Skip to content

תיקון היחוד היומי

תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא

בְּחָמֵשׁ נִימִין דְּכִנּוֹר, דְּאִינוּן חָמֵשׁ אַזְכָּרוֹת דְּאַדְכִּיר חָמֵשׁ זִמְנִין יְהֹוָה בְּהַאי מִזְמוֹר, חַד "עֶזְרִי מֵעִם יְהֹוָה" (תהלים קכא, ב), ב' "יְהֹוָה שֹׁמְרֶךָ", ג' "יְהֹוָה צִלְּךָ", ד' "יְהֹוָה יִשְׁמָרְךָ מִכָּל רָע", ה' "יְהֹוָה יִשְׁמָר צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ", וּבְהוֹן מַלְכָּא אָמַר לְגַבֵּי כַלָּה, "צַהֲלִי קוֹלֵךְ בַּת גַּלִּים" (ישעיהו י, ל), בַּת עֲשָׂרָה גַּלְגַּלִּים, דְּסָלִיק בְּהוֹן "יוד הא ואו הא", בַּעֲשָׂרָה מִינֵי נִגּוּנִין.
וּבְאַרְבַּע חֵיוָן דְּסָלִיק יְהֹוָה, בְּשִׁיר פָּשׁוּט, כָּפוּל, מְשׁוּלָשׁ, מְרוּבָּע, דְּאִיהוּ יְהֹוָה, דְּקוֹלוֹ סָלְקָא כְגַלֵּי יַמָּא, וְגַלֵּי יַמָּא דִּלְעֵילָא אִינוּן עֲשָׂרָה גַלְגַּלִּין, וַעֲלַיְהוּ אִתְּמַר "יָדָיו גְּלִילֵי זָהָב מְמֻלָּאִים בַּתַּרְשִׁישׁ" (שיר השירים ה, יד), בִּתְרֵין דְּרוֹעִין דִּבְרַתָּא.
וּבְהוֹן שִׁית פִּרְקִין, וְאִינוּן שִׁית דַּרְגִּין דְּכָרְסַיָּא, שֵׁשׁ מַעֲלוֹת לַכִּסֵּא. וְכַד סָלִיק ו' בְּהוֹן, יִתְעָרוּן לְגַבֵּיהּ לְקַבְּלָא לֵיהּ שְׂרָפִים בְּגַדְפַיְיהוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "שְׂרָפִים עֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ שֵׁשׁ כְּנָפַיִם" (ישעיהו ו, ב) וְגוֹ', וּמָאן דְּסָלִיק עַל גַּדְפַיְיהוּ וּפָרַח בְּהוֹן אִיהוּ ו', כְּלִיל שִׁית תֵּיבִין דְּיִחוּדָא שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, וּבְגִינֵיהּ אִתְּמַר "כִּי עוֹף הַשָּׁמַיִם" (קהלת י, כ) וְגוֹ'.
וְכַד סָלְקָא בְּרַתָּא סָלְקָא בִּתְרֵין דְּרוֹעוֹי דְּאִינוּן חֶסֶד וּגְבוּרָה, דִבְהוֹן שִׁית פִּרְקִין דְּאִיהוּ ו', וְרָזָא דְמִלָּה "שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי" (שיר השירים ב, ו).
כַּד סָלְקָא הַאי שִׁיר, סָלְקָא בְשִׁית תֵּיבִין דְּאִינוּן שְׁמַע יִשְׂרָאֵל וְגוֹ'. וְכַד נָחֲתָא, נָחֲתָא בְשִׁית, דְּאִינוּן 'בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד', וְנִגּוּנָא כַד סָלִיק סָלִיק בְּשִׁית, וְכַד מָאִיךְ מָאִיךְ בְּשִׁית, וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "שׁוֹקָיו עַמּוּדֵי שֵׁשׁ" (שיר השירים ה, טו).
וַעֲשָׂרָה גַלְגַּלִּין אִינוּן י', דְּאִינוּן לָקֳבֵל עֲשַׂר אֶצְבְּעָאן דְּבָטְשִׁין בְּנִגּוּנָא, חָמֵשׁ בְּחָמֵשׁ, וְאִינוּן ה"ה, דְּסָלְקִין בְּי' בְּשִׁית דַּרְגִּין דְּאִיהוּ ו', בֵּיהּ סָלְקִין וְנָחֲתִין, וְאִיהוּ כְּגַוְונָא דְסֻלָּם, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ "וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה" (בראשית כח, יב) וְגוֹ', "וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִי"ם עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ" (בראשית כח, יב), וְכֹלָּא יְהֹוָה, "יוד הא ואו הא", יָ"ד, "וְדָוִד מְנַגֵּן בְּיָד" (שמואל א' יט, ט), ו' אִיהוּ גוּפָא, גַּדְפוֹי ה"ה, רֵישָׁא דִילֵיהּ י', בֵּיהּ סָלִיק קָלָא דְנִגּוּנָא.
וְעוֹד ו' אִיהִי מְנַרְתָּא, ה' ה' "שְׁלֹשָׁה קְנֵי מְנֹרָה מִצִּדָּהּ הָאֶחָד" (שמות כה, לב) וְגוֹ', ו' מְנוֹרָה בְּאֶמְצַע, נֵר עַל רֵישֵׁיהּ י', כַּד שַׁרְיָא בְּאָת ו' אִתְעֲבִיד ז', וְרָזָא דְמִלָּה "יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת" (במדבר ח, ב).
לָקֳבֵל מְנַרְתָּא דְאִיהִי ו', וְשִׁית קְנֵי מְנַרְתָּא דְאִינוּן ה' ה', שִׁית וָוִי"ן, וְרָזָא דְמִלָּה "שִׁבְעָה וְשִׁבְעָה מוּצָקוֹת" (זכריה ד, ב), עַד דְּסָלְקִין לְי"ד, דְּאִיהוּ יְהֹוָה "יוד הא ואו הא", וְדָא אִיהוּ וְדָוִד מְנַגֵּן בְּיָד, יָ"ד לָקֳבֵל יָ"ד, וְסָלְקָא ה' בְּאָת ו', וּלְבָתַר סָלִיק ו' בְּי', שִׁית זִמְנִין עֲשַׂר, עַד דְּסָלִיק לְשִׁתִּין, וְאִינוּן אַתְוָון הַדְּבֵקוֹת בִּקְרִיאַת שְׁמַע, דִּבְגִינַיְיהוּ אִתְּמַר 'כָּל הַמֵּשִׂים רֵיוַח בֵּין הַדְּבֵקִים מְצַנְּנִים לֵיהּ גֵּיהִנָּם', (דף כח ע"א) וּשְׁלֹמֹה עֲלַיְיהוּ אָמַר "הִנֵּה מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה שִׁשִּׁים גִּבֹּרִים סָבִיב לָהּ" (שיר השירים ג, ז), וְאִינוּן נָטְרִין עַרְסֵיהּ. וּלְקִבְלַיְיהוּ "שִׁשִּׁים הֵמָּה מְלָכוֹת" (שיר השירים ו, ח), אִלֵּין דְּכוּרִין וְאִלֵּין נוּקְבִין. אִלֵּין דִּקְרִיאַת שְׁמַע דְּתַקִּין מֹשֶׁה – דְכוּרִין, אִלֵּין דִּשְׁלֹמֹה – נוּקְבִין, וְאִלֵּין בֵּית קִבּוּל לְאִלֵּין, דַּרְגִּין דִּשְׁלֹמֹה אִינוּן בֵּית קִבּוּל לְדַרְגִּין דְּמֹשֶׁה, וְכַד מִתְחַבְּרָן כֹּלָּא כְּאֶחָד, שְׁלֹמֹ"ה אִתְהַפַּךְ לְמֹשֶׁ"ה.

במידה ויש שמות שמופיעים בצבע אדום, או שמות שמכילים גרשיים כדוגמת יאהדונה"י -> אין להוציא אותם בפה – אלא רק לקרא בעינים

בְּחָמֵשׁ נִימִין דְּכִנּוֹר, דְּאִינוּן חָמֵשׁ אַזְכָּרוֹת דְּאַדְכִּיר חָמֵשׁ זִמְנִין יְהֹוָה בְּהַאי מִזְמוֹר, בַּחֲמִשָּׁה נִימִין שֶׁל כִּנּוֹר, שֶׁהֵם חָמֵשׁ אַזְכָּרוֹת שֶׁהִזְכִּיר חָמֵשׁ פְּעָמִים יהו"ה בַּמִּזְמוֹר הַזֶּה,  חַד "עֶזְרִי מֵעִם יְהֹוָה" (תהלים קכא, ב), ב' "יְהֹוָה שֹׁמְרֶךָ", ג' "יְהֹוָה צִלְּךָ", ד' "יְהֹוָה יִשְׁמָרְךָ מִכָּל רָע", ה' "יְהֹוָה יִשְׁמָר צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ", אֶחָד – עֶזְרִי מֵעִם יהו"ה, ב' – יהו"ה שֹׁמְרֶךָ, ג' – יהו"ה צִלְּךָ, ד' – יהו"ה יִשְׁמָרְךָ מִכָּל רָע, ה' – יהו"ה יִשְׁמָר צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ.  וּבְהוֹן מַלְכָּא אָמַר לְגַבֵּי כַלָּה, "צַהֲלִי קוֹלֵךְ בַּת גַּלִּים" (ישעיהו י, ל), בַּת עֲשָׂרָה גַּלְגַּלִּים, דְּסָלִיק בְּהוֹן "יוד הא ואו הא", בַּעֲשָׂרָה מִינֵי נִגּוּנִין, וּבָהֶם הַמֶּלֶךְ אוֹמֵר לַכַּלָּה, צַהֲלִי קוֹלֵךְ בַּת גַּלִּים, בַּת עֲשָׂרָה גַלְגַּלִּים, שֶׁעוֹלֶה בָהֶם יו"ד ה"א וא"ו ה"א בַּעֲשָׂרָה מִינֵי נִגּוּנִים.  וּבְאַרְבַּע חֵיוָן דְּסָלִיק יְהֹוָה, בְּשִׁיר פָּשׁוּט, כָּפוּל, מְשׁוּלָשׁ, מְרוּבָּע, דְּאִיהוּ יְהֹוָה, וּבְאַרְבַּע חַיּוֹת שֶׁעוֹלֶה יהו"ה, בְּשִׁיר פָּשׁוּט, כָּפוּל, מְשֻׁלָּשׁ, מְרֻבָּע, שֶׁהוּא יהו"ה,  דְּקוֹלוֹ סָלְקָא כְגַלֵּי יַמָּא, וְגַלֵּי יַמָּא דִּלְעֵילָא אִינוּן עֲשָׂרָה גַלְגַּלִּין, שֶׁקּוֹלוֹ עוֹלֶה כְּגַלֵּי הַיָּם, וְגַלֵּי הַיָּם שֶׁלְּמַעְלָה הֵם עֲשָׂרָה גַלְגַּלִּים,  וַעֲלַיְהוּ אִתְּמַר "יָדָיו גְּלִילֵי זָהָב מְמֻלָּאִים בַּתַּרְשִׁישׁ" (שיר השירים ה, יד), וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר יָדָיו גְּלִילֵי זָהָב מְמֻלָּאִים בַּתַּרְשִׁישׁ, בִּשְׁתֵּי זְרוֹעוֹת הַבַּת.
 
בִּתְרֵין דְּרוֹעִין דִּבְרַתָּא. וּבְהוֹן שִׁית פִּרְקִין, וְאִינוּן שִׁית דַּרְגִּין דְּכָרְסַיָּא, שֵׁשׁ מַעֲלוֹת לַכִּסֵּא וּבָהֶם שִׁשָּׁה פְּרָקִים, וְהֵם שֵׁשׁ דְּרָגוֹת שֶׁל הַכִּסֵּא, שֵׁשׁ מַעֲלוֹת לַכִּסֵּא. וְכַד סָלִיק ו' בְּהוֹן, יִתְעָרוּן לְגַבֵּיהּ לְקַבְּלָא לֵיהּ שְׂרָפִים בְּגַדְפַיְיהוּ, וּכְשֶׁעוֹלֶה בָהֶם ו', יִתְעוֹרְרוּ אֵלָיו לְקַבֵּל אוֹתוֹ הַשְּׂרָפִים בְּכַנְפֵיהֶם.  הֲדָא הוּא דִכְתִיב "שְׂרָפִים עֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ שֵׁשׁ כְּנָפַיִם" (ישעיהו ו, ב) וְגוֹ', זֶהוּ שֶׁכָּתוּב שְׂרָפִים עוֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ שֵׁשׁ כְּנָפַיִם וְגוֹמֵר,  וּמָאן דְּסָלִיק עַל גַּדְפַיְיהוּ וּפָרַח בְּהוֹן אִיהוּ ו', כְּלִיל שִׁית תֵּיבִין דְּיִחוּדָא שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, וּמִי שֶׁעוֹלֶה עַל כַּנְפֵיהֶם וּפוֹרֵחַ בָּהֶם הוּא ו', כּוֹלֵל שֵׁשׁ תֵּבוֹת הַיִּחוּד שֶׁל שְׁמַע יִשְׂרָאֵל,  וּבְגִינֵיהּ אִתְּמַר "כִּי עוֹף הַשָּׁמַיִם" (קהלת י, כ) וְגוֹ', וּבִגְלָלוֹ נֶאֱמַר כִּי עוֹף הַשָּׁמַיִם וְגוֹמֵר.  וְכַד סָלְקָא בְּרַתָּא סָלְקָא בִּתְרֵין דְּרוֹעוֹי דְּאִינוּן חֶסֶד וּגְבוּרָה, וּכְשֶׁעוֹלָה הַבַּת, עוֹלָה בִּשְׁתֵּי זְרוֹעוֹתָיו שֶׁהֵם חֶסֶד וּגְבוּרָה,  דִבְהוֹן שִׁית פִּרְקִין דְּאִיהוּ ו', וְרָזָא דְמִלָּה "שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי" (שיר השירים ב, ו)שֶׁבָּהֶם שִׁשָּׁה פְּרָקִים שֶׁהוּא ו', וְסוֹד הַדָּבָר – שְׂמֹאלוֹ תַּחַת לְרֹאשִׁי וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי.
 
כַּד סָלְקָא הַאי שִׁיר, סָלְקָא בְשִׁית תֵּיבִין דְּאִינוּן שְׁמַע יִשְׂרָאֵל וְגוֹ', כְּשֶׁעוֹלֶה הַשִּׁיר הַזֶּה, עוֹלֶה בְּשֵׁשׁ תֵּבוֹת, שֶׁהֵן שְׁמַע יִשְׂרָאֵל וְגוֹמֵר,  וְכַד נָחֲתָא, נָחֲתָא בְשִׁית, דְּאִינוּן 'בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד', וּכְשֶׁיּוֹרֵד, יוֹרֵד בְּשֵׁשׁ, שֶׁהֵם בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד,  וְנִגּוּנָא כַד סָלִיק סָלִיק בְּשִׁית, וְכַד מָאִיךְ מָאִיךְ בְּשִׁית, וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "שׁוֹקָיו עַמּוּדֵי שֵׁשׁ" (שיר השירים ה, טו) וְהַנִּגּוּן כְּשֶׁעוֹלֶה, עוֹלֶה בְשֵׁשׁ, וּכְשֶׁיּוֹרֵד, יוֹרֵד בְּשֵׁשׁ, וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר שׁוֹקָיו עַמּוּדֵי שֵׁשׁ.  וַעֲשָׂרָה גַלְגַּלִּין אִינוּן י', דְּאִינוּן לָקֳבֵל עֲשַׂר אֶצְבְּעָאן דְּבָטְשִׁין בְּנִגּוּנָא, וַעֲשָׂרָה גַלְגַּלִּים הֵם י', שֶׁהֵם כְּנֶגֶד עֶשֶׂר אֶצְבָּעוֹת שֶׁמַּכִּים בַּנִּגּוּן,  חָמֵשׁ בְּחָמֵשׁ, וְאִינוּן ה"ה, דְּסָלְקִין בְּי' בְּשִׁית דַּרְגִּין דְּאִיהוּ ו', חָמֵשׁ בְּחָמֵשׁ, וְהֵם ה"ה, שֶׁעוֹלִים בְּי' בְּשֵׁשׁ דְּרָגוֹת שֶׁהוּא ו',  בֵּיהּ סָלְקִין וְנָחֲתִין, וְאִיהוּ כְּגַוְונָא דְסֻלָּם, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ "וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה" (בראשית כח, יב) וְגוֹ', בּוֹ עוֹלִים וְיוֹרְדִים, וְהוּא כְּמוֹ הַסֻּלָּם שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְגוֹמֵר,  "וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִי"ם עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ" (בראשית כח, יב), וְכֹלָּא יְהֹוָה, "יוד הא ואו הא", וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִי"ם עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ, וְהַכֹּל יהו"ה, יו"ד ה"א וא"ו ה"א,  יָ"ד, "וְדָוִד מְנַגֵּן בְּיָד" (שמואל א' יט, ט), ו' אִיהוּ גוּפָא, גַּדְפוֹי ה"ה, רֵישָׁא דִילֵיהּ י', בֵּיהּ סָלִיק קָלָא דְנִגּוּנָא יָ"ד, וְדָוִד מְנַגֵּן בְּיָד, ו' הוּא גוּף, כְּנָפָיו ה"ה, רֹאשׁוֹ י', בּוֹ עוֹלֶה קוֹל הַנִּגּוּן.
 
 וְעוֹד ו' אִיהִי מְנַרְתָּא, ה' ה' "שְׁלֹשָׁה קְנֵי מְנֹרָה מִצִּדָּהּ הָאֶחָד" (שמות כה, לב) וְגוֹ', וְעוֹד ו' הִיא מְנוֹרָה, שְׁלֹשָׁה קְנֵי מְנוֹרָה מִצִּדָּהּ הָאֶחָת וְגוֹמֵר, ו' מְנוֹרָה בְּאֶמְצַע, נֵר עַל רֵישֵׁיהּ י', כַּד שַׁרְיָא בְּאָת ו' אִתְעֲבִיד ז', ו' מְנוֹרָה בְּאֶמְצַע, נֵר עַל רֹאשׁוֹ י', כְּשֶׁשּׁוֹרָה בָּאוֹת ו' נַעֲשֶׂה ז',  וְרָזָא דְמִלָּה "יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת" (במדבר ח, ב)  וְסוֹד הַדָּבָר – יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת. לָקֳבֵל מְנַרְתָּא דְאִיהִי ו', וְשִׁית קְנֵי מְנַרְתָּא דְאִינוּן ה' ה', שִׁית וָוִי"ן, כְּנֶגֶד הַמְּנוֹרָה שֶׁהִיא ו', וְשִׁשָּׁה קְנֵי הַמְּנוֹרָה שֶׁהֵם ה' ה', שֵׁשׁ וָוִי"ן,  וְרָזָא דְמִלָּה "שִׁבְעָה וְשִׁבְעָה מוּצָקוֹת" (זכריה ד, ב), עַד דְּסָלְקִין לְי"ד, דְּאִיהוּ יְהֹוָה "יוד הא ואו הא", וְסוֹד הַדָּבָר – שִׁבְעָה וְשִׁבְעָה מוּצָקוֹת, עַד שֶׁעוֹלִים לְי"ד, שֶׁהוּא יהו"ה, יו"ד ה"א וא"ו ה"א, וְדָא אִיהוּ וְדָוִד מְנַגֵּן בְּיָד, יָ"ד לָקֳבֵל יָ"ד, וְסָלְקָא ה' בְּאָת ו', וְזֶהוּ וְדָוִד מְנַגֵּן בְּיָד, יָ"ד כְּנֶגֶד יָ"ד, וְעוֹלָה ה' בָּאוֹת ו',  וּלְבָתַר סָלִיק ו' בְּי', שִׁית זִמְנִין עֲשַׂר, עַד דְּסָלִיק לְשִׁתִּין, וְאַחַר כָּךְ עוֹלָה ו' בְּי' שֵׁשׁ פְּעָמִים עֶשֶׂר, עַד שֶׁעוֹלָה לְשִׁשִּׁים,  וְאִינוּן אַתְוָון הַדְּבֵקוֹת בִּקְרִיאַת שְׁמַע, וְהֵם אוֹתִיּוֹת הַדְּבֵקוֹת בִּקְרִיאַת שְׁמַע דִּבְגִינַיְיהוּ אִתְּמַר 'כָּל הַמֵּשִׂים רֵיוַח בֵּין הַדְּבֵקִים מְצַנְּנִים לֵיהּ גֵּיהִנָּם',

(דף כח ע"א) שֶׁבִּשְׁבִילָם נֶאֱמַר כָּל הַמֵּשִׂים רֶוַח בֵּין הַדְּבֵקִים מְצַנְּנִים לוֹ גֵּיהִנֹּם,  וּשְׁלֹמֹה עֲלַיְיהוּ אָמַר "הִנֵּה מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה שִׁשִּׁים גִּבֹּרִים סָבִיב לָהּ" (שיר השירים ג, ז), וְאִינוּן נָטְרִין עַרְסֵיהּ, וּשְׁלֹמֹה אָמַר עֲלֵיהֶם, הִנֵּה מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה שִׁשִּׁים גִּבּוֹרִים סָבִיב לָהּ, וְהֵם שׁוֹמְרִים [ס"א נוֹטְלִים] אֶת מִטָּתוֹ  וּלְקִבְלַיְיהוּ "שִׁשִּׁים הֵמָּה מְלָכוֹת" (שיר השירים ו, ח), אִלֵּין דְּכוּרִין וְאִלֵּין נוּקְבִין, וּכְנֶגְדָּם שִׁשִּׁים הֵמָּה מְלָכוֹת, אֵלּוּ זְכָרִים – וְאֵלּוּ נְקֵבוֹת,  אִלֵּין דִּקְרִיאַת שְׁמַע דְּתַקִּין מֹשֶׁה – דְכוּרִין, אִלֵּין דִּשְׁלֹמֹה – נוּקְבִין, וְאִלֵּין בֵּית קִבּוּל לְאִלֵּין, אֵלּוּ שֶׁל קְרִיאַת שְׁמַע שֶׁתִּקֵּן מֹשֶׁה – זְכָרִים, אֵלּוּ שֶׁל שְׁלֹמֹה – נְקֵבוֹת, וְאֵלּוּ בֵּית קִבּוּל לְאֵלֶּה,  דַּרְגִּין דִּשְׁלֹמֹה אִינוּן בֵּית קִבּוּל לְדַרְגִּין דְּמֹשֶׁה, וְכַד מִתְחַבְּרָן כֹּלָּא כְּאֶחָד, שְׁלֹמֹ"ה אִתְהַפַּךְ לְמֹשֶׁ"ה הַדְּרָגוֹת שֶׁל שְׁלֹמֹה הֵן בֵּית קִבּוּל לַדְּרָגוֹת שֶׁל מֹשֶׁה, וּכְשֶׁמִּתְחַבְּרִים הַכֹּל כְּאֶחָד, שְׁלֹמֹ"ה מִתְהַפֵּךְ לְמֹשֶׁ"ה.

תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא עֶשְׂרִין וְאַרְבַּע

"וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" דָּא נְטִירוּ דְּיִשְׂרָאֵל בְּזִמְנָא דְּגָלוּתָא. דְּהָא יְמִינָא אִתְהַדַּר לַאֲחוֹרָא, דִּכְתִיב "הֵשִׁיב אָחוֹר יְמִינוֹ" (איכה ב, ג). וּשְׂמָאלָא קָאִים בְּתוּקְפֵּיהּ לְנַטְרָא לִשְׁכִינְתָּא וּלְיִשְׂרָאֵל. אֲבָל בְּסוֹפָא דְּכֹלָּא כְּתִיב "כִּי יִרְאֶה כִּי אָזְלַת יָד" (דברים לב, לו) אִלֵּין חֶבְלֵי מָּשִׁיחַ. דְּהָא בְּהַהוּא זִמְנָא אִתְחָזֵי דְּיָדָא דָּא נָמֵי אִסְתַּלְּקַת, וּרְשׁוּ אֶתְיָהִיב חַס וְשָׁלוֹם לְאִינּוּן קְלִיפִין לְשַׁלְּטָאָה. כְּדֵין סָלְקִין וְנַחְתִּין וּמִתְפַּשְּׁטָן לְכָל סְטַר, וְיִשְׂרָאֵל קָיְימִין בְּעָאקוּ קָמַיְיהוּ, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב "וְעֵת צָרָה הִיא לְיַעֲקֹב" (ירמיהו ל, ז). כְּדֵין "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל", דָּא דְּחִילוּ דְּיִשְׂרָאֵל דְּיִדְחֲלוּן בַּחֲבָלִין דִּמְשִׁיחָא, וְחָשְׁבִין דְּלֵית לְהוּ פּוּרְקָנָא. עַד דְּמִגּוֹ עַקְתִּין אִלֵּין יְתוּבוּן לְמָארֵיהוֹן, וְיִפְרוֹק לְהוּ (דף מז' עמוד ב')  פּוּרְקָנָא שְׁלִים.

וְהָא מט"ט שָׂרָא רַבָּא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' וַדַּאי בְּאִלֵּין עַקְתִּין יְתוּבוּן יִשְׂרָאֵל לְמָארֵיהוֹן. דְּהָא צֵירוּפָא קַדְמָאָה מִצְטָרְפִין בְּגָלוּתָא. וּלְבָתַר צֵירוּפָא אַחֲרָא יִתְעֲבִיד בְּהַהוּא זִמְנָא. דְּהָא כֻּלְהוֹ דַּרְגִּין עִלָּאִין יִזְדַּמְּנוּן לְאַעַבְרָא מִיִּשְׂרָאֵל כָּל זוֹהֲמָא דְּאִשְׁתָּאֲרַת. וְרָזָא דָּא "בַּצַּר לְךָ וּמְצָאוּךָ כֹּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים" (דברים ד, ל). דְּכֻלְּהוּ תּוֹכָחוֹת לְפוּם דַּרְגִּין אִתְגְּזָרוּ, בְּגִין כָּךְ כַּמָּה תּוֹכָחוֹת אִינוּן בְּאוֹרַיְתָא וּבְמִשְׁנֵה תּוֹרָה. דְּכָל דַּרְגָּא דְּאִתְפְּגִים, מִתַּמָּן נָחִית עָנְשָׁא לְמַאן דְּפַגִים לֵיהּ, וּבְזִמְנָא דְּנָחִית עָנְשָׁא אִתְעַבַּר פְּגִימוּ וְאִתְתְּקַן דַּרְגָּא. וְאִתְּמָר בַּהּ "וְאַתָּה צַדִּיק עַל כָּל הַבָּא עָלֵינוּ" (נחמיה ט, לג), בְּגִין דְּסִטְרָא אַחֲרָא אִתְעַבַּר מִתַּמָּן. וְרָזָא דָּא "כִּי אֱמֶת עָשִׂיתָ וַאֲנַחְנוּ הִרְשָׁעְנוּ" (נחמיה ט, לג). דְּתרי"ג פִּיקּוּדִין אִינוּן בְּאוֹרַיְתָא. לְקִבְלַיְיהוּ תרי"ג נְהוֹרִין בּוּצִינִין לְעֵילָא. וּלְקִבְלַיְיהוּ תרי"ג אֵיבָרִין בְּגוּפָא וּבְנִשְׁמְתָא. וּמָאן דְּעָבַר עֲבֵרָה אַשְׁנֵי אֵבָר חַד מִדְּיוּקְנֵיהּ, וְאִשְׁתַּכַּח מְשַׁקֵּר בְּהַהוּא דְּיוֹקְנָא עִלָּאָה קַדִּישָׁא, מְשַׁקֵּר בֵּיהּ בְּמַלְכָּא. וְדָא שֶׁקֶר סִטְרָא אַחֲרָא, דְּגָרִים לֵיהּ לְאִתְאַחֲדָא לְעֵילָא בְּהַהוּא דַּרְגָּא דְּפַגִים בֵּיהּ. וּבְזִמְנָא דְּחַיָּיבָא נָטַל (דף מח' עמוד א')  עָנְשֵׁהּ, תָּב קוּשְׁטָא עִלָּאָה לְאִתְתַּקְּנָא עַל קִיוּמֵיהּ. בְּגִין כָּךְ "כִּי אֱמֶת עָשִׂיתָ" (נחמיה ט, לג). וּבְזִמְנָא דְּדִינָא אִתְעֲבִיד רוֹגְזָא אִשְׁתְּכִיךְ לְעֵילָא.

וּבְגִין דְּכַמָּה דַּרְגִּין אִתְפְּגִימוּ, לָקֳבֵל דָּא כַּמָּה תּוֹכָחוֹת אִתְּמָרוּ לְיִשְׂרָאֵל. וְקַדְמָאִין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָמַר לְהוּ. אֲבָל אִינוּן דְּמִשְׁנֵה תּוֹרָה 'מֹשֶׁה מִפִּי עַצְמוֹ אֲמָרָן' (מגילה לא). דְּקַדְמָאִין מִסִּטְרָא דְּרָחֵל, וְרָזָא דָּא "שֶׁבַע עַל חַטֹּאתֵיכֶם" (ויקרא כו, יח). אֲבָל תִּנְיָנִין מִסִּטְרָא דִּלֵאָה. וְדָא "עַצְמוֹ", דְּאִתְּמָר "עֶצֶם מֵעֲצָמַי" (בראשית ב, כג) דָּא לֵאָה, "וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי" (בראשית ב, כג) דָּא רָחֵל.

דִּבְגִין דְּמֹשֶׁה מִסִּטְרָא דִּלֵאָה, אִיהוּ אָמַר לְהוּ. אֲבָל אִינוּן דְּתַלְיָין בְּרָחֵל, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִצְטְרִיךְ לְהוּ, וְלָא לְמֹשֶׁה, דְּאִיהוּ לָא קָאִים בַּהּ. דְּאִיהִי לָא אִתְּתַּקְּפַת בְּהַהוּא זִמְנָא. וְעוֹד מֹשֶׁה אָמַר לְהוּ בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ דְּהָא אִיהוּ בָּעָא בָּאֵלִין וַדַּאי, וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ אַסְכִּים עַל יְדוֹי וּמַלִּיל בְּפוּמֵיהּ. וְכֹלָּא בְּגִין סִטְרָא דָּא דִּלֵאָה, סִטְרָא דִּילֵיהּ וַדַּאי.

 

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא עֶשְׂרִין וְאַרְבַּע

"וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" דָּא נְטִירוּ דְּיִשְׂרָאֵל בְּזִמְנָא דְּגָלוּתָא. דְּהָא יְמִינָא אִתְהַדַּר לַאֲחוֹרָא, דִּכְתִיב זו השמירה של ישראל בזמן הגלות שזה הנהגת הימין שהיא החסד חזרה לאחור ואינה מתגלה בגלל ריבוי דיני הגלות, כמו שנאמר "הֵשִׁיב אָחוֹר יְמִינוֹ" (איכה ב, ג). וּשְׂמָאלָא קָאִים בְּתוּקְפֵּיהּ לְנַטְרָא לִשְׁכִינְתָּא וּלְיִשְׂרָאֵל וע"כ היד השמאלית עומדת בחוזק גדול לשמירת השכינה מיניקת הקליפות ולישראל. אֲבָל בְּסוֹפָא דְּכֹלָּא כְּתִיב אבל בסוף כל הגלות יאמר "כִּי יִרְאֶה כִּי אָזְלַת יָד" (דברים לב, לו) אִלֵּין חֶבְלֵי מָּשִׁיחַ. דְּהָא בְּהַהוּא זִמְנָא אִתְחָזֵי דְּיָדָא דָּא נָמֵי אִסְתַּלְּקַת, "אזלת יד" נאמר על זמן חבלי משיח, שיראה בו שגם היד השמאלית הסתלקהוּרְשׁוּ אֶתְיָהִיב חַס וְשָׁלוֹם לְאִינּוּן קְלִיפִין לְשַׁלְּטָאָה, כְּדֵין סָלְקִין וְנַחְתִּין וּמִתְפַּשְּׁטָן לְכָל סְטַר. וחס ושלום ינתן רשות לקליפות האלה לשלוט, שיהיו עולים ויורדים ומתפשטים לכל הצדדים. וְיִשְׂרָאֵל קָיְימִין בְּעָאקוּ קָמַיְיהוּ, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב ויעמדו ישראל בצרה לפניהם וזהו שכתוב "וְעֵת צָרָה הִיא לְיַעֲקֹב" (ירמיהו ל, ז). כְּדֵין יתגלה בחינת "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל", דָּא דְּחִילוּ דְּיִשְׂרָאֵל דְּיִדְחֲלוּן בַּחֲבָלִין דִּמְשִׁיחָא, וְחָשְׁבִין דְּלֵית לְהוּ פּוּרְקָנָא, עַד דְּמִגּוֹ עַקְתִּין אִלֵּין יְתוּבוּן לְמָארֵיהוֹן, וְיִפְרוֹק לְהוּ (דף מז' עמוד ב')  פּוּרְקָנָא שְׁלִים, זה הפחד שיפחדו ישראל בזמן חבלי משיח שיחשבו שלא תהיה להם גאולה, עד שמתוך הצרות האלה ישובו בתשובה לאדונם, והוא יגאלם גאולה שלמה.

וְהָא מלאך מט"ט שָׂרָא רַבָּא השר הגדול בא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' רבי רבי הרמח"ל, וַדַּאי בְּאִלֵּין עַקְתִּין יְתוּבוּן יִשְׂרָאֵל לְמָארֵיהוֹן. דְּהָא צֵירוּפָא קַדְמָאָה מִצְטָרְפִין בְּגָלוּתָא. בודאי שבאלו הצרות ישובו ישראל לאדונם, שהרי זמן הגלות הוא הצירוף והזיכוך הראשון שצריכים לעבור, וּלְבָתַר צֵירוּפָא אַחֲרָא יִתְעֲבִיד בְּהַהוּא זִמְנָא ולאחר כך צירוף וזיכוך אחר יהיה בזמן חבלי משיח. דְּהָא כֻּלְהוֹ דַּרְגִּין עִלָּאִין יִזְדַּמְּנוּן לְאַעַבְרָא מִיִּשְׂרָאֵל כָּל זוֹהֲמָא דְּאִשְׁתָּאֲרַת. וְרָזָא דָּא שהרי כל המדרגות העליונות יזדמנו להעביר מישראל את כל זוהמת הגלות שנשארה, וזהו שנאמר "בַּצַּר לְךָ וּמְצָאוּךָ כֹּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים" (דברים ד, ל). דְּכֻלְּהוּ תּוֹכָחוֹת לְפוּם דַּרְגִּין אִתְגְּזָרוּ, בְּגִין כָּךְ כַּמָּה תּוֹכָחוֹת אִינוּן בְּאוֹרַיְתָא וּבְמִשְׁנֵה תּוֹרָה כל הדברים – שכל התוכחות נגזרו לפי המדרגות שנפגמו. דְּכָל דַּרְגָּא דְּאִתְפְּגִים, מִתַּמָּן נָחִית עָנְשָׁא לְמַאן דְּפַגִים לֵיהּ שכל דרגה שנפגמה, ממנה יורד העונש למי שפגם אותה, כדי להסיר את הפגם, וּבְזִמְנָא דְּנָחִית עָנְשָׁא אִתְעַבַּר פְּגִימוּ וְאִתְתְּקַן דַּרְגָּא, ובזמן שיורד העונש – עובר הפגם הקלקול שסתם את אותה המדרגה והיא נתקנת, ונאמר זה וְאִתְּמָר בַּהּ "וְאַתָּה צַדִּיק עַל כָּל הַבָּא עָלֵינוּ" (נחמיה ט, לג), בְּגִין דְּסִטְרָא אַחֲרָא אִתְעַבַּר מִתַּמָּן ומכיר הפוגם בקלקולו ומצדיק עליו את הדין, וזה סוד וְרָזָא דָּא "כִּי אֱמֶת עָשִׂיתָ וַאֲנַחְנוּ הִרְשָׁעְנוּ" (נחמיה ט, לג). דְּתרי"ג פִּיקּוּדִין אִינוּן בְּאוֹרַיְתָא. לְקִבְלַיְיהוּ תרי"ג נְהוֹרִין בּוּצִינִין לְעֵילָא תרי"ג מצוות יש בתורה, וכנגדם יש תרי"ג אורות המאירים למעלה. וּלְקִבְלַיְיהוּ תרי"ג אֵיבָרִין בְּגוּפָא וּבְנִשְׁמְתָא, וכנגדם יש תרי"ג אברים בגוף ובנשמה. וּמָאן דְּעָבַר עֲבֵרָה אַשְׁנֵי אֵבָר חַד מִדְּיוּקְנֵיהּ, וְאִשְׁתַּכַּח מְשַׁקֵּר בְּהַהוּא דְּיוֹקְנָא עִלָּאָה קַדִּישָׁא, מְשַׁקֵּר בֵּיהּ בְּמַלְכָּא. ומי שעבר עברה, נפגם שינה אבר אחד מדיוקנו וקיבל אותו אבר דיוקן של אדם אותו האבר של אדם בליעל, אדם של שקר, ונמצא שהוא משקר באותו הדיוקן העליון הקדוש, ומשקר גם במלך. וְדָא שֶׁקֶר סִטְרָא אַחֲרָא, דְּגָרִים לֵיהּ לְאִתְאַחֲדָא לְעֵילָא בְּהַהוּא דַּרְגָּא דְּפַגִים בֵּיהּ. וזה השקר הוא הסטרא אחרא, העומד כנגד מידת אמת של הקב"ה, וגורם שהסטרא אחרא תאחוז ותינק מאותה מדריגה עליונה שפגם אותה החוטא. 

וּבְזִמְנָא דְּחַיָּיבָא נָטַל (דף מח' עמוד א')  עָנְשֵׁהּ, תָּב קוּשְׁטָא עִלָּאָה לְאִתְתַּקְּנָא עַל קִיוּמֵיהּ. בְּגִין כָּךְ ובזמן שהחוטא מקבל עונשו, חוזרת מידת האמת העליונה, להתקן ולעמוד בקיומה, וזה שנאמר "כִּי אֱמֶת עָשִׂיתָ" (נחמיה ט, לג). וּבְזִמְנָא דְּדִינָא אִתְעֲבִיד רוֹגְזָא אִשְׁתְּכִיךְ לְעֵילָא, ובזמן שנעשה הדין, מוסרים הפעמים מהמדרגות ומיד נשקט הרוגז למעלה.

וּבְגִין דְּכַמָּה דַּרְגִּין אִתְפְּגִימוּ, לָקֳבֵל דָּא כַּמָּה תּוֹכָחוֹת אִתְּמָרוּ לְיִשְׂרָאֵל. וכנגד אותם  המדרגות נפגמו, כנגדם נאמרו התוכחות לישראל, וְקַדְמָאִין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אָמַר לְהוּ והתוכחות הראשונות שבתורה נאמרו ע"י הקדוש ברוך הוא. אֲבָל אִינוּן דְּמִשְׁנֵה תּוֹרָה והתוכחות שבספר דברים 'מֹשֶׁה מִפִּי עַצְמוֹ אֲמָרָן' (מגילה לא). דְּקַדְמָאִין מִסִּטְרָא דְּרָחֵל שהראשונים היו מצידה של רחל, ולכן הם קשים יוצר וזה סוד הפסוק, וְרָזָא דָּא "שֶׁבַע עַל חַטֹּאתֵיכֶם" (ויקרא כו, יח). אֲבָל תִּנְיָנִין מִסִּטְרָא דִּלֵאָה אבל השניות נמשכו מהנהגת "לאה". וְדָא וזה שנאמר משה "מִפִּי עַצְמוֹ", כמו נאמר דְּאִתְּמָר "עֶצֶם מֵעֲצָמַי" (בראשית ב, כג) דָּא לֵאָה, "וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי" (בראשית ב, כג) דָּא רָחֵל.

דִּבְגִין דְּמֹשֶׁה מִסִּטְרָא דִּלֵאָה, אִיהוּ אָמַר לְהוּ, בגלל שמשה מצד הנהגת לאה, הוא אמר את התוכחות שבמשנה תורה. אֲבָל אִינוּן דְּתַלְיָין בְּרָחֵל, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִצְטְרִיךְ לְהוּ, וְלָא לְמֹשֶׁה, דְּאִיהוּ לָא קָאִים בַּהּ, דְּאִיהִי לָא אִתְּתַּקְּפַת בְּהַהוּא זִמְנָא. אבל אלו התוכחות הראשונות שאמרם הקב"ה נמשכות מצד הנהגת רחל שהיא דין שלא ממותק ואינה שייכת למשה, ועל כן הקב"ה אמר אותם ולא משה שהיה מלמד סנגוריה על ישראל, בגלל שרחל לא התחזקה באותו הזמן שהיו במדבר.

וְעוֹד מֹשֶׁה אָמַר לְהוּ בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ דְּהָא אִיהוּ בָּעָא בָּאֵלִין וַדַּאי, וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ אַסְכִּים עַל יְדוֹי וּמַלִּיל בְּפוּמֵיהּ. ועוד, משה אמר אותם ברוח הקודש, וכפי הנהגתו, רצה בהם שיהיו ממותקים ודאי, ורוח הקודש הסכימה על ידו ודברה מפיו. וְכֹלָּא בְּגִין סִטְרָא דָּא דִּלֵאָה, סִטְרָא דִּילֵיהּ וַדַּאי. והכל בגלל שהנהגת המלכות שלו היתה מצד לאה, ממותקת.

קישור לדף זוהר תניינא

תפילה ק"ד מתוך "תקט"ו תפילות"

תפילה ק"ד: בקשה שישפך ה' רוח חכמה על ישראל, שהרי סוף סוף יצטרך לרחם עליהם, ואסור לרחם על מי שאין בו דעה. על כן ימהר ה' לשפך רוחו עליהם.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. "צַדִּיק אַתָּה יְהוָֹה וּצְדָקוֹת אַתָּה אָהֵב" שֶׁנֶאֱמַר בְּךָ "צַדִּיק יְהוָֹה צְדָקוֹת אָהֵב", אִם אֵין בָּנוּ מַעֲשִׂים, צְדָקָה עֲשֵׂה עִמָּנוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ, שֶׁהֲרֵי יִשְׂרָאֵל הֵם עֲנִיִּים בַּגָּלוּת, וְהֵם עֲנִיִּים הַמְחַזְּרִים עַל הַפְּתָחִים שֶׁהֵם שַׁעֲרֵי רַחֲמִים לְבַקֵּשׁ מִשָּׁם דֵּי סִפּוּקָם, וְהֵם צוֹעֲקִים מִחוּץ לִפְתָחִים אֵלֶּה בְּכַמָּה בַּקָּשׁוֹת בְּכַמָּה תְּפִלּוֹת בְּכַמָּה תְּחִנּוֹת וְאֵינָם נַעֲנִים וְאֵין אַתָּה מְרַחֵם עֲלֵיהֶם, וְלָמָּה כֵּן? אֶלָּא שֶׁמָּאַסְתָּ אוֹתָם לְפִי שֶׁאֵין בָּהֶם דֵּעָה שֶׁהַחָכְמָה נִסְתַּלְּקָה מֵהֶם שֶׁעָלָיו אָמְרוּ "כָּל מִי שֶׁאֵין בּוֹ דֵּעָה אָסוּר לְרַחֵם עָלָיו", וְכָךְ לֹא רִחַמְתָּ עֲלֵיהֶם כָּל אֹרֶךְ הַגָּלוּת, שֶׁבִּזְמַן אַחֵר שֶׁהָיָה חָכְמָה מִתְפָּרֶשֶׁת בְּיִשְׂרָאֵל בִּרְוָחָה לֹא הָיוּ צְרִיכִים לְחַזֵּר עַל הַפְּתָחִים הָאֵלֶּה בְּכַמָּה טְרָחוֹת, אֶלָּא שָׁלַחְתָּ לָהֶם מַה שֶּׁצָּרִיךְ לְבֵיתָם, שֶׁעַל זֶה אָמְרוּ 'גְּמִירֵי צוּרְבָּא מֵרַבָּנָן לֹא מֵיעַנִי, אַהְדוּרִי אַפִתְחֵי לֹא מְהַדְרִי'.

רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים. "לֹא תִּקְפֹּץ יָדֶיךָ מֵאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן", שֶׁהֵם יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ שֶׁהֲרֵי סוֹף סוֹף צָרִיךְ שֶׁתְּרַחֵם עֲלֵיהֶם, וְאִי אֶפְשָׁר לְרַחֵם עֲלֵיהֶם עַד שֶׁתִּתֵּן לָהֶם חָכְמָה שֶׁנֶאֱמַר בְּךָ "אָז אֶשְׁפֹּךְ רוּחִי עַל כָּל בָּשָׂר", "כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה" וכו'. תִּשְׁפֹּךְ רוּחֲךָ עֲלֵיהֶם בִּצְדָקָה שֶׁתִּתֵּן לָהֶם בִּתְחִלָּה, אַף עַל פִי שֶׁהֵם אֵינָם כְּדַאי מִצַּד מַעֲשֵׂיהֶם, עִם כֹּל זֶה הֵם עֲנִיִּים הֲגוּנִים בְּנֵי טוֹבִים בְּנֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב עֲבָדֶיךָ, וּמִיָּד "צְדָקָה תְּרוֹמֵם גּוֹי", בַּצְּדָקָה הַזֹּאת יַעֲלוּ אֶל מְקוֹרָם שֶׁנִשְׁרָשִׁים בָּךְ, שֶׁנֶאֱמַר בָּהֶם "קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַיהוָֹה", מִצַּד תִּפְאֶרֶת, תִּפְאֶרֶת יִשְׂרָאֵל וַדַּאי, שָׁם נִרְאֶה שֶׁהֵם כֻּלָּם זֶרַע אֱמֶת, וּמִיָּד נַעֲשִׂים בָּנִים לְךָ שֶׁנֶאֱמַר בָּהֶם "בָּנִים אַתֶּם לַיהוָֹה אֱלֹהֵיכֶם", "תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב", וּמִיָּד הֵם בָּנִים הַנִּסְמָכִים עַל שֻׁלְחַן אֲבִיהֶם שֶׁאֵין צְרִיכִים עוֹד לִצְדָקָה אֶלָּא כְּבֵן בְּנִכְסֵי אַבוּהָ. אֲבָל בִּזְמַן שֶׁהֵם רְחוֹקִים מִמְּךָ הֵם עֲבָדִים, וְהֵם עֲבָדִים שֶׁנִּתְגָּרְשׁוּ מִבֵּית אֲדֹנֵיהֶם, עַל הֶזֵּקוֹת שֶׁגָּרְמוּ לַאֲדֹנֵיהֶם וְאֵין לָהֶם אֲפִלּוּ שְׂכָרָם הַטּוֹב, וּצְרִיכִים לִצְדָקָה עַד שֶׁיִּשְׁקֹט רוּחַ הָאָדוֹן לְהַחֲזִירָם, וַהֲרֵי לַצְּדָקָה הַזֹּאת אֲנַחְנוּ מְקַוִּים לְקַבֵּל מִמְּךָ עַד שֶׁתְּחָנֵּנוּ "וּכְעֵינֵי עֲבָדִים אֶל יַד אֲדֹנֵיהֶם וּכְעֵינֵי שִׁפְחָה אֶל יַד גְּבִרְתָּהּ כֵּן עֵינֵינוּ אֶל יְהוָֹה אֱלֹהֵינוּ עַד שֶׁתְּחָנֵּנוּ". לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.