תיקון היחוד היומי
תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא
תוספתא תקונא רביעאה
בְּרֵאשִׁית תַּמָּן יֵ"שׁ, "לְהַנְחִיל אֹהֲבַי יֵשׁ וְאֹצְרֹתֵיהֶם אֲמַלֵּא" (משלי ח, כא), וּבְגִין דְּתַמָּן אוֹצָר דְּאִיהִי יִרְאַת יְהֹוָה, מִנֵּיהּ אִתְמַלְיָא לְצַדִּיקַיָּא, וְאִינוּן דָּחֲלִין לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יָרְתִין הַאי יֵשׁ. וְעִרְבוּבְיָא בִישָׁא לָא הֲווֹ דָחֲלִין לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אֶלָּא בְגִין עוּתְרָא, וַהֲווֹ מְנַסִּין לֵיהּ, כְּגַוְונָא דָא "הֲיֵשׁ יְהֹוָה בְּקִרְבֵּנוּ אִם אָיִן" (שמות יז, ז), וְכָל אִינוּן דִּמְנַסִּין לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְדָחֲלִין לֵיהּ בְּעוּתְרָא וְלָא דָחֲלִין מִנֵּיהּ בַּעֲנִיּוּתָא כְּמוֹ בְּעוּתְרָא, לַאו אִינוּן אֶלָּא עִרְבוּבְיָא בִישָׁא, דְּאִית יִרְאָה וְאִית יִרְאָה, אִית אַהֲבָה וְאִית אַהֲבָה. אִית מָאן דְּדָחִיל לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּגִין דְּיֵחוּן בְּנוֹי אוֹ דְלָא נָחִית לַעֲנִיּוּתָא, אוֹ דְרָחִים לֵיהּ בְּגִין דִּיְהִיב לֵיהּ עוּתְרָא, וּמְנַסֶּה לֵיהּ כְּגוֹן נַעֲבֵיד הַאי פִּקּוּדָא הָכִי, וְנֶחזֵי "הֲיֵשׁ יְהֹוָה בְּקִרְבֵּנוּ" (שמות יז, ז) וְיָהִיב לָן אַגְרָא בְגִינֵיהּ "אִם אָיִן" (שם), דְּאִי לָא יָהִיב לֵיהּ אַגְרָא בְגִינָהָא לָא רָחִים לֵיהּ, וְלָא יָהִיב לֵיהּ צְדָקָה וְלָא יַעֲבִיד פִּקּוּדָא, וּמְנַסֵּי לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּכָל פִּקּוּדָא וְעוֹבָדָא, בְּוַדַּאי הַאי אִיהוּ מֵאִלֵּין עִרְבוּבְיָא בִישָׁא, דְאִתְּמַר בְּהוֹן "הֲיֵשׁ יְהֹוָה בְּקִרְבֵּנוּ אִם אָיִן" (שמות יז, ז).
אֶלָּא רְחִימוּ וּדְחִילוּ דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, שְׁלִים בְּכָל פִּקּוּדָא וּפִקּוּדָא דְעָבִיד, בֵּין דִּיְהִיב לֵיהּ אַגְרָא בְטִיבוּ בֵין דְּלָא יְהִיב לֵיהּ, וּבְגִין דָּא מַנִּי בְאוֹרַיְיתָא "וְאָהַבְתָּ אֵת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ" (דברים ו, ה), וְאוּקְמוּהוּ קַדְמָאִין, 'אִם חָבִיב עָלֶיךָ נַפְשְׁךָ מִמָּמוֹנְךָ' לְכַךְ נֶאֱמַר "וּבְכָל נַפְשְׁךָ", וְאִם חָבִיב עָלֶיךָ מָמוֹנְךָ מִנַּפְשְׁךָ לְכַךְ נֶאֱמַר "וּבְכָל מְאֹדֶךָ". דְּאִית בַּר נַשׁ דְּצַלִּי וְאָזִיל בְּכָל פִּקּוּדִין דְּלָא יָהִיב עֲלַיְיהוּ אַגְרָא, וְאִם הֲוָה יָהִיב אַגְרָא עֲלַיְיהוּ לָא הֲוָה עָבִיד לוֹן, דְּוַדַּאי סַגִּיאִין אִינוּן מִבְּנֵי נָשָׁא דְאִינוּן עֲתִירִין בְּעוּתְרָא סַגִּיא, וְאִינוּן חֲבִיבִין עוּתְרָא דִלְהוֹן יַתִּיר מִנִּשְׁמָתָא דִלְהוֹן, דְּעוּתְרָא דְנַפְשָׁא אִיהוּ פִּקּוּדִין טָבִין בְּעָלְמָא דְאָתֵי, וְעוּתְרָא דְגוּפָא מָמוֹנָא וְעִדּוּנָא בְעָלְמָא דֵין.
וְאִינוּן דִּמְחַבְבִין מָמוֹנָא מִנַּפְשָׁא, אִם הֲווֹ יָהֲבִין לֵיהּ כָּל אוֹרַיְיתָא בְּמֵאָה זוּזֵי לָא הֲווֹ יָהֲבִין לְהוּ בְּגִינָהּ, בְּגִין דְּמָמוֹנָא חָבִיב עֲלַיְיהוּ מִנַּפְשָׁא, וּמַה דְּדָחִיל וְרָחִים לֵיהּ לַאו אִיהוּ אֶלָּא בְגִין מָמוֹנָא, הַאי דְּשַׁוִּי מָמוֹנָא עִקָּרָא וְאוֹרַיְיתָא דְרָחִים קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא טָפֵל, הַאי רְחִימוּ וּדְחִילוּ לָא חָשִׁיב לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אֶלָּא עִקָּרָא דִרְחִימוּ וּדְחִילוּ דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְאַף עַל גַּב דְּאִיהוּ רָחִים מָמוֹנֵיהּ מִנַּפְשֵׁיהּ, דְּיִרְחֵים לֵיהּ בְּמָמוֹנֵיהּ, בַּמֶּה דְּאִיהוּ חָשִׁיב עֲלֵיהּ, וְלָא בְטָפֵל דִּילֵיהּ, לְכַךְ נֶאֱמַר "וּבְכָל מְאֹדֶךָ", וְכֵן מָאן דְּחָשִׁיב נַפְשֵׁיהּ מִמָּמוֹנֵיהּ, וַהֲוָה יָהֵיב כָּל מָמוֹנָא דְעָלְמָא וְלָא הֲוָה נָזִיק אֲפִילוּ בְּאֵבָרָא זְעִירָא דְאִית בֵּיהּ, לְכַךְ נֶאֱמַר "וּבְכָל נַפְשְׁךָ" בְּמַאי דְרָחִים לֵיהּ.
במידה ויש שמות שמופיעים בצבע אדום ו/או ר"ת – אין להוציא אותם בפה – אלא רק לקרא בעינים
בְּרֵאשִׁית תַּמָּן יֵ"שׁ, "לְהַנְחִיל אֹהֲבַי יֵשׁ וְאֹצְרֹתֵיהֶם אֲמַלֵּא" (משלי ח, כא), וּבְגִין דְּתַמָּן אוֹצָר דְּאִיהִי יִרְאַת יְהֹוָה, מִנֵּיהּ אִתְמַלְיָא לְצַדִּיקַיָּא, בְּרֵאשִׁית, שָׁם יֵ"שׁ, לְהַנְחִיל אֹהֲבַי יֵשׁ וְאֹצְרֹתֵיהֶם אֲמַלֵּא, וּמִשּׁוּם שֶׁשָּׁם אוֹצָר, שֶׁהִיא יִרְאַת יהו"ה, מִמֶּנּוּ מִתְמַלֵּא לַצַּדִּיקִים, וְאִינוּן דָּחֲלִין לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יָרְתִין הַאי יֵשׁ. וְעִרְבוּבְיָא בִישָׁא לָא הֲווֹ דָחֲלִין לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אֶלָּא בְגִין עוּתְרָא, וַהֲווֹ מְנַסִּין לֵיהּ, וְאוֹתָם יִרְאֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹרְשִׁים הַיֵּשׁ הַזֶּה, וְעֵרֶב רַב הָרָע לֹא הָיוּ פוֹחֲדִים מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶלָּא בִּשְׁבִיל הָעֹשֶׁר, וְהָיוּ מְנַסִּים אוֹתוֹ, כְּגַוְונָא דָא "הֲיֵשׁ יְהֹוָה בְּקִרְבֵּנוּ אִם אָיִן" (שמות יז, ז), כְּמוֹ זֶה: הֲיֵשׁ יהו"ה בְּקִרְבֵּנוּ אִם אָיִן, וְכָל אִינוּן דִּמְנַסִּין לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְדָחֲלִין לֵיהּ בְּעוּתְרָא וְלָא דָחֲלִין מִנֵּיהּ בַּעֲנִיּוּתָא כְּמוֹ בְּעוּתְרָא, לַאו אִינוּן אֶלָּא עִרְבוּבְיָא בִישָׁא, וְכָל אוֹתָם שֶׁמְּנַסִּים אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּפוֹחֲדִים מִמֶּנּוּ בְּעֹשֶׁר, וְלֹא יְרֵאִים מִמֶּנּוּ בַּעֲנִיּוּת כְּמוֹ בְעֹשֶׁר, אֵינָם אֶלָּא עִרְבּוּב רַע, דְּאִית יִרְאָה וְאִית יִרְאָה, אִית אַהֲבָה וְאִית אַהֲבָה.
אִית מָאן דְּדָחִיל לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּגִין דְּיֵחוּן בְּנוֹי אוֹ דְלָא נָחִית לַעֲנִיּוּתָא, אוֹ דְרָחִים לֵיהּ בְּגִין דִּיְהִיב לֵיהּ עוּתְרָא, וּמְנַסֶּה לֵיהּ כְּגוֹן שֶׁיֵּשׁ יִרְאָה וְיֵשׁ יִרְאָה, יֵשׁ אַהֲבָה וְיֵשׁ אַהֲבָה, יֵשׁ מִי שֶׁיָּרֵא מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּדֵי שֶׁיָּחוֹן אֶת בָּנָיו, אוֹ שֶׁלֹּא יֵרֵד לַעֲנִיּוּת, אוֹ שֶׁאוֹהֵב אוֹתוֹ כְּדֵי שֶׁיִּתֵּן לוֹ עֹשֶׁר, וּמְנַסֶּה אוֹתוֹ כְּמוֹ: נַעֲבֵיד הַאי פִּקּוּדָא הָכִי, וְנֶחזֵי "הֲיֵשׁ יְהֹוָה בְּקִרְבֵּנוּ" (שמות יז, ז) וְיָהִיב לָן אַגְרָא בְגִינֵיהּ "אִם אָיִן" (שם), נַעֲשֶׂה אֶת הַמִּצְוָה הַזּוֹ כָּךְ, וְנִרְאֶה הֲיֵשׁ יהו"ה בְּקִרְבֵּנוּ וְנוֹתֵן לָנוּ שָׂכָר בַּעֲבוּרָהּ אִם אַיִן, דְּאִי לָא יָהִיב לֵיהּ אַגְרָא בְגִינָהָא לָא רָחִים לֵיהּ, וְלָא יָהִיב לֵיהּ צְדָקָה וְלָא יַעֲבִיד פִּקּוּדָא, שֶׁאִם לֹא יִתֵּן לוֹ שָׂכָר בִּשְׁבִיל זֶה, אֵינוֹ אוֹהֵב אוֹתוֹ, וְלֹא נוֹתֵן לוֹ צְדָקָה וְלֹא יַעֲשֶׂה מִצְוָה, וּמְנַסֵּי לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּכָל פִּקּוּדָא וְעוֹבָדָא, בְּוַדַּאי הַאי אִיהוּ מֵאִלֵּין עִרְבוּבְיָא בִישָׁא, דְאִתְּמַר בְּהוֹן "הֲיֵשׁ יְהֹוָה בְּקִרְבֵּנוּ אִם אָיִן" (שמות יז, ז) וּמְנַסֶּה אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּכָל מִצְוָה וּמַעֲשֶׂה, וַדַּאי זֶהוּ מֵאוֹתָם עֵרֶב רַב שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם הֲיֵשׁ יהו"ה בְּקִרְבֵּנוּ אִם אָיִן.
אֶלָּא רְחִימוּ וּדְחִילוּ דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, שְׁלִים בְּכָל פִּקּוּדָא וּפִקּוּדָא דְעָבִיד, בֵּין דִּיְהִיב לֵיהּ אַגְרָא בְטִיבוּ בֵין דְּלָא יְהִיב לֵיהּ, אֶלָּא אַהֲבָה וְיִרְאָה שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שָׁלֵם בְּכָל מִצְוָה וּמִצְוָה שֶׁעוֹשֶׂה, בֵּין שֶׁיִּתֵּן לוֹ שָׂכָר בְּטוֹב, בֵּין שֶׁלֹּא נוֹתֵן לוֹ, וּבְגִין דָּא מַנִּי בְאוֹרַיְיתָא "וְאָהַבְתָּ אֵת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ" (דברים ו, ה), וּמִשּׁוּם זֶה צִוָּה בַּתּוֹרָה וְאָהַבְתָּ אֵת יהו"ה אֱלֹהֶי"ךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ, וְאוּקְמוּהוּ קַדְמָאִין, 'אִם חָבִיב עָלֶיךָ נַפְשְׁךָ מִמָּמוֹנְךָ' לְכַךְ נֶאֱמַר "וּבְכָל נַפְשְׁךָ", וְאִם חָבִיב עָלֶיךָ מָמוֹנְךָ מִנַּפְשְׁךָ לְכַךְ נֶאֱמַר "וּבְכָל מְאֹדֶךָ" וּפֵרְשׁוּהוּ הַקַּדְמוֹנִים אִם חָבִיב עָלֶיךָ נַפְשְׁךָ מִמָּמוֹנְךָ, לְכָךְ נֶאֱמַר בְּכָל נַפְשְׁךָ, וְאִם חָבִיב עָלֶיךָ מָמוֹנְךָ מִנַּפְשְׁךָ, לְכָךְ נֶאֱמַר בְּכָל מְאֹדֶךָ, דְּאִית בַּר נַשׁ דְּצַלִּי וְאָזִיל בְּכָל פִּקּוּדִין דְּלָא יָהִיב עֲלַיְיהוּ אַגְרָא, וְאִם הֲוָה יָהִיב אַגְרָא עֲלַיְיהוּ לָא הֲוָה עָבִיד לוֹן, שֶׁיֵּשׁ אָדָם שֶׁמִּתְפַּלֵּל וְהוֹלֵךְ בְּכָל הַמִּצְווֹת שֶׁלֹּא נוֹתֵן עֲלֵיהֶם שָׂכָר, וְאִם הָיָה נוֹתֵן שָׂכָר עֲלֵיהֶם, לֹא הָיָה עוֹשֶׂה אוֹתָם, דְּוַדַּאי סַגִּיאִין אִינוּן מִבְּנֵי נָשָׁא דְאִינוּן עֲתִירִין בְּעוּתְרָא סַגִּיא, וְאִינוּן חֲבִיבִין עוּתְרָא דִלְהוֹן יַתִּיר מִנִּשְׁמָתָא דִלְהוֹן, שֶׁוַּדַּאי רַבִּים הֵם בְּנֵי הָאָדָם שֶׁעֲשִׁירִים בְּעֹשֶׁר רַב, וְהֵם מְחַבְּבִים אֶת עָשְׁרָם יוֹתֵר מִנִּשְׁמָתָם, דְּעוּתְרָא דְנַפְשָׁא אִיהוּ פִּקּוּדִין טָבִין בְּעָלְמָא דְאָתֵי, וְעוּתְרָא דְגוּפָא מָמוֹנָא וְעִדּוּנָא בְעָלְמָא דֵין, שֶׁעָשְׁרָהּ שֶׁל הַנֶּפֶשׁ הִיא מִצְווֹת טוֹבוֹת בָּעוֹלָם הַבָּא, וְעֹשֶׁר שֶׁל הַגּוּף – מָמוֹן וְעִדּוּן בָּעוֹלָם הַזֶּה.
וְאִינוּן דִּמְחַבְבִין מָמוֹנָא מִנַּפְשָׁא, אִם הֲווֹ יָהֲבִין לֵיהּ כָּל אוֹרַיְיתָא בְּמֵאָה זוּזֵי לָא הֲווֹ יָהֲבִין לְהוּ בְּגִינָהּ, בְּגִין דְּמָמוֹנָא חָבִיב עֲלַיְיהוּ מִנַּפְשָׁא, וְאוֹתָם שֶׁמְּחַבְּבִים מָמוֹן מֵהַנֶּפֶשׁ, אִם הָיוּ נוֹתְנִים לוֹ כָּל הַתּוֹרָה בְּמֵאָה זוּזִים, לֹא הָיוּ נוֹתְנִים אוֹתָם בִּשְׁבִילָהּ, מִשּׁוּם שֶׁהַמָּמוֹן חָבִיב עֲלֵיהֶם מֵהַנֶּפֶשׁ, וּמַה דְּדָחִיל וְרָחִים לֵיהּ לַאו אִיהוּ אֶלָּא בְגִין מָמוֹנָא, וּמַה שֶּׁיָּרֵא וְאוֹהֵב אוֹתוֹ, אֵינוֹ אֶלָּא בִּשְׁבִיל הַמָּמוֹן. הַאי דְּשַׁוִּי מָמוֹנָא עִקָּרָא וְאוֹרַיְיתָא דְרָחִים קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא טָפֵל, הַאי רְחִימוּ וּדְחִילוּ לָא חָשִׁיב לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, זֶה שֶׁשָּׂם אֶת הַמָּמוֹן עִקָּר, וְהַתּוֹרָה שֶׁאוֹהֵב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא טָפֵל, הָאַהֲבָה וְהַיִּרְאָה הַזּוֹ לֹא מַחֲשִׁיב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֶלָּא עִקָּרָא דִרְחִימוּ וּדְחִילוּ דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְאַף עַל גַּב דְּאִיהוּ רָחִים מָמוֹנֵיהּ מִנַּפְשֵׁיהּ, דְּיִרְחֵים לֵיהּ בְּמָמוֹנֵיהּ, בַּמֶּה דְּאִיהוּ חָשִׁיב עֲלֵיהּ, וְלָא בְטָפֵל דִּילֵיהּ, אֶלָּא הָעִקָּר שֶׁל הָאַהֲבָה וְהַיִּרְאָה שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁאַף עַל גַּב שֶׁהוּא אוֹהֵב מָמוֹנוֹ מִנַּפְשׁוֹ, שֶׁיֹּאהַב אוֹתוֹ בְּמָמוֹנוֹ, בְּמַה שֶּׁהוּא חָשׁוּב עָלָיו, וְלֹא בְטָפֵל שֶׁלּוֹ, לְכַךְ נֶאֱמַר "וּבְכָל מְאֹדֶךָ", וְכֵן מָאן דְּחָשִׁיב נַפְשֵׁיהּ מִמָּמוֹנֵיהּ, וַהֲוָה יָהֵיב כָּל מָמוֹנָא דְעָלְמָא וְלָא הֲוָה נָזִיק אֲפִילוּ בְּאֵבָרָא זְעִירָא דְאִית בֵּיהּ, לְכַךְ נֶאֱמַר "וּבְכָל נַפְשְׁךָ" בְּמַאי דְרָחִים לֵיהּ, לְכָךְ נֶאֱמַר בְּכָל מְאֹדֶךָ. וְכָאן מִי שֶׁמַּחֲשִׁיב נַפְשׁוֹ מִמָּמוֹנוֹ, וְהָיָה נוֹתֵן כָּל הַמָּמוֹן שֶׁבָּעוֹלָם וְלֹא הָיָה נִזָּק אֲפִלּוּ בְּאֵיבָר קָטָן שֶׁיֵּשׁ בּוֹ, לְכָךְ נֶאֱמַר בְּכָל נַפְשְׁךָ, בְּמַה שֶּׁאוֹהֵב אוֹתוֹ.
תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא
פָּתַח וְאָמַר, "זֶה סֵפֶר תּוֹלְדֹת אָדָם" (בראשית ה, א). רָזָא דָּא אוֹרָיְתָא סִפְרִין אִתְפָּרְשַׁת מֵרָזָא דִּשְׁכִינְתָּא וַדַּאי. וְאָדָם כְּגַוְנָא דָּא בִּדְיוֹקְנָא עִלָּאָה אִתְבְּרֵי בְּרָזָא דְּה'. וְאִלֵּין ה' אַתְוָן דְּזֶ"ה סֵפֶ"ר, וּבְהוּ בְּהִבָּרְאָם – בְּהֵ"א בְּרָאָם, דְּכֹלָּא בְּהֵא אִתְבְּרֵי וְתַלְיָא. וְדָא "זֶה סֵפֶר תוֹלְדוֹת אָדָם", זרהפ"ס אִלֵּין ה' אַתְוָן, כְּלָלָא דְּה' סִפְרִין דְּאוֹרַיְתָא דְּמִצְטָרְפָן בְּצֵירוּפַיְיהוּ. "זֶה סֵפֶר" בְּרָזָא דְּצַדִּיק וָצֶדֶק. כְּדֵין אָפְּקִין תוֹלָדִין תוֹלְדוֹת אָדָם, כֹּלָּא בְּרָזָא דְּה' סִפְרִין וַדַּאי.
(דף קנג' עמוד ב') סִפְרָא קַדְמָאָה דָּא סִפְרָא נְהִירוּ עִלָּאָה דְּאִתְפְּשַׁט בְּדַרְגוֹי לְאַקָּמָא מִילִין דְּעָלְמָא כֻּלְהוֹ עַל תִּיקּוּנֵיהוֹן. וְהָכָא קָיְימִין ה' זִמְנִין אוֹר דְּאִינוּן כְּלָלָא דְּה' סִפְרִין. וְהָכָא תַּלְיָין כֻּלְהוֹ מִילִין דְּעָלְמָא לְמֶהֱוֵי בְּאַתְרֵיהוֹן, וְנִשְׁמָתִין דְּיִשְׂרָאֵל כְּגַוְנָא דָּא. רָזָא דְּכֻלְּהוּ אֲבָהָן קַדִּישִׁין וּשְׁבָטִין קַדִּישִׁין, כֹּלָּא תַּלְיָא הָכָא. וְחַד מְמָנָא שַׁמָּשָׁא קָאִים לְשַׁמְּשָׁא לֵיהּ וְדָא מִיכָאֵל, וּתְחוּתֵיהּ מִתְפָּרְשָׁאן תתקי"ג מְמַנָּן עִלָּאִין תַּלְיָין מֵהַאי סִפְרָא וּמְשַׁמְּשִׁין לְגַבָּהּ כִּדְקָא יָאוּת. לְבָתַר מִתְפָּרְשָׁאן מִילִין בְּרָזָא דְּפָרְשִׁיָן קְרָאֵי תֵּיבִין וְאַתְוָן.
סִפְרָא תִּנְיָנָא דָּא סִפְרָא דְּקָאִים בֵּיהּ שֵׁזָבוּתָא דְּדַרְגִין קַדִּישִׁין, לְשֵׁיזָבָא לְהוּ מֵאִינּוּן סִטְרִין בִּישִׁין דְּבַעְיָין לְאִתְתַּקְּפָא לְקִבְלַיְיהוּ. וְהָכָא תַּלְיָא רָזָא דְּאוֹרַיְתָא דְּאִתְפַּשְׁטַת בְּדָרְגָּהָא וְאִתְתַּקַפת לְמִשָּׂרֵי עַל יִשְׂרָאֵל וַדַּאי. שַׁמָּשָׁא דִּילֵיהּ גַּבְרִיאֵל ותשמ"ו מְמַנָּן אָחֲרָנִין קָיְימִין תְּחוּתֵיהּ. מִתַּמָּן מִתְפָּרְשָׁאן מִילִין בְּרָזָא דְּפָרְשִׁיָן קְרָאֵי תֵּיבִין וְאַתְוָן.
סִפְרָא תְלִיתָאָה בֵּיהּ תַּלְיָין תִּיקּוּנִין דְּתַתָּאֵי וּפוּלְחָנָא דִּלְהוֹן בְּרָזָא דְּקָרְבָּנִין וַדַּאי. שַׁמָּשָׁא דִּילֵיהּ רְפָאֵל וּתְחוּתֵיהּ שי"ז מְמַנָּן אָחֲרָנִין. וְקָרָא קַדְמָאָה בֵּיהּ קָיְימִין רָזִין דְּמַרְאוֹת (דף קנד' עמוד א') אֱלֹהִים וְדָא רמאל דעום וְכוּ', סְדָרִין דְּמִסְתַּדְּרָן לְפוּלְחָנָא דְּתַתָּאֵי וַדַּאי. לְבָתַר מִתְפָּרְשָׁאן מִילִין בְּרָזָא דְּפָרְשִׁיָן קְרָאִין תֵּיבִין וְאַתְוָן.
סִפְרָא רְבִיעָאָה דָּא חֻמָּשׁ הַפְּקוּדִים, בֵּיהּ קָיְימִין בְּמִנְיָנָא כָּל בִּרְיָין דְּעָלְמָא, כֻּלְהוֹ נִשְׁמָתִין קַדִּישִׁין וְכֻלְהוֹ מַלְאָכַיָּא. שַׁמָּשָׁא דִּילֵיהּ אוּרִיאֵל וּתְחוּתֵיהּ רמ"ח מְמַנָּן שַׁמָּשִׁין. מִתַּמָּן מִתְפָּרְשָׁאן מִילִין לְפַרְשִׁיָן קְרָאֵי תֵּיבִין וְאַתְוָן.
פָּתַח וְאָמַר, "זֶה סֵפֶר תּוֹלְדֹת אָדָם" (בראשית ה, א). רָזָא דָּא אוֹרָיְתָא סִפְרִין אִתְפָּרְשַׁת מֵרָזָא דִּשְׁכִינְתָּא וַדַּאי. סוד זה, התורה מתחלקת לחמישה ספרים, בסוד ה' אחרונה של שם שהיא השכינה ודאי, וְאָדָם כְּגַוְנָא דָּא בִּדְיוֹקְנָא עִלָּאָה אִתְבְּרֵי בְּרָזָא דְּה'. והאדם כדוגמת זה, בדיוקן עליון נברא בסוד ה-ה'. וְאִלֵּין ה' אַתְוָן דְּזֶ"ה סֵפֶ"ר, וּבְהוּ בְּהִבָּרְאָם – בְּהֵ"א בְּרָאָם, דְּכֹלָּא בְּהֵא אִתְבְּרֵי וְתַלְיָא. ואלו סוד חמש אותיות של ז"ה ספ"ר, ובהם דרשו "בהבראם" – בה' בראם. וכל הבריאה בסוד ה' נבראה ותלויה. וְדָא "זֶה סֵפֶר תוֹלְדוֹת אָדָם", זרהפ"ס אִלֵּין ה' אַתְוָן, כְּלָלָא דְּה' סִפְרִין דְּאוֹרַיְתָא דְּמִצְטָרְפָן בְּצֵירוּפַיְיהוּ. וזה "זה ספר תולדות אדם" – זֶ"ה סֵפֶ"ר אותיות זרהפ"ס אלו חמש אותיות כללות הכל ה' ספרי התורה שמצטרפים בצרופיהם. "זֶה סֵפֶר" בְּרָזָא דְּצַדִּיק וָצֶדֶק. כְּדֵין אָפְּקִין תוֹלָדִין תוֹלְדוֹת אָדָם, כֹּלָּא בְּרָזָא דְּה' סִפְרִין וַדַּאי. זה ספר: ז"ה בסוד צדיק שהוא היסוד. ספ"ר בסוד צדק שהיה מלכות. ואז יוצאים מיחודם תולדות שהם תולדות אדם, והכל בסוד ה' ספרים ודאי.
(דף קנג' עמוד ב') סִפְרָא קַדְמָאָה דָּא סִפְרָא נְהִירוּ עִלָּאָה דְּאִתְפְּשַׁט בְּדַרְגוֹי לְאַקָּמָא מִילִין דְּעָלְמָא כֻּלְהוֹ עַל תִּיקּוּנֵיהוֹן. ספר הראשון בראשית, זה הספר בו האור העליון שמתפשט במדרגותיו להעמיד דברי העולם כולם על מקומם. וְהָכָא קָיְימִין ה' זִמְנִין אוֹר דְּאִינוּן כְּלָלָא דְּה' סִפְרִין. וכאן נמצאים בפרשת היום הראשון ה' פעמים אור שהם כללות הה' ספרים. וְהָכָא תַּלְיָין כֻּלְהוֹ מִילִין דְּעָלְמָא לְמֶהֱוֵי בְּאַתְרֵיהוֹן, וְנִשְׁמָתִין דְּיִשְׂרָאֵל כְּגַוְנָא דָּא. וכאן תלויים כל דברי העולם להיות במקומם, ונשמות ישראל כעניין זה. רָזָא דְּכֻלְּהוּ אֲבָהָן קַדִּישִׁין וּשְׁבָטִין קַדִּישִׁין, כֹּלָּא תַּלְיָא הָכָא. וסוד כל האבות הקדושים והשבטים הקדושים – הכל תלוי כאן. וְחַד מְמָנָא שַׁמָּשָׁא קָאִים לְשַׁמְּשָׁא לֵיהּ וְדָא מִיכָאֵל, וּתְחוּתֵיהּ מִתְפָּרְשָׁאן תתקי"ג מְמַנָּן עִלָּאִין תַּלְיָין מֵהַאי סִפְרָא וּמְשַׁמְּשִׁין לְגַבָּהּ כִּדְקָא יָאוּת. וממונה אחד עומד כאן לשמש את הספר ושמו מיכאל, ותחתיו נחלקים תתקי"ג ממונים עליונים כמנין בראשי"ת, התלויים מזה הספר ומשמשים אותה כמו שראוי. לְבָתַר מִתְפָּרְשָׁאן מִילִין בְּרָזָא דְּפָרְשִׁיָן קְרָאֵי תֵּיבִין וְאַתְוָן. אחר כך, מתחלקים הדברים בסוד הפרשיות הפסוקים המילים והאותיות.
סִפְרָא תִּנְיָנָא דָּא סִפְרָא דְּקָאִים בֵּיהּ שֵׁזָבוּתָא דְּדַרְגִין קַדִּישִׁין, לְשֵׁיזָבָא לְהוּ מֵאִינּוּן סִטְרִין בִּישִׁין דְּבַעְיָין לְאִתְתַּקְּפָא לְקִבְלַיְיהוּ. הספר השני – שמות, זה ספר שעומדת בו הצלת המדרגות הקדושות, להצילם מאלה הצדדים הטמאים שרוצים להתגבר כנגדם ולינוק מהם. וְהָכָא תַּלְיָא רָזָא דְּאוֹרַיְתָא דְּאִתְפַּשְׁטַת בְּדָרְגָּהָא וְאִתְתַּקַפת לְמִשָּׂרֵי עַל יִשְׂרָאֵל וַדַּאי. וכאן תלוי סוד התורה שמתפשטת במדרגותיה ומתחזקת לשרות על ישראל ודאי, ובכוחה הם גם ניצולים מאותם הצדדים הטמאים ודאי. שַׁמָּשָׁא דִּילֵיהּ גַּבְרִיאֵל ותשמ"ו מְמַנָּן אָחֲרָנִין קָיְימִין תְּחוּתֵיהּ. השמש שלה הוא גבריאל, ו-תשמ"ו ממונים אחרים כמנין שמו"ת עומדים תחתיו. מִתַּמָּן מִתְפָּרְשָׁאן מִילִין בְּרָזָא דְּפָרְשִׁיָן קְרָאֵי תֵּיבִין וְאַתְוָן. ומשם נחלקים הדברים בסוד הפרשיות הפסוקים המילים והאותיות.
סִפְרָא תְלִיתָאָה בֵּיהּ תַּלְיָין תִּיקּוּנִין דְּתַתָּאֵי וּפוּלְחָנָא דִּלְהוֹן בְּרָזָא דְּקָרְבָּנִין וַדַּאי. הספר השלישי – ויקרא, בו תלויים תיקוני התחתונים והעבודה שלהם בסוד הקורבנות ודאי. שַׁמָּשָׁא דִּילֵיהּ רְפָאֵל וּתְחוּתֵיהּ שי"ז מְמַנָּן אָחֲרָנִין. השמש שלה הוא רפאל, ותחתיו נמצאים שי"ז ממונים אחרים כמנין ויקר"א. וְקָרָא קַדְמָאָה בֵּיהּ קָיְימִין רָזִין דְּמַרְאוֹת [אֱלֹהִים] הפסוק הראשון בו עומדים סודות מראות אלהים, (דף קנד' עמוד א') אֱלֹהִים וְדָא רמא"ל דעו"ם וְכוּ', סְדָרִין דְּמִסְתַּדְּרָן לְפוּלְחָנָא דְּתַתָּאֵי וַדַּאי. הפסוק הראשון בו עומדים סודות של מראות אלוהים, ואלה יוצאים מחילוף צרופי אותיות "…מועד לאמר" וזם רמא"ל דעו"ם וכו', שהם סדרים שמסתדרים לעבודת תחתונים ודאי. לְבָתַר מִתְפָּרְשָׁאן מִילִין בְּרָזָא דְּפָרְשִׁיָן קְרָאִין תֵּיבִין וְאַתְוָן. אחר כך, מתחלקים הדברים בסוד הפרשיות הפסוקים המילים והאותיות.
תפילה מט"ט שרא רבא מתוך "אגרות רמח"ל"
תְּפִלַּת מט"ט שָׂרָא רַבָּא
אַדְּהָכִי הַא מְטַט' שָׂרָא רַבָּא אָתֵי. פָּתַח וְאָמַר. ר', ר', [הרמח"ל] וַדַּאי רְחִימוּתָא אִתְעָרַת כוּ'. פָּתַח וְאָמַר, מַלְכָּא עִלֲאָה בְּסִימוּ דִנְהוֹרִין חֵדְוַתָא דֵכֹלָא. הָא עַבְדָּךְ מְחַכָּאן לִימִינְךָ אַל תִּמְנָע מִינָיְיהוּ. הַא אָנָן מְצַפַּאן לִנְהוֹרָא דִיַנְהִיר בְּזִמְנָא דְתִתְדָבָּק בְּאַיַילְתֵּךְ דְבִיקוּתַא דְּלָא לְאִתְפַּרְשָׁא. מַלְכָּא קַדִּישָׁא, עַד אַן תְּהֵא אַיָּילְתָּךְ מִצְטָעַרַא בֵּשַׁלְהוֹבִין דְגָּלוּתָא, וְעַמָּךְ קַדִּישָׁא, דִבְּרִירָת לָךְ וְאִינוּן דְּבִיקִן בַּךְ וְלָא מִתְפָּרְשָׁאן – וְסַבְלִין עֲלָךְ כַּמָּה מִיתוֹת, גְּזֵרִין, וּשְׁמָדוֹת. עַד אָן יִתְיְהַבוּן בִּידָא דַּעֲבָדִין דְּמַרְדִין בָּךְ. אִתְּעַר, אִתְּעַר מַלְכָּא קַדִּישָׁא בְּגִּין תְּלַת קִיּוּמֵי עָלְמִין. וְאִי לָא תַּעֲבִיד בְּגִינַיְיהוּ – עַבִיד בְּגִין רְחִימוּתָא דִּשְׁכִינְתָּךְ דְּאַנְתְּ רָחִים לָהּ כְּנַפְשַׁךְ וְלַא תִּשְׁבּוֹק לָהּ. אֱלָהָא דְּיִשְׂרָאֵל, אֱלָהָא דְאַבְרָהָם, אֱלָהָא דְיִצְחָק, אֱלָהָא דְיַעֲקֹב, קוּם בְּתוּקְפָךְ וּפְרוֹק לְהוּ! רִבּוֹן עָלְמִין, הָקֵם שְׁכִינְתָּא, הָקֵם שְׁכִינְתָּא, עָבֵד לָהּ בִּנְיָּנָא דִּלְעָלַם, אַעְטָּר לָהּ בְּעִטְרִין נְהִירִין דְּלָא אִתְעַטְּרַת מִיוֹמָא דְּאִתְבְּרִיאוּ עָלְמִין. אַדְבַּק לָהּ בְּגַרְמָךְ דְּבֵיקוּתָא דְּלָא לְאִתְפָּרְשָׁא, וְיִנְדֵעוּן בְּכֻלְהוֹ עָלְמִין דְאֲנְתְּ אִיהוּ בִּלְחוֹדָךְ וְלֵית בַּר מִינָךְ. בְּרִיךְ שְׁמָךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמִין.
מאמר הגאולה | ממשלת השער החלונות והחרכים
השכינה תאיר באור שלא היה כמותו בסוד אור הלבנה כאור החמה וכתוצאה מכך יתעלו ישראל המדריגות עצומות מכח חיבור וגילוי אורות היחוד.
וְעַתָּה אֲפָרֵשׁ לְךָ עִיקָּר אֶחָד וְתָבִין תִּיקּוּן הָעוֹלָם – מַה תִּיקּוּן יִהְיֶה. כִּי הִנֵּה הַנְהָגַת הַתַּחְתּוֹנִים עַל יְדֵי הַתִּפְאֶרֶת וְהַמַּלְכוּת הִיא תָּמִיד, וּלְפִי הַרְבּוֹת כֹּחָם תִּהְיֶה הַהַנְהָגָה שְׁלֵימָה יוֹתֵר. וּבֶאֱמֶת הַמַּלְכוּת הִיא שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ, "וַתִּתֵּן טֶרֶף לְבֵיתָהּ וְחֹק לְנַעֲרֹתֶיהָ" (משלי לא, טו) עַל כֵּן 'עַל פִּיהָ יַחֲנוּ וְעַל פִּיהָ יִסְעוּ' (ע"פ במדבר ט, כ). וּבְהִתְגַּבֵּר אוֹרָהּ יִתְגַּבְּרוּ הֵמָּה, וּבְהֵחָלֵשׁ כֹּחָהּ נֶחֶלְשׁוּ הֵמָּה. וְנוֹדַע לָנוּ שֶׁלֶּעָתִיד יִהְיֶה תִּיקּוּנָהּ תִּיקּוּן גָּדוֹל, וְאוֹרָהּ רַב מְאֹד, וְכוֹחָהּ שֶׁלֹּא הָיָה כָּמוֹהוּ. וְעַל כֵּן גַּם יִשְׂרָאֵל יִהְיוּ בְּמַעֲלָה יְתֵירָה מְאֹד. וְעַל זֶה הָעִנְיָן נֶאֱמַר, "וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה" (ישעיהו ל, כו) כִּי לֹא תִּהְיֶה עוֹד פָּחוֹת מִמֶּנּוּ – אֶלָּא שְׁקוּלָה כָּמוֹהוּ וְאָז יִהְיוּ שְׁנֵי הַמְּלָכִים מִשְׁתַּמְּשִׁים בְּכֶתֶר אֶחָד. וְהָבֵן הֵיטֵב זֶה הָעִנְיָן כִּי הִנֵּה כָּתוּב, "נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית ה' בְּרֹאשׁ הֶהָרִים" (ישעיהו ב, ב) וְהִיא הַחָכְמָה הָעוֹמֶדֶת בְּרֹאשׁ הֶהָרִים, וְשָׁם תַּעֲלֶה הַמַּלְכוּת, וְאָז תִּשְׁרֶה הַבִּינָה עַל בָּנֶיהָ "כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ" (דברים לב, יא), וְהִיא תִּהְיֶה שָׁם כֶּתֶר לְרֹאשָׁהּ – גַּם יַחַד, אִישׁ כְּאֶחָיו. וְנוֹדַע שֶׁהַזָּכָר יִהְיֶה גָּנוּז יוֹתֵר וּפְנִימִי מֵהַנְּקֵבָה כִּי לֹא יִשְׁתַּנֶּה הַסֵּדֶר, אֶלָּא שֶׁשְּׁנֵיהֶם יִהְיֶה בִּשְׁלֵימוּתָם כָּרָאוּי, עַל כֵּן לֹא יִגְרַע אִישׁ מֵרֵעֵהוּ. וְהִנֵּה עַל זֶה הָעִנְיָן עַצְמוֹ נֶאֱמַר, "וְהָיוּ לַאֲחָדִים בְּיָדֶךָ" (יחזקאל לז, יז), וְהוּא לְמַעְלָה וּמִשְׁתַּלְשֵׁל לְמַטָּה, בִּשְׁנֵי הַמְשִׁיחִים.
וְהָבֵן בְּכָאן סוֹד, כִּי אח"ד הוּא י"ג, וּבִהְיוֹת שְׁנֵיהֶם מְתוּקָּנִים כָּרָאוּי, הִנֵּה נִמְצְאוּ י"ג מֵאוֹרוֹת לָאֶחָד, עֶשֶׂר בְּסוֹד עֶשֶׂר הַסְּפִירוֹת עַד הַחָכְמָה, ו-ג' הֵם הַכֶּתֶר וּב' הַצְּלָלִים הָעוֹמְדִים מִמַּעַל לָהֶם כַּיָּדוּעַ. וְנִמְצָא שֶׁשְּׁנֵיהֶם סוֹד אֶחָד הֵם, וְהֵם סוֹד, "ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד" (זכריה יד, ט), וּבְהִתְחַבְּרָם יַחַד נֶאֱמַר, "וְהָיוּ לַאֲחָדִים בְּיָדֶךָ" (יחזקאל לז, יז) וְנִשְׁלָם בָּם הַשֵּׁם הַקָּדוֹשׁ הוי"ה ב"ה הָעוֹלֶה ב' פַּעֲמַיִם אֶחָד.
בגלות נסתם השער וירד השפע בצימצום גדול דרך החלונות והחרכים. בגאולה יבנה השער מחדש, ויזרח אור עצום שישלוט על החלונות, וכשיפתח השער יתבטלו החלונות והחרכים ולא יזכרו.
וְעַתָּה אָשׁוּב אֲפָרֵשׁ לְךָ מַה יִהְיֶה בְּסוֹף הַדְּבָרִים בְּהַגִּיעַ עֵת מוֹעֵד קֵץ, וְעַל זֶה הַסּוֹד אָמַר אֲדוֹנֵינוּ מֹשֶׁה רַבֵּינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, "בַּצַּר לְךָ וּמְצָאוּךָ כֹּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה" (דברים ד, ל), וְדָוִד בְּהִסְתַּכְּלוּ בָּזֶה הַזְּמָן אָמַר גַּם כֵּן, "לָמָה ה' תַּעֲמֹד בְּרָחוֹק" (תהלים י, א) וְכוּ' וְהָבֵן הֵיטֵב. דַּע כִּי הִנֵּה, פֶּתַח גָּדוֹל הָיָה נִפְתָּח בָּרִאשׁוֹנָה עַל הָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה, וְהוּא הַשַּׁעַר שֶׁמִּמֶּנּוּ הָיוּ יוֹצְאִים כָּל הַבְּרָכָה וְכָל הַשָּׁלוֹם – בְּרֵיוַח וְלֹא בַּצִּמְצוּם. וְכַאֲשֶׁר גָרְמוּ הָעֲוֹנוֹת וְהַבַּיִת הַקָּדוֹשׁ חָרֵב, אָז נִסְגַר הַשַּׁעַר הַזֶּה וְנִפְתְּחוּ תַּחְתָּיו חַלּוֹנוֹת קְטַנִּים. וְהָאֱמֶת, כִּי חַלּוֹנוֹת הָאֵלֶּה הֵם מֶמְשָׁלוֹת קְטַנּוֹת מִמֶּמְשֶׁלֶת הַשַּׁעַר מְאֹד, וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר, "מַשְׁגִּיחַ מִן הַחַלֹּנוֹת מֵצִיץ מִן הַחֲרַכִּים" (שיר השירים ב, ט). וְהִנֵּה, הַחַלּוֹנוֹת הָאֵלֶּה מֵאָז נִפְתָּחוּ – נִיתַן לָהֶם חֹק וּגְבוּל לַעֲמוֹד פְּתוּחִים כָּל יְמֵי הַגָּלוּת וְלֹא יִסָּגְרוּ פֶּן יֶחֱרַב הָעוֹלָם רֶגַע אֶחָד, וְכַאֲשֶׁר תָּבוֹא גְּאוּלָּתֵינוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, הִנֵּה יִפָּתַח הַשַּׁעַר הַסָּגוּר שֵׁנִית, וְהַחַלּוֹנוֹת לֹא יִזָּכְרוּ. וְהָאֱמֶת כִּי כְּבָר כִּלּוּ פְּעוּלָּתָם וְהָלְכוּ לָהֶם. וּכְבָר נֶאֱמַר, 'דַּבָּר אֶחָד לְדוֹר וְלֹא שְׁנֵי דַּבָּרִים לָדוֹר' (סנהדרין ח ע"א), וְעַל כֵּן בְּבוֹא מֶמְשֶׁלֶת הַשַּׁעַר – לֹא תַּעֲמוֹד מֶמְשֶׁלֶת הַחַלּוֹנוֹת כְּלָל, וְסוֹד הָעִנְיָן 'אֵין מַלְכוּת נוֹגַעַת בַּחֲבֶרְתָּהּ אֲפִילּוּ כִּמְלֹא נֵימָא'. (ברכות מח ע"ב).