תיקון היחוד היומי
תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא
וְכַד אִתְעֲבַר רוּחַ סְעָרָה, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר "וְאֶת רוּחַ הַטֻּמְאָה אַעֲבִיר מִן הָאָרֶץ" (זכריה יג, ב), אִתְעַר דְּפִיקוּ בְהַהוּא רוּחָא, עֲלֵיהּ אִתְּמַר "בִּדְבַר יְהֹוָה שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ וּבְרוּחַ פִּיו כָּל צְבָאָם" (תהלים לג, ו), בְּהַהוּא זִמְנָא הֲבָלִים דִּצְלוֹתִין סָלְקִין בֵּיהּ בְּרוּחָא דְקוּדְשָׁא לְגַבֵּי עִילָא, וְיִתְעָרוּ לְגַבַּיְיהוּ הֲבָלִים עִלָּאִין, דְּאִתְּמַר בְּהוּ "כִּי לֹא עַל הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה הָאָדָם" (דברים ח, ג) כו', דְאִיהוּ הֲבַל דְּלִבָּא דִשְׁכִינְתָּא קַדִּישָׁא, לַהַב הַמִּזְבֵּחַ, וּמִיָּד דִּסְלִיקַת בַּהֲבָלִים דְּפוּמַיְיהוּ דְיִשְׂרָאֵל בִּצְלוֹתִין, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא שָׁאִיל בְּגִינָהּ "מִי זֹאת עֹלָה מִן הַמִּדְבָּר" (שיר השירים ג, ו) מִ"י – בְּזֹא"ת עוֹלָה וַדַּאי.
(דף קח ע"א) וּבְגִין דָּא אִית הֲבַל וְאִית הֲבַל, אִית הָבֶל דְּאִתְּמַר בֵּיהּ "וַתֹּסֶף לָלֶדֶת אֶת אָחִיו אֶת הָבֶל" (בראשית ד, ב), וְאִית הֲבַל דִּצְלוֹתִין וּפוּלְחָנִין טָבִין, וְאִית הֶבֶל דְּמִלִּין בְּטֵלִין מִלִּין רֵיקָנִין, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן "הֶבֶל הֵמָּה מַעֲשֵׂה תַּעְתֻּעִים בְּעֵת פְּקֻדָּתָם יֹאבֵדוּ" (ירמיהו י, טו), מַאי "בְּעֵת פְּקֻדָּתָם"?, אֶלָּא בְזִמְנָא דְאָתֵי פּוּרְקָנָא וּפְקוּדָה לְיִשְׂרָאֵל, יֹאבֵדוּ מֵעָלְמָא, הֶבֶל תַּעְתֻּעִים דְּתוֹעִים לִבְנֵי נָשָׁא. וְרוּחָא דְקוּדְשָׁא שַׁלִּיט בְּעָלְמָא, דְאִיהוּ דְפִיקוּ דְאִתְּמַר בֵּיהּ "קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק" (שיר השירים ה, ב), דְּפִיקוּ דְסָלִיק בְּגַלְגַלֵּי יַמָּא, דִּסְפִינָה דְאִיהִי לִבָּא, וְכָל גַּלַּיָּיא עֲלַיְהוּ אִתְּמַר, "אֶל אֲשֶׁר יִהְיֶה שָּׁמָּה הָרוּחַ לָלֶכֶת יֵלֵכוּ" (יחזקאל א, יב), וּבְהוֹן "וְהַחַיּוֹת רָצוֹא וָשׁוֹב" (יחזקאל א, יד), "רָצוֹא" תְּרֵין, "וָשׁוֹב" תְּרֵין, וְאִינוּן יְהֹוָה, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן כֹּה "אָמַר אֲדֹנָי יְהֹוִה מֵאַרְבַּע רוּחוֹת בֹּאִי הָרוּחַ" (יחזקאל לז, ט).
שְׁכִינְתָּא עֲלָהּ אִתְּמַר "אֲשֶׁר שַׂמְתִּי חוֹל גְּבוּל לַיָּם" (ירמיהו ה, כב), וְאִיהוּ תְּחוּמָא דְכֻלְּהוּ, כְּגַוְונָא דִתְּחוּם שַׁבָּת, וְכַד רָצִין גַּלִּין בְּאַרְבַּע רוּחִין, מִיָּד דְּחַזְיָין שְׁכִינְתָּא דְאִיהוּ חוֹל לֵב, דְּאִיהִי חוֹל דְּאַסְחַר לְיַמָּא, אִתְּמַר בְּהוֹן "וָשׁוֹב", חָזְרָאן לְאַתְרַיְיהוּ, וְאִלֵּין אַרְבַּע רוּחִין כַּד נָפְקֵי מִן לִבָּא, תְּנוּעָה דִלְהוֹן אִיהוּ לְאַרְבַּע סִטְרִין דִּסְפִינָה, תְּרֵין בִּתְרֵין כַּנְפֵי רֵיאָה, וּתְרֵין בִּתְרֵי בָּתֵּי לִבָּא, וּתְנוּעָה דִדְפִיקוּ דְרוּחָא עָבִיד תְּנוּעָתֵיהּ, וְדָפִיק בִּנְקוּדָה אַחַת אוֹ תְּרֵין אוֹ תְּלַת, וְאִתְחַזַּר לְאַתְרֵיהּ, וּבְנִקּוּדִין דְּדָפִיק אִשְׁתְּמוֹדָע דְּפִיקוּ, לְזִמְנִין דָּפִיק זִמְנָא חֲדָא וְאִתְחַזַּר לְאַתְרֵיהּ, וּדְפִיקוּ דָא אִשְׁתְּמוֹדָע בִּנְקוּדִין דְּאוֹרַיְיתָא, בְּהַהוּא זִמְנָא דְּדָפִיק בִּנְקוּדָה חֲדָא לְתַתָּא אִיהִי חִירֵ"ק, וְאִם הִיא לְעֵילָא אִיהִי חֹלֵ"ם, כַּד אִיהִי בְּאֶמְצָעִיתָא אִיהוּ שׁוּרֵ"ק, אִם הִיא לְעֵילָא אַחֲזֵי דְאִתְגַּבַּר אֶשָּׁא דְאִיהוּ חַם וְיָבֵשׁ וְאִיהוּ קַל, דַּעֲלֵיהּ אִתְּמַר "זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה" (ויקרא ו, ב), וְאִם הוּא דָפִיק נְקוּדָה לְתַתָּא אִיהוּ חִרֵ"ק, וְנָחִית בְּמַיָּא דְאִיהוּ קַר וְלַח וְאִיהוּ כָּבֵד, וְאִי דָפִיק נְקוּדָה בְאֶמְצָעִיתָא שֻׁרֵ"ק דְּנַשִּׁיב בְּרוּחָא עַל מַיָּא, וַאֲחִיד בְּתַרְוַיְיהוּ וְאִיהוּ חַם וְלַח.
וְהַאי אִיהוּ דְנָקִיד זִמְנָא חֲדָא לְעֵילָא וְאִסְתַּלַּק דְּפִיקוּ, אוֹ דָפִיק זִמְנָא חֲדָא לְתַתָּא וְאִסְתַּלַּק דְּפִיקוּ, אוֹ דָפִיק זִמְנָא חֲדָא בְּאֶמְצָעִיתָא וְאִסְתַּלַּק דְּפִיקוּ, וְאִם דָּפִיק תְּרֵי זִמְנֵי דָא בָתַר דָּא וְאִסְתַּלַּק דְּפִיקוּ, הָא אִינוּן צֵרִ"י דִדְפִיקוּ דִלְהוֹן שָׁוִין, אֲבָל דָּפִיק נְקוּדָה חֲדָא לְעֵילָא וּנְקוּדָה חֲדָא לְתַתָּא דָּא בָתַר דָּא אִינוּן שְׁבָ"א, וּתְרֵין נְקוּדִין, אִינוּן אֵשׁ וּמַיִם, לְזִמְנִין דָּא סָלִיק וְדָא נָחִית, כְּגוֹן "אֶת הַמָּאוֹר הַגָּדֹל… וְאֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן" (בראשית א, טז), וּלְזִמְנִין אִינוּן שָׁוִין וְאִינוּן שָׁמַיִם אֵשׁ וּמַיִם, וּלְזִמְנִין דָּפִיק תְּלַת דְּפִיקִין, חַד לְעֵילָא, וּבַתְרֵיהּ תִּנְיָינָא בְּאֶמְצָעִיתָא, וּבַתְרֵיהּ תְּלִיתָאָה לְתַתָּא, הָא תְּלַת יְסוֹדִין יִתְעָרוּן בֵּיהּ דְּאִינוּן אֵשׁ וּמַיִם וְרוּחַ בְּאֶמְצָעִיתָא וְדָא שֻׁרֵ"ק. וְאִם דָּפִיק תְּרֵין דְּפִיקִין שָׁוִין דָּא בָתַר דָּא וּנְקוּדָה בָתַר תְּרֵין לְתַתָּא הָא אִינוּן סֶגוֹ"ל, דְּאִינוּן מַיִם וְאֵשׁ רוּחַ לְתַתָּא, וּלְזִמְנִין דְּפִיקוּ בְּפוּתְיָא בַאֲרִיכוּ דָא פַּתָ"ח, וּלְזִמְנִין דָּפִיק בַּאֲרִיכוּ וְנָקִיד נְקוּדָה אַבַּתְרֵיהּ דָּא קָמֵ"ץ, בַּאֲרִיכוּ אַחֲזֵי רַחֲמֵי.
במידה ויש, אין להוציא שמות קודש בפה (חלקם מודגשים בצבע אדום)
וְכַד אִתְעֲבַר רוּחַ סְעָרָה, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר "וְאֶת רוּחַ הַטֻּמְאָה אַעֲבִיר מִן הָאָרֶץ" (זכריה יג, ב), אִתְעַר דְּפִיקוּ בְהַהוּא רוּחָא, וּכְשֶׁעוֹבֶרֶת רוּחַ הַסְּעָרָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וְאֶת רוּחַ הַטֻּמְאָה אַעֲבִיר מִן הָאָרֶץ, מִתְעוֹרֵר הַדֹּפֶק בְּאוֹתוֹ הָרוּחַ, עֲלֵיהּ אִתְּמַר "בִּדְבַר יְהֹוָה שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ וּבְרוּחַ פִּיו כָּל צְבָאָם" (תהלים לג, ו), עָלָיו נֶאֱמַר בִּדְבַר יהו"ה שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ וּבְרוּחַ פִּיו כָּל צְבָאָם. בְּהַהוּא זִמְנָא הֲבָלִים דִּצְלוֹתִין סָלְקִין בֵּיהּ בְּרוּחָא דְקוּדְשָׁא לְגַבֵּי עִילָא, בְּאוֹתוֹ זְמַן הַהֲבָלִים שֶׁל הַתְּפִלּוֹת עוֹלִים בּוֹ בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ לְמַעְלָה, וְיִתְעָרוּ לְגַבַּיְיהוּ הֲבָלִים עִלָּאִין, דְּאִתְּמַר בְּהוּ "כִּי לֹא עַל הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה הָאָדָם" (דברים ח, ג) כו', וְיִתְעוֹרְרוּ אֲלֵיהֶם הֲבָלִים עֶלְיוֹנִים, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם כִּי לֹא עַל הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה הָאָדָם וְכוּ', דְאִיהוּ הֲבַל דְּלִבָּא דִשְׁכִינְתָּא קַדִּישָׁא, לַהַב הַמִּזְבֵּחַ, שֶׁהוּא הֶבֶל הַלֵּב שֶׁל הַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה, לַהַב הַמִּזְבֵּחַ, וּמִיָּד דִּסְלִיקַת בַּהֲבָלִים דְּפוּמַיְיהוּ דְיִשְׂרָאֵל בִּצְלוֹתִין, וּמִיָּד שֶׁעוֹלָה בַהֲבָלִים שֶׁל פִּיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל בִּתְפִלּוֹת, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא שָׁאִיל בְּגִינָהּ "מִי זֹאת עֹלָה מִן הַמִּדְבָּר" (שיר השירים ג, ו) מִ"י – בְּזֹא"ת עוֹלָה וַדַּאי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹאֵל בִּשְׁבִילָהּ, מִי זֹאת עוֹלָה מִן הַמִּדְבָּר? מִי בְּזֹאת עוֹלָה וַדַּאי.
(דף קח ע"א) וּבְגִין דָּא אִית הֲבַל וְאִית הֲבַל, אִית הָבֶל דְּאִתְּמַר בֵּיהּ "וַתֹּסֶף לָלֶדֶת אֶת אָחִיו אֶת הָבֶל" (בראשית ד, ב), וּמִשּׁוּם זֶה יֵשׁ הֶבֶל וְיֵשׁ הֶבֶל, יֵשׁ הֶבֶל שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ וַתּוֹסֶף לָלֶדֶת אֶת אָחִיו אֶת הָבֶל, וְאִית הֲבַל דִּצְלוֹתִין וּפוּלְחָנִין טָבִין, וְיֵשׁ הֶבֶל שֶׁל תְּפִלּוֹת וַעֲבוֹדוֹת טוֹבוֹת, וְאִית הֶבֶל דְּמִלִּין בְּטֵלִין מִלִּין רֵיקָנִין, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן "הֶבֶל הֵמָּה מַעֲשֵׂה תַּעְתֻּעִים בְּעֵת פְּקֻדָּתָם יֹאבֵדוּ" (ירמיהו י, טו) וְיֵשׁ הֶבֶל שֶׁל דְּבָרִים בְּטֵלִים, דְּבָרִים רֵיקָנִים, שֶׁנֱּמַר בָּהֶם הֶבֶל הֵמָּה מַעֲשֵׂה תַּעְתּוּעִים בְּעֵת פְּקֻדָּתָם יֹאבֵדוּ., מַאי "בְּעֵת פְּקֻדָּתָם"?, מַה זֶּה בְּעֵת פְּקֻדָּתָם? אֶלָּא בְזִמְנָא דְאָתֵי פּוּרְקָנָא וּפְקוּדָה לְיִשְׂרָאֵל, יֹאבֵדוּ מֵעָלְמָא, הֶבֶל תַּעְתֻּעִים דְּתוֹעִים לִבְנֵי נָשָׁא אֶלָּא בִזְמַן שֶׁבָּאָה גְאֻלָּה וּפְקֻדָּה לְיִשְׂרָאֵל, יֹאבְדוּ מִן הָעוֹלָם. הֶבֶל תַּעְתּוּעִים, שֶׁמַּתְעִים אֶת בְנֵי הָאָדָם,
וְרוּחָא דְקוּדְשָׁא שַׁלִּיט בְּעָלְמָא, דְאִיהוּ דְפִיקוּ דְאִתְּמַר בֵּיהּ "קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק" (שיר השירים ה, ב), וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שׁוֹלֶטֶת בָּעוֹלָם שֶׁהוּא הַדֹּפֶק, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק, דְּפִיקוּ דְסָלִיק בְּגַלְגַלֵּי יַמָּא, דִּסְפִינָה דְאִיהִי לִבָּא, וְכָל גַּלַּיָּיא עֲלַיְהוּ אִתְּמַר, "אֶל אֲשֶׁר יִהְיֶה שָּׁמָּה הָרוּחַ לָלֶכֶת יֵלֵכוּ" (יחזקאל א, יב), הַדֹּפֶק שֶׁעוֹלֶה בְּגַלֵּי הַיָּם, שֶׁהַסְּפִינָה שֶׁהִיא הַלֵּב, וְעַל כָּל הַגַּלִּים נֶאֱמַר אֶל אֲשֶׁר יִהְיֶה שָּׁמָּה הָרוּחַ לָלֶכֶת יֵלֵכוּ, וּבְהוֹן "וְהַחַיּוֹת רָצוֹא וָשׁוֹב" (יחזקאל א, יד), "רָצוֹא" תְּרֵין, "וָשׁוֹב" תְּרֵין, וְאִינוּן יְהֹוָה, דְּאִתְּמַר בְּהוֹן כֹּה "אָמַר אֲדֹנָי יְהֹוִה מֵאַרְבַּע רוּחוֹת בֹּאִי הָרוּחַ" (יחזקאל לז, ט) וּבָהֶם הַחַיּוֹת רָצוֹא וָשׁוֹב, רָצוֹא שְׁנַיִם, וָשׁוֹב שְׁנַיִם, וְהֵם יהו"ה, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם כֹּה אָמַר יהו"ה מֵאַרְבַּע רוּחוֹת בֹּאִי הָרוּחַ.
שְׁכִינְתָּא עֲלָהּ אִתְּמַר "אֲשֶׁר שַׂמְתִּי חוֹל גְּבוּל לַיָּם" (ירמיהו ה, כב), וְאִיהוּ תְּחוּמָא דְכֻלְּהוּ, עַל הַשְּׁכִינָה נֶאֱמַר, אֲשֶׁר שַׂמְתִּי חוֹל גְּבוּל לַיָּם, וְהוּא הַתְּחוּם שֶׁל כֻּלָּם, כְּגַוְונָא דִתְּחוּם שַׁבָּת, וְכַד רָצִין גַּלִּין בְּאַרְבַּע רוּחִין, כְּמוֹ שֶׁתְּחוּם שַׁבָּת, וּכְשֶׁרָצִים הַגַּלִּים בְּאַרְבַּע רוּחוֹת, מִיָּד דְּחַזְיָין שְׁכִינְתָּא דְאִיהוּ חוֹל לֵב, דְּאִיהִי חוֹל דְּאַסְחַר לְיַמָּא, אִתְּמַר בְּהוֹן "וָשׁוֹב", חָזְרָאן לְאַתְרַיְיהוּ, מִיָּד שֶׁרוֹאִים שְׁכִינָה שֶׁהוּא חוֹל לֵב (לַיָּם), שֶׁהִיא הַחוֹל שֶׁמַּקִּיף אֶת הַיָּם, נֶאֱמַר בָּהֶם וָשׁוֹב, חוֹזְרִים לִמְקוֹמָם, וְאִלֵּין אַרְבַּע רוּחִין כַּד נָפְקֵי מִן לִבָּא, תְּנוּעָה דִלְהוֹן אִיהוּ לְאַרְבַּע סִטְרִין דִּסְפִינָה, וְאַרְבַּע הָרוּחוֹת הַלָּלוּ, כְּשֶׁיּוֹצְאוֹת מִן הַלֵּב, הַתְּנוּעָה שֶׁלָּהֶן הִיא לְאַרְבַּעַת צִדְדֵי הַסְּפִינָה, תְּרֵין בִּתְרֵין כַּנְפֵי רֵיאָה, וּתְרֵין בִּתְרֵי בָּתֵּי לִבָּא, שְׁתַּיִם בִּשְׁתֵּי כַּנְפֵי רֵאָה, וּשְׁתַּיִם בִּשְׁנֵי בָּתֵּי הַלֵּב, וּתְנוּעָה דִדְפִיקוּ דְרוּחָא עָבִיד תְּנוּעָתֵיהּ, וְדָפִיק בִּנְקוּדָה אַחַת אוֹ תְּרֵין אוֹ תְּלַת, וְאִתְחַזַּר לְאַתְרֵיהּ, וּבְנִקּוּדִין דְּדָפִיק אִשְׁתְּמוֹדָע דְּפִיקוּ, לְזִמְנִין דָּפִיק זִמְנָא חֲדָא וְאִתְחַזַּר לְאַתְרֵיהּ, וְהַתְּנוּעָה שֶׁל הַדֹּפֶק שֶׁל הָרוּחַ עוֹשָׂה תְנוּעָתוֹ, וְדוֹפֵק בִּנְקֻדָּה אַחַת אוֹ שְׁתַּיִם אוֹ שָׁלֹשׁ, וְחוֹזֵר לִמְקוֹמוֹ, וּדְפִיקוּ דָא אִשְׁתְּמוֹדָע בִּנְקוּדִין דְּאוֹרַיְיתָא, וּבַנְּקֻדּוֹת שֶׁדּוֹפֵק נוֹדָע הַדֹּפֶק, לִפְעָמִים דּוֹפֵק פַּעַם אַחַת וְחוֹזֵר לִמְקוֹמוֹ, וְהַדֹּפֶק הַזֶּה נוֹדָע בַּנְּקֻדּוֹת שֶׁל הַתּוֹרָה.
בְּהַהוּא זִמְנָא דְּדָפִיק בִּנְקוּדָה חֲדָא לְתַתָּא אִיהִי חִירֵ"ק, וְאִם הִיא לְעֵילָא אִיהִי חֹלֵ"ם, כַּד אִיהִי בְּאֶמְצָעִיתָא אִיהוּ שׁוּרֵ"ק, בְּאוֹתוֹ זְמַן שֶׁדּוֹפֵק בִּנְקֻדָּה אַחַת לְמַטָּה, הִיא חִירֵ"ק, וְאִם הִיא לְמַעְלָה הִיא חֹלֵ"ם, כְּשֶׁהִיא בָאֶמְצַע הוּא שׁוּרֵ"ק. אִם הִיא לְעֵילָא אַחֲזֵי דְאִתְגַּבַּר אֶשָּׁא דְאִיהוּ חַם וְיָבֵשׁ וְאִיהוּ קַל, דַּעֲלֵיהּ אִתְּמַר "זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה" (ויקרא ו, ב), אִם הִיא לְמַעְלָה, מַרְאֶה שֶׁמִּתְגַּבֶּרֶת הָאֵשׁ שֶׁהוּא חַם וְיָבֵשׁ וְהוּא קַל, שֶׁעָלָיו נֶאֱמַר זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה, וְאִם הוּא דָפִיק נְקוּדָה לְתַתָּא אִיהוּ חִרֵ"ק, וְנָחִית בְּמַיָּא דְאִיהוּ קַר וְלַח וְאִיהוּ כָּבֵד, וְאִם הוּא דוֹפֵק נְקֻדָּה לְמַטָּה, הוּא חִרֵ"ק, וְיוֹרֵד בַּמַּיִם שֶׁהוּא קַר וְלַח וְהוּא כָבֵד, וְאִי דָפִיק נְקוּדָה בְאֶמְצָעִיתָא שֻׁרֵ"ק דְּנַשִּׁיב בְּרוּחָא עַל מַיָּא, וַאֲחִיד בְּתַרְוַיְיהוּ וְאִיהוּ חַם וְלַח, וְאִם דּוֹפֵק הַנְּקֻדָּה בָּאֶמְצַע שֻׁרֵ"ק, שֶׁנּוֹשֵׁב (שֶׁיּוֹרֵד) בָּרוּחַ עַל הַמַּיִם וְאוֹחֵז בִּשְׁנֵיהֶם, וְהוּא חַם וְלַח.
וְהַאי אִיהוּ דְנָקִיד זִמְנָא חֲדָא לְעֵילָא וְאִסְתַּלַּק דְּפִיקוּ, וְזֶהוּ שֶׁנָּקוּד פַּעַם אַחַת לְמַעְלָה וּמִתְעַלֶּה הַדֹּפֶק, אוֹ דָפִיק זִמְנָא חֲדָא לְתַתָּא וְאִסְתַּלַּק דְּפִיקוּ, אוֹ דוֹפֵק פַּעַם אַחַת לְמַטָּה וּמִתְעַלֶּה הַדֹּפֶק, אוֹ דָפִיק זִמְנָא חֲדָא בְּאֶמְצָעִיתָא וְאִסְתַּלַּק דְּפִיקוּ, אוֹ דוֹפֵק פַּעַם אַחַת בָּאֶמְצַע וּמִתְעַלֶּה הַדֹּפֶק, וְאִם דָּפִיק תְּרֵי זִמְנֵי דָא בָתַר דָּא וְאִסְתַּלַּק דְּפִיקוּ, הָא אִינוּן צֵרִ"י דִדְפִיקוּ דִלְהוֹן שָׁוִין, וְאִם דּוֹפֵק פַּעֲמַיִם זֶה אַחַר זֶה וּמִתְעַלֶּה הַדֹּפֶק, הֲרֵי הֵם צֵרֵ"י שֶׁהַדֹּפֶק שֶׁלָּהֶם שָׁוִים, אֲבָל דָּפִיק נְקוּדָה חֲדָא לְעֵילָא וּנְקוּדָה חֲדָא לְתַתָּא דָּא בָתַר דָּא אִינוּן שְׁבָ"א, אֲבָל דּוֹפֵק נְקֻדָּה אַחַת לְמַעְלָה וּנְקֻדָּה אַחַת לְמַטָּה זוֹ אַחַר זוֹ, הֵם שְׁבָ"א, וּתְרֵין נְקוּדִין, אִינוּן אֵשׁ וּמַיִם, לְזִמְנִין דָּא סָלִיק וְדָא נָחִית, כְּגוֹן "אֶת הַמָּאוֹר הַגָּדֹל… וְאֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן" (בראשית א, טז), וּשְׁתֵּי נְקֻדּוֹת הֵן אֵשׁ וּמַיִם, לִפְעָמִים זֶה עוֹלֶה וְזֶה יוֹרֵד, כְּגוֹן אֶת הַמָּאוֹר הַגָּדֹל (לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם) וְאֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן (לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה), וּלְזִמְנִין אִינוּן שָׁוִין וְאִינוּן שָׁמַיִם אֵשׁ וּמַיִם, וְלִפְעָמִים הֵם שָׁוִים, וְהֵם שָׁמַיִם, אֵשׁ וּמַיִם, וּלְזִמְנִין דָּפִיק תְּלַת דְּפִיקִין, חַד לְעֵילָא, וּבַתְרֵיהּ תִּנְיָינָא בְּאֶמְצָעִיתָא, וּבַתְרֵיהּ תְּלִיתָאָה לְתַתָּא, וְלִפְעָמִים דּוֹפֵק שְׁלֹשָׁה דְפָקִים, אֶחָד לְמַעְלָה, וְאַחֲרָיו שֵׁנִי בָּאֶמְצַע, וְאַחֲרָיו שְׁלִישִׁי לְמַטָּה,
הָא תְּלַת יְסוֹדִין יִתְעָרוּן בֵּיהּ דְּאִינוּן אֵשׁ וּמַיִם וְרוּחַ בְּאֶמְצָעִיתָא וְדָא שֻׁרֵ"ק הֲרֵי שְׁלֹשָׁה יְסוֹדוֹת יִתְעוֹרְרוּ בוֹ, שֶׁהֵם אֵשׁ וּמַיִם וְרוּחַ בָּאֶמְצַע, וְזֶה שֻׁרֵ"ק, וְאִם דָּפִיק תְּרֵין דְּפִיקִין שָׁוִין דָּא בָתַר דָּא וּנְקוּדָה בָתַר תְּרֵין לְתַתָּא הָא אִינוּן סֶגוֹ"ל, וְאִם דּוֹפֵק שְׁתֵּי דְפִיקוֹת שָׁווֹת זוֹ אַחַר זוֹ וּנְקֻדָּה אַחַר שְׁתַּיִם לְמַטָּה, הֲרֵי הֵם סֶגּוֹ"ל, דְּאִינוּן מַיִם וְאֵשׁ רוּחַ לְתַתָּא, וּלְזִמְנִין דְּפִיקוּ בְּפוּתְיָא בַאֲרִיכוּ דָא פַּתָ"ח, שֶׁהֵם מַיִם וְאֵשׁ רוּחַ לְמַטָּה, וְלִפְעָמִים דּוֹפֵק בְּרֹחַב, בַּאֲרִיכוּת, זֶה פַּתָּ"ח, וּלְזִמְנִין דָּפִיק בַּאֲרִיכוּ וְנָקִיד נְקוּדָה אַבַּתְרֵיהּ דָּא קָמֵ"ץ, בַּאֲרִיכוּ אַחֲזֵי רַחֲמֵי, וְלִפְעָמִים דּוֹפֵק בַּאֲרִיכוּת וְנָקוּד נְקֻדָּה אַחֲרָיו, זֶה קָמֵ"ץ, בַּאֲרִיכוּת מַרְאֶה רַחֲמִים.
תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא
בְּגִין דָּא "וַיּוֹצֵא מֹשֶׁה אֶת הָעָם" (שמות יט, יז) וְכוּ' דְּהָא כַּמָּה דְּאִזְדַּמְּנוּ דַּרְגִּין לְעֵילָא לְאִתְתַּקְּנָא בְּכַמָּה תִּיקּוּנִין, הָכִי יִשְׂרָאֵל לְתַתָּא. וּבְמֹשֶׁה כְּתִיב "וְגַם בְּךָ יַאֲמִינוּ לְעוֹלָם" (שמות יט, ט) דְּהָא כְּדֵין חֻמּוֹ חֵילֵיהּ וַדַּאי, לְאַמְשְׁכָא מִילִין בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים מֵעֵילָּא לְתַתָּא. וּבְגִין דָּא "לְכָל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" דְּאַסְגֵּי וְאָזִיל וַדַּאי. זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל בְּעָלְמָא דֵין וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי.
וְהָא אֵלִיָּהוּ נְבִיאָה מְהֵימְנָא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' וַדַּאי "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" (דניאל יב, ג) אִלֵּין (דף עא' עמוד א') טְעָמִים וּנְקוּדּוֹת. דִּבְשַׁעֲתָא דְּיִשְׂרָאֵל קָיְימִין בִצְלוֹתָא כַּמָּה תַּרְעִין מִתְפַּתְּחָן בְּגִינַיְיהוּ. וְאִתְּמָר בְּהוּ "אֲדֹנָ"י שְׂפָתַי תִּפְתָּח" (תהלים נא, יז). ואדנ"י אִיהִי תרע"א, וְדָא פּוּמָא. בְּמַאי אִתְפָּתָח? אֶלָּא בְּפוּמָא דְּאִּתְפַּתְּחַת לִצְלוֹתָא אִתְפַּתְּחַת הַאי תַּרְעָא לְגַבָּהּ, בִּתְרֵין שִׂפְוָון וַדַּאי, דְּמִינַּיְיהוּ תְּרֵין דְּלָתוֹת קָיְימִין בְּהַהִיא תַּרְעָא לְפָתְחָא לוֹן וּלְסָגְרָא לוֹן לְפוּם זִמְנָא כְּמָה דְּאִצְטְרִיךְ, וְאִלֵּין נֵצַח וְהוֹד.
וְעוֹד, נֵצַח וְהוֹד תְּרֵין מְזוּזוֹת, דִּבְהוּ קָיְימִין דְּלָתוֹת אִלֵּין, דְּאִינוּן שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה. וְאִצְטְרִיךְ לְמִקְבַּע מְזוּזָה בִימִינָא, וְדָא שְׁכִינְתָּא, דְּתָמָן כְּתִיבִין "שְׁמַע" "וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ" וְדָא חֲסָדִים וּגְבוּרוֹת, דִּבְהוּ תִּיקּוּנָא דִּשְׁכִינְתָּא בִימִינָא וּשְׂמָאלָא. וְאִצְטְרִיךְ לְקַשְּׁרָא כֹּלָּא בִימִינָא, וְדָא נֵצַח דִּכְתִיב בֵּיהּ "נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח" (תהלים טז, יא). כְּדֵין מְזוּזֹת ז"ז מו"ת. דִּבְהוֹד, "כָּל הַיּוֹם דָּוָה" (איכה א, יג). אֲבָל בַּנֶּצַח אִתְנַטְּרַת.
וְעוֹד, נֵצַח דָּא מָּשִׁיחַ בֶּן דָּוִד. הוֹד דָּא מָּשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף. בְּזִמְנָא דִּשְׁכִינְתָּא אִתְקַשְּׁרַת בְּמָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד לִימִינָא, כְּדֵין זָז מָוֶת מִמָּשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף דְּלָא יֵימוּת, וְיֵיכוֹל לְמִפְרַק לַהּ. וְדָא בֹּעַז דְּאִתְּמָר בֵּיהּ "וּפָרַשְׂתָּ כְנָפֶךָ" (רות ג, ט) וְכוּ'. דָּא שַׁדַּי דִּמְזוּזָה, מָּשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף דְּאִתְקַשַׁר בִימִינָא. בְּהַהוּא זִמְנָא "לִינִי הַלַּיְלָה" (רות ג, יג) בְּגָלוּתָא. "אִם יִגְאָלֵךְ טוֹב יִגְאָל" (שם), דָּא "גֹּאֵל קָרוֹב" (רות ג, יב) דְּאִתְּמָר בֵּיהּ "טוֹב שָׁכֵן קָרוֹב" (משלי כז, י). דְּכֵיוָן דְּאִתְקַשְּׁרַת אִיהִי בִימִינָא יָכִיל (דף עא' עמוד ב') אִיהוּ לְמִפְרַק לַהּ בְּלֹא מוֹתָא. "וְאִם לֹא יַחְפֹּץ לְגָאֳלֵךְ וּגְאַלְתִּיךְ אָנֹכִי" (רות ג, יג). וְדָוִד בְּהַאי אֶשְׁתַּדֵּל לְחַבְּרָא שְׂמָאלָא בִימִינָא. אֲבָל בְּשַׁעְתָּא דְּחָבוּ יָרָבְעָם וּרְחַבְעָם אִתְפְּרָשׁוּ דָּא מִן דָּא, וְסִטְרָא אַחֲרָא אִתְּתַּקְּפַת בְּאִינוּן עֲגָלִים. אֲבָל לְזִמְנָא דְּאָתֵי יַהֲדֵּר מָּשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף לְאִתְקַשְּׁרָא בְּמָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד. וּכְדֵין "וְהָיוּ לַאֲחָדִים בְּיָדֶךָ" (יחזקאל לז, יז) מָּשִׁיחַ בֶּן דָּוִד בְּקַדְמִיתָא, וּמָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף מִתְקַשַּׁר אֲבַתְרֵיהּ לְאַתְקָנָא תִּיקּוּנָא שְׁלִים כִּדְקָא יָאוּת. וְתָא חֲזֵי, כַּמָּה תַּרְעִין אִינוּן דְּמִתְפַּתְּחָן לִצְלוֹתָא דְּיִשְׂרָאֵל וַדַּאי.
תַּרְעָא קַדְמָאָה תַּרְעָא דְּיִרְאָה. וְעַד לָא יִתְפַּתַּחַ דָּא לֵית שׁוּם תַּרְעָא מִתְפַּתַּח. דְּהָא דָּא קָאִים קַדְמָאָה לְכֹלָּא. בְּמַאי יִתְפַּתַּחַ. אֶלָּא לְהַאי אִצְטְרִיךְ בַּר נַשׁ לְשְׁוָּאָה רְעוּתֵיהּ בְּקַדְמִיתָא, וְאִתְּמָר בֵּיהּ "וַאֲנִי בְּרֹב חַסְדְּךָ אָבוֹא בֵיתֶךָ אֶשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ בְּיִרְאָתֶךָ" (תהלים ה, ח). וְדָא לְקַבְּלָא עֲלֵיהּ עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם מִסִּטְרָא דִּשְׁכִינְתָּא בְּצִיצִית וּתְפִילִין. בְּצִיצִית לְאִסְתַּתְּרָא תְּחוֹת גַּדְפִין דִּשְׁכִינְתָּא. בִּתְפִלִּין לְקַשְּׁרָא לַהּ עֲלֵיהּ. בִּתְפִלִּין דְּרֵישָׁא לְקַשְּׁרָא לַהּ בְּרֵישֵׁיהּ בַּהֲדֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. בִּתְפִלִּין דִּדְרוֹעָא לְקַשְּׁרָא לַהּ בִּדְרוֹעֵיהּ.
> גילוי דרגת כוחו של משה
בְּגִין דָּא ולכן גם נאמר "וַיּוֹצֵא מֹשֶׁה אֶת הָעָם" (שמות יט, יז) וְכוּ' כשם שמשה הוריד אורות מלמעלה למטה, כך קירב את ישראל אליהם מלמטה למעלה, דְּהָא כַּמָּה דְּאִזְדַּמְּנוּ דַּרְגִּין לְעֵילָא לְאִתְתַּקְּנָא בְּכַמָּה תִּיקּוּנִין, הָכִי יִשְׂרָאֵל לְתַתָּא. שהרי, כמו שנזדמנו המדרגות העליונות מאבא ואימא לתקן בכמה תיקונים, כך ישראל למטה נזדמנו כנגדם, וּבְמֹשֶׁה כְּתִיב "וְגַם בְּךָ יַאֲמִינוּ לְעוֹלָם" (שמות יט, ט) דְּהָא כְּדֵין חֻמּוֹ חֵילֵיהּ וַדַּאי, לְאַמְשְׁכָא מִילִין בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים מֵעֵילָּא לְתַתָּא. ואז ראו כולם את כוחו של משה, להמשיך הדברים בתיקון שלם מלמעלה למטה. וּבְגִין דָּא "לְכָל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" שהוא המורא שנמשכה מכח הכרת גדולת משה, דְּאַסְגֵּי וְאָזִיל וַדַּאי שהלך וגדל ודאי. זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל בְּעָלְמָא דֵין וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי, אשרי חלקם של ישראל בעולם הזה ובעולם הבא.
> ב' שערי התפילה כנגד ב' שפתיים כנגד נצח והוד
וְהָא אֵלִיָּהוּ נְבִיאָה מְהֵימְנָא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' והנה אליהו הנביא הנאמן בא, פתח ואמר רבי רבי הרמח"ל,וַדַּאי "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" (דניאל יב, ג) אִלֵּין אלו (דף עא' עמוד א') טְעָמִים וּנְקוּדּוֹת. דִּבְשַׁעֲתָא דְּיִשְׂרָאֵל קָיְימִין בִצְלוֹתָא כַּמָּה תַּרְעִין מִתְפַּתְּחָן בְּגִינַיְיהוּ.בשעה שעומדים ישראל בתפילה, כמה שערים נפתחים עבורם, ונאמר בהם, וְאִתְּמָר בְּהוּ "אֲדֹנָ"י שְׂפָתַי תִּפְתָּח" (תהלים נא, יז). ואדנ"י אִיהִי במילוי אל"ף דל"ת נו"ן יו"ד היא בגימ' תרע"א שהוא שער בארמית, וְדָא פּוּמָא והשער הוא הפה של המתפלל. בְּמַאי אִתְפָּתָח? אֶלָּא בְּפוּמָא דְּאִּתְפַּתְּחַת לִצְלוֹתָא אִתְפַּתְּחַת הַאי תַּרְעָא לְגַבָּהּ, בִּתְרֵין שִׂפְוָון וַדַּאי, במה נפתח? אלא בפה הנפתח לתפילה, נפתח אותו השער כנגדו, בכח שני השפתיים ודאי, דְּמִינַּיְיהוּ תְּרֵין דְּלָתוֹת קָיְימִין בְּהַהִיא תַּרְעָא לְפָתְחָא לוֹן וּלְסָגְרָא לוֹן לְפוּם זִמְנָא כְּמָה דְּאִצְטְרִיךְ, וְאִלֵּין נֵצַח וְהוֹד. שכנגדם נמצאים ב' דלתות באותו השער, לפתוח לסגור אותם כפי הראוי לאותו הזמן כמו שצריך, ושתי הדלתות הם נצח והוד, וכן השפתיים של האדם הם כנגד נצח והוד.
> ב' המזוזות והדלתות לשמירת המלכות
וְעוֹד, נֵצַח וְהוֹד תְּרֵין מְזוּזוֹת, דִּבְהוּ קָיְימִין דְּלָתוֹת אִלֵּין, דְּאִינוּן שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה. ועוד, נצח והוד הם שתי מזוזות השער, שבהן קיימות אלה הדלתות שהם שכינה עילאה / בינה, ושכינה תתאה / מלכות. וְאִצְטְרִיךְ לְמִקְבַּע מְזוּזָה בִימִינָא, וְדָא שְׁכִינְתָּא, וצריך לקבוע את המזוזה בצד ימין של הנכנס, וזו השכינה, דְּתָמָן כְּתִיבִין "שְׁמַע" "וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ" וְדָא חֲסָדִים וּגְבוּרוֹת, דִּבְהוּ תִּיקּוּנָא דִּשְׁכִינְתָּא בִימִינָא וּשְׂמָאלָא. ששם במזוזה נמצאות ב' פרשות "שמע", "והיה אם שמע", שהם כנגד חסדים וגבורות היוצאים מיחוד אבא ואימא ויורדים לדעת, ומשם מתפשטים למטה, ומהן נמשך תיקון השכינה בימין ושמאל. וְאִצְטְרִיךְ לְקַשְּׁרָא כֹּלָּא בִימִינָא, וְדָא נֵצַח וצריך לקשור הכל בימין, וזה נצח, הספירה האחרונה בקו הימין מעל למלכות, שנאמר בה דִּכְתִיב בֵּיהּ "נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח" (תהלים טז, יא). כְּדֵין וכשקו הימין משפיע – מסתלק המות מאותו המקום כרמוז בתיבת מְזוּזֹת – ז"ז מו"ת. שאם חס ושלום קו השמאל היה מתגבר – היו מתגברים דיני ספירת הוד דִּבְהוֹד, "כָּל הַיּוֹם דָּוָה" (איכה א, יג) דָּוָ"ה אותיות הו"ד ועניינו מכאוב ומסירה לידי הטומאה. אֲבָל בַּנֶּצַח אִתְנַטְּרַת אבל מצד הנצח – נשמרת.
> קו החסד מקום אחיזת משיח בן דוד מציל את משיח בן יוסף ממות
וְעוֹד, נֵצַח דָּא מָּשִׁיחַ בֶּן דָּוִד. הוֹד דָּא מָּשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף. בְּזִמְנָא דִּשְׁכִינְתָּא אִתְקַשְּׁרַת בְּמָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד לִימִינָא, כְּדֵין זָז מָוֶת מִמָּשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף דְּלָא יֵימוּת, וְיֵיכוֹל לְמִפְרַק לַהּ. בזמן שהשכינה נקשרת במשיח בן דוד הנמצא בקו הימין, קו החסד, אז זז המות ממשיח בן יוסף הנמצא בהנהגת קו שמאל, ונשמר שלא ימות חס ושלום ויוכל לגאול את השכינה. וְדָא בֹּעַז דְּאִתְּמָר בֵּיהּ וזה בועז שנאמר בו "וּפָרַשְׂתָּ כְנָפֶךָ" (רות ג, ט) וְכוּ' וזה סוד בועז האחוז בעיקר בימין ובספירות תנה"י בכללות, ונאמר בו, כנפך לשון יחיד הרומז על משיח בן דוד בחינת החסד, המשפיע על משיח בן יוסף. דָּא וזה סוד שם שַׁדַּי דִּמְזוּזָה שהוא היסוד שהוא מקום אחיזת משיח בן יוסף, מָּשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף דְּאִתְקַשַׁר בִימִינָא כאשר משיח בן יוסף נקשר בקו החסד שבימין.
> חיבור המשיחין יאחד את קו ימין ושמאל לגאולה בתיקון שלם
בְּהַהוּא זִמְנָא באותו הזמן שנאמר "לִינִי הַלַּיְלָה" (רות ג, יג) בְּגָלוּתָא זה הזמן שנותר מהגלות הנקרא לילה. "אִם יִגְאָלֵךְ טוֹב יִגְאָל" (שם) ואם תתעורר הגאולה מצד היסוד שהוא נקרא טו"ב – יגאל, דָּא "גֹּאֵל קָרוֹב" (רות ג, יב) דְּאִתְּמָר בֵּיהּ שנאמר בו "טוֹב שָׁכֵן קָרוֹב" (משלי כז, י). דְּכֵיוָן דְּאִתְקַשְּׁרַת אִיהִי בִימִינָא יָכִיל (דף עא' עמוד ב') אִיהוּ לְמִפְרַק לַהּ בְּלֹא מוֹתָא, כיון שנקשרה השכינה בצד ימין, יכול היסוד לגאולה את השכינה בלא שימות משיח בן יוסף הנמצא ביסוד. "וְאִם לֹא יַחְפֹּץ לְגָאֳלֵךְ וּגְאַלְתִּיךְ אָנֹכִי" (רות ג, יג) ואם לאו, תבוא הגאולה מצד משיח בן דוד. וְדָוִד בְּהַאי אֶשְׁתַּדֵּל לְחַבְּרָא שְׂמָאלָא בִימִינָא, ודוד בזה השתדל לחבר שמאל בימין. אֲבָל בְּשַׁעְתָּא דְּחָבוּ יָרָבְעָם וּרְחַבְעָם אִתְפְּרָשׁוּ דָּא מִן דָּא, וְסִטְרָא אַחֲרָא אִתְּתַּקְּפַת בְּאִינוּן עֲגָלִים אבל, בשעה שחטאו ירבעם שהיה מצד היסוד ורחבעם שהיה מצד התפארת – נפרדו קו הימין והשמאל זה מזה, והתחזקה הסטרא אחרא באלה העגלים שעבדו. אֲבָל לְזִמְנָא דְּאָתֵי יַהֲדֵּר מָּשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף לְאִתְקַשְּׁרָא בְּמָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד. אבל, לעתיד לבוא, יחזור משיח בן יוסף להתחבר במשיח בו דוד וּכְדֵין "וְהָיוּ לַאֲחָדִים בְּיָדֶךָ" (יחזקאל לז, יז) מָּשִׁיחַ בֶּן דָּוִד בְּקַדְמִיתָא, וּמָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף מִתְקַשַּׁר אֲבַתְרֵיהּ לְאַתְקָנָא תִּיקּוּנָא שְׁלִים כִּדְקָא יָאוּת. והיו לאחרים – יתחברו להיות אחד, בתחילה, משיח בן דוד, ומשיח בן יוסף יתחבר אחריו לתקן תיקון שלם כמו שראוי.
> שערי תפילה
וְתָא חֲזֵי, כַּמָּה תַּרְעִין אִינוּן דְּמִתְפַּתְּחָן לִצְלוֹתָא דְּיִשְׂרָאֵל וַדַּאי. בוא וראה, כמה שערים נפתחים לקבל תפילותיהן של ישראל ודאי.
> שער ראשון – שער היראה
תַּרְעָא קַדְמָאָה תַּרְעָא דְּיִרְאָה. השער ראשון – שער היראה. וְעַד לָא יִתְפַּתַּחַ דָּא לֵית שׁוּם תַּרְעָא מִתְפַּתַּח. דְּהָא דָּא קָאִים קַדְמָאָה לְכֹלָּא. ועד שלא יפתח שער זה, לא יכול אף שער להפתח. בְּמַאי יִתְפַּתַּחַ. אֶלָּא לְהַאי אִצְטְרִיךְ בַּר נַשׁ לְשְׁוָּאָה רְעוּתֵיהּ בְּקַדְמִיתָא, ובמה יפתח? אלא לענין זה צריך האדם לכוון רצונו בתחילה, שנאמר בו וְאִתְּמָר בֵּיהּ "וַאֲנִי בְּרֹב חַסְדְּךָ אָבוֹא בֵיתֶךָ אֶשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ בְּיִרְאָתֶךָ" (תהלים ה, ח) אבוא.. ביראתך. וְדָא לְקַבְּלָא עֲלֵיהּ עֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם מִסִּטְרָא דִּשְׁכִינְתָּא בְּצִיצִית וּתְפִילִין. וזה לקבל עליו עול מלכות שמים / שהוא ז"א מצד השכינה בציצית ותפילין. בְּצִיצִית לְאִסְתַּתְּרָא תְּחוֹת גַּדְפִין דִּשְׁכִינְתָּא. בִּתְפִלִּין לְקַשְּׁרָא לַהּ עֲלֵיהּ. בציצית, להסתתר תחת כנפי השכינה, בתפילין – לקשור עליו את השכינה. בִּתְפִלִּין דְּרֵישָׁא לְקַשְּׁרָא לַהּ בְּרֵישֵׁיהּ, בַּהֲדֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. בתפילין של ראש, לקשור אותה בראשו, באלו של הקב"ה, בִּתְפִלִּין דִּדְרוֹעָא לְקַשְּׁרָא לַהּ בִּדְרוֹעֵיהּ. ובתפילין של יד, לקשור את השכינה בזרועו.
תפילה אמ"ת מתוך "תקט"ו תפילות"
תפילה אמ"ת: ג' עולמות בי"ע סודם ג' אדם, אור מים רקיע. בגילוי היחוד יוסר מהם זוהמת הנחש ונגלה כבוד ה'.
אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. אַתָּה רִאשׁוֹן וְאַתָּה אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדֶיךָ אֵין אֱלֹהִים. וְ-ג' אָדָם אַתָּה מְקַשֵּׁר לְהִתְתַּקֵּן בְּיִחוּדְךָ, שֶׁהֵם 'אָדָם דִּבְרִיאָה' 'אָדָם דִּיצִירָה' 'אָדָם דַּעֲשִׂיָּה', שֶׁהֵם חֲתוּמִים בַּחוֹתָם שֶׁלְּךָ אֱמֶ"ת. וְעַד שֶׁאֱמֶת אֵינוֹ מִתְגַּלֶּה בָּעוֹלָם, בְּרִיאָה יְצִירָה וַעֲשִׁיָּה נַעֲשֶׂה "עָבֵי שְׁחָקִים" שֶׁנֶאֱמַר בָּהֶם, "עָבִים סֵתֶר לוֹ וְלֹא יִרְאֶה", וְזֶה, "אֵיכָה יָעִיב בְּאַפּוֹ אֲדֹנָי אֶת בַּת צִיּוֹן", אַף שֶׁל נָחָשׁ זֻהֲמָא דְחִוְיָא שֶׁמַּחְשֶׁכֶת הָעוֹלָמוֹת הָאֵלֶּה שֶׁיִּחוּדְךָ אֵינוֹ מִתְגַּלֶּה בָּהֶם. אֲבָל בְּשָׁעָה שֶׁתְּגַלֶּה יִחוּדְךָ, מִיָּד יֵאָמֵר בָּהֶם "הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל", אֵ"ל דְס"ג י"וד ה"י ואו ה"י בְּ-ג' יוּדִין שֶׁמְּעִידִים עַל יִחוּדְךָ, לְתַקֵּן בָּהֶם ג' אָדָם, שֶׁהֵם א' וּמִיָּד יֵאָמֵר בָּהֶם, "יוֹם לְיוֹם יַבִּיעַ אֹמֶר". בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן, "יְהֹוָה יִתֵּן אֹמֶר" שֶׁהוּא ר"ת א"וֹר מַ"יִם רָ"קִיעַ, דִּכְתִיב "בּוֹ וְנִגְלָה כְּבוֹד יְהֹוָה וְרָאוּ כָּל בָּשָׂר יַחְדָּו כִּי פִּי יְהֹוָה דִּבֵּר".
רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים לְיִחוּדְךָ אָנוּ מְקַוִּים בֶּאֱמֶת, הוֹשִׁיעֵנוּ בַּאֲמִתְּךָ, וַאֲמִתְּךָ תְּגַלֶּה לָנוּ. אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד וְאֵין זוּלָתְךָ, יְהֹוָה אַל תְּאַחַר, לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהֹוָה.