במידה ויש שמות שמופיעים בצבע אדום, או שמות שמכילים גרשיים כדוגמת יאהדונה"י -> אין להוציא אותם בפה – אלא רק לקרא בעינים

(דף מג ע"א) אַדְהָכִי הָא עוּלֵימָא דְקָא אִזְדַּמַּן לְגַבַּיְיהוּ, מְחַמֵּר אַחֵר בְּעִירָן, אָמַר לוֹן מַהוּ "וַיַּעֲזֹב בִּגְדוֹ בְּיָדָהּ" (בראשית לט, יב)? בֵּין כָּךְ הֲרֵי עֶלֶם הִזְדַּמֵּן לָהֶם, מְחַמֵּר אַחַר הַבְּהֵמוֹת. אָמַר לָהֶם: מַה זֶּה וַיַּעֲזֹב בִּגְדוֹ בְּיָדָהּ?  אֶלָּא עַקְרָב אִיהִי עָקַר ב', דְּעָקְרַת בֵּיתָא דִשְׁכִינְתָּא, וְדָא אִיהוּ בִּגְדוֹ דְחִוְיָא דַעֲבוֹדָה זָרָה, אֶלָּא עַקְרָב הוּא עָקַר ב', שֶׁעָקְרָה אֶת בֵּית הַשְּׁכִינָה, וְזֶהוּ בִּגְדוֹ שֶׁל הַנָּחָשׁ, שֶׁל עֲבוֹדָה זָרָה,  כַּד חִוְיָא אַתְיָא לְאִתְחַבְּרָא עִם גּוּף אָדָם יָשָׁן, דְּאָמְרַת "שִׁכְבָה עִמִּי" (בראשית לט, ז), חֲצוּפָה זוֹנָה, אִתְּמַר בְּאוֹת בְּרִית "וַיָּנָס וַיֵּצֵא הַחוּצָה" (בראשית לט, יב) כְּשֶׁהַנָּחָשׁ בָּא לְהִתְחַבֵּר עִם גּוּף אָדָם יָשֵׁן, שֶׁאוֹמֶרֶת שִׁכְבָה עִמִּי, חֲצוּפָה זוֹנָה, נֶאֱמַר בְּאוֹת בְּרִית וַיָּנָס וַיֵּצֵא הַחוּצָה.

[נוסחה אחרת: בְגִין דָּא 'אֲפִילוּ נָחָשׁ כָּרוּךְ עַל עֲקֵבוֹ לֹא יַפְסִיק', אַף עַל גָּב דְּסָתִיר לָהּ לְהַהִיא נְקוּדָה דְאָת ד' לֹא יַפְסִיק, (כ"י נ"א, וּמִשּׁוּם זֶה, אֲפִלּוּ נָחָשׁ כָּרוּךְ עַל עֲקֵבוֹ לֹא יַפְסִיק, אַף עַל גַּב שֶׁמַּסְתִּיר אֶת אוֹתָהּ נְקֻדָּה שֶׁל אוֹת ד', לֹא יַפְסִיק,  דְּאִי יַפְסִיק בְּגִינֵיהּ אִסְתַּלַּק קוֹצָא מִן ד' דְּאֶחָד וְאִשְׁתָּאַר אַחֵר דְּאִיהוּ נָחָשׁ כָּרוּךְ שֶׁאִם יַפְסִיק, בִּגְלָלוֹ מִסְתַּלֵּק הַקּוֹץ מִד' שֶׁל אֶחָד, וְנִשְׁאָר אַחֵר, שֶׁהוּא נָחָשׁ כָּרוּךְ, בְּגִין דְּחִוְּיָא לֹא יַפְסִיק וְלֹא אִסְתַּלַּק, וְאִיהוּ פּוֹסֵק וּבָרְחַת מִנֵּיהּ, מִשּׁוּם שֶׁנָּחָשׁ לֹא יַפְסִיק וְלֹא הִסְתַּלֵּק, וְהוּא פוֹסֵק וּבוֹרַחַת מִמֶּנּוּ, אֲבָל עַקְרָב יַפְסִיק, כַּמָּה דְּעָבַד יוֹסִף צַדִּיקָא הָדָא הוּא דִּכְתִיב "וַתַּנַּח בִּגְדוֹ אֶצְלָהּ" (בראשית לט, טז) "וַיָּנָס" (שם, יב) וְכוּ' אֲבָל עַקְרָב יַפְסִיק, כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה יוֹסֵף הַצַּדִּיק. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וַיַּנַּח בִּגְדוֹ אֶצְלָהּ וַיָּנָס וְכוּ'.  אַדְּהָכִי הָא עוּלֵימָא קָא אִזְדַּמַּן לְגַבַּיְיהוּ מְחַמֵּר בָּתַר בְּעִירָן, אָמַר לוּן, מַאי "וַתַּנַּח בִּגְדוֹ אֶצְלָהּ" (בראשית לט, טז) וְכוּ'? בֵּין כָּךְ הֲרֵי הָעֶלֶם הִזְדַּמֵּן אֲלֵיהֶם מְחַמֵּר אַחַר הַבְּהֵמוֹת, אָמַר לָהֶם: מַה זֶּה וַיַּנַּח בִּגְדוֹ אֶצְלָהּ וְכוּ'?  אֶלָּא עַקְרָב עָקָר ב', דְּעָקַר בֵּיתָא דִּשְׁכִינְתָּא, כַּד בָּעֲיָא לְאִתְחַבְּרָא עִם צַדִּיקַיָּא צָרִיךְ לְאַפְסָקָא מִנֵּיהּ, וְלֹא יִתְהַנִּי מִינֵּיהּ וַאֲפִילוּ מִמִּשְׁכָא דִּילֵיהּ, אֶלָּא עַקְרָב עָקַר ב', שֶׁעָקַר אֶת בֵּית הַשְּׁכִינָה. כְּשֶׁרוֹצֶה לְהִתְחַבֵּר עִם הַצַּדִּיקִים, צָרִיךְ לְהַפְסִיק מִמֶּנּוּ וְלֹא יֵהָנֶה מִמֶּנּוּ, וַאֲפִלּוּ מִן הָעוֹר שֶׁלּוֹ.  'לֵךְ' אִמְרִי נְזִירָא ' לֵךְ סְחוֹר סְחוֹר, לְכַרְמָא לֹא תִּקְרַב' הָדָא הוּא דִּכְתִיב "וַתַּנַּח בִּגְדוֹ אֶצְלָהּ" (בראשית לט, טז), מִשְׁכָא דְּיֵצֶר הָרָע, וְדָא בִּגְדוֹ דְחִוְיָא עֲבוֹדָה זָרָה, לֵךְ לֵךְ, אוֹמְרִים לְנָזִיר, סָבִיב סָבִיב, וְלַכֶּרֶם אַל תִּקְרַב, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וַיַּנַּח בִּגְדוֹ אֶצְלָהּ, הָעוֹר שֶׁל יֵצֶר הָרָע,  כַּד אִיהוּ קָא אַתְיָא לְאִתְחַבְּרָא עִם צַדִּיקַיָּא וְאָמְרָה "שִׁכְבָה עִמִּי" (בראשית לט, ז) חֲצוּפָה זוֹנָה, אִיתָמָר בָּאוֹת בְּרִית "וַיָּנָס וַיֵּצֵא הַחוּצָה" (בראשית לט, יב)) וְזֶהוּ בִגְדוֹ שֶׁל הַנָּחָשׁ עֲבוֹדָה זָרָה, כְּשֶׁהוּא בָא לְהִתְחַבֵּר עִם הַצַּדִּיקִים וְאָמְרָה שִׁכְבָה עִמִּי, חֲצוּפָה זוֹנָה, נֶאֱמַר בְּאוֹת בְּרִית וַיָּנָס וַיֵּצֵא הַחוּצָה].

 אָמְרוּ לֵיהּ מָאן אַנְתְּ? אָמַר לוֹן אֲנָא אִיהוּ בְרָא דְנוּנָא חֲדָא, דְשָׁט בְּיַמָּא רַבְרְבָא, וּבָלַע כָּל נוּנִין דְּיַמָּא וְאַפֵּיק לְהוֹן חַיִּים לְבָר, אָמְרוּ לוֹ: מִי אַתָּה? אָמַר לָהֶם: אֲנִי הוּא בֵּן שֶׁל דָּג אֶחָד שֶׁשָּׁט בַּיָּם הַגָּדוֹל, וּבוֹלֵעַ כָּל דְּגֵי הַיָּם, וּמוֹצִיא אוֹתָם חַיִּים הַחוּצָה,  וּלְזִמְנִין אִיהוּ נָפִיק בְּיַבֶּשְׁתָּא, לְקַיְימָא בֵּיהּ, "וְיִדְגּוּ לָרֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ" (בראשית מח, טז) וְלִפְעָמִים הוּא יוֹצֵא בַיַּבָּשָׁה לְקַיֵּם בּוֹ, וְיִדְגּוּ לָרֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ. תַּוְוהוּ, אָמְרוּ לֵיהּ, בָּתַר דְּלֵית רְעוּתָךְ לְגַלָּאָה מָאן אַנְתְּ וּבְרָא דְמָאן אַנְתְּ, מָאן אִיהוּ אֲתַר דְּדוּכְתָּךְ? תָּמְהוּ. אָמְרוּ לוֹ: אַחַר שֶׁאֵין בִּרְצוֹנְךָ לְגַלּוֹת מִי אַתָּה וּבְנוֹ שֶׁל מִי אַתָּה, מִי הוּא (מַה הוּא) אֲתַר שֶׁל מְקוֹמְךָ?   אָמַר לוֹן אֲתַר דְּדוּכְתִּי אִיהוּ מַגְדְּלָא חָדָא דְפָרַח בַּאֲוִירָא תַּוְוהוּ אָמַר לָהֶם: אֲתַר מְקוֹמִי הוּא מִגְדָּל אֶחָד שֶׁפּוֹרֵחַ בָּאֲוִיר. תָּמְהוּ.

 אָמְרוּ לֵיהּ לָא תֵימָא לָן מִדֵי, מַאי אִיהוּ אָבוּךְ? אָמְרוּ לוֹ: אַל תֹּאמַר לָנוּ דָבָר (מִלִּים) מִי הוּא אָבִיךָ?  אָמַר לוֹן אַבָּא דִילִי אִיהוּ חַד נוּנָא רַבְרְבָא, דְכַד צָחֵי, אַפְתַּח פּוּמֵיהּ וּבָלַע מַיָּא דְיַמָּא, אָמַר לָהֶם: אַבָּא שֶׁלִּי הוּא דָג גָּדוֹל אֶחָד, שֶׁכְּשֶׁצָּמֵא, הוּא פוֹתֵחַ פִּיו וּבוֹלֵעַ אֶת הַמַּיִם שֶׁל הַיָּם,  וְעַד שַׁבְעִין שְׁנִין לָא הֲדַר יַמָּא לְתוּקְפֵיהּ, וְעַד שִׁבְעִים (שֶׁבַע) שָׁנִים לֹא חוֹזֵר הַיָּם לְתָקְפּוֹ,  וְרָזָא דְמִלָּה "יִבְטַח כִּי יָגִיחַ יַרְדֵּן אֶל פִּיהוּ" (איוב מ, כג), וְאִיהוּ בָלַע כָּל כַּךְ מִן יַמָּא, וְאַתּוּן לָא אִשְׁתָּאַבְתּוּן מִנֵּיהּ אֶלָּא כַּד חַד,  וְסוֹד הַדָּבָר – יִבְטַח כִּי יָגִיחַ יַרְדֵּן אֶל פִּיהוּ, וְהוּא בוֹלֵעַ כָּל כָּךְ מִן הַיָּם, וְאַתֶּם לֹא שְׁאַבְתֶּם מִמֶּנּוּ אֶלָּא כַד אֶחָד, דְּאִיהוּ כ"ד סִפְרֵי דְאוֹרַיְיתָא, אֵיךְ לָא אִשְׁתְּמוֹדַעְתּוּן בֵּיהּ? שֶׁהוּא עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה סִפְרֵי הַתּוֹרָה, אֵיךְ לֹא הִכַּרְתֶּם אוֹתוֹ?

בְּהַהוּא זִמְנָא אִדְכַּר רַבִּי אֶלְעָזָר וְאָמַר וַדַּאי אַנְתְּ אִיהוּ בְרָא דְרַב הַמְנוּנָא סָבָא, בְּאוֹתוֹ זְמַן נִזְכַּר רַבִּי אֶלְעָזָר וְאָמַר: וַדַּאי אַתָּה הוּא בְנוֹ שֶׁל רַב הַמְנוּנָא סָבָא. חָדוּ בֵּיהּ, וְאָמְרוּ. בְּוַדַּאי אִי אַנְתְּ הֲוִית בְּהַאי עָלְמָא, הֲוִינָן קָא נָחֲתִין מִסּוּסְוָון דִּילָן, וַהֲוִינָן אֲנַן מְחַמְּרִין בָּתַר בְּעִירָךְ שָׂמְחוּ בוֹ וְאָמְרוּ: בְּוַדַּאי אִם אַתָּה הָיִיתָ בָּעוֹלָם הַזֶּה, הָיִינוּ יוֹרְדִים מִן הַסּוּסִים שֶׁלָּנוּ, וְהָיִינוּ אָנוּ מְחַמְּרִים אַחַר בַּהֲמוֹתֶיךָ. אָמַר לוֹן, הַהוּא חִוְיָא דְאַתּוּן מַגִּיחִין קְרָבָא בֵיהּ אֵיךְ אִשְׁתֵּזַבְתּוּן מִנֵּיהּ, אָמַר לָהֶם: אוֹתוֹ הַנָּחָשׁ שֶׁאַתֶּם עוֹרְכִים עִמּוֹ קְרָב, אֵיךְ נִצַּלְתֶּם מִמֶּנּוּ? דְּאִיהוּ בָלַע וְקָטִיל, וְלָא עוֹד אֶלָּא דְאִיהוּ קָטִיל לְאָדָם קַדְמָאָה, וּלְכָל דָּרִין דְּקָא אַתְיָין אַבַּתְרֵיהּ, שֶׁהוּא בוֹלֵעַ וְהוֹרֵג, וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁהוּא הָרַג אֶת אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֶת כָּל הַדּוֹרוֹת שֶׁבָּאוּ אַחֲרָיו,  וּבְרַתָּא אִיהִי עַל מַגְדְּלָא דְפָרַח בַּאֲוִירָא, וְהַבַּת הִיא עַל הַמִּגְדָּל שֶׁפּוֹרֵחַ בָּאֲוִיר, וּמַכְרִיזִין בְּכָל יוֹמָא בִרְקִיעָא, דְכָל מָאן דְּקָטִיל לְהַאי חִוְיָא, דְיָהֲבִין לֵיהּ לְאִנְתּוּ בַת מֶלֶךְ פְּנִימָאָה "מִמִּשְׁבְּצוֹת זָהָב לְבוּשָׁהּ" (תהלים מה, יד), וּמַכְרִיזִים בְּכָל יוֹם בָּרָקִיעַ, שֶׁכָּל מִי שֶׁהוֹרֵג אֶת הַנָּחָשׁ הַזֶּה, שֶׁנּוֹתְנִים לוֹ לְאִשָּׁה אֶת בַּת מֶלֶךְ הַפְּנִימִית מִמִּשְׁבְּצוֹת זָהָב לְבוּשָׁהּ,  וְהַאי זָהָב אִיהוּ ז' יְמֵי בְרֵאשִׁית, ה' חָמֵשׁ אוֹר, ב' אִיהִי ב' מִן בְּרֵאשִׁית, עֲלָהּ אִתְּמַר "יָפָה כַלְּבָנָה" (שיר השירים ו, י), וְהַזָּהָב הַזֶּה הוּא ז' יְמֵי בְרֵאשִׁית, ה' חֲמִשָּׁה אוֹר, ב' הִיא ב' מִבְּרֵאשִׁית, עָלֶיהָ נֶאֱמַר יָפָה כַלְּבָנָה,  תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה קְרָאָן לָהּ בִּמְתִיבְתָּא תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה קוֹרְאִים אוֹתָהּ בַּיְשִׁיבָה.