Skip to content

תיקון היחוד היומי

תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא

(דף מה ע"א) פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר, זַכָּאָה אִיהוּ מָאן דִּמְצַלֵּי וְיָדַע לְסַלְקָא רְעוּתֵיהּ לְעֵילָא, דְּהָא פִּימוֹי אַפִּיק שְׁמָהָן, וְאֶצְבָּעוֹי כָּתְבִין רָזִין, וְכַד סָלְקִין שְׁמָהָן מִפִּימוֹי, כַּמָּה עוֹפִין פָּתְחִין גַּדְפַיְיהוּ לְעֵילָא לְקַבְּלָא לוֹן, וְכַמָּה חֵיוָון דְּמֶרְכַּבְתָּא, כֻּלְּהוּ מִזְדַּמְּנִין לְגַבַּיְיהוּ לְנַטְלָא לוֹן, כָּל שֶׁכֵּן אִם שְׁכִינְתָּא שַׁרְיָא בִּצְלוֹתֵיהּ, וְאִסְתַּלְּקַת לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְרָזָא דְמִלָּה "אִם תִּשְׁכְּבוּן בֵּין שְׁפַתָּיִם" (תהלים סח, יד), אַל תִּקְרֵי אִם אֶלָּא אֵם, זַכָּאָה אִיהוּ מָאן דְּסָלִיק לָהּ בִּצְלוֹתֵיהּ דִּמְצַלֵּי בְשִׂפְווֹי לְעֵילָא לְגַבֵּי בַּעֲלָה.
בִּצְלוֹתָא דְשַׁחֲרִית סָלְקָא בִשְׁמָא דְאִתְקְרֵי אֵ"ל, הָאֵ"ל הַגָּדוֹל וַדַּאי, בִּצְלוֹתָא דְמִנְחָה סְלִיקַת בִּשְׁמָא דְאִתְקְרֵי אֱלֹהִים, בִּצְלוֹתָא דְעַרְבִית סְלִיקַת בִּשְׁמָא דְאִתְקְרֵי יְהֹוָה, וְרָזָא דְמִלָּה "אֵל אֱלֹהִים יְהֹוָה דִּבֶּר וַיִּקְרָא אָרֶץ" (תהלים נ, א).

וְאָמְרוּ מָארֵי מַתְנִיתִין, דְּצָרִיךְ בַּר נַשׁ בִּצְלוֹתֵיהּ לִשְׁהוֹת שָׁעָה אַחַת קֳדָם דִּמְצַלֵּי, וְשָׁעָה אַחַת לְבָתַר דִּמְצַלֵּי, וְרָזָא דְמִלָּה דְיִשְׁהֵא בִצְלוֹתֵיהּ שַׁעְתָּא חֲדָא, בְּגִין דְּאִתְּמַר "וְהָאִישׁ מִשְׁתָּאֵה לָהּ מַחֲרִישׁ" (בראשית כד, כא), הַהוּא דְאִתְּמַר בֵּיהּ "יְהֹוָה אִישׁ מִלְחָמָה" (שמות טו, ג), וּלְבָתַר דְּשָׁהָא לֵיהּ בַּר נַשׁ וְצַלִּי, 'אִם שְׁגוּרָה תְּפִלָּתוֹ בְּפִיו' וַדַּאי אִתְקַבַּל צְלוֹתֵיהּ.

וְרָזָא דְמִלָּה בַר נַשׁ צָרִיךְ לְמִשְׁהֶא וְאִתְּתָא לְאַקְדָּמָא, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר "אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר" (ויקרא יב, ב). וְעוֹד 'אִם שְׁגוּרָה תְּפִלָּתוֹ בְּפִיו', אִיהוּ רָזָא "וַיְהִי הוּא טֶרֶם כִּלָּה לְדַבֵּר וְהִנֵּה רִבְקָה יֹצֵאת" (בראשית כד, טו), וְרָזָא דְמִלָּה "וְהָיָה טֶרֶם יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה, עוֹד הֵם מְדַבְּרִים וַאֲנִי אֶשְׁמָע" (ישעיהו סה, כד), זַכָּאָה אִיהוּ מָאן דְּלָא מְעַכֵּב מַטְרוֹנִיתָא לְסַלְקָא לְמַלְכָּא, דְּכָל מָאן דְּאִיהוּ צְלוֹתֵיהּ שְׁגוּרָה בְּפִימוֹי בְּלָא עִכּוּבָא, הַהוּא מְמַהֵר מַטְרוֹנִיתָא לְמַלְכָּא. וַוי לוֹן לִבְנֵי נָשָׁא דְאִינוּן אֲטִימִין לִבָּא וְעַיְינִין, דְּלָא מִשְׁתַּדְלִין לְמִנְדַּע בִּיקָרָא דְמָארֵיהוֹן לְרַצּוּיֵי לֵיהּ בִּשְׁכִינְתֵּיהּ, בְּכַמָּה תַּחֲנוּנִים וּפִיּוּסִים, לְנַחֲתָא לֵיהּ לְגַבֵּי שְׁכִינְתָּא, כָּל שֶׁכֵּן לְאַתְעָרָא בֵיהּ רְחִימוּ לְגַבָּהּ, כְּמָה דְתַקִּינוּ 'הַבּוֹחֵר בְּעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה', וְכַד קַיְימִין קֳדָמֵיהּ, צָרִיךְ לְמֵיקַם קֳדָמֵיהּ בִּדְחִילוּ.

זַכָּאִין אִינוּן יִשְׂרָאֵל דְּיָדְעִין לְפַיְיסָא לְמָארֵיהוֹן כִּדְקָא יָאוּת, וּלְחַבְּרָא בְּפִימַיְיהוּ בִּצְלוֹתְהוֹן תְּרֵין שְׁמָהָן אִלֵּין דְּאִינוּן יאהדונה"י, דִּבְהַהוּא זִמְנָא "אָ"ז תִּקְרָא וַיהֹוָה יַעֲנֶה" (ישעיהו נח, ט), "וַיְהֹוָה" – הוּא וּבֵית דִּינוֹ, וְדָא שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה וְתַתָּאָה, וְדָא אִיהוּ רָזָא "אִם תִּשְׁכְּבוּן בֵּין שְׁפַתָּיִם" (תהלים סח, יד), דְּאִיהִי קָרְבָּנָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְוַדַּאי שְׁכִינְתָּא אִיהִי קָרְבָּנָא דִילֵיהּ, וּבְגִין דָּא תַּקִּינוּ צְלוֹתָא בְּקָרְבָּנָא.

"הִיא הָעֹלָה" (ויקרא ו, ב), הָעוֹלָה וַדַּאי, זַכָּאָה אִיהוּ מָאן דְּסָלִיק לָהּ לְגַבֵּיהּ כִּדְקָא יָאוּת, דְּאִיהוּ שְׁאִיל בְּגִינָהּ "מִי זֹאת עֹלָה" (שיר השירים ג, ו), עוֹלָה וַדַּאי, "מִן הַמִּדְבָּר" (שם), מִן הַמְּדַבֵּר וַדַּאי, דְּפִימוֹי חָשִׁיב קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כְּטוּרָא דְסִינַי, וּבְגִין דָּא "מִי זֹאת עוֹלָה מִן הַמִּדְבָּר" וְגוֹ'.


במידה ויש שמות שמופיעים בצבע אדום, או שמות שמכילים גרשיים כדוגמת יאהדונה"י -> אין להוציא אותם בפה – אלא רק לקרא בעינים

(דף מה ע"א) פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר, זַכָּאָה אִיהוּ מָאן דִּמְצַלֵּי וְיָדַע לְסַלְקָא רְעוּתֵיהּ לְעֵילָא, פָּתַח רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר: אַשְׁרֵי הוּא מִי שֶׁמִּתְפַּלֵּל וְיוֹדֵעַ לְהַעֲלוֹת רְצוֹנוֹ לְמַעְלָה,  דְּהָא פִּימוֹי אַפִּיק שְׁמָהָן, וְאֶצְבָּעוֹי כָּתְבִין רָזִין, שֶׁהֲרֵי פִּיו מוֹצִיא שֵׁמוֹת, וְאֶצְבְּעוֹתָיו כּוֹתְבוֹת סוֹדוֹת,  וְכַד סָלְקִין שְׁמָהָן מִפִּימוֹי, כַּמָּה עוֹפִין פָּתְחִין גַּדְפַיְיהוּ לְעֵילָא לְקַבְּלָא לוֹן, וּכְשֶׁעוֹלִים הַשֵּׁמוֹת מִפִּיו, כַּמָּה עוֹפוֹת פּוֹתְחִים כַּנְפֵיהֶם לְמַעְלָה לְקַבֵּל אוֹתָן,וְכַמָּה חֵיוָון דְּמֶרְכַּבְתָּא, כֻּלְּהוּ מִזְדַּמְּנִין לְגַבַּיְיהוּ לְנַטְלָא לוֹן, וְכַמָּה חַיּוֹת שֶׁל הַמֶּרְכָּבָה, כֻּלָּם מִזְדַּמְּנִים אֲלֵיהֶם בִּכְדֵי לִטֹּל אוֹתָם,  כָּל שֶׁכֵּן אִם שְׁכִינְתָּא שַׁרְיָא בִּצְלוֹתֵיהּ, וְאִסְתַּלְּקַת לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כָּל שֶׁכֵּן אִם שְׁכִינָה שׁוֹרָה בִתְפִלָּתוֹ וּמִתְעַלָּה לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא,  וְרָזָא דְמִלָּה "אִם תִּשְׁכְּבוּן בֵּין שְׁפַתָּיִם" (תהלים סח, יד), אַל תִּקְרֵי אִם אֶלָּא אֵם, וְסוֹד הַדָּבָר – אִם תִּשְׁכְּבוּן בֵּין שְׁפַתָּיִם, אַל תִּקְרֵי אִם אֶלָּא אֵם,  זַכָּאָה אִיהוּ מָאן דְּסָלִיק לָהּ בִּצְלוֹתֵיהּ דִּמְצַלֵּי בְשִׂפְווֹי לְעֵילָא לְגַבֵּי בַּעֲלָה אַשְׁרֵי הוּא מִי שֶׁמַּעֲלֶה אוֹתָהּ בִּתְפִלָּתוֹ שֶׁמִּתְפַּלֵּל בִּשְׂפָתָיו, לְמַעְלָה אֶל בַּעְלָהּ.

בִּצְלוֹתָא דְשַׁחֲרִית סָלְקָא בִשְׁמָא דְאִתְקְרֵי אֵ"ל, הָאֵ"ל הַגָּדוֹל וַדַּאי, בִּתְפִלַּת הַשַּׁחֲרִית עוֹלָה בַשֵּׁם שֶׁנִּקְרָא אֵ"ל, הָאֵ"ל הַגָּדוֹל וַדַּאי. בִּצְלוֹתָא דְמִנְחָה סְלִיקַת בִּשְׁמָא דְאִתְקְרֵי אֱלֹהִים, בִּתְפִלַּת הַמִּנְחָה עוֹלָה בַשֵּׁם שֶׁנִּקְרָא אֱלֹהִי"ם.  בִּצְלוֹתָא דְעַרְבִית סְלִיקַת בִּשְׁמָא דְאִתְקְרֵי יְהֹוָה, בִּתְפִלַּת עַרְבִית עוֹלָה בַשֵּׁם שֶׁנִּקְרָא יהו"ה,  וְרָזָא דְמִלָּה "אֵל אֱלֹהִים יְהֹוָה דִּבֶּר וַיִּקְרָא אָרֶץ" (תהלים נ, א) וְסוֹד הַדָּבָר – אֵ"ל אֱלֹהִי"ם יהו"ה דִּבֶּר וַיִּקְרָא אָרֶץ.  וְאָמְרוּ מָארֵי מַתְנִיתִין, דְּצָרִיךְ בַּר נַשׁ בִּצְלוֹתֵיהּ לִשְׁהוֹת שָׁעָה אַחַת קֳדָם דִּמְצַלֵּי, וְשָׁעָה אַחַת לְבָתַר דִּמְצַלֵּי, וְאָמְרוּ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה, שֶׁצָּרִיךְ אָדָם בִּתְפִלָּתוֹ לִשְׁהוֹת שָׁעָה אַחַת קֹדֶם שֶׁמִּתְפַּלֵּל, וְשָׁעָה אַחַת אַחַר שֶׁמִּתְפַּלֵּל,  וְרָזָא דְמִלָּה דְיִשְׁהֵא בִצְלוֹתֵיהּ שַׁעְתָּא חֲדָא, בְּגִין דְּאִתְּמַר "וְהָאִישׁ מִשְׁתָּאֵה לָהּ מַחֲרִישׁ" (בראשית כד, כא), וְסוֹד הַדָּבָר – שֶׁיִּשְׁהֶה בִתְפִלָּתוֹ שָׁעָה אַחַת, מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר וְהָאִישׁ מִשְׁתָּאֵה לָהּ מַחֲרִישׁ,  הַהוּא דְאִתְּמַר בֵּיהּ "יְהֹוָה אִישׁ מִלְחָמָה" (שמות טו, ג), אוֹתוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ יהו"ה אִישׁ מִלְחָמָה,  וּלְבָתַר דְּשָׁהָא לֵיהּ בַּר נַשׁ וְצַלִּי, 'אִם שְׁגוּרָה תְּפִלָּתוֹ בְּפִיו' וַדַּאי אִתְקַבַּל צְלוֹתֵיהּ וְאַחַר שֶׁשָּׁהָה אוֹתוֹ הָאִישׁ וְהִתְפַּלֵּל, אִם שְׁגוּרָה תְפִלָּתוֹ בְּפִיו, וַדַּאי הִתְקַבְּלָה תְפִלָּתוֹ.
 וְרָזָא דְמִלָּה בַר נַשׁ צָרִיךְ לְמִשְׁהֶא וְאִתְּתָא לְאַקְדָּמָא, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר "אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר" (ויקרא יב, ב) וְסוֹד הַדָּבָר – אָדָם צָרִיךְ לִשְׁהוֹת וְהָאִשָּׁה לְהַקְדִּים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר. (וְסוֹד הַדָּבָר – אִשָּׁה מַזְרַעַת תְּחִלָּה יוֹלֶדֶת זָכָר, וְעוֹד, שֶׁבְּשִׁפְלֵנוּ זָכַר לָנוּ, וְסוֹד הַדָּבָר – שֶׁבְּשִׁפְלוּתוֹ שֶׁל אָדָם זָכוֹר יִזְכְּרֶנּוּ לְטוֹבָה).

וְעוֹד 'אִם שְׁגוּרָה תְּפִלָּתוֹ בְּפִיו', אִיהוּ רָזָא "וַיְהִי הוּא טֶרֶם כִּלָּה לְדַבֵּר וְהִנֵּה רִבְקָה יֹצֵאת" (בראשית כד, טו), וְעוֹד, אִם שְׁגוּרָה תְפִלָּתוֹ בְּפִיו, הוּא סוֹד וַיְהִי הוּא טֶרֶם כִּלָּה לְדַבֵּר וְהִנֵּה רִבְקָה יוֹצֵאת, וְרָזָא דְמִלָּה "וְהָיָה טֶרֶם יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה, עוֹד הֵם מְדַבְּרִים וַאֲנִי אֶשְׁמָע" (ישעיהו סה, כד), וְסוֹד הַדָּבָר – וְהָיָה טֶרֶם יִקְרָאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה, עוֹד הֵם מְדַבְּרִים וַאֲנִי אֶשְׁמָע. זַכָּאָה אִיהוּ מָאן דְּלָא מְעַכֵּב מַטְרוֹנִיתָא לְסַלְקָא לְמַלְכָּא, אַשְׁרֵי הוּא מִי שֶׁלֹּא מְעַכֵּב אֶת הַגְּבִירָה מִלַּעֲלוֹת לַמֶּלֶךְ, דְּכָל מָאן דְּאִיהוּ צְלוֹתֵיהּ שְׁגוּרָה בְּפִימוֹי בְּלָא עִכּוּבָא, הַהוּא מְמַהֵר מַטְרוֹנִיתָא לְמַלְכָּא שֶׁכָּל מִי שֶׁתְּפִלָּתוֹ שְׁגוּרָה בְפִיו בְּלִי עִכּוּב, הַהוּא מְמַהֵר אֶת הַגְּבִירָה לַמֶּלֶךְ. וַוי לוֹן לִבְנֵי נָשָׁא דְאִינוּן אֲטִימִין לִבָּא וְעַיְינִין, דְּלָא מִשְׁתַּדְלִין לְמִנְדַּע בִּיקָרָא דְמָארֵיהוֹן אוֹי לָהֶם לִבְנֵי אָדָם שֶׁהֵם אֲטוּמֵי לֵב וְעֵינַיִם, שֶׁלֹּא מִשְׁתַּדְּלִים לְהַכִּיר בִּכְבוֹד רִבּוֹנָם,  לְרַצּוּיֵי לֵיהּ בִּשְׁכִינְתֵּיהּ, בְּכַמָּה תַּחֲנוּנִים וּפִיּוּסִים, לְנַחֲתָא לֵיהּ לְגַבֵּי שְׁכִינְתָּא, לְרַצּוֹת אוֹתוֹ עִם שְׁכִינָתוֹ בְּכַמָּה תַחֲנוּנִים וּפִיּוּסִים לְהוֹרִיד אוֹתוֹ לַשְּׁכִינָה,  כָּל שֶׁכֵּן לְאַתְעָרָא בֵיהּ רְחִימוּ לְגַבָּהּ, כְּמָה דְתַקִּינוּ 'הַבּוֹחֵר בְּעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה', כָּל שֶׁכֵּן לְעוֹרֵר בּוֹ אַהֲבָה אֵלֶיהָ, כְּמוֹ שֶׁתִּקְּנוּ הַבּוֹחֵר בְּעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה.

 וְכַד קַיְימִין קֳדָמֵיהּ, צָרִיךְ לְמֵיקַם קֳדָמֵיהּ בִּדְחִילוּ וּכְשֶׁעוֹמְדִים לְפָנָיו, צָרִיךְ לַעֲמֹד לְפָנָיו בְּיִרְאָה.   זַכָּאִין אִינוּן יִשְׂרָאֵל דְּיָדְעִין לְפַיְיסָא לְמָארֵיהוֹן כִּדְקָא יָאוּת, וּלְחַבְּרָא בְּפִימַיְיהוּ בִּצְלוֹתְהוֹן תְּרֵין שְׁמָהָן אִלֵּין דְּאִינוּן יאהדונה"י, אַשְׁרֵי הֵם יִשְׂרָאֵל שֶׁיּוֹדְעִים לְפַיֵּס אֶת רִבּוֹנָם כָּרָאוּי, וּלְחַבֵּר בְּפִיהֶם בִּתְפִלּוֹתָם שְׁנֵי הַשֵּׁמוֹת הַלָּלוּ שֶׁהֵם יאהדונה"י,  דִּבְהַהוּא זִמְנָא "אָ"ז תִּקְרָא וַיהֹוָה יַעֲנֶה" (ישעיהו נח, ט), "וַיְהֹוָה" – הוּא וּבֵית דִּינוֹ, שֶׁבְּאוֹתוֹ זְמַן אָ"ז תִּקְרָא וַיהו"ה יַעֲנֶה, וַיהו"ה הוּא וּבֵית דִּינוֹ,  וְדָא שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה וְתַתָּאָה, וְזוֹ שְׁכִינָה (וְזוֹ חָכְמָה עֶלְיוֹנָה וּשְׁכִינָה) (חָכְמָה) עֶלְיוֹנָה וְתַחְתּוֹנָה,  וְדָא אִיהוּ רָזָא "אִם תִּשְׁכְּבוּן בֵּין שְׁפַתָּיִם" (תהלים סח, יד), דְּאִיהִי קָרְבָּנָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְזֶהוּ סוֹד אִם תִּשְׁכְּבוּן בֵּין שְׁפַתָּיִם, שֶׁהִיא הַקָּרְבָּן שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דְוַדַּאי שְׁכִינְתָּא אִיהִי קָרְבָּנָא דִילֵיהּ, וּבְגִין דָּא תַּקִּינוּ צְלוֹתָא בְּקָרְבָּנָא , שֶׁוַּדַּאי הַשְּׁכִינָה הִיא הַקָּרְבָּן שֶׁלּוֹ, וּמִשּׁוּם זֶה תִּקְּנוּ תְפִלָּה בְקָרְבָּן.  "הִיא הָעֹלָה" (ויקרא ו, ב), הָעוֹלָה וַדַּאי, זַכָּאָה אִיהוּ מָאן דְּסָלִיק לָהּ לְגַבֵּיהּ כִּדְקָא יָאוּת, הִיא הָעוֹלָה, הָעוֹלָה וַדַּאי. אַשְׁרֵי הוּא מִי שֶׁמַּעֲלֶה אוֹתָהּ אֵלָיו כָּרָאוּי, דְּאִיהוּ שְׁאִיל בְּגִינָהּ "מִי זֹאת עֹלָה" (שיר השירים ג, ו), עוֹלָה וַדַּאי, "מִן הַמִּדְבָּר" (שם), מִן הַמְּדַבֵּר וַדַּאי, שֶׁהוּא שׁוֹאֵל בִּשְׁבִילָהּ מִי זֹאת עוֹלָה, עוֹלָה וַדַּאי, מִן הַמִּדְבָּר, מִן הַמְדַבֵּר וַדַּאי,  דְּפִימוֹי חָשִׁיב קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כְּטוּרָא דְסִינַי, וּבְגִין דָּא "מִי זֹאת עוֹלָה מִן הַמִּדְבָּר" וְגוֹ' שֶׁפִּיו חוֹשֵׁב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּמוֹ הַר סִינַי, וּמִשּׁוּם זֶה מִי זֹאת עוֹלָה מִן הַמִּדְבָּר וְגוֹמֵר.

תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא אַרְבְּעִין וּתְרֵין

"וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בָּעָא בְּתוּקְפֵּיהּ לְאַתְקָנָא מִלָּה. "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל", דְּהָא בְּשַׁעְתָּא דְּאִשְׁתְּלִים תִּיקּוּנָא דְּחִילוּ נָפַל עַל כָּל אוּמִין דְּעָלְמָא. וּבְשַׁעֲתָא דַּהֲוָה דַּרְגִּין עִלָּאִין מִתְגַּלְּיָין לְתַתָּא, כְּתִיב "מִי יִתֵּן וְהָיָה לְבָבָם זֶה לָהֶם לְיִרְאָה" (דברים ה, כה) וְכוּ' כְּדֵין אִתְלַבָּשׁוּ בִּלְבוּשָׁא יַקִּירָא מִסִּטְרָא דִּשְׁכִינְתָּא. דְּבֵיהּ "וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם יְהֹוָה נִקְרָא עָלֶיךָ" (דברים כח, י). וְאִי לָאו דְּחָבוּ בְּעֵגֶל לָא הֲוָה אֻמָּה דְּשַׁלִּיט עֲלַיְיהוּ. דִּבְזִמְנָא דְּקַבִּילוּ אוֹרָיְתָא דְּחִילוּ עִלָּאָה אַלְבִּישׁ לְהוּ, וּמִינֵּיהּ אִתְבָּרוּ כָּל אוּמִין וְאִתְעַרְבְּבוּ כֻּלְהוֹ וְהָא אִתְּמָר. אֲבָל בְּשַׁעְתָּא דְּחָבוּ, "וַיִּתְנַצְּלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֶדְיָם" (שמות לג, ו) וְכוּ'. וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי "כִּי הִלְבִּישַׁנִי בִּגְדֵי יֶשַׁע" (ישעיהו סא, י). כְּדֵין "וְיִירְאוּ גוֹיִם אֶת שֵׁם יְהֹוָה" (תהלים קב, טז) וְכוּ'. זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל.

וְהָא רַב הַמְנוּנָא סָבָא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' וַדַּאי בְּשַׁעְתָּא דְּקָיְימוּ יִשְׂרָאֵל עַל טוּרָא (דף צב' עמוד א') דְּסִינַי, כֻּלְהוֹ עָלְמִין אִזְדְּמָנוּ תָּמָן לְאִתְתַּקְּנָא בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים. וְתִיקּוּנָא תַּלְיָא לְתַתָּא, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב "וַיֵּרֶד יְהֹוָה עַל הַר סִינַי" (שמות יט, כ). וְתָא חֲזֵי, הָכָא אִתְּמָר 'לֹא יָרְדָה שְׁכִינָה לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה וְלָא עָלָה מֹשֶׁה' (סוכה ה) וְכוּ', מִלָּה דָּא קַּשְׁיָא אִיהִי. אֶלָּא כֹּלָּא רָזָא עִלָּאָה. כְּתִיב "זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם וַיְבָרֶךְ אֹתָם וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָם אָדָם בְּיוֹם הִבָּרְאָם" (בראשית ה, ב). בְּזִמְנָא דְּאִתְחַבַּר חִיבּוּרָא עִלָּאָה כֻּלְהוֹ אֵיבָרִין מִתְחַבְּרָן דָּא בְּדָא. וְרָזָא דְּמִלָּה "מַקְבִּילֹת הַלֻּלָאֹת" (שמות כו, ה). דְּהָא כָּל אֵבֶר וְאֵבֶר שְׁלִימוּ דִּילֵיהּ אִיהוּ שְׁכִינְתָּא. וּבְגִין כָּךְ כֹּלָּא אִתְקְשַׁר כַּחֲדָא בְּחִיבּוּרָא חֲדָא. כְּדֵין "וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָם אָדָם" (בראשית ה, ב). וְדָא עֲשָׂרָה רָזָא דְּיִחוּדָא וַדַּאי דְּכַר וְנוּקְבָּא. וְרָזָא דְּמִלָּה "בְּיוֹם הִבָּרְאָם" (שם). מַאי בְּיוֹם הִבָּרְאָם? אֶלָּא בְּיוֹם תַּלְיָא מִלְתָא וְדָא דַּעַת, דְּלֵית לַיְלָה בְּלֹא יוֹם וְלֵית יוֹם בְּלֹא לַיְלָה. בְּגִין כָּךְ דְּכוֹרָא וְנוּקְבָּא שְׁלִימוּ חַד. וּדְכוּרָא אִקְרֵי אָדָם, אֲבָל אָדָם כְּלָלָא דְּדְכַר וְנוּקְבָּא. בְּגִין כָּךְ "בְּיוֹם הִבָּרְאָם" דְּכָלִיל חֲסָדִים וּגְבוּרוֹת. בְּגִין כָּךְ כְּלָלָא דְּכֹלָּא דְּכַר וְנוּקְבָּא, וְתַמָּן מִתְקַשְּׁרָן כֻּלְהוֹ עָלְמִין עִלָּאִין וְתַתָּאִין. וּבְכָל אֲתַר דְּאִצְטְרִיךְ הָכִי אִתְגְּלִיאוּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ. וּבַאֲתַר דְּאִינוּן אִתְגְּלִיאוּ כֹּלָּא אִתְכְּלִיל תָּמָן.

כְּגַוְנָא דָּא בְּזִמְנָא דְּנָפְקוּ יִשְׂרָאֵל מֵאַרְעָא כְּתִיב "נִפְתְּחוּ הַשָּׁמַיִם וָאֶרְאֶה מַרְאוֹת אֱלֹהִים" (יחזקאל א, א). דְּהָא כְּדֵין תָּמָן אִתְגְּלִיאוּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ וּכְדֵין כֹּלָּא אִתְקְשַׁר (דף צב' עמוד ב') תָּמָן. וְכֹלָּא אִיהוּ לְקַשְּׁרָא עָלְמִין עִלָּאִין בְּתַתְאִין, בְּגִין סִטְרָא אַחֲרָא דְּלָא תִּתְקַף לְאַחְרָבָא לֵיהּ. כְּגַוְנָא דָּא בְּזִמְנָא דְּנָפְקוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, הָכִי אִתְגַּלְיָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ עַל הַיָּם בְּגִין לְאַתְקְפָא עָלְמָא דִּכְדֵין נָפַק מִגּוֹ מְסָאֲבוּתָא. כְּגַוְנָא דָּא לְזִמְנָא דְּאָתֵי דִּכְתִיב "וְאָמַר בַּיּוֹם הַהוּא הִנֵּה אֱלֹהֵינוּ" (ישעיהו כה, ט) וְכוּ' לְאַתְקָנָא עָלְמָא תִּיקּוּנָא שְׁלִים. יַתִּיר מִכֹּלָּא בְּטוּרָא דְּסִינַי.

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא אַרְבְּעִין וּתְרֵין

> בהר סיני קבלו את עדים שהוא לבוש היראה

"וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בָּעָא בְּתוּקְפֵּיהּ לְאַתְקָנָא מִלָּה, הקב"ה רצה בחוזקו לתקן הדבר במעמד הר סיני כדלעיל, וזהו "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל", דְּהָא בְּשַׁעְתָּא דְּאִשְׁתְּלִים תִּיקּוּנָא דְּחִילוּ נָפַל עַל כָּל אוּמִין דְּעָלְמָא. ובשעה שנשלם התיקון, נפל פחד על כל אומות העולם. וּבְשַׁעֲתָא דַּהֲוָה דַּרְגִּין עִלָּאִין מִתְגַּלְּיָין לְתַתָּא, ובשעה שהיו המדריגות העליונות מתגלות למטה, כתוב כְּתִיב "מִי יִתֵּן וְהָיָה לְבָבָם זֶה לָהֶם לְיִרְאָה" (דברים ה, כה) וְכוּ' כְּדֵין אִתְלַבָּשׁוּ בִּלְבוּשָׁא יַקִּירָא מִסִּטְרָא דִּשְׁכִינְתָּא. ואז הולבשו ישראל בלבוש יקר מצד השכינה, שעליו נאמר דְּבֵיהּ "וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם יְהֹוָה נִקְרָא עָלֶיךָ" (דברים כח, י). וְאִי לָאו דְּחָבוּ בְּעֵגֶל לָא הֲוָה אֻמָּה דְּשַׁלִּיט עֲלַיְיהוּ. ואם לא היו חוטאים בעגל, לא היתה אומה שתשלוט עליהם, דִּבְזִמְנָא דְּקַבִּילוּ אוֹרָיְתָא דְּחִילוּ עִלָּאָה אַלְבִּישׁ לְהוּ, וּמִינֵּיהּ אִתְבָּרוּ כָּל אוּמִין וְאִתְעַרְבְּבוּ כֻּלְהוֹ וְהָא אִתְּמָר. ובזמן שקיבלו את התורה, יראה עליונה הלביש אותם, וממנו נשברו כל האומות, והתבלבלו כולם וזה התבאר. אֲבָל בְּשַׁעְתָּא דְּחָבוּ, אבל בזמן שחטאו בעגל, הוסר בגד היראה מהם וזהו שכתוב "וַיִּתְנַצְּלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֶדְיָם" (שמות לג, ו) וְכוּ'. וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי ולעתיד לבא "כִּי הִלְבִּישַׁנִי בִּגְדֵי יֶשַׁע" (ישעיהו סא, י). ואז כְּדֵין "וְיִירְאוּ גוֹיִם אֶת שֵׁם יְהֹוָה" (תהלים קב, טז) וְכוּ'. זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל אשרי חלקם של ישראל. 

> יחוד זו"ן מתקיים רק בחיבור כל האיברים של העולמות להיות אחד

וְהָא רַב הַמְנוּנָא סָבָא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' והנה רב המנונא סבא בא, פתח ואמר, רבי רבי הרמח"ל, וַדַּאי בְּשַׁעְתָּא דְּקָיְימוּ יִשְׂרָאֵל עַל טוּרָא (דף צב' עמוד א') דְּסִינַי, ודאי בשעה שעמדו ישראל על הר סיני, כֻּלְהוֹ עָלְמִין אִזְדְּמָנוּ תָּמָן לְאִתְתַּקְּנָא בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים. על הר סיני, כל העולמות נזדמנו שם להיתקן בתיקון שלם, וְתִיקּוּנָא תַּלְיָא לְתַתָּא, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב והתיקון תלוי למטה, וזהו שכתוב "וַיֵּרֶד יְהֹוָה עַל הַר סִינַי" (שמות יט, כ). וְתָא חֲזֵי, הָכָא אִתְּמָר ובא וראה, נאמר 'לֹא יָרְדָה שְׁכִינָה לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה וְלָא עָלָה מֹשֶׁה' (סוכה ה) וְכוּ', מִלָּה דָּא קַּשְׁיָא אִיהִי. ודבר זה קשה הוא עם הנאמר שהתיקון נעשה למטה? אֶלָּא כֹּלָּא רָזָא עִלָּאָה. אלא הכל סוד עליון. כתוב, כְּתִיב "זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם וַיְבָרֶךְ אֹתָם וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָם אָדָם בְּיוֹם הִבָּרְאָם" (בראשית ה, ב). בְּזִמְנָא דְּאִתְחַבַּר חִיבּוּרָא עִלָּאָה כֻּלְהוֹ אֵיבָרִין מִתְחַבְּרָן דָּא בְּדָא. בזמן שמתחבר החיבור העליון, כל האיברים שהם היכלות העולמות מתחברים אלה באלה, וזה סוד וְרָזָא דְּמִלָּה "מַקְבִּילֹת הַלֻּלָאֹת" (שמות כו, ה). דְּהָא כָּל אֵבֶר וְאֵבֶר שְׁלִימוּ דִּילֵיהּ אִיהוּ שְׁכִינְתָּא. וּבְגִין כָּךְ כֹּלָּא אִתְקְשַׁר כַּחֲדָא בְּחִיבּוּרָא חֲדָא. וזה, כל אבר ואבר, השלימות שלו היא השכינה שהיא נשמתו, ובגלל זה, הכל נקשר כאחד בחיבור אחד של נשמה עם איברי הגוף. כְּדֵין "וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָם אָדָם" (בראשית ה, ב). וְדָא עֲשָׂרָה רָזָא דְּיִחוּדָא וַדַּאי דְּכַר וְנוּקְבָּא. ואלו העשרה שהם סוד החמישה חסדים וחמישה גבורות, שהם סוד היחוד ודאי של זכר ונקבה המתיחדים רק כאשר הנוק' נשלמת ומתחברת עם איבריה, וסוד הדבר, וְרָזָא דְּמִלָּה "בְּיוֹם הִבָּרְאָם" (שם). מַאי מהו בְּיוֹם הִבָּרְאָם? אֶלָּא בְּיוֹם תַּלְיָא מִלְתָא וְדָא דַּעַת, אלא בסוד יום תלוי הדבר וזה דעת שהוא סוד היחוד ממנו נמשכים החסדים והגבורות, דְּלֵית לַיְלָה בְּלֹא יוֹם וְלֵית יוֹם בְּלֹא לַיְלָה. שאין לילה בלי יום, ואין יום בלי לילה, בְּגִין כָּךְ דְּכוֹרָא וְנוּקְבָּא שְׁלִימוּ חַד. לכן הזכר והנקבה הם שלימות אחת. וּדְכוּרָא אִקְרֵי אָדָם, אֲבָל אָדָם כְּלָלָא דְּדְכַר וְנוּקְבָּא. והזכר נקרא אדם, אבל אדם מהותו כללות חיבור זכר ונקבה. לכן אמר חיבור בְּגִין כָּךְ "בְּיוֹם הִבָּרְאָם" דְּכָלִיל חֲסָדִים וּגְבוּרוֹת. שכולל חסדים שהם ניתנים לזכר, וגבורות הניתנות למלכות והם יורדים אליהם מהדעת בְּגִין כָּךְ כְּלָלָא דְּכֹלָּא דְּכַר וְנוּקְבָּא, וְתַמָּן מִתְקַשְּׁרָן כֻּלְהוֹ עָלְמִין עִלָּאִין וְתַתָּאִין. לכן, הבראם לשון רבים, כללות הכל זכר ונקבה, ושם מתקשרים כל העולמות – העליונים והתחתונים, וּבְכָל אֲתַר דְּאִצְטְרִיךְ הָכִי אִתְגְּלִיאוּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ. וּבַאֲתַר דְּאִינוּן אִתְגְּלִיאוּ כֹּלָּא אִתְכְּלִיל תָּמָן. ובכל מקום שצריך, כך מתגלה יחוד קב"ה ושכינתא, ובמקום ששם מתגלים, הכל נכלל שם.

כְּגַוְנָא דָּא בְּזִמְנָא דְּנָפְקוּ יִשְׂרָאֵל מֵאַרְעָא כְּתִיב כגון זה, בשעה שיצאו ישראל מהארץ בגלות בית ראשון נאמר "נִפְתְּחוּ הַשָּׁמַיִם וָאֶרְאֶה מַרְאוֹת אֱלֹהִים" (יחזקאל א, א). דְּהָא כְּדֵין תָּמָן אִתְגְּלִיאוּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ וּכְדֵין כֹּלָּא אִתְקְשַׁר (דף צב' עמוד ב') תָּמָן. שהרי אז, שם התגלו קב"ה ושכינתא, ואז הכל נקשר שם. וְכֹלָּא אִיהוּ לְקַשְּׁרָא עָלְמִין עִלָּאִין בְּתַתְאִין, בְּגִין סִטְרָא אַחֲרָא דְּלָא תִּתְקַף לְאַחְרָבָא לֵיהּ. והכל הוא כדי לקשר עולמות עליונים התחתונים, כדי שהסטרא אחרא לא תתחזק להחריב אותם, כְּגַוְנָא דָּא בְּזִמְנָא דְּנָפְקוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם, הָכִי אִתְגַּלְיָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ עַל הַיָּם בְּגִין לְאַתְקְפָא עָלְמָא דִּכְדֵין נָפַק מִגּוֹ מְסָאֲבוּתָא. וכענין זה, בזמן שיצאו ישראל ממצרים התגלו קב"ה ושכינתא על הים כדי לחזק העולם, מיד כשיצא מתוך טומאת מצרים ששלטה בו עד אז. כְּגַוְנָא דָּא לְזִמְנָא דְּאָתֵי דִּכְתִיב כענין זה לעתיד לבוא שנאמר "וְאָמַר בַּיּוֹם הַהוּא הִנֵּה אֱלֹהֵינוּ" (ישעיהו כה, ט) וְכוּ' לְאַתְקָנָא עָלְמָא תִּיקּוּנָא שְׁלִים. יַתִּיר מִכֹּלָּא בְּטוּרָא דְּסִינַי. לתקן העולם תיקון שלם, יותר ממה שהיתה בהר סיני, שהוא התיקון האחרון והסופי.

קישור לדף זוהר תניינא

תפילה קנ"א מתוך "תקט"ו תפילות"

תפילה קנא: תפלה גדולה לעורר רחמים על השכינה שנטל כחה בגלות המר וניתן לשפחה רעה. וביותר בזמן עקבתא דמשיחא שכח אין בה ללידה.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. "שַׂמְּחֵנוּ כִּימוֹת עִנִּיתָנוּ שְׁנוֹת רָאִינוּ רָעָה", שֶׁהֲרֵי בִּזְמַן שֶׁנָּתַתָּ שְׁלִיטָה לְשִׁפְחָה רָעָה שֶׁתִּירַשׁ גְּבִרְתָּהּ הַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁבָּהּ כָּל שִׂמְחָה יָשְׁבָה כְּאַלְמָנָה בַּאֲבֵלוּתָהּ, שֶׁנֶאֱמַר "אֵיכָה יָשְׁבָה בָּדָד הָיְתָה כְּאַלְמָנָה" וְנֶאֶמַר בָּהּ "עָרְבָה כָּל שִׂמְחָה", שֶׁהַשְּׁכִינָה הִיא שִׂמְחָה שֶׁהֲרֵי הִיא חֶמְדַּת הַיָּמִים, וְצַדִּיק שָׂמֵחַ בָּהּ שֶׁנֶאֱמַר בּוֹ "וְשִׂמַּח אֶת אִשְׁתּוֹ", "וּשְׂמַח מֵאֵשֶׁת נְעוּרֶיךָ". וּבִזְמַן שֶׁשְּׁלִיטָה נִתְּנָה לְשִׁפְחָה רָעָה נֶאֱמַר "וְנִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף", עָרְבָה כָּל שִׂמְחָה וַדַּאי, וְזֶה עָרֵב בָּרַע, שֶׁהָרַע מַפְרִיד בֵּינֵיהֶם, בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן נֶאֱמַר "בְּתֻלֹּתֶיהָ נוּגוֹת וְהִיא מַר לָהּ", "וְהִיא" שֶׁהִיא לִילִית שִׁפְחָה רָעָה גּוֹרֵם "מַר לָהּ" שֶׁנֶאֱמַר בָּהּ "וַיְמָרְרוּ אֶת חַיֵּיהֶם", וּכְמוֹ שֶׁהִיא גּוֹרֶמֶת לָהּ מְרוֹרוֹת כָּךְ הִיא שְׂמֵחָה, שֶׁנֶאֱמַר בָּהּ "אֹיְבֶיהָ שָׁלוּ שָׂחֲקוּ עַל מִשְׁבַּתֶּיה" שֶׁהֲרֵי נֶאֱמַר "אִמָלְאָה הָחֳרָבָה". וּבִזְמַן שֶׁתַּעֲבִיר הָרַע הַזֶּה מִיָּד מַה שֶּׁהָיָה "בְּרַע" נַעֲשֶׂה "עָרֵב", וְהָיָה לְעֵת "עֶרֶב" יִהְיֶה אוֹר, בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן "אַל תִּשְׂמְחִי אוֹיַבְתִּי לִי כִּי נָפַלְתִּי קַמְתִּי", שֶׁנֶאֱמַר בּוֹ "בַּיּוֹם הַהוּא אָקִים אֶת סֻכַּת דָּוִד הַנֹּפֶלֶת", מִיָּד "קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה", שֶׁהֲרֵי אֵין עוֹד" נִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף" מִיָּד חָתָן שָׂמֵחַ בַּכַּלָּה שֶׁלּוֹ "וּשְׂמַח מֵאֵשֶׁת נְעוּרֶיךָ", "וּרְשָׁעִים בַּחֹשֶׁךְ יִדָּמוּ". שֶׁהֲרֵי בִּזְמַן שֶׁהַמֶּלֶךְ מֵאִיר לַשְּׁכִינָה בָּאוֹר שֶׁלּוֹ שֶׁנֶאֱמַר בּוֹ "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר", וְזֶה אוֹר שֶׁנִּבְרָא בְּיוֹם רִאשׁוֹן שֶׁגָּנַז הַקָבָּ"ה לַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבוֹא שֶׁהֵם צַדִּיק וָצֶדֶק מִיָּד "וְאֶת הַמָּאוֹר הַגָּדוֹל לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם", "וְהָיָה לְעֵת עֶרֶב יִהְיֶה אוֹר", מִיָּד "וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה", שֶׁהֲרֵי בְּחֶסְרוֹן הַלְּבָנָה יֵשׁ יְמֵי עֹנִי שֶׁהִיא מַצָּה לֶחֶם עֹנִי, וְכַמָּה טִרְחָא וּמִלְחָמָה שֶׁצְּרִיכָה לַעֲשׂוֹת עִם הַס"א, וְזֶה מִצָה רִיב, וְכֹּל כָּךְ מַדְרֵגוֹת שֶׁל טֻמְאָה שֶׁעָבְרוּ עַל הַשְּׁכִינָה שֶׁהֵם יְמֵי עֹנִי, כָּךְ כְּנֶגְדָּם כַּמָּה מַדְרֵגוֹת שֶׁל אוֹרוֹת עֶלְיוֹנִים נִזְמָנִים לִימֵי שִׂמְחָתָהּ בִּזְמַן שֶׁהַכַּלָּה הַזֹּאת תִּכָּנֵס לַחֻפָּה "שַׂמְּחֵנוּ כִּימוֹת עִנִּיתָנוּ" וַדַּאי, שֶׁהֵם יָמִים שֶׁנֶאֱמַר בָּהֶם "כָּל יְמֵי עָנִי רָעִים". וְעוֹד, יֵשׁ שָׁנָה וְיֵשׁ שָׁנָה, יֵשׁ שָׁנָה טוֹבָה שֶׁהִיא הַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁמִּתְפַּלְּלִים עָלֶיהָ 'חַדֵּשׁ עָלֵינוּ שָׁנָה טוֹבָה', וְיֵשׁ שָׁנָה רָעָה שֶׁהִיא לִילִית שִׁפְחָה רָעָה, בִּזְמַן שֶׁהִיא שׁוֹלֶטֶת שֶׁהֵם "שָׁנִים אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵין לִי בָּהֶם חֵפֶץ", וְהֵם בְּעִקְבוֹת מְשִׁיחָא, שֶׁבְּאוֹתוֹ הַזְּמַן חוּצְפָּא יַסְגֵי וְחֵפֶץ לֹא נִמְצָא, אֶלָּא חֵפֶ"ץ מִתְעַלֵּם לְמַעְלָה, וְחָצַ"ף שׁוֹלֵט, שֶׁהִיא חוּצְפָּא 'מַלְכוּתָא בְּלֹא תָּגָא' וְזֶה "שְׁנוֹת רָאִינוּ רָעָה", וְהִיא לִילִית שִׁפְחָה רָעָה שֶׁנֶאֱמַר בָּהּ "כִּי רָעָה נֶגֶד פְּנֵיכֶם", נֶגֶד וַדַּאי, שֶׁהִיא כְּגוֹן "עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ", שֶׁאָמְרוּ עָלָיו זָכָה – עֵזֶר, לֹא זָכָה – כְּנֶגְדּוֹ.

רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים. הֲרֵי אַיָּלָה שֶׁלְּךָ שֶׁנֶאֱמַר בָּהּ "אַיֶּלֶת אֲהָבִים וְיַעֲלַת חֵן" צוֹעֶקֶת אֵלֶיךָ בְּשִׁבְעִים קוֹלוֹת שֶׁהֵם ע' תֵּיבוֹת שֶׁל מִזְמוֹר "יַעַנְךָ יְהוָֹה בְּיוֹם צָרָה", שֶׁהֲרֵי יוֹם צָרָה הוּא שֶׁנֶאֱמַר בּוֹ "יוֹם צָרָה וְתוֹכֵחָה כִּי בָּאוּ בָּנִים עַד מַשְׁבֵּר וְכֹחַ אֵין לַלֵּידָה", וְזֶה בַּעֲבוּר הָרְשָׁעִים הַסּוֹבְבִים אֶת הַשּׁוֹשָׁנָה, וַהֲרֵי חֶבְלֵי לֵידָה בָּאִים תְּכוּפוֹת זוֹ לָזוֹ, וְעִם כֹל זֶה אֵינָהּ יְכוֹלָה לֵילֵד בַּעֲבוּר שֶׁאֵין לָהּ כֹּחַ, שֶׁנֶאֱמַר בָּהּ "וַיֵּלְכוּ בְּלֹא כֹּחַ לִפְנֵי רֹדֵף", וְעֵינֵינוּ תְּלוּיוֹת אֵלֶיךָ שֶׁנֶאֱמַר "אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי", שֶׁכֵּן מַפְתֵּחַ שֶׁל חַיָּה וְשֶׁל תְּחִיַּת הַמֵּתִים הֵם בְּיָדֶיךָ. אַתָּה שֶׁנֶאֱמַר בְּךָ "גָּדוֹל אֲדוֹנֵנוּ וְרַב כֹּחַ", תֵּן כֹּחַ לָאַיָּלָה אֲהוּבָה שֶׁלְּךָ שֶׁנֶאֱמַר בְּךָ "נוֹתֵן לַיָּעֵף כֹּחַ וּלְאֵין אוֹנִים עָצְמָה יַרְבֶּה" שֶׁהֲרֵי עֵינֶיהָ תְּלוּיוֹת אֵלֶיךָ שֶׁנֶאֱמַר בָּהּ "קִוִּיתִי יְהוָֹה קִוְּתָה נַפְשִׁי" – נֶפֶשׁ דָּוִד, "אֱמֹר לָאֲסוּרִים צֵאוּ וְלַאֲשֶׁר בַּחֹשֶׁךְ הִגָּלוּ" וּמִיָּד כָּל מַר יַחֲזֹר לְמָתוֹק, שֶׁכֵּן בִּזְמַן שֶׁאַתָּה מִתְגַּלֶּה נִרְאִים כָּל מַעֲשֶׂיךָ שֶׁאֵין אַתָּה פּוֹעֵל כִּי אִם טוֹב שֶׁנֶאֱמַר בְּךָ "טוֹב יְהוָֹה לַכֹּל". זְכֹר יְהוָֹה חִבַּת יְרוּשָׁלַיִם, אַהֲבַת צִיּוֹן אַל תִּשְׁכַּח לָנֶצַח, תִּזְכֹּר אַיָּלָה שֶׁלְּךָ לְרַחֵם עָלֶיהָ, וְיֵאָמֵר בָּהּ "וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת רָחֵל וַיִּפְתַּח אֶת רַחְמָהּ", מִיָּד "וַתַּהַר וַתֵּלֵד בֵּן", שֶׁכֵּן נֶאֱמַר "בְּעִתָּהּ אֲחִישֶׁנָּה", בְּכַמָּה אוֹרוֹת עֶלְיוֹנִים שֶׁיִּתְגַּלּוּ בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן. "וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ יוֹסֵף", זֶה צַדִּיק אוֹת אֱמֶת שֶׁמִּתְגַּלֶּה בְּכַמָּה אוֹתוֹת וּמוֹפְתִים, וּמִיָּד הַשֶּׁקֶר מִתְעַבֵר מִן הָעוֹלָם שֶׁאֵין שׁוֹלֵט עוֹד, אֶלָּא "וֶאֱמֶת יְהוָֹה לְעוֹלָם", יְהוָֹה אַל תְּאַחַר שֶׁכֵּן יִשְׂרָאֵל מְקַוִּים אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת. לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.