Skip to content

תיקון היחוד היומי

תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא

"בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ" (ויקרא טז, ג). תָּא חֲזִי, אֵין אָדָם מֵפִיק רְצוֹנוֹ מֵיְהֹוָה אֶלָּא בְזֹאת, דַּעֲלָהּ אִתְּמַר "מָצָא אִשָּׁה מָצָא טוֹב וַיָּפֶק רָצוֹן מֵיְהֹוָה" (משלי יח, כב), וְדָא הִיא "עֵת לַעֲשׂוֹת לַיהֹוָה" (תהלים קיט, קכו). וְכַמָּה עִתּוֹת יֵשׁ, וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "וְאַל יָבֹא בְכָל עֵת" (ויקרא טז, ב), וּשְׁלֹמֹה אָמַר "וְעֵת לִשְׂחוֹק" (קהלת ג, ד) וְכוּ', דְּאִינוּן כ"ח עֵת, וְעַל דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָמַר "וְאַל יָבֹא בְכָל עֵת אֶל הַקֹּדֶשׁ" (ויקרא טז, ב), דְּאִיהוּ "קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַיהֹוָה" (ירמיהו ב, ג).

וְכַד שְׁכִינְתָּא דְאִתְקְרִיאַת זֹאת עִם יִשְׂרָאֵל, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר "וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם" (ויקרא כו, מד) וְכוּ', מַאי אִינוּן אָמְרִין לָהּ? "אָנָה הָלַךְ דּוֹדֵךְ הַיָּפָה בַּנָּשִׁים אָנָה פָּנָה דוֹדֵךְ וּנְבַקְשֶׁנּוּ עִמָּךְ" (שיר השירים ו, א), בְּכַמָּה תַחֲנוּנִים וּצְלוֹתִין, בַּצִּיצִית וּבִתְפִלִּין, בְּשַׁבָּתוֹת וּבְיוֹמִין טָבִין, דַּעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אוֹת הִיא לְעֹלָם" (שמות לא, יז), אוֹת בְּרִית מִילָה, אוֹת דְּשַׁבָּת וְיֹמִין טָבִין, וְאוֹת דִּתְּפִלִּין.

עֲלָהּ אִתְּמַר "עַל זֹאת יִתְפַּלֵּל כָּל חָסִיד אֵלֶיךָ לְעֵת מְצֹא" (תהלים לב, ו), "מָצָא אִשָּׁה מָצָא טוֹב וַיָּפֶק רָצוֹן מֵיְהֹוָה" (משלי יח, כב). וְיַעֲקֹב בָּרֵיךְ לִבְנוֹי בְּזֹאת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וְזֹאת אֲשֶׁר דִּבֶּר לָהֶם אֲבִיהֶם" (בראשית מט, כח). וְדָוִד בְּזֹאת הֵפִיק רְצוֹנוֹ מֵיְהֹוָה כְּשֶׁנִּלְחַם עִם אוֹיְבָיו, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר "אִם תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה וְגוֹ', בְּזֹאת אֲנִי בוֹטֵחַ" (תהלים כז, ג). וְהַנָּבִיא כְּשֶׁרָאָה אֶת יִשְׂרָאֵל בַּגָּלוּת, לֹא רָאָה לָהֶם מְנוּחָה אֶלָּא בַעֲבוּר זֹאת. וּפוּרְקָנָא דְיִשְׂרָאֵל לָא יֵיתֵי אֶלָּא בְזֹאת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "זֹאת אָשִׁיב אֶל לִבִּי עַל כֵּן אוֹחִיל" (איכה ג, כא). וִיהוּדָה לָא אִתְבָּרֵיךְ אֶלָּא בְזֹאת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וְזֹאת לִיהוּדָה" (דברים לג, ז). וּמֹשֶׁה לָא בָּרֵיךְ יָת יִשְׂרָאֵל אֶלָּא בְּזֹאת "וְזֹאת הַבְּרָכָה" (דברים לג, א). וּמִי שֶׁלֹּא "שָׁת לִבּוֹ גַּם לָזֹאת" (שמות ז, כג) עֲלֵיהּ כְּתִיב "אִישׁ בַּעַר לֹא יֵדָע וּכְסִיל לֹא יָבִין אֶת זֹאת" (תהלים צב, ז).

וְכֵיוָן שֶׁהָאָדָם בָּהּ יָפִיק רְצוֹנוֹ, וּבָהּ מַשִּׂיג הַשֵּׁם, שֶׁזֶּהוּ סוֹד "עַל זֹאת יִתְפַּלֵּל כָּל חָסִיד" (תהלים לב, ו) עַל זֹאת וַדַּאי, לְשֵׁם יְהֹוָה שֶׁהוּא עַל זֹאת. לָמָּה תִּקְנוּ בְּשַׁחֲרִית לְמִדָּה יְדוּעָה, וְכֵן בַּמִּנְחָה לְמִדָּה יְדוּעָה, וְכֵן בְּעַרְבִית לְמִדָּה יְדוּעָה, וְכֵן בְּשַׁבָּת לְמִדָּה יְדוּעָה, וְכֵן בְּיוֹם טוֹב לְמִדָּה יְדוּעָה, וְכֵן בַּעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְשׁוּבָה לְמִדָּה יְדוּעָה? אֶלָּא מַה שֶּׁאָמַר עַל זֹאת, הוּא מוֹרֶה שֶׁיהו"ה היא עַל כָּל סְפִירָה וּסְפִירָה, כְּמוֹ שֶׁאָמַר דָּוִד "לְךָ יְהֹוָה הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה" (דברי הימים א' כט, יא) וְגוֹ'.

(דף מ ע"ב) וְאֵין לָךְ פְּעוּלָה בַּתַּחְתּוֹנִים אֶלָּא עַל יְדֵי מַלְכוּת, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ "וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה" (תהלים קג, יט). אֲבָל בִּזְמָן שֶׁצָּרִיךְ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְהַצְדִּיק לַצַּדִּיק, וְלַעֲשׂוֹת עִמּוֹ צְדָקָה שֶׁהִיא מַלְכוּת – עִם הַתַּחְתּוֹנִים, נִכְלָלִים בּוֹ כָל הַסְּפִירוֹת, וְנִקְרָאִין צַדִּיקִים עַל שְׁמוֹ. יְהֹוָה נִקְרָא עַל שְׁמוֹ צַדִּיק, שֶׁנֶּאֱמַר "צַדִּיק יְהֹוָה בְּכָל דְּרָכָיו" (תהלים קמה, יז), וּמְרַחֵם עַל בִּרְיוֹתָיו בִּצְדָקָה, אֵין צְדָקָה אֶלָּא תְפִלָּה, צ' אֲמֵנִים, ד' קְדוּשׁוֹת, ק' בְּרָכוֹת, ה' חֲמִשָּׁה חוּמְשֵׁי תוֹרָה, וְזֶהוּ "צְדָקָה תְרוֹמֵם גּוֹי" (משלי יד, לד), וְעָלָיו נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם "וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ צְדָקָה" (בראשית טו, ו), וּכְשֶׁהוּא רוֹצֶה בָּהּ נֶאֱמַר בָּהּ "וַיִּלְבַּשׁ צְדָקָה כַּשִּׁרְיָן" (ישעיהו נט, יז).
מִצַּד ה' הִיא צְדָקָה, וּמִצַּד י' הִיא כּוֹבַע עַל רֹאשׁ צַדִּיק אוֹת בְּרִית, עֲטָרָה בְּרֹאשׁ כָּל צַדִּיק, וּמִצַּד ו' נֶאֱמַר בָּהּ "אֲרֻכָּה מֵאֶרֶץ מִדָּהּ" (איוב יא, ט), מִצַּד ה' עֶלְיוֹנָה "וּרְחָבָה מִנִּי יָם" (איוב יא, ט).

"בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ" (ויקרא טז, ג). תָּא חֲזִי, אֵין אָדָם מֵפִיק רְצוֹנוֹ מֵיְהֹוָה אֶלָּא בְזֹאת, דַּעֲלָהּ אִתְּמַר "מָצָא אִשָּׁה מָצָא טוֹב וַיָּפֶק רָצוֹן מֵיְהֹוָה" (משלי יח, כב), וְדָא הִיא "עֵת לַעֲשׂוֹת לַיהֹוָה" (תהלים קיט, קכו) בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ, בֹּא וּרְאֵה, אֵין אָדָם מֵפִיק רְצוֹנוֹ מֵיהו"ה אֶלָּא בְזֹאת, שֶׁעָלֶיהָ נֶאֱמַר מָצָא אִשָּׁה מָצָא טוֹב וַיָּפֶק רָצוֹן מֵיהו"ה,  וְכַמָּה עִתּוֹת יֵשׁ, וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "וְאַל יָבֹא בְכָל עֵת" (ויקרא טז, ב), וּשְׁלֹמֹה אָמַר "וְעֵת לִשְׂחוֹק" (קהלת ג, ד) וְכוּ', וְזוֹ הִיא עֵת לַעֲשׂוֹת לַיהו"ה, וְכַמָּה עִתּוֹת יֵשׁ, וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר וְאַל יָבֹא בְכָל עֵת, וּשְׁלֹמֹה אָמַר עֵת לִשְׂחוֹק וְכוּ', שֶׁהֵן כ"ח עֵת,  דְּאִינוּן כ"ח עֵת, וְעַל דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָמַר "וְאַל יָבֹא בְכָל עֵת אֶל הַקֹּדֶשׁ" (ויקרא טז, ב), דְּאִיהוּ "קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַיהֹוָה" (ירמיהו ב, ג).  וְעַל זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר וְאַל יָבֹא בְכָל עֵת אֶל הַקֹּדֶשׁ, שֶׁהוּא קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַיהו"ה.
 
 וְכַד שְׁכִינְתָּא דְאִתְקְרִיאַת זֹאת עִם יִשְׂרָאֵל, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר "וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם" (ויקרא כו, מד) וְכוּ', מַאי אִינוּן אָמְרִין לָהּ? וּכְשֶׁשְּׁכִינָה שֶׁנִּקְרֵאת זֹאת עִם יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם וְכוּ', מַה הֵם אוֹמְרִים לָהּ?  "אָנָה הָלַךְ דּוֹדֵךְ הַיָּפָה בַּנָּשִׁים אָנָה פָּנָה דוֹדֵךְ וּנְבַקְשֶׁנּוּ עִמָּךְ" (שיר השירים ו, א), אָנָה הָלַךְ דּוֹדֵךְ הַיָּפָה בַּנָּשִׁים, אָנָה פָּנָה דוֹדֵךְ וּנְבַקְשֶׁנּוּ עִמָּךְ, בְּכַמָּה תַחֲנוּנִים וּצְלוֹתִין, בַּצִּיצִית וּבִתְפִלִּין, בְּשַׁבָּתוֹת וּבְיוֹמִין טָבִין, דַּעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אוֹת הִיא לְעֹלָם" (שמות לא, יז)בְּכַמָּה תַחֲנוּנִים וּתְפִלּוֹת, בְּצִיצִית וּבִתְפִלִּין, בְּשַׁבָּתוֹת וּבְיָמִים טוֹבִים, שֶׁעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אוֹת הִוא לְעֹלָם, אוֹת בְּרִית מִילָה, אוֹת דְּשַׁבָּת וְיֹמִין טָבִין, וְאוֹת דִּתְּפִלִּין אוֹת בְּרִית מִילָה, אוֹת שֶׁל שַׁבָּת וְיָמִים טוֹבִים, וְאוֹת שֶׁל תְּפִלִּין.

 עֲלָהּ אִתְּמַר "עַל זֹאת יִתְפַּלֵּל כָּל חָסִיד אֵלֶיךָ לְעֵת מְצֹא" (תהלים לב, ו), "מָצָא אִשָּׁה מָצָא טוֹב וַיָּפֶק רָצוֹן מֵיְהֹוָה" (משלי יח, כב) עָלֶיהָ נֶאֱמַר עַל זֹאת יִתְפַּלֵּל כָּל חָסִיד אֵלֶיךָ לְעֵת מְצֹא, מָצָא אִשָּׁה מָצָא טוֹב וַיָּפֶק רָצוֹן מֵיהו"ה,   וְיַעֲקֹב בָּרֵיךְ לִבְנוֹי בְּזֹאת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וְזֹאת אֲשֶׁר דִּבֶּר לָהֶם אֲבִיהֶם" (בראשית מט, כח) וְיַעֲקֹב בֵּרַךְ אֶת בָּנָיו בְּזֹאת, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וְזֹאת אֲשֶׁר דִּבֶּר לָהֶם אֲבִיהֶם,   וְדָוִד בְּזֹאת הֵפִיק רְצוֹנוֹ מֵיְהֹוָה כְּשֶׁנִּלְחַם עִם אוֹיְבָיו, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר "אִם תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה וְגוֹ', בְּזֹאת אֲנִי בוֹטֵחַ" (תהלים כז, ג) וְדָוִד בְּזֹאת הֵפִיק רְצוֹנוֹ מֵיהו"ה כְּשֶׁנִּלְחַם עִם אוֹיְבָיו, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר אִם תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה וְכוּ' בְּזֹאת אֲנִי בוֹטֵחַ,  וְהַנָּבִיא כְּשֶׁרָאָה אֶת יִשְׂרָאֵל בַּגָּלוּת, לֹא רָאָה לָהֶם מְנוּחָה אֶלָּא בַעֲבוּר זֹאת וְהַנָּבִיא, כְּשֶׁרָאָה אֶת יִשְׂרָאֵל בַּגָּלוּת, לֹא רָאָה לָהֶם מְנוּחָה אֶלָּא בַּעֲבוּר זֹאת. וּפוּרְקָנָא דְיִשְׂרָאֵל לָא יֵיתֵי אֶלָּא בְזֹאת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "זֹאת אָשִׁיב אֶל לִבִּי עַל כֵּן אוֹחִיל" (איכה ג, כא) וּגְאֻלַּת יִשְׂרָאֵל לֹא תָבֹא אֶלָּא בְּזֹאת, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב זֹאת אָשִׁיב אֶל לִבִּי עַל כֵּן אוֹחִיל. וִיהוּדָה לָא אִתְבָּרֵיךְ אֶלָּא בְזֹאת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וְזֹאת לִיהוּדָה" (דברים לג, ז). וּמֹשֶׁה לָא בָּרֵיךְ יָת יִשְׂרָאֵל אֶלָּא בְּזֹאת "וְזֹאת הַבְּרָכָה" (דברים לג, א) וִיהוּדָה לֹא הִתְבָּרֵךְ אֶלָּא בְּזֹאת, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וְזֹאת לִיהוּדָה, וּמֹשֶׁה לֹא בֵרַךְ אֶת יִשְׂרָאֵל אֶלָּא בְּזֹאת, וְזֹאת הַבְּרָכָה. וּמִי שֶׁלֹּא "שָׁת לִבּוֹ גַּם לָזֹאת" (שמות ז, כג) עֲלֵיהּ כְּתִיב "אִישׁ בַּעַר לֹא יֵדָע וּכְסִיל לֹא יָבִין אֶת זֹאת" (תהלים צב, ז) וּמִי שֶׁלֹּא שָׁת לִבּוֹ גַּם לָזֹאת, עָלָיו כָּתוּב אִישׁ בַּעַר לֹא יֵדָע וּכְסִיל לֹא יָבִין אֶת זֹאת.
 
  וְכֵיוָן שֶׁהָאָדָם בָּהּ יָפִיק רְצוֹנוֹ, וּבָהּ מַשִּׂיג הַשֵּׁם, שֶׁזֶּהוּ סוֹד "עַל זֹאת יִתְפַּלֵּל כָּל חָסִיד" (תהלים לב, ו) וְכֵיוָן שֶׁהָאָדָם בָּהּ יָפִיק רְצוֹנוֹ וּבָהּ מַשִּׂיג הַשֵּׁם, שֶׁזֶּהוּ סוֹד עַל זֹאת יִתְפַּלֵּל כָּל חָסִיד, עַל זֹאת וַדַּאי, לְשֵׁם יְהֹוָה שֶׁהוּא עַל זֹאת עַל זֹאת וַדַּאי, לְשֵׁם יהו"ה שֶׁהוּא עַל זֹאת. לָמָּה תִּקְנוּ בְּשַׁחֲרִית לְמִדָּה יְדוּעָה, וְכֵן בַּמִּנְחָה לְמִדָּה יְדוּעָה, וְכֵן בְּעַרְבִית לְמִדָּה יְדוּעָה, וְכֵן בְּשַׁבָּת לְמִדָּה יְדוּעָה, וְכֵן בְּיוֹם טוֹב לְמִדָּה יְדוּעָה, וְכֵן בַּעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְשׁוּבָה לְמִדָּה יְדוּעָה? לָמָּה תִקְּנוּ בְּשַׁחֲרִית לְמִדָּה יְדוּעָה, וְכֵן בְּמִנְחָה לְמִדָּה יְדוּעָה, וְכֵן בְּעַרְבִית לְמִדָּה יְדוּעָה, וְכֵן בְּשַׁבָּת לְמִדָּה יְדוּעָה, וְכֵן בְּיוֹם טוֹב לְמִדָּה יְדוּעָה, וְכֵן בַּעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְשׁוּבָה לְמִדָּה יְדוּעָה?  אֶלָּא מַה שֶּׁאָמַר עַל זֹאת, הוּא מוֹרֶה שֶׁיהו"ה היא עַל כָּל סְפִירָה וּסְפִירָה, כְּמוֹ שֶׁאָמַר דָּוִד "לְךָ יְהֹוָה הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה" (דברי הימים א' כט, יא) וְגוֹ', אֶלָּא מַה שֶּׁאָמַר עַל זֹאת, הוּא מוֹרֶה שֶׁהֲוָיָ"ה הִיא עַל כָּל סְפִירָה וּסְפִירָה, כְּמוֹ שֶׁאָמַר דָּוִד לְךָ יהו"ה הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְגוֹמֵר.
 
 (דף מ ע"ב) וְאֵין לָךְ פְּעוּלָה בַּתַּחְתּוֹנִים אֶלָּא עַל יְדֵי מַלְכוּת, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ "וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה" (תהלים קג, יט) וְאֵין לְךָ פְּעֻלָּה בַּתַּחְתּוֹנִים אֶלָּא עַל יְדֵי מַלְכוּת, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה. אֲבָל בִּזְמָן שֶׁצָּרִיךְ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְהַצְדִּיק לַצַּדִּיק, וְלַעֲשׂוֹת עִמּוֹ צְדָקָה שֶׁהִיא מַלְכוּת – עִם הַתַּחְתּוֹנִים, אֲבָל בִּזְמַן שֶׁצָּרִיךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַצְדִּיק לַצַּדִּיק וְלַעֲשׂוֹת עִמּוֹ צְדָקָה, שֶׁהִיא מַלְכוּת, עִם הַתַּחְתּוֹנִים, נִכְלָלִים בּוֹ כָל הַסְּפִירוֹת, וְנִקְרָאִין צַדִּיקִים עַל שְׁמוֹ נִכְלָלִים בּוֹ כָּל הַסְּפִירוֹת, וְנִקְרָאִים צַדִּיקִים עַל שְׁמוֹ. יְהֹוָה נִקְרָא עַל שְׁמוֹ צַדִּיק, שֶׁנֶּאֱמַר "צַדִּיק יְהֹוָה בְּכָל דְּרָכָיו" (תהלים קמה, יז), וּמְרַחֵם עַל בִּרְיוֹתָיו בִּצְדָקָה, אֵין צְדָקָה אֶלָּא תְפִלָּה, יהו"ה נִקְרָא עַל שְׁמוֹ צַדִּיק, שֶׁנֶּאֱמַר צַדִּיק יהו"ה בְּכָל דְּרָכָיו, וּמְרַחֵם עַל בְּרִיּוֹתָיו בִּצְדָקָה, אֵין צְדָקָה אֶלָּא תְפִלָּה,  צ' אֲמֵנִים, ד' קְדוּשׁוֹת, ק' בְּרָכוֹת, ה' חֲמִשָּׁה חוּמְשֵׁי תוֹרָה, וְזֶהוּ "צְדָקָה תְרוֹמֵם גּוֹי" (משלי יד, לד)צ' אֲמֵנִים, ד' קְדֻשּׁוֹת, ק' בְּרָכוֹת, ה' חֲמִשָּׁה חֻמְשֵׁי תוֹרָה, וְזֶהוּ צְדָקָה תְרוֹמֵם גּוֹי, וְעָלָיו נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם "וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ צְדָקָה" (בראשית טו, ו), וּכְשֶׁהוּא רוֹצֶה בָּהּ נֶאֱמַר בָּהּ "וַיִּלְבַּשׁ צְדָקָה כַּשִּׁרְיָן" (ישעיהו נט, יז)וְעָלָיו נֶאֱמַר לְאַבְרָהָם וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ צְדָקָה, וּכְשֶׁהוּא רוֹצֶה בָּהּ, נֶאֱמַר בָּהּ וַיִּלְבַּשׁ צְדָקָה כַּשִּׁרְיָן.
 
מִצַּד ה' הִיא צְדָקָה, וּמִצַּד י' הִיא כּוֹבַע עַל רֹאשׁ צַדִּיק אוֹת בְּרִית, עֲטָרָה בְּרֹאשׁ כָּל צַדִּיק, מִצַּד ה הִיא צְדָקָה, וּמִצַּד י הִיא כוֹבַע עַל רֹאשׁ צַדִּיק אוֹת בְּרִית, עֲטָרָה בְרֹאשׁ כָּל צַדִּיק, וּמִצַּד ו' נֶאֱמַר בָּהּ "אֲרֻכָּה מֵאֶרֶץ מִדָּהּ" (איוב יא, ט)וּמִצַּד ו נֶאֱמַר בָּהּ אֲרֻכָּה מֵאֶרֶץ מִדָּהּ, מִצַּד ה' עֶלְיוֹנָה "וּרְחָבָה מִנִּי יָם" (איוב יא, ט) מִצַּד ה' הָעֶלְיוֹנָה, וּרְחָבָה מִנִּי יָם.

תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא

תָּא חֲזֵי, סִידּוּרָא דְּמַטְלָנִין הָכִי אֶסְתַּדֵּר וַדַּאי. בְּזִמְנָא דְּמָטֵי שַׁעֲתָא לְאִזְדַּמְּנָא פּוּלְחָנָא לְגַבֵּי שְׁכִינְתָּא כִּדְקָא יָאוּת, כָּרוֹזָא נָפִיק בְּכֻלְהוֹ רְקִיעֵי וְאָמַר, אִזְדְּמָנוּ מְשַׁמְּשִׁין מְהֵימָנִין לְפוּלְחָנָא דְּמָארֵיכוֹן. מִיָּד כֻּלְהוֹ סָלְקִין בְּנִיגּוּנָא בְּחֶדְוָתָא, עַד דְּמָטֵי נִיגּוּנָא לְעֵילָא, וְאִשְׁתְּמַע נִיגּוּנָא לְעֵילָא בִּבְסִימוּ דְּחֶדְוָתָא. מַאי נִיגּוּנָא? אֶלָּא נִיגּוּנָא דִּשְׁכִינְתָּא דִּמְזַמְּרַת לָקֳבֵל מַלְכָּא. כְּדֵין חֶדְוָתָא אִתְּעַר מִקַמֵּי מַלְכָּא וּשְׁכִינְתָּא, וְנָפִיק לְתַתָּא בְּאִינוּן אַתְוָן אדנ"י. (דף עט' עמוד ב')  וְאִינּוּן מִתְפָּרְשָׁאן כָּל חַד לְדִגְלָא דִּילֵיהּ. וְרָזָא דָּא 'אוֹת הוּא בַּצָּבָא שֶׁלּוֹ', אָת דָּא נַהֲרָא בְּכַמָּה רָזִין צֵירוּפִין עִלָּאִין, כְּלָלָא דְּכֻלְּהוּ מְשָׁרְיָין דְּקַיְּימִין תְּחוֹת הַהוּא דִּגְלָא. כְּדֵין כֻּלְהוֹ מִתְקַשְּׁרָן גּוֹ אִינוּן צֵירוּפִין, כָּל חַד בְּאַתְרֵיהּ דְּחָזֵי לֵיהּ. עַד דְּכֹלָּא אִתְקְשַׁר וְסָלִיק לְעֵילָא לְאַתְקָנָא תִּיקּוּנָא, תִּיקּוּנָא שְׁלִים. כְּדֵין מִתַּמָּן נָטְלִין כֻּלְהוֹ וּמִתְיַשְּׁבִין בְּאַתְרַיְיהוּ כִּדְקָא יָאוּת. עַל רָזָא דָּא כְּתִיב "מַלְכֵי צְבָאוֹת יִדֹּדוּן יִדֹּדוּן" (תהלים סח, יג), אִלֵּין רֵישֵׁי מְשָׁרְיָין. "יִדֹּדוּן" תְּרֵין. "יִדֹּדוּן" תְּרֵין. הָא ד'. אִלֵּין ד' דְּגָלִין דְּאִתְמָרוּ. כְּדֵין "וּנְוַת בַּיִת תְּחַלֵּק שָׁלָל" (תהלים סח, יג), דָּא שְׁכִינְתָּא דְּאִתְעָבִידַת בֵּיתָא לְמַלְכָּא. וּכְדֵין יְהִיבַת לַהּ מְזוֹנָא וְכָל צָרְכֵיהוֹן. וְעוֹד, שְׁכִינְתָּא אִיהִי בֵּיתָא דְּמַלְכָּא. וְאִתְּמָר בַּהּ "וַתִּתֵּן טֶרֶף לְבֵיתָהּ וְחֹק לְנַעֲרֹתֶיהָ" (משלי לא, טו). דְּכֻלְּהוּ אִלֵּין מְשַׁמְּשִׁין, אִינוּן מְשַׁמְּשִׁין דְּהַאי בֵּיתָא.

וְתָא חֲזֵי, לָקֳבֵל דָּא בְּסִטְרָא אַחֲרָא כְּגַוְנָא דָּא אִשְׁתְּכַח מַמָּשׁ. וּכְהַאי בֵּיתָא אִשְׁתְּכַח תָּמָן בֵּיתָא מְסָאֲבָא. וְדָא בֵּיתָא דְּאִתְּמָר בַּהּ "בֵּית גֵּאִים יִסַּח יְהֹוָה" (משלי טו, כה). אֲבָל תָּא חֲזֵי, כְּתִיב "וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ" (בראשית א, ד) הָכִי אִיהוּ וַדַּאי, דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בָּעֵי דְּאִלֵּין סִטְרִין יְהוֹן מִתְפָּרְשָׁאן תָּדִיר. בְּגִין כָּךְ שָׁבִיק אֲתַר לְסִטְרָא (דף פ' עמוד א')  לְמֵיקָם בֵּיהּ, דְּלָא יְקַטְרְגוּן וְלָא יְעַרְבְּבוּן סְטַר קַדִּישָׁא. בְּגִין כָּךְ בֵּיתָא דָּא אֶתְיָהִיב לְהוּ, בְּגִין דִּיהוֹן מֻפְרָשִׁין מִגּוֹ קוּדְשָׁא. אֲבָל לְזִמְנָא דְּאָתֵי "בֵּית גֵּאִים יִסַּח יְהֹוָה" (משלי טו, כה), בְּגִין דְּיָתִּיר אִתְגָּאָן סִטְרִין אִלֵּין, דְּלָא אִתְחָזֵי. בְּגִין כָּךְ אִצְטְרִיךְ לְאַעַקְרָא בֵּיתָא דָּא מֵעָלְמָא. אֲבָל תָּא חֲזֵי, בְּשַׁעְתָּא דְּאִתְנַטִּיל בֵּיתָא דָּא מִינַּיְיהוּ, אִינוּן אָזְלִין כִּכְלָבִין כְּפִינִין, וְאַהַדְרָן אַנְפִּין לְגַבֵּי קוּדְשָׁא. בְּגִין כָּךְ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִצְטְרִיךְ לְמֵיקָם לְקִבְלַיְיהוּ בְּחֵילָא תַּקִּיפָא.

תָּא חֲזֵי, רָזָא דָּא גּוֹג רַשִׁיעָא, דְּהָא בְּזִמְנָא דְּבֵיתָא דָּא יִתְהָרֵס, יִתְבַּדְּרוּן אִינוּן דַּרְגִּין הָכָא וְהָכָא, דְּלָא יֵכְלוּן לְמֵיקָם. עַד דְּמִינַּיְיהוּ יִתְכַּנְּשׁוּן מָאן דְּיִתְכַּנְּשׁוּן, וְיִבְעוּן לְאַהַדְרָא אַנְפִּין לְקוּדְשָׁא. בְּהַהוּא זִמְנָא כְּתִיב "וַאֲנִי אֶהְיֶה לָּהּ נְאֻם יְהֹוָה חוֹמַת אֵשׁ" (זכריה ב, ט). בְּגִין כָּךְ "בֵּית גֵּאִים יִסַּח יְהֹוָה" (משלי טו, כה). כְּדֵין בְּהַהוּא זִמְנָא "וְיַצֵּב גְּבוּל אַלְמָנָה" (משלי טו, כה), דָּא גְּבוּל דְּבֵיהּ "וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ" (בראשית א, ד).

> כרוזים מזמנים את מחנות השכינה לעבודתם

תָּא חֲזֵי, סִידּוּרָא דְּמַטְלָנִין הָכִי אֶסְתַּדֵּר וַדַּאי. בוא וראה, סדר המסעות כך מסתדר ודאי. בְּזִמְנָא דְּמָטֵי שַׁעֲתָא לְאִזְדַּמְּנָא פּוּלְחָנָא לְגַבֵּי שְׁכִינְתָּא כִּדְקָא יָאוּת, בזמן שמגיע הזמן להביא העבודה לגבי השכינה כמו שראוי, כָּרוֹזָא נָפִיק בְּכֻלְהוֹ רְקִיעֵי וְאָמַר, אִזְדְּמָנוּ מְשַׁמְּשִׁין מְהֵימָנִין לְפוּלְחָנָא דְּמָארֵיכוֹן. יוצא כרוז בכל הרקיעים ואומר, הזדמנו משמשים נאמנים לעבודת אדוניכם. מִיָּד כֻּלְהוֹ סָלְקִין בְּנִיגּוּנָא בְּחֶדְוָתָא, עַד דְּמָטֵי נִיגּוּנָא לְעֵילָא, וְאִשְׁתְּמַע נִיגּוּנָא לְעֵילָא בִּבְסִימוּ דְּחֶדְוָתָא. מיד כולם עולים בנגון ובשמחה, עד שמגיע ניגון למעלה, במתיקות של שמחה. מַאי נִיגּוּנָא? אֶלָּא נִיגּוּנָא דִּשְׁכִינְתָּא דִּמְזַמְּרַת לָקֳבֵל מַלְכָּא. מהו הניגון? אלא הניגון של השכינה שמזמרת לפני המלך, כְּדֵין חֶדְוָתָא אִתְּעַר מִקַמֵּי מַלְכָּא וּשְׁכִינְתָּא, וְנָפִיק לְתַתָּא בְּאִינוּן אַתְוָן אדנ"י. ואז שמחה מתעוררת לפני המלך והשכינה / זו"ן ויוצא למטה עבור המשתמשים באותיות האלה של אדנ"י. (דף עט' עמוד ב')  וְאִינּוּן מִתְפָּרְשָׁאן כָּל חַד לְדִגְלָא דִּילֵיהּ. ושם מתחלק לכל אחד לדגל שלו. וְרָזָא דָּא וסוד זה 'אוֹת הוּא בַּצָּבָא שֶׁלּוֹ', אָת דָּא נַהֲרָא בְּכַמָּה רָזִין צֵירוּפִין עִלָּאִין, כְּלָלָא דְּכֻלְּהוּ מְשָׁרְיָין דְּקַיְּימִין תְּחוֹת הַהוּא דִּגְלָאאות זו מאירה בכמה צירופי סודות עליונים, לכללות מחנות שעומדים תחת אותו הדגל.

> דרכי ירידת השפע לשכינה ומחנותיה

כְּדֵין כֻּלְהוֹ מִתְקַשְּׁרָן גּוֹ אִינוּן צֵירוּפִין, כָּל חַד בְּאַתְרֵיהּ דְּחָזֵי לֵיהּ. ואז כולם מתקשרים בתוך אלה הצירופים, כל אחד באתר הראוי לו. עַד דְּכֹלָּא אִתְקְשַׁר וְסָלִיק לְעֵילָא לְאַתְקָנָא תִּיקּוּנָא, תִּיקּוּנָא שְׁלִים. עד שהכל נקשר ועולה למעלה להתקין התיקון – תיקון שלם. כְּדֵין מִתַּמָּן נָטְלִין כֻּלְהוֹ וּמִתְיַשְּׁבִין בְּאַתְרַיְיהוּ כִּדְקָא יָאוּת. ואז, משם נוטלים כולם וחוזרים למקומם כמו שראוי. עַל רָזָא דָּא כְּתִיב ועל סוד זה כתוב "מַלְכֵי צְבָאוֹת יִדֹּדוּן יִדֹּדוּן" (תהלים סח, יג), אִלֵּין רֵישֵׁי מְשָׁרְיָין אלו הם ראשי המחנות. ב' פעמים נאמרה בפסוק המילה ידדון. בכל פעם, המילה עצמה "יִדֹּדוּן" תְּרֵין היא בלשון רבים – שניים. "יִדֹּדוּן" תְּרֵין. הָא ד'וגם הפעם השניה מיעוט שניים, וביחד הם ארבעאִלֵּין ד' דְּגָלִין דְּאִתְמָרוּ. אלה הם ארבע הדגלים שנאמרו. כְּדֵין והמשך הפסוק "וּנְוַת בַּיִת תְּחַלֵּק שָׁלָל" (תהלים סח, יג), דָּא שְׁכִינְתָּא דְּאִתְעָבִידַת בֵּיתָא לְמַלְכָּא, וּכְדֵין יְהִיבַת לַהּ מְזוֹנָא וְכָל צָרְכֵיהוֹן, נְוַת בַּיִת היא השכינה, שעשתה בית למלך. ואז ניתן לה המזון שלה, השפע שלה, וכל צרכי המקבלים ממנה. וְעוֹד, שְׁכִינְתָּא אִיהִי בֵּיתָא דְּמַלְכָּא. וְאִתְּמָר בַּהּ ועוד, השכינה היא ביתו של המלך, ונאמר בה "וַתִּתֵּן טֶרֶף לְבֵיתָהּ וְחֹק לְנַעֲרֹתֶיהָ" (משלי לא, טו). דְּכֻלְּהוּ אִלֵּין מְשַׁמְּשִׁין, אִינוּן מְשַׁמְּשִׁין דְּהַאי בֵּיתָא. שכל אלה המשמשים שזכרנו, הם המשמשים של זה הבית.

> בית גאים יסח ה'

וְתָא חֲזֵי, לָקֳבֵל דָּא בְּסִטְרָא אַחֲרָא כְּגַוְנָא דָּא אִשְׁתְּכַח מַמָּשׁ. וּכְהַאי בֵּיתָא אִשְׁתְּכַח תָּמָן בֵּיתָא מְסָאֲבָא. בוא וראה, כנגד בית ה' נמצא בסטרא אחרא כדוגמתו ממש, וכמו בית ה' נמצא אצלם בית טומאה, וְדָא בֵּיתָא דְּאִתְּמָר בַּהּ ועל זה הבית נאמר "בֵּית גֵּאִים יִסַּח יְהֹוָה" (משלי טו, כה). אֲבָל תָּא חֲזֵי, כְּתִיב אבל בוא וראה, כתוב "וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ" (בראשית א, ד) הָכִי אִיהוּ וַדַּאי, דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בָּעֵי דְּאִלֵּין סִטְרִין יְהוֹן מִתְפָּרְשָׁאן תָּדִיר. כך הוא ודאי, שהקב"ה רוצה שאלה הצדדים שאינם מהקדושה, יהיו נפרדים תמיד, בְּגִין כָּךְ שָׁבִיק אֲתַר לְסִטְרָא אַחֲרָא (דף פ' עמוד א')  לְמֵיקָם בֵּיהּ, דְּלָא יְקַטְרְגוּן וְלָא יְעַרְבְּבוּן סְטַר קַדִּישָׁא. לכן, נתן מקום לסטרא אחרא להיות בו, שלא יקטרגו שאין להם מקום, ולא יערבבו את צד הקדושה בטומאתם, בְּגִין כָּךְ בֵּיתָא דָּא אֶתְיָהִיב לְהוּ, בְּגִין דִּיהוֹן מֻפְרָשִׁין מִגּוֹ קוּדְשָׁא. לכן, בית זה – בית גאים, הנקרא בשל היותם מתגאים כנגד הקדושה – ניתן להם, כדי שהם יהיו מפורדים מתוך הקדושה. אֲבָל לְזִמְנָא דְּאָתֵי, אבל לעתיד לבוא נאמר "בֵּית גֵּאִים יִסַּח יְהֹוָה" (משלי טו, כה) יסח מלשון יהרס, בְּגִין דְּיָתִּיר אִתְגָּאָן סִטְרִין אִלֵּין, דְּלָא אִתְחָזֵי. בגלל שהתגאו אלו צדדי הטומאה יתר על המידה, ולא כראוי, בְּגִין כָּךְ אִצְטְרִיךְ לְאַעַקְרָא בֵּיתָא דָּא מֵעָלְמָא. לכן, צריך לעקור בית גאים מהעולם. אֲבָל תָּא חֲזֵי, בְּשַׁעְתָּא דְּאִתְנַטִּיל בֵּיתָא דָּא מִינַּיְיהוּ, אִינוּן אָזְלִין כִּכְלָבִין כְּפִינִין, וְאַהַדְרָן אַנְפִּין לְגַבֵּי קוּדְשָׁא. אבל בוא וראה, בשעה שילקח בית זה מהם וה' יהרוס אותו, יהיו אלו הצדדים הטמאים הולכים ככלבים רעבים, ויחזירו פניהם אל הקדושה, בְּגִין כָּךְ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִצְטְרִיךְ לְמֵיקָם לְקִבְלַיְיהוּ בְּחֵילָא תַּקִּיפָאלכן, הקב"ה יצטרך לעמוד כנגדם בכוח תקיף.

> בהריסת בית גאים, יהרס גם גוג, ותהיה הבדלה בין אור לחושך

תָּא חֲזֵי, רָזָא דָּא גּוֹג רַשִׁיעָא, דְּהָא בְּזִמְנָא דְּבֵיתָא דָּא יִתְהָרֵס, יִתְבַּדְּרוּן אִינוּן דַּרְגִּין הָכָא וְהָכָא, דְּלָא יֵכְלוּן לְמֵיקָם. בוא וראה, זה סוד גוג הרשע, ובזמן שבית גאים יהרס, יתפזרו אלו דרגות הסטרא אחרא לכאן ולכא, כדי שלא יוכו לעמוד. עַד דְּמִינַּיְיהוּ יִתְכַּנְּשׁוּן מָאן דְּיִתְכַּנְּשׁוּן, וְיִבְעוּן לְאַהַדְרָא אַנְפִּין לְקוּדְשָׁא. עד שמהם יאספו מי שיאספו, וירצו להחזיר פניהם לקדושה, באותו הזמן נאמר בְּהַהוּא זִמְנָא כְּתִיב "וַאֲנִי אֶהְיֶה לָּהּ נְאֻם יְהֹוָה חוֹמַת אֵשׁ" (זכריה ב, ט) חומת אש להבדיל בין האור ובן החושך, כדי שלא יתקרבו לקדושה. בְּגִין כָּךְ לכן "בֵּית גֵּאִים יִסַּח יְהֹוָה" (משלי טו, כה). כְּדֵין בְּהַהוּא זִמְנָא, ואז באותו הזמן נאמר "וְיַצֵּב גְּבוּל אַלְמָנָה" (משלי טו, כה) יבסס את גבולה תחומה של האלמנה/ שכינה שנעשקה על ידי בית גאים, דָּא גְּבוּל דְּבֵיהּ זה הגבול שנאמר בו "וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ" (בראשית א, ד).

קישור לדף זוהר תניינא

תפילה ק"מ מתוך "תקט"ו תפילות"

תפילה ק"מ: נקוד הוי"ה הוא נקוד לְעוֹלָם. להורות שאין הקב"ה משתנה אל השכינה, אלא הם לעולם ביחוד אחד. וישראל הנמשכים מיחוד זה אף הם קיימים לעולם.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. "יְהוָֹה יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד" בְּשֵׁם זֶה שֶׁלְּךָ שֶׁהוּא יְהוָֹה ב"ה שֶׁמִּתְחַבֵּר בַּשְּׁכִינָה נִקּוּד שֶׁלּוֹ לְעוֹלָם, שֶׁהוּא מֶלֶךְ וְהִיא מַלְכוּת שֶׁלּוֹ. "מַלְכוּתֵיהּ מַלְכוּת עָלַם" כָּאן נוֹדַע שֶׁהַקָּבָּ"ה אֵינוֹ מִשְׁתַּנֶּה לַשְּׁכִינָה דִּכְתִיב "אֲנִי יְהוָֹה לֹא שָׁנִּיתִי", אֶלָּא לְעוֹלָם, שֶׁהוּא לְעוֹלָם בְּיִחוּד אֶחָד. יִשְׂרָאֵל תְּלוּיִים כָּאן שֶׁנֶאֱמַר בָּהֶם "וְאַתֶּם בְּנֵי יַעֲקֹב לֹא כְלִיתֶם", וְזֶה "רַק בַּאֲבוֹתֶיךָ חָשַׁק יְהוָֹה" ר"ת חוֹלָם שְׁבָא קָמָץ נִקּוּד לְעוֹלָם, שֶׁהוּא עוֹמֵד לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים וַדַּאי. וְכֵן יִשְׂרָאֵל מְעִידִים לְפָנֶיךָ "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל" וכו', שֶׁאַתָּה אֶחָד לְגַבֵּי הַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה וּלְגַבֵּי יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ, וְזֶה בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד – לְעוֹלָם וַדַּאי. וְזֶה "וְעֵד בַּשַׁחַק נֶאֱמָן סֶלָה". "עֵד" דִּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל, "וְעֵד" דְבָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד. ר"ת בַּשַׁחַק זֶה (נִקּוּד) לְעוֹלָם, שְׁבָא חוֹלָם קָמָץ, וְזֶה אֲדֹנָי נִקּוּד שֶׁלּוֹ לְעוֹלָם וַדַּאי, שֶׁמַּה שֶּׁהוּא תָּלוּי בְּיִחוּדְךָ אֵין לוֹ חִלּוּף עוֹלָמִים. זֹאת הִיא תִּקְוָתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, "יַחֵל יִשְׂרָאֵל אֶל יְהוָֹה מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם", עוֹלָם דַּיְקָא, בּוֹ "זֶה שְׁמִי לְעֹלָם", שֶׁנֶאֱמַר בּוֹ "וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַאֲנִי אֲבָרְכֵם", עָלָיו אָמַר דָּוִד "כִּי בִי חָשַׁק וַאֲפַלְּטֵהוּ אֲשַׂגְּבֵהוּ כִּי יָדַע שְׁמִי", שֶׁזֶּה הוּא שֵׁם הָעֶצֶם שֶׁמִּתְעַצֵּם בְּיִחוּדוֹ וְשׁוֹרֶה עַל יִשְׂרָאֵל וְהוּא לְעוֹלָם, וְהוּא מְבֹרָךְ, וְזֶה "טוֹב עַיִן הוּא יְבֹרָךְ" לִרְאוֹת בְּעַיִן טוֹבָה עַל יִשְׂרָאֵל מִיָּד "וַאֲנִי אֲבָרְכֵם".

רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים. אַתָּה הוּא "הַשּׁוֹמֵר אֱמֶת לְעוֹלָם" בְּתֹקֶף יִחוּד זֶה שֶׁאֵינוֹ מִשְׁתַּנֶּה. גַּלֵּה אוֹרוֹתֶיךָ בַּאֲמִתְּךָ לְמַעַן יִחוּדְךָ הַשָּׁלֵם, יְהוָֹה אַל תְּאַחַר. לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.