מאמר הגאולה | פתיחה.

מאמר הגאולה | פתיחה.

אַל תִּשְׂמְחִי אֹיַבְתִּי לִי כִּי נָפַלְתִּי – קָמְתִּי, כִּי אֵשֵׁב בַּחשֶׁךְ יְהֹוָה אוֹר לִי (מיכה ז' ח').

mamar.hageula

הכנת הגאולה בתקופת הגלות.

זה הפסוק מודיע סוד בטחון ישראל ותקוותם שיגאלו גאולה שלמה במהרה בימינו אמן. ולגאולה ימצאו הכנות רבות ופעילות גדולות וחזקות מאד, נודעים למשכילים אשר ניסו ללכת בדרכי החכמה ועמדו על אמתה. וכאשר תתפשט החכמה בעולם אז יראו וידעו הכל כמה הגדיל ה' לעשות עמנו, כי כאשר חשבו ישראל שהסתיר הקב"ה את פניו מהם ועזב אותם, אז הקב"ה מכין להם [1]אוצרות גדולים אשר לרחבם אין קץ ולגדולתם אין תכלית, ובאוצרות האלה היה נותן כל הון יקר ונעים וכל סגולת מלכים בכל עת ובכל שעה עד שנתמלאו אלה האוצרות מה שאין הפה יכולה לדבר ואוזן לשמוע ואפילו לב להרהר. וכשיגיע זמן המנוחה הגדולה העתידה להגלות בעולם יפתחו כל האוצרות האלה ומהם יצאו כל מיני מחמדים וינתנו לישראל חלק עבודתם הקשה שעבדו בגלותם.

 אין הטוב נאבד בגלות אלא נצבר לעתיד לבוא.

ועל הסוד הגדול הזה נאמר "שַׂמְּחֵנוּ כִּימוֹת עִנִּיתָנוּ שְׁנוֹת רָאִינוּ רָעָה", כי כל הימים שהיו ישראל בגלות ואור לא נגה עליהם, אותו האור הראוי לאותם הימים לא אבד אלא כל האור ההוא היה הקב"ה גונזו באלה האוצרות שאמרתי לך, וכשיהיה הזמן לפתוח אותם אז יצא כל האור ההוא כאחד ואז יהיה זמן שמחה לישראל אשר כמוה לא נהייתה, ויתוקן העולם במנוחה והשקט ולא יהיה עוד יגון בעולם כלל.

ואם תאמר, שאין (שאם) הפסוק מדבר רק על מספר השנים, הרי לא נשאר בששת האלפים השנים אשר לעולם כימים שהיינו בגלות עד היום הזה? וצריך שתדע כי גאולת מצרים והגאולה העתידה שוות הן בדברים הרבה, רק שהעתידה עוד תגדיל יותר (מגאולת מצרים) כי אז תמצא הבריאה מנוח אשר לא מצאה למיום היותה ועד עתה.

והנני מפרש לך עניני גאולת מצרים ועניינים רבים בגאולה העתידה ותראה נפלאות תמים דעים – אפס כי לא אוכל עתה להאריך יותר כי הדברים גדולים ונכבדים מאוד ועיקר החכמה שלא להרחיב בה וע"כ אהיה מקצר ועולה. ואניח לפניך עקרים רבים וחזקים מאוד, ואתה תתגבר בשכלך להבין בהם ולרדת אל סופם וה' יתן חכמה מפיו דעת ותבונה.

 

הרחבות.


[1] "יתיב רבי יוחנן וקא דריש עתיד הקב"ה להביא אבנים טובות ומרגליות שהם שלשים על שלשים וחוקק בהן עשר על עשרים ומעמידן בשערי ירושלים. לגלג עליו אותו תלמיד השתא כביעתא דציצלא לא משכחינן כולי האי משכחינן? לימים הפליגה ספינתו בים חזא מלאכי השרת דיתבי וקא מינסרי אבנים טובות ומרגליות שהם ל' על ל' וחקוק בהן עשר ברום עשרים. אמר להו הני למאן? אמרו ליה שעתיד הקב"ה להעמידן בשערי ירושלים. אתא לקמיה דרבי יוחנן אמר ליה: דרוש רבי לך נאה לדרוש כאשר אמרת כן ראיתי. אמר לו ריקא אלמלא (לא) ראית לא האמנת?! מלגלג על דברי חכמים אתה. נתן עיניו בו ונעשה גל של עצמות". בבא בתרא עה' א'.