משכני עליון | פרק ו'. עזרת נשים.

משכני עליון | עזרת נשים.

ועתה אבוא לפרש עניני החצר החיצונה. והוא מקום קבלת החיות – מלאכי היצירה. ומן הפנימית עד כותל החיצונה נמצא מאה אמה לכל רוח, ושיעור המאה כבר ידעת:

 

עזרת נשים סובבת אחורי בית הכפורת.

והחצר הזה סובב את כל הבנין גם לאחוריו. עד שנמצא מאחורי הבנין אל כותל החצר י"א אמה, כנגד ה-וי"ו וה-ה"א שבפנים. ותדע שלא סבבה כך החצר הזה את הבנין בבית הראשון. ולמה כך? אלא מפני שלאחורי המקדש נמצא מקום למטה למטה אל מלאכי הקצף והטומאה, ולכן לא סבבה שם החצר, שלא לתת להם חלק כלל. אבל לעתיד לבא יטהר העולם והאלילים כליל יחלוף, ומה שישאר בטהרה ישאר. וזה הענין נתבאר בפסוק, "כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה" וגו', ועל כן תסוב החצר לכל הצדדין כי אין מונע:

 

מקום אולם עזרת נשים.

ג' שערים נמצאו לחצר הזה, משפטם כמשפט שערי הפנימית. רק שהאולם שהוא בפנימית – לחוץ, הוא כאן בפנים. כי האולם הזה הוא הלחם הקדוש הנתן לכל ישראל ויוצא דרך השערים חוצה. אך החצר החיצונה נמצא בה כח לעמוד באור הגדול המתפשט ממנו במקום שהוא שם, על כן היו אולמי הפנימיים חוצה. אך הר הבית אין בו כוח לעמוד בו, על כן היו האולמות פנימה.

ונמצא, שבחומת האולם שבפנים יצאו כתלי חצר השער חוצה. רק שכותל האולם באור ה-וי"ו נבנה, וכותל החדר באור ה-ה"א, על כן אמה אחת כנס בראשונה ואחר יצא, והוציא כנגדו כותל החדר. ועל כן דקדק הנביא "וגבול לפני התאות אמה אחת" ולא תלאם בפתח רק באולם.

ואתה ראה והבן, כי לא הגיע הלחם הוא האולם, רק ג' מדריגות ההיכל, ושתי חצירות כי… הם. אך הר הבית שהוא לעשיה, לא היה שם ולא נראה. כי הלחם הזה הוא לחם מן השמים, וממנו ניזונים המלאכים, וגם ישראל ניזונו ממנו במדבר. אבל לחם העשיה הוא לחם מן הארץ, והוא תחתון מזה מאד, שיוצא אחר כמה שינוים ותהפוכות דברים. על כן אלו האולמות לא הגיעו רק עד החצר החיצונה פנימה.