במידה ויש שמות שמופיעים בצבע אדום ו/או ר"ת ו/או שמות שמכילים גרשיים כדוגמת יאהדונה"י -> אין להוציא אותם בפה – אלא רק לקרא בעינים

אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר וְהָא כְתִיב "אֲנִי יְהֹוָה לֹא שָׁנִיתִי" (מלאכי ג, ו)? אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: וַהֲרֵי כָתוּב אֲנִי יהו"ה לֹא שָׁנִיתִי?  אָמַר לֵיהּ בְּרִי, וַוי לִבְנֵי עָלְמָא דְאִינוּן אֲטִימִין לִבָּא, דְּחָשְׁבִין דְּיָדְעִין וְלָא יָדְעִין, אָמַר לוֹ: בְּנִי, אוֹי לִבְנֵי הָעוֹלָם שֶׁהֵם אֲטוּמֵי לֵב, שֶׁחוֹשְׁבִים שֶׁיּוֹדְעִים וְלֹא יוֹדְעִים,  וַדַּאי 'אֲנִי' אִיהִי שְׁכִינְתָּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וְיִסַּרְתִּי אֶתְכֶם אַף אָנִי" (ויקרא כו, כח), וַדַּאי אֲנִי, הִיא הַשְּׁכִינָה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וְיִסַּרְתִּי אֶתְכֶם אַף אָנִי,  אִיהִי לָא אִשְׁתַּנִּי וְלָא אִיהִי תְמוּרָה מִינֵיהּ בְּאָחֳרָא, וְאִיהוּ לָא אִשְׁתַּנִּי וְלָא אִסְתַּתַּר מִינָהּ, הִיא לֹא מִשְׁתַּנָּה וְאֵינָהּ תְּמוּרָה מִמֶּנּוּ בְּאַחֵר, וְהוּא לֹא מִשְׁתַּנֶּה וְלֹא מִסְתַּתֵּר מִמֶּנָּה,  אֲבָל לְגַבֵּי חַיָּיבַיָּא אִשְׁתַּנִּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְאִסְתַּתַּר מִנַּיְיהוּ, אֲבָל אֶל הָרְשָׁעִים מִשְׁתַּנֶּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּמִסְתַּתֵּר מֵהֶם. הֲדָא הוּא דִכְתִיב "אַסְתִּירָה פָנַי מֵהֶם אֶרְאֶה מָה אַחֲרִיתָם" (דברים לב, כ), זֶהוּ שֶׁכָּתוּב אַסְתִּירָה פָנַי מֵהֶם אֶרְאֶה מָה אַחֲרִיתָם,  וְאַמַּאי בְּגִין "כִּי דוֹר תַּהְפֻּכֹת הֵמָּה בָּנִים לֹא אֵמֻן בָּם" (דברים לב, כ). וְלָמָּה? בִּגְלַל כִּי דוֹר תַּהְפּוּכוֹת הֵמָּה בָּנִים לֹא אֵמוּן בָּם.

מִיָּד קָמוּ כֻּלְּהוּ חַבְרַיָּא דְשָׁמְעוּ מִלִּין אִלֵּין, וְנָשְׁקוּ לֵיהּ עַל רֵישֵׁיהּ, וְאָמְרוּ אִלּוּ לָא אָתֵינָא לְעָלְמָא אֶלָּא לְמִשְׁמַע דָּא דַיֵּינוּ, מִיָּד קָמוּ כָּל הַחֲבֵרִים שֶׁשָּׁמְעוּ אֶת הַדְּבָרִים הַלָּלוּ, וְנָשְׁקוּ אוֹתוֹ עַל רֹאשׁוֹ, וְאָמְרוּ, אִלּוּ לֹא בָאנוּ לָעוֹלָם אֶלָּא לִשְׁמֹעַ אֶת זֶה – דַּיֵּנוּ, דְּוַדַּאי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ לָא אִשְׁתַּנִּי דָא מִן דָּא, שֶׁוַּדַּאי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּשְׁכִינָתוֹ לֹא מִשְׁתַּנִּים זֶה מִזֶּה, אֲבָל לְגַבֵּי אָחֳרָנִין אִשְׁתַּנִּי וְאִסְתַּתַּר, בְּכַמָּה לְבוּשִׁין, וּבְכַמָּה כִּסּוּיִין, וּבְכַמָּה קְלִיפִין, אֲבָל לַאֲחֵרִים מִשְׁתַּנֶּה וּמִסְתַּתֵּר בְּכַמָּה לְבוּשִׁים, וּבְכַמָּה כִּסּוּיִים, וּבְכַמָּה קְלִפּוֹת, וּבְגִין דָּא אָמַר שְׁלֹמֹה עָלָיו הַשָּׁלוֹם "אֶל גִּנַּת אֱגוֹז יָרַדְתִּי" (שיר השירים ו, יא), דְאִיהוּ הֲוָה יָדַע בִּקְלִיפִין כֻּלְּהוּ, וּמִשּׁוּם זֶה אָמַר שְׁלֹמֹה, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אֶל גִּנַּת אֱגוֹז יָרַדְתִּי, שֶׁהוּא הָיָה יוֹדֵעַ אֶת כָּל הַקְּלִפּוֹת,  וּבְגִין דָּא לָא שְׁבִיק אֲפִילוּ מִינֵי דְכִשּׁוּף דְּלָא יָדַע, בְּגִין דְּיָדַע בִּקְלִיפִין וּמִשּׁוּם זֶה לֹא הִשְׁאִיר אֲפִלּוּ מִינֵי כִשּׁוּף שֶׁלֹּא יָדַע, מִשּׁוּם שֶׁיָּדַע (לָדַעַת) אֶת הַקְּלִפּוֹת,  וְרַעְיָא מְהֵימְנָא אִיהוּ תַבַּר כָּל קְלִיפִין, וְנָפִיק מִתַּמָּן מוֹחָא דְאִיהוּ יְהֹוָה לְאַרְבַּע סִטְרֵי דֶאֱגוֹזָא, וְהָרוֹעֶה הַנֶּאֱמָן יִשְׁבֹּר אֶת כָּל הַקְּלִפּוֹת, וּמוֹצִיא מִשָּׁם הַמֹּחַ, שֶׁהוּא יהו"ה, לְאַרְבַּעַת צִדְדֵי הָאֱגוֹז, (שֶׁהֵם תֹּהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ וּתְהוֹם),  וּמְפַרְנֵס מִנֵּיהּ לְהַהִיא חוֹלָה דְּאִיהִי אדנ"י, דִּבְאִלֵּין קְלִיפִין דִּי בֶאֱגוֹז דְּאִינוּן תֹּהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ וּתְהוֹם, וּמְפַרְנֵס מִמֶּנּוּ אֶת אוֹתָהּ חוֹלָה שֶׁהִיא אדנ"י, שֶׁבַּקְּלִפּוֹת הַלָּלוּ שֶׁבָּאֱגוֹז, שֶׁהֵם תֹּהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ וּתְהוֹם,  אָמַר אַסְתִּירָה פָנַי מֵהֶם, וְאִית שִׁנּוּיִין אוֹחֳרָנִין לְטַב לְכָל חַד כְּפוּם עוֹבָדֵיהּ אָמַר אַסְתִּירָה פָנַי מֵהֶם, וְיֵשׁ שִׁנּוּיִים אֲחֵרִים לְטוֹב לְכָל אֶחָד כְּפִי מַעֲשָׂיו.

(דף עב ע"א) זִמְנִין אִתְגַּלְיָא לוֹן בִּדְמוּת אַרְיֵה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "אַרְיֵה שָׁאָג מִי לֹא יִירָא" (עמוס ג, ח), לִפְעָמִים מִתְגַּלֶּה לָהֶם בִּדְמוּת אַרְיֵה, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב אַרְיֵה שָׁאָג מִי לֹא יִירָא,  זִמְנִין בְּדִיּוֹקְנָא דְשׁוֹר, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ וְקַרְנֵי רְאֵם קַרְנָיו" (דברים לג, יז), לִפְעָמִים בִּדְמוּת שׁוֹר, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב בְּכוֹר שׁוֹרוֹ הָדָר לוֹ וְקַרְנֵי רְאֵם קַרְנָיו, וְזִמְנִין בְּדִיּוֹקְנָא דְּנֶשֶׁר, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ" (דברים לב, יא), וְלִפְעָמִים בִּדְמוּת נֶשֶׁר, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ,  וְזִמְנִין בְּדִיּוֹקְנָא דְאָדָם סָבָא, כְּמָה דְּאִתְדַּמְיָא לְאִלֵּין דְּאָמְרֵי "זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ" (שמות טו, ב), דְּאִיהוּ הֲוָה אִתְדַּמְיָין לוֹן בִּדְמוּת סָבָא, וּפְעָמִים בִּדְמוּת אָדָם זָקֵן, כְּמוֹ שֶׁנִּדְמָה לְאֵלּוּ, שֶׁאָמְרוּ זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ, שֶׁהוּא הָיָה מִתְדַּמֶּה לָהֶם בִּדְמוּת זָקֵן,  וְאִתְּמַר בְּהוּ "וַיֵּנִקֵהוּ דְבַשׁ מִסֶּלַע וְשֶׁמֶן מֵחַלְמִישׁ צוּר" (דברים לב, יג), אֲבָל לְאִלֵּין דְּתַלְיָין מִנֵּיהּ וּמִשְּׁכִינְתֵּיהּ לָא אִשְׁתַּנֵּי לְעוֹלָם. וְנֶאֱמַר בָּהֶם (בּוֹ) וַיֵּנִקֵהוּ דְּבַשׁ מִסֶּלַע וְשֶׁמֶן מֵחַלְמִישׁ צוּר, אֲבָל לְאֵלּוּ שֶׁתְּלוּיִים מִמֶּנּוּ וּמִשְּׁכִינָתוֹ, לֹא מִשְׁתַּנֶּה לְעוֹלָם.

וְאִינוּן תְּמוּרוֹת אִינוּן רָזָא דְיִבּוּם, דְּאִתְּמַר בָּהּ בַּיְבָמָה "עַל הַגְּאֻלָּה וְעַל הַתְּמוּרָה, וְאוֹתָן הַתְּמוּרוֹת הֵן סוֹד הַיִּבּוּם, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ בַּיְבָמָה עַל הַגְּאֻלָּה וְעַל הַתְּמוּרָה, לְקַיֵּם כָּל דָּבָר שָׁלַף אִישׁ נַעֲלוֹ וְנָתַן לְרֵעֵהוּ" (רות ד, ז), בְּהַהוּא נַעַל דְּ"נָתַן לְרֵעֵהוּ" אִית תְּמוּרָה, וְשִׁנּוּי רָצוֹן, לְקַיֵּם כָּל דָּבָר, שָׁלַף אִישׁ נַעֲלוֹ וְנָתַן לְרֵעֵהוּ, בְּאוֹתָהּ נַעַל שֶׁנָּתַן לְרֵעֵהוּ יֵשׁ תְּמוּרָה וְשִׁנּוּי רָצוֹן,  וְתַמָּן צָרִיךְ 'שִׁנּוּי מָקוֹם וְשִׁנּוּי הַשֵּׁם וְשִׁנּוּי מַעֲשֶׂה לְקַיֵּים כָּל דָּבָר', נַעַל אִיהוּ גוּפָא, וְשָׁם צָרִיךְ שִׁנּוּי מָקוֹם וְשִׁנּוּי הַשֵּׁם וְשִׁנּוּי מַעֲשֶׂה לְקַיֵּם כָּל דָּבָר, הַנַּעַל הוּא הַגּוּף.

וְאַמַּאי בַּחֲלִיצַת נַעַל דְּנָתַן לְרֵעֵהוּ אִית תְּמוּרָה וְשִׁנּוּי? וְלָמָּה בַּחֲלִיצַת נַעַל שֶׁנָּתַן לְרֵעֵהוּ יֵשׁ תְּמוּרָה וְשִׁנּוּי?  אָמַר סָבָא חֲדָא, רַבִּי רַבִּי, לָא תֵימָא הָכִי, אֶלָּא אַמַּאי חֲלִיצָה בַּנַּעַל, אָמַר זָקֵן אֶחָד: רַבִּי רַבִּי, אַל תֹּאמַר כָּךְ, אֶלָּא לָמָּה חֲלִיצָה בְנַעַל? אֶלָּא אִיהוּ קְלִיפָה לְאִתְטַמְרָא בָּהּ לְאִשְׁתֵּזָבָא מִנֵּיהּ, וְלָא אִשְׁתְּמוֹדָע לְגַבֵּי מְקַטְרְגִין דִּילֵיהּ, אֶלָּא הִיא הַקְּלִפָּה לְהִסְתַּתֵּר בָּהּ לְהִנָּצֵל מִמֶּנּוּ, וְלֹא נוֹדַע אֶל הַמְקַטְרְגִים שֶׁלּוֹ, וּבַחֲלִיצָה דְּנַעַל חָלַץ לֵיהּ י"ה, וּבְגִין דָּא "שָׁלַף אִישׁ נַעֲלוֹ וְנָתַן לְרֵעֵהוּ" (רות ד, ז), וּבַחֲלִיצָה שֶׁל נַעַל חוֹלֵץ לוֹ י"ה, וּמִשּׁוּם זֶה שָׁלַף אִישׁ נַעֲלוֹ וְנָתַן לְרֵעֵהוּ,  נַעַל ו', "גַּן נָעוּל" (שיר השירים ד, יב), דְּאִיהוּ בֶּן י"ה, לְאַעָלָא בֵּין ו"ה, וְדָא אִיהוּ חָלַץ י"ה. נַעַל ו', גַּן נָעֻל, שֶׁהוּא בֶּן י"ה, לְהִכָּנֵס בֵּין ו"ה, וְזֶהוּ חָלַץ י"ה.

וּמֹשֶׁה אִתְּמַר בֵּיהּ "שַׁל נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ" (שמות ג, ה), דָּא בְּהִפּוּכָא דְאָחֳרָנִין, דְּלָא צָרִיךְ לְאִתְחַזְיָא קֳדָם שְׁכִינְתָּא בִּקְלִיפָה, וּבְמֹשֶׁה נֶאֱמַר שַׁל נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ, זֶה בְּהֵפֶךְ שֶׁל אֲחֵרִים, שֶׁלֹּא צָרִיךְ לְהֵרָאוֹת לִפְנֵי הַשְּׁכִינָה עִם קְלִפָּה,  וְרָזָא דְמִלָּה "כִּי אֵין לָבוֹא אֶל שַׁעַר הַמֶּלֶךְ בִּלְבוּשׁ שָׂק" (אסתר ד, ב), וְסוֹד הַדָּבָר – כִּי אֵין לָבֹא אֶל שַׁעַר הַמֶּלֶךְ בִּלְבוּשׁ שָׂק,  וּלְגַבֵּי אֲבָהָן לָא אִתְחַזְיָא אֶלָּא בַּנְּעָלִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים בַּת נָדִיב" (שיר השירים ז, ב), וְלָאָבוֹת לֹא נִרְאָה אֶלָּא בַנְּעָלִים, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים בַּת נָדִיב,  אֲבָל לְגַבֵּי מֹשֶׁה בְּלָא כִּסּוּיָא כְּלָל, אֲבָל לְמֹשֶׁה בְּלִי כִסּוּי כְּלָל,  וְרָזָא דְמִלָּה "וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם אֶל יִצְחָק וְאֶל יַעֲקֹב בְּאֵ"ל שַׁדָּ"י, וּשְׁמִי יְהֹוָה לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם" (שמות ו, ג), וּמֹשֶׁה אִתְּמַר בֵּיהּ "וְאָמְרוּ לִ"י מַ"ה שְּׁמ"וֹ מָ"ה אֹמַר אֲלֵהֶם" (שמות ג, יג), וְסוֹד הַדָּבָר – וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם אֶל יִצְחָק וְאֶל יַעֲקֹב בְּאֵ"ל שַׁדַּ"י וּשְׁמִי יהו"ה לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם, וּבְמֹשֶׁה נֶאֱמַר וְאָמְרוּ לִ"י מַה שְּׁמ"וֹ מָ"ה אוֹמַר אֲלֵיהֶם.