תיקון היחוד היומי
תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא
וְעוֹד וְהַמַּשְׂכִּלִים, אִלֵּין דְּאִית בְּהוֹן שֵׂכֶל לְמִנְדַּע גְּזִירוּ דְּנִשְׁמָתִין דִּילְהוֹן, מֵאִלֵּין סַפִּירִין דְּאִנּוּן מִלִּין גְּזִירָן מֵעֶשֶׂר סְפִירָן, דְּעָלַיְהוּ אִתְּמַר "הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל" (תהלים יט, ב). דְּכֻלְּהוּ מַלְּיָן סְגֻלּוֹת, וְאִנּוּן אַנְשֵׁי מִדּוֹת, נִשְׁמָתִין דִּילְהוֹן רְשִׁימִין תַּמָּן, וּמִתַּמָּן אֲצִילוֹתְהוֹן, מִסִּטְרָא דְּמַלְכוּת אִנּוּן בְּנֵי מְלָכִים, דְּאִתְּמַר בְּהוּ כָּל יִשְׂרָאֵל בְּנֵי מְלָכִים, וּמִסִּטְרָא דָּא נָפְקִין מִיִּשְׂרָאֵל מְלָכִים.
וּמִסִּטְרָא דְּצַדִּיק אִתְקְרִיאוּ צַדִּיקִים, הָדָא הוּא דִּכְתִיב "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים" (ישעיהו ס, כא), וּמִסִּטְרָא דְּנֶצַח וָהוֹד אִתְקְרִיאוּ נְבִיאִים. וּמִסִּטְרָא דְּעַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא. אִתְּמַר בְּהוּ "וְאָנֹכִי נְטַעְתִּיךְ שׂוֹרֵק כֻּלֹּה זֶרַע אֱמֶת" (ירמיהו ב, כא), וְעָלַיְהוּ אִתְּמַר "תּוֹרַת אֱמֶת הָיְתָה בְּפִיהוּ" (מלאכי ב, ו), וּמִסִּטְרָא דִּגְבוּרָה אִתְקְרִיאוּ 'גִּבּוֹרִים עוֹמְדִים בַּפֶּרֶץ דּוֹחִים אֶת הַגְּזֵרוֹת'. וּמִסִּטְרָא דְּחֶסֶד אִתְקְרִיאוּ חֲסִידִים. וּמִסִּטְרָא דְּחָכְמָה וּבִינָה אִתְּמַר בְּהוּ 'כֻּלָּנוּ חֲכָמִים כֻּלָּנוּ נְבוֹנִים'.
וּמִסִּטְרָא דְּכֶתֶר דְּאִיהוּ רֵישָׁא דְּכֹלָּא אִנּוּן "רָאשֵׁי אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל" (במדבר א, טז), דְּעָלַיְהוּ אִתְּמַר "אַנְשֵׁי מִדּוֹת" (במדבר יג, לב), אִלֵּין אִנּוּן הַמַּשְׂכִּילִים דְּאִית בְּהוֹן שֵׂכֶל לְמִנְדַּע לְמָארֵיהוֹן, דְּרָזִין דְּמָארֵיהוֹן לָא אִתְכַּסְּיָן מִנַּיְהוּ. דְּכֻלְּהוּ הֲווֹ בְּאַסְכָּמוּתָא בְּחִבּוּרָא דָּא.
וּלְאִלֵּין דְּאִנּוּן בְּאִלֵּין מִדּוֹת צָרִיךְ לְגַלָּאָה רָזִין טְמִירִין. אֲבָל מָאן דִּמְגַלֶּה רָזִין לְרַשִּׁיעַיָּא, כְּאִלּוּ מְגַלֶּה עֲרָיִין בְּאוֹרַיְתָא. דִּבְנֵי שִׁפְחָה בִּישָׁא לִּילִי"ת אִמָּא דְּרַשִּׁיעַיָּא עִרְבּוּבְיָא בִּישָׁא. מָאן דִּמְגַלֶּה רָזִין דְּאוֹרַיְתָא גָּרִים לַצַּדִּיק דְּאִיהוּ יְסוֹד, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ "סוֹד יְהֹוָה לִירֵאָיו" (תהלים כה, יד), דְּאִסְתְּלַק נְבִיעוּ מִנֵּהּ וּמִן שְׁכִינְתָּא, הָדָא הוּא דִּכְתִיב "אָזְלוּ מַיִם מִנִּי יָם וְנָהָר יֶחֱרַב וְיָבֵשׁ" (איוב יד, יא).
בְהַהוּא זִמְנָא אִנּוּן צַדִּיקַיָּא לְתַתָּא עֲנִיִּים מִכֹּלָּא, עֲנִיִּים מֵרָזִין דְּאוֹרַיְתָא, עֲנִיִּים בְּגוּפָא. וְכָל מָאן דִּמְגַלֶּה רָזִין לְצַדִּיקַיָּא, גָּרִים לַצַּדִּיק לְאַנְהָרָא בְּרָזִין דְּאוֹרַיְתָא, וְלִשְׁכִינְתָּא דְּאוֹר רָ"ז אִתְקְרֵי.
וּבְהַהוּא זִמְנָא "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" (דניאל יב, ג). מַאי "כְּזֹהַר", דַּרְגָּא דְּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא, דְּעַל שְׁמֵהּ אִתְקְרֵי הַאי חִבּוּרָא סֵפֶר הַזֹּהַר. וּשְׁכִינְתָּא בֵּיהּ נַהֲרָא וְזָהֳרָא בְּסִיהֲרָא מִן שִׁמְשָׁא. דְּשִׁמְשָׁא נְהִירָא בְּשִׁית טוּרִין רַבְרְבִין, וְסִיהֲרָא בִּשְׁבִיעָאָה כְּלִילָא מִשֶּׁבַע.
במידה ויש שמות שמופיעים בצבע אדום, או שמות שמכילים גרשיים כדוגמת יאהדונה"י -> אין להוציא אותם בפה – אלא רק לקרא בעינים
וְעוֹד וְהַמַּשְׂכִּלִים, אִלֵּין דְּאִית בְּהוֹן שֵׂכֶל לְמִנְדַּע גְּזִירוּ דְּנִשְׁמָתִין דִּילְהוֹן, מֵאִלֵּין סַפִּירִין דְּאִנּוּן מִלִּין גְּזִירָן מֵעֶשֶׂר סְפִירָן, וְעוֹד וְהַמַּשְׂכִּלִים, אֵלּוּ שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם שֵׂכֶל לָדַעַת אֶת גְּזֵרַת הַנְּשָׁמוֹת שֶׁלָּהֶם, דְּעָלַיְהוּ אִתְּמַר "הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל" (תהלים יט, ב) מֵאֵלּוּ הַסַּפִּירִים שֶׁהֵם דְּבָרִים שֶׁגְּזוּרִים מֵעֶשֶׂר סְפִירוֹת, שֶׁעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל. דְּכֻלְּהוּ מַלְּיָן סְגֻלּוֹת, שֶׁכֻּלָּם מְלֵאִים סְגֻלּוֹת. וְאִנּוּן אַנְשֵׁי מִדּוֹת, נִשְׁמָתִין דִּילְהוֹן רְשִׁימִין תַּמָּן, וּמִתַּמָּן אֲצִילוֹתְהוֹן, מִסִּטְרָא דְּמַלְכוּת אִנּוּן בְּנֵי מְלָכִים, דְּאִתְּמַר בְּהוּ כָּל יִשְׂרָאֵל בְּנֵי מְלָכִים, וְאוֹתָם אַנְשֵׁי מִדּוֹת, נִשְׁמוֹתֵיהֶם רְשׁוּמוֹת שָׁם, וּמִשָּׁם אֲצִילוּתָם. מִצִּדָּהּ שֶׁל הַמַּלְכוּת הֵם בְּנֵי מְלָכִים, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם כָּל יִשְׂרָאֵל בְּנֵי מְלָכִים, וּמִסִּטְרָא דָּא נָפְקִין מִיִּשְׂרָאֵל מְלָכִים, וּמִסִּטְרָא דְּצַדִּיק אִתְקְרִיאוּ צַדִּיקִים, הָדָא הוּא דִּכְתִיב "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים" (ישעיהו ס, כא), וּמִצַּד זֶה יוֹצְאִים מִיִּשְׂרָאֵל מְלָכִים. וּמִצַד שֶׁל הַצַּדִּיק נִקְרְאוּ צַדִּיקִים. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים. וּמִסִּטְרָא דְּנֶצַח וָהוֹד אִתְקְרִיאוּ נְבִיאִים, וּמִסִּטְרָא דְּעַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא, אִתְּמַר בְּהוּ "וְאָנֹכִי נְטַעְתִּיךְ שׂוֹרֵק כֻּלֹּה זֶרַע אֱמֶת" (ירמיהו ב, כא), וְעָלַיְהוּ אִתְּמַר "תּוֹרַת אֱמֶת הָיְתָה בְּפִיהוּ" (מלאכי ב, ו), וּמֵהַצַּד שֶׁל נֵצַח וְהוֹד נִקְרְאוּ נְבִיאִים, וּמֵהַצַּד שֶׁל הָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי נֶאֱמַר בָּהֶם וְאָנֹכִי נְטַעְתִּיךְ שׂוֹרֵק כֻּלֹּה זֶרַע אֱמֶת, וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר תּוֹרַת אֱמֶת הָיְתָה בְּפִיהוּ. וּמִסִּטְרָא דִּגְבוּרָה אִתְקְרִיאוּ 'גִּבּוֹרִים עוֹמְדִים בַּפֶּרֶץ דּוֹחִים אֶת הַגְּזֵרוֹת' וּמִצַּד שֶׁל הַגְּבוּרָה נִקְרְאוּ גִבּוֹרִים עוֹמְדִים בַּפֶּרֶץ דּוֹחִים אֶת הַגְּזֵרוֹת. וּמִסִּטְרָא דְּחֶסֶד אִתְקְרִיאוּ חֲסִידִים וּמִצַּד שֶׁל הַחֶסֶד נִקְרְאוּ חֲסִידִים. וּמִסִּטְרָא דְּחָכְמָה וּבִינָה אִתְּמַר בְּהוּ 'כֻּלָּנוּ חֲכָמִים כֻּלָּנוּ נְבוֹנִים', וּמֵהַצַּד שֶׁל חָכְמָה וּבִינָה נֶאֱמַר בָּהֶם כֻּלָּנוּ חֲכָמִים כֻּלָּנוּ נְבוֹנִים.
וּמִסִּטְרָא דְּכֶתֶר דְּאִיהוּ רֵישָׁא דְּכֹלָּא אִנּוּן "רָאשֵׁי אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל" (במדבר א, טז), דְּעָלַיְהוּ אִתְּמַר "אַנְשֵׁי מִדּוֹת" (במדבר יג, לב), וּמִצַד שֶׁל הַכֶּתֶר, שֶׁהוּא הָרֹאשׁ שֶׁל הַכֹּל, הֵם רָאשֵׁי אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר אַנְשֵׁי מִדּוֹת. אִלֵּין אִנּוּן הַמַּשְׂכִּילִים דְּאִית בְּהוֹן שֵׂכֶל לְמִנְדַּע לְמָארֵיהוֹן, אֵלּוּ הֵם הַמַּשְׂכִּילִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם שֵׂכֶל לְהַכִּיר אֶת רִבּוֹנָם, דְּרָזִין דְּמָארֵיהוֹן לָא אִתְכַּסְּיָן מִנַּיְהוּ. דְּכֻלְּהוּ הֲווֹ בְּאַסְכָּמוּתָא בְּחִבּוּרָא דָּא שֶׁסּוֹדוֹת רִבּוֹנָם אֵין מִתְכַּסִּים מֵהֶם, שֶׁכֻּלָּם הָיוּ בְּהַסְכָּמָה בַּחִבּוּר הַזֶּה.
וּלְאִלֵּין דְּאִנּוּן בְּאִלֵּין מִדּוֹת צָרִיךְ לְגַלָּאָה רָזִין טְמִירִין וּלְאֵלֶּה שֶׁהֵם בַּמִּדּוֹת הַלָּלוּ, צָרִיךְ לְגַלּוֹת סוֹדוֹת טְמִירִים. אֲבָל מָאן דִּמְגַלֶּה רָזִין לְרַשִּׁיעַיָּא, כְּאִלּוּ מְגַלֶּה עֲרָיִין בְּאוֹרַיְתָא אֲבָל מִי שֶׁמְּגַלֶּה סוֹדוֹת לָרְשָׁעִים, כְּאִלּוּ מְגַלֶּה עֲרָיוֹת בַּתּוֹרָה. דִּבְנֵי שִׁפְחָה בִּישָׁא לִּילִי"ת אִמָּא דְּרַשִּׁיעַיָּא עִרְבּוּבְיָא בִּישָׁא שֶׁבְּנֵי שִׁפְחָה הָרָעָה לילית, אִמָּם שֶׁל הָרְשָׁעִים, עִרְבּוּבְיָה רָעָה. מָאן דִּמְגַלֶּה רָזִין דְּאוֹרַיְתָא גָּרִים לַצַּדִּיק דְּאִיהוּ יְסוֹד, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ "סוֹד יְהֹוָה לִירֵאָיו" (תהלים כה, יד), מִי שֶׁמְּגַלֶּה סוֹדוֹת הַתּוֹרָה, גּוֹרֵם לַצַּדִּיק שֶׁהוּא יְסוֹד, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ סוֹד ה' לִירֵאָיו, דְּאִסְתְּלַק נְבִיעוּ מִנֵּהּ וּמִן שְׁכִינְתָּא, הָדָא הוּא דִּכְתִיב "אָזְלוּ מַיִם מִנִּי יָם וְנָהָר יֶחֱרַב וְיָבֵשׁ" (איוב יד, יא), שֶׁהִסְתַּלֵּק מִמֶּנּוּ הַמַּעְיָן וּמִן הַשְּׁכִינָה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב אָזְלוּ מַיִם מִנִּי יָם וְנָהָר יֶחֱרַב וְיָבֵשׁ.
בְהַהוּא זִמְנָא אִנּוּן צַדִּיקַיָּא לְתַתָּא עֲנִיִּים מִכֹּלָּא, עֲנִיִּים מֵרָזִין דְּאוֹרַיְתָא, עֲנִיִּים בְּגוּפָא בְּאוֹתוֹ זְמַן אוֹתָם הַצַּדִּיקִים לְמַטָּה עֲנִיִּים מֵהַכֹּל, עֲנִיִּים מִסּוֹדוֹת הַתּוֹרָה, עֲנִיִּים בַּגּוּף. וְכָל מָאן דִּמְגַלֶּה רָזִין לְצַדִּיקַיָּא, גָּרִים לַצַּדִּיק לְאַנְהָרָא בְּרָזִין דְּאוֹרַיְתָא, וְלִשְׁכִינְתָּא דְּאוֹר רָ"ז אִתְקְרֵי וְכָל מִי שֶׁמְּגַלֶּה סוֹדוֹת לַצַּדִּיקִים, גּוֹרֵם לַצַּדִּיק לְהָאִיר בְּסוֹדוֹת הַתּוֹרָה, וְלַשְּׁכִינָה, שֶׁהָאוֹר נִקְרָא רָ"ז.
וּבְהַהוּא זִמְנָא "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" (דניאל יב, ג) וּבְאוֹתוֹ הַזְּמַן וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹּהַר הָרָקִיעַ. מַאי "כְּזֹהַר", מַה זֶּה כְּזֹּהַר? דַּרְגָּא דְּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, עַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא, דְּעַל שְׁמֵהּ אִתְקְרֵי הַאי חִבּוּרָא סֵפֶר הַזֹּהַר. וּשְׁכִינְתָּא בֵּיהּ נַהֲרָא וְזָהֳרָא בְּסִיהֲרָא מִן שִׁמְשָׁא וְהַשְּׁכִינָה מְאִירָה בּוֹ, וְזוֹהֶרֶת בַּלְּבָנָה מִן הַשֶּׁמֶשׁ, דְּשִׁמְשָׁא נְהִירָא בְּשִׁית טוּרִין רַבְרְבִין, וְסִיהֲרָא בִּשְׁבִיעָאָה כְּלִילָא מִשֶּׁבַע, שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ מְאִירָה בְּשִׁשָּׁה הָרִים גְּדוֹלִים, וְהַלְּבָנָה בַּשְּׁבִיעִית כְּלוּלָה מִשֶּׁבַע.
תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא
תּוּ פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" בְּזִמְנָא דְּיִתְנַצְּצוּן נְצִיצִין עילאין מִסִּטְרָא דְּעַתִּיקָא קַדִּישָׁא עַל רֵישָׁא דְּמַלְכָּא, דְּהָא נְהוֹרָא דְּעַתִּיקָא קַדִּישָׁא שָׂרֵי הָכִי לְתַתָּא עַל תְּרֵין מְשִׂיחִין, דְּאִתְּמַר בְּהוּ "וְנָחָה עָלָיו רוּחַ יְהֹוָה" (ישעיהו יא, ב) וּבֵיהּ "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ". וְכַמָּה נְצִיצִין יִתְנוֹצְצוֹן מִתַּמָּן לְכָל סְטַר, וְרָזָא דָּא וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים לְעוֹלָם וָעֶד, אִלֵּין נְצִיצִין דְּמִתְנַצְּצָן מִנְּהוֹרָא דְּעֲלַיְיהוּ, דְּאִתִחֲזוּן כְּגוֹן כּוֹכְבַיָּא לְכָל סְטַר. וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים, תְּרֵין מְשִׂיחִין דְּקַיּימִין לְאַתְקָנָא לָהּ לִשְׁכִינְתָּא, וּלְאַשְׁרָאָה לָהּ עַל רֵישָׁא דְּכָל יִשְׂרָאֵל. וְאִינּוּן תְּרֵין, חַד מִסִּטְרָא דִּלֵאָה וְדָא מָּשִׁיחַ בֶּן דָּוִד, וְחַד מִסִּטְרָא דְּרָחֵל וְדָא מָּשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף.
הָרַבִּים, אִלֵּין אֲבָהָן דְּמִתְחַבְּרָן בָּהּ. ומיעוט רַבִּים שְׁנַיִם (נדרים לח ע"ב) אִלֵּין דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ דְּלָא מִתְפָּרְשָׁאן דָּא מִן דָּא לְעָלְמִין, בְּגִין כָּךְ פָּחוֹת מִן דָּא לָא אִשְׁתְּכַח. וְרָזָא דְּמִלָּה "אֲנִי יְהֹוָה לֹא שָׁנִיתִי" (מלאכי ג, ו) דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְגַבֵּי שְׁכִינְתָּא לָא אֶשְׁתַּנִּי לְעָלְמִין. וְאִית רַבִּים מִסִּטְרָא דִּתְלַת אֲבָהָן כְּמָה דַּאֲמִינָא, וִבְהוּ הֲלָכָה כְּרַבִּים (הקדמת ת"ז א ע"ב) דִּשְׁכּינְתָּא בְּאֲבָהָן אִתְקַשְּׁרַת לְמֶיהֱוֵי רְתִיכָא שְׁלֵמָתָא בְּד' סַמְכִין כִּדְקָא יָאוּת. כְּדֵין אִתְּמַר בָּהּ אֵין לוֹ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעוֹלָמוֹ אֶלָּא ד' אַמּוֹת שֶׁל הֲלָכָה (ברכות ח.). וְרָזָא דְּמִלָּה יָחִיד וְרַבִּים הֲלָכָה כְּרַבִּים (בְּרָכוֹת ט.)
דְּצַדִּיק אִיהוּ יָחִיד, וּבְזִמְנָא דְּגָלוּתָא אִיהוּ לָא יָכִיל לְאַקָּמָא לַהּ לִשְׁכִינְתָּא, אֶלָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְּאִתְּמַר בֵּיהּ "וְאָח לְצָרָה יִוָּלֵד" (משלי יז, יז) בְּזִמְנָא דִּכְתִיב "בְּיוֹם צָרָה צַר כֹּחֶכָה" (משלי כד, י) דְּלֵית חֵילָא לְהַהוּא צַדִּיק לְמֵיעַל בְּיָמָא. וְרָזָא דָּא "בְּקִרְבְּךָ קָדוֹשׁ וְלֹא אָבוֹא בְּעִיר" (הושע יא, ט) דְּאִי תֵּימָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִתְפְּרַשׁ מִשְּׁכִינְתָּא? חַס וְשָׁלוֹם, אֶלָּא "בְּקִרְבֵּךְ קְדוֹשׁ" (ישעיהו יב, ו), דְּאִיהוּ בְּגוֹ שְׁכִינְתָּא קָאִים וְלָא אִתְפְּרַשׁ מִינַּהּ.
תּוּ פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' שוב פתח אליהו נביאה ואמר רבי רבי הרמח"ל, "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" בְּזִמְנָא דְּיִתְנַצְּצוּן נְצִיצִין עִלָּאִין מִסִּטְרָא דְּעַתִּיקָא קַדִּישָׁא עַל רֵישָׁא דְּמַלְכָּא, בזמן שיתנוצצו ניצוצין עליונים מצד עתיקא קדישא על ראש המלך / ז"א, דְּהָא נְהוֹרָא דְּעַתִּיקָא קַדִּישָׁא שָׁרֵי הָכִי לְתַתָּא עַל תְּרֵין מְשִׁיחִין, זה אור עתיקא קדישא שורה כך למטה על שני המשיחין שנאמר בהם דְּאִתְּמָר בְּהוּ "וְנָחָה עָלָיו רוּחַ יְהֹוָה" (ישעיהו יא, ב) וּבֵיהּ ובו "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ". וְכַמָּה נְצִיצִין יִתְנוֹצְצוֹן מִתַּמָּן לְכָל סְטַר, וכמה ניצוצין יתנוצצו משם לכל צד, וְרָזָא דָּא וזה סוד וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים לְעוֹלָם וָעֶד, אִלֵּין נְצִיצִין דְּמִתְנַצְּצָן מִנְּהוֹרָא דְּעֲלַיְיהוּ, דְּאִתִחֲזוּן כְּגוֹן כּוֹכְבַיָּא לְכָל סְטַר. אלו ניצוצין שמתנוצצים מהאור שעליהם, ונראים כמו הכוכבים לכל צד. וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים, תְּרֵין מְשִׁיחִין דְּקַיְּימִין לְאַתְקָנָא לָהּ לִשְׁכִינְתָּא, וּלְאַשְׁרָאָה לָהּ עַל רֵישָׁא דְּכָל יִשְׂרָאֵל. ומצדיקי הרבים הם שני המשיחין שעומדים לתקן את השכינה, ולהשרותה על ראשיהן של כל ישראל, וְאִינּוּן תְּרֵין, חַד מִסִּטְרָא דִּלֵאָה וְדָא ואילו שניים: חד מצד לאה והוא מָּשִׁיחַ בֶּן דָּוִד, וְחַד מִסִּטְרָא דְּרָחֵל וְדָא ואחד מצד רחל והוא מָּשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף.
מיעוט רבים שניים – חיבור קודשא ב"ה ושכינתא לעולם.
"הָרַבִּים", אִלֵּין אֲבָהָן דְּמִתְחַבְּרָן בָּהּ. הרבים, אלו האבות שמחברים בשכינה, 'וּמִעוּט רַבִּים שְׁנַיִם' (נדרים לח ע"ב) אִלֵּין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ דְּלָא מִתְפָּרְשָׁאן דָּא מִן דָּא לְעָלְמִין, אלו קודשא ב"ה ושכינתא, שלא נפרדים זה מזה לעולמים, בְּגִין כָּךְ פָּחוֹת מִן דָּא לָא אִשְׁתְּכַח. לכן פחות מזה, לא נמצא, וְרָזָא דְּמִלָּה וסוד הדבר "אֲנִי יְהֹוָה לֹא שָׁנִיתִי" (מלאכי ג, ו) דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְגַבֵּי שְׁכִינְתָּא לָא אִשְׁתָּנִי לְעָלְמִין, שהחיבור בין קודשא ב"ה לגבי השכינה לא משתנה לעולמים, וכל מה שנראה בגלות כאלו הם ח"ו הם נפרדים אינו אלא רק לגבי השפע שנמנע מלרדת עבור התחתונים ולכן נראה ח"ו כפירוד.
האבות הם המרכבה כשמתחברים בשכינה.
וְאִית רַבִּים מִסִּטְרָא דִּתְלַת אֲבָהָן כְּמָה דַּאֲמִינָא, ויש רבים מצד שלושת האבות כמו שנאמר, ובהם וּבְהוּ הֲלָכָה כְּרַבִּים (הקדמת ת"ז א ע"ב) דִּשְׁכִינְתָּא בְּאֲבָהָן אִתְקַשְּׁרַת לְמֶיהֱוֵי רְתִיכָא שְׁלֵמָתָא בְּד' סַמְכִין כִּדְקָא יָאוּת, שכשכינה בסוד מלכות נקשרת באבות כדי להיות מרכבה שלמה בארבעת רגליה כמו שראוי, כְּדֵין אִתְּמָר בָּהּ ואז נאמר בה 'אֵין לוֹ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעוֹלָמוֹ אֶלָּא ד' אַמּוֹת שֶׁל הֲלָכָה' (ברכות ח.).
בגלות היסוד אינו משפיע במלכות והתפארת קשור בפנימיות המלכות.
וְרָזָא דְּמִלָּה וסוד הדבר 'יָחִיד וְרַבִּים הֲלָכָה כְּרַבִּים' (ברכות ט.) דְּצַדִּיק אִיהוּ יָחִיד, וּבְזִמְנָא דְּגָלוּתָא אִיהוּ לָא יָכִיל לְאַקָּמָא לַהּ לִשְׁכִינְתָּא, צדיק / יסוד הוא יחיד ובזמן הגלות הוא אינו יכול להקים את השכינה לבדו, אֶלָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְּאִתְּמָר בֵּיהּ אלא הקדוש ב"ה שהוא המלך ת"ת שנאמר בו "וְאָח לְצָרָה יִוָּלֵד" (משלי יז, יז) בְּזִמְנָא דִּכְתִיב בזמן שעליו נאמר "בְּיוֹם צָרָה צַר כֹּחֶכָה" (משלי כד, י) דְּלֵית חֵילָא לְהַהוּא צַדִּיק לְמֵיעַל בְּיָמָא. שאין בו כוח ליסוד לכנוס בים שהיא המלכות, (דף ה' עמוד ב') וְרָזָא דָּא וסוד זה "בְּקִרְבְּךָ קָדוֹשׁ וְלֹא אָבוֹא בְּעִיר" (הושע יא, ט) דְּאִי תֵּימָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִתְפְּרַשׁ מִשְּׁכִינְתָּא? ואם תאמר שקודשא ב"ה נפרד מהשכינה? חַס וְשָׁלוֹם, אֶלָּא "בְּקִרְבֵּךְ קְדוֹשׁ" (ישעיהו יב, ו), דְּאִיהוּ בְּגוֹ שְׁכִינְתָּא קָאִים וְלָא אִתְפְּרַשׁ מִינַּהּ, שהוא נמצא בחיבור תמידי בתוך השכינה ולא נפרד ממנה.
תפילות רנ"ו - נז"ר מתוך "תקט"ו תפילות"
תפילה רנ"ו: בכח התקוה נמשך החסד, וע"כ תקוותנו לגילוי יחודו ית' וחידוש כוחנו.
אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. הֲרֵי חַסְדְּךָ עוֹמֵד לְחַדֵּשׁ תָּמִיד מַעֲשֵׂה בְּרֵאשִׁית, וְכֵן אָנוּ מִתְחַדְּשִׁים לְפָנֶיךָ בְּכָל יוֹם, שְׁאִם לֹא כֵן – לֹא הָיִינוּ יְכוֹלִים לַעֲמֹד וּלְהִתְקַיֵּם בַּגָּלוּת, הַדָּא הוּא דִכְתִיב, "חַסְדֵּי יְהוָֹה כִּי לֹא תַּמְנוּ… חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים", וְיָדַעְנוּ שֶׁאֵין דָּבָר מַמְשִׁיךְ חֶסֶד זֶה כְּמוֹ תִּקְוָה דִּכְתִיב "וְהַבֹּטֵחַ בַּיְהוָֹה חֶסֶד יְסוֹבְבֶנּוּ", וּכְתִיב "חֶלְקִי יְהוָֹה אָמְרָה נַפְשִׁי עַל כֵּן אוֹחִיל לוֹ".
רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים. הֲרֵי לְיִחוּדְךָ אָנוּ מְקַוִּים בֶּאֱמֶת עַל כֵּן חֶסֶד זֶה תְּעוֹרֵר עָלֵינוּ לְחַדֵּשׁ אוֹתָנוּ תָּמִיד. וְאִם בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ נִכְשַׁל כֹּחֵנוּ ח"ו – אַתָּה תַּחְלִיף לָנוּ כֹּחַ שֶׁכֵּן אָמַרְתָּ עַל יְדֵי נְבִיאֶיךָ "וְקֹויֵ יְהוָֹה יַחֲלִיפוּ כֹּחַ יַעֲלוּ אֵבֶר כַּנְּשָׁרִים". "חָנֵּנוּ יְהוָֹה חָנֵּנוּ כִּי רַב שָׂבַעְנוּ בּוּז", עֲנֵנוּ בַּאֲמִתְּךָ אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד וְאֵין זוּלָתְךָ. לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.
תפילה נז"ר: מפני החשך המזומן לרשעים, נמשכה חשכה עם עלינו, ותוחלתנו לגילוי היחוד שיבקע כל החשוכים.
אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. הֲרֵי כָּל חֹשֶׁךְ שֶׁזִּמַּנְתָּ לָרְשָׁעִים שֶׁנֶאֱמַר בּוֹ, "וּרְשָׁעִים בַּחֹשֶׁךְ יִדַּמוּ", מַחְשִׁיךְ וְהוֹלֵךְ עָלֵינוּ עַד שֶׁאֵין אָנוּ רוֹאִים אוֹר שֶׁלְּךָ כְּלָל וּכְלָל, הַדָּא הוּא דִכְתִיב, "אֹתוֹתֵינוּ לֹא רָאִינוּ אֵין עוֹד נָבִיא וְלֹא אִתָּנוּ יוֹדֵעַ עַד מָה", שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאוֹתִיּוֹת שִׁמְךָ הַקָּדוֹשׁ הֵם מְאִירִים תָּמִיד עַל עַמְּךָ דִּכְתִיב, "וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם יְהוָֹה נִקְרָא עָלֶיךָ", אָנוּ עַצְמֵנוּ אֵין אָנוּ יוֹדְעִים בָּהֶם וְלֹא מַכִּירִים בָּהֶם כְּלָל וְנִרְאָה לָנוּ כְּאִלּוּ אָנוּ עֲזוּבִים מִמְּךָ מִפְּנֵי חֹשֶׁךְ זֶה שֶׁשּׁוֹלֵט עָלֵינוּ.
רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים. רַק יִחוּדְךָ יָכוֹל לִבְקֹעַ חֹשֶׁךְ זֶה לְהָאִיר לָנוּ, "שׁוּבָה יְהוָֹה עַד מָתַי", יָשׁוּב אוֹתִיּוֹת אֵלֶּה שֶׁל שִׁמְךָ הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא יְהוָֹה ב"ה לְהָאִיר עָלֵינוּ הֶאָרָה נִרְאֵית וְנוֹדַעַת לְמַעַן אֲמִתְּךָ שֶׁאָנוּ בּוֹטְחִים בּוֹ וּמְקַוִּים לְךָ בְּכָל עֵת. אַתָּה אֵל אֱמֶת, עֲמֹד לָנוּ בַּאֲמִתְּךָ וּמִתּוֹחַלְתֵּנוּ לֹא נֵבוֹשׁ, יְהוָֹה אַל תְּאַחַר. לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.