פָּתַח וְאָמַר "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" (דניאל יב, ג). הַאי קְרָא סָתִים אִיהוּ וְלָא אִתְפְּרַשׁ. דְּאַף עַל גַּב דִּלְכַּמָּה סִטְרִין אִתְפְּרַשׁ וְכַמָּה מִילִין אִתְּמָרוּ בֵּיהּ, אֲבָל סְתִימוּ דִּילֵיהּ לְגוֹ קָאִים וַדַּאי וְיִתְגַּלֵּי הָשַׁתָּא וְכוּ'. פתח ואמר זה המקרא סתום הוא ולא פורש, שאף על גב שכמה צדדים התפרש בעבר וכמה דברים נאמרו בו אבל סודו טמון בפנים ודאי ויתגלה עכשיו.
 
תָּא חֲזֵי, הַהוּא עִלַּת עַל כָּל הָעִלּוֹת סָתִים מִכָּל סְתִימִין דְּלָא אִשְׁתְּמוֹדָע וְלָא אִתְּפַס כְּלָל. בְּשַׁעְתָּא דְּבָעָא לְמֶעֱבַד יְקָרָא לִרְעוּתֵיהּ, מֵדִיד מְשִׁיחָן בִּנְהִירוּ דִּילֵיהּ וְאִלֵּין אִינוּן סְפִירָן. בוא וראה, ההוא עילת על כל העילות, סתום מכל הסתומים שלא נודע ולא נתפס כלל, בשעה שרצה לעשות כבוד לרצונו מדד שיעורי המשכות באורו ואלה הם ספירות. מַאי אִיהוּ? אֶלָּא כֻּלְהוֹ מִילִין דְּעָבִיד, מִנְּהִירוּ דִּילֵיהּ עָבִיד לְהוּ וַדַּאי. מה הם? אלא כל הדברים שעשה מאורו שלו עשה אותם ודאי, וְרָזָא דְּמִלָּה "רֹקַע הָאָרֶץ מֵאִתִּי" (ישעיהו מד, כד) מִי אִתִּי כְּתִיב. דְּהָא אֲפִילוּ כֻּלְהוֹ מִילִין דְּעָלְמָא תַּתָּאָה, כֹּלָּא מִנְּהִירוּ עִלָּאָה אִתְעֲבִיד. וזה סוד "רוקע הארץ מאתי" – "מי אתי" כתיב, שהרי אפילו כל הדברים שבעולם התחתון – הכל מהאור העליון נעשה. וְרָזָא דָּא יֵשׁ מֵאַיִן, מֵהַהוּא אַיִן עִלָּאָה דְּלָא אִתְיְדַע וְלָא אִתְּפַס כְּלָל. וסוד זה יש מאין, מאותו אין העליון שלא נודע ולא נתפס כלל.
 
תָּא חֲזֵי, בְּקַדְמִיתָא דְּכֹלָּא שִׁעֵר שִׁעוּרִין, וְרָזָא דָּא בּוֹצִינָא דְקַרְדִינוּתָא סָתִים בִּסְתִימוּ עֲבִיד מִילִין בְּדַרְגַּיְיהוּ. אֲבָל רָזָא דְּכֹלָּא בוא וראה בתחילת הכל שיער שיעורים וזה הסוד בוצינא דקרדינותא הסתום שבהעלם עשה הדברים במדריגותיהם. אבל סוד הכל "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" (דניאל יב, ג), הָכָא אִשְׁתְּמוֹדָע רָזָא וַדַּאי. דְּהָא רְקִיעָא דָּא לְתַתָּא מִינֵּיהּ נָצִיץ נְצִיצוּ. כאן נודע הסוד בודאי שזה הרקיע הזה – למטה ממנו מנצץ התנוצצות. אִי תֵּימָא דְּהַהוּא נְצִיצוּ אִיהוּ מִלָּה אַחֲרִינָא בַּר מֵרְקִיעָא? לָאו הָכֵי. אֶלָּא רְקִיעָא דְּאִתְפְּשַׁט לְאַנְהָרָא דָּא נְצִיצוּ דִּילֵיהּ מָטֵי לְמַאן דְּחָמֵי לֵיהּ. ואם תשאל, שאותו התנוצצות הוא דבר אחר חוץ מהרקיע? לא כן אלה הרקיע שמתפשט להאיר – זו התנוצצות שלו המגיעה למי שרואה אותה. הָכִי אִינוּן סְפִירָן עִלָּאִין, דְּהָא נְצִיצוּ אִינוּן, דְּנָצִיץ מִמָּארֵי כֹּלָּא לְמֶעֱבַד עוֹבְדִין לְאִתְפַּשְׁטָא בְּכָל עָלְמִין. כך הן הספירות העליונות, שהרי ההתנוצצות הם, שמתנוצץ מאדון הכל לעשות מעשים שיתפשטו בכל העולמות.
 
נְצִיצוּ דָּא לְעֵילָא עַל כֹּלָּא אִלֵּין אִינוּן סְפִירָן וְכֹלָּא אִיהוּ חַד בְּיִחוּדָא חַד. התנוצצות זו שלמעלה מעל הכל – אלה הם הספירות, וכולם הם אחד ביחוד אחד. דְּהָא הַהוּא דִּלְגַו אִיהוּ דְּעָבִיד כֹּלָּא בְּחֶסֶד דִּין רַחֲמִים דִּבְהוּ מְנַהֵג עָלְמִין. שהרי ההוא שבפנים האין-סוף ב"ה, הוא שעושה הכל בחסד דין ורחמים שבהם מנהג העולמות. וּכְגַוְנָא דִרְקִיעָא לָהִיט בְּגַוְנוֹי וְאִשְׁתְּמוֹדָע לְעַיְינִין, הָכִי הַהוּא עִלַּת עַל כֹּלָּא נָצִיץ נְצִיצוּ נְהִירוּ דִּילֵיהּ לְאִתְפַּשְׁטָא לְמֶעֱבַד עוֹבְדִין בְּעָלְמָא לְרַחֲמֵי אוֹ לְדִינָא. וכמו שהרקיע לוהט בגווניו ונראה לעינים – כך אותו עילת הכל מנצץ התנוצצות אורו שלו להתפשט ולעשות מעשים בעולם לרחמים או לדין. כְּדֵין לָהִיט נְצִיצוּ וְאִשְׁתְּמוֹדָע בְּדַרְגָּא חֲדָא וְקָרֵינַן לֵיהּ כֶּתֶר. ואז לוהטת התנוצצות, ונודעת במדריגה אחת וקראנו לה כתר. לָהִיט לִסְטַר אַחֲרָא וְאִשְׁתְּמוֹדָע בְּדַרְגוֹי וְקָרֵינַן לֵיהּ חָכְמָה. לוהט לצד אחר ונודע במדריגתו ונקראת בשם חכמה, לָהִיט לִסְטַר אַחֲרָא וְאִשְׁתְּמוֹדָע בְּדַרְגוֹי וְקָרֵינַן לֵיהּ בִּינָה. לוהט לצד אחר ונודעת במדריגתה ונקראת בשם בינה. וְהָכִי כֻּלְהוֹ לְפוּם עוֹבְדִין דְּעָבֵיד הַהוּא סָתִים דִּלְגַו, נָצִיץ נְצִיצוּ לְבַר. וְכֹלָּא בִּתְחוּמָא קָאִים בְּגִין הַהוּא בּוֹצִינָא דְקַרְדִינוּתָא דְּאָקִים מִילִין הָכֵי. וכך כולם לפי המעשים שעושה ההוא הסתום מבפנים האין סוף ב"ה מתנוצץ התנוצצות לבחוץ, והכל עומד בתחומו בגלל אותו בוצינא דקרדינותא שמעמיד הדברים כך.