִשְׁפּוֹט אֶת הָעִיּוּנִים כֻּלָּם מִשְׁפָּט צֶדֶק, עַל פִּי הַתּוֹרָה הַזֹּאת:

השגת עיון: מין העיון, כוונת העיון

רַבִּי: תְּחִלָּה צָרִיךְ אֲנִי לְעוֹרְרֶךָ עוֹד עַל עִיקָּר אֲמִיתִּי, וְהוּא שֶׁכְּמוֹ שֶׁבַּמַּעֲשִׂיִי – הַכַּוָּונָה עִיקָּר גָּדוֹל, וְהִיא הַגוֹדֶרֶת אֶת הַפְּעוּלָה עָצְמָה, אֲשֶׁר עַל כֵּן מִלְּבַד כִּשְׁרוֹן הַמַּעֲשֶׂה יִצְטָרֵךְ כִּשְׁרוֹן הַכַּוָּונָה, כָּךְ בָּעִיּוּנִי – כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה הָעִיּוּן מֵהָאֶמְצָעִיִּים הַמְּבִיאִים לְהַשָּׂגַת הַתַּכְלִית הָאֲמִיתִּי שֶׁזָּכַרְנוּ, שְׁנֵי תְּנָאִים יִצְטָרְכוּ לוֹ, הַמִּין וְהַכַּוָּנָה: דְּהַיְינוּ שֶׁיִּהְיֶה מִין עִיּוּן הַמֵּבִיא אֶל הַתַּכְלִית הַזֶּה, וְתִהְיֶה הַכַּוָּונָה בּוֹ לָבֹא אֶל הַתַּכְלִית הַזֶּה.

כוונת העיון – השגת טוב התכלית האמיתי

כִּי אִם הַכַּוָּנָה לֹא תִּהְיֶה בּוֹ אֶלָּא לִשְׂבִיעַת הַחֶמְדָּה שֶׁזָּכַרְתָּ בָּרִאשׁוֹנָה, אֲפִילוּ אִם יִהְיֶה הָעִיּוּן בְּעַצְמוֹ הַנִּכְבָּד שֶׁבָּעִיּוּנִים הִנֵּה יוּעַם חֲשִׁיבוּתוֹ, וְתִשְׁפַּל מַעֲלָתוֹ, כִּי כְּבָר יָשׁוּב לִהְיוֹת בַּקָּשַׁת הֶעָרֵב -לֹא בַּקָּשַׁת הַטּוֹב: כִּי אַף עַל פִּי שֶׁמִּצַּד עַצְמוֹ הוּא טוֹב, הִנֵּה הַבַּקָּשָׁה עָלָיו אֵינָהּ מִצַּד טוּבוֹ אֶלָּא מִצַּד עֲרֵיבוּתוֹ. אָמְנָם אַחֲרֵי הֱיוֹת הַכַּוָּנָה מְיוּשֶּׁרֶת לְהַשִּׂיג אֶת הַתַּכְלִית הָאֲמִיתִּי, אָז יֵחָקֵר הָעִיּוּן עַצְמוֹ לִבְחוֹן אֶת עִנְיָנוֹ, כִּי אִם יַסְכִּים אֶל הַתַּכְלִית יִהְיֶה לֶאֱחוֹז בּוֹ, וְאִם לָאו לַחְדּוֹל מִמֶּנּוּ:

תַּלְמִיד: בְּצֶדֶק כָּל אִמְרֵי פִיךָ וְאֵין מָקוֹם לִלְבָבִי לְהִסְתַּפֵּק בָּם:

ארבעה מיני עיון

רַבִּי: אָמְנָם מִינֵי הָעִיּוּנִים בִּבְחִינַת יַחֲסָם עִם הַתַּכְלִית -אַרְבָּעָה:

• הַא': הָעִיּוּן שֶׁהוּא אֶמְצָעִי לְהַשָּׂגַת הַתַּכְלִית מִצַּד עַצְמוֹ:
• הַב': שֶׁאֵינוֹ אֶמְצָעִי לוֹ מִצַּד עַצְמוֹ, אֲבָל הוּא אֶמְצָעִי בְּמִקְרֶה:
• הַג': שֶׁאֵינוֹ אֶמְצָעִי לוֹ – לֹא מִצַּד עַצְמוֹ וְלֹא בְּמִקְרֶה, אַךְ הוּא שָׁב לָאֶמְצָעִי בְּמִּקְרֶה:
• הַד': שֶׁאֵינוֹ – לֹא אֶמְצָעִי מִצַּד עַצְמוֹ וְלֹא אֶמְצָעִי בְּמִקְרֶה, וְלֹא שָׁב לָזֶה כְּלָל:

וְעַתָּה אֲבָאֵר לְךָ כָּל דָּבָר וְדָבָר בִּפְנֵי עַצְמוֹ:

מין א: שגת התכלית מצד עצמו – בדרכי הכנה והעיקר

הַמִּין הָא', הוּא אֲשֶׁר הוּא אֶמְצָעִי מִצַּד עַצְמוֹ, וְיִתְחַלֵּק לְעִיקָּרִי וְהֲכָנִיִּי:

הָעִיקָּרִי הוּא שֶׁהַתּוֹלָדָה הַנּוֹלְדָה מִמֶּנּוּ מִיַּד הִיא הַשָּׂגַת הַתַּכְלִית:

וְהַהֲכָנִיִּי הוּא שֶׁאֵין הַשָּׂגַת הַתַּכְלִית נוֹלְדָה מִמֶּנּוּ מִיַּד, אֶלָּא אַחַר עִיּוּן אַחֵר שֶׁיָּבֹא אַחֲרָיו שֶׁהוּא הָעִיקָּרִי שֶׁזָּכַרְנוּ: אָמְנָם הִנֵּה הוּא עִיּוּן שֶׁמֵּכִין אֶת הַדֶּרֶךְ אֶל הַשֵּׂכֶל לִיכָּנֵס בַּחֲקִירַת הָעִיקָּרִי:

מין א': העיקרי – העיון באלוקות להשגת קריבות ודבקות

וְהִנֵּה הָעִיקָּרִי אֵינוֹ אֶלָּא הָעִיּוּן בָּאֱלֹקוּת, דְּהַיְינוּ בְּסִתְרֵי יִחוּדוֹ יִתְ' וְרוֹמְמוּתוֹ וּשְׁלֵימוּתוֹ, וְהַהַנְהָגָה שֶׁהוּא מְנַהֵג אֶת עוֹלָמוֹ, וְכֵן סִתְרֵי בְּרִיאוֹתָיו וְכוֹנְנוֹתֵיהֶם, וְהָעֲבוֹדָה שֶׁהִטִּיל עַל מִי שֶׁהֵטִיל מֵהֶם, וְהַשְׁרָאַת כְּבוֹדוֹ וּשְׁכִינָתוֹ, וְשֶׁפַע נְבוּאָתוֹ וְרוּחַ קָדְשׁוֹ: זֶהוּ הָעִיּוּן אֲשֶׁר בּוֹ תָּלָה הָאָדוֹן ב"ה שְׁלֵימוּתוֹ שֶׁל הָאָדָם, וּבָזֶה הוּא מִתְקָרֵב לוֹ וּמִתְדַּבֵּק בּוֹ דְּבֵיקוּת שָׁלֵם. וּכְשִׁיעוּר מַה שֶׁיִּשְׁתַּדֵּל לְהַשִּׂיג מִן הָעִיּוּן הַזֶּה כָּךְ יִהְיֶה שִׁיעוּר הַשְּׁלֵמֻיּוֹת שֶּׁיִּקְנֶה, וְהַקּוּרְבָה שֶׁיִּתְקָרֵב.

וְהוּא מַה שֶׁצִּוּוּ עָלָיו הַנְּבִיאִים בְּאָמְרָם, "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ כִּי ה' הוּא הָאֱלֹקִים" (דברים ד, לט) וְכוּ': "דַּע אֶת אֱלֹקֵי אָבִיךָ וְעָבְדֵהוּ" (דברי הימים א' כח, ט): "כִּי אִם בְּזֹאת יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל הַשְׂכֵּל וְיָדֹעַ אוֹתִי" (ירמיהו ט, כג):

אַךְ תִּזְכּוֹר אֶת אֲשֶׁר הִזְהַרְתִּיךָ עַל עִנְיַן הַכַּוָּנָה שֶׁאִם יִהְיֶה הָעִיּוּן רַק לִשְׂבִיעַת הַחֶמְדָּה, אֵין זֶה הָעִיּוּן עִיקָּרִי שֶׁאֲנִי אוֹמֵר לְךָ עַתָּה, אֶלָּא הָעִיּוּן בָּאֱלֹקוּת בַּכַּוָּנָה הַמְיוּשֶּׁרֶת שֶׁהִיא לַעֲשׂוֹת נַחַת רוּחַ לְפָנָיו יִתְ' שֶׁגָּזַר עָלֵינוּ שֶׁנִּשְׁתַּדֵּל לִקְנוֹת שְׁלֵימוּתֵינוּ בָּעִיּוּן הַזֶּה וְנַעֲשֶׂה רְצוֹנוֹ:

המין הראשון: הכנה לתכלית – קניית ידיעות, חקירות, הבחנות

וְהַהֲכָנִיִּי גַּם הוּא יִתְחַלֵּק לִשְׁנַיִם:

הַא': הוּא כְּלָל כָּל הַיְדִיעוֹת שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לֵידַע קוֹדֵם שֶׁיִּכָּנֵס לַחֲקִירוֹת הָעִיּוּן בַּאלֹקִיוּת, וְהֵם אוֹתָם שֶּׁעֲלֵיהֶם נִבְנוֹת הַחֲקִירוֹת הָהֵן, וְזֶהוּ כְּלָל כִּתְבֵי הַקֹּדֶשׁ וּבֵיאוּרֵיהֶם הָעִיקָּרִיִּים, וּמַאַמְרֵי הַחֲכָמִים ז"ל בַּש"ס וּבַהַגָּדוֹת, כִּי עֲלֵיהֶם נוֹסָדִים חֲקִירוֹת הָעִיּוּן בֵּאלֹקִיוּת:

וְהַב': הוּא כְּלָל דַּרְכֵי הַחֲקִירָה וְהַבְחָנַת הָעִיּוּנִים, וְהוּא הַלִּימּוּד הַהֶגְיוֹנִי שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לְלַמֵּד בָּהֶם אֶת שִׂכְלוֹ כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְהַבְחִין וְלַחְקוֹר מַה שֶׁצָּרִיךְ לַחְקוֹר וּלְהַשִּׂיג מַה שֶׁצָּרִיךְ לְהַשִּׂיג בֵּאלֹקִיוּת: כִּי זוּלַת זֶה לֹא יוּכַל לְהַגִּיעַ לְעוֹלָם אֶל הַיְּדִיעָה הַנְּכוֹנָה וְהַבְּרוּרָה, כְּאוּמָּן אֲשֶׁר יַחְסְרוּ לוֹ כְּלֵי הָאוּמָנוּת, שֶׁלֹּא יוּכַל וַדַּאי לְהוֹצִיא כְּלִי לְמַעֲשֵׂהוּ:

המין השני: עיון המביא בעקיפין לתכלית – ביאורי המצוות והדינים וחכמות החשבון וההנדסה

וְהַמִּין הַב': הוּא אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ אֶמְצָעִי לַתַּכְלִית מִצַּד עַצְמוֹ – אֲבָל הוּא אֶמְצָעִי לוֹ בְּמִקְרֶה.

וְיִתְחַלֵּק גַּם הוּא לִשְׁנַיִם:

הַא' הוּא בְּבֵיאוּר כָּל הַמִּצְוֹת וְהַדִּינִים בְּכָל שָּׁרְשֵׁיהֶן וּפְרָטֵיהֶן הָרָאשִׁיִּים, כִּי הִנֵּה עִיּוּן זֶה בִּבְחִינַת עִיּוּן – לֹא אֶמְצָעִי לְתַכְלִית וְלֹא הֲכָנִיִּי לְעִיּוּן עִיקָּרִי, אֲבָל הוּא הֲכָנִיִּי לְאֶמְצָעִי אַחֵר בִּלְתִּי עִיּוּנִי, וְהַיְינוּ מַעֲשֵׂה הַמִּצְוֹת, שֶׁגַּם הוּא אֶחָד מִן הָאֶמְצָעִיִּים לַתַּכְלִית כְּמוֹ שֶּׁבֵּאַרְתִּי, וַהֲרֵי זֶה עִיּוּן מִצְטָרֵךְ לְשֶׁיּוּכַל הַמַּעֲשֶׂה לֵיעָשׂוֹת, וּמִצַּד זֶה נִמְצָא גַּם הוּא מִכְּלָל הָאֶמְצָעִים, אַךְ בְּדֶרֶךְ מִקְרֶה כמ"ש:

וְהַחֵלֶק הַב' מִן הָאֶמְצָעִים בְּמִקְרֶה – הוּא כְּלָל קְצָת חָכְמוֹת שֶׁצְּרִיכִים אֲנַחְנוּ לָהֶם לְאֵיזֶה חֵלֶק מֵחֶלְקֵי מִצְוָה אוֹ מִצְוֹת. דֶּרֶךְ מָשָׁל, הַהַנְדָּסָה הַתִּשְׁבוֹרֶת וְהַתְּכוּנָה, שֶׁנִּצְטָרֵךְ לָהֶם לְעִנְיְנֵי מִצְוֹת הַעִיבּוּרִים וְהַכִּלְאַיִם וְהַתְּחוּמִין וְכַיּוֹצֵא:

תַּלְמִיד: הַרְשֵׁינִי וְאֶשְׁאָלְךָ בְּמַה יִבָּדְלוּ שְׁנֵי הַחֲלָקִים הָאֵלֶּה שֶׁמַּנִּיתָ אוֹתָם לִשְׁנַיִם?

ההבדל המהותי בין ביאור המצוות לשאר החכמות בענין האמצעי לתכלית

רַבִּי: הַהֶבְדֵּלִים בֵּינֵיהֶם מְבוֹאָרִים:

רִאשׁוֹנָה, כִּי הִנֵּה בֵּיאוּר הַמִּצְוֹת עִסְקוֹ הוּא עִנְיַן שֶׁהוּא עַצְמוֹ אֶמְצָעִי לַתַּכְלִית, כִּי הִנֵּה כֻּלּוֹ סוֹבֵב עַל הַמַּעֲשֶׂה הַמְּצוּוֶּה שֶׁהוּא אֶמְצָעִי לַתַּכְלִית כְּמוֹ שֶּׁבֵּאַרְתִּי, וְנִמְצָא שֶׁמְּגַמָּתוֹ הוּא יְדִיעַת מַה שֶׁהוּא אֶמְצָעִי לַתַּכְלִית. אַךְ אֵלֶּה הַחָכְמוֹת שֶׁזָּכַרְנוּ אֵין עִסְקָם עִנְיַן אֶמְצָעִי וְאֵין מְגַמָּתָם לְבָאֵר עִנְיַן זֶה, אֶלָּא עִסְקָם וּמְגַמָּתָם חֵלֶק מֵחֶלְקֵי הַמְּצִיאוּת שֶׁאֵין יְדִיעָתוֹ מִתְעַלֶּה וּמוֹרִיד לַתַּכְלִית הַכְּלָלִי, אֶלָּא שֶׁתְּשַׁמֵּשׁ יְדִיעָתוֹ לְעֵזֶר לְאֶחָד מֵעִנְיְנֵי הַמִּצְווֹת וְהָעֲבוֹדָה. דֶּרֶךְ מָשָׁל, הַהַנְדָּסָה עִסְקָהּ הוּא הַשִּׁיעוּר וְהַמִּדָּה, וּמְגַמָּתָהּ לְבָאֲרוֹ בְּכָל פְּרָטָיו. הַתִּשְׁבוֹרֶת עוֹסֶקֶת בַּמִּסְפָּר וּמְבָאֶרֶת כָּל פְּרָטָיו: וְכֵן כֻּלָּם: הֲרֵי שֶׁאֵין עִסְקָם עִנְיַן עוֹזֵר לַתַּכְלִית הַכְּלָלִי, אֶלָּא שֶׁיְּדִיעָתוֹ תּוֹעִיל לְעִנְיָן מֵעִנְיְנֵי הַמִּצְוֹת כמ"ש:

וְהַשְּׁנִיָּה, כִּי בֵּיאוּר הַמִּצְוֹת מִלְּבַד הֱיוֹתוֹ הֲכָנִיִּי לַמַּעֲשֶׂה, הוּא עַצְמוֹ קִיּוּם מִצְוָה, כִּי צִוָּנוּ הַבּוֹרֵא יִתְ' לַהֲגוֹת בְּתוֹרָתוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב, "וְדִבַּרְתָּ בָּם" (דברים ו, ז) וְכוּ', וְנִמְצָא שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ מִצְוָה לְבַד מֵהַתּוֹעֶלֶת הַיּוֹצֵא מִמֶּנּוּ לְקִיּוּם כָּל הַמִּצְוֹת. וּבַבְּחִינָה הַזֹּאת הוּא בְּעַצְמוֹ אֶמְצָעִי לַתַּכְלִית, לֹא בִּבְחִינַת עִיּוּן אֶלָּא בִּבְחִינַת מַעֲשֵׂה מִצְוָה. מַה שֶׁאֵין כֵּן יְדִיעַת הַחָכְמוֹת שֶׁזָּכַרְנוּ, שֶׁאֲנַחְנוּ לֹא נִצְטַוִּינוּ לַהֲגוֹת בָּהֶם, אַךְ יְדִיעָתָם הֶכְרֵחִית לָנוּ לְמַה שֶׁצְּרִיכִים אֲנַחְנוּ בְעִנְיָנִים מֵעִנְיְנֵי הָעֲבוֹדָה, וַהֲרֵי זֶה בַּפְּעוּלּוֹת הַמּוּכְרָחוֹת אֲשֶׁר לָנוּ בַּמַּעֲשֶׂה, שֶׁאִלּוּ יְצוּיָיר הֶעְדֵּר הֶכְרֵחָם לֹא הָיָה לָנוּ לְהִשְׁתַּדֵּל לַעֲשׂוֹתָם כְּלָל.

תַּלְמִיד: דְּבָרֶיךָ לִי לְמֵשִׁיב נֶפֶשׁ, וּבְנוֹעַם לִקְחֶךָ אַתָּה נוֹתֵן מַעֲדַנִּים לְנַפְשִׁי:

רַבִּי: אָשׁוּב עַתָּה לְהַשְׁלִים דְּבָרַי בְּבֵיאוּר אַרְבָּעָה הַמִּינִין שֶׁהִזְכַּרְתִּי לְךָ:

המין השלישי: חכמות העשויות לשרת את התכלית

הַמִּין הַג': הוּא, שֶׁאֵינוֹ אֶמְצָעִי לֹא מִצַּד עַצְמוֹ וְלֹא בְּמִקְרֶה, אַךְ הוּא שָׁב לְאֶמְצָעִי בְּמִקְרֶה.

וְהוּא כְּלָל הַחָכְמוֹת וְהַמְּלָאכוֹת אֲשֶׁר אֵין לָהֶם עִנְיַן בַּהֲבָנַת עִנְיְנֵי הַמִּצְוֹת וְלֹא בַּחֲקִירוֹת הָאֱלֹקִיּוֹת, אֲבָל כְּבָר יֵאוֹתוּ בִּזְמַן אֶחָד, אוֹ בְּאִישׁ אֶחָד, אוֹ בְּמָקוֹם אֶחָד – עִם הַתַּכְלִית:
דֶּרֶךְ מָשָׁל, הִנֵּה מִלְּבַד הַהֶכְרֵחַ אֲשֶׁר לָאָדָם לְפַרְנֵס אֶת עַצְמוֹ, חוֹבָה עָלָיו גַּם כֵּן מִצַּד הַתּוֹרָה שֶׁכָּךְ לִימְּדוּנוּ ז"ל, ""וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים" (דברים ל, יט), זוֹ אוּמָנוּת" (ירושלמי קדושין פ"א ה"ז): וְאָמְרוּ, "יָכוֹל יְהֵא יוֹשֵׁב וּבָטֵל? תַּלְמוּד לוֹמַר "בְּכָל מִשְׁלַח יָדְךָ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה" (דברים כח, כ)", (תנא דבי אליהו פ' י"ד): וְעַתָּה הַבּוֹחֵר בְּאַחַת מִן הָאוּמָּנֻיּוֹת לִהְיוֹת לוֹ לְפַרְנָסָה, הִנֵּה וַדַּאי שֶׁיִּצְטָרֵךְ לָדַעַת כָּל הַיְדִיעוֹת הַמִּצְטָרְכוֹת לָאוּמָנוּת הַהוּא.

דֶּרֶךְ מָשָׁל, מִי שֶׁיִּקַּח לוֹ לְאוּמָנוּת מְלֶאכֶת הָרְפוּאָה, הִנֵּה וַדַּאי שֶׁיִּצְטָרֵךְ לוֹ יְדִיעַת הַטֶּבַע, וְהַנִּיתּוּחַ וּשְׁאָר הָעִנְיָנִים הַמִּצְטָרְכִים לִהְיוֹת תּוֹפֵס בָּאוּמָנוּת הַזֶּה: אָדָם שֶׁצָּרִיךְ לָלֶכֶת בֵּין חַכְמֵי הַגּוֹיִם, הִנֵּה יֵאוֹת לוֹ שֶׁיִּלְמוֹד מַה שֶׁיְּכַבְּדוּהוּ בְּעֵינֵיהֶם, וְנִמְצָא שֵׁם שָׁמַיִם מִתְקַדֵּשׁ עַל יָדוֹ, וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה:

המין הרביעי: לימודים, מעשים ועיסוקים שכלל אינם משרתים את התכלית

אַךְ הַמִּין הַד': הוּא אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ אֶמְצָעִי לֹא מִצַּד עַצְמוֹ וְלֹא בְּמִקְרֶה, וְלֹא שָׁב לָזֶה כְּלָל.

וְהוּא כְּלָל הָעִיּוּנִים שֶׁאֵינָם נוֹגְעִים בַּהֲבָנַת הַמִּצְוֹת וְלֹא בַּחֲקִירוֹת הָאֱלֹקִיּוֹת, לְמִי שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לָהֶם – לֹא לְאוּמָנוּת וְלֹא לְשׁוּם טַעַם אַחֵר שֶׁל עֲבוֹדָה – אֶלָּא לְהִשְׁתּוֹקֵק בַּיְּדִיעָה הַהִיא מִפְּנֵי הָעֲרֵבוּת וְהַנּוֹעַם שֶׁמָּצָא בָהּ, כְּכָל הַטִּיּוּלִים הָאֲחֵרִים וְתַעֲנוּגוֹת בְּנֵי הָאָדָם:

הִנֵּה בֵּיאַרְתִּי לְךָ מִינֵי הָעִיּוּנִים לְמַדְרֵיגָתָם, וְאִם מִסְתַּפֵּק אַתָּה בְּדָבָר מִמַּה שֶׁבֵּיאַרְתִּי לְךָ, שָׁאַל:

תַּלְמִיד: אֵין לִי סָפֵק בְּכָל דְּבָרֶיךָ, כִּי עַל כֻּלָּם יָעִיד הַמְּצִיאוּת וְלֹא יוּכַל לְהִסְתַּפֵּק בָּהֶם אֶלָּא מִי שֶׁאֵין הַבְחָנָתּוֹ שְׁלֵימָה:

בירור חשיבות הדרגת מיני העיון ושיעורם

רַבִּי: אַחַר שֶׁבֵּיאַרְתִּי לְךָ מִינֵי הָעִיּוּנִים, הִנְּנִי צָרִיךְ לְבָאֵר לְךָ אֵיזֶה מֵהֶם רָאוּי לִבְחוֹר, וּבְאֵיזֶה שִׁיעוּר רָאוּי לִבְחוֹר בָּם: וְהִנֵּה זֶה פָּשׁוּט שֶׁלְּפִי רוֹב טוּב הַתּוֹלָדָה הַיּוֹצְאָה מִמַּעֲשֵׂה מַה אוֹ מִיעוּטוֹ, כָּךְ רָאוּי לְהַרְבּוֹת בַּמַּעֲשֶׂה הַהוּא אוֹ לְמַעֵט בּוֹ:

וְאִם כֵּן, הָעִיּוּן אֲשֶׁר תּוֹלַדְתּוֹ הִיא הַשָּׂגַת הַשְּׁלֵימוּת הָאֲמִיתִּי, וַדַּאי שֶׁרָאוּי לְהַרְבּוֹת בּוֹ כָּל מַה שֶׁאֶפְשָׁר, כִּי כְּפִי הַשִּׁיעוּר אֲשֶׁר נַרְבֶּה בּוֹ – כָּךְ יִהְיֶה שִׁיעוּר הַשְּׁלֵימוּת שֶׁנַּשִּׂיג. וּמִי שֶׁיִּפְחַת הַהִשְׁתַּדְּלוּת בּוֹ, כְּשִׁיעוּר מַה שֶׁיִּפְחוֹת – כָּךְ יִגְרָע מִמֶּנּוּ שְׁלֵימוּת:

אַךְ הַהֲכָנִיִּי שֶׁאֵין טוּב תּוֹלְדָתּוֹ אֶלָּא מִצַּד מַה שֶׁהוּא הֲכָנָה לָעִיקָּרִי, הִנֵּה כְשִׁיעוּר מַה שֶׁיִּצְטָרֵךְ מִמֶּנּוּ לָתּוֹעֶלֶת הָעִיקָּרִי, כָּךְ רָאוּי שֶׁיִּהְיֶה שִׁיעוּר הַהִשְׁתַּדְּלוּת בּוֹ – לֹא פַּחוֹת וְלֹא יוֹתֵר. כִּי אִם יִפְחוֹת מִן הַצּוֹרֵךְ – יִמָצֵא בְּעַצְמוֹ חִסָּרוֹן הֲכָנָה לְעִיקָּרִי, וְאִם יַרְבֶּה עַל הַצּוֹרֵךְ הִנֵּה הָרִיבּוּי הַהוּא מוֹתָר לְגַמְרֵי:

וְהַמִּין הַב', כְּמוֹ כֵן שֶׁאֵינוֹ אֶמְצָעִי אֶלָּא בְּמִקְרֶה, לִהְיוֹתוֹ דָּבָר מִצְטָרֵךְ וְהֲכָנִיִּי לְקִיּוּם הַמִּצְוֹת, הִנֵּה כְּפִי שִׁיעוּר מַה שֶׁנִּצְטָרֵךְ לוֹ לְקִיּוּם זֶה, הוּא שֶׁרָאוּי לְהִשְׁתַּדֵּל בּוֹ. לֹא פַּחוֹת – שֶׁלֹּא תֶחְסַר הֲכָנָה, וְלֹא יוֹתֵר – שֶׁלֹּא יִהְיֶה פּוֹעֵל בָּטֵל:

וְהַמִּין הַג', שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא שָׁב לַעֲבוֹדָה, הִנֵּה בְּמִדָּה הַזֹּאת יִמָּדֵד גַּם הוּא, שֶׁרַק בִּהְיוֹתוֹ לַעֲבוֹדָה, וּכְשִׁיעוּר הַמִּצְטָרֵךְ לָעִנְיָן הַהוּא שֶׁבּוֹ שָׁב לַעֲבוֹדָה – הוּא שֶׁיְּהֵא רָאוּי לְהִשְׁתַּדֵּל בּוֹ, וְכָל יוֹתֵר עַל זֶה אֵינוֹ אֶלָּא מוֹתָר וּבָטֵל:

כָּל שֶׁכֵּן הַמִּין הַד', שֶׁכֻּלּוֹ מוֹתָר וּבִלְתִּי רָאוּי כְּלָל, לְפִי הָעִיקָּרִים שֶׁהִקְדַּמְתִּי לְךָ, וְהַמִּשְׁתַּדֵּל בּוֹ אֵינוֹ אֶלָּא מַטֶּה וּמַפְרִיעַ עַצְמוֹ מִן הַשְּׁלֵימוּת, וְהוֹלֵךְ אַחֲרֵי הַהֶבֶל לְגַמְרֵי, "וּמְאוּמָה לֹא יִשָּׂא בַעֲמָלוֹ שֶׁיֹּלֵךְ בְּיָדוֹ" (קהלת ה, יד) לְעוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ אָרוֹךְ:

סיכום הדרגת הפעולות המביאות לתכלית

תַּלְמִיד: מַה שֶׁנִּרְאֶה לִי לִלְקוֹט מִכְּלָל דְּבָרֶיךָ הוּא:

• שֶׁעִיקָּר עִיּוּנוֹ שֶׁל הָאָדָם רָאוּי שֶׁיִּהְיֶה בַּאֱלֹקִיוּת, וִיעַיֵּין בְּכִתְבֵי הַקֹּדֶשׁ וּבְבֵיאוּרֵיהֶם וּמַאַמְרֵי חז"ל, לְמַה שֶׁצָּרִיךְ לִבְנוֹת עָלָיו בִּנְיְנֵי הָעִיּוּן בַּאֱלֹקִיוּת.
• וּבַהִיגָּיוֹן – שִׁיעוּר מַה שֶׁצָּרִיךְ לָדַעַת דַּרְכֵי הַחֲקִירָה וְהַלִּימּוּד וְלֹא יוֹתֵר.
• וּבְבֵיאוּר הַמִּצְוֹת וְהַדִּינִים, מַה שֶׁצָּרִיךְ לְמַעֲשֵׂה:
• וּבְחָכְמוֹת הַהַנְדָּסָה וְהַתִּשְׁבוֹרֶת וְזוּלָתָם, שֶׁיְּדִיעָתָם הֶכְרֵחִית לָעִנְיָנִים מִן הַמִּצְוֹת, שִׁיעוּר מַה שֶׁיִּצְטָרֵךְ לַדָּבָר הַזֶּה וְלֹא יוֹתֵר.
• וּבִשְׁאָר הַחָכְמוֹת שֶׁאֵין לָהֶם עִנְיַן לֹא בַּאֱלֹקִיוּת וְלֹא בַּמִצְוֹת, מַה שֶׁצָּרִיךְ לָהֶם לְאֵיזֶה טַעַם שֶׁל עֲבוֹדָה לְבַד, וּבַשִּׁיעוּר הַמִּצְטָרֵךְ לְפִי הַטַּעַם הַהוּא וְלֹא יוֹתֵר.
• וּמִי שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לָהֶם, אֵין לוֹ לְהִשְׁתַּדֵּל בָּהֶם כְּלָל, אֶלָּא יִהְיֶה כּוֹבֵשׁ תְּשׁוּקָתוֹ כְּמוֹ שֶׁכּוֹבְשָׁהּ בְּעִנְיַן כָּל שְׁאָר הַמּוֹתָרוֹת, בְּמַאֲכָלִים וְטִיּוּלִים וְכַדּוֹמֶה:

הבדל בין העיון באלוקות לעיון במצוות

רַבִּי: כַּפְתּוֹר וָפֶרַח: אֵין לְהַיְמִין וְאֵין לְהַשְׂמְאִיל מִכָּל אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ. אַךְ עוֹדֶנִּי צָרִיךְ לְהַזְהִיר לְךָ קְצָת הַזְהָרוֹת בִּקְצָת מִן הָעִיקָּרִים הָאֵלֶּה: כִּי הִנֵּה חֵלֶק בֵּיאוּר הַמִּצְוֹת כְּבָר הֶרְאִיתִיךָ שֶׁהוּא אֶמְצָעִי לְמִקְרֶה מִצַּד הַמַּעֲשֶׂה, אַךְ הוּא בְּעַצְמוֹ מִצְוָה כמ"ש, וְאִם כֵּן וַדַּאי שֶׁיִּהְיֶה יוֹתֵר רָאוּי לְהִשְׁתַּדֵּל בּוֹ מֵהִשְׁתַּדֵּל בַּחָכְמוֹת הָהֵם בְּלֹא צוֹרֶךְ, כִּי זֶה מִצְוָה וְזֶה לֹא: אָמְנָם עַל כָּל פָּנִים לֹא יְגִיעַ עֶרְכּוֹ לְעֵרֶךְ הָעִיּוּן בַּאֱלֹקִיוּת, כִּי זֶה יֵשׁ בּוֹ שְׁתַּיִם לְטוֹבָה:

• דְּהַיְינוּ הַלִּימּוּד שֶׁהוּא גַּם כֵּן מִצְוָה,
• וּמַהוּת הָעִיּוּן שֶׁהוּא אֶמְצָעִי הַיּוֹתֵר חָזָק לְהַשָּׂגַת הַשְּׁלֵימוּת:

וְהָעִיּוּן בְּבֵיאוּר הַמִּצְוָה אֵין בּוֹ אֶלָּא אֶחָד שֶׁהוּא הֱיוֹתוֹ מִצְוָה כמ"ש: אַךְ בִּבְחִינַת מַהוּת הָעִיּוּן אֵינוֹ אֶלָּא הֲכָנָה לְמַעֲשֶׂה, וְאִם כֵּן יוּתַּן לוֹ חֵלֶק בַּהִשְׁתַּדְּלוּת יוֹתֵר מִשְּׁאָר הַדְּבָרִים – אַךְ לֹא יְגִיעַ אֶל הַשִּׁיעוּר הַהִשְׁתַּדְּלוּת בַּאֱלֹקִיוּת אֶלָּא כְּעֵרֶךְ הַטָּפֵל עִם הָעִיקָּרִי:

שיעור העיון למורה הוראה

עוֹד צָרִיךְ שֶׁתַּבְדִּיל בֵּין מִי שֶׁרַבִּים צְרִיכִין לוֹ לְהוֹרוֹת הוֹרָאָה, וּבֵין מִי שֶׁאֵינָם צְרִיכִין לוֹ. כִּי אֶת שֶׁרַבִּים צְרִיכִין לוֹ, יִצְטָרֵךְ לְהַרְבּוֹת קְצָת יוֹתֵר בַּחֵלֶק הַזֶּה שֶׁל בֵּיאוּר הַמִּצְוֹת יוֹתֵר מִן הָאֲחֵרִים:

אזהרה למדריגת במין העיון השלישי

עוֹד צָרִיךְ אֲנִי לְהַזְהִירְךָ בְּחֵלֶק הָעִיּוּן אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ אֶמְצָעִי כְּלָל, אַךְ שָׁב לַעֲבוֹדָה, כִּי כָּאן צָרִיךְ הַשְׁקָפָה גְּדוֹלָה לִינַצֵּל מִפִּיתּוּיֵי הַיֵּצֶר וְעָרְמַת כְּזָבָיו, שֶׁפְּעָמִים רַבּוֹת עוֹשֶׂה לָאָדָם שֶׁיִּטְעֶה הוּא אֶל עַצְמוֹ וְלוֹקֵחַ מִן הָעִיּוּנִים מַה שֶׁטָּעוּתוֹ נוֹטְלוֹ, וְאוֹמֵר לְנַפְשׁוֹ "זֶה צָרִיךְ לִי", אוֹ "זֶה שָׁב לָעֲבוֹדָה, וְכַוָּנָתִי לַשָּׁמַיִם", "מִזֶּה יֵצֵא לִי תּוֹעֶלֶת בְּמִדּוֹת אוֹ בְּדֵעוֹת": וְאוּלָם אֲמִתַּת הַדָּבָר אֵינוֹ אֶלָּא שֶׁתַּאֲוָתוֹ הִיא הַנּוֹטָה אוֹתוֹ וְאַחֲרֶיהָ הוּא נִמְשָׁךְ: וְאִם יְבַקֵּשׁ הַדָּבָר יִרְאֶה שֶׁאוֹתוֹ הַתּוֹעֶלֶת שֶׁהוּא חוֹשֵׁב, אוֹ אוֹמֵר, אוֹ רוֹצֶה לוֹמַר שֶׁיִּלְקוֹט מִן הָעִיּוּן הַהוּא, כְּבָר יֵצֵא לוֹ מִן הָעִיּוּנִים הַתּוֹרִיִּים – גַּם כֵּן אִם יַעֲמֹל בָּם, וְאוּלַי יוֹתֵר שָׁלֵם:

תכלית הפעולות הבחיריות

כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר, הַטּוֹב וְהָרַע שְׁנֵיהֶם נְתוּנִים הֵם לִבְנֵי הָאָדָם. הָרוֹצֶה שֶׁיִּחְיֶה יִבְחַר בַּחַיִּים, וְאַל יַטְעֶה אֶת עַצְמוֹ. וּמִקְרָא מַלֵּא צוֹוֵחַ וְאוֹמֵר, "הַחַיִּים וְהַמָּוֶת נָתַתִּי לְפָנֶיךָ… וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים לְמַעַן תִּחְיֶה" (דברים ל, יט):

תַּלְמִיד: הִנֵּה הִגְדַּלְתָּ חַסְדְּךָ עִמָּדִי בַּאֲשֶׁר לִמַּדְתַּנִי עַד הֵנָּה. עַתָּה הוֹאֵל נָא וְהוֹדִיעֵנִי אֵיזֶה סֵדֶר אֶקַּח לְלִימּוּדַי לְמַעַן אַצְלִיחַ:

דרך ותוכנית חכמת הלימוד להשגת התכלית

רַבִּי: הִנֵּה מַה שֶׁצָּרִיךְ כָּל הָרוֹצֶה לִהְיוֹת חָכָם בְּיִשְׂרָאֵל לָדַעַת תְּחִילָּה, הוּא כ"ד הַסְּפָרִים עִם בֵּיאוּרֵיהֶם הָרָאשִׁיִּים. וְאַחֲרֵי זֶה י"ג מִדּוֹת שֶׁהַתּוֹרָה נִדְרֶשֶׁת בָּהֶם, עִם כָּל בֵּיאוּרֵיהֶם, כִּי הֵם דַּרְכֵי הַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה: אַחַר כָּךְ צָרִיךְ שֶׁיֵּדַע לִימּוּד הַשַּׁ"ס עַד שֶׁיֵּדַע לְהָבִין כָּל הָלְכָה שֶׁתִּהְיֶה עַל בּוּרְיָהּ, וְיֵדַע דַּרְכֵי הַמַּשָּׂא וּמַתָּן בְּקוּשְׁיוֹת וּבְתֵירוּצִים: וְיֵדַע לְהַבְדִּיל בֵּין תֵּירוּצֵי הַדְּחִיָּה וּבֵין הַתֵּירוּצִים הָאֲמִתִּיִּים וּבֵין הַקּוּשְׁיוֹת הַנַּעֲשׂוֹת לְהַצָּעָה לְתֵירוּץ, וְהַקּוּשְׁיוֹת הַחֲזָקוֹת וְהָאֲמִיתִּיּוֹת. וְאַחַר שֶׁיֵּדַע כָּל אֵלֶּה רָאוּי שֶׁיִּלְמוֹד כָּל הַשַּׁ"ס מֵרֹאשׁוֹ לְסוֹפוֹ, בַּהֲבָנַת כָּל פְּשׁוּטֵי הַסֻּוּגְיוֹת עַל בּוּרְיָן:

אַחֲרֵי כֵּן צָרִיךְ שֶׁיִּלְמוֹד סֵפֶר "הַיָּד" להרמב"ם מֵרֹאשׁוֹ לְסוֹפוֹ עִם מְפָרְשָׁיו, לָדַעַת מוֹצָא כָּל דִּין וָדִין: אַחֵר כָּךְ יִלְמוֹד הַשֻׁלְחָן עָרוּךְ וַיִּרְאֶה כָּל דִּין שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חִלּוּק מִדִּבְרֵי הרמב"ם, אוֹ נוֹסַף עֲלֵיהֶם יְבַקֵּשׁ מוֹצְאוֹ 'בְּבֵּית יוֹסֵף' וְיָבִין טַעְמוֹ וְנִימּוּקוֹ: אַחַר כָּךְ יִלְמוֹד כָּל מִדְרְשֵׁי הַקַּדְמוֹנִים עַד תּוּמָּם: עוֹד יִלְמוֹד מְלֶאכֶת הַהִיגָּיוֹן וְהַמְּלִיצָה וְהַשִּׁיר עַד שֶׁיֵּדַע אוֹתָם, וְיִזָּהֵר לִלְמוֹד אוֹתָם מִסִּפְרֵי הַמְּחַבְּרִים שֶׁקָּצְרוּ בָּהֶם: עוֹד יִלְמוֹד עִיקָּרִי הַהַנְדָּסָה הַתִּשְׁבוֹרֶת וְהַתְּכוּנָה הָרָאשִׁיִּים עַד שֶׁיֵּדָעֵם, וּשְׁאָר הַחָכְמוֹת וְהַמְּלָאכוֹת מַה שֶׁצָּרִיךְ לוֹ יִלְמוֹד עַד שֶׁיֵּדָעֵם: וְאָז יָשִׂים עִיקָּר כָּל עִיּוּנוֹ בֵּאלֹקִיוּת כָּל יְמֵי חַיָּיו:

וְאוּלָם אֵין צָרִיךְ שֶׁיִּלְמוֹד כָּל הַשַּׁ"ס תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ יַתְחִיל בהרמב"ם וְאַחַר כָּךְ הַמִּדְרָשִׁים וְאַחַר כָּךְ הַחָכְמוֹת, אֶלָּא יְחַלֵּק שָׁעוֹתָיו לַלִּימּוּדִים הָאֵלֶּה וְיַרְבֶּה תְּחִלָּה בְּאוֹתָם שֶׁכַּמּוּתָם יֶתֶר עַד שֶׁיִּגְמוֹר אוֹתָם, וְאַחַר שֶׁגְּמָרָם אָז יוּכַל לְמַעֵט בָּהֶם מֵרְגִילוּתוֹ הָרִאשׁוֹן, רַק שֶׁיִּקְבַּע לָהֶם שָׁעוֹת לְשֶׁלֹּא יִשְׁכָּחֵם: וְהַמְּלָאכוֹת וְהַחָכְמוֹת הַחִיצוֹנִיּוֹת כְּשֶׁיֵּדָעֵם יַנִּיחֵם, אַךְ לְמַעַן לֹא יִשְׁכְּחֵם יַחְזוֹר עֲלֵיהֶן בְּהִפָּנוֹתוֹ אֶל בֵּית הַמַּיִם:

וִיחַלֵּק שְׁעוֹתָיו בְּאוֹפֶן שֶׁעִיקָּר עִיּוּנוֹ וְהִשְׁתַּדְּלוּתוֹ יִהְיֶה בַּאלֹקִיוּת, וּמִכֹּל שְׁאָר חֶלְקֵי הַתּוֹרָה לֹא יָנִיחַ יָדוֹ, אֶלָּא יִלְמוֹד בָּהֶם דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ לְחִיבּוּבָהּ שֶׁל תּוֹרָה, "וְה' יִתֵּן חָכְמָה מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה" (משלי ב, ו):

בילא"ו: