Skip to content

תיקון היחוד היומי

תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא

"מְקֻטֶּרֶת מֹר" (שיר השירים ג, ו) דָּא צְלוֹתָא דְשַׁחֲרִית דְּתַקִּין אַבְרָהָם דְּהוּא מֹר. וְעוֹד מְקֻטֶּרֶת מֹר, "צְרוֹר הַמֹּר דּוֹדִי לִי" (שיר השירים א, יג), וְדָא נֶצַח דְּסָלִיק לָהּ בִּימִינָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח" (תהלים טז, יא). וּלְבוֹנָה דָא הוֹד, דְּסָלִיק לָהּ בִּגְבוּרָה. "מִכֹּל אַבְקַת רוֹכֵל" (שיר השירים ג, ו) דָּא צַדִּיק, דְּסָלִיק לָהּ בְּעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא. וְאִם לָא סָלְקָא שְׁכִינְתָּא בִצְלוֹתֵיהּ, קָרְבָּנָא לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, הָא כַּלְבָּא קָא נָחִית לְמֵיכַל קָרְבָּנָא דִילֵיהּ. וַוי לֵיהּ טַב לֵיהּ דְּלָא אִתְבְּרִי בְּעָלְמָא, וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר "גַּם בְּלֹא דַעַת נֶפֶשׁ לֹא טוֹב" (משלי יט, ב).
וְכַד סָלְקָא שְׁכִינְתָּא בִּצְלוֹתֵיהּ, כַּמָּה חֵיוָון וּמֶרְכַּבְתָּא וְגַלְגַּלֵּי דְכוּרְסַיָּיא, כֻּלְּהוּ יִתְעָרוּן לְגַבָּהּ בְּנִגּוּנָא בְּחֶדְוָה, וְכֻלְּהוּ גַדְפַיְיהוּ פְּתִיחָן לְקַבְּלָא לָהּ, וְהָא אוּקְמוּהוּ "וּפְנֵיהֶם וְכַנְפֵיהֶם פְּרֻדוֹת מִלְמָעְלָה" (יחזקאל א, יא).

וְכַד סָלְקָא סָלְקָא כְּיוֹנָה, וְכַד נָחֲתַת נָחֲתַת כְּנִשְׁרָא, דְאִיהִי מַטְרוֹנִיתָא, דְלָא דְחִילַת מִכָּל עוֹפִין דְּעָלְמָא, וְנָחְתָא בְּכַמָּה מְזוֹנִין לִבְנָהָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֵף" (דברים לב, יא), מָאן גּוֹזָלָיו? אִלֵּין אִינוּן יִשְׂרָאֵל, דְּאִינוּן כְּגוֹזָלַיָּיא מְצַפְצְפִין לָהּ בְּכַמָה צִפְצוּפִין דִּצְלוֹתָא, וְנָחֲתַת לְגַבַּיְיהוּ, לְכָל חַד נָחְתָא לֵיהּ מְזוֹנָא כִּדְקָא יָאוּת לֵיהּ, לְמָאן נָחְתָא מְזוֹנָא דְאוֹרַיְיתָא דְאִיהִי מְזוֹנָא דְנִשְׁמָתָא, לְמָאן נָחְתָא מְזוֹנָא דְגוּפָא, לְכָל חַד כְּפוּם רְעוּתֵיהּ.

דָּבָר אַחֵר "אִם תִּשְׁכְּבוּן" (תהלים סח, יד), דָּא אִימָּא עִלָּאָה, דְאִיהִי צְלוֹתָא דְשַׁבָּת, דִּצְרִיכִין שִׂפְוָון לְקַבְּלָא לָהּ בְּעֶרֶב שַׁבָּת, דְּאִיהִי נִשְׁמַת כָּל חַי, אִיהִי נָחְתָא עַל רֹאשׁ צַדִּיק דְּאִיהוּ יוֹם הַשְּׁבִיעִי, לְשׁוֹן לִמּוּדִים קָרִינָן לֵיהּ, וְאִיהִי שַׁרְיָא עֲלֵיהּ בֵּין תְּרֵין שִׂפְוָון דְּאִינוּן נֶצַח וָהוֹד.

(דף מה ע"ב) וְשַׁבָּת אִיהִי פֶה, דְּאִתְפַּתְּחָא בְּעֶרֶב שַׁבָּת לְקַבְּלָא לָהּ בְּהַאי צְלוֹתָא דְשַׁבָּת, דְּהָא צְלוֹתָא דְשַׁבָּת אִתְקְרִיאַת קַבָּלָה, וּמִינָהּ מְקַבְּלִין כָּל סְפִירָאן דֵּין מִן דֵּין, וּבָהּ צְלוֹתָא דְבַר נַשׁ מְקוּבֶּלֶת קֳדָם יְהֹוָה, וְאִיהִי צְלוֹתָא דַעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה, וְאִיהִי ה' עִלָּאָה, דְתַקִּינוּ בָּהּ חָמֵשׁ צְלוֹתִין בְּיוֹמָא דְכִפּוּרֵי.
אֲבָל שַׁבָּת אִיהִי שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה, כְּלִילָא מִתְּלַת אֲבָהָן, דְּאִינוּן תְּלַת עַנְפִין דְּש' דְּשַׁבָּ"ת, בַּ"ת יְחִידָה אִיהִי נְקוּדָה בֶּחָלָל דִּילָהּ, וְאִיהִי חַג דְּכָל יוֹמִין טָבִין, עֲלָהּ אִתְּמַר "הַיֹּשֵׁב עַל חוּג הָאָרֶץ" (ישעיהו מ, כב).

אֲבָל נִשְׁמָתָא יְתֵירָא בְּשַׁבָּת וּבְיוֹמִין טָבִין וּבְכָל מוּסָפִין, אִיהִי אִימָּא עִלָּאָה, תּוֹסֶפֶת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ. צְלוֹתָא דְשִׁית יוֹמִין דְּחוֹל תְּלַת זִמְנִין בְּכָל יוֹמָא, אִיהִי שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה, כְּלָלָא דְתַמְנֵי סְרֵי צְלוֹתִין, תְּלַת זִמְנִין בְּיוֹמָא, סָלְקִין בְּשִׁית יוֹמִין חַ"י, וְעַל שְׁמֵיהּ אִתְקְרֵי תְּפִלַּת כָּל פֶּ"ה, בְּיוֹמִין דְּחוֹל אַיְיתֵי לָהּ מְזוֹנָא עַל יְדֵי שְׁלִיחַ, אֲבָל בְּשַׁבָּת וְיוֹמִין טָבִין אַיְיתֵי לָהּ מְזוֹנָא עַל יְדָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא.
וַוי לְאִתְּתָא דְאִתְפַּרְנְסַת עַל יְדֵי שְׁלִיחָא, וְהָא אוּקְמוּהוּ בְיוֹנָה, דְאִתְּמַר "וְהִנֵּה עֲלֵה זַיִת טָרָף בְּפִיהָ" (בראשית ח, יא), וְאַמַּאי "עֲלֵה זַיִת"? אֶלָּא אָמְרַת יוֹנָה, רִבּוֹן עָלְמִין, תְּהֵא מְזוֹנָא דִילִי מְסוּרָה בִּידָךְ וּתְהֵא מְרִירָא כַּזַּיִת, וְלָא תְּהֵא מְתוּקָה וּמְסוּרָה בְיַד שְׁלִיחַ, וּשְׁלִיחַ בְּהַאי אֲתַר דָּא מטטרו"ן, וְעוֹד שְׁכִינְתָּא אִתְקְרִיאַת צְלוֹתָא דְפִסְחָא מִסִּטְרָא דִימִינָא, צְלוֹתָא דְרֹאשׁ הַשָּׁנָה מִסִּטְרָא דִשְׂמָאלָא, צְלוֹתָא דְשָׁבוּעוֹת מִסִּטְרָא דְאֶמְצָעִיתָא, יְהֹוָה אִיהִי בְכָל אֲתַר לְקַבְּלָא לָהּ.


במידה ויש שמות שמופיעים בצבע אדום, או שמות שמכילים גרשיים כדוגמת יאהדונה"י -> אין להוציא אותם בפה – אלא רק לקרא בעינים

"מְקֻטֶּרֶת מֹר" (שיר השירים ג, ו) דָּא צְלוֹתָא דְשַׁחֲרִית דְּתַקִּין אַבְרָהָם דְּהוּא מֹר מְקֻטֶּרֶת מֹר, זוֹ תְפִלַּת שַׁחֲרִית שֶׁתִּקֵּן אַבְרָהָם, שֶׁהוּא מֹר וְעוֹד מְקֻטֶּרֶת מֹר, "צְרוֹר הַמֹּר דּוֹדִי לִי" (שיר השירים א, יג), וְדָא נֶצַח דְּסָלִיק לָהּ בִּימִינָא, וְעוֹד מְקֻטֶּרֶת מֹר, צְרוֹר הַמֹּר דּוֹדִי לִי, וְזֶה נֵצַח, שֶׁמַּעֲלֶה אוֹתָהּ בְּיָמִין. הֲדָא הוּא דִכְתִיב "נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח" (תהלים טז, יא). וּלְבוֹנָה דָא הוֹד, דְּסָלִיק לָהּ בִּגְבוּרָה זֶהוּ שֶׁכָּתוּב נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח, וּלְבוֹנָה זֶה הוֹד, שֶׁמַּעֲלֶה אוֹתָהּ בִּגְבוּרָה.  "מִכֹּל אַבְקַת רוֹכֵל" (שיר השירים ג, ו) דָּא צַדִּיק, דְּסָלִיק לָהּ בְּעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא מִכֹּל אַבְקַת רוֹכֵל, זֶה צַדִּיק שֶׁמַּעֲלֶה אוֹתָהּ בָּעַמּוּד הָאֶמְצָעִי, וְאִם לָא סָלְקָא שְׁכִינְתָּא בִצְלוֹתֵיהּ, קָרְבָּנָא לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, הָא כַּלְבָּא קָא נָחִית לְמֵיכַל קָרְבָּנָא דִילֵיהּ וְאִם לֹא עוֹלָה הַשְּׁכִינָה בִתְפִלָּתוֹ קָרְבָּן לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הֲרֵי הַכֶּלֶב יוֹרֵד לֶאֱכֹל אֶת קָרְבָּנוֹ,  וַוי לֵיהּ טַב לֵיהּ דְּלָא אִתְבְּרִי בְּעָלְמָא, וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר "גַּם בְּלֹא דַעַת נֶפֶשׁ לֹא טוֹב" (משלי יט, ב) אוֹי לוֹ, וְטוֹב שֶׁלֹּא נִבְרָא בָעוֹלָם, וְעָלָיו נֶאֱמַר גַּם בְּלֹא דַעַת נֶפֶשׁ לֹא טוֹב.

וְכַד סָלְקָא שְׁכִינְתָּא בִּצְלוֹתֵיהּ, כַּמָּה חֵיוָון וּמֶרְכַּבְתָּא וְגַלְגַּלֵּי דְכוּרְסַיָּיא, כֻּלְּהוּ יִתְעָרוּן לְגַבָּהּ בְּנִגּוּנָא בְּחֶדְוָה, וּכְשֶׁעוֹלָה שְׁכִינָה בִתְפִלָּתוֹ, כַּמָּה חַיּוֹת וּמֶרְכָּבָה וְגַלְגַּלֵּי הַכִּסֵּא, כֻּלָּם יִתְעוֹרְרוּ אֵלֶיהָ בְּנִגּוּן בְּשִׂמְחָה,  וְכֻלְּהוּ גַדְפַיְיהוּ פְּתִיחָן לְקַבְּלָא לָהּ, וְהָא אוּקְמוּהוּ "וּפְנֵיהֶם וְכַנְפֵיהֶם פְּרֻדוֹת מִלְמָעְלָה" (יחזקאל א, יא). וְכֻלָּם כַּנְפֵיהֶם פְּתוּחוֹת לְקַבֵּל אוֹתָהּ, וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהוּ וּפְנֵיהֶם וְכַנְפֵיהֶם פְּרוּדוֹת מִלְמָעְלָה.  וְכַד סָלְקָא סָלְקָא כְּיוֹנָה, וְכַד נָחֲתַת נָחֲתַת כְּנִשְׁרָא, דְאִיהִי מַטְרוֹנִיתָא, דְלָא דְחִילַת מִכָּל עוֹפִין דְּעָלְמָא, וְנָחְתָא בְּכַמָּה מְזוֹנִין לִבְנָהָא, וּכְשֶׁעוֹלָה, עוֹלָה כְמוֹ יוֹנָה, וּכְשֶׁיּוֹרֶדֶת, יוֹרֶדֶת כְּנֶשֶׁר, שֶׁהִיא הַגְּבִירָה, שֶׁלֹּא פוֹחֶדֶת מִכָּל הָעוֹפוֹת שֶׁל הָעוֹלָם, וְיוֹרֶדֶת עִם כַּמָּה מְזוֹנוֹת לְבָנֶיהָ.  הֲדָא הוּא דִכְתִיב "כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֵף" (דברים לב, יא), זֶהוּ שֶׁכָּתוּב כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֵף. מָאן גּוֹזָלָיו? אִלֵּין אִינוּן יִשְׂרָאֵל, דְּאִינוּן כְּגוֹזָלַיָּיא מְצַפְצְפִין לָהּ בְּכַמָה צִפְצוּפִין דִּצְלוֹתָא, מִי הֵם גוֹזָלָיו? אֵלּוּ הֵם יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם כְּמוֹ גוֹזָלִים שֶׁמְּצַפְצְפִים לָהּ בְּכַמָּה צִפְצוּפִים שֶׁל תְּפִלָּה,  וְנָחֲתַת לְגַבַּיְיהוּ, לְכָל חַד נָחְתָא לֵיהּ מְזוֹנָא כִּדְקָא יָאוּת לֵיהּ, וְיוֹרֶדֶת אֲלֵיהֶם, לְכָל אֶחָד מוֹרִידָה לוֹ מָזוֹן כָּרָאוּי לוֹ.  לְמָאן נָחְתָא מְזוֹנָא דְאוֹרַיְיתָא דְאִיהִי מְזוֹנָא דְנִשְׁמָתָא, לְמָאן נָחְתָא מְזוֹנָא דְגוּפָא, לְכָל חַד כְּפוּם רְעוּתֵיהּ לְמִי מוֹרִידָה מָזוֹן שֶׁל הַתּוֹרָה, שֶׁהוּא מְזוֹן הַנְּשָׁמָה, לְמִי מוֹרִידָה מְזוֹן הַגּוּף, לְכָל אֶחָד כְּפִי רְצוֹנוֹ.

דָּבָר אַחֵר "אִם תִּשְׁכְּבוּן" (תהלים סח, יד), דָּא אִימָּא עִלָּאָה, דְאִיהִי צְלוֹתָא דְשַׁבָּת, דָּבָר אַחֵר אִם תִּשְׁכְּבוּן, זוֹ הָאֵם הָעֶלְיוֹנָה, שֶׁהִיא תְפִלַּת הַשַּׁבָּת,  דִּצְרִיכִין שִׂפְוָון לְקַבְּלָא לָהּ בְּעֶרֶב שַׁבָּת, דְּאִיהִי נִשְׁמַת כָּל חַי, אִיהִי נָחְתָא עַל רֹאשׁ צַדִּיק דְּאִיהוּ יוֹם הַשְּׁבִיעִי, שֶׁצְּרִיכִים שְׂפָתַיִם לְקַבֵּל אוֹתָהּ בְּעֶרֶב שַׁבָּת, שֶׁהִיא נִשְׁמַת כָּל חַי, הִיא יוֹרֶדֶת עַל רֹאשׁ צַדִּיק שֶׁהוּא יוֹם הַשְּׁבִיעִי, לְשׁוֹן לִמּוּדִים קָרִינָן לֵיהּ, וְאִיהִי שַׁרְיָא עֲלֵיהּ בֵּין תְּרֵין שִׂפְוָון דְּאִינוּן נֶצַח וָהוֹד לְשׁוֹן לִמּוּדִים קוֹרְאִים אוֹתוֹ, וְהִיא שׁוֹרָה עָלָיו בֵּין שְׁתֵּי שְׂפָתַיִם, שֶׁהֵם נֵצַח וְהוֹד.  
(דף מה ע"ב) וְשַׁבָּת אִיהִי פֶה, דְּאִתְפַּתְּחָא בְּעֶרֶב שַׁבָּת לְקַבְּלָא לָהּ בְּהַאי צְלוֹתָא דְשַׁבָּת, וְשַׁבָּת הוּא פֶּה, (פָּתַח) שֶׁנִּפְתָּח בְּעֶרֶב שַׁבָּת לְקַבֵּל אוֹתָהּ בִּתְפִלַּת הַשַּׁבָּת הַזּוֹ,  דְּהָא צְלוֹתָא דְשַׁבָּת אִתְקְרִיאַת קַבָּלָה, וּמִינָהּ מְקַבְּלִין כָּל סְפִירָאן דֵּין מִן דֵּין, וּבָהּ צְלוֹתָא דְבַר נַשׁ מְקוּבֶּלֶת קֳדָם יְהֹוָה, שֶׁהֲרֵי תְּפִלַּת הַשַּׁבָּת נִקְרֵאת קַבָּלָה, וּמִמֶּנָּה מְקַבְּלוֹת כָּל הַסְּפִירוֹת זֶה מִזֶּה, וּבָהּ תְּפִלָּתוֹ שֶׁל אָדָם מְקֻבֶּלֶת לִפְנֵי יהו"ה,  וְאִיהִי צְלוֹתָא דַעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה, וְאִיהִי ה' עִלָּאָה, דְתַקִּינוּ בָּהּ חָמֵשׁ צְלוֹתִין בְּיוֹמָא דְכִפּוּרֵי וְהִיא תְפִלַּת עֲשֶׂרֶת יְמֵי תְשׁוּבָה, וְהִיא ה' עֶלְיוֹנָה שֶׁתִּקְּנוּ בָהּ חָמֵשׁ תְּפִלּוֹת בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים. אֲבָל שַׁבָּת אִיהִי שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה, כְּלִילָא מִתְּלַת אֲבָהָן, דְּאִינוּן תְּלַת עַנְפִין דְּש' דְּשַׁבָּ"ת, אֲבָל שַׁבָּת הִיא שְׁכִינָה תַחְתּוֹנָה, כְּלוּלָה מִשְּׁלֹשָׁה אָבוֹת, שֶׁהֵם שְׁלֹשֶׁת הָעֲנָפִים שֶׁל ש' שֶׁל שַׁבָּת בַּ"ת יְחִידָה אִיהִי נְקוּדָה בֶּחָלָל דִּילָהּ, וְאִיהִי חַג דְּכָל יוֹמִין טָבִין, עֲלָהּ אִתְּמַר "הַיֹּשֵׁב עַל חוּג הָאָרֶץ" (ישעיהו מ, כב) בַּ"ת יְחִידָה הִיא נְקֻדָּה בֶחָלָל שֶׁלָּהּ, וְהִיא חַג שֶׁל כָּל (שֶׁכּוֹלֵל כָּל) יָמִים טוֹבִים, עָלֶיהָ נֶאֱמַר הַיּוֹשֵׁב עַל חוּג הָאָרֶץ.

אֲבָל נִשְׁמָתָא יְתֵירָא בְּשַׁבָּת וּבְיוֹמִין טָבִין וּבְכָל מוּסָפִין, אִיהִי אִימָּא עִלָּאָה, תּוֹסֶפֶת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ אֲבָל נְשָׁמָה יְתֵרָה בְּשַׁבָּת וּבְיָמִים טוֹבִים וּבְכָל הַמּוּסָפִים, הִיא הָאֵם הָעֶלְיוֹנָה, תּוֹסֶפֶת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ,  צְלוֹתָא דְשִׁית יוֹמִין דְּחוֹל תְּלַת זִמְנִין בְּכָל יוֹמָא, אִיהִי שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה, תְּפִלָּה שֶׁל שֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל, שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בְּכָל יוֹם, הִיא הַשְּׁכִינָה הַתַּחְתּוֹנָה,  כְּלָלָא דְתַמְנֵי סְרֵי צְלוֹתִין, תְּלַת זִמְנִין בְּיוֹמָא, סָלְקִין בְּשִׁית יוֹמִין חַ"י, הַכְּלָל שֶׁל שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה תְפִלּוֹת, שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בְּיוֹם, עוֹלִים בְּשִׁשָּׁה יָמִים שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה,  וְעַל שְׁמֵיהּ אִתְקְרֵי תְּפִלַּת כָּל פֶּ"ה, וְעַל שְׁמוֹ נִקְרֵאת תְּפִלַּת כָּל פֶּ"ה.  בְּיוֹמִין דְּחוֹל אַיְיתֵי לָהּ מְזוֹנָא עַל יְדֵי שְׁלִיחַ, אֲבָל בְּשַׁבָּת וְיוֹמִין טָבִין אַיְיתֵי לָהּ מְזוֹנָא עַל יְדָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בִּימֵי הַחֹל מְבִיאִים לָהּ מָזוֹן עַל יְדֵי שָׁלִיחַ, אֲבָל בְּשַׁבָּת וְיָמִים טוֹבִים מְבִיאִים לָהּ מָזוֹן עַל יְדֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וַוי לְאִתְּתָא דְאִתְפַּרְנְסַת עַל יְדֵי שְׁלִיחָא, וְהָא אוּקְמוּהוּ בְיוֹנָה, דְאִתְּמַר "וְהִנֵּה עֲלֵה זַיִת טָרָף בְּפִיהָ" (בראשית ח, יא), אוֹי לְאִשָּׁה שֶׁמִּתְפַּרְנֶסֶת עַל יְדֵי שָׁלִיחַ, וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהוּ בַיּוֹנָה, שֶׁנֶּאֱמַר וְהִנֵּה עֲלֵה זַיִת טָרָף בְּפִיהָ,  וְאַמַּאי "עֲלֵה זַיִת"? וְלָמָּה עֲלֵה זַיִת? אֶלָּא אָמְרַת יוֹנָה, רִבּוֹן עָלְמִין, תְּהֵא מְזוֹנָא דִילִי מְסוּרָה בִּידָךְ וּתְהֵא מְרִירָא כַּזַּיִת, וְלָא תְּהֵא מְתוּקָה וּמְסוּרָה בְיַד שְׁלִיחַ, אֶלָּא אָמְרָה הַיּוֹנָה, רִבּוֹן הָעוֹלָמִים, יִהְיֶה מְזוֹנִי מָסוּר בְּיָדְךָ וְיִהְיֶה מָרוֹר כְּזַיִת, וְלֹא יִהְיֶה מָתוֹק וּמָסוּר בְּיַד שָׁלִיחַ,  וּשְׁלִיחַ בְּהַאי אֲתַר דָּא מטטרו"ן, וְהַשָּׁלִיחַ בַּמָּקוֹם הַזֶּה זֶה מטטרו"ן. וְעוֹד שְׁכִינְתָּא אִתְקְרִיאַת צְלוֹתָא דְפִסְחָא מִסִּטְרָא דִימִינָא, צְלוֹתָא דְרֹאשׁ הַשָּׁנָה מִסִּטְרָא דִשְׂמָאלָא, וְעוֹד, שְׁכִינָה נִקְרֵאת תְּפִלָּה שֶׁל פֶּסַח מִצַּד הַיָּמִין, תְּפִלַּת רֹאשׁ הַשָּׁנָה מִצַּד הַשְּׂמֹאל, צְלוֹתָא דְשָׁבוּעוֹת מִסִּטְרָא דְאֶמְצָעִיתָא, יְהֹוָה אִיהִי בְכָל אֲתַר לְקַבְּלָא לָהּ תְּפִלַּת שָׁבוּעוֹת מִצַּד הָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי, יהו"ה הוּא בְכָל מָקוֹם לְקַבֵּל אוֹתָהּ (וּלְתַקֵּן אֶת כְּלֵי הַקְּרָב).

תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא

אֲבָל תָּא חֲזֵי, בְּהַהוּא זִמְנָא כֹּלָּא אִתְתַּקַּן בְּרָזָא דָּא דַּעֲשָׂרָה וְדָא חֲסָדִים וּגְבוּרוֹת דִּינָא וְרַחֲמֵי. וְאִלֵּין עֲשָׂרָה דְּאִתְּמָר בְּהוּ 'לֹא יָרְדָה שְׁכִינָה לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה' (סוכה ה). וְאַף עַל גַּב דְּנַחְתַּת לְתַתָּא, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא קָאִים בַּהֲדָהּ תָּדִיר. בְּגִין כָּךְ לָא יָרְדָה לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה, דְּהָא לְתַתָּא קָיְימִין אִינוּן מְסָאֲבִין. וּמֹשֶׁה אַף עַל גַּב דְּכֹלָּא אִתְגַּלְיָא לֵיהּ, לָא סָלִיק לְעֵילָא מֵעֲשָׂרָה. עַל רָזָא דָּא כְּתִיב "אַתֶּם רְאִיתֶם כִּי מִן הַשָּׁמַיִם דִּבַּרְתִּי עִמָּכֶם" (שמות כ, יח) לְאִתְחֲזָאָה דְּכֹלָּא חַד.

וְאִלֵּין עֶשֶׂר אֲמִירָן, רָזָא דְּדְכַר וְנוּקְבָּא כַּחֲדָא, בְּהוּ "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל", הָכָא עֶשֶׂר אַתְוָן, ה' לִסְטַר חַד, יְמִינָא וּשְׂמָאלָא דָּא לָקֳבֵל דָּא. בְּגִין כָּךְ "לֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי אֱלֹהֵי כֶסֶף וֵאלֹהֵי זָהָב" (שמות כ, יט) וְכוּ', אִלֵּין יִשְׁמָעֵאל וְעֵשָׂו דְּאִינוּן מַפְרִידִין בֵּין שֵׁשׁ לְשֶׁבַע. אֶלָּא "מִזְבַּח אֲדָמָה תַּעֲשֶׂה לִּי" (שמות כ, כ) דָּא שְׁכִינְתָּא, וּבָהּ "לֹא תִבְנֶה אֶתְהֶן גָּזִית כִּי חַרְבְּךָ הֵנַפְתָּ עָלֶיהָ וַתְּחַלְלֶהָ" (שמות כ, כא), דָּא לִּילִית חַיַּיבְתָּא דְּאִצְטְרִיךְ לְאִסְתַּמְּרָא מִינַּהּ. (דף צג' עמוד א')  וְדָא "חֶרֶב הַיּוֹנָה" (ירמיהו מו, טז), דְּהָא שְׁכִינְתָּא אִצְטְרִיךְ לְמֶהֱוֵי לַהּ בְּרִירָא וְנַקְיָא.

וְהָא אֵלִיָּהוּ נְבִיאָה מְהֵימְנָא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' וַדַּאי "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דברים לד, יב) אִלֵּין עֲשַׂר אֲמִירָן:

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא אַרְבְּעִין וּתְלַת

וְהָא אֵלִיָּהוּ נְבִיאָה מְהֵימְנָא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' וַדַּאי "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דברים לד, יב) אִלֵּין עֲשַׂר אֲמִירָן, וְדָא "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" אִלֵּין ה' אֲמִירָן דִּשְׁמָאלָא. וּלְכָל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל אִלֵּין ה' אֲמִירָן דִּימִינָא. וְרָזָא דָּא ה"ה ה"ה, "מִזֶּה וּמִזֶּה הֵם כְּתֻבִים" (שמות לב, טו). ו"ו דָּא שִׁיעוּרָא דְּלוּחוֹת שִׁשָּׁה טְפָחִים, בְּרָזָא דָּא לוּחוֹת הָאֶבֶן מִסִּטְרָא דְּשֵׁם ב"ן יו"ד ה"ה ו"ו ה"ה. יו"ד דָּא דְּיוֹ, אֵשׁ שְׁחוֹרָה עַל גַּבֵּי אֵשׁ לְבָנָה. אֵשׁ שְׁחוֹרָה דָּא כֶּתֶר דְּאִיהוּ אוּכָּמָא לְגַבֵּי עִלַּת כָּל הָעִלּוֹת. וְעוֹד, אֵשׁ שְׁחוֹרָה 'כֶּתֶר' וְדָא קָמַץ. אֵשׁ לְבָנָה 'חָכְמָה' וְדָא פָּתַח. וְעוֹד, אַתְוָן אִתְקְרִיאָן מִגּוֹ סֵפֶר, וְדָא שְׁכִינְתָּא דְּאִיהִי סֵפֶר, וְדָא סֵפֶר תּוֹרָה.

וְהָא מט"ט שָׂרָא רַבָּא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' כְּתִיב "לִפְנֵי שֶׁמֶשׁ יִנּוֹן שְׁמוֹ" (תהלים עב, יז). הָכָא רָזָא עִלָּאָה. תָּא חֲזֵי, ה' אוֹר אִינוּן לְקִבְלַיְיהוּ ה' חֹשֶׁךְ. דָּא יְדָא יְמִינָא וְדָא שְׂמָאלָא. כְּדֵין "וַתָּרֶם כִּרְאֵים קַרְנִי" (תהלים צב, יא). מִתַּמָּן וּלְהָלְאָה "יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר" (בראשית א, ג). בְּהַהוּא זִמְנָא "שִׁירוּ לַיהֹוָה שִׁיר חָדָשׁ כִּי נִפְלָאוֹת עָשָׂה" (תהלים צח, א) דָּא נְהִירוּ דְּחָכְמָה סְתִימָאָה בכ"ב אַתְוָן, דְּאִתְּמָר בְּהוּ "בְּךָ יְבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל וְכוּ' יְשִׂמְךָ אֱלֹהִים כְּאֶפְרַיִם (דף צג' עמוד ב')  וְכִמְנַשֶּׁה" (בראשית מח, כ). אֲבָל נִפְלָאוֹת, נ' פְּלָאוֹת. וְרָזָא "יִנּוֹן שְׁמוֹ" (תהלים עב, יז) אִלֵּין דָּגִים דְּיַמָּא דְּלֵית עֵינָא בִּישָׁא שַׁלִּיט בְּהוּ, וְרָזָא דָּא עֵינָא פְּקִיחָא. דְּבַאֲתַר דְּעֵינָא דָּא אַשְׁגַּח לֵית עֵינָא בִּישָׁא שַׁרְיָא תָּמָן.

אֲבָל תָּא חֲזֵי, בְּהַהוּא זִמְנָא כֹּלָּא אִתְתַּקַּן בְּרָזָא דָּא דַּעֲשָׂרָה וְדָא חֲסָדִים וּגְבוּרוֹת דִּינָא וְרַחֲמֵי. אבל, בוא וראה, באותו הזמן, הכל נתקן בסוד בסוד זה של העשרה, וזה חסדים וגבורות, דין ורחמים. וְאִלֵּין עֲשָׂרָה דְּאִתְּמָר בְּהוּ ואלו העשרה שנאמר בהם 'לֹא יָרְדָה שְׁכִינָה לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה' (סוכה ה). וְאַף עַל גַּב דְּנַחְתַּת לְתַתָּא, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא קָאִים בַּהֲדָהּ תָּדִיר. ואף על שירדה למטה, קב"ה עומד איתה תמיד, בְּגִין כָּךְ לָא יָרְדָה לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה, דְּהָא לְתַתָּא קָיְימִין אִינוּן מְסָאֲבִין. לכן לא ירדה למטה מעשרה, שלמטה עומדים אלו הטמאים, ולא ירדה אליהם. וּמֹשֶׁה אַף עַל גַּב דְּכֹלָּא אִתְגַּלְיָא לֵיהּ, לָא סָלִיק לְעֵילָא מֵעֲשָׂרָה. ומשה, שאף על גב, שהכל התגלה אליו, לא עלה למעלה מעשרה, עַל רָזָא דָּא כְּתִיב ועל סוד זה כתוב "אַתֶּם רְאִיתֶם כִּי מִן הַשָּׁמַיִם דִּבַּרְתִּי עִמָּכֶם" (שמות כ, יח) לְאִתְחֲזָאָה דְּכֹלָּא חַד. להראות שהכל אחד.

וְאִלֵּין עֶשֶׂר אֲמִירָן, רָזָא דְּדְכַר וְנוּקְבָּא כַּחֲדָא, בְּהוּ ואלו עשר אמירות, סוד של הזכר והנוק' ביחד, בהן "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל", הָכָא עֶשֶׂר אַתְוָן, ה' לִסְטַר חַד, יְמִינָא וּשְׂמָאלָא דָּא לָקֳבֵל דָּא. וכאן עשר אותיות, ה' אותיות המור"א לצד אחד – ימין, וה' אותיות הגדו"ל לצד שמאל, זה כנגד זה. בְּגִין כָּךְ לכן נאמר "לֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי אֱלֹהֵי כֶסֶף וֵאלֹהֵי זָהָב" (שמות כ, יט) וְכוּ' כסף מצד ימין וזהב מצד שמאל, אִלֵּין יִשְׁמָעֵאל וְעֵשָׂו דְּאִינוּן מַפְרִידִין בֵּין שֵׁשׁ לְשֶׁבַע. ואלה ישמעאל ועשו ימין ושמאל של הקליפה, שהם מפרידים בין שש לשבע – בין ז"א לנוק'. אֶלָּא "מִזְבַּח אֲדָמָה תַּעֲשֶׂה לִּי" (שמות כ, כ) דָּא שְׁכִינְתָּא, וּבָהּ "לֹא תִבְנֶה אֶתְהֶן גָּזִית כִּי חַרְבְּךָ הֵנַפְתָּ עָלֶיהָ וַתְּחַלְלֶהָ" (שמות כ, כא), חרבך דָּא לִּילִית חַיַּיבְתָּא דְּאִצְטְרִיךְ לְאִסְתַּמְּרָא מִינַּהּ. זו ליל' הרשעה שצריך להישמר ממנה, (דף צג' עמוד א')  וְדָא "חֶרֶב הַיּוֹנָה" (ירמיהו מו, טז), דְּהָא שְׁכִינְתָּא אִצְטְרִיךְ לְמֶהֱוֵי לַהּ בְּרִירָא וְנַקְיָא.  והיונה היא השכינה, שצריכה להיות מבוררת ונקיה מכל רבב ללא אחיזת ויניקת הטמאים ממנה.

וְהָא אֵלִיָּהוּ נְבִיאָה מְהֵימְנָא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' וַדַּאי "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דברים לד, יב) אִלֵּין עֲשַׂר אֲמִירָן:

 

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא אַרְבְּעִין וּתְלַת

> סוד הלוחות בסוד שם ב"ן

וְהָא אֵלִיָּהוּ נְבִיאָה מְהֵימְנָא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, ר' ר', והנה אליהו הנביא הנאמן בא, פתח ואמר, רבי רבי הרמח"ל, וַדַּאי "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דברים לד, יב) אִלֵּין עֲשַׂר אֲמִירָן, אלו הן עשר אמירות. וְדָא "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" אִלֵּין ה' אֲמִירָן דִּשְׁמָאלָא הם ה' אמירות מצד שמאל שהן כנגד ה' גבורות כמובא בתיקון הקודם. "וּלְכָל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" אִלֵּין ה' אֲמִירָן דִּימִינָא. הם כנגד ה' אמירות שמצד ימין כנגד ה' חסדים. וְרָזָא דָּא וסודם ה"ה ה"ה של של הוי"ה דב"ן יו"ד ה"ה ו"ו ה"ה, "מִזֶּה וּמִזֶּה הֵם כְּתֻבִים" (שמות לב, טו) ימין נכלל בשמאל ושמאל נכלל בימין בסוד הזיווג. ו"ו דָּא שִׁיעוּרָא דְּלוּחוֹת ו"ו הוא שיעור הלוחות שִׁשָּׁה טְפָחִים. בְּרָזָא דָּא לוּחוֹת הָאֶבֶן מִסִּטְרָא בסוד זה מבואר איך לוחות האבן היו מצד דְּשֵׁם ב"ן יו"ד ה"ה ו"ו ה"ה. יו"ד דָּא דְּיוֹ, אֵשׁ שְׁחוֹרָה עַל גַּבֵּי אֵשׁ לְבָנָה. אֵשׁ שְׁחוֹרָה דָּא כֶּתֶר דְּאִיהוּ אוּכָּמָא לְגַבֵּי עִלַּת כָּל הָעִלּוֹת. אש שחורה זה הכתר שהוא חשוך בערכים כלפי עילת כל העילות שהאציל אותו. וְעוֹד, אֵשׁ שְׁחוֹרָה 'כֶּתֶר' וְדָא קָמַץ ניקוד הכתר. אֵשׁ לְבָנָה 'חָכְמָה' וְדָא פָּתַח ניקוד החכמה. וְעוֹד, אַתְוָן אִתְקְרִיאָן מִגּוֹ סֵפֶר, וְדָא שְׁכִינְתָּא דְּאִיהִי סֵפֶר, וְדָא סֵפֶר תּוֹרָה. ועוד, אותיות נקראות מתוך ספר התורה, והן גילוי השכינה הנקראת ספר, וזה סוד היחוד הרמוז "בספר תורה", "ספר" כנגד השכינה ו"תורה" כנגד המלך / ז"א.

> בהשגחת עינא פקיחא, תאיר חכמה סתימה במלכות ולישראל ותתבטל עינא בישא

וְהָא מט"ט שָׂרָא רַבָּא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' כְּתִיב, והנה מט"ט השר הגדול בא, פתח ואמר, רבי רבי הרמח"ל, כתוב "לִפְנֵי שֶׁמֶשׁ יִנּוֹן שְׁמוֹ" (תהלים עב, יז). הָכָא רָזָא עִלָּאָה. כאן סוד עליון. תָּא חֲזֵי, ה' אוֹר אִינוּן לְקִבְלַיְיהוּ ה' חֹשֶׁךְ. דָּא יְדָא יְמִינָא וְדָא שְׂמָאלָא. בוא וראה, ה' פעמים אור נאמרו ביום ראשון של הבריאה, וכנגדם יש ה' חושך. האור הוא סוד יד ימין, והחושך הוא יד שמאל. כְּדֵין ואז "וַתָּרֶם כִּרְאֵים קַרְנִי" (תהלים צב, יא) קַרְנִי לשון יחיד שהוא סוד השמאל הנכלל בימין. מִתַּמָּן ולעתיד לבוא, משם וּלְהָלְאָה "יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר" (בראשית א, ג). בְּהַהוּא זִמְנָא באותו הזמן של הגאולה "שִׁירוּ לַיהֹוָה שִׁיר חָדָשׁ כִּי נִפְלָאוֹת עָשָׂה" (תהלים צח, א) דָּא נְהִירוּ דְּחָכְמָה סְתִימָאָה בכ"ב אַתְוָן, דְּאִתְּמָר בְּהוּ זהו האור של החכמה סתימאה שיאיר בשכינה שסודה ב"ך אותיות שנאמר "בְּךָ יְבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל וְכוּ' יְשִׂמְךָ אֱלֹהִים כְּאֶפְרַיִם (דף צג' עמוד ב')  וְכִמְנַשֶּׁה" (בראשית מח, כ). אֲבָל תיבת נִפְלָאוֹת, סודה נ' פְּלָאוֹת. וְרָזָא וסוד "יִנּוֹן שְׁמוֹ" (תהלים עב, יז) ינון י'-נו"ן, י' הוא רומז על אריך שאין בו שינה ועליו נאמר "לא ינום ולא ישן שומר ישראל", ונמשל לדגים שאין להם עפעפים ועיניהם פקוחות לעולם. וכן נו"ן בארמית הוא דג, וזה סוד י' נו"ן, אִלֵּין דָּגִים דְּיַמָּא דְּלֵית עֵינָא בִּישָׁא שַׁלִּיט בְּהוּ, וְרָזָא דָּא עֵינָא פְּקִיחָא. אלה הם דגי הים שאין העין הרע שולט בהם, ועין הרע היא מדרגת הקטרוג הגבוהה של הקליפה הניצבת כנגד העין הטובה של הקדושה,  דְּבַאֲתַר דְּעֵינָא דָּא אַשְׁגַּח לֵית עֵינָא בִּישָׁא שַׁרְיָא תָּמָן. שבמקום שהעין הרומזת להשגחה, השגחת אריך אנפין – אין העין רעה שולטת אלא בטלה ומבוטלת.

קישור לדף זוהר תניינא

תפילה קנ"ב מתוך "תקט"ו תפילות"

תפילה קנ"ב: דוד המלך תיקן שם י"ה דשם אלהי"ם של השכינה. ותחת שהיתה השכינה בגלות אל"ם לישראל, לעתיד לבוא שם י"ה יטול נוקמין מס"א ותאלמנה שפתי שקר.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. אַתָּה יָשָׁר בְּאֹרַח יִחוּדְךָ שֶׁנֶאֱמַר בְּךָ "לְהַגִּיד כִּי יָשָׁר יְהוָֹה צוּרִי וְלֹא עַוְלָתָה בוֹ", וְזֶה צוּר יִשְׂרָאֵל, שֶׁשָּׂם הַדְּבָרִים בְּסִתּוּם תַּקִּיף שֶׁאֵין הַנָּחָשׁ יָכוֹל לִשְׁלֹט עָלָיו, אֶלָּא גּוֹאֲלָם חָזָק, לְפִי שֶׁיֵּשׁ "צוּר" וְיֵשׁ "גּוֹאֵל", וְזֶהוּ "יְהוָֹה צוּרִי וְגוֹאֲלִי" וְזֶהוּ "הַמַּלְאָךְ הַגּוֹאֵל אוֹתִי מִכָּל רַע", מַלְאָךְ יאהדונה"י, בּוֹ "פִּתְחוּ שְׁעָרִים וְיָבֹא גּוֹי צַדִּיק שֹׁמֵר אֱמוּנִים", וַהֲרֵי כָּאן שְׁנֵי יוּדִין בָּהֶם "עֵינָיו כְּיוֹנִים", "עֵינַיִךְ יוֹנִים", שֶׁהֵם בְּחִבּוּר בְּהַשְׁוָאָה אַחַת זֶה כְּנֶגֶד זֶה כְּיוֹנִים שֶׁהֵם תְּמִימִים. וְשִׁעוּר הָעַיִן י' אַחַת, וְהֵם מִסְתַּכְּלִים זֶה בָּזֶה בְּאֹרַח יָשָׁר שֶׁאֵין שָׁם נָחָשׁ עֲקַלָּתוֹן אֶלָּא "יָשָׁר יֶחֱזוּ פָּנֵימוֹ", שֶׁרְאִיָּה עֲקֻמָּה מִצַּד ס"מ וְלִילִית שֶׁנֶאֱמַר בָּהֶם "אוֹ גִבֵּן אוֹ דַּק אוֹ תְּבַלוּל בְּעֵינוֹ", וּבִלְעָם מִצַּד זֶה "וּנְאֻם הַגֶּבֶר שְׁתֻם הָעַיִן". אֲבָל דָּוִד שֶׁהוּא מִצַּד הַשְּׁכִינָה נֶאֱמַר בּוֹ, "עִם יְפֵה עֵינַיִם", וְזֶהוּ שֶׁנֶאֱמַר בּוֹ, "אֲנִי יְהוָֹה לֹא שָׁנִּיתִי", שֶׁכֵּן יְהוָֹה אֲדֹנָי מִתְחַבְּרִים זֶה בָּזֶה בְּיִחוּד שָׁלֵם שֶׁאֵין שָׁם עִקּוּל כְּלָל.

וְאִם הַס"א חוֹשֶׁבֶת שֶׁתּוּכַל לְהִתְדַּבֵּק בְּזֶה הַצּוּר לְפִי שֶׁנֶאֱמַר, "דֶּרֶךְ נָחָשׁ עֲלֵי צוּר" הֲרֵי יֵדַע שֶׁגּוֹאֵל זֶה נִמְצָא שָׁם שֶׁהוּא צַדִּיק זֶה, "צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא", וְהוּא יֹאמַר לְס"מ הָרָשָׁע "הֲגַם לִכְבֹּשׁ אֶת הַמַּלְכָּה עִמִּי בַּבַּיִת", "לְהַגִּיד כִּי יָשָׁר יְהוָֹה צוּרִי וְלֹא עַוְלָתָה בוֹ". וְדָוִד בַּעֲבוּר צוּר זֶה הָיְתָה הַס"א רוֹדֶפֶת אַחֲרָיו שֶׁנֶאֱמַר בָּהּ, "רַבִּים אֹמְרִים לְנַפְשִׁי אֵין יְשׁוּעָתָהּ לוֹ בֶּאֱלֹהִים" וכו', אֲבָל "וְאַתָּה יְהוָֹה מָגֵן בַּעֲדִי כְּבוֹדִי וּמֵרִים רֹאשִׁי", בַּשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ הַמְצֹרָף בְּפָסוּק זֶה שֶׁהוּא וָה"וּ בּוֹ "אֲנִי יְהוָֹה אֲנִי הוּא וְלֹא אַחֵר", בַּעֲבוּרוֹ אָמַר דָּוִד "יְהוָֹה צוּרִי וְגוֹאֲלִי" וַדַּאי.

וְדָוִד מִצַּד הַשְּׁכִינָה הָיָה אוֹמֵר, "אֲנִי שָׁכַבְתִּי וָאִישָׁנָה" כְּגוֹן, "אֲנִי יְשֵׁנָה" וְזֶה שְׁמִי עִם יָהּ שס"ה, שָׁם שס"ה גְּבוּרוֹת כְּמִנְיַן שֵׁינָ"ה. מִי מַצִּיל הַשְּׁכִינָה מִן הַקְּלִפּוֹת בְּאֵלֶּה הַגְּבוּרוֹת? אֶלָּא יָ"הּ וַדַּאי, שֶׁהוּא עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל לְהַרְאוֹת שֶׁאֵין נָחָשׁ שׁוֹלֵט שָׁם כְּלָל. וּבַעֲבוּר שֵׁם זֶה הָיָה דָּוִד אוֹמֵר, "פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק אָבֹא בָם אוֹדֶה יָהּ" וּבְשֵׁם זֶה עָשָׂה ק"ן מִזְמוֹרִים שֶׁלּוֹ, וְאָז מִיָּד נַעֲשָׂה בּוֹ 'שְׁמִי עִם יָהּ', וַיֹּאמֶר בּוֹ, "אֲנִי יְהוָֹה הוּא שְׁמִי וּכְבוֹדִי לְאַחֵר לֹא אֶתֵּן וּתְהִלָּתִי לַפְּסִילִים", תְּהִלָּתִי וַדַּאי בְּסֵפֶר תְּהִלִּים, שֶׁבּוֹ, "אֱלֹהִי"ם אַל דָּמִי לָךְ", שֶׁהֵם ה' סְפָרִים בְּ-ה' אוֹתִיּוֹת שֶׁל אֱלֹהִי"ם. וּבִזְמַן אַחֵר נֶאֱמַר, "יֵשֵׁב בָּדָד וְיִּדֹּם", בִּזְמַן שֶׁעֶשֶׂר קְלִפּוֹת שֶׁהֵם בָּדָ"ד, בָּהֶם, "בָּדָד יֵשֵׁב מִחוּץ לַמַּחֲנֶה מוֹשָׁבוֹ", בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן מִסְתַּלֵּק יָהּ מִן אֱלֹהִים מַה שֶּׁנִּשְׁאָר הוּא אִלֵּם, "וּכְרָחֵל לִפְנֵי גוֹזְזֶיהָ נֶאֱלָמָה", "וְלֹא יִפְתַּח פִּיו", וְיִדֹּם וַדַּאי. וְזֶה שֵׁינָה, שֶׁבָּהּ, "וְתַרְדֵּמָה נָפְלָה עַל אַבְרָם", אֲבָל דָּוִד נֶאֱמַר בּוֹ, "חֲצוֹת לַיְלָה אָקוּם" וכו', שֶׁלֹּא הָיָה יָשֵׁן אֶלָּא שִׁיתִין נָשְׁמִי, וּבַעֲבוּרוֹ הָיָה נִמְשָׁךְ יָהּ לְהַשְׁלִים אֱלֹהִים בְּק"ן מִזְמוֹרִין וּבְ-ה' סְפָרִים, מִיָּד, "אֱלֹהִים אַל דָּמִי לָךְ אַל תֶּחֱרַשׁ וְאַל תִּשְׁקֹט אֵל".

וְאִם רוֹצֶה עֲמָלֵק שֶׁהוּא נָחָשׁ לְהִתְדַּבֵּק בְּזֶה הַצּוּר הֲרֵי, "כִּי יָד עַל כֵּס יָהּ מִלְחָמָה לַיהוָֹה בַּעֲמָלֵק מִדּוֹר דּוֹר". יָ"ד זֶה דָּוִ"ד. "עַל כֵּס יָהּ" וַדַּאי, לְתַקֵּן שֵׁם יָהּ זֶה בַּזְּמִירוֹת שֶׁלּוֹ, מִיָּד "זְמִיר עָרִיצִים יַעֲנֶה", "מִלְחָמָה לַיהוָֹה בַּעֲמָלֵק מִדּוֹר דּוֹר".

וְאִם יִרְצֶה ס"מ הָרָשָׁע לוֹמַר שֶׁדָּוִד אֵינוֹ רָאוּי לָבוֹא בְּקָהָל לְפִי שֶׁבָּא מֵרוּת הַמּוֹאָבִיָּה, וְזֶה דּוֹאֵג הָאֲדֹמִי שֶׁהָיָה רוֹצֶה לִדְחוֹת אוֹתוֹ בַּעֲבוּר אוֹתוֹ שֶׁהָיָה עָתִיד לְהַטִּיל מוּם בִּכְבוֹדוֹ שֶׁנֶאֱמַר בּוֹ, "לֹא יָבֹא מַמְזֵר בִּקְהַל יְהוָֹה", הֲרֵי בֹּעַז שֶׁהוּא עַז שֶׁנֶאֱמַר בּוֹ, "מִגְדַל עוֹז שֵׁם יְהוָֹה" וכו', מַרְאֶה כֹּחוֹ שֶׁל דָּוִד שֶׁהוּא עוֹמֵד בְּצַד הַקְּדֻשָּׁה וַדַּאי שֶׁאֵין שָׁם ס"א כְּלָל, וְזֶה מִגְדַּל דָּוִד, "מִגְדַּל עֹז שֵׁם יְהוָֹה", מִיָּד "יְהוָֹה צַדִּיק, קִצֵּץ עֲבוֹת רְשָׁעִים", שֶׁבָּזֶה מִגְדַּל עֹז נִשְׂגָּב עַל הַס"א.

וְאִם הֵם רוֹצִים לְהִתְאַחֵז בּוֹ בַּעֲבוּר הָרְשָׁעִים הָאֵלֶּה יְהוָֹה צַדִּיק מְקַצֵּץ אוֹתָם, מִיָּד יֵאָמֵר בּוֹ "אָנָּא יְהוָֹה כִּי אֲנִי עַבְדֶּךָ… פִּתַּחְתָּ לְמוֹסֵרָי". וּבְּס"מ הָרָשָׁע יִהְיֶה נֶאֱמַר "תֵּאָלַמְנָה שִׂפְתֵי שָׁקֶר", שֶׁמַּה שֶּׁהָיָה אִלֵּם לְיִשְׂרָאֵל בַּגָּלוּת יִהְיֶה כָּךְ לְס"מ שֶׁלֹּא יִהְיֶה לוֹ עוֹד תְּקוּמָה, "תֵּאָלַמְנָה שִׂפְתֵי שָׁקֶר" – שֶׁקֶר וַדַּאי, לְגַלּוֹת אֱמֶת שֶׁלְּךָ בָּעוֹלָם וְיִהְיֶה נוֹדָע כֹּחָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיוּ מְקַוִּים לִישׁוּעָה, וּבַקִּוּוּי שֶׁלָּהֶם הָיוּ מַעֲלִים מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ מִן אוֹתוֹ הַבּוֹר הֶעָמֹק שֶׁהוּא עוֹמֵד שָׁם, שֶׁנֶאֱמַר בּוֹ "וַיַּעֲלֵנִי מִבּוֹר שָׁאוֹן מִטִּיט" וכו', לְהַרְאוֹת סֶלַע שֶׁאֵין הַנָּחָשׁ שׁוֹלֵט שָׁם, בְּכָל אוֹתָם שִׁירִים שֶׁל דָּוִד שֶׁנֶאֱמַר בָּהֶם "וַיִתֵּן בְּפִי שִׁיר חָדָשׁ… וְיִבְטְחוּ בַּיהוָֹה". לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.