Skip to content

תיקון היחוד היומי

תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא

וּמִסִּטְרָא דְצַדִּיק חַי עָלְמִין הוּא כְּלִיל י"ח רִבּוֹא מֶרְכָּבוֹת, וְהַיְינוּ "רֶכֶב אֱלֹהִים רִבֹּתַיִם אַלְפֵי שִׁנְאָן" (תהלים סח, יח), וְאוּקְמוּהָ מָארֵי מַתְנִיתִין תְּרֵי אַלְפֵי שֶׁאֵינָן מִתְּרֵין רִבּוֹא, דְאִנּוּן כָּל רִבּוֹא עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים, רִבּוֹתַיִם עֶשְׂרִים אֲלָפִים, תְּרֵי שֶׁאֵינָן, אִשְׁתָּאֲרוּ תַּמְנֵי סְרֵי אַלְפֵי, דְנָחֲתִין עִם מטטרו"ן לְקַבְּלָא י"ח בִּרְכָאָן דִּצְלוֹתִין דְּיִשְׂרָאֵל, לְסַלְקָא לוֹן קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, חַ"י עָלְמִין, צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם, וּ"בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק" (משלי י, ו).
(דף ד ע"ב) "וַאֲנִי בְתוֹךְ הַגּוֹלָה" (יחזקאל א, א) דָא שְׁכִינְתָּא, נִפְתְּחוּ הַשָּׁמַיִם, ה' רְקִיעִי דְיוֹמָא תִּנְיָנָא, ה' דְהַשָּׁמַיִם, דְּבָהּ רְשִׁימִין חֵיוָון, דִּמְקוֹרֵיהוֹן "יוד הי ואו הי" יְהֹוָה, "וָאֶרְאֶה מַרְאוֹת אֱלֹהִים" (שם), חָמֵשׁ אוֹר דְּיוֹמָא קַדְמָאָה, לָקֳבֵל ה' קַדְמָאָה, כְּלִילָא מֵחָמֵשׁ אוֹר, דְּאִיהוּ אָאֵאֹאִאֻ פִּתּוּחֵי חוֹתָם קֹדֶשׁ לַיְהֹוָה.
וְכָל חַד אַחֲזֵי אהי"ה, וּנְקוּדִין אִלֵּין סָלְקִין אֱלֹהִים, דִּבְהוֹן שֶׁבַע נְקוּדִין, תְּלַת לְעֵילָא תְּלַת לְתַתָּא חֹלֵם בְּאֶמְצָעִיתָא, וְחַד רְקִיעָא תְּמִינָאָה לוֹן, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ "וַיִּתֵּן אֹתָם אֱלֹהִים בִּרְקִיעַ הַשָּׁמָיִם" (בראשית א, יז).
וְשֶׁבַע נִצּוֹצֵי דִנְקוּדֵי אָאֵאֹאִאֻ לָקֳבֵל שֶׁבַע כֹּכְבֵי לֶכֶת, תְּלַת מִכַּאן וּתְלַת מִכַּאן חַמָּ"ה בְאֶמְצָעִיתֵיהּ, רְבִיעָאָה לְכָל תְּלַת, וּשְׁבִיעָאָה לְשִׁית, וְאִיהִי בְצוּרַת חֹלֵ"ם, בְּאִלֵּין חָמֵשׁ וְקָמַץ הַכֹּהֵן מִשָּׁם מְלֹא קֻמְצוֹ, קָמֵ"ץ אִיהוּ י' כַּד אִתְפַּתַּח בְּה' נְקוּדִין אִיהוּ ה', חָמֵשׁ אֶצְבְּעָאן, דִּבְהוֹן אִתְפַּתַּח קוֹמֶץ דְּאִיהוּ י', לְחַמְשִׁין תַּרְעִין דְּחֵירוּ.
וְאַתְוָון י"ה כְּחֻשְׁבַּן חֹלֵ"ם דְּאִיהוּ אֶמְצָעִי, וְחִרֵ"ק כְּחֻשְׁבַּן ו"ה, ו' דְּרוֹעָא ה' כָּתֵף, קָמֵ"ץ י"ד פִּרְקִין דְּאֶצְבְּעָן, וְהַאי אִיהוּ "וַיֹּאמֶר כִּי יָ"ד עַל כֵּס יָ"הּ" (שמות יז, טז), וְאִינוּן רְמִיזִין "יְהֹוָה אֱלֹהֵינ"וּ יְהֹוָה" (דברים ו, ד), וּבְחָמֵשׁ אֶצְבְּעָאן דְּיַד שְׂמָאלָא י"ד פִּרְקִין, רְמִיזִין כוז"ו במוכס"ז כוז"ו, וְאִינוּן כ"ח, דְּאִתְּמַר עֲלַיְיהוּ "וְעַתָּה יִגְדַּל נָא כֹּ"חַ אֲדֹנָי" (במדבר יד, יז), וְהָכִי סְלִיק אי"ה או"ה כ"ח, דִּרְמִיזִין בְּ"כִּסֵּא כָבוֹד מָרוֹם מֵרִאשׁוֹן" (ירמיהו יז, יב).
מִיָּד דְּאִסְתַּלְקוּ, "וַיֵּלְכוּ בְלֹא כֹחַ לִפְנֵי רוֹדֵף" (איכה א, ו), וּבְגִין דָא אוּקְמוּהָ מָארֵי מַתְנִיתִין, 'כָּל הָאוֹמֵר אָמֵן יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא בְּכָל כֹּחוֹ, קוֹרְעִין לוֹ גְזַר דִּינוֹ שֶׁל שִׁבְעִים שָׁנָה', דְּאִינוּן שַׁבְעִין שְׁנִין, בָּתַר אֶלֶף וּמָאתָן שְׁנִין, דְּאִתְחֲרַב בֵּי מַקְדְּשָׁא, וְאִית דְּחָשִׁיב לוֹן מִשֶּׁבּוּטַל הַתָּמִיד, בְּגִין דִּבְדַרְגָּא דְיַעֲקֹב תַּלְיָא קֵץ דְּפוּרְקָנָא, דְּדַרְגֵּיהּ אֱמֶת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "תִּתֵּן אֱמֶ"ת לְיַעֲקֹב" (מיכה ז, כ), דְּאִיהוּ סִימָן אֶלֶף מָאתַיִם תִּשְׁעִים, וְאִית דְּאוֹסִיף בֵּיהּ ב', "קָרוֹב יְהֹוָה לְכָל קֹרְאָיו לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶאֱמֶת" (תהלים קמה, יח), "לָדַעַת בָּאָרֶץ דַּרְכֶּךָ" (תהלים סז, ג), אוּף הָכִי אֶרֶץ, אֶלֶּף ר"ץ, מָאתַיִם וְתִשְׁעִים, לְקַיְימָא בְהוֹן "אֱמֶ"ת מֵאֶרֶ"ץ תִּצְמָח" (תהלים פה, יב), כַּד יְהוֹן לְבָר כְּחוּשְׁבַּן אֶרֶ"ץ, אֲבָל גְּזַר דִּינָם שִׁבְעִים שָׁנִים.
דָּבָר אַחֵר, "וְהַמַּשְׂכִּילִים" אִינוּן נְקוּדֵי, "יַזְהִירוּ" דְנָהֲרִין בְּאַתְוָון, דְּאִנּוּן נְקוּדִין עֲגוּלִין, אַתְוָון מְרוּבָּעִין, דִּבְאַתְוָון אִתְבְּרִיאוּ אַרְבַּע חֵיוָון דְּכָרְסַיָּא, דְאִתְּמַר עֲלַיְיהוּ בְּעִנְיָנָא דִיחֶזְקֵאל, "וּדְמוּת הַחַיּוֹת מַרְאֵיהֶם כְּגַחֲלֵי אֵשׁ" (יחזקאל א, יג), אִלֵּין אִינוּן נְקוּדֵי דְאוֹרַיְיתָא, דְאִינוּן תִּשְׁעָה, דִּבְהוֹן אִתְבְּרִיאוּ תִּשְׁעָה גַלְגַּלֵּי דְכָרְסַיָּא, כָּרְסַיָּא אִיהִי עֲשִׂירָאָה לְתִשְׁעָה גַלְגַּלִּים, דְּנָהֲרִין בְּהוֹן עֶשֶׂר אַתְוָון דְּאִנּוּן יוד הא ואו הא, וּבְהוֹן אִתְבְּרִיאוּ, וְאַרְבַּע אַתְוָון דְּאִינוּן יְהֹוָה, נָהֲרִין בְּאַרְבַּע חֵיוָון, וּבְהוֹן אִתְבְּרִיאוּ.

במידה ויש שמות שמופיעים בצבע אדום, או שמות שמכילים גרשיים כדוגמת יאהדונה"י -> אין להוציא אותם בפה – אלא רק לקרא בעינים

וּמִסִּטְרָא דְצַדִּיק חַי עָלְמִין הוּא כְּלִיל י"ח רִבּוֹא מֶרְכָּבוֹת, וּמִצַּד שֶׁל צַדִּיק חַי הָעוֹלָמִים הוּא כּוֹלֵל שְׁמוֹנָה עָשָׂר רִבּוֹא מֶרְכָּבוֹת, וְהַיְינוּ "רֶכֶב אֱלֹהִים רִבֹּתַיִם אַלְפֵי שִׁנְאָן" (תהלים סח, יח), וְזֶהוּ רֶכֶב אֱלֹהִי"ם רִבֹּתַיִם אַלְפֵי שִׁנְאָן, וְאוּקְמוּהָ מָארֵי מַתְנִיתִין תְּרֵי אַלְפֵי שֶׁאֵינָן מִתְּרֵין רִבּוֹא, וּבַעֲלֵי הַמִּשְׁנָה פֵּרְשׁוּהָ שְׁנֵי אֲלָפִים, שֶׁאֵינָם מִשְּׁנֵי רִבּוֹא,  דְאִנּוּן כָּל רִבּוֹא עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים, רִבּוֹתַיִם עֶשְׂרִים אֲלָפִים, שֶׁהֵם כָּל רִבּוֹא עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים, רִבּוֹתַיִם – עֶשְׂרִים אֶלֶף.  תְּרֵי שֶׁאֵינָן, שְׁנַיִם שֶׁאֵינָן,  אִשְׁתָּאֲרוּ תַּמְנֵי סְרֵי אַלְפֵי, דְנָחֲתִין עִם מטטרו"ן לְקַבְּלָא י"ח בִּרְכָאָן דִּצְלוֹתִין דְּיִשְׂרָאֵל, נִשְׁאֲרוּ שְׁמוֹנָה עָשָׂר שֶׁיּוֹרְדִים עִם מטטרו"ן לְקַבֵּל שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה בְרָכוֹת שֶׁל תְּפִלּוֹת יִשְׂרָאֵל לְסַלְקָא לוֹן קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, חַ"י עָלְמִין, צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם, וּ"בְּרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק" (משלי י, ו)לְהַעֲלוֹתָם לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, חַי הָעוֹלָמִים, צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם, וּבְרָכוֹת לְרֹאשׁ צַדִּיק.

(דף ד ע"ב) "וַאֲנִי בְתוֹךְ הַגּוֹלָה" (יחזקאל א, א) דָא שְׁכִינְתָּא, וַאֲנִי בְתוֹךְ הַגּוֹלָה – זוֹ שְׁכִינָה. נִפְתְּחוּ הַשָּׁמַיִם, ה' רְקִיעִי דְיוֹמָא תִּנְיָנָא, נִפְתְּחוּ הַשָּׁמַיִם – חֲמִשָּׁה רְקִיעִים שֶׁל הַיּוֹם הַשֵּׁנִי.  ה' דְהַשָּׁמַיִם, דְּבָהּ רְשִׁימִין חֵיוָון, דִּמְקוֹרֵיהוֹן "יוד הי ואו הי" יְהֹוָה, ה' שֶׁל הַשָּׁמַיִם, שֶׁבָּה רְשׁוּמִים הַחַיּוֹת, שֶׁמְּקוֹרָם יוֹ"ד ה"י וא"ו ה"י  – יהו"ה, "וָאֶרְאֶה מַרְאוֹת אֱלֹהִים" (שם), חָמֵשׁ אוֹר דְּיוֹמָא קַדְמָאָה, לָקֳבֵל ה' קַדְמָאָה, וָאֶרְאֶה מַרְאוֹת אֱלֹהִי"ם – חֲמִשָּׁה אוֹר שֶׁל יוֹם הָרִאשׁוֹן כְּנֶגֶד ה' רִאשׁוֹנָה,  כְּלִילָא מֵחָמֵשׁ אוֹר, דְּאִיהוּ אָאֵאֹאִאֻ פִּתּוּחֵי חוֹתָם קֹדֶשׁ לַיְהֹוָה. כְּלוּלָה מֵחֲמִשָּׁה אוֹר שֶׁהוּא אָאֵאֹאִאֻ פִּתּוּחֵי חוֹתָם קֹדֶשׁ לַיהו"ה.

וְכָל חַד אַחֲזֵי אהי"ה, וּנְקוּדִין אִלֵּין סָלְקִין אֱלֹהִים, וְכָל אֶחָד מַרְאֶה אהי"ה, וּנְקֻדּוֹת אֵלּוּ עוֹלוֹת אֱלֹהִי"ם,  דִּבְהוֹן שֶׁבַע נְקוּדִין, תְּלַת לְעֵילָא תְּלַת לְתַתָּא חֹלֵם בְּאֶמְצָעִיתָא, ).  שֶׁבָּהֶם שֶׁבַע נְקֻדּוֹת – שָׁלֹשׁ לְמַעְלָה, שָׁלֹשׁ לְמַטָּה, חֹלֵ"ם בָּאֶמְצַע.  וְחַד רְקִיעָא תְּמִינָאָה לוֹן, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ "וַיִּתֵּן אֹתָם אֱלֹהִים בִּרְקִיעַ הַשָּׁמָיִם" (בראשית א, יז). ורָקִיעַ שְׁמִינִי אֶחָד לָהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ וַיִּתֵּן אוֹתָם אֱלֹהִים בִּרְקִיעַ הַשָּׁמָיִם.

וְשֶׁבַע נִצּוֹצֵי דִנְקוּדֵי אָאֵאֹאִאֻ לָקֳבֵל שֶׁבַע כֹּכְבֵי לֶכֶת, ְשִׁבְעָה נִיצוֹצוֹת שֶׁל נְקֻדּוֹת אָאֵאֹאִאֻ כְּנֶגֶד שִׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת – תְּלַת מִכַּאן וּתְלַת מִכַּאן חַמָּ"ה בְאֶמְצָעִיתֵיהּ, שְׁלֹשָׁה מִכָּאן וּשְׁלֹשָׁה מִכָּאן, חַמָּ"ה בְּאֶמְצָעִיתוֹ,  רְבִיעָאָה לְכָל תְּלַת, וּשְׁבִיעָאָה לְשִׁית, רְבִיעִי לְכָל הַשְּׁלֹשָׁה, וּשְׁבִיעִי לַשִּׁשָּׁה, וְאִיהִי בְצוּרַת חֹלֵ"ם, בְּאִלֵּין חָמֵשׁ וְהִיא בְּצוּרַת חֹלֵ"ם בְּאֵלּוּ הֶחָמֵשׁ,  וְקָמַץ הַכֹּהֵן מִשָּׁם מְלֹא קֻמְצוֹ, קָמֵ"ץ אִיהוּ י' וְקָמַץ הכהן מִשָּׁם מְלֹא קֻמְצוֹ – קָמֵ"ץ הוּא י',  כַּד אִתְפַּתַּח בְּה' נְקוּדִין אִיהוּ ה', כְּשֶׁנִּפְתָּח בְּחָמֵשׁ נְקֻדּוֹת הוּא ה', חָמֵשׁ אֶצְבְּעָאן, דִּבְהוֹן אִתְפַּתַּח קוֹמֶץ דְּאִיהוּ י', לְחַמְשִׁין תַּרְעִין דְּחֵירוּ, חָמֵשׁ אֶצְבָּעוֹת שֶׁבָּהֶן נִפְתָּח קֹמֶץ, שֶׁהוּא י', לַחֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי הַחֵרוּת.
וְאַתְוָון י"ה כְּחֻשְׁבַּן חֹלֵ"ם דְּאִיהוּ אֶמְצָעִי, וְאוֹתִיּוֹת י"ה כְּחֶשְׁבּוֹן חוֹלֵ"ם, שֶׁהוּא אֶמְצָעִי, וְחִרֵ"ק כְּחֻשְׁבַּן ו"ה, וְחִרֵ"ק כְּחֶשְׁבּוֹן ו"ה,  ו' דְּרוֹעָא ה' כָּתֵף, קָמֵ"ץ י"ד פִּרְקִין דְּאֶצְבְּעָן, ו' זְרוֹעַ, ה' כָּתֵף, קָמֵ"ץ י"ד פִּרְקֵי הָאֶצְבָּעוֹת,  וְהַאי אִיהוּ "וַיֹּאמֶר כִּי יָ"ד עַל כֵּס יָ"הּ" (שמות יז, טז), וְזֶהוּ וַיֹּאמֶר כִּי יָ"ד עַל כֵּס יָ"הּ, וְאִינוּן רְמִיזִין "יְהֹוָה אֱלֹהֵינ"וּ יְהֹוָה" (דברים ו, ד), וְהֵם רְמוּזִים יהו"ה אֱלֹהֵינ"וּ יהו"ה,  וּבְחָמֵשׁ אֶצְבְּעָאן דְּיַד שְׂמָאלָא י"ד פִּרְקִין, וּבְחָמֵשׁ אֶצְבָּעוֹת שֶׁל יַד שְׂמֹאל י"ד פְּרָקִים,  רְמִיזִין כוז"ו במוכס"ז כוז"ו, וְאִינוּן כ"ח, רְמוּזִים כוז"ו במוכס"ז כוז"ו, וְהֵם כ"ח,  דְּאִתְּמַר עֲלַיְיהוּ "וְעַתָּה יִגְדַּל נָא כֹּ"חַ אֲדֹנָי" (במדבר יד, יז), שֶׁנֶּאֱמַר עֲלֵיהֶם וְעַתָּה יִגְדַּל נָא כֹּ"חַ יהו"ה וְהָכִי סְלִיק אי"ה או"ה כ"ח, דִּרְמִיזִין בְּ"כִּסֵּא כָבוֹד מָרוֹם מֵרִאשׁוֹן" (ירמיהו יז, יב), וְכֵן עוֹלֶה אי"ה או"ה כ"ח, שֶׁרְמוּזִים בְּכִסֵּא כָבוֹד מָרוֹם מֵרִאשׁוֹן. מִיָּד דְּאִסְתַּלְקוּ, "וַיֵּלְכוּ בְלֹא כֹחַ לִפְנֵי רוֹדֵף" (איכה א, ו), מִיָּד שֶׁהִסְתַּלְּקוּ, וַיֵּלְכוּ בְלֹא כֹחַ לִפְנֵי רוֹדֵף,

 וּבְגִין דָא אוּקְמוּהָ מָארֵי מַתְנִיתִין, 'כָּל הָאוֹמֵר אָמֵן יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא בְּכָל כֹּחוֹ, קוֹרְעִין לוֹ גְזַר דִּינוֹ שֶׁל שִׁבְעִים שָׁנָה', וְלָכֵן פֵּרְשׁוּהָ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה, כָּל הָאוֹמֵר אָמֵן יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא בְּכָל כֹּחוֹ, קוֹרְעִים לוֹ גְּזַר דִּינוֹ שֶׁל שִׁבְעִים שָׁנָה, דְּאִינוּן שַׁבְעִין שְׁנִין, בָּתַר אֶלֶף וּמָאתָן שְׁנִין, דְּאִתְחֲרַב בֵּי מַקְדְּשָׁא, שֶׁהֵם שִׁבְעִים שָׁנִים אַחַר אֶלֶף וּמָאתַיִם שָׁנִים שֶׁנֶּחֱרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ,  וְאִית דְּחָשִׁיב לוֹן מִשֶּׁבּוּטַל הַתָּמִיד, וְיֵשׁ מִי שֶׁמְּחַשֵּׁב אוֹתָם מִשֶּׁבֻּטַּל הַתָּמִיד, בְּגִין דִּבְדַרְגָּא דְיַעֲקֹב תַּלְיָא קֵץ דְּפוּרְקָנָא, דְּדַרְגֵּיהּ אֱמֶת, מִשּׁוּם שֶׁבְּדַרְגַּת יַעֲקֹב תָּלוּי קֵץ הַגְּאֻלָּה, שֶׁדַּרְגָּתוֹ אֱמֶת.  הֲדָא הוּא דִכְתִיב  "תִּתֵּן אֱמֶ"ת לְיַעֲקֹב" (מיכה ז, כ), דְּאִיהוּ סִימָן אֶלֶף מָאתַיִם תִּשְׁעִים, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב תִּתֵּן אֱמֶ"ת לְיַעֲקֹב, שֶׁהוּא סִימָן אֶלֶף מָאתַיִם תִּשְׁעִים.  וְאִית דְּאוֹסִיף בֵּיהּ ב', "קָרוֹב יְהֹוָה לְכָל קֹרְאָיו לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶאֱמֶת" (תהלים קמה, יח)וְיֵשׁ מִי שֶׁהוֹסִיף בּוֹ ב', קָרוֹב יהו"ה לְכָל קֹרְאָיו לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶאֱמֶת, "לָדַעַת בָּאָרֶץ דַּרְכֶּךָ" (תהלים סז, ג), לָדַעַת בָּאָרֶץ דַּרְכֶּךָ.  אוּף הָכִי אֶרֶץ, אֶלֶּף ר"ץ, מָאתַיִם וְתִשְׁעִים, לְקַיְימָא בְהוֹן "אֱמֶ"ת מֵאֶרֶ"ץ תִּצְמָח" (תהלים פה, יב), אַף כָּךְ אֶרֶץ – אֶלֶף רָ"ץ, מָאתַיִם וְתִשְׁעִים, לְקַיֵּם בָּהֶם אֱמֶ"ת מֵאֶרֶ"ץ תִּצְמָח, כַּד יְהוֹן לְבָר כְּחוּשְׁבַּן אֶרֶ"ץ, אֲבָל גְּזַר דִּינָם שִׁבְעִים שָׁנִים, כְּשֶׁיִּהְיוּ בַחוּץ כְּחֶשְׁבּוֹן אֶרֶ"ץ, אֲבָל גְּזַר דִּינָם שִׁבְעִים שָׁנָה.

דָּבָר אַחֵר, "וְהַמַּשְׂכִּילִים" אִינוּן נְקוּדֵי, דָּבָר אַחֵר וְהַמַּשְׂכִּלִים – הֵם הַנְּקֻדּוֹת,  "יַזְהִירוּ" דְנָהֲרִין בְּאַתְוָון, דְּאִנּוּן נְקוּדִין עֲגוּלִין, יַזְהִרוּ – שֶׁמְּאִירִים בָּאוֹתִיּוֹת, שֶׁהֵם נְקֻדּוֹת עֲגֻלּוֹת,  אַתְוָון מְרוּבָּעִין, דִּבְאַתְוָון אִתְבְּרִיאוּ אַרְבַּע חֵיוָון דְּכָרְסַיָּא, אוֹתִיּוֹת מְרֻבָּעוֹת, שֶׁבָּאוֹתִיּוֹת נִבְרְאוּ אַרְבַּע חַיּוֹת הַכִּסֵּא,  דְאִתְּמַר עֲלַיְיהוּ בְּעִנְיָנָא דִיחֶזְקֵאל, שֶׁנֶּאֱמַר עֲלֵיהֶם בְּעִנְיָנוֹ שֶׁל יְחֶזְקֵאל, "וּדְמוּת הַחַיּוֹת מַרְאֵיהֶם כְּגַחֲלֵי אֵשׁ" (יחזקאל א, יג), אִלֵּין אִינוּן נְקוּדֵי דְאוֹרַיְיתָא, דְּמוּת הַחַיּוֹת מַרְאֵיהֶם כְּגַחֲלֵי אֵשׁ, אֵלּוּ הֵם נְקֻדּוֹת הַתּוֹרָה, דְאִינוּן תִּשְׁעָה, דִּבְהוֹן אִתְבְּרִיאוּ תִּשְׁעָה גַלְגַּלֵּי דְכָרְסַיָּא, שֶׁהֵן תֵּשַׁע, שֶׁבָּהֶן נִבְרְאוּ תִּשְׁעָה גַלְגַּלֵּי הַכִּסֵּא.  כָּרְסַיָּא אִיהִי עֲשִׂירָאָה לְתִשְׁעָה גַלְגַּלִּים, דְּנָהֲרִין בְּהוֹן עֶשֶׂר אַתְוָון, הַכִּסֵּא הוּא עֲשִׂירִי לְתִשְׁעָה גַלְגַּלִּים שֶׁמְּאִירִים בָּהֶם עֶשֶׂר הָאוֹתִיּוֹת,   דְּאִנּוּן יוד הא ואו הא, וּבְהוֹן אִתְבְּרִיאוּ, שֶׁהֵן יו"ד ה"א וא"ו ה"א, וּבָהֶם נִבְרְאוּ,  וְאַרְבַּע אַתְוָון דְּאִינוּן יְהֹוָה, נָהֲרִין בְּאַרְבַּע חֵיוָון, וּבְהוֹן אִתְבְּרִיאוּ, וְאַרְבַּע הָאוֹתִיּוֹת שֶׁהֵן יהו"ה, מְאִירוֹת בְּאַרְבַּע הַחַיּוֹת, וּבָהֶן נִבְרְאוּ.

תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא

אֲבָל "יִקָּרֵא קַן צִפּוֹר לְפָנֶיךָ בַּדֶּרֶךְ" (דברים כב, ו), בְּגָלוּתָא, בְּרָזָא דְּמְשִׁיחִין אִתְּמָר. "בְּכָל עֵץ" (דברים כב, ו) דָּא מָּשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף. "אוֹ עַל הָאָרֶץ" (דברים כב, ו) דָּא מָּשִׁיחַ בֶּן דָּוִד. "אֶפְרוֹחִים" אִלֵּין מָארֵי תּוֹרָה. "אוֹ בֵּצִים" אִלֵּין מָארֵי עוֹבְדִין כָּל דָּא בְּפַשְׁטָא דְּאוֹרַיְתָא. אֲבָל תִּיקּוּנָא דְּכֹלָּא בְּרָזָא דְּאוֹרַיְתָא דְּאִיהוּ לְגוֹ, וּבֵיהּ "לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים" (דברים כב, ו). 

מַאי אֵם?  (דף ט' עמוד ב')   אֶלָּא שְׁכִינְתָּא מִסִּטְרָא דִּלְגַו אִתְּמָר בָּהּ "כִּי הִיא הָיְתָה אֵם כָּל חָי" (בראשית ג, כ), מִסִּטְרָא דְּעֵץ הַחַיִּים, וְדָא רָזִין דְּאוֹרַיְתָא. דִּבְהוּ "אַחַת הִיא לְאִמָּהּ בָּרָה הִיא לְיוֹלַדְתָּהּ" (שיר השירים ו, ט) אַחַת הִיא בְּלֹא מַחֲלֹקֶת בְּלֹא פִּלְפּוּלָא. "בָּרָה", מִסִּטְרָא דְּאוֹר וְלָא מִסִּטְרָא דְּחֹשֶךְ. וְאִתְּמָר בָּהּ "מִי זֹאת עֹלָה" (שיר השירים ג, ו) אִימָּא וּבְרַתָּא בְּשִׁקוּלָא חֲדָא. דְּמִסִּטְרָא דִּילַהּ אִיהִי עֵץ הַדַּעַת טוֹב וְרַע, דְּתָמָן קָאִים פִּלְפּוּלָא, לִימִינָא וְלִשְׂמָאלָא אוֹר וְחֹשֶׁךְ. אֲבָל מִסִּטְרָא דִּלְגַו "בָּרָה הִיא לְיוֹלַדְתָּהּ" (שיר השירים ו, ט), וְדָא קַבָּלָה, דְּאִתְקָבִּילַת מִמַּלְכָּא. אֲבָל הֲלָכָה, בְּגָלוּתָא, בָּהּ בְּסוֹף יוֹמַיָּא "כִּי יִרְאֶה כִּי אָזְלַת יָד" (דברים לב, לו) דְּאָזַלְתְּ בְּגָלוּתָא, וּבָהּ 'עֲתִידִין יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא יִמְצְאוּ הֲלָכָה בְּרוּרָה בְּכָל מָקוֹם' (שבת קלח ע"ב) בְּגִין חֹשֶׁךְ דְּקָאִים לְבַר. וּבֵיהּ "בְּמַחֲשַׁכִּים הוֹשִׁיבַנִי כְּמֵתֵי עוֹלָם" (איכה ג, ו) דָא 'תַּלְמוּד בַּבְלִי' (סנהדרין כד ע"ב). אֲבָל מִסִּטְרָא דִּלְגַו, "אַחַת הִיא לְאִמָּהּ בָּרָה הִיא לְיוֹלַדְתָּהּ" (שיר השירים ו, ט).

 כְּדֵין "לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים" (דברים כב, ו) אִלֵּין תְּרֵין מְשִׁיחִין, דְּלֵית מָאן דְּיָכִיל לְמִקְרַב לְגַבָּהּ לְאַבְאָשָׁא כְּלָל כֵּיוָן דְּאִיהִי מִתְתַקְּפַת עָלַיְיהוּ, "שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם" (דברים כב, ז) מִגָּלוּתָא כְּדֵין "וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ" (שם), אִלֵּין מְשִׁיחִין דִּזְמִינִין לְמֵיהַךְ לְמֶעֱבַד נוֹקְמִין בְּאוּמִּין עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה.

כְּדֵין "כְּצִפֳּרִים עָפוֹת כֵּן יָגֵן יְהֹוָה צְבָאוֹת" (ישעיהו לא, ה) דָּא צַדִּיק דְּאִתְתְּקַן עַל יְדֵי דְּאִינוּן מָארֵי קַבָּלָה. דְּמִסִּטְרָא דְּעֵץ הַדַּעַת אִצְטְרִיךְ לְמִסְבַּל כְּמָה חֶבְלֵי מָּשִׁיחַ, דִּכְתִיב "וְהָיְתָה עֵת צָרָה" (דניאל יב, א) וְכוּ'. אֲבָל מִסִּטְרָא דְּעֵץ הַחַיִּים, "כֵּן יָגֵן יְהֹוָה צְבָאוֹת" (ישעיהו לא, ה). וְכֻלְהוֹ נִשְׁמָתִין אִתְהַדְּרָן לְאַתְרַיְיהוּ בְּנַיְיחָא דְּכֹלָּא, מִסִּטְרָא דִּאִימָא שׁוֹפָר עִלָּאָה דְּיִתְּעַר עַל גַּבֵּי שׁוֹפָר תַּתָּאָה דְּאִיהוּ מָּשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף, כְּדֵין "וַאדֹנָי יֱהֹוִה בַּשּׁוֹפָר יִתְקָע וְהָלַךְ בְּסַעֲרוֹת תֵּימָן" (זכריה ט, יד), דָּא מָּשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף דִּיהַךְ בְּגוֹ קְלִיפִין לְאַכְפְּיָא לוֹן, "יְהֹוָה צְבָאוֹת יָגֵן עֲלֵיהֶם" (זכריה ט, טו) עַל מָּשִׁיחַ וְעַל שְׁכִינְתָּא, יְהֹוָה צְבָאוֹת וַדַּאי, בְּגִין מָארֵי קַבָּלָה דְּאִינוּן מְשַׁזְּבִין לֵיהּ לְמָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף דְּלָא יֵימוּת.

וְעוֹד שִׁבְעִין אַנְפִּין לְאוֹרַיְתָא מִסִּטְרָא דִּאִימָא, וּבְרָזָא דָּא שְׁכִינְתָּא דְּאִיהִי שֶׁבַע סַלְקַת נָמֵי לְשִׁבְעִין, וְשִׁבְעִין אַנְפִּין (דף י' עמוד א') אִינוּן מֵאִמָּא כְּמָה דַּאֲמִינָא. וְעוֹד, מ"ט פָּנִים טָמֵא מ"ט טָהוֹר, וְרָזָא שַׁעַר הַחֲמִשִּׁים טָמִיר וְגָנִיז, מִתַּמָּן וּלְהָלְאָה טָהוֹר וְטָמֵא בִימִינָא וּשְׂמָאלָא. וְכַד מִתְפַּשְׁטָן מִילִין אִינוּן שִׁשִּׁים רִבּוֹא כְּגַוְנָא דְּנִשְׁמָתִין, וּלְכָל נִשְׁמָתָא אִית בְּאוֹרַיְתָא חוּלָקָא דִּילֵיהּ וַדַּאי, וְכֹלָּא כָּלִיל בִּשְׁמָא קַדִּישָׁא יהו"ה, דְּמִכָּל אָת וְאָת דִּילֵיהּ נָפְקִין כַּמָּה רְתִיכִין מְשַׁמְּשִׁין לְהַהִיא אָת.

אֲבָל "יִקָּרֵא קַן צִפּוֹר לְפָנֶיךָ בַּדֶּרֶךְ" (דברים כב, ו), בְּגָלוּתָא, בְּרָזָא דְּמְשִׁיחִין אִתְּמָר. הפסוק רומז "בדרך" על תקופת הגלות, ובסוד המשיחין נאמר. "בְּכָל עֵץ" (דברים כב, ו) דָּא מָּשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף. "אוֹ עַל הָאָרֶץ" (דברים כב, ו) דָּא מָּשִׁיחַ בֶּן דָּוִד. "אֶפְרוֹחִים" אִלֵּין מָארֵי תּוֹרָה. אלו בעלי התורה. "אוֹ בֵּצִים" אִלֵּין מָארֵי עוֹבְדִין כָּל דָּא בְּפַשְׁטָא דְּאוֹרַיְתָא. אלו בעלי המעשים, וב' הרמזים האלו נאמרו על העוסקים בפשט התורה.

אֲבָל תִּיקּוּנָא דְּכֹלָּא בְּרָזָא דְּאוֹרַיְתָא דְּאִיהוּ לְגוֹ, וּבֵיהּ אבל תיקון הכל בסוד התורה הוא הפנימיות שלה, ובה "לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים" (דברים כב, ו). מַאי אֵם? (דף ט' עמוד ב') אֶלָּא שְׁכִינְתָּא מִסִּטְרָא דִּלְגַו אִתְּמָר בָּהּ מהו "אם"? אלא היא השכינה מצד הפנימיות של העולמות שיצאו ממנה שנאמר בה "כִּי הִיא הָיְתָה אֵם כָּל חָי" (בראשית ג, כ), מִסִּטְרָא דְּעֵץ הַחַיִּים, וְדָא רָזִין דְּאוֹרַיְתָא. דִּבְהוּ מצד עץ החיים ואלו סודות התורה שבהם נאמר "אַחַת הִיא לְאִמָּהּ בָּרָה הִיא לְיוֹלַדְתָּהּ" (שיר השירים ו, ט) אַחַת הִיא בְּלֹא מַחֲלֹקֶת בְּלֹא פִּלְפּוּלָא. "בָּרָה", מִסִּטְרָא דְּאוֹר וְלָא מִסִּטְרָא דְּחֹשֶךְ. מצד האור ולא מצד החושך של הקליפה המחשיכה את אורה בעולמות הנפרדים בגלות.

ונאמר בה וְאִתְּמָר בָּהּ "מִי זֹאת עֹלָה" (שיר השירים ג, ו) אִימָּא וּבְרַתָּא בְּשִׁקוּלָא חֲדָא. אימא היא "מי", ובתה היא "זאת" בשיקול אחד. דְּמִסִּטְרָא דִּילַהּ אִיהִי עֵץ הַדַּעַת טוֹב וְרַע, דְּתָמָן קָאִים פִּלְפּוּלָא, לִימִינָא וְלִשְׂמָאלָא אוֹר וְחֹשֶׁךְ. שמצד השכינה בגלות היא נקרא עץ הדעת טוב ורע, שהיא בחינת הטוב, ויניקת הסיטרא ממנה הוא הרע, ומצד זה נולדים הפילפולים שנועדו לעשות את הברור בין הטוב לרע, לימין ולשמאל – אור וחושך,  אֲבָל מִסִּטְרָא דִּלְגַו אבל מצד הפנימיות שלה ששם אין אחיזה ויניקה נאמר "בָּרָה הִיא לְיוֹלַדְתָּהּ" (שיר השירים ו, ט), וְדָא קַבָּלָה, דְּאִתְקָבִּילַת מִמַּלְכָּא. וזה סוד "קבלה" שמקבלת את שפעה מהמלך ז"א, ללא אחיזה הרע.

אֲבָל הֲלָכָה, בְּגָלוּתָא, בָּהּ בְּסוֹף יוֹמַיָּא אבל "הלכה" היא בגלות, עליה נאמר בסוף הימים "כִּי יִרְאֶה כִּי אָזְלַת יָד" (דברים לב, לו) דְּאָזַלְתְּ בְּגָלוּתָא, שהולכת השכינה שהיא "יד" בגלות מבירור לבירור  וּבָהּ 'עֲתִידִין יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא יִמְצְאוּ הֲלָכָה בְּרוּרָה בְּכָל מָקוֹם' (שבת קלח ע"ב) בְּגִין חֹשֶׁךְ דְּקָאִים לְבַר. בגלל החושך שעומד לחוץ ומחשיך את אור ההלכה הברורה ומרבה את הפלפולים, ובו  וּבֵיהּ "בְּמַחֲשַׁכִּים הוֹשִׁיבַנִי כְּמֵתֵי עוֹלָם" (איכה ג, ו) דָא 'תַּלְמוּד בַּבְלִי' (סנהדרין כד ע"ב). אֲבָל מִסִּטְרָא דִּלְגַו, אבל מצד הפנימיות של התורה שהיא תורת הסוד נאמר "אַחַת הִיא לְאִמָּהּ בָּרָה הִיא לְיוֹלַדְתָּהּ" (שיר השירים ו, ט).

בגאולה לא יוכלו להרע לשכינה, וינצלו ב' המשיחין ויקחו נקמות באוה"ע עע"ז מכח העוסקים בפנימיות התורה.

כְּדֵין אז "לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים" (דברים כב, ו) אִלֵּין תְּרֵין מְשִׁיחִין, דְּלֵית מָאן דְּיָכִיל לְמִקְרַב לְגַבָּהּ לְאַבְאָשָׁא כְּלָל כֵּיוָן דְּאִיהִי מִתְתַקְּפַת עָלַיְיהוּ, הבנים הם שני המשיחין, שאין מי שיכול להתקרב אליה ולהרע לה כלל, כיוון שהיא מתחזקת עליהם "שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם" (דברים כב, ז) מִגָּלוּתָא וזה סוד הפסוקשלח תשלח את השכינה מהגלות, ואז, כְּדֵין "וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ" (שם), אִלֵּין מְשִׁיחִין דִּזְמִינִין לְמֵיהַךְ לְמֶעֱבַד נוֹקְמִין בְּאוּמִּין עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה. "הבנים" אלו הם המשיחין שמזומנים ללכת ולעשות נקמות באומות עובדי עבודה זרה, ובפרט באדום.

כְּדֵין אז "כְּצִפֳּרִים עָפוֹת כֵּן יָגֵן יְהֹוָה צְבָאוֹת" (ישעיהו לא, ה) דָּא צַדִּיק דְּאִתְתְּקַן עַל יְדֵי דְּאִינוּן מָארֵי קַבָּלָה. זה הצדיק, היסוד שנתקן על ידי אלה בעלי הקבלה ומכח התיקון יוכל להשפיע במלכות, דְּמִסִּטְרָא דְּעֵץ הַדַּעַת אִצְטְרִיךְ לְמִסְבַּל כְּמָה חֶבְלֵי מָּשִׁיחַ, דִּכְתִיב  שמצד עץ הדעת המעורב מטוב ורע נצרך לסבול כמה חבלי משיח  שכתוב על זה הזמן,"וְהָיְתָה עֵת צָרָה" (דניאל יב, א) וְכוּ' היסוד משפיע שפע צר והמלכות מקבלת אותו בצרוּת גדולה. אֲבָל מִסִּטְרָא דְּעֵץ הַחַיִּים, אבל מצד עץ החיים שהוא התפארת "כֵּן יָגֵן יְהֹוָה צְבָאוֹת" (ישעיהו לא, ה).

וְכֻלְהוֹ נִשְׁמָתִין אִתְהַדְּרָן לְאַתְרַיְיהוּ בְּנַיְיחָא דְּכֹלָּא, מִסִּטְרָא דִּאִימָא שׁוֹפָר עִלָּאָה דְּיִתְּעַר עַל גַּבֵּי שׁוֹפָר תַּתָּאָה דְּאִיהוּ מָּשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף, כְּדֵין וכל הנשמות העשוקות וההולכות עם השכינה בגלות יחזרו למקומם במנוחת הכל, מצד אימא שהיא נקרא השופר העליון שממנה החירות, שתתעורר על השופר התחתון שהוא משיח בן יוסף, ואז "וַאדֹנָי יֱהֹוִה בַּשּׁוֹפָר יִתְקָע וְהָלַךְ בְּסַעֲרוֹת תֵּימָן" (זכריה ט, יד), דָּא מָּשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף דִּיהַךְ בְּגוֹ קְלִיפִין לְאַכְפְּיָא לוֹן, זה משיח בן יוסף שילך בתוך הקליפות לכפות אותם "יְהֹוָה צְבָאוֹת יָגֵן עֲלֵיהֶם" (זכריה ט, טו) עַל מָּשִׁיחַ וְעַל שְׁכִינְתָּא, יְהֹוָה צְבָאוֹת וַדַּאי, בְּגִין מָארֵי קַבָּלָה דְּאִינוּן מְשַׁזְּבִין לֵיהּ לְמָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף דְּלָא יֵימוּת. ה' צבאות יגן, בזכות בעלי הקבלה, שהם מצילים את משיח בן יוסף, שהוא זה שעושה את הנקמות והמלחמות, שח"ו לא ימות.

וְעוֹד שִׁבְעִין אַנְפִּין לְאוֹרַיְתָא מִסִּטְרָא דִּאִימָא, ועוד, שבעים פנים לתורה מצד אימא שממנה יוצאים ז' תחתונות ובגדלות הם שבעים, וּבְרָזָא דָּא שְׁכִינְתָּא דְּאִיהִי שֶׁבַע סַלְקַת נָמֵי לְשִׁבְעִין, וְשִׁבְעִין אַנְפִּין (דף י' עמוד א') אִינוּן מֵאִמָּא כְּמָה דַּאֲמִינָא. ובסוד זה שכינה, שהיא השביעית לז"א – עולה גם כן לסוד שבעים כיון שהיא כללות כל מה שעליה, ושבעים הפנים הם מצד אימא כמו שנאמר.

וְעוֹד, מ"ט פָּנִים טָמֵא מ"ט טָהוֹר, וְרָזָא שַׁעַר הַחֲמִשִּׁים טָמִיר וְגָנִיז, מִתַּמָּן וּלְהָלְאָה טָהוֹר וְטָמֵא בִימִינָא וּשְׂמָאלָא. ועוד, מ"ט פנים טמא, מ"ט פנים טהור. וסוד זה, שער החמישים של הבינה נסתר וגנוז, ומשם והלאה נחלקים לטהור וטמא בימין ושמאל. וְכַד מִתְפַּשְׁטָן מִילִין אִינוּן שִׁשִּׁים רִבּוֹא כְּגַוְנָא דְּנִשְׁמָתִין, וּלְכָל נִשְׁמָתָא אִית בְּאוֹרַיְתָא חוּלָקָא דִּילֵיהּ וַדַּאי, וכאשר מתפשטים ממנה הדברים, הם שישים ריבוא אותיות התורה כדוגמת שישים ריבוא נשמות ישראל הנשרשים בהם, וכך לכל נשמה יש חלק בתורה, וְכֹלָּא כָּלִיל בִּשְׁמָא קַדִּישָׁא יהו"ה, דְּמִכָּל אָת וְאָת דִּילֵיהּ נָפְקִין כַּמָּה רְתִיכִין מְשַׁמְּשִׁין לְהַהִיא אָת. והכל כלול בשם הוי"ה הקדוש, שמכל אות ואות שלו יוצאים הרבה מרכבות המשמשים אות אותה אות.

 

קישור לדף תיקוני זוהר תניינא 

תפילה ג' מתוך "תקט"ו תפילות"

תפילה ג: אוֹרָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּסְתַּם לְמַעְלָה בְּשָׁרְשׁוֹ בְּגָלוּת, יִתְפַּשֵּׁט לֶעָתִיד לָבוֹא וְיָאִיר לָהֶם ע"י קִוּוּי שֶׁמְּקַוִּים לוֹ יִתְ'.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. הֲרֵי אוֹרָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל מֵאִיר בְּשֹׁרֶשׁ נֶעֱלָם סָתוּם וְגָנוּז, שֶׁאֵין חֹשֶׁךְ מַגִּיעַ שָׁם לְהַחֲשִׁיךְ אוֹתוֹ כְּלָל, בּוֹ נֶאֱמַר "כִּי מֵרֹאשׁ צֻרִים אַרְאֶנּוּ וּמִגְּבָעוֹת אֲשׁוּרֶנּוּ", זֶה אוֹר שֶׁמִּתְעַלֶּה לְמַעְלָה שָׁם "הֵן עַם לְבָדָד יִשְׁכֹּן", בָּדָ"ד מֵעֶשֶׂר קְלִפּוֹת, כְּחוֹשְׁבָן בד"ד, חוּץ מֵהֶם וַדַּאי – לְפִיכָךְ אֲפִלּוּ לְמַטָּה "בַּגּוֹיִים לֹא יִתְחַשָּׁב". וְעוֹד "בַּגּוֹיִים לֹא יִתְחַשָּׁב" שֶׁעוֹלִים יִשְׂרָאֵל לְמַעְלָה תּוֹךְ הַמַּחֲשָׁבָה סְתוּמָה, שֶׁנֶאֱמַר בָּהּ "יִשְׂרָאֵל עָלָה בְּמַחֲשָׁבָה", וְאִם יִרְצֶה גּוֹג הָרָשָׁע לְהִתְעַלּוֹת עַד שָׁם, שֶׁנֶאֱמַר בּוֹ "וְחָשַׁבְתָּ מַחֲשֶׁבֶת רָעָה", הֲרֵי "יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם יִשְׂחָק יְהוָֹה יִלְעַג לָמוֹ". וַהֲרֵי ג' אָבוֹת וְד' אִמָּהוֹת, שֶׁהֵם צֻרִים וּגְבָעוֹת, לְמַעְלָה מֵהֶם אוֹר הַמֵּאִיר בִּשְׁלֵמוּת שֶׁאֵינוֹ נֶחֱשָׁךְ. וְזֶה א' עַל ז' רֹאשׁ צֻרִים וַדַּאי, מִיָּד "אָז יְדַבֵּר אֵלֵימוֹ בְּאַפּוֹ וּבַחֲרוֹנוֹ יְבַהֲלֵמוֹ", הִנֵּה הָאוֹר הַזֶּה יָאִיר עַתָּה וְאַף עַל פִּי שֶׁנִּתְחַשֵּׁךְ לְמַטָּה, הֲרֵי לְמַעְלָה אֵין חֹשֶׁךְ כְּלָל, "וְעַתָּה יִגְדַּל נָא כֹּחַ אֲדֹנָי כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ לֵאמֹר". מִיָּד יֵאָמֵר בַּשְּׁכִינָה וּבְיִשְׂרָאֵל "קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ וּכְבוֹד יְהוָֹה עָלַיִךְ זָרַח", שְׁלֵמוּת הַיִּחוּד שֶׁאֵינוֹ מִתְפָּרֵד, מִתּוֹךְ קִוּוּיַם שֶׁל יִשְׂרָאֵל יִמָּשֵׁךְ לְגַבֵּיהֶם בְּכַמָּה קַוִים שֶׁבָּהֶם "וַיַּעֲלֵנִי מִבּוֹר שָׁאוֹן מִטִּיט הַיָּוֵן" כְּמוֹ שֶׁמַּעֲלֶה מִי שֶׁעוֹמֵד בְּבוֹר בַּחֲבָלִים, מִיָּד "חֲבָלִים נָפְלוּ לִי בַּנְּעִימִים אַף נַחֲלָת שָׁפְרָה עָלַי", לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.

"מלוך על כל העולם כלו בכבודך" מתוך "מאמר החכמה"

"אֱלֹקֵינוּ וֵאלֹקֵי אֲבוֹתֵינוּ מְלוֹךְ". גַּם בְּנוֹסַח זֶה ג' בַּקָּשׁוֹת כְּנֶגֶד ג' עִילוּיִּם שֶׁיִּהְיוּ לָעוֹלָם בְּגִילוּי מַלְכוּתוֹ יִתְ', וְהַיְינוּ:

"מְלוֹךְ עַל כָּל הָעוֹלָם" – כְּנֶגֶד הַתִּיקוּן שֶׁיְּתוּקָן בְּהֶאָרַת ב' הָאוֹתִיּוֹת ו"ה שֶׁל הַשֵּׁם.

"וְהִנָּשֵּׂא" – עִילוּי ב', בְּסוֹד י"ה שֶׁל הַשֵּׁם.

"וְהוֹפַע בֶּהָדָר" וְכוּ' – עִילוּי ג' כְּנֶגֶד קוֹץ הַ-י'.

וְהִנֵּה מִתְפַּלְּלִים שֶׁתִּהְיֶה הַהַשְׁפָּעָה בְּגִילוּי עַד שֶׁיַּרְגִּישׁוּ הַנִּבְרָאִים בַּאֲמִתָּתָהּ וְזֶהוּ "וְיֵדַע כָּל פָּעוּל" וְכוּ'.

וְהִנֵּה מַדְרֵיגוֹת הַנִּבְרָאִים ג' וְהֵם: "הַמַּעֲשִׂים" "הַיְצוּרִים" "וְהַבְּרוּאִים" – בִּבְחִינַת הַג' עוֹלָמוֹת: בְּרִיאָה, יְצִירָה, עֲשִׂיָּה, וּכְנֶגְדָם "וְיֵדַע כָּל פָּעוּל" וְכוּ'. וְאָמְנָם "מַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה", הַכַּוָּנָה הַשְּׁלִיטָה הַגְּמוּרָה שֶׁהָאָדוֹן שׁוֹלֵט בַּכֹּל, שֶׁאֲפִילוּ הָרָעָה מַחְזִירָהּ לְטוֹבָה.