תיקון היחוד היומי
תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא
תקונא עשרין ותשע
(דף עג ע"א) "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים" (בראשית א, א), בּ' נְקוּדָה בְּהֵיכָלֵיהּ, עֲלֵיהּ אִתְּמַר "גַּן נָעוּל אֲחֹתִי כַלָּה גַּל נָעוּל מַעְיָן חָתוּם" (שיר השירים ד, יב), מָאן "מַעְיָן חָתוּם"? דָּא נְקוּדָה, מָאן נִיהוּ נָעוּל דִּילָהּ, דָּא ו' דְּסָתִים לְהֵיכָלָא וּבָהּ אִתְעֲבִיד ם סְתִימָא, אִיהִי ם רַבְּתָא מִלְּםַרְבֵּה הַמִּשְׂרָה, וְהַאי נְקוּדָה עֲלָהּ אִתְּמַר "וְנֶעֶלְמָה מֵעֵינֵי כָל חָי וּמֵעוֹף הַשָּׁמַיִם נִסְתָּרָה" (איוב כח, כא). וְהַאי נְקוּדָה מִסִּטְרָא דִיְמִינָא אִתְקְרִיאַת 'אַהֲבָה', וּמִסִּטְרָא דִשְׂמָאלָא אִתְקְרִיאַת 'יִרְאָה', וּמִסִּטְרָא דְעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא אִתְקְרִיאַת 'תּוֹרָה', וְאִיהִי מִצְוָה, דְּעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא כְּלִיל תַּרְוַיְיהוּ, בְּגִין דְּאִיהוּ ו' כְּלִיל י"ה דְּאִינוּן לִימִינָא וּשְׂמָאלָא, וְאִיהוּ ו' בְּאֶמְצָעִיתָא כְּלִיל תַּרְוַיְיהוּ, וּשְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה מִצְוָה כְּלִילָא מֵאַרְבַּע אַתְוָון, אִיהִי אִתְקְרִיאַת י' מִסִּטְרָא דְחָכְמָה, ה' מִסִּטְרָא דְאִימָּא עִלָּאָה, וְאִתְקְרִיאַת תּוֹרָה מִסִּטְרָא דְעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "יְהֹוָה קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ" (משלי ח, כב), דַּרְכּוֹ דֶּרֶךְ ו', "קָנָנִי" דְּאִיהוּ קֵן דִּילָהּ, וּבְגִין דְּאִיהִי כְלִילָא מִכֻּלְּהוּ אַרְבַּע אִתְקְרִיאַת מִצְוָה, מ"ץ בְּאוֹתִיּוֹת אַ"תּ בַּ"שׁ אִיהוּ י"ה, י"ם ה"ץ, וּבָהּ כְּלִילָן פִּקּוּדִין דַּעֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה, פִּקּוּדִין דְּלֹא תַעֲשֶׂה מִסִּטְרָא דְּדִין דְּאִיהוּ אלהים דְּתַמָּן י"ה, וַעֲלָהּ אִתְּמַר זֶה שְּׁמִ"י וְהָא אוּקְמוּהוּ, פִּקּוּדִין דַּעֲשֵׂה מִסִּטְרָא דִיְמִינָא דְאִיהוּ רַחֲמֵי דִּכְלִילָן בְּאַבְרָהָם, וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "בְּרֹגֶז רַחֵם תִּזְכּוֹר" (חבקוק ג, ב).
קָם סָבָא חַד מִבָּתַר טוּלָא, וְאָמַר רַבִּי רַבִּי בּוֹצִינָא קַדִּישָׁא, קוּם אַדְלֵיק שְׁרַגָּא דְאִיהִי מִצְוָה, שְׁכִינְתָּא קַדִּישָׁא, דַּעֲלָהּ אִתְּמַר "אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ לֹא תִכְבֶּה" (ויקרא ו, ו), וַעֲלָהּ אִתְּמַר לְהַעֲלֹת "נֵר תָּמִיד" (ויקרא כד, ב), "נֵר יְהֹוָה" (משלי כ, כז) אִתְקְרִיאַת וַדַּאי, אוֹר דְּנָהִיר בֵּיהּ נִשְׁמַת אָדָם, קוּם אַדְלֵיק בָּהּ.
קָם רַבִּי שִׁמְעוֹן עַל רַגְלוֹי וְיָתִיב רִגְעָא חֲדָא וְאָמַר, רִבּוֹן עָלְמִין דְּאַנְתְּ אִיהוּ מָארֵי מַלְכִין וְגָלֵי רָזִין, יְהֵא רַעֲוָא דִילָךְ לְסַדְרָא מִלִּין בְּפִימָאִי, לְקַיְימָא בִּי הַאי קְרָא "וְאָנֹכִי אֶהְיֶה עִם פִּיךָ" (שמות ד, יב), דְּלָא אֵעוּל בְּכִסּוּפָא קֳדָמָךְ, פָּתַח וְאָמַר.
תקונא תלתין
בְּרֵאשִׁית מָאן רֵאשִׁית דָּא חָכְמָה, דָּא נְקוּדָה דִלְגַאו, דְּאִתְּמַר בָּהּ "כָּל כְּבוּדָּה בַת מֶלֶךְ פְּנִימָה" (תהלים מה, יד), וְדָא יִרְאָה דְּאִיהִי פִּקּוּדָא קַדְמָאָה, וַעֲלָהּ אִתְּמַר "יִרְאַת יְהֹוָה רֵאשִׁית דָּעַת" (משלי א, ז), וְאִיהִי רְמִיזָא בְמִלַּת בְּרֵאשִׁית, וְאִית יִרְאָה רָעָה רְצוּעָה לְאַלְקָאָה לְחַיָּיבַיָּא, וְהַאי נְקוּדָה אִיהִי אוֹת שַׁבָּת וְיוֹמִין טָבִין וְאוֹת דִּתְּפִלִּין וְאוֹת דִּבְּרִית מִילָה, הַהִיא רְצוּעָה אִיהִי יִרְאָה רָעָה אִיהִי עָרְלָה, זַכָּאָה אִיהוּ מָאן דְּאַעֲבַר לָהּ מִנֵּיהּ, דְּלֵית לָהּ רְשׁוּ לִרְצוּעָה לְאַלְקָאָה לֵיהּ, וְהַאי נְקוּדָה עֲלָהּ אִתְּמַר "מְחַלְלֶיהָ מוֹת יוּמָת" (שמות לא, יד), מַאי מְחַלֲלֶיהָ? אֶלָּא מָאן דְּאַעִיל רְשׁוּ נוּכְרָאָה בְּחָלָל דִּילָהּ דְּאִיהִי רְשׁוּת הַיָּחִיד, דַּעֲלָהּ אִתְּמַר "וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִיא מִתּוֹךְ הַקָּהָל כִּי אֶת מִקְדַּשׁ יְהֹוָה טִמֵּא" (במדבר יט, כ).
וְכֹלָּא אִתְרְמִיז בְּהַאי תֵּיבָה יִרְאָ"ה בְּרִי"ת שַׁבָּ"ת, כְּגַוְונָא דָא יִרְאַ"ת בְּרֵאשִׁי"ת, בְּרִי"ת בְּרֵאשִׁי"ת, שַׁבָּ"ת בְּרֵאשִׁי"ת, וְהַאי נְקוּדָה אִיהִי רֵאשִׁית, "יְהֹוָה קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ" (משלי ח, כב), כְּגַוְונָא דָא בְּרֵאשִׁית, כֹּלָּא אִיהִי נְקוּדָה חֲדָא, אִיהִי רֵאשִׁית, וְאִיהִי אוֹת בְּרִית, וְאִיהִי אוֹת שַׁבָּת, וְאִיהִי יִרְאַת יְהֹוָה.
במידה ויש שמות שמופיעים בצבע אדום, או שמות שמכילים גרשיים כדוגמת יאהדונה"י -> אין להוציא אותם בפה – אלא רק לקרא בעינים
תקונא עשרין ותשע
(דף עג ע"א) "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים" (בראשית א, א), בּ' נְקוּדָה בְּהֵיכָלֵיהּ, עֲלֵיהּ אִתְּמַר "גַּן נָעוּל אֲחֹתִי כַלָּה גַּל נָעוּל מַעְיָן חָתוּם" (שיר השירים ד, יב), בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִי"ם, בּ' נְקֻדָּה בְהֵיכָלוֹ, עָלֶיהָ נֶאֱמַר גַּן נָעוּל אֲחוֹתִי כַלָּה גַּל נָעוּל מַעְיָן חָתוּם. מָאן "מַעְיָן חָתוּם"? דָּא נְקוּדָה, מָאן נִיהוּ נָעוּל דִּילָהּ, דָּא ו' דְּסָתִים לְהֵיכָלָא וּבָהּ אִתְעֲבִיד ם סְתִימָא, אִיהִי ם רַבְּתָא מִלְּםַרְבֵּה הַמִּשְׂרָה, וְהַאי נְקוּדָה עֲלָהּ אִתְּמַר "וְנֶעֶלְמָה מֵעֵינֵי כָל חָי וּמֵעוֹף הַשָּׁמַיִם נִסְתָּרָה" (איוב כח, כא). מִי הַמַּעְיָן הֶחָתוּם? זוֹ נְקֻדָּה. מִי הוּא הַנָּעוּל שֶׁלָּהּ? זֶה ו' שֶׁסָּתוּם לַהֵיכָל, וּבוֹ נַעֲשֵׂית ם סְתוּמָה, הִיא ם גְּדוֹלָה מִלְּםַרְבֶּה הַמִּשְׂרָה, וְעַל הַנְּקֻדָּה הַזּוֹ נֶאֱמַר וְנֶעֶלְמָה מֵעֵינֵי כָל חָי וּמֵעוֹף הַשָּׁמַיִם נִסְתָּרָה,וְהַאי נְקוּדָה מִסִּטְרָא דִיְמִינָא אִתְקְרִיאַת 'אַהֲבָה', וּמִסִּטְרָא דִשְׂמָאלָא אִתְקְרִיאַת 'יִרְאָה', וּמִסִּטְרָא דְעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא אִתְקְרִיאַת 'תּוֹרָה', וְהַנְּקֻדָה הַזּוֹ מִצַּד הַיָּמִין נִקְרֵאת אַהֲבָה, וּמִצַּד הַשְּׂמֹאל נִקְרֵאת יִרְאָה, וּמִצַּד הָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי נִקְרֵאת תּוֹרָה,
וְאִיהוּ ו' בְּאֶמְצָעִיתָא כְּלִיל תַּרְוַיְיהוּ, וְאִיהִי מִצְוָה, דְּעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא כְּלִיל תַּרְוַיְיהוּ, בְּגִין דְּאִיהוּ ו' כְּלִיל י"ה דְּאִינוּן לִימִינָא וּשְׂמָאלָא, שֶׁהָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי כּוֹלֵל אֶת שְׁנֵיהֶם, וְהִיא מִצְוָה, שֶׁהָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי כּוֹלֵל אֶת שְׁנֵיהֶם, מִשּׁוּם שֶׁהַו' כּוֹלֵל אֶת י"ה, שֶׁהֵם לְיָמִין וְלִשְׂמֹאל, וְהַו' בָּאֶמְצַע כּוֹלֵל אֶת שְׁנֵיהֶם, וּשְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה מִצְוָה כְּלִילָא מֵאַרְבַּע אַתְוָון, אִיהִי אִתְקְרִיאַת י' מִסִּטְרָא דְחָכְמָה, ה' מִסִּטְרָא דְאִימָּא עִלָּאָה, וְאִתְקְרִיאַת תּוֹרָה מִסִּטְרָא דְעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, וְהַשְּׁכִינָה הַתַּחְתּוֹנָה מִצְוָה הַכְּלוּלָה מֵאַרְבַּע אוֹתִיּוֹת, הִיא נִקְרֵאת י' מִצַּד הַחָכְמָה, ה' מִצַּד הָאֵם הָעֶלְיוֹנָה, וְנִקְרֵאת תּוֹרָה מֵהַצַּד שֶׁל הָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי. הֲדָא הוּא דִכְתִיב "יְהֹוָה קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ" (משלי ח, כב), דַּרְכּוֹ דֶּרֶךְ ו', "קָנָנִי" דְּאִיהוּ קֵן דִּילָהּ, וּבְגִין דְּאִיהִי כְלִילָא מִכֻּלְּהוּ אַרְבַּע אִתְקְרִיאַת מִצְוָה, מ"ץ בְּאוֹתִיּוֹת אַ"תּ בַּ"שׁ אִיהוּ י"ה, י"ם ה"ץ, וּבָהּ כְּלִילָן פִּקּוּדִין דַּעֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב יהו"ה קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ, דַּרְכּוֹ דֶּרֶךְ ו', קָנָנִי שֶׁהוּא הַקֵּן שֶׁלָּהּ, וּמִשּׁוּם שֶׁהִיא כְלוּלָה מִכָּל הָאַרְבַּע, נִקְרֵאת מִצְוָה. מ"ץ בְּאוֹתִיּוֹת א"ת ב"ש הוּא י"ה, י"ם ה"ץ, וּבָהּ כְּלוּלִים מִצְווֹת עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה.
פִּקּוּדִין דְּלֹא תַעֲשֶׂה מִסִּטְרָא דְּדִין דְּאִיהוּ אלהים דְּתַמָּן י"ה, וַעֲלָהּ אִתְּמַר זֶה שְּׁמִ"י וְהָא אוּקְמוּהוּ, פִּקּוּדִין דַּעֲשֵׂה מִסִּטְרָא דִיְמִינָא דְאִיהוּ רַחֲמֵי דִּכְלִילָן בְּאַבְרָהָם, וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "בְּרֹגֶז רַחֵם תִּזְכּוֹר" (חבקוק ג, ב). הַמִּצְווֹת שֶׁל לֹא תַעֲשֶׂה מִצַּד הַדִּין שֶׁהוּא אֱלֹהִי"ם, שֶׁשָּׁם י"ה, וְעָלֶיהָ נֶאֱמַר זֶה שְּׁמִ"י, וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהוּ. מִצְווֹת עֲשֵׂה מִצַּד הַיָּמִין שֶׁהוּא רַחֲמִים, שֶׁכְּלוּלִים בְּאַבְרָהָם, וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר בְּרֹגֶז רַחֵם תִּזְכֹּר. קָם סָבָא חַד מִבָּתַר טוּלָא, וְאָמַר רַבִּי רַבִּי בּוֹצִינָא קַדִּישָׁא, קוּם אַדְלֵיק שְׁרַגָּא דְאִיהִי מִצְוָה, שְׁכִינְתָּא קַדִּישָׁא, דַּעֲלָהּ אִתְּמַר "אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ לֹא תִכְבֶּה" (ויקרא ו, ), קָם זָקֵן אֶחָד מֵאַחַר הַצֵּל (הַכֹּתֶל) וְאָמַר: רַבִּי רַבִּי, מְנוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, קוּם הַדְלֵק נֵר שֶׁהִיא מִצְוָה, הַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁעָלֶיהָ נֶאֱמַר אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ לֹא תִכְבֶּה,
וַעֲלָהּ אִתְּמַר לְהַעֲלֹת "נֵר תָּמִיד" (ויקרא כד, ב), "נֵר יְהֹוָה" (משלי כ, כז) אִתְקְרִיאַת וַדַּאי, אוֹר דְּנָהִיר בֵּיהּ נִשְׁמַת אָדָם, קוּם אַדְלֵיק בָּהּ. וְעָלֶיהָ נֶאֱמַר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד, נֵר יהו"ה נִקְרֵאת וַדַּאי, הָאוֹר שֶׁמְּאִירָה בּוֹ נִשְׁמַת אָדָם, קוּם הַדְלֵק בָּהּ. קָם רַבִּי שִׁמְעוֹן עַל רַגְלוֹי וְיָתִיב רִגְעָא חֲדָא וְאָמַר, רִבּוֹן עָלְמִין דְּאַנְתְּ אִיהוּ מָארֵי מַלְכִין וְגָלֵי רָזִין, קָם רַבִּי שִׁמְעוֹן עַל רַגְלָיו, וְיָשַׁב רֶגַע אֶחָד וְאָמַר: רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, שֶׁאַתָּה הוּא בַּעַל הַמְּלָכִים וּמְגַלֶּה רָזִים, יְהֵא רַעֲוָא דִילָךְ לְסַדְרָא מִלִּין בְּפִימָאִי, לְקַיְימָא בִּי הַאי קְרָא "וְאָנֹכִי אֶהְיֶה עִם פִּיךָ" (שמות ד, יב), דְּלָא אֵעוּל בְּכִסּוּפָא קֳדָמָךְ, פָּתַח וְאָמַר.יְהִי רְצוֹנְךָ לְסַדֵּר דְּבָרִים בְּפִי, לְקַיֵּם בִּי אֶת הַפָּסוּק הַזֶּה, וְאָנֹכִי אֶהְיֶה עִם פִּיךָ, שֶׁלֹּא אֶכָּנֵס בְּבוּשָׁה לְפָנֶיךָ, פָּתַח וְאָמַר.
תקונא תלתין
בְּרֵאשִׁית מָאן רֵאשִׁית דָּא חָכְמָה, דָּא נְקוּדָה דִלְגַאו, דְּאִתְּמַר בָּהּ "כָּל כְּבוּדָּה בַת מֶלֶךְ פְּנִימָה" (תהלים מה, יד), בְּרֵאשִׁית, מִי הָרֵאשִׁית? זוֹ חָכְמָה, זוֹ נְקֻדָּה שֶׁל בִּפְנִים, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ כָּל כְּבוּדָּה בַת מֶלֶךְ פְּנִימָה, וְדָא יִרְאָה דְּאִיהִי פִּקּוּדָא קַדְמָאָה, וַעֲלָהּ אִתְּמַר "יִרְאַת יְהֹוָה רֵאשִׁית דָּעַת" (משלי א, ז), וְאִיהִי רְמִיזָא בְמִלַּת בְּרֵאשִׁית, וְזוֹ יִרְאָה שֶׁהִיא מִצְוָה רִאשׁוֹנָה, וְעָלֶיהָ נֶאֱמַר יִרְאַת יהו"ה רֵאשִׁית דָּעַת, וְהִיא רְמוּזָה בְּמִלַּת בְּרֵאשִׁית וְאִית יִרְאָה רָעָה רְצוּעָה לְאַלְקָאָה לְחַיָּיבַיָּא, וְהַאי נְקוּדָה אִיהִי אוֹת שַׁבָּת וְיוֹמִין טָבִין וְאוֹת דִּתְּפִלִּין וְאוֹת דִּבְּרִית מִילָה, וְיֵשׁ יִרְאָה רָעָה, רְצוּעָה לְהַלְקוֹת אֶת הָרְשָׁעִים, וְהַנְּקֻדָּה הַזּוֹ הִיא אוֹת שַׁבָּת וְיָמִים טוֹבִים, וְאוֹת שֶׁל תְּפִלִּין וְאוֹת שֶׁל בְּרִית מִילָה.
הַהִיא רְצוּעָה אִיהִי יִרְאָה רָעָה אִיהִי עָרְלָה, זַכָּאָה אִיהוּ מָאן דְּאַעֲבַר לָהּ מִנֵּיהּ, דְּלֵית לָהּ רְשׁוּ לִרְצוּעָה לְאַלְקָאָה לֵיהּ, וְהַאי נְקוּדָה עֲלָהּ אִתְּמַר "מְחַלְלֶיהָ מוֹת יוּמָת" (שמות לא, יד), אוֹתָהּ הָרְצוּעָה הִיא יִרְאָה רָעָה, הִיא עָרְלָה. אַשְׁרֵי הוּא מִי שֶׁמַּעֲבִיר אוֹתָהּ מִמֶּנּוּ, שֶׁאֵין רְשׁוּת לָרְצוּעָה לְהַלְקוֹת אוֹתוֹ, וְעַל הַנְּקֻדָּה הַזּוֹ נֶאֱמַר מְחַלֲלֶיהָ מוֹת יוּמָת. מַאי מְחַלֲלֶיהָ? אֶלָּא מָאן דְּאַעִיל רְשׁוּ נוּכְרָאָה בְּחָלָל דִּילָהּ דְּאִיהִי רְשׁוּת הַיָּחִיד, דַּעֲלָהּ אִתְּמַר "וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִיא מִתּוֹךְ הַקָּהָל כִּי אֶת מִקְדַּשׁ יְהֹוָה טִמֵּא" (במדבר יט, כ). מַה זֶּה מְחַלֲלֶיהָ? אֶלָּא מִי שֶׁמַּכְנִיס רְשׁוּת זָרָה בֶּחָלָל שֶׁלָּהּ, שֶׁהִיא רְשׁוּת הַיָּחִיד, שֶׁעָלֶיהָ נֶאֱמַר וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִיא מִתּוֹךְ הַקָּהָל, כִּי אֶת מִקְדַּשׁ יהו"ה טִמֵּא. וְכֹלָּא אִתְרְמִיז בְּהַאי תֵּיבָה יִרְאָ"ה בְּרִי"ת שַׁבָּ"ת, כְּגַוְונָא דָא יִרְאַ"ת בְּרֵאשִׁי"ת, בְּרִי"ת בְּרֵאשִׁי"ת, שַׁבָּ"ת בְּרֵאשִׁי"ת, וְהַאי נְקוּדָה אִיהִי רֵאשִׁית, "יְהֹוָה קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ" (משלי ח, כב), וְהַכֹּל נִרְמָז בַּתֵּבָה הַזּוֹ, יִרְאָ"ה בְּרִי"ת שַׁבָּ"ת, כְּמוֹ זֶה: יִרְאַ"ת בְּרֵאשִׁי"ת, בְּרִי"ת בְּרֵאשִׁית, שַׁבָּ"ת בְּרֵאשִׁי"ת, וְהַנְּקֻדָּה הַזּוֹ הִיא רֵאשִׁית, יהו"ה קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ, כְּגַוְונָא דָא בְּרֵאשִׁית, כֹּלָּא אִיהִי נְקוּדָה חֲדָא, אִיהִי רֵאשִׁית, וְאִיהִי אוֹת בְּרִית, וְאִיהִי אוֹת שַׁבָּת, וְאִיהִי יִרְאַת יְהֹוָה. כְּמוֹ זֶה בְּרֵאשִׁית, הַכֹּל הִיא נְקֻדָּה אַחַת, הִיא רֵאשִׁית, וְהִיא אוֹת בְּרִית, וְהִיא אוֹת שַׁבָּת, וְהִיא יִרְאַת יהו"ה.
תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא
פָּתַח וְאָמַר זַרְקָא מַקַּף שׁוֹפָר הוֹלֵךְ סְגוֹלְתָּא. זַרְקָא בְּזִמְנָא דְּאִזְדְּרִיקַת אַבְנָא קַדִּישָׁא עַד אֵין סוֹף, כְּדֵין הַדְרַת עֲטָרָה לְיוֹשְׁנָהּ. אֲבָל רָזָא דָּא "הֲשִׁיבֵנוּ יְהֹוָה אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה" (איכה ה, כא). דְּהָא בְּקַדְמִיתָא בִסְלִיקוּ חֲדָא תִּסְתַּלֵּק שְׁכִינְתָּא לְגַבֵּי הַהוּא עִלָּאָה דְּכֹלָּא, וּמִתַּמָּן יִתְּעַר תְּיוּבְתָּא בְּלִבָּא דְּכֻלְּהוּ יִשְׂרָאֵל, וְדָא הֲשִׁיבֵנוּ. לְבָתַר מַקַּף שׁוֹפָר הוֹלֵךְ, דְּהַשְׁתָּא תָּבִין יִשְׂרָאֵל לְאִסְתַּלְּקָא אִינוּן דַּרְגָּא בָּתַר דַּרְגָּא, וְדָא וְנָשׁוּבָה.
(דף קסז' עמוד א') עַל יְדֵי דְּמָאן? אֶלָּא שׁוֹפָר הוֹלֵךְ. וְדָא שׁוֹפָר עִלָּאָה וְתַתָּאָה, עִלָּאָה דִּאִימָא, תַּתָּאָה מָּשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף צַדִּיק. עַד דְּאִתְּתְקַם כֹּלָּא בְּאַתְרֵיהּ, שְׁכִינְתָּא בִּתְלָת עִלָּאִין וְדָא סְגוֹלְתָּא, עֲטָרָה דְּהַדְרַת לְיוֹשְׁנָהּ וַדַּאי, בְּחֵילָא דְּזֹהַר דָּא וְתִיקּוּנִין אִלֵּין דִּילָךְ.
קָם אָדָם קַדְמָאָה סָבָא דְּסָבִין פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" (דניאל יב, ג). בְּחֵילָא דְּזֹהַר דָּא קַדִּישָׁא, דְּבֵיהּ "וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה" (ישעיהו ל, כו). וְרָזָא דְּמִלָּה הָשַׁתָּא סִיהֲרָא לָא נַהֲרָא וּצְרִיכָה לְקַבְּלָא מִן שִׁמְשָׁא. אַמַּאי? אֶלָּא בְּגִין דְּאוֹר כַּד נָפַק אִשְׁתְּאַר גָּנִיז לְעֵילָא. כְּדֵין אִשְׁתְּאַר לְעֵילָא אוֹר, לְתַתָּא חֹשֶׁךְ. בְּהוּ "וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ" (בראשית א, ד). אֲבָל בְּחֵילָא דְּזֹהַר דָּא, אִתְפַּשַּׁט נְהוֹרָא וְנַטִּיל כֹּלָּא בְּתוּקְפֵּיהּ. כְּדֵין כֹּלָּא אִיהוּ אוֹר. "וְהָיָה לְעֵת עֶרֶב יִהְיֶה אוֹר" (זכריה יד, ז). בְּגִין כָּךְ "וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה" (ישעיהו ל, כו) וְכוּ'. כְּדֵין יַזְהִירוּ לָאַחֲרִינֵי, יַזְהִירוּ לְסִיהֲרָא כְּזֹהַר הָרָקִיעַ דָּא שִׁמְשָׁא.
וְעוֹד, (דף קסז' עמוד ב') סִיהֲרָא אִית בַּהּ חֲשׁוּכִין בְּאַנְפָּהָא. וְכֹלָּא רָזָא אִיהוּ, דְּהָא לְעֵילָא אִשְׁתַּכְחוּ תְּרֵין מְאוֹרוֹת עִלָּאִין, וְשִׁמְשָׁא אַסְפַּקְלַרְיָא דְּנַהֲרָא, סִיהֲרָא דְּלָא נַהֲרָא וּנְטָלַת מִן שִׁמְשָׁא, וּבְגִין דִּצְרִיכָה לְנַטְּלָא מִינֵּיהּ, אִשְׁתָּאֲרוּ אֲתָרִין מֵרָזָא דִּילַהּ חֲשִׁיכִין וַדַּאי. וְהָכָא מִתְתַּקְּפָן אִינוּן דִּלְבַר, דְּהָכִי אִצְטְרִיךְ. לְזִמְנָא דְּאָתֵי יִתְעַבְרוּן חֲשׁוּכִין אִלֵּין, וְכֹלָּא בִּנְהוֹרָא אִשְׁתְּאַר. "יַזְהִירוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" וַדַּאי. וְרָזָא דָּא "וְחֶרְפַּת עַמּוֹ יָסִיר מֵעַל כָּל הָאָרֶץ" (ישעיהו כה, ח). דְּהַשְׁתָּא בְּגִין דְּסִטְרָא אַחֲרָא מִשְׁתָּרְשָׁן נָמֵי תָּמָן, בְּגִין כָּךְ אִית אֲתָרִין אִלֵּין דְּלָא אִתְנְהִירוּ וְאִשְׁתָּאֲרוּ חֲשׁוּכִין. דִּכְתִיב "וְחוֹטֶא אֶחָד יְאַבֵּד טוֹבָה הַרְבֵּה" (קהלת ט, יח). בְּכָל אֲתַר דְּסִטְרָא אַחֲרָא בָּעְיָן לְאִתְתַּקְּפָא תָּמָן, נְהִירוּ אֶסְתַּלֵּק וְאִתְגָּרַע. אֲבָל בְּהַהוּא זִמְנָא "וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה" (ישעיהו ל, כו).
פָּתַח וְאָמַר זַרְקָא מַקַּף שׁוֹפָר הוֹלֵךְ סְגוֹלְתָּא. זַרְקָא דָּא אֶבֶן דְּאִזְדְּרִיקַת לְצַלְמָא לְהַרְסָא לֵיהּ. וְדָא "אֶבֶן דִּי לָא בִידַיִן" (דניאל ב, לד). בְּזִמְנָא דְּנָטְלַת מֵחָכְמָה סְתִימָאָה הָכִי אִיהִי אֶבֶן, וּמָחָאָת (דף קסח' עמוד א') לְהַהוּא צַלְמָא. לְבָתַר מַקַּף שׁוֹפָר הוֹלֵךְ, דָּא מָּשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף דְּאִתְּמָר בֵּיהּ "וְיֵרְדְּ מִיַּעֲקֹב" (במדבר כד, יט). וְיֵיחוּת חַד מִדְּבֵית יַעֲקֹב, דְּאִיהוּ אַסְחַר וְאָזִיל מֵאֲתַר לְאֲתַר בְּגוֹ סִטְרָא אַחֲרָא לְאַכְפְּיָא לַהּ וְאִתְּמָר.
פָּתַח וְאָמַר, זַרְקָא מַקַּף שׁוֹפָר הוֹלֵךְ סְגוֹלְתָּא. זַרְקָא בְּזִמְנָא דְּאִזְדְּרִיקַת אַבְנָא קַדִּישָׁא עַד אֵין סוֹף, כְּדֵין הַדְרַת עֲטָרָה לְיוֹשְׁנָהּ. זרקא, בזמן שהשכינה שהיא האבן הקדושה תיזרק עד אין סוף, אז תחזור העטרה ליושנה, אֲבָל רָזָא דָּא אבל סוד זה "הֲשִׁיבֵנוּ יְהֹוָה אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה" (איכה ה, כא), דְּהָא בְּקַדְמִיתָא בִסְלִיקוּ חֲדָא תִּסְתַּלֵּק שְׁכִינְתָּא לְגַבֵּי הַהוּא עִלָּאָה דְּכֹלָּא, שהרי בתחילה, בפעם אחת אחת תעלה השכינה כלפי ההוא האין סוף העליון מכולם, וּמִתַּמָּן יִתְּעַר תְּיוּבְתָּא בְּלִבָּא דְּכֻלְּהוּ יִשְׂרָאֵל, וְדָא הֲשִׁיבֵנוּ. ומשם תתעורר התשובה בלבם של כל ישראל, וזה סוד הֲשִׁיבֵנוּ הנגרם מפעולת זרקא, לְבָתַר ואח"כ מַקַּף שׁוֹפָר הוֹלֵךְ, דְּהַשְׁתָּא תָּבִין יִשְׂרָאֵל לְאִסְתַּלְּקָא אִינוּן דַּרְגָּא בָּתַר דַּרְגָּא, וְדָא וְנָשׁוּבָה. ועכשיו שבים הם ישראל לעלות דרגה אחר דרגה, וזה וְנָשׁוּבָה.
(דף קסז' עמוד א') עַל יְדֵי דְּמָאן? על ידי מי? אֶלָּא שׁוֹפָר הוֹלֵךְ, וְדָא שׁוֹפָר עִלָּאָה וְתַתָּאָה, עִלָּאָה דִּאִימָא, תַּתָּאָה מָּשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף צַדִּיק, עַד דְּאִתְּתְקַם כֹּלָּא בְּאַתְרֵיהּ אלא, שופר הולך, וזה שופר עליון ותחתון, שופר עליון היא אמא – בינה. שופר תחתון הוא משיח בן יוסף – יסוד, עד שיעמוד הכל במקומו. שְׁכִינְתָּא בִּתְלָת עִלָּאִין וְדָא סְגוֹלְתָּא, עֲטָרָה דְּהַדְרַת לְיוֹשְׁנָהּ וַדַּאי, בְּחֵילָא דְּזֹהַר דָּא וְתִיקּוּנִין אִלֵּין דִּילָךְ. וזו השכינה שתעמוד כנגד ג' מדרגות עליונות כח"ב וזה סגולתא, עטרה שחוזרת ליושנה ודאי, בכוח הזוהר הזה והתיקונים האלה שלך הרמח"ל.
קָם אָדָם קַדְמָאָה סָבָא דְּסָבִין פָּתַח וְאָמַר, ר' ר', קם האדם הראשון, סבא דסבין פתח ואמר, רבי רבי הרמח"ל, "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" (דניאל יב, ג). בְּחֵילָא דְּזֹהַר דָּא קַדִּישָׁא, בכח הזוהר הזה הקדוש, שבו דְּבֵיהּ "וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה" (ישעיהו ל, כו). וְרָזָא דְּמִלָּה הָשַׁתָּא סִיהֲרָא לָא נַהֲרָא וּצְרִיכָה לְקַבְּלָא מִן שִׁמְשָׁא. וסוד הדבר, עתה הירח שהיא סוד השכינה לא מאירה מעצמה וצריכה לקבל את אורה מהשמש שהוא ז"א. אַמַּאי? אֶלָּא בְּגִין דְּאוֹר כַּד נָפַק אִשְׁתְּאַר גָּנִיז לְעֵילָא. כְּדֵין אִשְׁתְּאַר לְעֵילָא אוֹר, לְתַתָּא חֹשֶׁךְ. אלא בגלל שכאשר יצא האור בתחילה נשאר גנוז למעלה כדי שלא יהנו ממנו הרשעים, וכך למעלה נשאר האור ולמטה שורה החושך. בְּהוּ "וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ" (בראשית א, ד). אֲבָל בְּחֵילָא דְּזֹהַר דָּא, אִתְפַּשַּׁט נְהוֹרָא וְנַטִּיל כֹּלָּא בְּתוּקְפֵּיהּ. אבל בכח הזוהר הזה יתפשט האור ויקח הכל – למעלה ולמטה – בכוחו, כְּדֵין כֹּלָּא אִיהוּ אוֹר, ואז הכל יהיה אור, כנאמר "וְהָיָה לְעֵת עֶרֶב יִהְיֶה אוֹר" (זכריה יד, ז). לעת ערבו של הגלות תתחזק השכינה להאיר, בְּגִין כָּךְ לכן נאמר "וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה" (ישעיהו ל, כו) וְכוּ' שתאיר השכינה באור עולם. כְּדֵין יַזְהִירוּ לָאַחֲרִינֵי, יַזְהִירוּ לְסִיהֲרָא כְּזֹהַר הָרָקִיעַ דָּא שִׁמְשָׁא ואז המשכילים שעוסקים בזוהר הזה יזהירו / יאירו לאחרים, יזהירו לשכינה. כזוהר הרקיע שהוא השמש, ז"א.
וְעוֹד, (דף קסז' עמוד ב') סִיהֲרָא אִית בַּהּ חֲשׁוּכִין בְּאַנְפָּהָא. ועוד, יש חושך בפני הירח, וְכֹלָּא רָזָא אִיהוּ, דְּהָא לְעֵילָא אִשְׁתַּכְחוּ תְּרֵין מְאוֹרוֹת עִלָּאִין, וְשִׁמְשָׁא אַסְפַּקְלַרְיָא דְּנַהֲרָא, סִיהֲרָא דְּלָא נַהֲרָא וּנְטָלַת מִן שִׁמְשָׁא. וסוד הכל הוא, שלמעלה ישנם שתי מאורות עליונים, השמש / ז"א הוא המראה המאיר, והירח / השכינה, שאינה מאירה ונוטלת אורה מהשמש. וּבְגִין דִּצְרִיכָה לְנַטְּלָא מִינֵּיהּ, אִשְׁתָּאֲרוּ אֲתָרִין מֵרָזָא דִּילַהּ חֲשִׁיכִין וַדַּאי. ובגלל שצריכה לקחת אורה ממנו, נשארים מקומות חשוכים מסוד קבלת אורה מהשמש ודאי, וְהָכָא מִתְתַּקְּפָן אִינוּן דִּלְבַר, דְּהָכִי אִצְטְרִיךְ. וכתוצאה מכך מתגברים גם אותם החיצונים, שכך צריך להיות בזמן הגלות כדי להעמיד את הבחירה.
לְזִמְנָא דְּאָתֵי יִתְעַבְרוּן חֲשׁוּכִין אִלֵּין, וְכֹלָּא בִּנְהוֹרָא אִשְׁתְּאַר, לעתיד לבוא, יתבטלו אלו החיצונים החשוכים, והכל ישאר באור, "יַזְהִירוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" וַדַּאי. וְרָזָא דָּא וזה סוד הפסוק "וְחֶרְפַּת עַמּוֹ יָסִיר מֵעַל כָּל הָאָרֶץ" (ישעיהו כה, ח) חרפת עמו הם החיצונים והקלי' שנזדווגו לישראל – יתבטלו, מעל כל הארץ – מכח הארת השכינה הנקראת ארץ. דְּהַשְׁתָּא בְּגִין דְּסִטְרָא אַחֲרָא מִשְׁתָּרְשָׁן נָמֵי תָּמָן, ועתה, קודם התיקון בגלל שהסטרא אחרא נשרשים גם כן שם, בְּגִין כָּךְ אִית אֲתָרִין אִלֵּין דְּלָא אִתְנְהִירוּ וְאִשְׁתָּאֲרוּ חֲשׁוּכִין. לכן ישנם המקומות האלה שלא מאירים ונשארים חשוכים, והחשיכה היא מאפשרת קיום לס"א כל זמן שברצונו יתב' שתהיה בחירה, ועל זמן זה נאמר דִּכְתִיב "וְחוֹטֶא אֶחָד יְאַבֵּד טוֹבָה הַרְבֵּה" (קהלת ט, יח), בְּכָל אֲתַר דְּסִטְרָא אַחֲרָא בָּעְיָן לְאִתְתַּקְּפָא תָּמָן, נְהִירוּ אֶסְתַּלֵּק וְאִתְגָּרַע. בכל מקום שהסטרא אחרא רוצה להתחזק שם – מסתלק משם האור, ונחסר. אֲבָל בְּהַהוּא זִמְנָא אבל באותו הזמן שיעבור מן העולם נאמר "וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה" (ישעיהו ל, כו).
פָּתַח וְאָמַר זַרְקָא מַקַּף שׁוֹפָר הוֹלֵךְ סְגוֹלְתָּא. זַרְקָא דָּא אֶבֶן דְּאִזְדְּרִיקַת לְצַלְמָא לְהַרְסָא לֵיהּ. זרקא היא השכינה – האבן שנזרקת על הצלם להרוס אותו, וזה וְדָא "אֶבֶן דִּי לָא בִידַיִן" (דניאל ב, לד). בְּזִמְנָא דְּנָטְלַת מֵחָכְמָה סְתִימָאָה הָכִי אִיהִי אֶבֶן, וּמָחָאָת (דף קסח' עמוד א') לְהַהוּא צַלְמָא. והיא אבן בזמן שלוקחת כוחה מחכמה סתימאה, ומכה את צלמי עבודה זרה, לְבָתַר מַקַּף שׁוֹפָר הוֹלֵךְ, דָּא מָּשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף דְּאִתְּמָר בֵּיהּ אחר כך מקף שופר הולך הוא משיח בן יוסף שנאמר בו "וְיֵרְדְּ מִיַּעֲקֹב" (במדבר כד, יט). וְיֵיחוּת חַד מִדְּבֵית יַעֲקֹב, דְּאִיהוּ אַסְחַר וְאָזִיל מֵאֲתַר לְאֲתַר בְּגוֹ סִטְרָא אַחֲרָא לְאַכְפְּיָא לַהּ וְאִתְּמָר, וירד אחד מבית יעקב שהוא המשיח שיהיה סובב והולך ממקום למקום בתוך הסטרא אחרא לכפות אותם, וזה נתבאר.
תפילות רל"ז - רל"ח מתוך "תקט"ו תפילות"
תפילה רל"ז: הס"א נאחזת בעורלת הלב, וסותמת את הסודות. בהגלות אור היחוד יטהר הלב יוסרו הסתומים.
אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. הֲרֵי לֵב נָתַתָּ לָנוּ לְהִסְתַּכֵּל בַּסּוֹדוֹת שֶׁלְּךָ, וְזֶה לֵב מֵבִין, מִצַּד אִימָא עִלָּאָה שֶׁשָּׁם כָּל מַרְאֶה, וְחָזוֹן נְבוּאָה, שֶׁמִּסְתַּכְּלִים מִשָּׁם עַל יְדֵי הַשְּׁכִינָה שֶׁנֶאֱמַר בָּהּ "וּבְיַד הַנְּבִיאִים אֲדַמֶּה", וְעִם כֹּל זֶה לְפִי שֶהַס"א סוֹתֶמֶת אוֹתוֹ שֶׁהִיא עָרְלַת לֵב אֵין אֲנַחְנוּ רוֹאִים אוֹר סוֹדוֹתֶיךָ עַד שֶׁתִּתֵּן לָנוּ לֵב אֶחָד בַּיִּחוּד שֶׁלְךָ, שֶׁאָז מִיָּד יִתְגַּלּוּ כָּל הַסּוֹדוֹת בּוֹ מִצַּד אִימָא עִלָּאָה שֶׁהִיא "רְחֹבוֹת הַנָּהָר", וְזֶה רֹחַב לֵב, מִיָּד יִוָּדַע סוֹד קְדֻשָּׁתְךָ בֶּאֱמֶת.
רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים. "טַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְּךָ בֶּאֱמֶת", שֶׁבִּזְמַן שֶׁלֵּב זֶה יִהְיֶה טָהוֹר – כָּל אוֹר יִהְיֶה גָּלּוּי לְעֵינֵינוּ וְזֶה אוֹר שֶׁנֶאֱמַר בּוֹ "מָה רַב טוּבְךָ" וכו'.
רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים. לְאוֹר יִחוּדְךָ אָנוּ מְקַוִּים, אַל תּוֹלִיכֵנוּ עוֹד בַּחֹשֶׁךְ, וְיֵאָמֵר בָּנוּ "הָעָם הַהֹלְכִים בַּחֹשֶׁךְ רָאוּ אוֹר גָּדוֹל". יְהוָֹה אַל תְּאַחַר. לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.
תפילה רח"ל: שהס"א סותמת בפני אור הספירות מלהתפשט למטה וזה נחשב כמיתה. בכח היחוד יתפשט חי החיים ויחזרו החיים והאמת לישראל.
אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. הֲרֵי כַּמָּה סִתּוּמִים סָתְמָה הַס"א שֶׁלֹּא יָכוֹל אוֹר מַדְרֵגוֹתֶיךָ לָרֶדֶת אֵלֵינוּ, דִּכְתִיב "הַבִנְהָרִים חָרָה יְהוָֹה", דִּין תַּקִּיף שֶׁהָיָה סוֹתֵם אוֹתָם הַמְּאוֹרוֹת, וּמַיִם חַיִּים לֹא הָיוּ מִתְפַּשְּׁטִים בָּהֶם. וְרוּחַ הַחַיִּים שֶׁנֶאֱמַר בּוֹ "וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת", לֹא נִתְפַּשֵּׁט בָּהֶם, וּלְפִיכָךְ נִשְׁאֲרוּ יִשְׂרָאֵל כְּמֵתִים דִּכְתִיב "בְּמַחֲשַׁכִּים הוֹשִׁיבַנִי", שֶׁזֶּה כְּגוֹן וְרִידִין בַּגּוּף שֶׁבָּהֶם רוּחַ הַחַיִּים נִמְשָׁךְ, וּכְשֶׁהֵם נִסְתָּמִים הֲרֵי מָוֶת לַגּוּף, וְכָל זֶה לְפִי שֶׁבְּאוֹתוֹ הַנָּהָר הַגָּדוֹל הוּא כְּלַל כָּל הַנְּהָרִים – צַדִּיק חַי הָעוֹלָמִים, וְזֶה חוּט הַשִּׁדְרָה כּוֹלֵל י"ח חוּלְיוֹת נֶאֱמַר בּוֹ "וְנָהָר יֶחֱרַב וְיָבֵשׁ". מִי יוּכַל לְהַחֲזִיר לוֹ חַיִּים? אֶלָּא אַתָּה שֶׁאַתָּה חַי הַחַיִּים, יִחוּדְךָ יַחֲזִיר לָנוּ חַיִּים שֶׁאָנוּ מְקַוִּים לַאֲמִתְּךָ, וּלְפִיכָךְ מָוֶת לֹא יִשְׁלֹט עָלֵינוּ "כִּי אֵין בַּמָּוֶת זִכְרֶךָ בִּשְׁאוֹל מִי יוֹדֶה לָּךְ". כְּשֶׁמִּסְתַּלֵּק א' מֵאֱמֶת נִשְׁאָר מֵת, אֲבָל אָנוּ לְיִחוּדְךָ תִּקְוָתֵינוּ בֶּאֱמֶת, עֲנֵנוּ יְהוָֹה עֲנֵנוּ, יְהוָֹה אַל תְּאַחַר. לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.