תיקון היחוד היומי
תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא
שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה אִיהִי קְטֹרֶת דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְאִיהִי קָרְבָּן דִּילֵיהּ, מִזְבֵּחַ דִּילֵיהּ, דְּבָהּ מְתַקְּנִין יִשְׂרָאֵל מַאֲכָלִים דְּקָרְבָּנִין דִּצְלוֹתִין לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְּאִינוּן לָקֳבֵל קָרְבַּן הַשַּׁחַר, וְקָרְבַּן דְּבֵין הָעַרְבַּיִם, וְקָרְבָּנָא דְאֵמוּרִים וּפְדָרִים דְּמִתְאַכְלִין כָּל לֵילְיָא, וְאִיהוּ קָרְבַּן מוּסַף דְּאִיהוּ צַדִּיק, וְאִיהוּ קָרְבָּנָא דְשַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים דְּלֵית קָרְבָּנָא אֶלָּא בָּהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ" (ויקרא טז, ג), וְאַל יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל כִּי אִם בְּזֹאת.
אִיהִי מַשְׁכּוֹנָא דִילֵיהּ, דִּבְגִינָהּ אִיהוּ שָׁארֵי בְגַוַּויְיהוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם" (שמות כה, ח) וְגוֹ'. אִיהִי אָרוֹן דִּילֵיהּ, וְאִיהוּ סֵפֶר תּוֹרָה גָנִיז בְּגַוָּוהּ. אִיהִי מְנַרְתָּא דִילֵיהּ, וּמְנוֹרַת הַמָּאוֹר מֵהַהוּא דְאִתְּמַר בֵּיהּ "וְתוֹרָה אוֹר" (משלי ו, כג), וְאִיהִי נֵר דְּדָלִיק קֳדָמֵיהּ, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר "לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד" (שמות כז, כ). וְאִיהִי בַּת שֶׁבַע מְנַרְתָּא כְלִילָא מִשִּׁבְעָה בוֹצִינִין, אִיהִי נֵר לְגַבֵּיהּ מִסִּטְרָא דִשְׂמָאלָא, וְאִיהוּ אוֹר לְגַבָּהּ מִסִּטְרָא דִימִינָא, וְעַל תַּרְוַיְיהוּ אִתְּמַר "כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר" (משלי ו, כג).
אִיהִי קִדּוּשִׁין דִּילֵיהּ מִסִּטְרָא דִשְׂמָאלָא, בְגִין דִּקְדוּשָׁה מִסִּטְרָא דִלְוִיִּם, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר וְקִדַּשְׁתָּ אֶת הַלְוִיִּם, וַעֲלָהּ אִתְּמַר 'תְּהֵא לִי מְקוּדֶשֶׁת בְּטַבַּעַת זֹאת', וְאִיהִי בְּרָכָה דִילֵיהּ מִסִּטְרָא דִימִינָא, דְאִיהִי כְּהוּנָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "כֹּה תְבָרְכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (במדבר ו, כג).
וְאִתְקְרִיאַת כַּלָּה דִילֵיהּ מִסִּטְרָא דְצַדִּיק דְּאִיהוּ כָּ"ל, וְדָא אִיהוּ כַלָּ"ה, כָּ"ל ה', בְּגִין דְּאִיהוּ בְּרִית דַּאֲחִיד בְּתַרְוַיְיהוּ, וּמִסִּטְרָא דְצַדִּיק אִיהוּ יִחוּד דִילָהּ, דְּאִיהוּ קוֹצָא דְאָת ד' מִן אֶחָד, דְּקָשִׁיר בֵּין א"ח וּבֵין ד',
וְאִיהִי צְלוֹתָא דִילֵיהּ מִסִּטְרָא דְחַי עָלְמִין, דְּאִיהוּ חַ"י בִּרְכָאָן דִּצְלוֹתָא.
אִיהִי אוֹת דְּשַׁבָּתוֹת וְיֹמִין טָבִין, שַׁבָּת אִיהִי כְּלָל דִּתְלַת אֲבָהָן, בְּגִין דְּאִיהִי בַת כְּלִילָא בִתְלַת עַנְפֵי אֲבָהָן דְּאִינוּן ש', אִיהִי תְּחוּם דִּילֵיהּ וְאִיהִי רְשׁוּת דִּילֵיהּ, רְשׁוּת הַיָּחִיד דְּגָבְהוֹ עֲשָׂרָה, וְדָא יוד הא ואו הא, וְרָחְבּוֹ אַרְבָּעָה דְאִינוּן יְהֹוָה, אִיהוּ עִירוּב דִּילָהּ מִסִּטְרָא דִימִינָא וּשְׁמָאלָא, דְאִינוּן ע"ב רי"ו דְהַיְינוּ חֶסֶד וּגְבוּרָה, וְאִיהִי עַרְבִית דִּילֵיהּ עִיבוּר דִּילֵיהּ.
אִיהִי טַלִּית דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וּבָהּ אִתְעַטֵּף קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר "עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה" (תהלים קד, ב), וְאִיהִי צִיצִית דְּצַדִּיק דְּאִיהוּ עָנִי בְּגָלוּתָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹף" (תהלים קב, א), עָנִי וַדַּאי, דְּבֵיהּ אִתְעַטֵּף, בְּגִין דְּאִיהִי "כְסוּתֹה לְבַדָּהּ הִיא שִׂמְלָתוֹ לְעֹרוֹ" (שמות כב, כו), דָא מִשְׁכָא דִתְּפִלֵּי, דְאִתְּמַר בְּהוֹן "וַיַּעַשׂ יְהֹוָה אֱלֹהִים לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר וַיַּלְבִּשֵׁם" (בראשית ג, כא).
אַרְבַּע בָּתֵּי דְרֵישָׁא אִינוּן אהי"ה, אַרְבַּע פָּרָשִׁיָּין דְּאִינוּן "קַדֶּשׁ לִי" (שמות יג, ב), "וְהָיָה כִי יְבִיאֲךָ" (שמות יג, ה), "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל" (דברים ו, ד), "וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ" (דברים יא, יג), דָא יְהֹוָה. אַרְבָּעָה בָּתֵּי דְיָד דָּא אדנ"י, אַרְבָּעָה פָּרְשִׁיָּין דָּא יְהֹוָה, וּבְהוֹן מ"ב אַזְכָּרוֹת בִּתְמַנְיָא פָּרְשִׁיָּין, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן "אֲדֹנָי בָם" (תהלים סח, יח), דָּא אִיהוּ כִּי "הִיא שִׂמְלָתוֹ לְעֹרוֹ" (שמות כב, כו), וְאִיהִי תְּכֵלֶת שֶׁבַּצִּיצִית, אִיהִי סוֹד הַיִּבּוּם, יְבָמָה דִילֵיהּ בְּגָלוּתָא, י"ב מ"ה ב"י מ"ה.
במידה ויש שמות שמופיעים בצבע אדום ו/או ר"ת, או שמות שמכילים גרשיים כדוגמת יאהדונה"י -> אין להוציא אותם בפה – אלא רק לקרא בעינים
שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה אִיהִי קְטֹרֶת דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְאִיהִי קָרְבָּן דִּילֵיהּ, מִזְבֵּחַ דִּילֵיהּ, שְׁכִינָה תַחְתּוֹנָה הִיא הַקְּטֹרֶת שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְהִיא הַקָּרְבָּן שֶׁלּוֹ, הַמִּזְבֵּחַ שֶׁלּוֹ, דְּבָהּ מְתַקְּנִין יִשְׂרָאֵל מַאֲכָלִים דְּקָרְבָּנִין דִּצְלוֹתִין לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, . שֶׁבָּהּ מְתַקְּנִים יִשְׂרָאֵל מַאֲכָלִים שֶׁל קָרְבָּנוֹת שֶׁל תְּפִלּוֹת לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, דְּאִינוּן לָקֳבֵל קָרְבַּן הַשַּׁחַר, וְקָרְבַּן דְּבֵין הָעַרְבַּיִם, וְקָרְבָּנָא דְאֵמוּרִים וּפְדָרִים דְּמִתְאַכְלִין כָּל לֵילְיָא, שֶׁהֵם כְּנֶגֶד קָרְבַּן הַשַּׁחַר וְקָרְבָּן שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם, וְקָרְבָּן שֶׁל אֵמוּרִים וּפְדָרִים שֶׁמִּתְאַכְּלִים כָּל הַלַּיְלָה, וְאִיהוּ קָרְבַּן מוּסַף דְּאִיהוּ צַדִּיק, וְאִיהוּ קָרְבָּנָא דְשַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים דְּלֵית קָרְבָּנָא אֶלָּא בָּהּ, וְהוּא קָרְבַּן מוּסָף שֶׁהוּא צַדִּיק, וְהוּא קָרְבַּן שַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים, שֶׁאֵין קָרְבָּן, (קֵרוּב שֶׁל הָעָם הַקָּדוֹשׁ לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב) אֶלָּא בָּהּ. הֲדָא הוּא דִכְתִיב "בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ" (ויקרא טז, ג), וְאַל יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל כִּי אִם בְּזֹאת זֶהוּ שֶׁכָּתוּב בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ, וְאַל יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל כִּי אִם בְּזֹאת.
אִיהִי מַשְׁכּוֹנָא דִילֵיהּ, דִּבְגִינָהּ אִיהוּ שָׁארֵי בְגַוַּויְיהוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם" (שמות כה, ח) וְגוֹ'. הִיא הַמַּשְׁכּוֹן שֶׁלּוֹ שֶׁבִּשְׁבִילָהּ הוּא שׁוֹרֶה בְתוֹכָם, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם וְגוֹמֵר, אִיהִי אָרוֹן דִּילֵיהּ, וְאִיהוּ סֵפֶר תּוֹרָה גָנִיז בְּגַוָּוהּ הִיא הָאָרוֹן שֶׁלּוֹ, וְהוּא סֵפֶר תּוֹרָה גָּנוּז בְּתוֹכָהּ, אִיהִי מְנַרְתָּא דִילֵיהּ, וּמְנוֹרַת הַמָּאוֹר מֵהַהוּא דְאִתְּמַר בֵּיהּ "וְתוֹרָה אוֹר" (משלי ו, כג), וְאִיהִי נֵר דְּדָלִיק קֳדָמֵיהּ, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר "לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד" (שמות כז, כ). הִיא מְנוֹרָה שֶׁלּוֹ, וּמְנוֹרַת הַמָּאוֹר מֵאוֹתוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ וְתוֹרָה אוֹר, וְהִיא נֵר שֶׁדּוֹלֵק לְפָנָיו, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר לְהַעֲלוֹת נֵר תָּמִיד, וְאִיהִי בַּת שֶׁבַע מְנַרְתָּא כְלִילָא מִשִּׁבְעָה בוֹצִינִין, אִיהִי נֵר לְגַבֵּיהּ מִסִּטְרָא דִשְׂמָאלָא, וְהִיא בַּת שֶׁבַע, הַמְּנוֹרָה הַכְּלוּלָה מִשִּׁבְעָה נֵרוֹת, הִיא נֵר אֶצְלוֹ מִצַּד הַשְּׂמֹאל, וְאִיהוּ אוֹר לְגַבָּהּ מִסִּטְרָא דִימִינָא, וְעַל תַּרְוַיְיהוּ אִתְּמַר "כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר" (משלי ו, כג) וְהוּא אוֹר אֶצְלָהּ מִצַּד הַיָּמִין, וְעַל שְׁנֵיהֶם נֶאֱמַר כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר.
אִיהִי קִדּוּשִׁין דִּילֵיהּ מִסִּטְרָא דִשְׂמָאלָא, בְגִין דִּקְדוּשָׁה מִסִּטְרָא דִלְוִיִּם, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר וְקִדַּשְׁתָּ אֶת הַלְוִיִּם, וַעֲלָהּ אִתְּמַר 'תְּהֵא לִי מְקוּדֶשֶׁת בְּטַבַּעַת זֹאת', הִיא הַקִּדּוּשִׁין שֶׁלּוֹ מִצַּד הַשְּׂמֹאל, מִשּׁוּם שֶׁקְּדֻשָּׁה מִצַּד הַלְוִיִּם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וְקִדַּשְׁתָּ אֶת הַלְוִיִּם, וְעָלֶיהָ נֶאֱמַר תְּהֵא לִי מְקֻדֶּשֶׁת בְּטַבַּעַת זוֹ, וְאִיהִי בְּרָכָה דִילֵיהּ מִסִּטְרָא דִימִינָא, דְאִיהִי כְּהוּנָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "כֹּה תְבָרְכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (במדבר ו, כג). וְהִיא הַבְּרָכָה שֶׁלּוֹ מִצַּד הַיָּמִין, שֶׁהִיא כְהֻנָּה, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב כֹּה תְבָרֲכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
וְאִתְקְרִיאַת כַּלָּה דִילֵיהּ מִסִּטְרָא דְצַדִּיק דְּאִיהוּ כָּ"ל, וְדָא אִיהוּ כַלָּ"ה, כָּ"ל ה', וְנִקְרֵאת הַכַּלָּה שֶׁלּוֹ מִצַּד הַצַּדִּיק שֶׁהוּא כֹּ"ל, וְזֶהוּ כַּלָּ"ה, כֹּ"ל ה', בְּגִין דְּאִיהוּ בְּרִית דַּאֲחִיד בְּתַרְוַיְיהוּ, וּמִסִּטְרָא דְצַדִּיק אִיהוּ יִחוּד דִילָהּ, מִשּׁוּם שֶׁהוּא הַבְּרִית שֶׁאוֹחֵז בִּשְׁנֵיהֶם, וּמִצַּד הַצַּדִּיק הוּא הַיִּחוּד שֶׁלָּהּ, דְּאִיהוּ קוֹצָא דְאָת ד' מִן אֶחָד, דְּקָשִׁיר בֵּין א"ח וּבֵין ד', שֶׁהוּא קוֹץ שֶׁל הָאוֹת ד' מִן אֶחָד, שֶׁקּוֹשֵׁר בֵּין א"ח לְבֵין ד', וְאִיהִי צְלוֹתָא דִילֵיהּ מִסִּטְרָא דְחַי עָלְמִין, דְּאִיהוּ חַ"י בִּרְכָאָן דִּצְלוֹתָא וְהִיא תְפִלָּה שֶׁלּוֹ מִצַּד חַ"י הָעוֹלָמִים, שֶׁהוּא שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה בִּרְכוֹת הַתְּפִלָּה. אִיהִי אוֹת דְּשַׁבָּתוֹת וְיֹמִין טָבִין, שַׁבָּת אִיהִי כְּלָל דִּתְלַת אֲבָהָן, הִיא אוֹת שֶׁל שַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים, שַׁבָּת הִיא הַכְּלָל שֶׁל שְׁלֹשֶׁת הָאָבוֹת, בְּגִין דְּאִיהִי בַת כְּלִילָא בִתְלַת עַנְפֵי אֲבָהָן דְּאִינוּן ש', אִיהִי תְּחוּם דִּילֵיהּ וְאִיהִי רְשׁוּת דִּילֵיהּ, מִשּׁוּם שֶׁהִיא בַת כְּלוּלָה בִּשְׁלֹשֶׁת עַנְפֵי הָאָבוֹת שֶׁהֵם ש, הִיא הַתְּחוּם שֶׁלּוֹ וְהִיא הָרְשׁוּת שֶׁלּוֹ, רְשׁוּת הַיָּחִיד דְּגָבְהוֹ עֲשָׂרָה, וְדָא יוד הא ואו הא, וְרָחְבּוֹ אַרְבָּעָה דְאִינוּן יְהֹוָה, אִיהוּ עִירוּב דִּילָהּ מִסִּטְרָא דִימִינָא וּשְׁמָאלָא, דְאִינוּן ע"ב רי"ו דְהַיְינוּ חֶסֶד וּגְבוּרָה, וְאִיהִי עַרְבִית דִּילֵיהּ עִיבוּר דִּילֵיהּ וְרָחְבּוֹ אַרְבָּעָה שֶׁהֵם יהו"ה, הוּא הָעֵרוּב שֶׁלָּהּ מִצַּד יָמִין וּשְׂמֹאל, שֶׁהֵם ע"ב רי"ו, שֶׁהַיְנוּ חֶסֶד וּגְבוּרָה, וְהִיא עַרְבִית שֶׁלּוֹ, הָעִבּוּר שֶׁלּוֹ.
אִיהִי טַלִּית דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וּבָהּ אִתְעַטֵּף קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר "עֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה" (תהלים קד, ב), הִיא טַלִּית שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּבָהּ מִתְעַטֵּף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר עוֹטֶה אוֹר כַּשַּׂלְמָה, וְאִיהִי צִיצִית דְּצַדִּיק דְּאִיהוּ עָנִי בְּגָלוּתָא, וְהִיא צִיצִית שֶׁל צַדִּיק שֶׁהוּא עָנִי בַגָּלוּת. הֲדָא הוּא דִכְתִיב "תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹף" (תהלים קב, א), עָנִי וַדַּאי, דְּבֵיהּ אִתְעַטֵּף, בְּגִין דְּאִיהִי "כְסוּתֹה לְבַדָּהּ הִיא שִׂמְלָתוֹ לְעֹרוֹ" (שמות כב, כו), זֶהוּ שֶׁכָּתוּב תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹף, עָנִי וַדַּאי, שֶׁבּוֹ מִתְעַטֵּף, מִשּׁוּם שֶׁהִיא כְסוּתֹה לְבַדָּהּ הִיא שִׂמְלָתוֹ לְעוֹרוֹ, דָא מִשְׁכָא דִתְּפִלֵּי, דְאִתְּמַר בְּהוֹן "וַיַּעַשׂ יְהֹוָה אֱלֹהִים לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר וַיַּלְבִּשֵׁם" (בראשית ג, כא) זֶה עוֹר הַתְּפִלִּין, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם וַיַּעַשׂ יהו"ה אֱלֹהִי"ם לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר וַיַּלְבִּשֵׁם.
אַרְבַּע בָּתֵּי דְרֵישָׁא אִינוּן אהי"ה, אַרְבַּע פָּרָשִׁיָּין דְּאִינוּן "קַדֶּשׁ לִי" (שמות יג, ב), "וְהָיָה כִי יְבִיאֲךָ" (שמות יג, ה), "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל" (דברים ו, ד), "וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ" (דברים יא, יג), דָא יְהֹוָה אַרְבַּעַת בָּתֵּי הָרֹאשׁ הֵם אהי"ה, אַרְבַּע פָּרָשִׁיּוֹת שֶׁהֵן קַדֶּשׁ לִי, וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךָ, שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ, זֶה יהו"ה. אַרְבָּעָה בָּתֵּי דְיָד דָּא אדנ"י, אַרְבָּעָה פָּרְשִׁיָּין דָּא יְהֹוָה, וּבְהוֹן מ"ב אַזְכָּרוֹת בִּתְמַנְיָא פָּרְשִׁיָּין, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן "אֲדֹנָי בָם" (תהלים סח, יח), אַרְבַּעַת בָּתֵּי הַיָּד זֶה אדנ"י, אַרְבַּע פָּרָשִׁיּוֹת זֶה יהו"ה, וּבָהֶם מ"ב אַזְכָּרוֹת בִּשְׁמוֹנֶה פָּרָשִׁיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם אדנ"י בָם, דָּא אִיהוּ כִּי "הִיא שִׂמְלָתוֹ לְעֹרוֹ" (שמות כב, כו), וְאִיהִי תְּכֵלֶת שֶׁבַּצִּיצִית, אִיהִי סוֹד הַיִּבּוּם, זֶהוּ כִּי הִיא שִׂמְלָתוֹ לְעוֹרוֹ, וְהִיא תְכֵלֶת שֶׁבַּצִּיצִית, הִיא סוֹד הַיִּבּוּם, יְבָמָה דִילֵיהּ בְּגָלוּתָא, י"ב מ"ה ב"י מ"ה הַיְבָמָה שֶׁלּוֹ בַּגָּלוּת, י"ב מ"ה ב"י מ"ה.
תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא
תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְחַד
"וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" דָּא תִּיקּוּנָא דְּאַרְעָא. דְּהַשְׁתָּא 'קָפְצָה לַהּ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל' (ירושלמי תענית כה, ע"א), כְּגַוְנָא דִּלְעֵילָא דְּאַמְעִיטוּ דַּרְגִּין וְאִתְּמָר. וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי כְּתִיב "הַרְחִיבִי מְקוֹם אָהֳלֵךְ" (ישעיהו נד, ב) לְאִתְהַדְּרָא בְּאַתְרֵיהוֹן בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים. וְהָא אוֹקְמוּהָ רַבָּנָן דְּזָמִין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאוֹסָפָא עַל יְרוּשָׁלַיִם 'אֶלֶף טָפֹף אֶלֶף קָפֹל' (בבא בתרא עה, ע"ב) וְכוּ'. וְרָזָא דָּא כְּגוֹן 'ממתו"ס ננקפ"י אאלר"ן' (סנהדרין כב, ע"א) דְּאִינוּן צֵירוּפִין עִלָּאִין דְּמִצְטָרְפָן הָכִי לְעֵילָא וִמִתְהַדְּרָן בְּצֵירוּפִין אָחֲרָנִין לְתַתָּא כַּמָּה דְּאִתְחֲזֵי.
וּ"פַּס יְדָא דִּי כָתְבָה" (דניאל ה, ה), דָּא שְׁכִינְתָּא (דף קכ' עמוד א') דְּאִזְדַּמְּנַת בְּכָל אֲתַר דְּאִתְחֲזֵי תָּמָן לְמֶעֱבַד נִיסָּא. "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל", דָּא סְלִיקוּ דִּילַהּ דְּסָלְקַת מַדְרְגָא לְדַרְגָּא. דְּהָא בְּקַדְמִיתָא אִתְתַּקְּנַת לְתַתָּא. לְבָתַר סַלְקַת לְעֵילָא דַּרְגָּא בָּתַר דַּרְגָּא עַד דְּאִתְקְרִיאַת "כִּסֵּא יְהֹוָה" (ירמיהו ג, יז). בְּהַהוּא זִמְנָא "וְרָאוּ כָל בָּשָׂר יַחְדָּו" (ישעיהו מ, ה). דְּהָא עָלְמָא תַּתָּאָה אִזְדַּמַּן לְמִיהְוֵי כְּגַוְנָא דְּעָלְמָא עִלָּאָה.
מִיָּד קָמוּ מָארֵי מְתִיבְתָא וְאָמְרוּ לֵיהּ בְּרִיךְ אַנְתְּ רַעֲיָא מְהֵימְנָא, דְּאַנְתְּ אִיהוּ דְּנָפִיק מֵעֵדֶן, דָּא יוּבֵילָא דְּנָגִיד וְלָא פָּסַק. וְאִתְּמָר בְּךָ "וּכְמוֹצָא מַיִם אֲשֶׁר לֹא יְכַזְּבוּ מֵימָיו" (ישעיהו נח, יא). זַכָּאָה חוּלָקָנָא דְּזָכִינָן וְשָׁתִינָן מִמַּיִין דִּילָךְ, דְּאִתְּמָר בְּהוּ "וְנֹזְלִים מִן לְבָנוֹן" (שיר השירים ד, טו). דָּא חָכְמָה סְתִימָאָה דְּמִתָּמָן נָפְקַת אוֹרָיְתָא. וְדָא ל"ב נו"ן, ל"ב נְתִיבוֹת חָכְמָה, נ' שַׁעֲרֵי בִּינָה דְּכֹלָּא כָּלִיל בְּאוֹרַיְתָא וַדַּאי:
תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא שִׁתִּין וּתְרֵין
קָם אַבְרָהָם פָּתַח וְאָמַר "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" (דברים לד, יב) דָּא מֹשֶׁה רַעֲיָא מְהֵימְנָא דְּיֵקוּם לְאַעַבְרָא רַע מֵעָלְמָא. וְרָזָא דָּא "וַיְהִי לְמַטֶּה בְּכַפּוֹ" (שמות ד, ד). דֶּאֱלֹהִים אֲחֵרִים מֵאֱלֹהִים דִּקְדוּשָּׁה אִשְׁתַּלְשְׁלוּ לְתַתָּא. וְכֵיוָן דְּתָבִין שָׁרָשִׁין וְאָסְפִין מִילִין לְגַבַּיְיהוּ, רַע אִתְעַבַּר (דף קכ' עמוד ב') וְטָבָא אִתְכְּלִיל לְעֵילָא. מָאן עָבֵיד דָּא? אֶלָּא יָד הַחֲזָקָה וַדַּאי. וְכָל דָּא אִתְּמָר בֵּיהּ "מַה שֶּׁהָיָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה" (קהלת א, ט), כַּמָּה דַּהֲוָה עַד לָא חָב אָדָם.
"וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל", בִסְלִיקוּ אַחֲרִינָא דְּאִסְתַּלַּק עָלְמָא סְלִיקוּ בָּתַר סְלִיקוּ יַתִּיר מִכַּמָּה דַּהֲוָה נָמֵי:
תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא שִׁתִּין וּתְלַת
וְעוֹד "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" (דברים לד, יב) דָּא מֹשֶׁה דְּזָמִין לְמֵיתֵי לְמֵיהַב חֵילָא לְצַדִּיקָיָא לְקַבְּלָא אַגְרֵיהוֹן. דְּהָא תַּרְעִין פְּתִיחִין אִינוּן סַגִּי, וְכַמָּה בִּרְכָאָן נָפְקִין בְּרִוְחָא לְעָלְמָא, וּצְרִיכִין אִינוּן לְאִתְתַּקְּנָא מִזְדַּמְּנָן לְקִבְלֵיהּ לְקַבְּלָא לֵיהּ.
"וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל", דְּיֵיכְלוּן לְמֵיקָם בְּהַהוּא גְּבוּרָה עִלָּאָה, דְּבַהּ מִתְדַּבְּרָן מַלְאָכַיָּא. דִּבְנֵי נָשָׁא אִתְּמָר בְּהוּ "וְאַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט אֶת עַבְדֶּךָ" (תהלים קמג, ב). אֲבָל בְּהַהוּא זִמְנָא הָכִי יִתְתַּקְּנָן עַד דְּיֵיכְלוּן לְמֵיקָם בַּהּ. וּשְׁלֹמֹה מַלְכָּא בָּעָא לְאִתְתַּקְּנָא בְּתִיקּוּנָא דָּא, דִּכְתִיב "אֵין כֶּסֶף" (מלכים א' י, כא) וְכוּ'. אֲבָל לָא סָלִיק בִּידֵיהּ. אֶלָּא לְזִמְנָא דְּאָתֵי יִסְתַּלַּק וַדַּאי:
תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא חַד וְשִׁתִּין
> עתידה א"י להתרחב כפי שיעור המדריגות העליונות, בסוד צרופי האותיות.
"וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" דָּא תִּיקּוּנָא דְּאַרְעָא. זו תיקון הארץ, דְּהַשְׁתָּא 'קָפְצָה לַהּ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל' (ירושלמי תענית כה, ע"א), כְּגַוְנָא דִּלְעֵילָא דְּאַמְעִיטוּ דַּרְגִּין וְאִתְּמָר. שעכשיו בגלות , קפצה – התכווצה לה ארץ ישראל, כענין התמעטות השפע במדריגות העליונות בגלל הגלות, ונתבאר,וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי כְּתִיב ולעתיד לבוא, כתוב "הַרְחִיבִי מְקוֹם אָהֳלֵךְ" (ישעיהו נד, ב) לְאִתְהַדְּרָא בְּאַתְרֵיהוֹן בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים. להחזירם למקומם בתיקון שלם. וְהָא אוֹקְמוּהָ רַבָּנָן דְּזָמִין קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאוֹסָפָא עַל יְרוּשָׁלַיִם, והעמידו חכמים ביאור זה, שזמין הקב"ה להוסיף לירושלים 'אֶלֶף טָפֹף אֶלֶף קָפֹל' (בבא בתרא עה, ע"ב) וְכוּ'. אלף גינות, אלף מגדלים, סוד הגדלת השפע בספירות.
> סוד צרופי אותיות כתובת בלשצאר, בגילוי אורות המלכות.
וְרָזָא דָּא כְּגוֹן 'ממתו"ס ננקפ"י אאלר"ן' (סנהדרין כב, ע"א) סוד זה כמובא בסנהדרין בענין היד הנסית שכתבה במשתה בלשצאר, "מְנֵא מְנֵא תְקֵל וּפַרְסֵין" (דניאל, ה, כה) ולדעת שמואל נכתב המשפט הנ"ל בסדר אותיות אחר 'ממתו"ס ננקפ"י אאלר"ן' ולכן לא יכלו חכמיו לפענחו. דְּאִינוּן צֵירוּפִין עִלָּאִין דְּמִצְטָרְפָן הָכִי לְעֵילָא וִמִתְהַדְּרָן בְּצֵירוּפִין אָחֲרָנִין לְתַתָּא כַּמָּה דְּאִתְחֲזֵי. שסוד הענין שאלו צירופים עליונים שמצטרפות האותיות למעלה כך במקורן במקור יציאת השפע, ושבות בצרופים אחרים למטה כפי שצריך להשפיע כמו שצריך. וּ"פַּס יְדָא דִּי כָתְבָה" (דניאל ה, ה), דָּא שְׁכִינְתָּא (דף קכ' עמוד א') דְּאִזְדַּמְּנַת בְּכָל אֲתַר דְּאִתְחֲזֵי תָּמָן לְמֶעֱבַד נִיסָּא. "ופיסת היד שכתבה" , זו השכינה שנמצאת בכל מקום, שראוי שם לעשות נס.
"וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל", דָּא סְלִיקוּ דִּילַהּ דְּסָלְקַת מַדְרְגָא לְדַרְגָּא. זו העליה שלה שעולה ממדריגה למדריגה. דְּהָא בְּקַדְמִיתָא אִתְתַּקְּנַת לְתַתָּא, לְבָתַר סַלְקַת לְעֵילָא דַּרְגָּא בָּתַר דַּרְגָּא עַד דְּאִתְקְרִיאַת שהרי בתחילה נתקנת למטה, ואחר כך עולה למעלה מדריגה אחר מדריגה עד שנקראת "כִּסֵּא יְהֹוָה" (ירמיהו ג, יז). באותו הזמן בְּהַהוּא זִמְנָא "וְרָאוּ כָל בָּשָׂר יַחְדָּו" (ישעיהו מ, ה). דְּהָא עָלְמָא תַּתָּאָה אִזְדַּמַּן לְמִיהְוֵי כְּגַוְנָא דְּעָלְמָא עִלָּאָה. שהרי העולם התחתון מדזמן להיות כמו העולם העליון.
> נביעת חכמה משה רע"ה מחכמה סתימאה.
מִיָּד קָמוּ מָארֵי מְתִיבְתָא וְאָמְרוּ לֵיהּ בְּרִיךְ אַנְתְּ רַעֲיָא מְהֵימְנָא, דְּאַנְתְּ אִיהוּ דְּנָפִיק מֵעֵדֶן, דָּא יוּבֵילָא דְּנָגִיד וְלָא פָּסַק. מיד קמו בעלי המתיבתא דרקיעא ואמרו למשה רע"ה, ברוך אתה הרועה הנאמן, שאתה הוא הנהר שיוצא מעדן שמקורו בחכמה ויוצא מהיובל שהיא הבינה, שיוצא ואינו פוסק, ונאמר בך וְאִתְּמָר בְּךָ "וּכְמוֹצָא מַיִם אֲשֶׁר לֹא יְכַזְּבוּ מֵימָיו" (ישעיהו נח, יא). זַכָּאָה חוּלָקָנָא דְּזָכִינָן וְשָׁתִינָן מִמַּיִין דִּילָךְ, אשרי חלקינו שזכינו ושתינו ממי החכמה שלך שנאמר בהם, דְּאִתְּמָר בְּהוּ "וְנֹזְלִים מִן לְבָנוֹן" (שיר השירים ד, טו). דָּא חָכְמָה סְתִימָאָה דְּמִתָּמָן נָפְקַת אוֹרָיְתָא. לבנון הוא סוד החכמה סתימאה שמשם יוצאת התורה, שהוא וְדָא ל"ב נו"ן, ל"ב נְתִיבוֹת חָכְמָה, נ' שַׁעֲרֵי בִּינָה, דְּכֹלָּא כָּלִיל בְּאוֹרַיְתָא וַדַּאי שהכל כלול בתורה ודאי:
תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא שִׁתִּין וּתְרֵין
> עתידים המדריגות שהתקלקלו לחזור לתיקונם ומקומם ויותר – בכח משה רע"ה.
קָם אַבְרָהָם פָּתַח וְאָמַר "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" (דברים לד, יב) דָּא מֹשֶׁה רַעֲיָא מְהֵימְנָא דְּיֵקוּם לְאַעַבְרָא רַע מֵעָלְמָא. זה משה הרועה הנאמן שיקום להעביר את הרע מן העולם, וזה סוד וְרָזָא דָּא "וַיְהִי לְמַטֶּה בְּכַפּוֹ" (שמות ד, ד). דֶּאֱלֹהִים אֲחֵרִים מֵאֱלֹהִים דִּקְדוּשָּׁה אִשְׁתַּלְשְׁלוּ לְתַתָּא. שאלוהים אחרים יצאו מתוקף גבורות אלוהים של הקדושה וירדו והשתלשלות למטה מתחת לעולם העשיה וְכֵיוָן דְּתָבִין שָׁרָשִׁין וְאָסְפִין מִילִין לְגַבַּיְיהוּ, רַע אִתְעַבַּר (דף קכ' עמוד ב') וְטָבָא אִתְכְּלִיל לְעֵילָא. וכיוון שבעת התיקון חוזרים השורשים למקומם ואוספים את הדברים למקומם, הרע יעבור והטוב יוכלל למעלה. מָאן עָבֵיד דָּא? מי עושה זה? אֶלָּא יָד הַחֲזָקָה וַדַּאי. וכל זה נכלל בסוד הפסוק וְכָל דָּא אִתְּמָר בֵּיהּ "מַה שֶּׁהָיָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה" (קהלת א, ט), ראשי תיבות מש"ה, שישוב באחרית הימים לגמור התיקון. כַּמָּה דַּהֲוָה עַד לָא חָב אָדָם. כמו שהיה לפי שחטא האדם הראשון.
"וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל", בִסְלִיקוּ אַחֲרִינָא דְּאִסְתַּלַּק עָלְמָא סְלִיקוּ בָּתַר סְלִיקוּ יַתִּיר מִכַּמָּה דַּהֲוָה נָמֵי: בעליות אחרות שיעלה העולם – עליה אחר עליה – יותר ממה שהיה קודם לכן.
תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא שִׁתִּין וּתְלַת
> משה רע"ה זמין להשלים את תיקון ישראל בגבורה, לזכות את הצדיקים.
וְעוֹד "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" (דברים לד, יב) דָּא מֹשֶׁה דְּזָמִין לְמֵיתֵי לְמֵיהַב חֵילָא לְצַדִּיקָיָא לְקַבְּלָא אַגְרֵיהוֹן. זה משה שמזומן לשוב לעתיד לבוא ולתת כוח לצדיקים שיקבלו את שכרם דְּהָא תַּרְעִין פְּתִיחִין אִינוּן סַגִּי, וְכַמָּה בִּרְכָאָן נָפְקִין בְּרִוְחָא לְעָלְמָא, וּצְרִיכִין אִינוּן לְאִתְתַּקְּנָא מִזְדַּמְּנָן לְקִבְלֵיהּ לְקַבְּלָא לֵיהּ. שבזמן התיקון, שערים גדולים פתוחים, והרבה ברכות יוצאות ברווח לעולם, וצריכים הצדיקים להיתקן ולהתכונן כנגדם כדי שיקבלו שכרם.
> בתיקון יעלו הצדיקים למדרגת המלאכים, ויזכו לטוב בכח יכולתם לעמוד כנגד הגבורות.
"וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל", דְּיֵיכְלוּן לְמֵיקָם בְּהַהוּא גְּבוּרָה עִלָּאָה, דְּבַהּ מִתְדַּבְּרָן מַלְאָכַיָּא. שיוכלו הצדיקים לעמוד באותה הגבורה העליונה שבה מונהגים המלאכים. דִּבְנֵי נָשָׁא אִתְּמָר בְּהוּ על בני האדם נאמר, "וְאַל תָּבוֹא בְמִשְׁפָּט אֶת עַבְדֶּךָ" (תהלים קמג, ב). אֲבָל בְּהַהוּא זִמְנָא הָכִי יִתְתַּקְּנָן עַד דְּיֵיכְלוּן לְמֵיקָם בַּהּ. אבל באותו זמן יתוקנו הצדיקים, עד שיוכלו לעמוד בגבורה הזו. וּשְׁלֹמֹה מַלְכָּא בָּעָא לְאִתְתַּקְּנָא בְּתִיקּוּנָא דָּא, ושלמה המלך רצה להיתקן בתיקון הזה כמו שנאמר דִּכְתִיב "אֵין כֶּסֶף" (מלכים א' י, כא) וְכוּ' שכסף רומז על החסד, והוא רצה להתקן בכח הגבורה. אֲבָל לָא סָלִיק בִּידֵיהּ. אֶלָּא לְזִמְנָא דְּאָתֵי יִסְתַּלַּק וַדַּאי: אבל לא עלה בידו אלא לעתיד לבוא, שיעלה התיקון וודאי.
תפילה קפ"א מתוך "תקט"ו תפילות"
תפילה קפ"א: תפלה על בנין חומות המרכבה העליונה שנחרבו עם חרבן חומות ירושלים. ובכח היחוד שיתגלה לע"ל יבנו העליונים והתחתונים כאחד.
אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. סִדְרֵי הַמֶּרְכָּבָה שֶׁלְּךָ סִדַּרְתָּ לְמַעְלָה לְגַלּוֹת בָּהּ אוֹר כְּבוֹדְךָ, וְנֶאֶמַר בָּה "רֶכֶב אֱלֹהִים רִבּוֹתַיִם אַלְפֵי שִׁנְאָן", וְהֵם כ"ב אוֹתִיּוֹת שֶׁנַּעֲשִׂים ר"כ כ"ב, רֶכֶ"ב, וְהֵם שְׁנֵי רְבָבוֹת וּשְׁנֵי אֲלָפִים, רִבּוֹתַיִם אַלְפֵי שִׁנְאָן. וְכַמָּה צֵרוּפִים מִצְטָרְפִים בֵּינֵיהֶם שֶׁהֵם פִּרְקֵי הַמֶּרְכָּבָה, וְכֻלָּם עוֹמְדִים בְּסִדּוּר שָׁלֵם אֵלֶּה לְמַעְלָה וְאֵלֶּה לְמַטָּה, כְּשֶׁכֻּלָּם מְאִירִים הֲרֵי בִּנְיָן שָׁלֵם עוֹמֵד בְּתִקּוּנוֹ. וְהֵם חוֹמוֹת הַמֶּרְכָּבָה, וּבֵין חוֹמָה לְחוֹמָה אוֹר כְּבוֹדְךָ מִתְגַּלֶּה, וּמֵהֶם כֹּהֲנִים קְדוֹשִׁים עִמְּךָ שֶׁנֶאֱמַר בָּהֶם "אַךְ צַדִּיקִים יוֹדוּ לִשְׁמֶךָ יֵשְׁבוּ יְשָׁרִים אֶת פָּנֶיךָ", וְזֶה "וְנָתַתִּי לְךָ מְהַלְּכִים בֵּין הָעוֹמְדִים הָאֵלֶּה", שֶׁאֵלֶּה הַחוֹמוֹת עוֹמְדִים בְּקִיּוּמָם מִכָּאן וּמִכָּאן וּבֵינֵיהֶם יֵשׁ מְהַלְּכִים לְנִשְׁמוֹת חֲסִידֶיךָ, וְאֵלֶּה הֵם שֶׁנֶאֱמַר בָּהֶם "עַל חֹמֹתַיִךְ יְרוּשָׁלַיִם הִפְקַדְתִּי שֹׁמְרִים", וְזֶה "תִּבְנֶה חוֹמוֹת יְרוּשָׁלַיִם", יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל מַעְלָה וִירוּשָׁלַיִם שֶׁל מַטָּה בְּסֵדֶר זֶה מְתֻקָּנִים שֶׁהֲרֵי הַמֶּרְכָּבָה שֶׁלְּךָ לְהָאִיר בָּהֶם אוֹרְךָ לְכָל הָעוֹלָמוֹת.
וּבְשָׁעָה שֶׁנֶּחֱרַב הַבַּיִת נֶאֱמַר "וַיַאֲבֶל חֵל וְחוֹמָה", וְזֶה "חִלֵּל מַמְלָכָה וְשָׂרֶיהָ", שֶׁהֲרֵי כָּל אֵלֶּה הַחוֹמוֹת נִשְׁבְּרוּ וְאֵינָם עוֹמְדִים עַל קִיּוּמָם עַד שֶׁתַּחֲזִירֵם לְהַעֲמִידָם עֲמִידַת עוֹלָם שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָהֶם עוֹד נְפִילָה, בְּמָּה? אֶלָּא "הֵיטִיבָה בִּרְצוֹנְךָ אֶת צִיּוֹן תִּבְנֶה חוֹמוֹת יְרוּשָׁלַיִם". זֶה רְצוֹן הָעֶלְיוֹן, יִחוּד שֶׁלְּךָ, אֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא – רָצוֹן וַדַּאי, שֵׁם שֶׁלְּךָ שֶׁבּוֹ "יְהֹוָה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד", וְהוּא שְׁמ"וֹ וְהוּא רָצוֹ"ן. בְּיִחוּדְךָ זֶה תִּהְיֶה בּוֹנֶה חוֹמוֹת הָאֵלֶּה שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָהֶם חֻרְבָּן. וּכְמוֹ שֶׁיִּהְיוּ נִבְנִים לְמַעְלָה, כֵּן יִתְגַּלּוּ לְמַטָּה, וְיֵעָשֶׂה הַכֹּל חִבּוּר אֶחָד לִהְיוֹת יִחוּד שֶׁלְּךָ מִתְגַּלֶּה בְּכָל הָעוֹלָמוֹת כְּאֶחָד, "יְרוּשָׁלַיִם הַבְּנוּיָה כְּעִיר" וכו'.
רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים. תִּקָּרֵא יְרוּשָׁלַיִם עִיר הָאֱמֶת, שֶׁהֲרֵי בָּאֱמֶת שֶׁלְּךָ תִּבְנֶה אוֹתָהּ בְּיִחוּד שֶׁאֵין בּוֹ שֵׁנִי, מִיָּד "שֹׁמֵר אֱמֶת לְעוֹלָם", "יִמְלֹךְ יְהֹוָה לְעוֹלָם אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן" וכו'.
רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים. לְךָ אֲנַחְנוּ מְקַוִּים, לְיִחוּדְךָ שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ סִיּוּעַ מִשּׁוּם בְּרִיָּה, אֶלָּא בֶּאֱמֶת וּבִצְדָקָה תּוֹשִׁיעַ לְיִשְׂרָאֵל – זֶה יִחוּד שֶׁלְּךָ שֶׁהוּא אֱמֶת לְהִתְגַּלּוֹת בְּיִחוּד קוּדְשָא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵהּ שֶׁשָּׁם אַתָּה מוֹרִיד יִחוּדְךָ, בֶּאֱמֶת וּבִצְדָקָה, וַדַּאי, וְכֵן תְּתַקֵּן לְיִשְׂרָאֵל שֶׁהֵם מְקַוִּים לְךָ לְהַעֲבִיר מֵהֶם כָּל כָּזָב וְיֵאָמֵר בָּהֶם "שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל לֹא יַעֲשׂוּ עַוְלָה וְלֹא יְדַבְּרוּ כָזָב", כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ רְאוּיִים לְהִתַּקֵּן בְּאוֹר יִחוּדְךָ, יְהֹוָה אַל תְּאַחַר, לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהֹוָה.