תיקון היחוד היומי
תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא
וְהָכָא רָזָא דְיִבּוּם, דְּאִם יִפּוֹל אָחִיו הָא תִּנְיָינָא דְיוֹקִים לֵיהּ, וְרָזָא דְמִלָּה "נְתָנַנִי שֹׁמֵמָה כָּל הַיּוֹם דָּוָ"ה" (איכה א, יג), וְדָא הוֹד, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ "כִּי נָגַע בְּכַף יֶרֶךְ יַעֲקֹב" (בראשית לב, לג), בְּכַף דִּילֵיהּ, שְׁכִינְתָּא דָוָה אִיהִי בְגָלוּתָא, בְּגִין דְּפָרַח מִנֵּיהּ יֶרֶךְ דְּאִיהוּ ו' מִן ה', וְאִשְׁתְּאָרַת אִיהִי ד' דִּילָהּ, "קוֹל יְהֹוָה יָחִיל מִדְבָּר" (תהלים כט, ח) דָּא חִירֵ"ק וְדָא צַדִּיק. כַּד רוּחַ אֲחִיד בֵּיהּ אִיהוּ "יָחִיל מִדְבָּר". שֶׁבַע קָלִין לָקֳבֵל שֶׁבַע שְׁמָהָן אבגית"ץ כו'.
רוּחַ סָלִיק בְּאַוִּיר דְּאִיהוּ כֶּתֶר עִלָּאָה אַוִּיר קַדְמוֹן, אֵשׁ סָלִיק לְגַבֵּי ה' דְּאִיהוּ אִימָּא וְאִתְעֲבִיד אִשָּׁ"ה. מַיִם סָלִיק לְגַבֵּי י' וְאִתְעֲבִיד יַמִּים, וְדָא חָכְמָה. וְהָכִי נָחֲתִין לְגַבֵּי נֶצַח וְהוֹד יְסוֹד, מַלְכוּת מָאנָא דְכֻלְּהוּ, וְאִיהִי עָפָר כְּלִילָא מִכֻּלְּהוּ, וְאִיהִי כְלָלָא דְכָל אַתְוָון דְּאִינוּן מָאנָא לִנְקוּדִין, וְעַל אִלֵּין שֶׁבַע קָלִין אִתְּמַר "וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת" (שמות כ, יד), וְעַל תְּלַת גְּנִיזִין אָמַר "קוֹל דְּבָרִים אַתֶּם שֹׁמְעִים" (דברים ד, יב), בַּת קוֹל דְּכֻלְּהוּ שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה.
תָּא חֲזִי תְּלַת נְקוּדִין אִינוּן, חִירֵק חֹלֵם שֻׁרֵק. חֹלֵם, קוֹצָא דְי' לְעֵילָא אִיהוּ חֹלֵם. קוֹצָא דְאָת י' לְתַתָּא אִיהִי חִירֵק. גוֹ אֶמְצָעִיתָא אִיהוּ שׁוּרֵק. כַּד אִינוּן תְּלַת כַּחֲדָא, אִינוּן סֶגוֹלְתָּא וְאִינוּן שַׁלְשֶׁלֶת וְאִינוּן שֻׁרֵ"ק וְאִינוּן סֶגוֹ"ל.
כֶּתֶר עַל חָכְמָה וּבִינָה אִיהוּ סֶגוֹלְתָּ"א – חֹלֵ"ם עַל צֵרִ"י. סֶגוֹ"ל אִיהוּ נְקוּדָה תְּחוֹת צֵרִ"י – חֶסֶד גְּבוּרָה, תִּפְאֶרֶת לְתַתָּא. נֶצַח הוֹד, יְסוֹד בְּאֶמְצָעִיתָא אִיהוּ שֻׁרֵק. וְהָכִי כַד תִּפְאֶרֶת בְּאֶמְצָעִיתָא אִיהוּ שַׁלְשֶׁלֶת.
שְׁבָ"א אִיהוּ תְּרֵין נְקוּדִין, כַּד אִתְגַּבַּר מַיָּא עַל אֶשָּׁא אוֹ אֶשָּׁא עַל מַיָּא, אוֹ כַּד אִינוּן יְסוֹד עַל מַלְכוּת. כָּל סְפִירָה דָא עַל גַּבֵּי דָא בְּכָל אֲתַר אִיהוּ שְׁבָ"א, וְרָזָא דְמִלָּה, "אֶת הַמָּאוֹר הַגָּדֹל, וְאֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן" (בראשית א, טז). כַּד אִינוּן שָׁוִין הֲווּ צֵרִ"י, "אֶת שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים" (שם). וְכָל נְקוּדִין אִינוּן דִּבּוּר וְאַתְוָון – "הֲבֵל הֲבָלִים" (קהלת א, ב), דְּתַלְיָין מִן ה"ה, וְאִינוּן אַתְוָון רַבְרְבָן, וְאַתְוָון זְעִירָן, וְטַעֲמֵי כְלִילָן בְּהוּ, אַתְוָון מִן ה' ה', נְקוּדִין מִן י', טַעֲמֵי מִן ו'.
(דף קה ע"א) נְקוּדִין מִתְלַבְּשָׁן בְּמַיָּא בִימִינָא, דְאִתְּמַר בֵּיהּ 'הָרוֹצֶה לְהַחְכִּים יַדְרִים', אַתְוָון מִתְלַבְּשִׁין בְּאֶשָּׁא בִּשְׂמָאלָא, וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "קוֹל יְהֹוָה חֹצֵב לַהֲבוֹת אֵשׁ" (תהלים כט, ז) דְּאִינוּן הֲבָלִים. טַעֲמֵי מִתְלַבְּשָׁן בְּאַוִּירָא בְאֶמְצָעִיתָא. וְטַעֲמֵי אִינוּן מִסִּטְרָא דְכֶתֶר, וּנְקוּדִין מִסִּטְרָא דְחָכְמָה, וְאַתְוָון מִסִּטְרָא דְבִינָה, וּמִתְלַבְּשִׁין בְּמַיָּא אֶשָּׁא וְרוּחָא, דְּאִינוּן חֶסֶד גְּבוּרָה תִּפְאֶרֶת, וְהָכִי מִתְלַבְּשִׁין בְּנֶצַח הוֹד יְסוֹד, מַלְכוּת מָאנָא דְכֻלְּהוּ, כְלִילָא מִכֻּלְּהוּ.
אִיהִי פֶּה דְמִינָהּ הֲבָלִים נָפְקִין וְקָלִין וְדִבּוּרִין, כֻּלְּהוּ אִתְכְּלִילָן בָּהּ, וְאִיהִי לֵב דְּכֻלְּהוּ בָהּ אִתְכְּלִילָן, וּמִינָהּ נָפְקִין דְּפִיקוּ דְרוּחָא לְכָל עַרְקִין דִּדְרוֹעָא, כַּד רוּחָא דָפִיק בְּמַיָּא דְאִיהוּ לִימִינָא, אִתְּמַר בֵּיהּ "קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק פִּתְחִי לִי אֲחֹתִי" (שיר השירים ה, ב), לְהַהִיא דְאִתְּמַר בָּהּ "אֱמֹר לַחָכְמָה אֲחֹתִי אָתְּ" (משלי ז, ד), וְכַד דָּפִיק לִשְׂמָאלָא דְאִיהִי אֶשָּׁא, אִתְּמַר בָּהּ "רַעְיָתִי", דְּבֵיהּ אִתּוֹקַד בְּכַמָּה רְשָׁפִי"ם דְּאִינוּן שְׂרָפִי"ם, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן "רְשָׁפֶיהָ רִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶתְ-יָה" (שיר השירים ח, ו).
וְהָכָא רָזָא דְיִבּוּם, דְּאִם יִפּוֹל אָחִיו הָא תִּנְיָינָא דְיוֹקִים לֵיהּ, וְכָאן סוֹד הַיִּבּוּם, שֶׁאִם יִפֹּל אָחִיו, הֲרֵי הַשֵּׁנִי שֶׁיָּקִים אוֹתוֹ, וְרָזָא דְמִלָּה "נְתָנַנִי שֹׁמֵמָה כָּל הַיּוֹם דָּוָ"ה" (איכה א, יג), וְדָא הוֹד, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ "כִּי נָגַע בְּכַף יֶרֶךְ יַעֲקֹב" (בראשית לב, לג), בְּכַף דִּילֵיהּ, וְסוֹד הַדָּבָר – נְתָנַנִי שֹׁמֵמָה כָּל הַיּוֹם דָּוָ"ה, וְזֶה הוֹ"ד, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ כִּי נָגַע בְּכַף יֶרֶךְ יַעֲקֹב, בַּכַּף שֶׁלּוֹ, שְׁכִינְתָּא דָוָה אִיהִי בְגָלוּתָא, בְּגִין דְּפָרַח מִנֵּיהּ יֶרֶךְ דְּאִיהוּ ו' מִן ה', וְאִשְׁתְּאָרַת אִיהִי ד' דִּילָהּ, הַשְּׁכִינָה הִיא דָוָה בַּגָּלוּת, מִשּׁוּם שֶׁפָּרַח מִמֶּנָּה הַיָּרֵךְ שֶׁהוּא ו' מִן ה', וְהִיא נִשְׁאֲרָה ד' שֶׁלָּהּ (דַּלָּה). "קוֹל יְהֹוָה יָחִיל מִדְבָּר" (תהלים כט, ח) דָּא חִירֵ"ק וְדָא צַדִּיק. כַּד רוּחַ אֲחִיד בֵּיהּ אִיהוּ "יָחִיל מִדְבָּר" קוֹל יהו"ה יָחִיל מִדְבָּר, זֶה חִירֵ"ק וְזֶה צַדִּיק, כְּשֶׁהָרוּחַ אוֹחֶזֶת בּוֹ, הוּא יָחִיל מִדְבָּר, שֶׁבַע קָלִין לָקֳבֵל שֶׁבַע שְׁמָהָן אבגית"ץ כו' שִׁבְעָה קוֹלוֹת כְּנֶגֶד שִׁבְעָה שְׁמוֹת אבגית"ץ וְכוּ'.
רוּחַ סָלִיק בְּאַוִּיר דְּאִיהוּ כֶּתֶר עִלָּאָה אַוִּיר קַדְמוֹן, הָרוּחַ עוֹלָה בָּאֲוִיר שֶׁהוּא כֶתֶר עֶלְיוֹן, אֲוִיר קַדְמוֹן, אֵשׁ סָלִיק לְגַבֵּי ה' דְּאִיהוּ אִימָּא וְאִתְעֲבִיד אִשָּׁ"ה הָאֵשׁ עוֹלָה אֶל הַה' שֶׁהוּא הָאֵם, וְנַעֲשֵׂית אִשָּׁה, מַיִם סָלִיק לְגַבֵּי י' וְאִתְעֲבִיד יַמִּים, וְדָא חָכְמָה. וְהָכִי נָחֲתִין לְגַבֵּי נֶצַח וְהוֹד יְסוֹד, הַמַּיִם עוֹלֶה אֶל הַי' וְנַעֲשֶׂה יַמִּים, וְזוֹ חָכְמָה, וְכָךְ יוֹרְדִים אֶל הַנֵּצַח וְהוֹד יְסוֹד, מַלְכוּת מָאנָא דְכֻלְּהוּ, וְאִיהִי עָפָר כְּלִילָא מִכֻּלְּהוּ, וְאִיהִי כְלָלָא דְכָל אַתְוָון דְּאִינוּן מָאנָא לִנְקוּדִין, הַמַּלְכוּת הִיא הַכְּלִי שֶׁל כֻּלָּם, וְהִיא עָפָר הַכְּלוּלָה מִכֻּלָּם, וְהִיא הַכְּלָל שֶׁל כָּל הָאוֹתִיּוֹת שֶׁהֵם כְּלִי לַנְּקֻדּוֹת, וְעַל אִלֵּין שֶׁבַע קָלִין אִתְּמַר "וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת" (שמות כ, יד), וְעַל שִׁבְעַת הַקּוֹלוֹת הַלָּלוּ נֶאֱמַר וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת, וְעַל תְּלַת גְּנִיזִין אָמַר "קוֹל דְּבָרִים אַתֶּם שֹׁמְעִים" (דברים ד, יב), בַּת קוֹל דְּכֻלְּהוּ שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה, וְעַל שְׁלֹשָׁה גְנָזִים אָמַר קוֹל דְּבָרִים אַתֶּם שׁוֹמְעִים, בַּת קוֹל שֶׁכֻּלָּם שְׁכִינָה תַחְתּוֹנָה.
תָּא חֲזִי תְּלַת נְקוּדִין אִינוּן, חִירֵק חֹלֵם שֻׁרֵק. חֹלֵם, קוֹצָא דְי' לְעֵילָא אִיהוּ חֹלֵם בֹּא וּרְאֵה, שָׁלֹשׁ נְקֻדּוֹת הֵן, חִירֵ"ק חֹלֵ"ם שׁוּרֵ"ק, חֹלֶם, קוֹצָא דְאָת י' לְתַתָּא אִיהִי חִירֵק. גוֹ אֶמְצָעִיתָא אִיהוּ שׁוּרֵק. כַּד אִינוּן תְּלַת כַּחֲדָא, אִינוּן סֶגוֹלְתָּא קוֹצוֹ שֶׁל י' לְמַעְלָה הוּא חֹלֶם, הַקּוֹץ שֶׁל הָאוֹת י' לְמַטָּה הוּא חִירֵ"ק, בְּתוֹךְ הָאֶמְצַע הוּא שׁוּרֵ"ק, כְּשֶׁהֵם שָׁלֹשׁ כְּאֶחָד, הֵן סֶגוֹלְתָּא, וְאִינוּן שַׁלְשֶׁלֶת וְאִינוּן שֻׁרֵ"ק וְאִינוּן סֶגוֹ"ל וְהֵם שַׁלְשֶׁלֶת, וְהֵם שׁוּרֵ"ק וְהֵם סֶגּוֹ"ל.
כֶּתֶר עַל חָכְמָה וּבִינָה אִיהוּ סֶגוֹלְתָּ"א – חֹלֵ"ם עַל צֵרִ"י כֶּתֶר עַל חָכְמָה וּבִינָה הוּא סֶגוֹלְתָּ"א, חֹלֵ"ם עַל צֵרֵ"י, סֶגוֹ"ל אִיהוּ נְקוּדָה תְּחוֹת צֵרִ"י – חֶסֶד גְּבוּרָה, תִּפְאֶרֶת לְתַתָּא. נֶצַח הוֹד, יְסוֹד בְּאֶמְצָעִיתָא אִיהוּ שֻׁרֵק סֶגּוֹ"ל הוּא נְקֻדָּה תַּחַת צֵרֵ"י, חֶסֶד גְּבוּרָה, תִּפְאֶרֶת לְמַטָּה, נֵצַח הוֹד, הַיְסוֹד בָּאֶמְצַע הוּא שׁוּרֵ"ק, וְהָכִי כַד תִּפְאֶרֶת בְּאֶמְצָעִיתָא אִיהוּ שַׁלְשֶׁלֶת וְכָךְ כְּשֶׁתִּפְאֶרֶת בָּאֶמְצַע, הוּא שַׁלְשֶׁלֶת.
שְׁבָ"א אִיהוּ תְּרֵין נְקוּדִין, כַּד אִתְגַּבַּר מַיָּא עַל אֶשָּׁא אוֹ אֶשָּׁא עַל מַיָּא, אוֹ כַּד אִינוּן יְסוֹד עַל מַלְכוּת. כָּל סְפִירָה דָא עַל גַּבֵּי דָא בְּכָל אֲתַר אִיהוּ שְׁבָ"א, הַשְּׁבָ"א הוּא שְׁתֵּי נְקֻדּוֹת, כְּשֶׁמִּתְגַּבְּרִים מַיִם עַל אֵשׁ אוֹ אֵשׁ עַל מַיִם, אוֹ כְּשֶׁהֵם יְסוֹד עַל מַלְכוּת, כָּל סְפִירָה זוֹ עַל גַּבֵּי זוֹ בְּכָל מָקוֹם הוּא שְׁבָ"א, וְרָזָא דְמִלָּה, "אֶת הַמָּאוֹר הַגָּדֹל, וְאֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן" (בראשית א, טז). כַּד אִינוּן שָׁוִין הֲווּ צֵרִ"י, "אֶת שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים" (שם) וְסוֹד הַדָּבָר – אֶת הַמָּאוֹר הַגָּדֹל וְאֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן, כְּשֶׁהֵם שָׁוִים הֵם הָיוּ צֵרֵ"י, אֶת שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים,
וְכָל נְקוּדִין אִינוּן דִּבּוּר וְכָל הַנְּקֻדּוֹת הֵן דִּבּוּר, וְאַתְוָון – "הֲבֵל הֲבָלִים" (קהלת א, ב), דְּתַלְיָין מִן ה"ה, וְאִינוּן אַתְוָון רַבְרְבָן, וְאַתְוָון זְעִירָן, וְהָאוֹתִיּוֹת הֲבֵל הֲבָלִים, שֶׁתְּלוּיִים מֵה"ה, וְהֵן אוֹתִיּוֹת גְּדוֹלוֹת וְאוֹתִיּוֹת קְטַנּוֹת, (הַנְּקֻדּוֹת מִי' בַּת קוֹל וַדַּאי, הַקּוֹלוֹת הֵם מִן ו', וְהֵם אוֹתִיּוֹת וּנְקֻדּוֹת), וְטַעֲמֵי כְלִילָן בְּהוּ, אַתְוָון מִן ה' ה', נְקוּדִין מִן י', טַעֲמֵי מִן ו' וְהַטְּעָמִים כְּלוּלִים בָּהֶן, (הַנְּקדּוֹת מִתְלַבְּשׁוֹת בַּמַּיִם בְּיָמִין, שֶׁנֶּאֱמַר הָרוֹצֶה לְהַחְכִּים יַדְרִים), הָאוֹתִיּוֹת מִן ה' ה', הַנְּקֻדּוֹת מִן י', הַטְּעָמִים מִן ו',
(דף קה ע"א) נְקוּדִין מִתְלַבְּשָׁן בְּמַיָּא בִימִינָא, דְאִתְּמַר בֵּיהּ 'הָרוֹצֶה לְהַחְכִּים יַדְרִים', (הַנְּקדּוֹת מִתְלַבְּשׁוֹת בַּמַּיִם בְּיָמִין, שֶׁנֶּאֱמַר הָרוֹצֶה לְהַחְכִּים יַדְרִים), הָאוֹתִיּוֹת מִן ה' ה', הַנְּקֻדּוֹת מִן י', הַטְּעָמִים מִן ו', הַנְּקֻדּוֹת מִתְלַבְּשׁוֹת בַּמַּיִם בְּיָמִין, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ הָרוֹצֶה לְהַחְכִּים יַדְרִים, אַתְוָון מִתְלַבְּשִׁין בְּאֶשָּׁא בִּשְׂמָאלָא, וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "קוֹל יְהֹוָה חֹצֵב לַהֲבוֹת אֵשׁ" (תהלים כט, ז) דְּאִינוּן הֲבָלִים הָאוֹתִיּוֹת מִתְלַבְּשׁוֹת בָּאֵשׁ מִשְּׂמֹאל, וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר קוֹל יהו"ה חֹצֵב לַהֲבוֹת אֵשׁ, שֶׁהֵם הֲבָלִים,
טַעֲמֵי מִתְלַבְּשָׁן בְּאַוִּירָא בְאֶמְצָעִיתָא. וְטַעֲמֵי אִינוּן מִסִּטְרָא דְכֶתֶר, הַטְּעָמִים מִתְלַבְּשִׁים בָּאֲוִיר בָּאֶמְצַע, וְהַטְּעָמִים הֵם מִצַּד הַכֶּתֶר, וּנְקוּדִין מִסִּטְרָא דְחָכְמָה, וְאַתְוָון מִסִּטְרָא דְבִינָה, וּמִתְלַבְּשִׁין בְּמַיָּא אֶשָּׁא וְרוּחָא, דְּאִינוּן חֶסֶד גְּבוּרָה תִּפְאֶרֶת, וְהַנְּקֻדּוֹת מִצַּד הַחָכְמָה, וְהָאוֹתִיּוֹת מִצַּד הַבִּינָה, (שֶׁבִּשְׁבִילָהּ) וּמִתְלַבְּשִׁים בַּמַּיִם אֵשׁ וְרוּחַ, שֶׁהֵם חֶסֶד גְּבוּרָה תִּפְאֶרֶת,וְהָכִי מִתְלַבְּשִׁין בְּנֶצַח הוֹד יְסוֹד, מַלְכוּת מָאנָא דְכֻלְּהוּ, כְלִילָא מִכֻּלְּהוּ וְכָךְ מִתְלַבְּשִׁים בְּנֵצַח הוֹד יְסוֹד, הַמַּלְכוּת הַכְּלִי שֶׁל כֻּלָּם, כְּלוּלָה מִכֻּלָּם.
אִיהִי פֶּה דְמִינָהּ הֲבָלִים נָפְקִין וְקָלִין וְדִבּוּרִין, כֻּלְּהוּ אִתְכְּלִילָן בָּהּ, הִיא הַפֶּה שֶׁמִּמֶּנּוּ יוֹצְאִים הַהֲבָלִים וְהַקּוֹלוֹת וְהַדִּבּוּרִים, וְכֻלָּם נִכְלָלִים בָּהּ, וְאִיהִי לֵב דְּכֻלְּהוּ בָהּ אִתְכְּלִילָן, וּמִינָהּ נָפְקִין דְּפִיקוּ דְרוּחָא לְכָל עַרְקִין דִּדְרוֹעָא, וְהִיא הַלֵּב שֶׁכֻּלָּם בּוֹ נִכְלָלִים, וּמִמֶּנָּה יוֹצְאִים הַדֹּפֶק שֶׁל הָרוּחַ לְכָל הָעוֹרְקִים שֶׁל הַזְּרוֹעַ. כַּד רוּחָא דָפִיק בְּמַיָּא דְאִיהוּ לִימִינָא, אִתְּמַר בֵּיהּ "קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק פִּתְחִי לִי אֲחֹתִי" (שיר השירים ה, ב), כְּשֶׁהָרוּחַ דּוֹפֵק בַּמַּיִם שֶׁהוּא לְיָמִין, נֶאֱמַר בּוֹ קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק פִּתְחִי לִי אֲחוֹתִי, לְהַהִיא דְאִתְּמַר בָּהּ "אֱמֹר לַחָכְמָה אֲחֹתִי אָתְּ" (משלי ז, ד), וְכַד דָּפִיק לִשְׂמָאלָא דְאִיהִי אֶשָּׁא, אִתְּמַר בָּהּ "רַעְיָתִי", לְאוֹתָהּ שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ אֱמוֹר לַחָכְמָה אֲחוֹתִי אָתְּ, וּכְשֶׁדּוֹפֵק לִשְׂמֹאל שֶׁהִיא אֵשׁ, נֶאֱמַר בָּהּ רַעְיָתִי, דְּבֵיהּ אִתּוֹקַד בְּכַמָּה רְשָׁפִי"ם דְּאִינוּן שְׂרָפִי"ם, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן "רְשָׁפֶיהָ רִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶתְ-יָה" (שיר השירים ח, ו) שֶׁבּוֹ נִשְׂרָף בְּכַמָּה רְשָׁפִי"ם שֶׁהֵם שְׂרָפִי"ם, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם רְשָׁפֶיהָ רִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶת יָ"הּ.
תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא
וּמֹשֶׁה בְּקַדְמִיתָא אִיהוּ הֲוָה קָאִים לְדַבְּרָא כָּל יִשְׂרָאֵל, דְּאִתְּמָר בֵּיהּ 'שָׁקוּל מֹשֶׁה כְּשִׁשִּׁים רִבּוֹא' (מכילתא יתרו א). וְעִם כָּל דָּא אָמַר לֵיהּ יִתְרוֹ "נָבֹל תִּבֹּל" (שמות יח, יח) וְכוּ', דְּכֹלָּא בְּרָזָא עִלָּאָה. דְּהָא מִילִין לְתַתָּא אִצְטְרִיךְ לְמֶיהֱוֵי כְּגַוְנָא דִּלְעֵילָא, וְאִי לֵית אִינוּן הָכִי לָא מִתְקַיְּימִין בְּקִיּוּמָא. בְּגִין כָּךְ "נָבֹל תִּבֹּל" וְכוּ' דְּהָכִי לָא מִסְתַּדְּרָן לְעֵילָא, אֶלָּא בְּרָזָא דְּשָׁרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאוֹת וְכוּ'. מֹשֶׁה לְעֵילָא מִכֻּלְהוֹ, כְּלָלָא דְּכֹלָּא, וּמִינֵּיהּ מִתְפָּרְשָׁאן לְנַטְּלָא כָּל חַד מֵאִינּוּן רֵישִׁין בְּקַדְמִיתָא. וּתְחוֹתַיְיהוּ מִתְפָּרְשָׁאן כָּל שְׁאָר מְשָׁרְיָין. כְּדֵין "וְגַם כָּל הָעָם הַזֶּה עַל מְקֹמוֹ יָבֹא בְשָׁלוֹם" (שמות יח, כג), לְאִשְׁתַּכְּחָא כָּל חַד בְּדַרְגֵּיּה דְּחָזֵי לֵיהּ, וְלָא כֹּלָּא בִּכְלָלָא חַד בְּעִרְבּוּבְיָא. בְּשָׁלוֹם, דְּכֹלָּא נָטִיל מֵהַהוּא שְׁלָמָא עִלָּאָה.
וּפִיקּוּדָא דָּא אִתְחָזֵי לֵיהּ לְמֹשֶׁה לְאִתְפַּקְּדָא. אֶלָּא בְּגִין דְּיֵיתֵי יִתְרוֹ וְיִזְכֵּי בֵּיהּ. דְּהָא אִיהוּ מֵאִינּוּן יוֹעֲצִין דְּפַרְעֹה הֲוָה, וּמָשִׁיךְ חֵילָא לְמִצְרַיִם מִסִּטְרָא דְּחָכְמָה, וְאִיּוֹב מִבִּינָה, וּבִלְעָם מִדַּעַת. וּבְגִין דְּעָרַק וְלָא בָּעָא לְמֶהֱוֵי לְאַתְקְפָא לְמִצְרַיִם, זָכָה לְסַדְרָא לְהוּ לְיִשְׂרָאֵל בְּסִידוּרָא שְׁלִים. וְרָזָא דָּא חָכְמָה, דְּאִתְּמָר בַּהּ "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ" (תהלים קד, כד). בְּגִין דָּא "וְהָיִיתָ לָּנוּ לְעֵינָיִם" (במדבר י, לא) מִסִּטְרָא דְּחָכְמָה. וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי הָכִי נָמֵי כֹּלָּא יִסְתַּדֵּר בְּסִידוּרָא דָּא, לְמֶהֱוֵי אִינוּן רֵישִׁין עִלָּאִין, יַזְהִירוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ. וּמִינַּיְיהוּ מִתְפָּרְשָׁאן כַּמָּה אָחֲרָנִין (דף סב' עמוד ב') דְּמִתְפָּרְשָׁאן לְסִטְרַיְיהוּ הָכָא וְהָכָא, לְדַבְּרָא לְהוּ לְיִשְׂרָאֵל. וְכֻלְהוֹ נָטְלִין מֵאֵלִין דְּקַיְּימִין עִלָּאִין עַל כֹּלָּא.
וְעִם כָּל דָּא כֹּלָּא מִיְּרוּשָׁלַיִם יִפּוֹק. דִּירוּשָׁלַיִם תָּמָן קָיְימִין קַדְמָאִין דְּכֹלָּא. וּמִתַּמָּן "כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר יְהֹוָה מִירוּשָׁלִָם" (ישעיהו ב, ג). וְיִטְּלוּן בְּקַדְמִיתָא כָּל אִינוּן אָחֲרָנִין לְמֵיהַב לְעַלְמָּא בְּסִידוּרָא שְׁלִים. וְכֻלְהוֹ יִתְעָרוּן לְגַבֵּי שָׁרְשָׁא דְּקָאִים בִּירוּשָׁלַיִם. וְיִתְּמַר בֵּיהּ "יֹבִילוּ שַׁי לַמּוֹרָא" (תהלים עו, יב). דְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ תָּמָן "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דברים לד, יב) בְּגִילּוּיָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ דְּיִתְגַּלּוּן תָּמָן עַל אִינוּן מְשִׁיחִין, וְאָחֳרָנִין דְּעִימְּהוֹן. וְתַמָּן יֵיתוּן תְּלָת זִמְנִין בְּשַׁתָּא כֻּלְהוֹ אָחֲרָנִין, לְנַטְּלָא מִנְּהוֹן כְּכוֹכְבַיָּא מִשִּׁמְשָׁא. וְעוֹד בְּיוֹמָא דְּהַקְהֵל, בְּזִמְנָא דְּמַלְכָּא מִתְתְּקַף לְאַמְשְׁכָא חֵילָא לְכָל יִשְׂרָאֵל לְכָל שֶׁבַע שְׁנִין. אֲבָל בְּכָל שַׁתָּא, וַדַּאי תָּמָן יֵיתוּן לְאִתְתַּקְּפָא בְּגִין כָּל יִשְׂרָאֵל. זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן:
וּמֹשֶׁה בְּקַדְמִיתָא אִיהוּ הֲוָה קָאִים לְדַבְּרָא כָּל יִשְׂרָאֵל, דְּאִתְּמָר בֵּיהּ ובתחילה משה היה עומד להנהיג לבדו את כל ישראל, שנאמר בו 'שָׁקוּל מֹשֶׁה כְּשִׁשִּׁים רִבּוֹא' (מכילתא יתרו א). וְעִם כָּל דָּא ועם כל זה אָמַר לֵיהּ יִתְרוֹ "נָבֹל תִּבֹּל" (שמות יח, יח) וְכוּ', דְּכֹלָּא בְּרָזָא עִלָּאָה שהכל בסוד עליון. דְּהָא מִילִין לְתַתָּא אִצְטְרִיךְ לְמֶיהֱוֵי כְּגַוְנָא דִּלְעֵילָא, שהרי הדברים למטה צריכים להיות כעין אלה של מעלה וְאִי לֵית אִינוּן הָכִי לָא מִתְקַיְּימִין בְּקִיּוּמָא. ואם הם אינם כך, לא עומדים בקיומם, בְּגִין כָּךְ "נָבֹל תִּבֹּל" וְכוּ' דְּהָכִי לָא מִסְתַּדְּרָן לְעֵילָא, אֶלָּא בְּרָזָא לכן אמר לו יתרו שאין כך דרכי דרכי ההנהגה העליונה אלא בסוד של דְּשָׁרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאוֹת וְכוּ'. מֹשֶׁה לְעֵילָא מִכֻּלְהוֹ, כְּלָלָא דְּכֹלָּא, וּמִינֵּיהּ מִתְפָּרְשָׁאן לְנַטְּלָא כָּל חַד מֵאִינּוּן רֵישִׁין בְּקַדְמִיתָא. ומשה למעלה מכולם, וכללות כולם, וממנו מתחלקים ומקבלים בתחילה כל אחד מאלה ראשי העם את ההנהגה וּתְחוֹתַיְיהוּ מִתְפָּרְשָׁאן כָּל שְׁאָר מְשָׁרְיָין. ותחתיו מתחלקים, של שאר המחנות. כְּדֵין ואז "וְגַם כָּל הָעָם הַזֶּה עַל מְקֹמוֹ יָבֹא בְשָׁלוֹם" (שמות יח, כג), לְאִשְׁתַּכְּחָא כָּל חַד בְּדַרְגֵּיּה דְּחָזֵי לֵיהּ, שימצא כל אחד במדרגתו הראויה לו, וְלָא כֹּלָּא בִּכְלָלָא חַד בְּעִרְבּוּבְיָא. ולא כולם בכלל אחד – בערבוביא. בְּשָׁלוֹם, דְּכֹלָּא נָטִיל מֵהַהוּא שְׁלָמָא עִלָּאָה ולכן אמר יבוא בשלום, שהכל נוטלים מההוא השלום העליון שהוא היסוד המוציא את כל השפע וההנהגה שקיבל מעליו ומוסרה למלכות.
וּפִיקּוּדָא דָּא אִתְחָזֵי לֵיהּ לְמֹשֶׁה לְאִתְפַּקְּדָא, ומצוה זו של חלוקת ההנהגה היתה ראויה להאמר על ידי משה, אֶלָּא בְּגִין דְּיֵיתֵי יִתְרוֹ וְיִזְכֵּי בֵּיהּ, ולא ציווה אותה אלא כדי שיבוא יתרו ויזכה בה. דְּהָא אִיהוּ מֵאִינּוּן יוֹעֲצִין דְּפַרְעֹה הֲוָה, שהרי היה מאותם היועצים של פרעה וּמָשִׁיךְ חֵילָא לְמִצְרַיִם מִסִּטְרָא דְּחָכְמָה, והמשיך למצרים כח מצד החכמה, וְאִיּוֹב מִבִּינָה, וּבִלְעָם מִדַּעַת. וּבְגִין דְּעָרַק וְלָא בָּעָא לְמֶהֱוֵי לְאַתְקְפָא לְמִצְרַיִם, ובגלל שנמלט ולא רצה לחזק את מצרים זָכָה לְסַדְרָא לְהוּ לְיִשְׂרָאֵל בְּסִידוּרָא שְׁלִים. זכה לסדר את סידורי ההנהגה לישראל בסדר שלם. וְרָזָא דָּא חָכְמָה, דְּאִתְּמָר בַּהּ וזה סוד החכמה שנאמר בה "כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ" (תהלים קד, כד). בְּגִין דָּא ולכן אמר לו משה "וְהָיִיתָ לָּנוּ לְעֵינָיִם" (במדבר י, לא) מִסִּטְרָא מצד דְּחָכְמָה. וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי הָכִי נָמֵי כֹּלָּא יִסְתַּדֵּר בְּסִידוּרָא דָּא, ולעתיד לבא גם כך הכל יסתדר בסדר זה של החכמה, לְמֶהֱוֵי אִינוּן רֵישִׁין עִלָּאִין, יַזְהִירוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ שיהיו אותם הראשים העליונים מזהירים כזוהר הרקיע. וּמִינַּיְיהוּ מִתְפָּרְשָׁאן כַּמָּה אָחֲרָנִין (דף סב' עמוד ב') דְּמִתְפָּרְשָׁאן לְסִטְרַיְיהוּ הָכָא וְהָכָא, לְדַבְּרָא לְהוּ לְיִשְׂרָאֵל. ומהם יתחלקו כמה מנהיגים אחרים שיעמדו במקומם ומשם ינהיגו לכאן ולכאן, להנהיג את ישראל. וְכֻלְהוֹ נָטְלִין מֵאֵלִין דְּקַיְּימִין עִלָּאִין עַל כֹּלָּא. וכולם נוטלים מאלו הראשים העליונים העומדים על כולם.
וְעִם כָּל דָּא כֹּלָּא מִיְּרוּשָׁלַיִם יִפּוֹק, דִּירוּשָׁלַיִם תָּמָן קָיְימִין קַדְמָאִין דְּכֹלָּא. ועם כל זה, הכל יצא מירושלים, ששם בירושלים נמצאים שורשי ההנהגה הראשונים כולם, וּמִתַּמָּן ומשם "כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר יְהֹוָה מִירוּשָׁלִָם" (ישעיהו ב, ג). וְיִטְּלוּן בְּקַדְמִיתָא כָּל אִינוּן אָחֲרָנִין לְמֵיהַב לְעַלְמָּא בְּסִידוּרָא שְׁלִים, ובתחילה יקחו מהם כל אלו המנהיגים האחרים לתת לעולם בסדר שלם, וְכֻלְהוֹ יִתְעָרוּן לְגַבֵּי שָׁרְשָׁא דְּקָאִים בִּירוּשָׁלַיִם, וכולם יתעוררו כלפי השורש הנמצא בירושלים. וְיִתְּמַר בֵּיהּ ויאמר בהם "יֹבִילוּ שַׁי לַמּוֹרָא" (תהלים עו, יב). דְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ תָּמָן שם "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דברים לד, יב) בְּגִילּוּיָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ דְּיִתְגַּלּוּן תָּמָן עַל אִינוּן מְשִׁיחִין, וְאָחֳרָנִין דְּעִימְּהוֹן. ובגילוי קב"ה ושכינתא, שיתגלו שם על המשיחין, ועל האחרים שיהיו עימם, וְתַמָּן יֵיתוּן תְּלָת זִמְנִין בְּשַׁתָּא כֻּלְהוֹ אָחֲרָנִין, לְנַטְּלָא מִנְּהוֹן כְּכוֹכְבַיָּא מִשִּׁמְשָׁא. ולשם יבואו שלוש פעמים בשנה כל האחרים, לקבל מהם שפע ככוכבים המקבלים מהשמש. וְעוֹד בְּיוֹמָא דְּהַקְהֵל, בְּזִמְנָא דְּמַלְכָּא מִתְתְּקַף לְאַמְשְׁכָא חֵילָא לְכָל יִשְׂרָאֵל לְכָל שֶׁבַע שְׁנִין. ועוד יבואו ביום ההקהל, בזמן שהמלך מתחזק להמשיך כח לכל ישראל לכל השבע שנים, עד למעמד ההקהל בא, אֲבָל בְּכָל שַׁתָּא, וַדַּאי תָּמָן יֵיתוּן לְאִתְתַּקְּפָא בְּגִין כָּל יִשְׂרָאֵל. אבל בכל שנה, ודאי יבואו לשם להתחזק בשביל כל ישראל, זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן:
תפילה תל"ג מתוך "תקט"ו תפילות"
תפילה תל"ג: תלמוד בבלי עומד כנגד כנגד מגדל בבל השולט ברומי, והס"א חושבת שח"ו הסתלקת ממנו וע"כ שורפים את התלמוד ומתחזקים בביתו של אותו הרשע הטמא, עד שה' יפילם ויעבירם מן העולם.
אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. הֲרֵי מִגְדָּל רַע כְּשֶׁהוּא מִגְדָּל בָּבֶל שֶׁאֲוִירוֹ מְשַׁכֵּחַ, וְכַמָּה טֻמְאָה מִשָּׁם מִתְפַּשֶּׁטֶת לְטַמֵּא יִשְׂרָאֵל. וְאַתָּה רָצִיתָ בִּשְׁלִיטַת יִחוּדְךָ, לַעֲשׂוֹת שָׁם בַּמָּקוֹם הַהוּא מִגְדָּל אַחֵר לְנֶגְדּוֹ שֶׁהוּא מִגְדַּל דָּוִד, וְזֶה גְּמָרָא בַּבְלִית, שֶׁבָּהּ בָּ'בֶל נַעֲשֶׂה לֵב, לֵבָ"ב, שֶׁבּוֹ "שִׂימֵנִי כַּחוֹתָם עַל לִבֶּךָ", "כִּי עַזָּה כַּמָּוֶת אַהֲבָה", וְזֶה ד' שֶׁל יְהוּדָ'ה שֶׁהָיְתָה דַּלָּה וְנֶאֱמַר בָּהּ, "דַּלֹּתִי וְלִי יְהוֹשִׁיעַ", וְזֶה בוכ"ו רָאשֵׁי תֵבוֹת בְּ'רָכָה וְ'חֶסֶד כֹּ'חַ וּ'מִשְׁפָּט כְּמִנְיַן לב"ב, מִשָּׁם נִתָּן חָכְמָה לְכָל יִשְׂרָאֵל, "כִּי מִן הַבְּאֵר הַהִיא יַשְׁקוּ הָעֲדָרִים".
וְרוֹמִי עִיר חַיֶּבֶת שָׁם מִגְדַּל בָּבֶל שׁוֹלֵט, וְאֵינָם מְנִיחִים לְיִשְׂרָאֵל לִהְיוֹת עוֹסְקִים בַּגְּמָרָא שֶׁהִיא מִגְדָּל עֹז, וְעִם כָֹּל זֶה אַתָּה רוֹאֶה וְשׁוֹתֵק, שֶׁנֶּאֱמַר בְּךָ, "אָכֵן אַתָּה אֵל מִסְתַּתֵּר אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מוֹשִׁיעַ", שֶׁהוֹאִיל וְהַס"א רוֹצֶה לִטֹּל מִיִּשְׂרָאֵל כֹּחַ שֶׁלָּהֶם, אַתָּה מַחֲזִיק אוֹתָהּ בְּדֶרֶךְ נִסְתָּר, וּמִתְתַּקֵּן יוֹתֵר, כְּגוֹן שִׁתָּא סְדָרֵי, שֶׁכָּךְ נִסְתַּדֵּר לְתַקֵּן לְמַעְלָה, עַד שֶׁתְּגַלֶּה אוֹרְךָ לְאוֹתוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ, "וְעֵת צָרָה הִיא לְיַעֲקֹב וּמִמֶּנָּה יִוָּשֵׁעַ" יַעֲקֹב גִימַ' קפ"ב כְּמִנְיַן [1]אֶלְפָסִי שֶׁנָּתַתָּ לָהֶם כְּדֵי לְהַסְתִּיר לְהִסָּתֵר מֵעֵינֵי הַס"א, עַד שֶׁתּוֹשִׁיעַ לָהֶם וְיוֹדֵעַ וְיִוָּדַע יִחוּדְךָ, שֶׁאַתָּה שׁוֹלֵט בְּכָל הָעוֹלָמוֹת, וְאֵין שׁוּם אֶחָד רוֹאֶה אֶלָּא מַה שֶּׁאַתָּה נוֹתֵן רְשׁוּת לֵרָאוֹת. וְס"א שֶׁלֹּא נָתַתָּ לָהּ לָדַעַת סֵתֶר סוֹדוֹתֶיךָ, חָשְׁבָה שֶׁהֲרֵי אֵין זֶה כְּמוֹ זֶה, שֶׁהֲרֵי סִלַּקְתָּ מִמֶּנּוּ שְׁמוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הָרָשָׁע, אֶלָּא וְ'שֵׁם רְשָׁ'עִים יִ'רְקָב, שֶׁכֵּן אַתָּה רוֹצֶה לְתַקֵּן בְּדֶרֶךְ אַחֵר. וּבַיִת טָמֵא שֶׁל הָרָשָׁע הַהוּא הָיָה מִתְחַזֵּק בַּעֲבוּר זֶה עַד שֶׁתַּפִּיל אוֹתוֹ "בְּאֶבֶן דִּי לָא בִידַיִן", א' שֶׁנִּטְּלָה מִמָּקוֹם עֶלְיוֹן יִחוּד שֶׁלְּךָ לְהַעֲבִיר רְשָׁעִים אֵלֶּה מִן הָעוֹלָם, בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן "וְיֵעָשׂוּ כֻּלָּם אַגֻדָּה אֶחָת לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם", זֶה לֵבָב שֶׁנִּתְקָן וְנַעֲשֶׂה לֵב אֶחָד.
אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד, לְיִחוּדְךָ אָנוּ מְקַוִּים בֶּאֱמֶת, גַּלֵּה יִחוּדְךָ לְעַמְּךָ וּתְתַקֵּן בְּשִׁמְךָ אָרְחוֹתָם, יְהֹוָה אַל תְּאַחַר, לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהֹוָה.
———————————-
[1] באותו דור שרפו הצלובים את התלמוד, אבל הותירו את פירוש הרב אלפסי – הרי"ף על התלמוד. הרמח"ל הקדוש מגלה בתפילה זו את סוד הדבר.