תיקון היחוד היומי
תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא
וְאִתְקְרֵי 'שִׁדְרָה' – אָחוֹר מִסִּטְרָא דְסִיהֲרָא. וּמִסִּטְרָא דְעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא אִתְקְרֵי 'קֶדֶם', וְרָזָא דְמִלָּה "אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי" (תהלים קלט, ה), וּבְגָלוּתָא "הֵשִׁיב אָחוֹר יְמִינוֹ מִפְּנֵי אוֹיֵב" (איכה ב, ג), מַאי אוֹיֵב? דָּא סמא"ל, דְּכָל אֱלֹהִים אֲחֵרִים אִינוּן לְאָחוֹר, וּבְגִין דְּלָא יִסְתַּכְּלוּן בִּשְׁכִינְתָּא דְאִיהִי לְמַעֲרָב דְּאִיהוּ אָחוֹר, שַׁוִּי לָהּ בִּימִינָא, וּבְגִין דָּא אָסוּר לְצַלָּאָה לְמַעֲרָב דְּאִיהוּ אָחוֹר, בְּגִין דְּתַמָּן אֱלֹהִים אֲחֵרִים, וְתַמָּן סַם הַמָּוֶת שַׁבְּתַא"י, וּבְגִין דַּהֲוַת בְּקַדְמֵיתָא לְמַעֲרָב וְחָזְרַת לִימִינָא, שָׁאֲלִין עֲלָהּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים שַׁבְּתַא"י אֵ"י שַׁבָּ"ת? שַׁבְּתַא"י אַתְוָון דִּילֵיהּ אֵי שַׁבָּת.
(דף נז ע"א) וּצְרִיכִין יִשְׂרָאֵל לְשַׁנִּי לָהּ אֲתַר וּשְׁמָא וְעוֹבָדָא, וְדָא אִיהוּ שִׁנּוּי מָקוֹם וְשִׁנּוּי הַשֵּׁם וְשִׁנּוּי מַעֲשֶׂה, בְּגִין דְּלָא אִשְׁתְּמוֹדָע בֵּיהּ אוֹיֵב דְּאִיהוּ סמא"ל, וְדָא אִיהוּ "הֵשִׁיב אָחוֹר יְמִינוֹ" (איכה ב, ג) וְכוּ', אִם זַכָּאָן לְנָטְרָא שַׁבָּת, צָרִיךְ לְשַׁנּוּיֵי לֵיהּ מִיּוֹמִין דְּחוֹלָא בִּלְבוּשִׁין וּמֵיכְלִין דְּאִינוּן עֹנֶג שַׁבָּת, דְּאִם הֲוָה רָגִיל לְמֵיכַל תְּרֵי סְעוּדוֹת בְּיוֹמָא דְחוֹלָא, בְּשַׁבָּת אָכִיל תְּלַת, דִּכְתִיב "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אִכְלֻהוּ הַיּוֹם, כִּי שַׁבָּת הַיּוֹם לַיהֹוָה הַיּוֹם לֹא תִמְצָאֻהוּ בַּשָּׂדֶה" (שמות טז, כה), וּבְכֹלָּא צָרִיךְ לְמֶעֱבַד בְּשַׁבָּת תּוֹסֶפֶת, דְּאִם הֲוָה רָגִיל לְמֵיכַל בְּיוֹמָא דְחוֹלָא נַהֲמָא וְחַמְרָא, יוֹסִיף בְּשַׁבָּת בִּשְׂרָא, דָא תוֹסֶפֶת שַׁבָּת.
'שִׁנּוּי מַעֲשֶׂה', דְאִם הֲוָה רָגִיל לְמֶעֱבַד עוֹבָדָא בְּחוֹל, לָא יַעֲבֵיד בְּשַׁבָּת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד" (שמות כ, ח) וְכוּ', שִׁנּוּי הַשֵּׁם לְכָל יוֹמָא קָארֵי לֵיהּ מַעֲשֶׂה, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר "שֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה" (יחזקאל מו, א), וּלְיוֹם הַשְּׁבִיעִי קָארֵי לֵיהּ שַׁבָּת, דְּאִיהוּ הַשְׁבָּתַת מַעֲשֶׂה, בִּיטוּלָא דְעוֹבָדָא, שִׁנּוּי מָקוֹם. אִם הוּא רָגִיל לְאוֹקָדָא נוּרָא בְחוֹלָא, דְּיִשְׁנֵי וְלָא יוֹקִיד לֵיהּ בְּשַׁבַּתָּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת" (שמות לה, ג).
וְעוֹד אִית שִׁינּוּי, דְּצָרִיךְ לְשַׁנּוֹת מֵעַבְדָּא לְמַטְרוֹנִיתָא, דְלָא יְהוֹן שָׁוִין, דְּמַטְרוֹנִיתָא אִיהִי מְקוֹמוֹ דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, צָרִיךְ לְשַׁנּוֹת לְמַלְכָּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וַיְשַׁנֶּהָ וְאֶת נַעֲרוֹתֶיהָ" (אסתר ב, ט), בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, דְּאִשְׁתַּנֵי יוֹמָא דְשַׁבַּתָּא מִיּוֹמָא דְחוֹל דְּשָׁלְטָא בֵּיהּ עַבְדָּא דְמַלְכָּא.
וְעוֹד "מוֹשְׁבוֹתֵיכֶם" מוֹשַׁב דְּבַר נַשׁ אִיהוּ מָקוֹם דִּילֵיהּ, וְעוֹד שִׁנּוּי מָקוֹם, לְתַקְנָא בֵיתָא בְּשַׁבַּתָּא תוֹסֶפֶת מִבַּחוֹל, וְעוֹד שִׁנּוּי מַעֲשֶׂה אִם הוּא עָצִיב בְּחוֹלָא, דִּיְהֵא חָדֵי בְּשַׁבַּתָּא, וְאִם אִית לֵיהּ קְטָטָה בְחוֹלָא עִם בַּר נַשׁ אוֹ עִם אִתְּתֵיהּ, דִּיְהֵא לֵיהּ שְׁלָמָא עִמָּהּ בְּשַׁבַּתָּא, וּבְדָא לֵית רְשׁוּ לְקָרְבָא לְסַם הַמָּוֶת חֲלָלָה, וּלְבַעֲלָהּ דְּאִיהוּ אֵל אַחֵר חִלּוּל שַׁבָּת, וּבְגִין דָּא אָמְרוּ קַדְמָאֵי, 'אִם יִשְׂרָאֵל הֲווֹ מְקַיְּימִין שַׁבָּת אַחַת כְּהִלְכָתָהּ, מִיָּד הֲווֹ נִגְאָלִין'.
וְכַךְ צָרִיךְ לְשַׁנּוּיֵי בְּנֵר דָּלוּק, וּבְמִטָּה מוּצַעַת, וּבְפָתוֹרָא, כְּגַוְונָא דָא אִם הֲוָה רָגִיל בְּיוֹמֵי דְחוֹל לְאַדְלָקָא שְׁרַגָּא בִּפְתִילָה חַד יוֹסִיף בְּשַׁבָּת תִּנְיָינָא. וּבְפָתוֹרָא אִם רָגִיל לְבָרְכָא הַמּוֹצִיא עַל נַהֲמָא חֲדָא, בְּשַׁבָּת יוֹסִיף תִּנְיָינָא, דְּאִינוּן כְּגַוְונָא דְלֶחֶם מִשְׁנֶה. מִטָּה הָא אִתְּמַר דְּאִם הֲוָה רָגִיל לְשַׁמֵּשׁ בְּיוֹמָא דְחוֹלָא בִקְטָטָה עִם אִתְּתֵיהּ וּבְפִרוּדָא, לָא יִזְדַּוֵּג לְאִתְּתֵיהּ בְּשַׁבַּתָּא אֶלָּא בִּשְׁלָמָא, וּבְגִין דָּא תַּלְמִידֵי חֲכָמִים עוֹנָתָן מִלֵּיל שַׁבָּת לְלֵיל שַׁבָּת, וְצָרִיךְ לְשַׁנּוּיֵי שַׁבָּת מִיּוֹמָא דְחוֹלָא בְּכֹלָּא. וְאִם אִית לוֹן שְׁלָמָא בְּכָל שִׁית יוֹמִין דְּחוֹלָא, יַעַבְדוּן תּוֹסֶפֶת בְּשַׁבַּתָּא בְּפִיּוּסָא דָא לְדָא בִּרְחִימוּ סַגִּי, כְּגַוְונָא דִּלְעֵילָא, דְאִתְּמַר לְגַבֵּי שְׁכִינְתָּא "פִּתְחִי לִי אֲחֹתִי רַעְיָתִי יוֹנָתִי תַמָּתִי" (שיר השירים ה, ב), בְּתוֹסֶפֶת מִלִּין דְּפִיּוּסָא, כְּגַוְונָא דָא צָרִיךְ בַּר נַשׁ לְפַיְיסָא לְאִתְּתֵיהּ בְּשַׁבָּת בְּתוֹסֶפֶת מִלִּין דְּפִיּוּסָא.
במידה ויש שמות שמופיעים בצבע אדום ו/או ר"ת ו/או שמות שמכילים גרשיים כדוגמת יאהדונה"י -> אין להוציא אותם בפה – אלא רק לקרא בעינים
וְאִתְקְרֵי 'שִׁדְרָה' – אָחוֹר מִסִּטְרָא דְסִיהֲרָא, וּמִסִּטְרָא דְעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא אִתְקְרֵי 'קֶדֶם', וְנִקְרֵאת הַשִּׁדְרָה אָחוֹר מִצַּד הַלְּבָנָה, וּמִצַּד הָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי נִקְרֵאת קֶדֶם, וְרָזָא דְמִלָּה "אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי" (תהלים קלט, ה), וּבְגָלוּתָא "הֵשִׁיב אָחוֹר יְמִינוֹ מִפְּנֵי אוֹיֵב" (איכה ב, ג), וְסוֹד הַדָּבָר – אָחוֹר וָקֶדֶם צַרְתָּנִי, וּבַגָּלוּת הֵשִׁיב אָחוֹר יְמִינוֹ מִפְּנֵי אוֹיֵב. מַאי אוֹיֵב? דָּא סמא"ל, דְּכָל אֱלֹהִים אֲחֵרִים אִינוּן לְאָחוֹר, וּבְגִין דְּלָא יִסְתַּכְּלוּן בִּשְׁכִינְתָּא דְאִיהִי לְמַעֲרָב דְּאִיהוּ אָחוֹר, שַׁוִּי לָהּ בִּימִינָא, מִי הָאוֹיֵב? זֶה סמא"ל, שֶׁכָּל אֱלֹהִים אֲחֵרִים הֵם לְאָחוֹר, וּכְדֵי שֶׁלֹּא יִסְתַּכְּלוּ בַשְּׁכִינָה שֶׁהִיא לְמַעֲרָב, שֶׁהוּא אָחוֹר, שָׂם אוֹתָהּ בְּיָמִין, וּבְגִין דָּא אָסוּר לְצַלָּאָה לְמַעֲרָב דְּאִיהוּ אָחוֹר, בְּגִין דְּתַמָּן אֱלֹהִים אֲחֵרִים, וְתַמָּן סַם הַמָּוֶת שַׁבְּתַא"י, וּמִשּׁוּם כָּךְ אָסוּר לְהִתְפַּלֵּל לַמַּעֲרָב, שֶׁהוּא אָחוֹר, מִשּׁוּם שֶׁשָּׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים, וְשָׁם סַם הַמָּוֶת שַׁבְּתַא"י, וּבְגִין דַּהֲוַת בְּקַדְמֵיתָא לְמַעֲרָב וְחָזְרַת לִימִינָא, שָׁאֲלִין עֲלָהּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים שַׁבְּתַא"י אֵ"י שַׁבָּ"ת? שַׁבְּתַא"י אַתְוָון דִּילֵיהּ אֵי שַׁבָּת. וּמִשּׁוּם שֶׁהָיְתָה בָרִאשׁוֹנָה לְמַעֲרָב וְחָזְרָה לְיָמִין, שׁוֹאֲלִים עָלֶיהָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים שַׁבְּתַא"י, אֵ"י שַׁבָּ"ת, שַׁבְּתַא"י – הָאוֹתִיּוֹת שֶׁלּוֹ אֵי שַׁבָּת.
(דף נז ע"א) וּצְרִיכִין יִשְׂרָאֵל לְשַׁנִּי לָהּ אֲתַר וּשְׁמָא וְעוֹבָדָא, וְדָא אִיהוּ שִׁנּוּי מָקוֹם וְשִׁנּוּי הַשֵּׁם וְשִׁנּוּי מַעֲשֶׂה, וּצְרִיכִים יִשְׂרָאֵל לְשַׁנּוֹת לָהּ מָקוֹם וְשֵׁם וּמַעֲשֶׂה, וְזֶה שִׁנּוּי מָקוֹם וְשִׁנּוּי הַשֵּׁם וְשִׁנּוּי הַמַּעֲשֶׂה,בְּגִין דְּלָא אִשְׁתְּמוֹדָע בֵּיהּ אוֹיֵב דְּאִיהוּ סמא"ל, וְדָא אִיהוּ "הֵשִׁיב אָחוֹר יְמִינוֹ" (איכה ב, ג) וְכוּ', כְּדֵי שֶׁלֹּא יַכִּיר בּוֹ הָאוֹיֵב שֶׁהוּא סמא"ל, וְזֶהוּ הֵשִׁיב אָחוֹר יְמִינוֹ וְכוּ'. אִם זַכָּאָן לְנָטְרָא שַׁבָּת, צָרִיךְ לְשַׁנּוּיֵי לֵיהּ מִיּוֹמִין דְּחוֹלָא בִּלְבוּשִׁין וּמֵיכְלִין דְּאִינוּן עֹנֶג שַׁבָּת, אִם זוֹכִים לִשְׁמֹר שַׁבָּת, צָרִיךְ לְשַׁנּוֹתוֹ מִימוֹת הַחֹל בִּלְבוּשִׁים וּמַאֲכָלִים שֶׁהֵם עֹנֶג שַׁבָּת, דְּאִם הֲוָה רָגִיל לְמֵיכַל תְּרֵי סְעוּדוֹת בְּיוֹמָא דְחוֹלָא, בְּשַׁבָּת אָכִיל תְּלַת, דִּכְתִיב "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אִכְלֻהוּ הַיּוֹם, כִּי שַׁבָּת הַיּוֹם לַיהֹוָה הַיּוֹם לֹא תִמְצָאֻהוּ בַּשָּׂדֶה" (שמות טז, כה), שֶׁאִם הָיָה רָגִיל לֶאֱכֹל שְׁתֵּי סְעוּדוֹת בְּיוֹם חֹל, בְּשַׁבָּת אוֹכֵל שָׁלֹשׁ, שֶׁכָּתוּב וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אִכְלוּהוּ הַיּוֹם כִּי שַׁבָּת הַיּוֹם לַה', הַיּוֹם לֹא תִמְצָאֻהוּ בַּשָּׂדֶה, וּבְכֹלָּא צָרִיךְ לְמֶעֱבַד בְּשַׁבָּת תּוֹסֶפֶת, דְּאִם הֲוָה רָגִיל לְמֵיכַל בְּיוֹמָא דְחוֹלָא נַהֲמָא וְחַמְרָא, יוֹסִיף בְּשַׁבָּת בִּשְׂרָא, דָא תוֹסֶפֶת שַׁבָּת, וּבַכֹּל צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת בְּשַׁבָּת תּוֹסֶפֶת, שֶׁאִם הָיָה רָגִיל לֶאֱכֹל בְּיוֹם חֹל לֶחֶם וְיַיִן, יוֹסִיף בְּשַׁבָּת בָּשָׂר, זוֹ תוֹסֶפֶת שַׁבָּת.
'שִׁנּוּי מַעֲשֶׂה', דְאִם הֲוָה רָגִיל לְמֶעֱבַד עוֹבָדָא בְּחוֹל, לָא יַעֲבֵיד בְּשַׁבָּת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד" (שמות כ, ח) וְכוּ', שִׁנּוּי מַעֲשֶׂה – שֶׁאִם הָיָה רָגִיל לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה בְחֹל, לֹא יַעֲשֶׂה בְשַׁבָּת, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְכוּ'. שִׁנּוּי הַשֵּׁם לְכָל יוֹמָא קָארֵי לֵיהּ מַעֲשֶׂה, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר "שֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה" (יחזקאל מו, א), וּלְיוֹם הַשְּׁבִיעִי קָארֵי לֵיהּ שַׁבָּת, דְּאִיהוּ הַשְׁבָּתַת מַעֲשֶׂה, בִּיטוּלָא דְעוֹבָדָא, שִׁנּוּי הַשֵּׁם – לְכָל יוֹם קוֹרֵא לוֹ מַעֲשֶׂה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר שֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה, וְלַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי הוּא קוֹרֵא לוֹ שַׁבָּת, שֶׁהוּא הַשְׁבָּתַת מַעֲשֶׂה, בִּטּוּל הַמַּעֲשֶׂה. שִׁנּוּי מָקוֹם – אִם הוּא רָגִיל לְאוֹקָדָא נוּרָא בְחוֹלָא, דְּיִשְׁנֵי וְלָא יוֹקִיד לֵיהּ בְּשַׁבַּתָּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת" (שמות לה, ג). שִׁנּוּי מָקוֹם – אִם הוּא רָגִיל לְהַבְעִיר אֵשׁ בַּחֹל, שֶׁיְּשַׁנֶּה וְלֹא יַבְעִיר אוֹתָהּ בְּשַׁבָּת, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת. וְעוֹד אִית שִׁינּוּי, דְּצָרִיךְ לְשַׁנּוֹת מֵעַבְדָּא לְמַטְרוֹנִיתָא, דְלָא יְהוֹן שָׁוִין, דְּמַטְרוֹנִיתָא אִיהִי מְקוֹמוֹ דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, צָרִיךְ לְשַׁנּוֹת לְמַלְכָּא, וְעוֹד יֵשׁ שִׁנּוּי, שֶׁצָּרִיךְ לְשַׁנּוֹת מֵעֶבֶד לִגְבִירָה, שֶׁלֹּא יִהְיוּ שָׁוִים, שֶׁגְּבִירָה הִיא מְקוֹמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, צָרִיךְ לְשַׁנּוֹת לַמֶּלֶךְ הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וַיְשַׁנֶּהָ וְאֶת נַעֲרוֹתֶיהָ" (אסתר ב, ט), בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, דְּאִשְׁתַּנֵי יוֹמָא דְשַׁבַּתָּא מִיּוֹמָא דְחוֹל דְּשָׁלְטָא בֵּיהּ עַבְדָּא דְמַלְכָּא, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וַיְשַׁנֶּהָ וְאֶת נַעֲרוֹתֶיהָ, בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, שֶׁמִּשְׁתַּנֶּה יוֹם הַשַּׁבָּת מִיּוֹם שֶׁל חֹל שֶׁשּׁוֹלֵט בּוֹ הָעֶבֶד שֶׁל הַמֶּלֶךְ.
וְעוֹד "מוֹשְׁבוֹתֵיכֶם" מוֹשַׁב דְּבַר נַשׁ אִיהוּ מָקוֹם דִּילֵיהּ, וְעוֹד מֹשְׁבֹתֵיכֶם, מוֹשָׁב שֶׁל אָדָם הוּא הַמָּקוֹם שֶׁלּוֹ. וְעוֹד שִׁנּוּי מָקוֹם, לְתַקְנָא בֵיתָא בְּשַׁבַּתָּא תוֹסֶפֶת מִבַּחוֹל, וְעוֹד שִׁנּוּי מָקוֹם – לְתַקֵּן אֶת הַבַּיִת בְּשַׁבָּת תּוֹסֶפֶת מִבַּחֹל. וְעוֹד שִׁנּוּי מַעֲשֶׂה אִם הוּא עָצִיב בְּחוֹלָא, דִּיְהֵא חָדֵי בְּשַׁבַּתָּא, וְעוֹד שִׁנּוּי מַעֲשֶׂה – אִם הוּא עָצוּב בַּחֹל, שֶׁיִּהְיֶה שָׂמֵחַ בְּשַׁבָּת, וְאִם אִית לֵיהּ קְטָטָה בְחוֹלָא עִם בַּר נַשׁ אוֹ עִם אִתְּתֵיהּ, דִּיְהֵא לֵיהּ שְׁלָמָא עִמָּהּ בְּשַׁבַּתָּא, וְאִם יֵשׁ לוֹ קְטָטָה בַּחֹל עִם אָדָם אוֹ עִם אִשְׁתּוֹ, שֶׁיִּהְיֶה לוֹ שָׁלוֹם עִמָּהּ בְּשַׁבָּת, וּבְדָא לֵית רְשׁוּ לְקָרְבָא לְסַם הַמָּוֶת חֲלָלָה, וּלְבַעֲלָהּ דְּאִיהוּ אֵל אַחֵר חִלּוּל שַׁבָּת, וּבָזֶה אֵין רְשׁוּת לִקְרַב לְסַם הַמָּוֶת חֲלָלָה, וּלְבַעְלָהּ שֶׁהוּא אֵל אַחֵר חִלּוּל שַׁבָּת, (אֵין לָהֶם רְשׁוּת לְהִתְקָרֵב), וּבְגִין דָּא אָמְרוּ קַדְמָאֵי, 'אִם יִשְׂרָאֵל הֲווֹ מְקַיְּימִין שַׁבָּת אַחַת כְּהִלְכָתָהּ, מִיָּד הֲווֹ נִגְאָלִין' וּמִשּׁוּם זֶה אָמְרוּ הַקַּדְמוֹנִים, אִם יִשְׂרָאֵל הָיוּ מְקַיְּמִים שַׁבָּת אַחַת כְּהִלְכָתָהּ (שְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת כְּהִלְכָתָן), מִיָּד הָיוּ נִגְאָלִים.
וְכַךְ צָרִיךְ לְשַׁנּוּיֵי בְּנֵר דָּלוּק, וּבְמִטָּה מוּצַעַת, וּבְפָתוֹרָא, וְכָךְ צָרִיךְ לְשַׁנּוֹת בְּנֵר דּוֹלֵק וּבְמִטָּה מֻצַּעַת וּבְשֻׁלְחָן, כְּגַוְונָא דָא אִם הֲוָה רָגִיל בְּיוֹמֵי דְחוֹל לְאַדְלָקָא שְׁרַגָּא בִּפְתִילָה חַד יוֹסִיף בְּשַׁבָּת תִּנְיָינָא כְּמוֹ זֶה: אִם הָיָה רָגִיל בִּימֵי הַחֹל לְהַדְלִיק נֵר עִם פְּתִילָה אַחַת, יוֹסִיף בְּשַׁבָּת שְׁנִיָּה. וּבְפָתוֹרָא אִם רָגִיל לְבָרְכָא הַמּוֹצִיא עַל נַהֲמָא חֲדָא, בְּשַׁבָּת יוֹסִיף תִּנְיָינָא, דְּאִינוּן כְּגַוְונָא דְלֶחֶם מִשְׁנֶה. וּבַשֻּׁלְחָן, אִם רָגִיל לְבָרֵךְ הַמּוֹצִיא עַל לֶחֶם אֶחָד, בְּשַׁבָּת יוֹסִיף שֵׁנִי, שֶׁהֵם כְּמוֹ שֶׁלֶּחֶם מִשְׁנֶה. מִטָּה הָא אִתְּמַר דְּאִם הֲוָה רָגִיל לְשַׁמֵּשׁ בְּיוֹמָא דְחוֹלָא בִקְטָטָה עִם אִתְּתֵיהּ וּבְפִרוּדָא, לָא יִזְדַּוֵּג לְאִתְּתֵיהּ בְּשַׁבַּתָּא אֶלָּא בִּשְׁלָמָא, מִטָּה, הֲרֵי נֶאֱמַר שֶׁאִם הָיָה רָגִיל לְשַׁמֵּשׁ בְּיוֹם חֹל בִּקְטָטָה עִם אִשְׁתּוֹ וּבְפֵרוּד, לֹא יִזְדַּוֵּג עִם אִשְׁתּוֹ בְּשַׁבָּת אֶלָּא בְשָׁלוֹם, וּבְגִין דָּא תַּלְמִידֵי חֲכָמִים עוֹנָתָן מִלֵּיל שַׁבָּת לְלֵיל שַׁבָּת, וְצָרִיךְ לְשַׁנּוּיֵי שַׁבָּת מִיּוֹמָא דְחוֹלָא בְּכֹלָּא וּמִשּׁוּם זֶה תַּלְמִידֵי חֲכָמִים עוֹנָתָן מִלֵּיל שַׁבָּת לְלֵיל שַׁבָּת, וְצָרִיךְ לְשַׁנּוֹת שַׁבָּת מִיּוֹם חֹל בַּכֹּל, וְאִם אִית לוֹן שְׁלָמָא בְּכָל שִׁית יוֹמִין דְּחוֹלָא, יַעַבְדוּן תּוֹסֶפֶת בְּשַׁבַּתָּא בְּפִיּוּסָא דָא לְדָא בִּרְחִימוּ סַגִּי, כְּגַוְונָא דִּלְעֵילָא, וְאִם יֵשׁ לָהֶם שָׁלוֹם בְּכָל שֵׁשֶׁת יְמוֹת הַחֹל, יַעֲשׂוּ תוֹסֶפֶת בְּשַׁבָּת בְּפִיּוּס זֶה לָזוֹ בְּאַהֲבָה רַבָּה, כְּמוֹ שֶׁלְּמַעְלָה דְאִתְּמַר לְגַבֵּי שְׁכִינְתָּא "פִּתְחִי לִי אֲחֹתִי רַעְיָתִי יוֹנָתִי תַמָּתִי" (שיר השירים ה, ב), בְּתוֹסֶפֶת מִלִּין דְּפִיּוּסָא, כְּגַוְונָא דָא צָרִיךְ בַּר נַשׁ לְפַיְיסָא לְאִתְּתֵיהּ בְּשַׁבָּת בְּתוֹסֶפֶת מִלִּין דְּפִיּוּסָא, שֶׁנֶּאֱמַר לַשְּׁכִינָה פִּתְחִי לִי אֲחוֹתִי רַעְיָתִי יוֹנָתִי תַמָּתִי, בְּתוֹסֶפֶת דִּבְרֵי פִיּוּס, כְּמוֹ זֶה צָרִיךְ אָדָם לְפַיֵּס אֶת אִשְׁתּוֹ בְּשַׁבָּת בְּתוֹסֶפֶת דִּבְרֵי פִיּוּס.
תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא
תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא שִׁתִּין וּתְּמָנְיָא
"וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" דָּא כַּמָּה תִּיקּוּנִין עִלָּאִין וְתַקִּיפִין דְּאַתְקִין מֹשֶׁה רַעֲיָא מְהֵימְנָא לְמַאי דְּאִתְחֲזֵי מִשֵּׁירוּתָא דְּעָלְמָא עַד זִמְנָא דְּפוּרְקָנָא. דְּהָכָא אִצְטְרִיךְ לְאַתְקְפָא מִילִין בְּתוּקְפָּא דְּלָא יִתְקַלְקְלוּן, בְּגִין דְּיֵיכְלוּן לְקַבְּלָא תִּיקּוּנָא לְבָתַר.
"וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל", אִלֵּין תִּיקּוּנִין דְּאִזְדַּמְּנָן לֵיהּ לְזִמְנָא דְּאָתֵי. דְּהָא כְּדֵין פּוּרְקָנָא יְהֵא שָׁלִים וְיִתְּמַר בֵּיהּ "וְיִירְאוּ גוֹיִם אֶת שֵׁם יְהֹוָה" (תהלים קב, טז). "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דברים לד, יב) וַדַּאי:
תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְתִשְׁעָה
(דף קכד' עמוד א') "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" דָּא תְּיוּבְתָּא דְּיִתְּעַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּלִבָּא דְּכָל יִשְׂרָאֵל בְּיוֹמָא דְּיִתְגְּלֵי עֲלַיְיהוּ מַלְכָּא מְשִׁיחָא. וְרָזָא דָּא "הֲשִׁיבֵנוּ יְהֹוָה אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה" (איכה ה, כא). דְּהָא מִגּוֹ מִילִין דִּימַלֵּל עַל לִבְּהוֹן מַלְכָּא מְשִׁיחָא, תִּתְעַר אִימָּא עִלָּאָה דְּאִיהִי תְּיוּבְתָּא, לְיַחֲדָא לִבְּהוֹן לְעֵילָא וּתְיוּבְתָּא יִתְּעַר בְּגַוַּויְיהוּ. כְּדֵין אֶתְעָרוּתָא יִסְתַּלַּק מִינַּיְיהוּ לְעֵילָא, עַד דְּיִתְגְּלֵי עֲלַיְיהוּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ בְּכָל רְתִיכָא עִלָּאָה.
כְּדֵין "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל". דְּהָא בְּהַהוּא זִמְנָא תִּתְיַשַּׁב שְׁכִינְתָּא לְמִישְׁרֵי עֲלַיְיהוּ כִּדְקָא יָאוּת, וַתִּשְׁכַּח לַהּ נַיְחָא מַה דְּלָא אַשְׁכְּחַת בְּגָלוּתָא, דְּאִתְּמָר בַּהּ "וְלֹא מָצְאָה הַיּוֹנָה מָנוֹחַ לְכַף רַגְלָהּ" (בראשית ח, ט). אֲבָל בְּהַהוּא זִמְנָא תִשְׁכַּח לַהּ נַיְחָא וַדַּאי. וְדָא הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל, מִסִּטְרָא דִּאִימָא. בְּיוֹם הַהוּא "יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל" (ישעיהו כז, יג) כְּגַוְנָא דְּמַתָּן תּוֹרָה דְּאִתְּמָר בְּיִשְׂרָאֵל "מִי יִתֵּן וְהָיָה לְבָבָם זֶה לָהֶם לְיִרְאָה אֹתִי… כָּל הַיָּמִים" (דברים ה, כה) דְּהָא בְּהַהוּא זִמְנָא שָׁרָאת שְׁכִינְתָּא בְּלִבַּיְהוּ, אֶלָּא דְּלָא אִתְקְיָימַת. וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי תִּשְׁרֵי וְתִתְקַיָּם לְעָלְמִין. זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן.
וְהָא אֵלִיָּהוּ נְבִיאָה מְהֵימְנָא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' "וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל" (ישעיהו כז, יג) וְכוּ'. (דף קכד' עמוד ב') זַכָּאָה אִיהוּ מָאן דְּזַכֵי לְמֵיהַךְ בְּאָרְחִין רָזִין עִלָּאִין סְתִימִין דְּמַלְכָּא. דְּהָא רָזִין אִלֵּין עִלָּאִין אִינוּן סְתִימִין וּטְמִירִין, דְּלָא יִתְיְהִיבוּ אֶלָּא לְאִינּוּן קַדִּישֵׁי עֶלְיוֹנִין דִּשְׁכִינְתָּא שָׁרָאת בְּלִבַּיְהוּ, וּבָהּ חָמָאן כְּמַאן דְּחָמֵי מִגּוֹ אַסְפַּקְלַרְיָא כֻּלְהוֹ דַּרְגִּין דְּנַהֲרָן עָלֵהּ תָּדִיר וְלָא פָּסְקִין. תָּא חֲזֵי, מַאי דַּרְגִּין וּמַאי סְפִירָן? אֶלָּא הָכָא רָזָא עִלָּאָה לְחַכִּימֵי לִבָּא רָזָא דְּרָזִין וַדַּאי, דְּלָא אִשְׁתְּמוֹדָע וְלָא אִתְגַּלְיָא מִכַּמָּה שְׁנִין מִכַּמָּה דָּרִין. וְהַשְׁתָּא אִצְטְרִיךְ לְגַלָּאָה לֵיהּ הָכָא קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, דְּהָא עִידָּן רְעוּתָא אִיהוּ קָמַיְיהוּ וַדַּאי.
פָּתַח בִצְלוֹתָא וְאָמַר: רִבּוֹן עָלְמִין, עִלַּת עַל כָּל הָעִלּוֹת, דְּאַנְתְּ אִיהוּ לְחוֹדָךְ דְּעָבִיד כֹּלָּא וְלֵית דְּעָבִיד מִלָּה בַּר מִינָךְ. אַנְתְּ עַבְדֵת כֻּלְהוֹ עָלְמִין עִלָּאִין וְתַתָּאִין בִּרְעוּתָךְ, וְאַנְתְּ מְנַהֵג לְהוּ וְעָבִיד בְּהוּ כִּמְצַבְיָיךְ וְלֵית דְּאִשְׁנֵי. יְהֵא רַעֲוָא קָמָךְ לְמִפְתַּח לִי תַּרְעִין דְּרַעֲוָא, וּלְסַדְרָא בְּפוּמַאי מִילָךְ דְּאֵימָא הָשַׁתָּא מִילִין דִּקְשׁוֹט, מִילִין דִּבְהוּ תִּיסַק שְׁכִינְתָּא מִגָּלוּתָא וְכוּ'. וְנֶחֱדֵי בְּיקָרָךְ בַּעֲגָלָא וּבַזְּמַן קָרִיב וְכוּ' בְּרִיךְ יְהֵא שְׁמָךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמִין.
תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא שִׁתִּין וּתְּמָנְיָא
"וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" דָּא כַּמָּה תִּיקּוּנִין עִלָּאִין וְתַקִּיפִין דְּאַתְקִין מֹשֶׁה רַעֲיָא מְהֵימְנָא לְמַאי דְּאִתְחֲזֵי מִשֵּׁירוּתָא דְּעָלְמָא עַד זִמְנָא דְּפוּרְקָנָא. הרי, כמה תיקונים עליונים וחזקים התקין מושה רעיא מהימנא, כמו שראוי בתחילת העולם ועד לזמן הגאולה. דְּהָכָא אִצְטְרִיךְ לְאַתְקְפָא מִילִין בְּתוּקְפָּא דְּלָא יִתְקַלְקְלוּן, בְּגִין דְּיֵיכְלוּן לְקַבְּלָא תִּיקּוּנָא לְבָתַר. שכך צריכים לחזק הדברים בחוזקה שלא יתקלקלו בגלות, כדי שיוכלו לקבל אח"כ את תיקונם.
"וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל", אִלֵּין תִּיקּוּנִין דְּאִזְדַּמְּנָן לֵיהּ לְזִמְנָא דְּאָתֵי. דְּהָא כְּדֵין פּוּרְקָנָא יְהֵא שָׁלִים וְיִתְּמַר בֵּיהּ אלו התיקונים שזמינים לו לעתיד לבא, שאז תהיה הגאולה שלמה ויאמר בה"וְיִירְאוּ גוֹיִם אֶת שֵׁם יְהֹוָה" (תהלים קב, טז). "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דברים לד, יב) וַדַּאי:
תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְתִשְׁעָה
(דף קכד' עמוד א') "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" דָּא תְּיוּבְתָּא דְּיִתְּעַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּלִבָּא דְּכָל יִשְׂרָאֵל בְּיוֹמָא דְּיִתְגְּלֵי עֲלַיְיהוּ מַלְכָּא מְשִׁיחָא. וְרָזָא דָּא זו התשובה שיעורר הקב"ה בליבם של כל ישראל ביום שיתגלה עליהם מלך המשיח וזה הסוד "הֲשִׁיבֵנוּ יְהֹוָה אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה" (איכה ה, כא). דְּהָא מִגּוֹ מִילִין דִּימַלֵּל עַל לִבְּהוֹן מַלְכָּא מְשִׁיחָא, תִּתְעַר אִימָּא עִלָּאָה דְּאִיהִי תְּיוּבְתָּא, לְיַחֲדָא לִבְּהוֹן לְעֵילָא וּתְיוּבְתָּא יִתְּעַר בְּגַוַּויְיהוּ. שהרי מתוך אלו הדברים ידבר שידבר על ליבם מלך המשיח תתעורר אימא עילאה / הבינה שסודה היא התשובה, לייחד לבם למעלה בלב השכינה והתשובה תתעורר בתוכם, כְּדֵין אֶתְעָרוּתָא יִסְתַּלַּק מִינַּיְיהוּ לְעֵילָא, עַד דְּיִתְגְּלֵי עֲלַיְיהוּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ בְּכָל רְתִיכָא עִלָּאָה. ואז התעוררותם תעלה למעלה מהם למעלה עד שהתגלה עליהם הקדוש ברוך הוא הוא ושכינתו בכל המרכבה העליונה.
כְּדֵין "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל". דְּהָא בְּהַהוּא זִמְנָא תִּתְיַשַּׁב שְׁכִינְתָּא לְמִישְׁרֵי עֲלַיְיהוּ כִּדְקָא יָאוּת, וַתִּשְׁכַּח לַהּ נַיְחָא מַה דְּלָא אַשְׁכְּחַת בְּגָלוּתָא, באותו הזמן תתיישב השכינה לשרות עליהם כמו שראוי וימצא לה מנוחה מה שלא נמצא בגלות, שנאמר בה, דְּאִתְּמָר בַּהּ "וְלֹא מָצְאָה הַיּוֹנָה מָנוֹחַ לְכַף רַגְלָהּ" (בראשית ח, ט). אֲבָל בְּהַהוּא זִמְנָא תִשְׁכַּח לַהּ נַיְחָא וַדַּאי. וְדָא אבל באותו הזמן ימצא לה למנוחה ודאי וזה הסוד הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל, מִסִּטְרָא דִּאִימָא מצד אימא. בְּיוֹם הַהוּא "יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל" (ישעיהו כז, יג) כְּגַוְנָא דְּמַתָּן תּוֹרָה דְּאִתְּמָר בְּיִשְׂרָאֵל כמו במתן תורה שנאמר בישראל "מִי יִתֵּן וְהָיָה לְבָבָם זֶה לָהֶם לְיִרְאָה אֹתִי… כָּל הַיָּמִים" (דברים ה, כה) דְּהָא בְּהַהוּא זִמְנָא שָׁרָאת שְׁכִינְתָּא בְּלִבַּיְהוּ, אֶלָּא דְּלָא אִתְקְיָימַת. וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי תִּשְׁרֵי וְתִתְקַיָּם לְעָלְמִין. זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן.שהרי בזמן מתן תורה שרתה שכינה בליבם אלה שלא התקיימה שם בקביעות, ולעתיד לבוא תשרה ותתקיים בליבם לעולם. אשרי חלקם.
וְהָא אֵלִיָּהוּ נְבִיאָה מְהֵימְנָא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' והנה אליהו הנביא הנאמן בא פתח ואמר רבי רבי הרמח"ל, "וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל" (ישעיהו כז, יג) וְכוּ'. (דף קכד' עמוד ב') זַכָּאָה אִיהוּ מָאן דְּזַכֵי לְמֵיהַךְ בְּאָרְחִין רָזִין עִלָּאִין סְתִימִין דְּמַלְכָּא. אשרי הוא מי שיזכה ללכת בדרכי הסודות העליונים הסתומים של המלך, דְּהָא רָזִין אִלֵּין עִלָּאִין אִינוּן סְתִימִין וּטְמִירִין, דְּלָא יִתְיְהִיבוּ אֶלָּא לְאִינּוּן קַדִּישֵׁי עֶלְיוֹנִין דִּשְׁכִינְתָּא שָׁרָאת בְּלִבַּיְהוּ, וּבָהּ חָמָאן כְּמַאן דְּחָמֵי מִגּוֹ אַסְפַּקְלַרְיָא כֻּלְהוֹ דַּרְגִּין דְּנַהֲרָן עָלֵהּ תָּדִיר וְלָא פָּסְקִין. שהרי אלו סודות עליונים הם סתומים ונעלמים, שלא ניתנו אלה לאותם קדושי עליון שהשכינה שורה בליבם, ובה רואים כמה כמו מי שרואה מתוך מראה – כל המדריגות שמאירים עליו תמיד ולא פוסקים.
תָּא חֲזֵי, מַאי דַּרְגִּין וּמַאי סְפִירָן? בוא וראה מהן מדריגות ומהן ספירות? אֶלָּא הָכָא רָזָא עִלָּאָה לְחַכִּימֵי לִבָּא רָזָא דְּרָזִין וַדַּאי, דְּלָא אִשְׁתְּמוֹדָע וְלָא אִתְגַּלְיָא מִכַּמָּה שְׁנִין מִכַּמָּה דָּרִין. וְהַשְׁתָּא אִצְטְרִיךְ לְגַלָּאָה לֵיהּ הָכָא קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, דְּהָא עִידָּן רְעוּתָא אִיהוּ קָמַיְיהוּ וַדַּאי. אלא כאן סוד העליון לחכמי הלב, סוד הסודות ודאי, שלא נודע ולא התגלה מזה הרבה שנים והרבה דורות, ועכשיו צריך לגלותו כאן לפני קודשא בריך הוא הוא ושכינתיה, שהרי עת רצון הוא לפניהם ודאי.
פָּתַח בִצְלוֹתָא וְאָמַר: רִבּוֹן עָלְמִין, עִלַּת עַל כָּל הָעִלּוֹת, דְּאַנְתְּ אִיהוּ לְחוֹדָךְ דְּעָבִיד כֹּלָּא וְלֵית דְּעָבִיד מִלָּה בַּר מִינָךְ. פתח בתפילה ואמר, רבון העולמים עילת כל העילות, אתה הוא לבדך עשית הכל, ואין מי שעשה דבר חוץ ממך. אַנְתְּ עַבְדֵת כֻּלְהוֹ עָלְמִין עִלָּאִין וְתַתָּאִין בִּרְעוּתָךְ, וְאַנְתְּ מְנַהֵג לְהוּ וְעָבִיד בְּהוּ כִּמְצַבְיָיךְ וְלֵית דְּאִשְׁנֵי. אתה עשית את כל העולמות העליונים והתחתונים ברצוניך, ואתה מנהג אותם ועושה בהם כחפצך ואין שינוי ברצונך. יְהֵא רַעֲוָא קָמָךְ לְמִפְתַּח לִי תַּרְעִין דְּרַעֲוָא, וּלְסַדְרָא בְּפוּמַאי מִילָךְ דְּאֵימָא הָשַׁתָּא מִילִין דִּקְשׁוֹט, מִילִין דִּבְהוּ תִּיסַק שְׁכִינְתָּא מִגָּלוּתָא וְכוּ'. יהי רצון מלפניך, שתפתח לי שערי רצון, ולסדר בפי המילים שאומר עתה, דברי אמת, מילים שבהן תצא השכינה מהגלות וכו'. וְנֶחֱדֵי בְּיקָרָךְ בַּעֲגָלָא וּבַזְּמַן קָרִיב וְכוּ' בְּרִיךְ יְהֵא שְׁמָךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמִין. ונשמח בכבודך במהרה ובזמן קרוב וכו', ברוך יהיה שמך לעולם ולעלמי עולמים.
תפילה קפ"ד מתוך "תקט"ו תפילות"
תפילה קפ"ד: חבור שתי מדות "אמת" ו"שלום" מגלה את האהבה ואת היחוד, ואליו קווים של ישראל.
אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. "תֵּן שָׁלוֹם לְעַמְּךָ" בְּאוֹר הַפָּנִים שֶׁאַתָּה מֵאִיר, שֶׁנֶאֱמַר בָּהֶם "יָאֵר יְהֹוָה פָּנָיו אֵלֶיךָ", שֶׁשָּׁם מְאִירִים ש"ע אוֹרוֹת וְהֵם מַלְבּוּשׁ לְהִתְלַבֵּשׁ לְיִשְׂרָאֵל לְהַצִּיל אוֹתָם מִן הַס"א, וּבוֹ "לִבְשִׁי בִּגְדֵי תִּפְאַרְתֵּךְ יְרוּשָׁלַיִם עִיר הַקֹּדֶשׁ", וְהוּא מַלְבּוּ"שׁ וְהוּא בְּשָׁלוֹ"ם – צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם. בְּשָׁעָה שֶׁהוּא מֵאִיר – כָּל הַפָּנִים מְאִירִים, וְזֶה שָׁאוּל שֶׁנֶאֱמַר בּוֹ "הַמַּלְבִּישְׁכֶן שָׁנִי עִם עֲדָנִים": עֲדָנִים לְיִשְׂרָאֵל בְּרַחֲמִים, שָׁנִי נֶגֶד ס"א לְכַלּוֹת אוֹתָהּ בְּ-ג' אֱלֹהִים בְּק"כ צֵרוּפִים שֶׁלָּהֶם שֶׁהֵם שׁ"ס בְּחֶשְׁבּוֹן "שָׁנִי". וְעוֹד י"ו פָּנִים לַחֶרֶב שֶׁלְּךָ, בָּהֶם "חֶרֶב לַיהֹוָה מָלְאָה דָּם" לְהַעֲבִיר ס"א מִן הָעוֹלָם. וְזֶה שׁ"ס וְ-י"ו הֲרֵי שע"ו כְּמִנְיַן שָׁלוֹ"ם – שֶׁיִּהְיֶה שָׁלוֹם לְיִשְׂרָאֵל וְחֻרְבָּן לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם "בְּרֹב עֻזְּךָ יְכַחֲשׁוּ לָךְ אוֹיְבֶיךָ" – מִיָּד "יְהֹוָה עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן", וְזֶה עֹז נֶגֶד הַס"א.
"יְהֹוָה יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם", בְּאוֹר הַפָּנִים לְיִשְׂרָאֵל. בְּשָׁעָה שֶׁהַפָּנִים מְאִירִים, כָּל בְּרָכוֹת נִמְצָאִים בָּעוֹלָם בְּלֹא חִסָּרוֹן כְּלָל, בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן "לֹא תֶּחֱסַר כֹּל בָּהּ", זֶה צַדִּיק – "כָּל", שָׁלוֹם וַדַּאי. בִּזְמַן שֶׁזֶּה נִמְצָא – אֵין שׁוּם צִנּוֹר נִפְסָק שֶׁהֲרֵי הַכֹּל בְּאַהֲבָה עוֹמֵד לְגַבֵּי הַשְּׁכִינָה, כְּגוֹן "וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ". שֶׁהֲרֵי בְּשָׁעָה שֶׁאֱמֶת וְשָׁלוֹם מִתְעוֹרְרִים, אַהֲבָה נִמְצֵאת בְּכָל מַדְרֵגוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת וְכָל אֶחָד מְקַבֵּל מֵחֲבֵרוֹ "וּמְקַבְּלִין דֵּין מִן דֵּין". אֱמֶת זֶה תִפְאֶרֶת, שָׁלוֹם זֶה צַדִּיק, בִּשְׁנֵיהֶם אַהֲבָה נִתְקֶנֶת, שֶׁתִפְאֶרֶת הוּא ו', צַדִּיק ו', "עַם זוּ יָצַרְתִּי לִי" וכו' זוֹ בִּכְלַל אֶחָד (=) אַהֲבָה וַדַּאי, אֱמֶת וְשָׁלוֹם אֶהָבוּ, מִיָּד יִחוּד שֶׁלְּךָ מִתְגַּלֶּה מִתּוֹךְ הָאַהֲבָה לְקַשֵּׁר כָּל הַמַּדְרֵגוֹת בְּקֶשֶׁר אֶחָד.
"שַׁאֲלוּ שְׁלוֹם יְרוּשָׁלַיִם יִשְׁלָיוּ אֹהֲבָיִךְ", שֶׁנֶאֱמַר בָּהּ "וְדִרְשׁוּ אֶת שְׁלוֹם הָעִיר", לְהַזְכִּיר אוֹתָהּ לִפְנֵי הַקָבָּ"ה בְּכַמָּה זִכְרוֹנוֹת מִצַּד אַבָּא וְאִמָא שֶׁנֶאֱמַר בָּהּ "הַמַּזְכִּירִים אֶת יְהֹוָה אַל דָּמִי לָכֶם". שֶׁעֲמָלֵק הָרָשָׁע רוֹצֶה לְהַגְבִּיר שִׁכְחָה, שֶׁבָּהּ "וַתֹּאמֶר צִיּוֹן עֲזָבַנִּי יְהֹוָה וַאדֹנָי שְׁכֵחָנִי", בַּעֲבוּר אוֹרוֹת שֶׁאֵינָם מְאִירִים לְגַבָּה. אֲבָל "כִּי יָד עַל כֵּס יָהּ מִלְחָמָה לַיהֹוָה בַּעֲמָלֵק" מִצַּד אַבָּא וְאִימָא – יָהּ, בָּהֶם תְּלוּיָה זְכִירָה לְהַעֲבִיר שִׁכְחָה זֹאת, וּמִיָּד יֵאָמֵר בַּשְּׁכִינָה "וְאָנֹכִי לֹא אֶשְׁכָּחֵךְ".
וְכַמָּה נְשָׁמוֹת קְדוֹשׁוֹת וְכַמָּה מַלְאָכִים קְדוֹשִׁים מַזְכִּירִים תָּמִיד הַשְּׁכִינָה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, "הַמַּזְכִּירִים אֶת יְהֹוָה אַל דָּמִי לָכֶם", ר"ת אדל, בּוֹ "וַיִּדַּל יִשְׂרָאֵל עַד מְאֹד", בַּעֲבוּר עֲמָלֵק שֶׁנָּטַל כֹּחוֹ שֶׁל יַעֲקֹב וְגָרַם לוֹ לִהְיוֹת דַּל בַּגָּלוּת דִּכְתִיב "מִי יָקוּם יַעֲקֹב כִּי קָטֹן הוּא" וְאֵין עֲנִיּוּת אֶלָּא בְּדַעַת, בְּתּוֹרָה שֶׁנִּשְׁתַּכְּחָה מִיִּשְׂרָאֵל. וּמִי שֶׁמַּזְכִּירִים הַשְּׁכִינָה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ מִצַּד אַבָּא וְאִמָא גּוֹרְמִים לְשִׁכְחָה זֹאת לַעֲבֹר מִן הָעוֹלָם, מִיָּד "מְקִימִי מֵעָפָר דָּל", וְשֵׁם זֶה נַעֲשָׂה אל"ד, בּוֹ אֱמֹר לְצָרוֹתֵינוּ דַּי, מִיָּד "מֵאַשְׁפּוֹת יָרִים אֶבְיוֹן", לְהִתְקַשֵּׁר בְּשֵׁם זֶה קָדוֹשׁ אגל"א (= אל"ד) שֶׁכֵּן עוֹלִים שְׁנֵיהֶם בְּחֶשְׁבּוֹן אֶחָד, בּוֹ יְהוּדָה אַ'תָּה יוֹדוּךָ אָחֶיךָ וכו' גּ'וּר אַרְיֵה יְהוּדָה וכו', לֹ'א יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה וכו', אֹ'סְרִי לַגֶּפֶן עִירֹה. כָּאן תִּקּוּנוֹ שֶׁל מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ "מֵאַשְׁפּוֹת יָרִים אֶבְיוֹן" וַדַּאי, מִיָּד אֱמֶת וְשָׁלוֹם מִתְחַבְּרִים כְּאֶחָד וְהֵם תְּרִין מְשִׁיחִין יַעֲקֹב וְיוֹסֵף אַהֲבָה שׁוֹלֶטֶת עַל יְדֵיהֶם, "שַׁאֲלוּ שְׁלוֹם יְרוּשָׁלַיִם יִשְׁלָיוּ אֹהֲבָיִךְ", יִחוּד שֶׁלְּךָ מִתְגַּלֶּה בָּעוֹלָם מִיָּד "וְהָיוּ לַאֲחָדִים בְּיָדֶךָ", בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן "וְהָיָה יְהֹוָה לְמֶלֶךְ… יְהֹוָה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד", כְּלַל שֵׁם הַקָּדוֹשׁ שֶׁלְּךָ יְהוָֹה ב"ה, מִיָּד "יִמְלֹךְ יְהוָֹה לְעוֹלָם", יְהוָֹה דַּיְקָא בְּחִבּוּר אֶחָד בְּתִקּוּן שָׁלֵם.
רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים. הֲרֵי לְשֵׁם זֶה כָּל תִּקְוָתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְכֵן נֶאֱמַר "לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה", כְּדֵי לְחַבֵּר בְּכַמָּה קַוִּים אֱמֶת וְשָׁלוֹם וְהֵם קַוִּים שֶׁל אַהֲבָה שֶׁנַּעֲשִׂים כְּפוּלִים מִצַּד זֶה וּמִצַּד זֶה, בָּהֶם "אַיֶּלֶת אֲהָבִים וְיַעֲלַת חֵן" אַיֶּלֶ"ת שֶׁהִיא אֱמֶ"ת, אוֹהֲבִים בְּאַהֲבָה שֶׁהִיא כְּפוּלָה, מִיָּד "אֱמֶת וְשָׁלוֹם אֱהָבוּ". גַּלֵּה יִחוּדְךָ לְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם מְקַוִּים לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת, מִיָּד "הִנֵּה מַלְכֵּךְ יָבוֹא לָךְ צַדִּיק וְנוֹשָׁע הוּא", יָבֹ"א כְּמִנְיַן אֶחָ"ד, וְכֵן תֹּאמַר לַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה 'בֹּאִי כַּלָּה בֹּאִי כַּלָּה': יָבֹ"א בְּצַדִּיק, בֹּאִי בַּשְּׁכִינָה, לִהְיוֹת הַכֹּל בְּיִחוּד שֶׁלְּךָ – אֶחָד אֶחָד – "וְהָיוּ לַאֲחָדִים בְּיָדֶךָ", מִיָּד "וְהָיָה יְהֹוָה לְמֶלֶךְ" וכו'. יְהֹוָה אַל תְּאַחַר. אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד, לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהֹוָה.