תיקון היחוד היומי
תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא
במידה ויש שמות שמופיעים בצבע אדום ו/או ר"ת – אין להוציא אותם בפה – אלא רק לקרא בעינים
שימו לב. בחודש הקרוב לערך, לא יהיה תרגום לתיקוני זוהר של רשב"י. המתרגמים נמנעו לתרגם קטע זה מכיוון שחששו שהדימויים יגרמו לשאינם בקיאים ח"ו להגשים ענינים רוחניים.
אַחֲזֵי גִלְגּוּלָא קַדְמָאָה יְהֹוָ"ה, אַחֲזֵי גִלְגּוּלָא תִנְיָנָא יְהֹוָ"ה, אַחֲזֵי גִלְגּוּלָא תְלִיתָאָה "יוּ הוּ ווּ הוּ", הַרְכָּבָה דְכֻלְּהוּ תְּלַת אדנ"י, וְרָזָא דָא י' י' י', חֹלֵ"ם חִרֵ"ק שׁוּרֻ"ק, תְּלַת יוּדִי"ן, אָמוֹן מוּפְלָא, אָמוֹן נִסְתָּר, אָמוֹן מְכוּסֶה, דְּאִתְרְמִיזוּ בְּהַאי שְׁמָא "יוד הי ואו הי", אָמוֹן מוּפְלָא דְאִשְׁתְּמוֹדָע בְּכֻלְּהוּ, חַד שַׁרְיָא בְּנֶפֶשׁ הַזִּכָּרוֹן, וְתִנְיָנָא בְּנֶפֶשׁ הַמַּחֲשָׁבָה, וּתְלִיתָאָה בְּנֶפֶשׁ הַמְּצוּיָיר, דְּאִינוּן תְּלַת מוֹחִין י' י' י'. רִיהֲטָא דְסָחִיר לוֹן כְּגַוְונָא דָא אִיהִי קַרְקַפְתָּא דִתְּפִלִּין, שִׁרְטוּטִין כְּגַוְונָא דָא יְהֹוָ"ה, יְהֹוָה בְּהוֹן מֶלֶךְ הָא הָכָא שִׁרְטוּטִין דְּמִצְחָא.
עַיְינִין, בְּהוֹן "וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם אַנְשֵׁי חַיִל" (שמות יח, כא) בְּגַוָּון חִוָּור, "יִרְאֵי אֱלֹהִים" בְּגַוָּון סוּמַק, "אַנְשֵׁי אֱמֶת" בְּגַוָּון יָרוֹק, "שׂוֹנְאֵי בָצַע" בְּבַת עַיִן דְּאִיהִי אוּכְמָא. וְדָא רָזָא דְשַׁבָּת, ש' תְּלַת עַנְפֵי תְּלַת גַּוָּונִין דְּעֵינָא, בַּ"ת דְּשַׁבָּת דָּא בַת עַיִן, וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת" (שמות לא, טז) וְגוֹ', וְהָא אוּקְמוּהוּ דְאִינוּן תְּרֵין שַׁבָּתוֹת, אִימָּא עִלָּאָה בִּתְלַת דַּרְגִּין, וְאִימָּא תַּתָּאָה בִּתְלַת דַּרְגִּין. עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא כְּלִיל שִׁית סִטְרִין דְּאִינוּן שִׁית דַּרְגִּין, עַיְינִין דְּמִסְתַּכְּלִין בְּאֹרַח מֵישַׁר בְּחִוְורוּ, אִלֵּין אִינוּן עַיְינִין דִּרְחִימוּ, וּבְהוֹן שְׁכִינְתָּא אִיהִי "יָפָה כַלְּבָנָה" (שיר השירים ו, י) דְּלֵית בָּהּ פְּגִימוּ, דְאִתְּמַר בָּהּ "הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי הִנָּךְ יָפָה עֵינַיִךְ יוֹנִים" (שיר השירים א, טו).
וְאִית עַיְינִין דְּהַהוּא חִוְיָא אִיהוּ כָּרוּךְ בְּהוֹן, נָחָשׁ הַקַּדְמוֹנִי, וְלַאו מִסְתַּכְּלִין בְּאֹרַח מֵישַׁר, בְּכָל מַה דְּאִסְתַּכַּל אִתְלַטְיָא. עֵינָא אִיהוּ כְּגַלְגַּל, גַּוָּון חִוָּור כְּגַוְונָא דְיַמָּא דְאַסְחַר כָּל עָלְמָא, וְתִנְיָינָא כְּגַוְונָא דְאַרְעָא, תְּלִיתָאָה כְּגַוְונָא דְאַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל, נְקוּדָה זְעִירָא דְבַת עַיִן אִיהִי כְּגַוְונָא דְצִיּוֹן, דְּאִיהִי נְקוּדָה דְעָלְמָא דְמִתַּמָּן הוּשָׁתַת עָלְמָא.
וְאִית בַּר נַשׁ דְּגַוָּון דִּילֵיהּ תְּכֵלֶת דְּאִיהוּ דוֹמֶה לְרָקִיעַ, כְּמָה דְאוּקְמוּהָ מָארֵי מַתְנִיתִין 'תְּכֵלֶת דּוֹמֶה לְיָם, וְיָם דּוֹמֶה לְרָקִיעַ, וְרָקִיעַ דּוֹמֶה לַכִּסֵּא הַכָּבוֹד'. וּתְלַת גַּוָּונִין אִינוּן בְעֵינָא חִוָּור, אוּכַם, תְּכֵלֶת, לָקֳבֵל אֵשׁ דְּלַאו אִיהוּ שׂוֹרֵף, וְאֵשׁ דְּאִיהוּ שׂוֹרֵף וְלָא אָכִיל, תְּלִיתָאָה דְאִיהוּ תְכֵלֶת לָקֳבֵל אֵשׁ דְּאִיהוּ שׂוֹרֵף וְאָכִיל, רְבִיעָאָה לַבַּת אֵשׁ וְדָא שְׁכִינְתָּא בַת עַיִן, וַעֲלָהּ אִתְּמַר "וַיֵּרָא מַלְאַךְ יְהֹוָה אֵלָיו בְּלַבַּת אֵשׁ מִתּוֹךְ הַסְּנֶה" (שמות ג, ב) דָּא בַת עַיִן, "וַיַּרְא וְהִנֵּה הַסְּנֶה בֹּעֵר בָּאֵשׁ" (שמות ג, ב) דָּא גַוָּון דְּעַל בַּת עַיִן דְּאִיהוּ גַוָּון תִּנְיָינָא, "וְהַסְּנֶה אֵינֶנּוּ אֻכָּל" (שמות ג, ב) גַּוָּון תְּלִיתָאָה, "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אָסֻרָה נָּא וְאֶרְאֶה" (שמות ג, ג) וְגוֹ' גַּוָּון חִוָּור דִּשְׁרַגָּא עִלָּאָה, וּבִתְלַת גַּוָּונִין אִלֵּין אִתְאָחֳדַת בַּת עַיִן דְּאִיהִי שְׁכִינְתָּא.
וּבְהוֹן סָלְקָא בִתְלַת צְלוֹתִין קֳדָם יְהֹוָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה" (ויקרא ו, ב) וְגוֹ', "זֹאת תּוֹרַת" דָּא בַת עַיִן שְׁכִינְתָּא דְסָלְקָא בִתְלַת אֲבָהָן דְּתַקִּינוּ תְּלַת צְלוֹתִין, וּבְגִין דָּא "זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה" (ויקרא ו, ב) וְגוֹ', זֹאת תּוֹרַת הָעוֹלָה בִּימִינָא דְאִיהוּ אֵשׁ דְּלָא שׂוֹרֵף, דְּתַמָּן חָכְמָה דְאִיהוּ מַבּוּעָא דְמַיָּא, דְאִתְּמַר בֵּיהּ 'הָרוֹצֶה לְהַחְכִּים יַדְרִים', דְּתָשַׁשׁ חֵילָא דְאֶשָּׁא, דְּאִיהוּ גַוָּון חִוָּור דִּשְׁרַגָּא דְלָא יְהֵא שׂוֹרֵף, וּנְקוּדָה דִילָהּ קָמֵ"ץ, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ "וְקָמַץ הַכֹּהֵן" (ויקרא ה, יב), וְכַהֲנָא אִיהוּ לִימִינָא, קָמֵ"ץ נְקוּדָה דְאָת י' מִסִּטְרָא דִימִינָא לָא אִתְחַיַּיב נְקוּדָה אָחֳרָא.
תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא
תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא חַמְשִׁין וּתְמַנְיָא
"וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" דָּא חָכְמָה סְתִימָאָה. "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל", דָּא יַקִּירוֹ (דף קיז' עמוד א') דְּדִיקְנָא עִלָּאָה. כְּתִיב "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ. וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ" (בראשית א, א-ב) וְכוּ' הָכָא רָזִין עִלָּאִין לְמָארֵי חָכְמְתָא. תָּא חֲזֵי, מִגּוֹ הִיתּוּכָא דְּזוּהֲמָא סוֹסְפִיתָא נֶפְקַת לְתַתָּא, וְאִתְפָּרְשַׁת לְדַרְגָּהָא לְפוּם רָזִין עִלָּאִין, דְּאִתְּמָר בְּהוּ "גַּם אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה הָאֱלֹהִים" (קהלת ז, יד). בִּתְלָת שָׁרָשִׁין אִתְפְּרַשׁ מְקוֹרָא דִּלְבַר, לָקֳבֵל תְּלָת זִמְנִין דְּאִשְׁתְּמוֹדְעוּ לְמָארֵי רָזִין. קַדְמָאָה בִּתְלָת עָלְמִין אִשְׁתְּמוֹדָע, וְאִינּוּן בֶּלַע יוֹבָב חוּשָׁם, וְאִתְּמָר. תִּנְיָנָא בְּרָזָא דְּתַנִּינִים הַגְּדוֹלִים דְּקַיְּימִין גּוֹ יַמָּא. וְאִינּוּן מִכְּלָלָא דְּשִׁית סִטְרִין נָפְקִין. וְקָדְמָאָה מִכְּלָלָא דְּעֶשֶׁר. תְלִיתָאָה בְּרָזָא דְּעוֹרֵב מִכְּלָלָא דִּתְלַת. הָא אִתְּמָר עוֹרֵב עבו"ר בו"רע. וּמִלִּין אִתְפַּלְגָּן לְסִטְרַיְיהוּ.
שָׁרְשָׁא קַדְמָאָה קָאִים לְאַכְפְּיָא סִטְרִין בִּישִׁין, לְמֵיקָם עֲלֵיהוֹן כְּשַׁלְשְׁלָאָה בְּקַדְלֵיהוֹן. תִּנְיָנָא, מִתַּמָּן מִתָּקְפָן וְיָנְקִין. תָּמָן אִתְכְּלִילוּ בְּגוֹ יַמָּא כָּל אִינוּן רָזִין דְּצֵירוּפֵי אֱלֹהִים דְּמִינַּיְיהוּ מָשְׁכִין אִלֵּין מְסָאֲבִין. וְרָזָא דָּא כַּד דַּרְגִּין קָיְימִין בִּשְׁלִימוּ, סִטְרָא אַחֲרָא מִתָּבְרָן תְּחוֹתַיְיהוּ. אֲבָל בְּזִמְנָא דְּלָאו אִינוּן בִּשְׁלִימוּ דִּלְהוֹן, כְּדֵין אִלֵּין יָנְקִין לְאִתְתַּקְּפָא. תָּא חֲזֵי, בְּרָזָא דָּא מִתְפָּרְשִׁין רָזִין בִּקְרָאֵי "וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ" (בראשית א, ב) דָּא קַו תֹּהוּ, כֹּלָּא בִּכְלָלָא חֲדָא. דָּא נְפִיקוּ דְּסִטְרָא אַחֲרָא דִּנְפַק מִגּוֹ תְּבִירוּ דְּעָלְמִין קַדְמָאִין דְּאִתְחֲרַבוּ. לְבָתַר בְּהוּ, דָּא אַבְנֵי בְּהוּ דְּהָכִי מִתְפָּרְשָׁאן דַּרְגִּין לְכַמָּה אֲבָנִין בְּכַמָּה סִטְרִין. (דף קיז' עמוד ב') דְּהָא בְּקַדְמִיתָא כֹּלָּא בִּכְלָלָא חֲדָא נָפִיק. לְבָתַר בְּשַׁעְתָּא דְּאִתְבְּרִירוּ דַּרְגִּין לְעֵילָא, הָכִי אִשְׁתְּמוֹדָעוּ דַּרְגִּין לְבַר. לְבָתַר "וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם" (בראשית א, ב), דָּא רָזָא דְּכֻלְּהוּ צֵרוּפֵי אֱלֹהִים דְּכֹלָּא אִתְכְּלִיל בְּאִלֵּין תַנִּינִים דְּאִתְמָרוּ, וְדָא קָאִים בְּהַאי תְהוֹם.
הָכָא רָזָא מַטֶּה דְּאִתְהַדַּר לְנָחָשׁ, הָכִי רָזִין עִלָּאִין אוֹלִיף לֵיהּ מַלְכָּא קַדִּישָׁא בַּסְּנֶה, בְּזִמְנָא דַּחֲמֵינָא לֵיהּ לְהַהוּא מַטֶּה דְּאִתְהַפַּךְ לְחִוְיָא וְדָחִילְנָא מִינֵּיהּ. בְּהַהוּא זִמְנָא אָמַר לֵיהּ "שְׁלַח יָדְךָ וֶאֱחֹז בִּזְנָבוֹ" (שמות ד, ד). תָּא חֲזֵי, מַטֶּה דָּא אִיהוּ ד"ן מֵאֲדֹנָ"י וְתַמָּן הֲוָה מִתְתְּקַף פַּרְעֹה רַשִׁיעָא דְּאִיהוּ תַּנִּין. וְכַד בָּעָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לִמָחָאָה לֵיהּ, כְּתִיב "וְגַם אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ דָּן אָנֹכִי" (בראשית טו, יד).
אֲבָל תָּא חֲזֵי, מֵהַאי מַטֶּה נָפִיק נָחָשׁ דָּא, דְּאִיהוּ תַּנִּין וַדַּאי. וְלָקֳבֵל דָּא אֶתְיָהִיב חֵילָא בְּיִשְׂרָאֵל לְאַכְפְּיָא לֵיהּ וַדַּאי. וְרָזָא דָּא "יְהִי דָן נָחָשׁ עֲלֵי דֶרֶךְ" (בראשית מט, יז). וּמָשִׁיחַ כְּגַוְנָא דָּא אִיהוּ נָחָשׁ, לָקֳבֵל נָחָשׁ דָּא. וְדָן אִתְּמָר בֵּיהּ "הַנֹּשֵׁךְ עִקְּבֵי סוּס וַיִּפֹּל רֹכְבוֹ אָחוֹר" (בראשית מט, יז). דְּהַאי תַּנִּין כְּסוּסַיָּא אִיהוּ לְגַבֵּי אִינוּן דִּלְתַתָּא דְּרָכְבִין עֲלֵיהּ. דְּאַף עַל גַּב דְּאִיהוּ לְעֵילָא מִינַּיְיהוּ, לְגַבַּיְיהוּ סוּסַיָּא אִתְקְרֵי דְּרָכְבִין עֲלֵיהּ. וּבְזִמְנָא דְּדָ"ן דְּאֲדֹנָ"י אִתְתְּקַף בְּתוּקְפָּא דְּמַלְכָּא, כְּדֵין נָחָשׁ דָּא נָפַל מִינֵּיהּ. בְּגִין כָּךְ "וַיִּפֹּל רֹכְבוֹ אָחוֹר" (בראשית מט, יז). כָּל דָּא בְּזִמְנָא דְּפוּרְקָנָא (דף קיח' עמוד א') יְהֵא וְיִשְׁתְּמוֹדָע וַדַּאי. וְרָזָא דָּא "לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהֹוָה" (בראשית מט, יח).
תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא תְּמָנְיָא וְחַמְשִׁין
> מקור שורשי יציאת הסטרא אחרא.
"וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" דָּא זו חָכְמָה סְתִימָאָה. "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל", דָּא יַקִּירוֹ (דף קיז' עמוד א') דְּדִיקְנָא עִלָּאָה. זה הכבוד של הדיקנא העליונה. כתוב, כְּתִיב "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ. וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ" (בראשית א, א-ב) וְכוּ' הָכָא רָזִין עִלָּאִין לְמָארֵי חָכְמְתָא. כאן יש סודות עליונים לבעלי החכמה.
תָּא חֲזֵי, מִגּוֹ הִיתּוּכָא דְּזוּהֲמָא סוֹסְפִיתָא נֶפְקַת לְתַתָּא, וְאִתְפָּרְשַׁת לְדַרְגָּהָא לְפוּם רָזִין עִלָּאִין, דְּאִתְּמָר בְּהוּ, בוא וראה, מתוך היתוך הזוהמא, יצאה הפסולת למטה לעולמות הקליפה, ונחלקה למדרגותיה כפי הסודות העליונים, שנאמר בהם, "גַּם אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה הָאֱלֹהִים" (קהלת ז, יד). בִּתְלָת שָׁרָשִׁין אִתְפְּרַשׁ מְקוֹרָא דִּלְבַר, לָקֳבֵל תְּלָת זִמְנִין דְּאִשְׁתְּמוֹדְעוּ לְמָארֵי רָזִין. בשלושה שרשים נחלק המקור החיצוני, כנגד שלושה זמנים הנודעים לבעלי הסוד.
קַדְמָאָה בִּתְלָת עָלְמִין אִשְׁתְּמוֹדָע, המקור הראשון בשלושת העולמות הידועים, הרמוזים בתורה בשמותם והם וְאִינּוּן בֶּלַע יוֹבָב חוּשָׁם, וְאִתְּמָר ונתבאר.
תִּנְיָנָא בְּרָזָא דְּתַנִּינִים הַגְּדוֹלִים דְּקַיְּימִין גּוֹ יַמָּא. וְאִינּוּן מִכְּלָלָא דְּשִׁית סִטְרִין נָפְקִין, וְקָדְמָאָה מִכְּלָלָא דְּעֶשֶׁר. המקור השני בסוד "התנינים הגדולים" שנמצאים בתוך הים. והם יצאו מכללות ששת הצדדים, והראשון – מכללות העשר.
תְלִיתָאָה בְּרָזָא דְּעוֹרֵב מִכְּלָלָא דִּתְלַת. הָא אִתְּמָר עוֹרֵב עבו"ר בו"רע. וּמִלִּין אִתְפַּלְגָּן לְסִטְרַיְיהוּ. המקור השלישי, בסוד העורב מכללות השלושה, שנאמר בו עור"ב אותיות עבו"ר בו"רע.
> כפיית הרע בשורשם.
שָׁרְשָׁא קַדְמָאָה קָאִים לְאַכְפְּיָא סִטְרִין בִּישִׁין, לְמֵיקָם עֲלֵיהוֹן כְּשַׁלְשְׁלָאָה בְּקַדְלֵיהוֹן. השורש הראשון עומד לכפות את הצדדים הטמאים הרעים, לעמוד עליהם כשרשרת בעורפם.
תִּנְיָנָא, מִתַּמָּן מִתָּקְפָן וְיָנְקִין. תָּמָן אִתְכְּלִילוּ בְּגוֹ יַמָּא כָּל אִינוּן רָזִין דְּצֵירוּפֵי אֱלֹהִים דְּמִינַּיְיהוּ מָשְׁכִין אִלֵּין מְסָאֲבִין. השני, משם מתחזקים ויונקים, שם נכללים בתוך הים, אל אותם הסודות של צרופי אלהי"ם, מעוצם הדין שלהם מושכים ויונקים אלו הטמאים. וְרָזָא דָּא, כַּד דַּרְגִּין קָיְימִין בִּשְׁלִימוּ, סִטְרָא אַחֲרָא מִתָּבְרָן תְּחוֹתַיְיהוּ. וסוד זה, כאשר אלו המדריגות עומדים בשלמות, הסטרא אחרא נשברת תחתיהם, אֲבָל בְּזִמְנָא דְּלָאו אִינוּן בִּשְׁלִימוּ דִּלְהוֹן, כְּדֵין אִלֵּין יָנְקִין לְאִתְתַּקְּפָא. אבל בזמן שהם אינם בשלימות שלהם בגלל מעשי התחתונים, אז אלו הטמאים יונקים משם להתחזק.
> יציאת הסטרא אחרא מפסולת העולמות שנשברו והתגברות דיני הגבורות.
תָּא חֲזֵי, בְּרָזָא דָּא מִתְפָּרְשִׁין רָזִין בִּקְרָאֵי בוא וראה, בסוד זה מתבארים סודות הפסוק, "וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ" (בראשית א, ב) דָּא קַו תֹּהוּ, כֹּלָּא בִּכְלָלָא חֲדָא. זה קו תהו, הכל בכללות אחד. דָּא נְפִיקוּ דְּסִטְרָא אַחֲרָא דִּנְפַק מִגּוֹ תְּבִירוּ דְּעָלְמִין קַדְמָאִין דְּאִתְחֲרַבוּ. זו יציאת הסטרא אחרא, היוצאת מתוך שבירת העולמות הראשונים שנחרבו.
לְבָתַר בְּהוּ, דָּא אַבְנֵי בְּהוּ דְּהָכִי מִתְפָּרְשָׁאן דַּרְגִּין לְכַמָּה אֲבָנִין בְּכַמָּה סִטְרִין. אחר כך "בהו", אלו אבני "בהו" שכך מתחלקות המדריגות לכמה אבנים בכמה צדדים. (דף קיז' עמוד ב') דְּהָא בְּקַדְמִיתָא כֹּלָּא בִּכְלָלָא חֲדָא נָפִיק. לְבָתַר בְּשַׁעְתָּא דְּאִתְבְּרִירוּ דַּרְגִּין לְעֵילָא, הָכִי אִשְׁתְּמוֹדָעוּ דַּרְגִּין לְבַר. שהרי בתחילה, הכל בכללות אחת יוצא. אחר כך, בשעה שהתבררו המדריגות למעלה, כך נודעו המדריגות שבחוץ, אחר כך, לְבָתַר "וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם" (בראשית א, ב), דָּא רָזָא דְּכֻלְּהוּ צֵרוּפֵי אֱלֹהִים דְּכֹלָּא אִתְכְּלִיל בְּאִלֵּין תַנִּינִים דְּאִתְמָרוּ, וְדָא קָאִים בְּהַאי תְהוֹם. זהו סוד של כל צרופי אלהי"ם שכולם נכללו באלו התנינים שנאמרו בבראשית, וזה עומד בזה התהום.
> סוד החזרת הנחש למטה בשורשו.
הָכָא רָזָא מַטֶּה דְּאִתְהַדַּר לְנָחָשׁ, הָכִי רָזִין עִלָּאִין אוֹלִיף לֵיהּ מַלְכָּא קַדִּישָׁא בַּסְּנֶה, כאן הוא סוד המטה שנהפך לנחש, כאן סודות עליונים לימד הקב"ה את משה בסנה, בְּזִמְנָא דַּחֲמֵינָא לֵיהּ לְהַהוּא מַטֶּה דְּאִתְהַפַּךְ לְחִוְיָא וְדָחִילְנָא מִינֵּיהּ. בזמן שהראה לו לאותו המטה שהתהפך לנחש ופחד משה ממנו. בְּהַהוּא זִמְנָא אָמַר לֵיהּ באותו הזמן אמר לו הקב"ה "שְׁלַח יָדְךָ וֶאֱחֹז בִּזְנָבוֹ" (שמות ד, ד).
תָּא חֲזֵי, מַטֶּה דָּא אִיהוּ ד"ן מֵאֲדֹנָ"י וְתַמָּן הֲוָה מִתְתְּקַף פַּרְעֹה רַשִׁיעָא דְּאִיהוּ תַּנִּין. בא וראה, מט"ה הוא גימ' ד"ן וסוד אותיות ד"ן שבשם אדנ"י, ומשם היה יונק ומחזק פרעה הרשע שהוא "תנין", וְכַד בָּעָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לִמָחָאָה לֵיהּ, כְּתִיב וכאשר רצה הקב"ה להכות אותו כתוב, "וְגַם אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ דָּן אָנֹכִי" (בראשית טו, יד).
אֲבָל תָּא חֲזֵי, מֵהַאי מַטֶּה נָפִיק נָחָשׁ דָּא, דְּאִיהוּ תַּנִּין וַדַּאי. וְלָקֳבֵל דָּא אֶתְיָהִיב חֵילָא בְּיִשְׂרָאֵל לְאַכְפְּיָא לֵיהּ וַדַּאי. אבל בוא וראה, מזה המטה יוצא הנחש הזה, שהוא התנין ודאי. וכנגד זה ניתן כח לישראל לכפות אותו ודאי. וסוד זה, וְרָזָא דָּא "יְהִי דָן נָחָשׁ עֲלֵי דֶרֶךְ" (בראשית מט, יז). וּמָשִׁיחַ כְּגַוְנָא דָּא אִיהוּ נָחָשׁ, לָקֳבֵל נָחָשׁ דָּא. ומשי"ח כדוגמת זה – גימ' נח"ש – הוא בסוד נחש שבקדושה, שעומד כנגד הנח"ש הטמא.
> נחש שבקדושה רוכב ע"ג נחש של הטומאה ומכניע אותו.
וְדָן אִתְּמָר בֵּיהּ ודן נאמר בו, "הַנֹּשֵׁךְ עִקְּבֵי סוּס וַיִּפֹּל רֹכְבוֹ אָחוֹר" (בראשית מט, יז). דְּהַאי תַּנִּין כְּסוּסַיָּא אִיהוּ לְגַבֵּי אִינוּן דִּלְתַתָּא דְּרָכְבִין עֲלֵיהּ. שזה התנין הוא כסוס לגבי אלו התחתונים שרוכבים עליו, דְּאַף עַל גַּב דְּאִיהוּ לְעֵילָא מִינַּיְיהוּ, לְגַבַּיְיהוּ סוּסַיָּא אִתְקְרֵי דְּרָכְבִין עֲלֵיהּ. שאף על גב, שהוא למעלה מהם שמציאותו רוחנית, לגביהם הוא נקרא כסוס שהם רוכבים עליו. וּבְזִמְנָא דְּדָ"ן דְּאֲדֹנָ"י אִתְתְּקַף בְּתוּקְפָּא דְּמַלְכָּא, כְּדֵין נָחָשׁ דָּא נָפַל מִינֵּיהּ. ובזמן שאותיות ד"ן שבאדנ"י מתחזקות בחוזק המלך, אז זה הנחש יפול ממנו, ולפיכך, בְּגִין כָּךְ "וַיִּפֹּל רֹכְבוֹ אָחוֹר" (בראשית מט, יז). כָּל דָּא בְּזִמְנָא דְּפוּרְקָנָא (דף קיח' עמוד א') יְהֵא וְיִשְׁתְּמוֹדָע וַדַּאי. כל סוד זה, בזמן הגאולה יהיה ויוודע ודאי, והוא סוד וְרָזָא דָּא "לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהֹוָה" (בראשית מט, יח).
תפילה פד"ת מתוך "תקט"ו תפילות"
תפילה פד"ת: בירושלים של מטה נבקעו החומות בחורבן, אבל לא כן בירושלים של מעלה. לעתיד לבא בב"א תבנה ירושלים בכח יחודו ית' ותוקף בחומת אש מצד של מעלה.
אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. הֲרֵי שְׁכִינָתְךָ שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ, "אֲנִי חוֹמָה מֻקֶּפֶת" גְּבוּרוֹת וְדִינִים לְ-ד' רוּחוֹתֶיהָ, שֶׁנֶאֱמַר בָּהֶם, "שִׁשִּׁים גִּבּוֹרִים סָבִיב לָהּ מִגִּבּוֹרֵי יִשְׂרָאֵל", שֶׁלֹּא לְהָנִיחַ לַסִּטְרָא אַחֲרָא לִכָּנֵס בָּהּ כְּלָל, "גַּן נָעוּל" וְכוּ' "גַּל נָעוּל מַעְיָן חָתוּם", וְזֶה מ' סְתוּמָה דְּאֱלֹהִים. אֲבָל לְמַטָּה בִּירוּשָׁלַיִם שֶׁלְּמַטָּה נֶאֱמַר בָּהּ, "טֻמְאָתָהּ בְּשׁוּלֶיהָ", וְזֶה חוֹמוֹת יְרוּשָׁלַיִם שֶׁנִּבְקְעָה שֶׁרוּחוֹתֶיהָ פְּרוּצִים בְּ-מ' סְתוּמָה. וְאִם תֹאמַר שֶׁכֵּן הוּא לְמַעְלָה? חַ"ו, לֹא כֵן, אֶלָּא, "שִׁחֵת לוֹ לֹא בָּנָיו מוּמָם", שֶׁהֲרֵי חֹשֶׁךְ לְמַטָּה יָרַד, וּלְמַעְלָה נִשְׁאָר הַכֹּל בִּקְדֻשָּׁה, הַדָּא הוּא דִכְתִיב, "שָׁפַךְ כָּאֵשׁ חֲמָתוֹ", שָׁפַךְ לְמַטָּה וַדַּאי, אֲבָל עוֹד תִּבָּנֶה יְרוּשָׁלַיִם שֶׁלְּמַטָּה, שֶׁיֵּאָמֵר בָּהּ, "יְרוּשָׁלַיִם הַבְּנוּיָה כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָהּ יַחְדָּו" לִהְיוֹת לְמַטָּה כְּדֻגְמָא שֶׁל מַעְלָה, וְזֶה חוֹמַת אֵשׁ שֶׁיִּהְיֶה לָהּ סָבִיב בָּאֵשׁ שֶׁלְּמַעְלָה, שֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל טֻמְאָה, מִיָּד "אָז תַּחְפֹּץ זִבְחֵי צֶדֶק עוֹלָה וְכָלִיל", שֶׁבַּעֲבוּר פִּרְצָה זֹאת שֶׁנַּעֲשֵׂית לְמַטָּה, אַף עַל פִּי שֶׁלְּמַעְלָה אֵינוֹ כָּךְ, אֵין קָרְבָּן נִמְצָא שֶׁהוּא קְרֵבוֹת הָאוֹתִיּוֹת, אֶלָּא וְנִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף, כְּשֶׁתִּבְנֶה חוֹמוֹת אֵלֶּה, מִיָּד "אָ"ז תַּחְפֹּץ זִבְחֵי צֶדֶק עוֹלָה וְכָלִיל", אָ"ז וַדַּאי בַּיִּחוּד שֶׁלְּךָ יאהדונה"י, בּוֹ, "בַּיּוֹם הַהוּא אָקִים אֶת סֻכַּת דָּוִד הַנֹּפֶלֶת", כ"ו ס"ה וְגָדַרְתִּי אֶת פִּרְצֵיהֶן וַדַּאי.
רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים הֲרֵי לְיִחוּדְךָ אֲנַחְנוּ מְקַוִּים, עֲנֵנוּ בְּיִחוּדְךָ וְהוֹצִיאֵנוּ מִכָּל צָרָה לִרְוָחָה שְׁלֵמָה, תִּבְנֶה יְרוּשָׁלַיִם בִּנְיָן עוֹלָם, בְּכָל אוֹרָה וּבְרָכָה בְּקָרוֹב, יְהֹוָה אַל תְּאַחַר, לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהֹוָה.
מאמר הגאולה | פרקים ב - ג: זמני הגאולה.
פרק ב: זמני הגאולה.
ב' זמנים: פקידה וזכירה
דַּע כִּי לַגְּאוּלָּה נִמְצְאוּ ב' זְמַנִּים וּמְצָאנוּם בִּגְאוּלַּת מִצְרַיִם וּבִגְאוּלַּת בָּבֶל. וְנוֹדַע לָנוּ שֶׁכֵּן יִהְיֶה בַּעֲתִידָהּ לְהִגָּלוֹת בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ. וְעַל אֵלֶּה שְׁנֵי הַזְּמַנִּים נֶאֱמַר הַפָּסוּק שֶׁהִתְחַלְתִּי בּוֹ בָּרִאשׁוֹנָה.
"אַל תִּשְׂמְחִי אֹיַבְתִּי לִי" (מיכה ז, ח) – זֶהוּ הַזְּמָן הָרִאשׁוֹן וְנִקְרָא "פְּקִידָה".
"כִּי אֵשֵׁב בַּחֹשֶׁךְ ה' אוֹר לִי" (מיכה ז, ח) – הוּא ה-ב' וְנִקְרָא "זְכִירָה".
וְלֹא בַּפָּסוּק הַזֶּה לְבָד כִּי בְּהַרְבֵּה פְּסוּקִים נִרְמְזוּ אֵלֶּה שְׁנֵי הַזְּמַנִּים. וְכֵן כָּתוּב "הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי" (ישעיהו נב, ב) וְכוּ' – זֶהוּ הַפְּקִידָה.
"הִתְפַּתְּחִי מוֹסְרֵי צַוָּארֵךְ" (ישעיהו נב, ב) וְכוּ' – זֶהוּ "הַזְּכִירָה".
וְכֵן "קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ" (ישעיהו ס, א) – זְמָן הַפְּקִידָה.
"וּכְבוֹד ה' עָלַיִךְ זָרָח" (ישעיהו ס, א) – הוּא זְמָן הַזְּכִירָה.
וְעַתָּה אָחֵל לְפָרֵשׁ לְךָ הַזְּמַנִּים הָאֵלֶּה בְּסוֹדוֹת גְּדוֹלִים מְאוֹד וּלְפִי שֶׁהֵם גְּדוֹלִים כָּל כָּךְ לֹא אֲפָרְשֵׁם הַרְבֵּה וְלֹא אוֹמַר רַק מַה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בִּלְתּוֹ וְהָבֵן מְאוֹד.
פרק ג' פקידה.
זמן הפקידה בגאולת מצרים.
זְמָן הַפְּקִידָה הָיָה בְּמִצְרַיִם בָּרִאשׁוֹנָה וְהוּא שֶׁאָמַר הַכָּתוּב, "וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֵּדַע אֱלֹהִים" (שמות ב, כה). וָאוֹמַר לְךָ מַה הִיא זֹאת הַפְּקִידָה.
וְתֵדַע שֶׁהַקִּלְקוּל ה-א' לְבָד הוּא הַמִּתְתַּקַּן בִּזְמַן הַפְּקִידָה – וְגַם לֹא לְגַמְרֵי, וּשְׁאָר הַקִּלְקוּלִים אֵין תִּקּוּנָם רַק בַּזְּכִירָה.
וְשָׁם כָּתוּב,"וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת נַאֲקָתָם וַיִּזְכֹּר" (שמות ב, כד) וְכוּ'. וְהָאֱמֶת, כִּי בַּעֲלוֹת הַחֵפֶץ לִפְנֵי הַמּוֹשֵׁל הַיָּחִיד לִגְאוֹל אֶת הַשְּׁכִינָה וְאֶת יִשְׂרָאֵל, אָז יֵצֵא כֹּחַ מִלְּפָנָיו, וְהִתְחִיל לָרֶדֶת בְּכָל הַמַּדְרֵגוֹת מִמַּדְרֵיגָה לְמַדְרֵיגָה. וְהָאֱמֶת שֶּׁבַּמָּקוֹם הָרִאשׁוֹן שֶׁשָּׁם נִתְגַּבֵּר זֶה הַכֹּחַ וְהָרְאָה תּוֹקְפוֹ וּגְבוּרָתוֹ – הֵם ב' הַמְּאוֹרוֹת הַגְּדוֹלִים וְהַנִּשְׂגָּבִים אֲשֶׁר לָהֶם כָּל מַעֲשֵׂי הָעוֹלָמוֹת, וְעַל פִּיהֶם יָצְאוּ כָּל הַפְּעוּלוֹת לְאוֹרָה, הֵם הַנִּקְרָאִים בְּמָשָׁל "מַזָּל עֶלְיוֹן" וּ"מַזָּל תַּחְתּוֹן". וּבְדֶרֶךְ עִיקָּר: "יוד הי ויו הי" "אלף הי יוד הי", הָעוֹמְדִים בְּרוּמוֹ שֶׁל עוֹלָם וּמִסְפָּר שְׁמוֹתֵיהֶם רל"ג כְּמִנְיַן זכו"ר וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר "וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת בְּרִיתוֹ" (שמות ב, כד).
וְנִמְצָא שֶׁבְּהִגָּלוֹת הַפְּעוּלוֹת הַמְּאוֹרוֹת הָאֵלֶּה לְגַמְרֵי אָז תִּהְיֶה הַזְּכִירָה – וְקוֹדֵם לָזֶה נִמְצֵאת הַפְּקִידָה.
אֲבָל הָאֱמֶת שֶׁקְּדִימָתָהּ לְמַטָּה וְלֹא לְמַעְלָה. כִּי לְמַעְלָה הַזְּכִירָה הִיא הָרִאשׁוֹנָה וּמִמֶּנָּה יָצְאָה הַפְּקִידָה. וַעֲדַיִין לֹא פֵּרַשְׁתִּי לְךָ מַה הִיא הַפְּקִידָה.