דְּאִית אָדָם דְּאִיהוּ יִשְׂרָאֵל, וְאִית אָדָם דְּאִיהוּ מַלְאָךְ וְדָא מטטרו"ן, וְאִית אָדָם בְּדִיּוֹקְנָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְאִיהוּ אֲצִילוּתֵיהּ, שֶׁיֵּשׁ אָדָם שֶׁהוּא יִשְׂרָאֵל, וְיֵשׁ אָדָם שֶׁהוּא מַלְאָךְ, וְזֶה מטטרו"ן, וְיֵשׁ אָדָם בִּדְמוּת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא אֲצִילוּתוֹ, וְזֶה וְדָא "יוד הא ואו הא", וְלֵית לֵיהּ בְּרִיאָה וִיצִירָה וַעֲשִׂיָּה אֶלָּא אֲצִילוּתָא, וּבַאֲתַר דָּא לֵית חֵטְא וְלָא מָוֶת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב וְאֵין לוֹ בְּרִיאָה וִיצִירָה וַעֲשִׂיָּה, אֶלָּא אֲצִילוּת, וּבַמָּקוֹם הַזֶּה אֵין חֵטְא וְלֹא מָוֶת. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב "לֹא יְגֻרְךָ רָע" (תהילים ה, ה), וְעַל הַאי אָדָם בְּלִיַּעַל מַנִּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְלָא לְמֵיכַל מִנֵּיהּ, וּדְלָא לְעָרְבָא לֵיהּ עִם טוֹב, דְּהַאי אִיהוּ כְּמָאן דְּעָרֵיב כַּסְפָּא עִם עוֹפָרֶת, וְעַל הָאָדָם הַבְּלִיַּעַל הַזֶּה צִוָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁלֹּא לֶאֱכֹל מִמֶּנּוּ וְשֶׁלֹּא לְעָרֵב אוֹתוֹ עִם טוֹב, שֶׁזֶּהוּ כְּמִי שֶׁמְּעָרֵב כֶּסֶף עִם עֹפֶרֶת (וכל שכן אותם עובדי עבודה זרה שכביכול מסירים עין הרע עם עופרת), וְדָא גָרִים בִּלְבּוּלָא בְּפַמַּלְיָא דִּלְעֵילָא, וְעָרַב חֲשׁוֹכָא בִנְהוֹרָא מַה דְּאַפְרִישׁ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר וְזֶה גוֹרֵם בִּלְבּוּל בְּפָמַלְיָא שֶׁל מַעְלָה, וּמְעָרֵב חֲשֵׁכָה עִם אוֹר, מַה שֶּׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִפְרִיד, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר "וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ" (בראשית א, ד).
 
וְלָא עוֹד אֶלָּא מָאן דְּאַעִיל זַרְעֵיהּ בַּנִּדָּה אוֹ שִׁפְחָה אוֹ גוֹיָה אוֹ זוֹנָה, כְּאִלּוּ מְעָרֵב מַה דְּאַפְרִישׁ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דִכְתִיב וְלֹא עוֹד, אֶלָּא מִי שֶׁמַּכְנִיס אֶת זַרְעוֹ בְנִדָּה אוֹ שִׁפְחָה אוֹ גוֹיָה אוֹ זוֹנָה, כְּאִלּוּ מְעָרֵב מַה שֶּׁהִפְרִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁכָּתוּב "וִיהִי מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לָמָיִם" (בראשית א, ו), דְּאִינוּן מֵי נִדָּה לְמֵי דַכְיָא, דְּדָא אָסוּר וְדָא מוּתָּר, וְדָא כָּשֵׁר וְדָא פָסוּל, דָּא טוּמְאָה וְדָא טַהֲרָה, שֶׁהֵם מֵי נִדָּה לְמֵי טָהֳרָה, שֶׁזֶּה אָסוּר וְזֶה מֻתָּר, וְזֶה כָשֵׁר וְזֶה פָסוּל, זֶה טֻמְאָה וְזֶה טָהֳרָה. אִלֵּין אִינוּן שִׁית סִדְרִין דְּאִתְיְהִיבַת, לְאַפְרָשָׁא בֵּין טוֹב לָרָע, דְּעָרַב לוֹן אָדָם וְדָרִין דְּאָתוּ אַבַּתְרֵיהּ. אֵלּוּ הֵם שֵׁשֶׁת הַסְּדָרִים שֶׁנִּתְּנָה (בָהֶם מִשְׁנָה) (לְמֹשֶׁה) לְהַפְרִיד בֵּין טוֹב לָרָע, שֶׁעֵרַב אוֹתָם אָדָם וְהַדּוֹרוֹת שֶׁבָּאוּ אַחֲרָיו.

תקונא תמניא ושתין

"בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים" (בראשית א, א), מַאי אֱלֹהִים? בְּרֵאשִׁית בָּרָ"א אֱלֹהִי"ם, מַה זֶּה אֱלֹהִי"ם?  לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת לִשְׁמֹר אֶת דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים" (שם ג, כד), מַטֵּה הָאֱלֹהִים וַדַּאי, וְדָא מטטרו"ן, לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת לִשְׁמֹר אֶת דֶּרֶךְ הַחַיִּים, מַטֵּה הָאֱלֹהִי"ם וַדַּאי, וְזֶה מטטרו"ן, וְהָא אוּקִימְנָא לֵיהּ דְּאִתְהַפַּךְ מִדִּינָא לְרַחֲמֵי, וּבֵיהּ אִשְׁתַּנִּיּוּ כָּל דִּיּוֹקְנִין דְּלָא דָמוּ דָא לְדָא, וַהֲרֵי בֵּאַרְנוּ שֶׁמִּתְהַפֵּךְ מִדִּין לְרַחֲמִים, וּבוֹ הִשְׁתַּנּוּ (נִמְצְאוּ) כָּל הַדְּמֻיּוֹת שֶׁלֹּא דָמוּ זוֹ לָזוֹ.  כַּד אִתְהַפַּךְ מִימִינָא לִשְׂמָאלָא אַחֲזֵי פַּרְצוּפָא דְשׁוֹר, כְּשֶׁמִּתְהַפֵּךְ מִיָּמִין לִשְׂמֹאל, הוּא מַרְאֶה פַּרְצוּף שֶׁל שׁוֹר, וְכַד אִתְהַפַּךְ מִשְּׂמָאלָא לִימִינָא אַחֲזֵי פַּרְצוּפָא דְאַרְיֵה, וּכְשֶׁמִּתְהַפֵּךְ מִשְּׂמֹאל לְיָמִין, מַרְאֶה פַּרְצוּף שֶׁל אַרְיֵה. וְכַד אִתְהַפַּךְ מִתַּרְוַיְיהוּ לְמַעֲרָב אַחְזִיר אַנְפּוֹי וְאִתְהַפַּךְ לְנֶשֶׁר, וּכְשֶׁמִּתְהַפֵּךְ מִשְּׁנֵיהֶם לַמַּעֲרָב, מַחֲזִיר פָּנָיו וּמִתְהַפֵּךְ לְנֶשֶׁר (לְאָדָם). וְכַד אִתְהַפַּךְ מִתַּרְוַיְיהוּ לְמִזְרָח דְּאִיהוּ בְּאֶמְצָעִיתָא אִתְהַפַּךְ לְאָדָם, וּכְשֶׁמִּתְהַפֵּךְ מִשְּׁנֵיהֶם לַמִּזְרָח, שֶׁהוּא בָאֶמְצַע, מִתְהַפֵּךְ לְאָדָם (לְנֶשֶׁר),  מִלְּמַטָּה לְנֶשֶׁר, לֵית דִּיּוֹקְנָא בְעָלְמָא דְּלָא אִשְׁתְּמוֹדָע בֵּיהּ. מִלְּמַטָּה לְנֶשֶׁר, אֵין דְּמוּת בָּעוֹלָם שֶׁלֹּא נוֹדַעַת בּוֹ.
 
תְּרֵין עֲשַׂר מַזָּלוֹת אִתְחַזְיָין בֵּיהּ, וְכָל דִּיּוֹקְנִין דְּמַלְאָכַיָּיא וְדִיּוֹקְנִין דְּנִשְׁמָתִין וְדִיּוֹקְנִין דְּכָל מַה דְּאִתְבְּרִי בִּשְׁמַיָּא וּבְאַרְעָא, שְׁנֵים עָשָׂר מַזָּלוֹת נִרְאִים בּוֹ, וְכָל הַדְּמֻיּוֹת שֶׁל הַמַּלְאָכִים, וְהַדְּמֻיּוֹת שֶׁל הַנְּשָׁמוֹת, וְהַדְּמֻיּוֹת שֶׁל כָּל מַה שֶּׁנִּבְרָא בַשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, (אֵינוֹ דְּמוּת שֶׁל אָדָם שָׁלֵם בְּכָל הַתִּקּוּנִים, אֶלָּא אִם הוּא) (כְּלֹא הָיָה) כְּלִיל בִּשְׁמַיָּא וְאַרְעָא וְשִׁמְשָׁא וְסִיהֲרָא וְכֹכְבַיָּא וּמַזָּלַיָּא וְכָרְסַיָּא וּמַלְאָכַיָּא וְגַן עֵדֶן וְגֵיהִנָּם, כָּלוּל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ וְשֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ וְכוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת וְהַכִּסֵּא וְהַמַּלְאָכִים וְגַן עֵדֶן וְגֵיהִנֹּם,  מִסִּטְרָא דְתַרְוַיְיהוּ אִתְיְהִיב יֵצֶר הַטּוֹב וְיֵצֶר הָרָע, מֵהַצַּד שֶׁל שְׁנֵיהֶם נִתָּן הַיֵּצֶר הַטּוֹב וְהַיֵּצֶר הָרָע. גַּן עֵדֶן "מָצָא אִשָּׁה מָצָא טוֹב" (משלי יח, כב), גֵּיהִנָּם "וּמוֹצֶא אֲנִי מַר מִמָּוֶת אֶת הָאִשָּׁה" (קהלת ז, כו), וְתַרְוַיְיהוּ בְּלִבָּא, "לֵב חָכָם לִימִינוֹ וְלֵב כְּסִיל לִשְׂמֹאלוֹ" (קהלת י, ב) גַּן עֵדֶן – מָצָא אִשָּׁה מָצָא טוֹב, גֵּיהִנֹּם – וּמוֹצֶא אֲנִי מַר מִמָּוֶת אֶת הָאִשָּׁה, וּשְׁנֵיהֶם בַּלֵּב, לֵב חָכָם לִימִינוֹ וְלֵב כְּסִיל לִשְׂמֹאלוֹ.