תיקון היחוד היומי
תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא
(דף ס ע"א) וּתְיוּבְתָּא מַאי נִיהוּ? "וְהֵשִׁיב אֶת הַגְּזֵלָה אֲשֶׁר גָּזָל" (ויקרא ה, כג), דְּיַחֲזִיר שְׁכִינְתָּא לְאַתְרָהּ, "אוֹ אֶת הָעֹשֶׁק אֲשֶׁר עָשָׁק" (שם) דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְאִתְפָּרַשׁ מִינָהּ, דִּשְׁכִינְתָּא אִתְקְרִיאַת 'מִצְוַת עֲשֵׂה' מִסִּטְרָא דִימִינָא, 'וּמִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה מִסִּטְרָא דִשְׂמָאלָא', 'וְתוֹרָה' אִתְקְרִיאַת מִסִּטְרָא דְעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, וְכָל מָאן דְּגָזִיל אוֹ עָשַׁק בְּאוֹרַיְיתָא, וּבְמִצְוַת עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה, כְּאִלּוּ גָזַל שְׁכִינְתָּא מִדְּרוֹעוֹי דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא.
וְכֵן מִסִּטְרָא דִיְסוֹד חַ"י עָלְמִין, אִתְקְרִיאַת 'מִצְוַת בְּרִית מִילָה', מָאן דְּגָזַל בִּבְרִית וְאַפִּיק זַרְעָא מִינֵיהּ לִרְשׁוּ נוּכְרָאָה, כְּאִלּוּ אַפִּיק מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד לִרְשׁוּת הָרַבִּים, וְגָרַם לְמֶהֱוִי שְׁכִינְתָּא נָפְקָא מֵאַתְרָהּ דְאִיהִי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל רְשׁוּת הַיָּחִיד, וְגָלָה אוֹתָהּ בֵּין אוּמִין דְּעָלְמָא דְאִינוּן רְשׁוּת הָרַבִּים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וּבְפִשְׁעֵיכֶם שֻׁלְּחָה אִמְּכֶם" (ישעיהו נ, א), וּבְגִין דָּא "לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא" (שמות כ, ו), מָאן "שֵׁם יְהֹוָה"? דָּא שְׁכִינְתָּא, "לַשָּׁוְא" דָּא עֲבוֹדָה זָרָה דְּגָלַת תַּמָּן.
וְעוֹד אִיהִי תְּשׁוּבָה יוֹם הַכִּפּוּרִים, כְּלִילָא מֵעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה דְאִינוּן י"ה, יוֹם הַכִּפּוּרִים דָּא ה' כְּלִילָא מֵחָמֵשׁ צְלוֹתִין. עֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה דָא י', לְקַבֵּל שָׁבִים דָּא ו"ה. כָּל מָאן דְּחָזַר בִּתְיוּבְתָּא כְּאִלּוּ חָזַר ו"ה עִם י"ה, וְעִקָּרָא לְסָלְקָא כֹלָּא בְּמַחֲשָׁבָה דְאִיהִי יוד הא ואו הא.
וּגְבוּרָה תַמָּן סמא"ל דְּאִיהוּ יֵצֶר הָרָע, וְכָל מָאן דְּיִתְגַבֵּר עַל יִצְרֵיהּ כְּאִלּוּ הֲוָה מִתְגַבֵּר גְּבוּרָה עַל סמא"ל בְּדִינָא לְגַבֵּי בְּנוֹי, וּבְגִין דָּא אָמְרוּ מָארֵי מַתְנִיתִין, 'אֵיזֶהוּ גִבּוֹר הַכּוֹבֵשׁ אֶת יִצְרוֹ', מַאי הַכּוֹבֵשׁ? כְּמָה דְאַתְּ אָמַר "וְכִבְשׁוּהָ", דִּיְהֵא כְּבוּשָׁה תְּחוֹת יְדֵיהּ, כְּכַלְבָּא דְאִיהוּ כָּבוּשׁ וְקָשׁוּר תְּחוֹת יְדֵי דְבַר נַשׁ.
וְצָרִיךְ בַּר נַשׁ לְקַבְּלָא עֲלֵיהּ חָמֵשׁ עִנּוּיִין, בְּגִין עִנּוּי דְּגָרִים לְה' זְעִירָא דְגָלַת בְּגָלוּתָא, וְאִתְקְרִיאַת "עֲנִיָּה סֹעֲרָה לֹא נֻחָמָה" (ישעיהו נד, יא), וְאַבָּא וְאִמָּא אִינוּן נָחְתֵי בִימִינָא וּשְׂמָאלָא, לְקַבְּלָא בְּהוֹן ו"ה, דְּאִינוּן 'תּוֹרָה וּמִצְוָה', וְרָזָא דְמִלָּה "וָשָׁב וְרָפָא לוֹ" (ישעיהו ו, י), וְדָא אִיהוּ "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ" (הושע יד, ב).
וְעוֹד מִצְוַת פִּרְיָה וְרִבְיָה דָא שְׁכִינְתָּא, "לֹא תֹהוּ בְרָאָהּ לָשֶׁבֶת יְצָרָהּ" (ישעיהו מה, יח), כָּל תַּלְמִיד חָכָם דְּמָנַע מִינָהּ עוֹנַת קְרִיאַת שְׁמַע כְּאִלּוּ מָנַע מִינָהּ בִּרְכָאָן מִלְעֵילָּא.
שִׁית סִטְרִין אִינוּן דִּכְלִילָן בְּאָת ו', דְּאִיהוּ "עֵץ פְּרִי עֹשֶׂה פְּרִי" (בראשית א, יא), מָאן פְּרִי דִילֵיהּ? י', דְּאָת ו' אִיהוּ עַנְפָא דְאִילָנָא, דְאִתְפָּרַשׁ לְשִׁית עַנְפִין, וּמִשִּׁית לְעַנְפִין דְּלֵית לוֹן חוּשְׁבַּן, י' אִיהִי אִיבָּא עַל כָּל עַנְפָא וְעַנְפָא דְאִיהוּ ו'.
קָם סָבָא וְאָמַר, רַבִּי רַבִּי חֲזוֹר בָּךְ, אִילָנָא הוּא ו', אִיבָּא דִילֵיהּ י' הָכִי הוּא וַדַּאי, אֲבָל עַנְפוֹי לְעֵילָא אִיהוּ ה' עִלָּאָה וְשָׁרְשׁוֹי ה' תַּתָּאָה, וּמָאן דְּאַפְרִישׁ עַנְפָא מִינֵיהּ דָּא אִיהוּ מְקַצֵּץ בִּנְטִיעוֹת, וְהָכִי אִתְקַצַּץ אִיהוּ מֵעָלְמָא דֵין וּמֵעָלְמָא דְאָתֵי.
במידה ויש שמות שמופיעים בצבע אדום ו/או ר"ת ו/או שמות שמכילים גרשיים כדוגמת יאהדונה"י -> אין להוציא אותם בפה – אלא רק לקרא בעינים
(דף ס ע"א) וּתְיוּבְתָּא מַאי נִיהוּ? "וְהֵשִׁיב אֶת הַגְּזֵלָה אֲשֶׁר גָּזָל" (ויקרא ה, כג), דְּיַחֲזִיר שְׁכִינְתָּא לְאַתְרָהּ, "אוֹ אֶת הָעֹשֶׁק אֲשֶׁר עָשָׁק" (שם) וּתְשׁוּבָה מַה הִיא? וְהֵשִׁיב אֶת הַגְּזֵלָה אֲשֶׁר גָּזָל, שֶׁיַּחֲזִיר הַשְּׁכִינָה לִמְקוֹמָהּ, אוֹ אֶת הָעֹשֶׁק אֲשֶׁר עָשָׁק, דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְאִתְפָּרַשׁ מִינָהּ, זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁנִּפְרָד מִמֶּנָּה, דִּשְׁכִינְתָּא אִתְקְרִיאַת 'מִצְוַת עֲשֵׂה' מִסִּטְרָא דִימִינָא, 'וּמִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה מִסִּטְרָא דִשְׂמָאלָא', 'וְתוֹרָה' אִתְקְרִיאַת מִסִּטְרָא דְעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, שֶׁשְּׁכִינָה נִקְרֵאת מִצְוַת עֲשֵׂה מִצַּד הַיָּמִין, וּמִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה בְּצַד הַשְּׂמֹאל, וְהַתּוֹרָה נִקְרֵאת מִצַּד הָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי, וְכָל מָאן דְּגָזִיל אוֹ עָשַׁק בְּאוֹרַיְיתָא, וּבְמִצְוַת עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה, כְּאִלּוּ גָזַל שְׁכִינְתָּא מִדְּרוֹעוֹי דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְכָל מִי שֶׁגּוֹזֵל אוֹ עוֹשֵׁק בַּתּוֹרָה, וּבְמִצְוַת עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה, כְּאִלּוּ גָזַל שְׁכִינָה מִזְּרוֹעוֹת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.
וְכֵן מִסִּטְרָא דִיְסוֹד חַ"י עָלְמִין, אִתְקְרִיאַת 'מִצְוַת בְּרִית מִילָה', וְכֵן מִצַּד שֶׁל יְסוֹד חַ"י הָעוֹלָמִים נִקְרֵאת מִצְוַת בְּרִית מִילָה, מָאן דְּגָזַל בִּבְרִית וְאַפִּיק זַרְעָא מִינֵיהּ לִרְשׁוּ נוּכְרָאָה, כְּאִלּוּ אַפִּיק מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד לִרְשׁוּת הָרַבִּים, וְגָרַם לְמֶהֱוִי שְׁכִינְתָּא נָפְקָא מֵאַתְרָהּ מִי שֶׁגּוֹזֵל בַּבְּרִית וּמוֹצִיא זֶרַע מִמֶּנּוּ לִרְשׁוּת זָרָה, כְּאִלּוּ הוֹצִיא מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד לִרְשׁוּת הָרַבִּים, וְגָרַם שֶׁתִּהְיֶה שְׁכִינָה יוֹצֵאת מִמְּקוֹמָהּ, דְאִיהִי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל רְשׁוּת הַיָּחִיד, וְגָלָה אוֹתָהּ בֵּין אוּמִין דְּעָלְמָא דְאִינוּן רְשׁוּת הָרַבִּים, שֶׁהִיא אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, רְשׁוּת הַיָּחִיד, וְהִגְלָה אוֹתָהּ בֵּין אֻמּוֹת הָעוֹלָם, שֶׁהֵם רְשׁוּת הָרַבִּים. הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וּבְפִשְׁעֵיכֶם שֻׁלְּחָה אִמְּכֶם" (ישעיהו נ, א), וּבְגִין דָּא "לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא" (שמות כ, ו), זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וּבְפִשְׁעֵיכֶם שֻׁלְּחָה אִמְּכֶם, וּמִשּׁוּם זֶה לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם יהו"ה אֱלֹהֶי"ךָ לַשָּׁוְא. מָאן "שֵׁם יְהֹוָה"? דָּא שְׁכִינְתָּא, "לַשָּׁוְא" דָּא עֲבוֹדָה זָרָה דְּגָלַת תַּמָּן מַה זֶּה שֵׁם יהו"ה? זוֹ שְׁכִינָה, לַשָּׁוְא – זוֹ עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁגָּלְתָה לְשָׁם.
וְעוֹד אִיהִי תְּשׁוּבָה יוֹם הַכִּפּוּרִים, כְּלִילָא מֵעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה דְאִינוּן י"ה, וְעוֹד, הִיא תְּשׁוּבָה יוֹם הַכִּפּוּרִים, כְּלוּלָה מֵעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְשׁוּבָה שֶׁהֵן י"ה, יוֹם הַכִּפּוּרִים דָּא ה' כְּלִילָא מֵחָמֵשׁ צְלוֹתִין. עֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה דָא י', לְקַבֵּל שָׁבִים דָּא ו"ה יוֹם הַכִּפּוּרִים זֶה ה' כְּלוּלָה מֵחָמֵשׁ תְּפִלּוֹת, עֲשֶׂרֶת יְמֵי תְשׁוּבָה זוֹ י', לְקַבֵּל שָׁבִים זֶה ו"ה. כָּל מָאן דְּחָזַר בִּתְיוּבְתָּא כְּאִלּוּ חָזַר ו"ה עִם י"ה, כָּל מִי שֶׁחוֹזֵר בִּתְשׁוּבָה כְּאִלּוּ הֶחֱזִיר ו"ה עִם י"ה, וְעִקָּרָא לְסָלְקָא כֹלָּא בְּמַחֲשָׁבָה דְאִיהִי יוד הא ואו הא. וְהָעִקָּר – לְהַעֲלוֹת הַכֹּל בְּמַחֲשָׁבָה שֶׁהִיא יו"ד ה"א וא"ו ה"א.
וּגְבוּרָה תַמָּן סמא"ל דְּאִיהוּ יֵצֶר הָרָע, וְכָל מָאן דְּיִתְגַבֵּר עַל יִצְרֵיהּ כְּאִלּוּ הֲוָה מִתְגַבֵּר גְּבוּרָה עַל סמא"ל בְּדִינָא לְגַבֵּי בְּנוֹי, וּגְבוּרָה שָׁם סמא"ל, שֶׁהוּא יֵצֶר הָרָע, וְכָל מִי שֶׁיִּתְגַּבֵּר עַל יִצְרוֹ כְּאִלּוּ הָיָה מִתְגַּבֵּר בִּגְבוּרָה עַל סמא"ל בַּדִּין לְגַבֵּי בָּנָיו, וּבְגִין דָּא אָמְרוּ מָארֵי מַתְנִיתִין, 'אֵיזֶהוּ גִבּוֹר הַכּוֹבֵשׁ אֶת יִצְרוֹ', וּמִשּׁוּם זֶה אָמְרוּ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה, אֵיזֶהוּ גִבּוֹר? הַכּוֹבֵשׁ אֶת יִצְרוֹ. מַאי הַכּוֹבֵשׁ? כְּמָה דְאַתְּ אָמַר "וְכִבְשׁוּהָ", דִּיְהֵא כְּבוּשָׁה תְּחוֹת יְדֵיהּ, כְּכַלְבָּא דְאִיהוּ כָּבוּשׁ וְקָשׁוּר תְּחוֹת יְדֵי דְבַר נַשׁ מַה זֶּה הַכּוֹבֵשׁ? כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וְכִבְשֻׁהָ, שֶׁתִּהְיֶה כְבוּשָׁה תַחַת יָדוֹ כְּכֶלֶב שֶׁהוּא כָבוּשׁ וְקָשׁוּר תַּחַת יְדֵי הָאָדָם.
וְצָרִיךְ בַּר נַשׁ לְקַבְּלָא עֲלֵיהּ חָמֵשׁ עִנּוּיִין, בְּגִין עִנּוּי דְּגָרִים לְה' זְעִירָא דְגָלַת בְּגָלוּתָא, וְצָרִיךְ אָדָם לְקַבֵּל עָלָיו חֲמִשָּׁה עִנּוּיִים, בִּשְׁבִיל הָעִנּוּי שֶׁגָּרַם לַה' הַקְּטַנָּה שֶׁגָּלְתָה בַגָּלוּת, וְאִתְקְרִיאַת "עֲנִיָּה סֹעֲרָה לֹא נֻחָמָה" (ישעיהו נד, יא), וְאַבָּא וְאִמָּא אִינוּן נָחְתֵי בִימִינָא וּשְׂמָאלָא, לְקַבְּלָא בְּהוֹן ו"ה, דְּאִינוּן 'תּוֹרָה וּמִצְוָה', וְנִקְרֵאת עֲנִיָּה סֹעֲרָה לֹא נֻחָמָה, וְהָאָב וְהָאֵם הֵם יוֹרְדִים בְּיָמִין וּשְׂמֹאל לְקַבֵּל בָּהֶם ו"ה, שֶׁהֵם תּוֹרָה וּמִצְוָה, וְרָזָא דְמִלָּה "וָשָׁב וְרָפָא לוֹ" (ישעיהו ו, י), וְדָא אִיהוּ "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ" (הושע יד, ב) וְסוֹד הַדָּבָר – וְשָׁב וְרָפָא לוֹ, וְזֶה הוּא שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד יהו"ה אֱלֹהֶי"ךָ.
וְעוֹד מִצְוַת פִּרְיָה וְרִבְיָה דָא שְׁכִינְתָּא, "לֹא תֹהוּ בְרָאָהּ לָשֶׁבֶת יְצָרָהּ" (ישעיהו מה, יח), וְעוֹד, מִצְוַת פִּרְיָה וְרִבְיָה זוֹ שְׁכִינָה, לֹא תֹהוּ בְרָאָהּ לָשֶׁבֶת יְצָרָהּ, כָּל תַּלְמִיד חָכָם דְּמָנַע מִינָהּ עוֹנַת קְרִיאַת שְׁמַע כְּאִלּוּ מָנַע מִינָהּ בִּרְכָאָן מִלְעֵילָּא כָּל תַּלְמִיד חָכָם שֶׁמּוֹנֵעַ מִמֶּנָּה עוֹנַת קְרִיאַת שְׁמַע, כְּאִלּוּ מוֹנֵעַ מִמֶּנָּה בְּרָכוֹת מִלְמַעְלָה. שִׁית סִטְרִין אִינוּן דִּכְלִילָן בְּאָת ו', דְּאִיהוּ "עֵץ פְּרִי עֹשֶׂה פְּרִי" (בראשית א, יא), שִׁשָּׁה צְדָדִים הֵם שֶׁכְּלוּלִים בָּאוֹת ו', שֶׁהוּא עֵץ פְּרִי עֹשֶׂה פְּרִי, מָאן פְּרִי דִילֵיהּ? י', דְּאָת ו' אִיהוּ עַנְפָא דְאִילָנָא, דְאִתְפָּרַשׁ לְשִׁית עַנְפִין, מַהוּ הַפְּרִי שֶׁלּוֹ? י', שֶׁאוֹת ו' הִיא עָנָף שֶׁל הָאִילָן, שֶׁנִּפְרָד לְשִׁשָּׁה עֲנָפִים, וּמִשִּׁית לְעַנְפִין דְּלֵית לוֹן חוּשְׁבַּן, י' אִיהִי אִיבָּא עַל כָּל עַנְפָא וְעַנְפָא דְאִיהוּ ו'. וּמִשֵּׁשׁ לַעֲנָפִים שֶׁאֵין לָהֶם חֶשְׁבּוֹן, י' הִיא פְרִי עַל כָּל עָנָף וְעָנָף שֶׁהוּא ו'.
קָם סָבָא וְאָמַר, רַבִּי רַבִּי חֲזוֹר בָּךְ, אִילָנָא הוּא ו', אִיבָּא דִילֵיהּ י' הָכִי הוּא וַדַּאי, קָם זָקֵן וְאָמַר: רַבִּי רַבִּי, חֲזֹר בְּךָ, הָאִילָן הוּא ו', וְהַפְּרִי שֶׁלּוֹ י', כָּךְ הוּא וַדַּאי. אֲבָל עַנְפוֹי לְעֵילָא אִיהוּ ה' עִלָּאָה וְשָׁרְשׁוֹי ה' תַּתָּאָה, אֲבָל עֲנָפָיו לְמַעְלָה הוּא ה' עֶלְיוֹנָה, וְשָׁרְשׁוֹ ה' הַתַּחְתּוֹנָה, וּמָאן דְּאַפְרִישׁ עַנְפָא מִינֵיהּ דָּא אִיהוּ מְקַצֵּץ בִּנְטִיעוֹת, וְהָכִי אִתְקַצַּץ אִיהוּ מֵעָלְמָא דֵין וּמֵעָלְמָא דְאָתֵי, וּמִי שֶׁמַּפְרִיד הֶעָנָף מִמֶּנּוּ, זֶהוּ מְקַצֵּץ בַּנְּטִיעוֹת, וְכָךְ הוּא נִקְצָץ מֵהָעוֹלָם הַזֶּה וּמִן הָעוֹלָם הַבָּא.
תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא
וְנִימִין אִלֵּין מִגּוֹ הַאי מוֹחָא נָפְקֵי, מִגּוֹ בְּרִירוֹ דְּאִתְבְּרִיר מִגּוֹ אִינוּן מְלָכִין דְּאִתְמָרוּ. וְכַמָּה דַּרְגִּין וְדַרְגִּין תַּלְיָין בְּהוּ. אֲבָל בְּשַׁעְתָּא דְּנָפְקִין לְבַר, הַהִיא רֵישָׁא תִּנְיָנָא דְּאִתְמָרַת, אֲחִידַת בְּהוּ וְהַדְרַת לוֹן בְּסִידוּרָא עִלָּאָה בְּרָזָא דִּתְלֵיסָר לִימִינָא שְׂמָאלָא וְאֶמְצָעִיתָא כַּמָּה דְּאִתְּמָר. וְסָלְקִין וְנָפְקִין עַל גַּבֵּי גּוּלְגַּלְתָּא לְבַר לְאַנְהָרָא לְמַאן דְּאִצְטְרִיךְ, בִּנְהִירוּ דְּהַהוּא מוֹחָא דְּרָהִיט בְּהוּ. וְשִׁיעוּרָא דְּנִימִין וְחוּשְׁבְּנָא דִּלְהוֹן כֹּלָּא בְּרָזִין עִלָּאִין אִשְׁתְּעַר וַדַּאי כַּמָּה דְּאִצְטְרִיךְ. שַׂעֲרִין אִלֵּין כֻּלְהוֹ קָיְימִין בְּסִידוּרָא יָאֶה חִיוָּרִין כְּתַלְגָּא דְּאִתְּמָר בְּהוּ "וּשְׂעַר רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא" (דניאל ז, ט). וְלֵית תָּמָן עִרְבּוּבְיָא. וּמִסִּטְרָא דָּא אִתְיְהִיבַת אוֹרָיְתָא לְיִשְׂרָאֵל בְּלָא מַחְלֹקֶת וּבְלָא סְפֵיקָן כְּלָל, מַה דְּלָאו הָכִי לְתַתָּא כַּמָּה דְּאִתְּמָר.
(דף קלא' עמוד א') עַיְנִין דְּרֵישָׁא עִלָּאָה, הָכָא קָיְימִין רָזִין לְחַכִּימֵי לִבָּא. דְּהָא עַיְנִין מִגּוֹ סְתִימוּ דְּמוֹחָא. תָּא חֲזֵי, בְּשַׁעְתָּא דְּשָׁרֵי מוֹחָא לְאִתְגַּלָּאָה מִגּוֹ אִינוּן אַנְפִּין, בָּקַע וְאִתְגַּלְּיָא בִּתְרֵין עַיְנִין דִּבְהוּ קָיְימָא אַשְׁגָּחוּתָא. מַאי אַשְׁגָּחוּתָא? אֶלָּא בְּזִמְנָא דְּעַיְנִין אִלֵּין מִתְפַּקְּחָן, כְּדֵין כֻּלְהוֹ סִידּוּרִין דְּאִסְתְּדָרוּ, כֻּלְהוֹ מִילִין קָיְימִין בְּאַתְרַיְיהוּ, וְאִי לָא לָא קָיְימִין. וּלְתַתָּא כְּתִיב "אַל תֶּאֱהַב שֵׁנָה פֶּן תִּוָּרֵשׁ" (משלי כ, יג) וְכוּ'. דִּבְשַׁעֲתָא דְּעַיְנִין מִסְתַּתְּמָן, סִידּוּרִין לָא מִסְתַּדְּרָן כִּדְקָא חֲזֵי. וּבְזִמְנָא דְּמִתְפַּקְּחָן, כֹּלָּא קָאִים כְּמָה דְּאִסְתַּדַּר. וְרָזָא דָּא "פְּקַח עֵינֶיךָ שְׂבַע לָחֶם" (משלי כ, יג).
תָּאנָא אִי עַיְנִין אִלֵּין עִלָּאִין הֲווּ מִסְתַּתְּמָן אֲפִילוּ רִגְעָא חֲדָא, כֹּלָּא הֲוָה מִתֶּחֱרָב מִיָּד. בְּגִין כָּךְ כְּתִיב "הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל" (תהלים קכא, ד). דְּהָא לְתַתָּא, לַזְּמַנִּין מִתְפַּתְּחָן עַיְנִין וְלִזְמַנִּין סְתִימִין אִינוּן, אֲבָל בְּגִין דְּאִית אִלֵּין לְעֵילָא דְּקַיְּימִין פְּקִיחָן תָּדִיר.
תָּא חֲזֵי, לְתַתָּא אִינוּן יְמִינָא וּשְׂמָאלָא, אֲבָל לְעֵילָא כֹּלָּא אִיהוּ יְמִינָא, דִּכְתִיב "הִנֵּה עֵין יְהֹוָה אֶל יְרֵאָיו לַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ" (תהלים לג, יח). וְרָזָא דָּא הָא אִתְּמָר בְּאִדְּרָא דְּר' שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי בּוֹצִינָא קַדִּישָׁא. אֲבָל הָכָא אִצְטְרִיךְ לְגַלָּאָה רָזִין טְמִירִין כִּדְקָא יָאוּת. תָּא חֲזֵי, תְּרֵין אִינוּן וַדַּאי אֶלָּא דְּאִתְהַדָּרוּ לְחַד, וְרָזָא אִיהוּ. לְתַתָּא קָיְימִין עַיְנִין לְקַיְּימָא סְדָרִין בְּאַתְרַיְיהוּ לִימִינָא וְלִשְׂמָאלָא. אֲבָל הָכָא קָיְימִין עַיְנִין לְאַקָּמָא כֹּלָּא בְּרַחֲמֵי וַדַּאי. בְּגִין כָּךְ חַד אִיהוּ, דְּהָא כֹּלָּא אַשְׁגָּחוּתָא דְּרַחֲמֵי אִיהוּ. אֲבָל לִתְרֵין אִתְפְּרַשׁ, לְאַקָּמָא יְמִינָא (דף קלא' עמוד ב') וּשְׂמָאלָא כֹּלָּא בְּרַחֲמֵי. וְהָכָא נִימִין לָא קָיְימִין עַל עֵינָא וְלָא כְּסוּתָא דְּהָא פְּקִיחוּ אִצְטְרִיךְ תָּדִיר.
תָּא חֲזֵי, הָכָא מִתְפָּרְשָׁאן רָזִין בְעֵינָא וַדַּאי בִּתְלָת גְּוָנִין דְּאִינוּן תְּלָת חִיוָּרִין, חִוָּר בְּגוֹ חִוָּר, וְחִיוָּר דְּכָלִיל כָּל חִוָּר. דְּהָא הָכִי לְכֹלָּא פְּקִיחוּ אִצְטְרִיךְ, לִתְלַת סִטְרִין יְמִינָא שְׂמָאלָא וְאֶמְצָעִיתָא, וְכֹלָּא בְּרָזָא דִּימִינָא. וְהָכִי לִימִינָא וְהָכִי לִשְׂמָאלָא. וּבַת עַיִן לְגוֹ קָאִים, לְאַכְלְלָא כֹּלָּא כְּחַד. וְאִינּוּן בְּסִדְרָא דָּא קָיְימִין וַדַּאי, חִוָּר בְּגוֹ חִוָּר, וְחִיוָּר דְּכָלִיל כָּל חִוָּר. בְּאִלֵּין חִיוָּרִין אַשְׁגַּח לְכָל סְטַר, וָאָקִים כֹּלָּא בְּדוּכְתֵיהּ. אַשְׁגַּח לְעֵילָא וְאַשְׁגַּח לְתַתָּא, וְכֹלָּא אָקִים בְּרַחֲמֵי כִּדְקָא חֲזֵי.
וְנִימִין אִלֵּין מִגּוֹ הַאי מוֹחָא נָפְקֵי, מִגּוֹ בְּרִירוֹ דְּאִתְבְּרִיר מִגּוֹ אִינוּן מְלָכִין דְּאִתְמָרוּ. והנימין האלה, מתוך זה המח של א"א יוצאים, מתוך הבירורים שנבררו מתוך אלו המלכים שנאמרו. וְכַמָּה דַּרְגִּין וְדַרְגִּין תַּלְיָין בְּהוּ. וכמה מדרגות ומדרגות תלויות בהם. אֲבָל בְּשַׁעְתָּא דְּנָפְקִין לְבַר, הַהִיא רֵישָׁא תִּנְיָנָא דְּאִתְמָרַת, אֲחִידַת בְּהוּ וְהַדְרַת לוֹן בְּסִידוּרָא עִלָּאָה בְּרָזָא דִּתְלֵיסָר לִימִינָא שְׂמָאלָא וְאֶמְצָעִיתָא כַּמָּה דְּאִתְּמָר. אבל בשעה שיוצאים לחוץ, אותו הראש השני האוירא שנאמר, אוחז בהם ומחזיר אותם לסדר עליון, בסוד י"ג, לימין, שמאל ואמצע כמו שנאמר, וְסָלְקִין וְנָפְקִין עַל גַּבֵּי גּוּלְגַּלְתָּא לְבַר לְאַנְהָרָא לְמַאן דְּאִצְטְרִיךְ, בִּנְהִירוּ דְּהַהוּא מוֹחָא דְּרָהִיט בְּהוּ. ועולים ויוצאים לחוץ על גבי הגולגולת, להאיר לי שצריך, באורו של אותו המח הנמשך במרוצה בתוכם.
וְשִׁיעוּרָא דְּנִימִין וְחוּשְׁבְּנָא דִּלְהוֹן כֹּלָּא בְּרָזִין עִלָּאִין אִשְׁתְּעַר וַדַּאי כַּמָּה דְּאִצְטְרִיךְ. ושיעור הנימין וחשבונם – הכל תלוי ונשער בסודות עליונים ודאי כמו שצריך. שַׂעֲרִין אִלֵּין כֻּלְהוֹ קָיְימִין בְּסִידוּרָא יָאֶה חִיוָּרִין כְּתַלְגָּא דְּאִתְּמָר בְּהוּ שערות אלו כולן עומדות בסדר נאה, לבנות כשלג שנאמר בהם "וּשְׂעַר רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא" (דניאל ז, ט). וְלֵית תָּמָן עִרְבּוּבְיָא ואין שם עירבוביא. וּמִסִּטְרָא דָּא אִתְיְהִיבַת אוֹרָיְתָא לְיִשְׂרָאֵל בְּלָא מַחְלֹקֶת וּבְלָא סְפֵיקָן כְּלָל, מַה דְּלָאו הָכִי לְתַתָּא כַּמָּה דְּאִתְּמָר. ומצד זה בשורש נתנה התורה לישראל בלא מחלוקת ובלא ספקות כלל, מה שאין כן למטה כמו שנאמר.
(דף קלא' עמוד א') עַיְנִין דְּרֵישָׁא עִלָּאָה, הָכָא קָיְימִין רָזִין לְחַכִּימֵי לִבָּא. דְּהָא עַיְנִין מִגּוֹ סְתִימוּ דְּמוֹחָא. עיני הראש העליון של א"א – כאן עומדים סודות לחכמי הלב, שאלו העינים מתוך המוח הסתום יצאו.
תָּא חֲזֵי, בְּשַׁעְתָּא דְּשָׁרֵי מוֹחָא לְאִתְגַּלָּאָה מִגּוֹ אִינוּן אַנְפִּין, בָּקַע וְאִתְגַּלְּיָא בִּתְרֵין עַיְנִין דִּבְהוּ קָיְימָא אַשְׁגָּחוּתָא. בא וראה, בשעה שהחל המוח להתגלות מתוך אלו הפנים, בקע האור והתגלה בשני עינים שבהם עומדת סוד ההשגחה. מַאי אַשְׁגָּחוּתָא? אֶלָּא בְּזִמְנָא דְּעַיְנִין אִלֵּין מִתְפַּקְּחָן, כְּדֵין כֻּלְהוֹ סִידּוּרִין דְּאִסְתְּדָרוּ, כֻּלְהוֹ מִילִין קָיְימִין בְּאַתְרַיְיהוּ, וְאִי לָא לָא קָיְימִין. ומהי ההשגחה? אלא בשעה שנפקחים אלה העינים, אז כל הסדרים נסדרים וכל הדברים עומדים במקומם, ואם לא – לא עומדים. וּלְתַתָּא כְּתִיב ולמטה בז"א שיש אפשרות לסתימת העינים נאמר "אַל תֶּאֱהַב שֵׁנָה פֶּן תִּוָּרֵשׁ" (משלי כ, יג) וְכוּ'. דִּבְשַׁעֲתָא דְּעַיְנִין מִסְתַּתְּמָן, סִידּוּרִין לָא מִסְתַּדְּרָן כִּדְקָא חֲזֵי. בשעה שהעינים נסתמות , הסדרים לא מסדרים כראוי כיון שיש הסתר ההשגחה. וּבְזִמְנָא דְּמִתְפַּקְּחָן, כֹּלָּא קָאִים כְּמָה דְּאִסְתַּדַּר. וְרָזָא דָּא ובזמן שנפתחות, הכל עומד כפי הסדר וזה סוד "פְּקַח עֵינֶיךָ שְׂבַע לָחֶם" (משלי כ, יג) בפקיחת העינים שפע לח"ם שהוא ג' הוויו"ת משביע ג' קוים.
תָּאנָא אִי עַיְנִין אִלֵּין עִלָּאִין הֲווּ מִסְתַּתְּמָן אֲפִילוּ רִגְעָא חֲדָא, כֹּלָּא הֲוָה מִתֶּחֱרָב מִיָּד. שנינו, אם העינים האלו העליונות של א"א היו נתסמות אפילו רגע אחד, הכל היה נחרב מיד, כיון שאין לעינים האלו עפעפיים שיכסו אותם, ומשמעות סתימתם הוא ח"ו חורבן. לכן עליהם נאמר בְּגִין כָּךְ כְּתִיב "הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל" (תהלים קכא, ד) לא ינום ולא ישן כיון שאין בהם שינה וההשגחה היא תמידית. דְּהָא לְתַתָּא, לַזְּמַנִּין מִתְפַּתְּחָן עַיְנִין וְלִזְמַנִּין סְתִימִין אִינוּן, אֲבָל בְּגִין דְּאִית אִלֵּין לְעֵילָא דְּקַיְּימִין פְּקִיחָן תָּדִיר. שהרי למטה, עיני ז"א, לעיתים נפתחות העינים, ולעיתים סתומות הם וזה בגלל שיש את אלו העליונות שעומדות פקוחות תמיד ומשגיחות גם כשהתחתונות סתומות.
תָּא חֲזֵי, לְתַתָּא אִינוּן יְמִינָא וּשְׂמָאלָא, אֲבָל לְעֵילָא כֹּלָּא אִיהוּ יְמִינָא, דִּכְתִיב בא וראה, למטה עיני ז"א עומדים בימין ושמאל, אבל למעלה הכל הוא ימין שנאמר "הִנֵּה עֵין יְהֹוָה אֶל יְרֵאָיו לַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ" (תהלים לג, יח) עין בלשון יחיד שהכל הוא ימין – חסד עליון. וְרָזָא דָּא הָא אִתְּמָר בְּאִדְּרָא דְּר' שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי בּוֹצִינָא קַדִּישָׁא. וסוד זה נאמר באדרא של רבי שמעון בר יוחאי. אֲבָל הָכָא אִצְטְרִיךְ לְגַלָּאָה רָזִין טְמִירִין כִּדְקָא יָאוּת. אבל, כאן צריך לגלות סודות נעלמים כראוי. תָּא חֲזֵי, תְּרֵין אִינוּן וַדַּאי אֶלָּא דְּאִתְהַדָּרוּ לְחַד, וְרָזָא אִיהוּ, לְתַתָּא קָיְימִין עַיְנִין לְקַיְּימָא סְדָרִין בְּאַתְרַיְיהוּ לִימִינָא וְלִשְׂמָאלָא. בא וראה, שני עינים הם ודאי, אלא שחוזרות להיות אחד, וסוד זה, למטה בז"א נמצאים העינים להעמיד הסדרים במקומם לימין ולשמאל, אֲבָל הָכָא קָיְימִין עַיְנִין לְאַקָּמָא כֹּלָּא בְּרַחֲמֵי וַדַּאי. אבל כאן עומדים העינים להעמיד הכל ברחמים ודאי, וברחמים נשרשים סדרי ההשגחה שנחלקים אחר כך לימין ושמאל. בְּגִין כָּךְ חַד אִיהוּ, דְּהָא כֹּלָּא אַשְׁגָּחוּתָא דְּרַחֲמֵי אִיהוּ. אֲבָל לִתְרֵין אִתְפְּרַשׁ, לְאַקָּמָא יְמִינָא (דף קלא' עמוד ב') וּשְׂמָאלָא כֹּלָּא בְּרַחֲמֵי. לכן היא עין אחת, וכל ההשגחה רחמים היא. אבל נחלקת לשתים, כדי להעמיד ימין ושמאל, מידת החסד ומידת הדין- הכל ברחמים, וְהָכָא נִימִין לָא קָיְימִין עַל עֵינָא וְלָא כְּסוּתָא דְּהָא פְּקִיחוּ אִצְטְרִיךְ תָּדִיר. וכאן, בא"א אין ריסים ואין עפעפיים לסתום את ההשגחה, שהרי צריך שיהיו פקוחות תמיד.
תָּא חֲזֵי, הָכָא מִתְפָּרְשָׁאן רָזִין בְעֵינָא וַדַּאי בִּתְלָת גְּוָנִין דְּאִינוּן תְּלָת חִיוָּרִין, חִוָּר בְּגוֹ חִוָּר, וְחִיוָּר דְּכָלִיל כָּל חִוָּר. בא וראה, כאן בא"א נחלקים סודות העינים ודאי בשלושה גוונים שהם שלושה לבנים, לבן במתוך לבן, ולבן שכולל כל לבן. דְּהָא הָכִי לְכֹלָּא פְּקִיחוּ אִצְטְרִיךְ, לִתְלַת סִטְרִין יְמִינָא שְׂמָאלָא וְאֶמְצָעִיתָא, וְכֹלָּא בְּרָזָא דִּימִינָא. וְהָכִי לִימִינָא וְהָכִי לִשְׂמָאלָא. שהרי כאן צריך שתהיה פקוחות על הכל, לשלושה הצדדים, ימין, שמאל ואמצע, והכל בסוד הימין ולכן כולם לבנים – ברחמים, וכך לימין וכך לשמאל. וּבַת עַיִן לְגוֹ קָאִים, לְאַכְלְלָא כֹּלָּא כְּחַד. ובת עין עומדת בפנים לכלול כולם כאחד. וְאִינּוּן בְּסִדְרָא דָּא קָיְימִין וַדַּאי, חִוָּר בְּגוֹ חִוָּר, וְחִיוָּר דְּכָלִיל כָּל חִוָּר. והם בסדר זה עומדים ודאי, לבן בתוך לבן, שהם ב' הצדדים, ולבן הכולל כל לבן שהוא הכול אותם, בְּאִלֵּין חִיוָּרִין אַשְׁגַּח לְכָל סְטַר, וָאָקִים כֹּלָּא בְּדוּכְתֵיהּ. אַשְׁגַּח לְעֵילָא וְאַשְׁגַּח לְתַתָּא, וְכֹלָּא אָקִים בְּרַחֲמֵי כִּדְקָא חֲזֵי. באלו הלבנים משגיח לכל צד, ומעמיד הכל במקומו, משגיח למעלה ומשגיח למטה, והכל מעמיד ברחמים כמו שראוי.
תפילה קצ"א מתוך "תקט"ו תפילות"
תפילה קצ"א: תקון שירי דוד המלך – העברת שתי בנות העלוקה מן העולם, ולהפוך את הקללה לברכה.
אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. שְׁנֵי דָּמִים נִשְׁפְּכוּ, דָּם שֶׁל אָדָם וְדָם שֶׁל קַיִן. מִי גָּרַם זֶה? אֶלָּא לִילִית שִׁפְחָה רָעָה שֶׁהִיא נִדָּה זוֹנָה, (בְּגִינָהּ) אָדָם שָׁפַךְ דָּמוֹ וְדַם זַרְעִיּוֹתָיו, קַיִן שָׁפַךְ דְּמֵי הֶבֶל וְכַמָּה צַדִּיקִים שֶׁהָיוּ עֲתִידִים לָצֵאת מִמֶּנּוּ. וְאַתָּה פֹּקֵד עֲוֹן אָבוֹת עַל בָּנִים, שֶׁאוֹחֲזִים מַעֲשֵׂי אֲבוֹתֵיהֶם בִּידֵיהֶם, פָּקַדְתָּ עַל קַיִן שְׁפִיכוּת דָּמוֹ שֶׁל אָדָם וְאָמַרְתָּ לוֹ "קוֹל דְּמֵי אָחִיךָ", בְּאוֹתָה הַשָּׁעָה אָרַרְתָּ אֲדָמָה וְאָרַרְתָּ אוֹתוֹ, וּבִשְׁתֵּי אֲרִירוֹת אֵלֶּה הֵם שׁוֹלְטִים בָּעוֹלָם מִצַּד שְׁתֵּי נוּקְבִין בִּישִׁין שֶׁנֶאֱמַר בָּהֶם "לַעֲלוּקָה שְׁתֵּי בָּנוֹת הַב הַב".
וְנָתַתָּ לְיִשְׂרָאֵל עַמְּךָ לִהְיוֹת מְהַלְּלִים לְפָנֶיךָ בְּשִׁירֵי דָּוִד עַבְדְּךָ לְהַעֲבִיר שְׁתַּיִם אֵלֶּה מִן הָעוֹלָם, וְזֶה דָּוִד שֶׁהוּא חֶשְׁבּוֹן ה"ב ה"ב, וְנֶאֶמַר בּוֹ "וְדָוִד מְנַגֵּן בְּיָד", לַעֲלוֹת בְּשִׁיר וְלָרֶדֶת בְּשִׁיר בְּ-ז' מַדְרֵגוֹת שֶׁהֵם שִׁבְעָה יָמִים, וְשִׁבְעָה יָמִים י"ד יוֹם, וַהֲרֵי יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים שִׁירָה תָּמִיד לְפָנֶיךָ, שֶׁאַתָּה בּוֹחֵר בְּשִׁירֵי זִמְרָה, וּמִתְעַטֵּר בְּיִחוּדְךָ עֲלֵיהֶם, שֶׁהֵם יוֹדְעִים שְׁבָחִים דְּ"יִשְׁתַּבַּח" שֶׁאַתָּה מִתְגַּלֶּה בְּסוֹד אֶחָד. וּלְפִי שֶׁשְּׁנֵי דָּמִים אֵלֶּה הֵם שְׁתֵּי אֲרִירוֹת מִצַּד אוֹת א' שֶׁלֹּא בָּרָאתָ בָּהּ הָעוֹלָם לְפִי שֶׁהִיא לְשׁוֹן אֲרִירָה – הֲרֵי י"ג (פְעָמִים) בָּרוּךְ בְּ'בָרוּךְ שֶׁאָמַר' לְהִתְעַטֵּר בָּהֶם בְּיִחוּדְךָ הַקָּדוֹשׁ בְּאוֹתָם הַשִּׁירִים שֶׁהֵם אוֹמְרִים לְפָנֶיךָ, וְאָז תְּתַקֵּן אֶחָד בְּאֶחָד שֶׁלְּךָ שֶׁהִיא אֶחָ"ד, וּמִיָּד תַּהֲפֹךְ אֶת הַקְּלָלָה לִבְרָכָה דִּכְתִיב "וַיַהֲפוֹךְ יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לְךָ אֶת הַקְּלָלָה לִבְרָכָה", וְזֶה אַהֲבָ"ה גִימַ' אֶחָ"ד. "הַצִּילֵנִי מִדָּמִים אֱלֹהִים", וּכְמוֹ שֶׁאָנוּ אוֹמְרִים לְפָנֶיךָ שִׁירֵי קָדְשְׁךָ הַנֶּאֱמָרִים בֶּאֱמֶת בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁנֶאֱמַר בּוֹ "רוּחַ יְהֹוָה דִּבֵּר בִּי וּמִלָּתוֹ עַל לְשׁוֹנִי", כֵּן תְּגַלֶּה לָנוּ יִחוּדְךָ שֶׁהוּא לְבַדּוֹ שׁוֹלֵט בֶּאֱמֶת. וּכְמוֹ שֶׁאָנוּ מְקַוִּים לְפָנֶיךָ כֵּן תַּדְבִּיקֵנוּ לְךָ בִּדְבֵקוּת גָּמוּר שֶׁנֶאֱמַר בּוֹ "וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים… חַיִּים כֻּלְכֶם הַיּוֹם", וְאֵלֶּה הַדָּמִים לֹא יִשְׁלְטוּ לַעֲשׂוֹת מִיתָה בְּיִשְׂרָאֵל ח"ו אֶלָּא "וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּיהֹוָה" וכו', "אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתַּח וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ", שֶׁהַמֵּתִים אֵינָם מְהַלְּלִים דִּכְתִיב "לֹא הַמֵּתִים יְהַלְלוּ יָהּ… וַאֲנַחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ" וכו', לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהֹוָה.