Skip to content

תיקון היחוד היומי

תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא

בְּהַהוּא זִמְנָא מַטְרוֹנִיתָא עִלָּאָה קָא נָחֲתַת לְגַבָּהּ, לְקַבְּלָא לָהּ בְּפִקּוּדָא קַדְמָאָה, בְּכַמָּה קָלִין וְשׁוֹפָרוֹת, וְסָלְקִין תַּרְוַיְיהוּ לְגַבֵּי מַלְכָּא, וְכֻלְּהוּ הֲווֹ שָׁאֲלִין "מִי זֹאת עֹלָה מִן הַמִּדְבָּר" (שיר השירים ג, ו), מִ"י דְאִיהִי אִימָּא עִלָּאָה, בְזֹא"ת עוֹלָה, וְכַד סְלִיקַת לְעֵילָא אִתְעֲבִידַת כִּסֵּא לְמַלְכָּא עִלָּאָה, וּבָהּ פָּתַח אָנֹכִ"י, דְהָכִי סְלִיק לְחֻשְׁבַּן כִּסֵּ"א, וְכַד אִתְחַבְּרוּ תַּרְוַיְיהוּ אִתְּמַר בְּהוּ "אָנֹכִי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם" (שמות כ, ב).

"אֲשֶׁר" אִיהוּ רְמִיז בְּמִלַּת בְּרֵאשִׁית, "אֲשֶׁר" דָּא אִימָּא, דְאִיהִי אֲשֶׁ"ר אֶהְיֶ"ה, אֲשֶׁ"ר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו, אֲשֶׁ"ר קִדֵּשׁ יְדִיד מִבֶּטֶן, דְּאִיהִי בֶּטֶן דְּאִתְּמַר בֵּיהּ "מִבֶּטֶן מִי יָצָא הַקָּרַח" (איוב לח, כט), "הַקֶּרַח הַנּוֹרָא" (יחזקאל א, כב), מַאי "נוֹרָא"? דָא עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא. מַאי 'קִדֵּשׁ יְדִיד מִבֶּטֶן'? בֶּטֶן דְּאִתְּמַר בֵּיהּ דָּא צַדִּיק, 'אֲשֶׁר' דְּאִיהִי אִימָּא עִלָּאָה, 'קִדְּשָׁנוּ' בְּעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, 'וְצִוָּנוּ' בְּצַדִּיק, עַל כָּל פִּקּוּדָא וּפִקּוּדָא. בְּגִין דְּחַד אִיהוּ מְצֻוְּה וְחַד עוֹשֶׂה, חַד מְצֻוְּה עַל הַמִּצְוָה דְאִיהִי שְׁכִינְתָּא, "מִצְוַת יְהֹוָה בָּרָה מְאִירַת עֵינָיִם" (תהלים יט, ט), וְחַד עוֹשֶׂה עֲשִׂיָּיתָהּ דְּאִיהוּ מַעֲשֶׂה דְפִקּוּדָא, דְּהָכִי אוּקְמוּהוּ מָארֵי מַתְנִיתִין 'גָּדוֹל הַמְּצוּוְה וְעוֹשֶׂה מִמִּי שֶׁאֵינוֹ מְצוּוְה וְעוֹשֶׂה'.

וְעוֹד מְצוּוְה דָא עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, דְאִיהוּ מְצוּוְה מִסִּטְרָא דְאַבָּא דְאִיהוּ רֹא"שׁ, וּמִסִּטְרָא דְאִימָּא דְאִיהִי אֲשֶׁ"ר, וְהָכִי צַדִּיק מְצוּוְה וְעוֹשֶׂה מִתַּרְוַיְיהוּ, וּבְגִין דָּא אִתְּמַר עַל תַּרְוַיְיהוּ 'אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ', 'אִמָּא' קִדְּשָׁנוּ וְ'אַבָּא' צִוָּנוּ, עַל מָאן עַל שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה, דְאִיהִי "פֶּטֶר כָּל רֶחֶם" (שמות יג, ב), פְּתִיחוּ דְרֶחֶם, דְּאִיהוּ רְמַ"ח פִּקּוּדִין, אִיהִי מִצְוַת יְהֹוָה בְּכָל אֵבֶר וְאֵבֶר דְּמַלְכָּא, אִיהִי מִצְוָה. וְעוֹד 'אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ' מִסִּטְרָא דְאַבָּא וְאִימָּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר" (בראשית א, ג). "וַיֹּאמֶר" מִסִּטְרָא דְאַבָּא דְאִיהוּ י', "יְהִי" מִסִּטְרָא דְאִימָּא דְאִיהִי ה', חַד אֲמִירָה וְחַד הֲוַיָּה, עֲשִׂיָּיתָהּ דְּתַרְוַיְיהוּ יְהִי אוֹר.

(דף עד ע"ב) וְעוֹד אֲשֶׁר עַל שֵׁם "בְּאָשְׁרִי כִּי אִשְּׁרוּנִי בָּנוֹת" (בראשית ל, יג), "אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם" (שמות כ, ב), וְכִי עֶבֶד דְּאִיהוּ בְּבֵי אֲסִירֵי דְמַלְכָּא, וְאַבְטַח לֵיהּ מַלְכָּא לְאַפָּקָא לֵיהּ מִבֵּי אֲסִירֵי, אִית לֵיהּ לְמַלְכָּא לְשַׁבְּחָא גַרְמֵיהּ, "אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם" (שמות כ, ב) כַּמָּה זִמְנִין? אֶלָּא חַמְשִׁין זִמְנִין אַדְכִּיר בְּאוֹרַיְיתָא יְצִיאַת מִצְרַיִם, לָקֳבֵל חַמְשִׁין תַּרְעִין דְּבִינָה, לְאִשְׁתְּמוֹדְעָא לוֹן מֵאָן אֲתַר אַפִּיק לוֹן מִן גָּלוּתָא.

וְכַד נָחֲתַת לְגַבַּיְיהוּ נָחֲתַת לְמִפְרַק לוֹן בְּכַמָּה קָלִין וּבְרָקִין, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיֹת הַבֹּקֶר וַיְהִי קֹלֹת וּבְרָקִים" (שמות יט, טז) וְגוֹ', וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת" (שמות כ, יד), אֶת דָּא שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה, דַהֲוַת סָלְקָא בְּכָל קָלָא וְקָלָא מֵאִינוּן שֶׁבַע קָלִין, וְאִיהִי הֲוַת 'בַּת קוֹל' דְּכָל חַד וְחַד. "קוֹל דְּבָרִים אַתֶּם שֹׁמְעִים" (דברים ד, יב), דָּא קָלָא עִלָּאָה כְּלִילָא מִתְּלַת קָלִין עִלָּאִין, דְּאִינוּן תְּלַת סְפִירָן עִלָּאִין, וְעַל אִימָּא עִלָּאָה אִתְּמַר "וּתְמוּנָה אֵינְכֶם רֹאִים זוּלָתִי קוֹל" (דברים ד, יב), אֲבָל בַּת קוֹל עֲלָהּ אִתְּמַר "וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת וְאֶת" (שמות כ, יד), "וְאֶת" וַדַּאי, דְּאִתְּמַר בָּהּ "וּתְמֻנַת יְהֹוָה יַבִּיט" (במדבר יב, ח), קוֹלוֹת אִינוּן מִסִּטְרָא דְעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, אִיהוּ "קוֹל הַשֹּׁפָר" (שמות כ, יד) שְׁבִיעָאָה בְּאִימָּא עִלָּאָה, וּלְתַתָּא שִׁית קָלִין.

במידה ויש שמות שמופיעים בצבע אדום ו/או ר"ת ו/או שמות שמכילים גרשיים כדוגמת יאהדונה"י -> אין להוציא אותם בפה – אלא רק לקרא בעינים

בְּהַהוּא זִמְנָא מַטְרוֹנִיתָא עִלָּאָה קָא נָחֲתַת לְגַבָּהּ, לְקַבְּלָא לָהּ בְּפִקּוּדָא קַדְמָאָה, בְּכַמָּה קָלִין וְשׁוֹפָרוֹת, וְסָלְקִין תַּרְוַיְיהוּ לְגַבֵּי מַלְכָּא, וְכֻלְּהוּ הֲווֹ שָׁאֲלִין "מִי זֹאת עֹלָה מִן הַמִּדְבָּר" (שיר השירים ג, ו)בְּאוֹתוֹ זְמַן הַגְּבִירָה הָעֶלְיוֹנָה יוֹרֶדֶת אֵלֶיהָ לְקַבְּלָהּ בַּמִּצְוָה הָרִאשׁוֹנָה בְּכַמָּה קוֹלוֹת וְשׁוֹפָרוֹת, וּשְׁתֵּיהֶן עוֹלוֹת לַמֶּלֶךְ, וְכֻלָּם הָיוּ שׁוֹאֲלִים, מִי זֹאת עוֹלָה מִן הַמִּדְבָּר? מִ"י דְאִיהִי אִימָּא עִלָּאָה, בְזֹא"ת עוֹלָה, וְכַד סְלִיקַת לְעֵילָא אִתְעֲבִידַת כִּסֵּא לְמַלְכָּא עִלָּאָה, וּבָהּ פָּתַח אָנֹכִ"י, דְהָכִי סְלִיק לְחֻשְׁבַּן כִּסֵּ"א, וְכַד אִתְחַבְּרוּ תַּרְוַיְיהוּ אִתְּמַר בְּהוּ "אָנֹכִי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם" (שמות כ, ב). מִ"י, שֶׁהִיא הָאֵם הָעֶלְיוֹנָה, בְּזֹאת עוֹלָה, וּכְשֶׁעוֹלָה לְמַעְלָה, נַעֲשֵׂית כִּסֵּא לַמֶּלֶךְ הָעֶלְיוֹן, וּבָהּ פּוֹתֵחַ אָנֹכִ"י, שֶׁכָּךְ עוֹלֶה לְחֶשְׁבּוֹן כִּסֵּ"א, וּכְשֶׁשְּׁנֵיהֶם הִתְחַבְּרוּ, נֶאֱמַר בָּהֶם אָנֹכִי יהו"ה אֱלֹהֶי"ךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם. "אֲשֶׁר" אִיהוּ רְמִיז בְּמִלַּת בְּרֵאשִׁית, "אֲשֶׁר" דָּא אִימָּא, דְאִיהִי אֲשֶׁ"ר אֶהְיֶ"ה, אֲשֶׁ"ר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו, אֲשֶׁ"ר קִדֵּשׁ יְדִיד מִבֶּטֶן, דְּאִיהִי בֶּטֶן דְּאִתְּמַר בֵּיהּ "מִבֶּטֶן מִי יָצָא הַקָּרַח" (איוב לח, כט), "הַקֶּרַח הַנּוֹרָא" (יחזקאל א, כב)אֲשֶׁר, רֶמֶז הוּא בְּמִלַּת בְּרֵאשִׁית. אֲשֶׁר, זוֹ הָאֵם, שֶׁהִיא אֲשֶׁר אֶהְיֶ"ה, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו, אֲשֶׁר קִדֵּשׁ יְדִיד מִבֶּטֶן, שֶׁהִיא הַבֶּטֶן שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ מִבֶּטֶן מִי יָצָא הַקָּרַח, הַקֶּרַח הַנּוֹרָא.

מַאי "נוֹרָא"? דָא עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא. מַאי 'קִדֵּשׁ יְדִיד מִבֶּטֶן'? בֶּטֶן דְּאִתְּמַר בֵּיהּ דָּא צַדִּיק, 'אֲשֶׁר' דְּאִיהִי אִימָּא עִלָּאָה, מַה זֶּה נוֹרָא? זֶה הָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי. מַה זֶּה קִדֵּשׁ יְדִיד מִבֶּטֶן? הַבֶּטֶן שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ זֶה צַדִּיק, אֲשֶׁר, שֶׁהִיא הָאֵם הָעֶלְיוֹנָה,'קִדְּשָׁנוּ' בְּעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, 'וְצִוָּנוּ' בְּצַדִּיק, עַל כָּל פִּקּוּדָא וּפִקּוּדָא. בְּגִין דְּחַד אִיהוּ מְצֻוְּה וְחַד עוֹשֶׂה, חַד מְצֻוְּה עַל הַמִּצְוָה דְאִיהִי שְׁכִינְתָּא, קִדְּשָׁנוּ, בָּעַמּוּד הָאֶמְצָעִי, וְצִוָּנוּ, בַּצַּדִּיק עַל כָּל מִצְוָה וּמִצְוָה, מִשּׁוּם שֶׁאֶחָד הוּא מְצֻוֶּה וְאֶחָד עוֹשֶׂה, אֶחָד מְצֻוֶּה עַל הַמִּצְוָה שֶׁהִיא שְׁכִינָה, "מִצְוַת יְהֹוָה בָּרָה מְאִירַת עֵינָיִם" (תהלים יט, ט), וְחַד עוֹשֶׂה עֲשִׂיָּיתָהּ דְּאִיהוּ מַעֲשֶׂה דְפִקּוּדָא, דְּהָכִי אוּקְמוּהוּ מָארֵי מַתְנִיתִין 'גָּדוֹל הַמְּצוּוְה וְעוֹשֶׂה מִמִּי שֶׁאֵינוֹ מְצוּוְה וְעוֹשֶׂה' מִצְוַת יהו"ה בָּרָה מְאִירַת עֵינָיִם, וְאֶחָד עוֹשֶׂה עֲשִׂיָּתָהּ שֶׁהִיא מַעֲשֶׂה שֶׁל מִצְוָה, שֶׁכָּךְ פֵּרְשׁוּהוּ בַּעֲלֵי הַמִּשְׁנָה, גָּדוֹל הַמְצֻוֶּה וְעוֹשֶׂה מִמִּי שֶׁאֵינוֹ מְצֻוֶּה וְעוֹשֶׂה.

וְעוֹד מְצוּוְה דָא עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, דְאִיהוּ מְצוּוְה מִסִּטְרָא דְאַבָּא דְאִיהוּ רֹא"שׁ, וּמִסִּטְרָא דְאִימָּא דְאִיהִי אֲשֶׁ"ר, וְהָכִי צַדִּיק מְצוּוְה וְעוֹשֶׂה מִתַּרְוַיְיהוּ, וּבְגִין דָּא אִתְּמַר עַל תַּרְוַיְיהוּ 'אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ', וְעוֹד מְצֻוֶּה זֶה הָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי, שֶׁהוּא מְצֻוֶּה מִצַּד הָאָב שֶׁהוּא רֹא"שׁ, וּמִצַּד הָאֵם שֶׁהִיא אֲשֶׁ"ר, וְכָךְ צַדִּיק מְצֻוֶּה וְעוֹשֶׂה מִשְּׁנֵיהֶם, וּמִשּׁוּם כָּךְ נֶאֱמַר עַל שְׁנֵיהֶם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ. 'אִמָּא' קִדְּשָׁנוּ וְ'אַבָּא' צִוָּנוּ, עַל מָאן עַל שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה, דְאִיהִי "פֶּטֶר כָּל רֶחֶם" (שמות יג, ב), פְּתִיחוּ דְרֶחֶם, דְּאִיהוּ רְמַ"ח פִּקּוּדִין, הָאֵם – קִדְּשָׁנוּ, וְהָאָב – צִוָּנוּ. עַל מִי? עַל הַשְּׁכִינָה הַתַּחְתּוֹנָה שֶׁהִיא פֶּטֶר כָּל רֶחֶם, פְּתִיחַת הָרֶחֶם, שֶׁהוּא מָאתַיִם אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה מִצְווֹת, אִיהִי מִצְוַת יְהֹוָה בְּכָל אֵבֶר וְאֵבֶר דְּמַלְכָּא, אִיהִי מִצְוָה. וְעוֹד 'אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ' מִסִּטְרָא דְאַבָּא וְאִימָּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר" (בראשית א, ג)הִיא מִצְוַת יהו"ה בְּכָל אֵיבָר וְאֵיבָר שֶׁל הַמֶּלֶךְ, הִיא מִצְוָה, וְעוֹד אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ, מִצַּד הָאָב וְהָאֵם. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וַיֹּאמֶר אֱלֹהִי"ם יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר

"וַיֹּאמֶר" מִסִּטְרָא דְאַבָּא דְאִיהוּ י', "יְהִי" מִסִּטְרָא דְאִימָּא דְאִיהִי ה', חַד אֲמִירָה וְחַד הֲוַיָּה, עֲשִׂיָּיתָהּ דְּתַרְוַיְיהוּ יְהִי אוֹר. וַיֹּאמֶר – מִצַּד הָאָב שֶׁהוּא י', יְהִי – מִצַּד הָאֵם שֶׁהִיא ה', אֲמִירָה אַחַת וַהֲוָיָה אַחַת, עֲשִׂיָּתָהּ שֶׁל שְׁנֵיהֶם – יְהִי אוֹר. וְעוֹד אֲשֶׁר עַל שֵׁם "בְּאָשְׁרִי כִּי אִשְּׁרוּנִי בָּנוֹת" (בראשית ל, יג), "אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם" (שמות כ, ב), וְכִי עֶבֶד דְּאִיהוּ בְּבֵי אֲסִירֵי דְמַלְכָּא, וְעוֹד אֲשֶׁר, עַל שֵׁם בְּאָשְׁרִי כִּי אִשְּׁרוּנִי בָּנוֹת, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, וְכִי עֶבֶד שֶׁהוּא בְּבֵית אֲסוּרֵי הַמֶּלֶךְ, וְאַבְטַח לֵיהּ מַלְכָּא לְאַפָּקָא לֵיהּ מִבֵּי אֲסִירֵי, אִית לֵיהּ לְמַלְכָּא לְשַׁבְּחָא גַרְמֵיהּ, "אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם" (שמות כ, ב) כַּמָּה זִמְנִין? וְהִבְטִיחַ לוֹ הַמֶּלֶךְ לְהוֹצִיאוֹ מִבֵּית הָאֲסוּרִים,  יֵשׁ לוֹ לַמֶּלֶךְ לְשַׁבֵּחַ אֶת עַצְמוֹ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם כַּמָּה פְעָמִים? אֶלָּא חַמְשִׁין זִמְנִין אַדְכִּיר בְּאוֹרַיְיתָא יְצִיאַת מִצְרַיִם, לָקֳבֵל חַמְשִׁין תַּרְעִין דְּבִינָה, לְאִשְׁתְּמוֹדְעָא לוֹן מֵאָן אֲתַר אַפִּיק לוֹן מִן גָּלוּתָא. אֶלָּא חֲמִשִּׁים פְּעָמִים הִזְכִּיר בַּתּוֹרָה יְצִיאַת מִצְרַיִם כְּנֶגֶד חֲמִשִּׁים שַׁעֲרֵי בִינָה, לְהוֹדִיעַ לָהֶם מֵאֵיזֶה מָקוֹם הוֹצִיאָם מִן הַגָּלוּת. וְכַד נָחֲתַת לְגַבַּיְיהוּ נָחֲתַת לְמִפְרַק לוֹן בְּכַמָּה קָלִין וּבְרָקִין, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיֹת הַבֹּקֶר וַיְהִי קֹלֹת וּבְרָקִים" (שמות יט, טז) וְגוֹ', וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת" (שמות כ, יד), וּכְשֶׁיָּרְדָה אֲלֵיהֶם, יָרְדָה לִגְאֹל אוֹתָם בְּכַמָּה קוֹלוֹת וּבְרָקִים, זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיוֹת הַבֹּקֶר וַיְהִי קוֹלוֹת וּבְרָקִים וְגוֹמֵר, וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת.

 אֶת דָּא שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה, דַהֲוַת סָלְקָא בְּכָל קָלָא וְקָלָא מֵאִינוּן שֶׁבַע קָלִין, וְאִיהִי הֲוַת 'בַּת קוֹל' דְּכָל חַד וְחַד. אֶת, זוֹ הַשְּׁכִינָה הַתַּחְתּוֹנָה שֶׁהָיְתָה עוֹלָה בְּכָל קוֹל וְקוֹל מֵאוֹתָם שֶׁבַע קוֹלוֹת, וְהִיא הָיְתָה בַּת קוֹל שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד, "קוֹל דְּבָרִים אַתֶּם שֹׁמְעִים" (דברים ד, יב), דָּא קָלָא עִלָּאָה כְּלִילָא מִתְּלַת קָלִין עִלָּאִין, דְּאִינוּן תְּלַת סְפִירָן עִלָּאִין, קוֹל דְּבָרִים אַתֶּם שֹׁמְעִים, זֶה הַקּוֹל הָעֶלְיוֹן הַכָּלוּל מִשְּׁלֹשָׁה קוֹלוֹת עֶלְיוֹנִים שֶׁהֵם שְׁלֹשׁ הַסְּפִירוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת, וְעַל אִימָּא עִלָּאָה אִתְּמַר "וּתְמוּנָה אֵינְכֶם רֹאִים זוּלָתִי קוֹל" (דברים ד, יב), אֲבָל בַּת קוֹל עֲלָהּ אִתְּמַר "וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת וְאֶת" (שמות כ, יד), "וְאֶת" וַדַּאי, דְּאִתְּמַר בָּהּ "וּתְמֻנַת יְהֹוָה יַבִּיט" (במדבר יב, ח),  וְעַל הָאֵם הָעֶלְיוֹנָה נֶאֱמַר, וּתְמוּנָה אֵינְכֶם רוֹאִים זוּלָתִי קוֹל, אֲבָל עַל בַּת קוֹל נֶאֱמַר וְכָל הָעָם רוֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת וְאֶת, וְאֶת וַדַּאי, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ וּתְמוּנַת יהו"ה יַבִּיט. קוֹלוֹת אִינוּן מִסִּטְרָא דְעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, אִיהוּ "קוֹל הַשֹּׁפָר" (שמות כ, יד) שְׁבִיעָאָה בְּאִימָּא עִלָּאָה, וּלְתַתָּא שִׁית קָלִין. קוֹלוֹת הֵם מִצִּדּוֹ שֶׁל הָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי, הוּא קוֹל הַשּׁוֹפָר הַשְּׁבִיעִי בָּאֵם הָעֶלְיוֹנָה, וּלְמַטָּה שִׁשָּׁה קוֹלוֹת.

תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא

וּבִרְכַּת כֹּהֲנִים בְּרָזָא דָּא אִתְפָּרְשַׁת וַדַּאי. "יְבָרֶכְךָ יְהֹוָה וְיִשְׁמְרֶךָ" (במדבר ו, כד) מִסִּטְרָא דִּזְעֵיר אַנְפִּין. אֲבָל "וְיִשְׁמְרֶךָ" מִסִּטְרָא דִּשְׁכִינְתָּא לְמִישְׁרֵי עֲלַיְיהוּ. כְּגַוְנָא דָּא "יָאֵר יְהֹוָה פָּנָיו" (במדבר ו, כה) וְכוּ' מִסִּטְרָא דִּזְעֵיר אַנְפִּין לְמִישְׁרֵי עֲלַיְיהוּ. "יִשָּׂא יְהֹוָה" (במדבר ו, כו) וְכוּ' תִּיקּוּנָא דְּיִשְׂרָאֵל לְאִתְקַשְּׁרָא בְּהוּ.

מַהוּ "וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם" (במדבר ו, כו), וַיִּתֵּן לְךָ מִבָּעֵי לֵיהּ? אֶלָּא וַיָּשֶׂם לְךָ, דְּיִשְׂרָאֵל אִינוּן שָׁלוֹם דַּעֲבָדִין שְׁלָמָא בֵּין פָּמַלְיָא שֶׁל מַעְלָה לְפָמַלְיָא שֶׁל מַטָּה, וְרָזָא דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ. וְתַלְמִידֵי חֲכָמִים יַתִּיר מִכֹּלָּא דְּאִתְּמָר בְּהוּ 'מַרְבִּים שָׁלוֹם בָּעוֹלָם' (ברכות סד). וּבְהַאי שְׁלָמָא נָמֵי מִתְבָּרְכָן, דִּכְתִיב "יְהֹוָה עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן יְהֹוָה יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם" (תהלים כט, יא). וְרָזָא דָּא 'בְּמִדָּה שֶׁאָדָם מוֹדֵד בַּהּ מוֹדְדִין לוֹ' (מגילה יג) כַּמִּדָּה לָא אִתְּמָר אֶלָּא בְּמִדָּה. וְרָזָא דָּא "כִּי פֹעַל אָדָם יְשַׁלֶּם לוֹ" (איוב לד, יא). דְּהָא עוֹבָדָא גּוּפֵיהּ אִיהוּ דִּסְלִיק לְעֵילָא וְאַיְיתֵי תִּיקּוּנָא לְתַתָּא. בְּגִין כָּךְ בְּשָׁלוֹם, דְּדָא תִּיקּוּנָא וּבָהּ יִזְכּוּן לְנַיְיחָא שְׁלִים. זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל בַּהֲדָךְ בְּעָלְמָא דֵּין וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי.

קָם רַב הַמְנוּנָא סָבָא פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' וַדַּאי תִּיקּוּנָא עִלָּאָה אִתְתַּקַּן וְכוּ'. וְהָכָא אִצְטְרִיךְ לְסַדְרָא תִּיקּוּנָא (דף קעא' עמוד א')  דְּחֶדְוָתָא כִּדְקָא יָאוּת, בְּז' תִּיקּוּנִין אִתְתַּקַּן וַדַּאי.

תִּיקּוּנָא קַדְמָאָה אִתְתַּקְּנַת שְׁכִינְתָּא לְתַתָּא בְּכַמָּה תִּיקּוּנִין עִלָּאִין, בְּכַמָּה דַּרְגִּין בְּכַמָּה עִיטּוּרִין. דְּכָל קִלְקוּלִין אִתַּתְקְנוּ, וְכָל פְּגָמִין אִתְעֲבָרוּ וְכָל כִּיבִין אִתְיָסִיאוּ. וּכְדֵין בְּתִיקּוּנָא דָּא סַלְקַת לְעֵילָא לְאִתְחַבְּרָא בְּמַלְכָּא. וְאִתְּמָר בַּהּ "בָּרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם יְהֹוָה" (תהלים קיח, כו). דָּא מָאן דְּסָלִיק בְּתִיקּוּנָא דִּשְׁכִינְתָּא כִּדְקָא יָאוּת, כְּדֵין קַיְימַת שְׁכִינְתָּא בְּבֵיתָהּ, מַאי דַּהֲוַת עַד הָשַׁתָּא בְּכַמָּה אֳרָחִין רַחִיקִין עֲקִימִין. וְהָא הָשַׁתָּא אָתְיַת כָּלָה לְבֵי חָתָן. וְדָא

תִּיקּוּנָא תִּנְיָנָא "בֵּרַכְנוּכֶם מִבֵּית יְהֹוָה" (תהלים קיח, כו). הָשַׁתָּא קַיְימַת בְּבֵיתָא וַדַּאי.

תִּיקּוּנָא תְלִיתָאָה "אֵל יְהֹוָה וַיָּאֶר לָנוּ" (תהלים קיח, כז). דִּכְדֵין מַלְכָּא אַנְהִיר אַנְפִּין לְגַבָּהּ, וְאִתְבַּסְּמָת בִּבְסִימוּ דְּחֶדְוָתָא כִּדְקָא יָאוּת.

תִּיקּוּנָא רְבִיעָאָה חֻפָּה. דָּא אִימָּא דִּקְיָימַת וְסָחֲרַת עַל בְּנָהָא לְחַבְּרָא לוֹן לְבָתַר פְּרִישׂוּ אִתְפְּרַשׂ טַלִּית עַל רֵישָׁא דְּחַתָּן וְכַלָּה. וְחֻפָּה אִיהוּ מֵרָזָא דִּאִימָא וַדַּאי. וְטַלִּית אִיהוּ דְּאַסְחַר עַל רֵישָׁא וְאִתְּמָר.

(דף קעא' עמוד ב')  תִּיקּוּנָא חֲמִישָׁאָה קִדּוּשִׁין. וְכָל דָּא "אִסְרוּ חַג בַּעֲבֹתִים עַד קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ" (תהלים קיח, כז), אִלֵּין תְּלָת סַהֲדִין נֵצַח הוֹד יְסוֹד, דִּבְהוּ אִתְקַשְּׁרַת שְׁכִינְתָּא בְּמַלְכָּא בִּתְלָת כְּרִיכוֹת דִּרְצוּעָה דְּיָד, וְדָא קִדּוּשִׁין וַדַּאי. דְּאַף עַל גַּב דְּאִיהִי לְעֵילָא קַיְימַת, קִישּׁוּרָא דִּילַהּ הָכָא אִתְקְשַׁר. דְּאִיהִי עֲשִׂירָאָה לְמַלְכָּא וְאִתְקַשְּׁרַת בֵּיהּ בִּתְלָת אִלֵּין, בְּהוּ "אִסְרוּ חַג" (תהלים קיח, כז) וְכוּ'.

וּבִרְכַּת כֹּהֲנִים בְּרָזָא דָּא אִתְפָּרְשַׁת וַדַּאי. וברכת הכהנים בסוד הקשר הזה מתפרשת ודאי "יְבָרֶכְךָ יְהֹוָה וְיִשְׁמְרֶךָ" (במדבר ו, כד) מִסִּטְרָא מצד דִּזְעֵיר אַנְפִּין שהוא הקב"ה. אֲבָל "וְיִשְׁמְרֶךָ" מִסִּטְרָא דִּשְׁכִינְתָּא לְמִישְׁרֵי עֲלַיְיהוּ. אבל וישמרך נאמר מצד השכינה שתשרה ותשמור עליהם. כְּגַוְנָא דָּא וכענין זה "יָאֵר יְהֹוָה פָּנָיו" (במדבר ו, כה) וְכוּ' מִסִּטְרָא מצד דִּזְעֵיר אַנְפִּין לְמִישְׁרֵי עֲלַיְיהוּ שישרה עליהם, ויחונך זו השכינה. וכן ההמשך "יִשָּׂא יְהֹוָה" (במדבר ו, כו) וְכוּ'.

תִּיקּוּנָא דְּיִשְׂרָאֵל לְאִתְקַשְּׁרָא בְּהוּ תיקונם של ישראל להיקשר בקב"ה ושכינתא. מַהוּ "וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם" (במדבר ו, כו), וַיִּתֵּן לְךָ מִבָּעֵי לֵיהּ? צריך היה לומר ויתן לך שלום? אֶלָּא וַיָּשֶׂם לְךָ, דְּיִשְׂרָאֵל אִינוּן שָׁלוֹם דַּעֲבָדִין שְׁלָמָא בֵּין פָּמַלְיָא שֶׁל מַעְלָה לְפָמַלְיָא שֶׁל מַטָּה, אלא וישם לך, ששמים ישראל שלום, חיבור וקשר אחד בין פמליה של מעלה ופמליא של מטה, וְרָזָא דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ וזה סוד קב"ה שהוא פמליה של מעלה, ושכינתא – פמליא של מטה. וְתַלְמִידֵי חֲכָמִים יַתִּיר מִכֹּלָּא דְּאִתְּמָר בְּהוּ ותלמידי חכמים הם יותר מכולם מייחדים עניין זה שנאמר בהם 'מַרְבִּים שָׁלוֹם בָּעוֹלָם' (ברכות סד). וּבְהַאי שְׁלָמָא נָמֵי מִתְבָּרְכָן, ובזה השלום והיחוד שמייחדים גם הם מתברכים דִּכְתִיב "יְהֹוָה עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן יְהֹוָה יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם" (תהלים כט, יא). וְרָזָא דָּא וזה סוד 'בְּמִדָּה שֶׁאָדָם מוֹדֵד בַּהּ מוֹדְדִין לוֹ' (מגילה יג) 'כַּמִּדָּה' לָא אִתְּמָר אֶלָּא 'בְּמִדָּה' כמידה לא נאמר אלא "במידה" שהיא סוד שכינה. וְרָזָא דָּא וזה סוד "כִּי פֹעַל אָדָם יְשַׁלֶּם לוֹ" (איוב לד, יא). דְּהָא עוֹבָדָא גּוּפֵיהּ אִיהוּ דִּסְלִיק לְעֵילָא וְאַיְיתֵי תִּיקּוּנָא לְתַתָּא. שזה המעשה עצמו הוא העולה למעלה בסוד מן וכלי מחזיק בברכה, ובו יורד התיקון והברכה למטה, בְּגִין כָּךְ בְּשָׁלוֹם, דְּדָא תִּיקּוּנָא וּבָהּ יִזְכּוּן לְנַיְיחָא שְׁלִים. לכן מסתיימת הברכה ב"שלום", שהוא החיבור והיחוד שבו יזכו ישראל למנוחה שלמה. זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל בַּהֲדָךְ בְּעָלְמָא דֵּין וּבְעָלְמָא דְּאָתֵי. אשרי חלקם של ישראל בזכותך בעולם הזה ובעולם הבא.

קָם רַב הַמְנוּנָא סָבָא פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' קם רבי המנונא סבא פתח ואמר, רבי רבי הרמח"ל, וַדַּאי תִּיקּוּנָא עִלָּאָה אִתְתַּקַּן וְכוּ' ודאי תיקון עליון נתקן בזה הזוהר. וְהָכָא אִצְטְרִיךְ לְסַדְרָא תִּיקּוּנָא (דף קעא' עמוד א') דְּחֶדְוָתָא כִּדְקָא יָאוּת, בְּז' תִּיקּוּנִין אִתְתַּקַּן וַדַּאי. ועתה צריך לסדר כראוי את תיקוני השמחה, שנתקנים בז' תיקונים ודאי.

תִּיקּוּנָא קַדְמָאָה אִתְתַּקְּנַת שְׁכִינְתָּא לְתַתָּא בְּכַמָּה תִּיקּוּנִין עִלָּאִין, בְּכַמָּה דַּרְגִּין בְּכַמָּה עִיטּוּרִין. התיקון הראשון, נתקנת השכינה למטה בכמה תיקונים עליונים שהם הספירות העליונות, בכמה מדריגות שהם כנגד הז"ת ובכמה עיטורים, דְּכָל קִלְקוּלִין אִתַּתְקְנוּ, וְכָל פְּגָמִין אִתְעֲבָרוּ וְכָל כִּיבִין אִתְיָסִיאוּ. שכל הקלקולים תוקנו, וכל הפגמים הועברו, וכל המכאובים נרפאו. וּכְדֵין בְּתִיקּוּנָא דָּא סַלְקַת לְעֵילָא לְאִתְחַבְּרָא בְּמַלְכָּא. ואז, בתיקון הזה עלתה למעלה להתייחד במלך. וְאִתְּמָר בַּהּ ונאמר בה "בָּרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם יְהֹוָה" (תהלים קיח, כו). דָּא מָאן דְּסָלִיק בְּתִיקּוּנָא דִּשְׁכִינְתָּא כִּדְקָא יָאוּת,וזה מי שעולה בתיקון השכינה כראוי, כְּדֵין קַיְימַת שְׁכִינְתָּא בְּבֵיתָהּ, מַאי דַּהֲוַת עַד הָשַׁתָּא בְּכַמָּה אֳרָחִין רַחִיקִין עֲקִימִין. ואז נמצאת השכינה עומדת בביתה, לעומת מה שהיה עד עתה בכמה דרכים רחוקים ועקומים, וְהָא הָשַׁתָּא אָתְיַת כָּלָה לְבֵי חָתָן. וְדָא ועתה באה הכלה לבית החתן. וזה:

תִּיקּוּנָא תִּנְיָנָא התיקון שני: "בֵּרַכְנוּכֶם מִבֵּית יְהֹוָה" (תהלים קיח, כו). הָשַׁתָּא קַיְימַת בְּבֵיתָא וַדַּאי. עתה נמצאת קיימת בקביעות בביתה ודאי.

תִּיקּוּנָא תְלִיתָאָה התיקון השלישי: "אֵל יְהֹוָה וַיָּאֶר לָנוּ" (תהלים קיח, כז). דִּכְדֵין מַלְכָּא אַנְהִיר אַנְפִּין לְגַבָּהּ, וְאִתְבַּסְּמָת בִּבְסִימוּ דְּחֶדְוָתָא כִּדְקָא יָאוּת. ואז המלך / ז"א מאיר פניו אליה ונמצאים פנים ופנים, ומתמתקת במתיקות השמחה כראוי.

תִּיקּוּנָא רְבִיעָאָה התיקון הרביעי: חֻפָּה. דָּא אִימָּא דִּקְיָימַת וְסָחֲרַת עַל בְּנָהָא לְחַבְּרָא לוֹן, לְבָתַר פְּרִישׂוּ אִתְפְּרַשׂ טַלִּית עַל רֵישָׁא דְּחַתָּן וְכַלָּה. זו אימא / בינה שעומדת וסובבת על בניה לחבר אותם. אח"כ סוככת ופורסת טלית על ראש החתן והכלה, וְחֻפָּה אִיהוּ מֵרָזָא דִּאִימָא וַדַּאי. וְטַלִּית אִיהוּ דְּאַסְחַר עַל רֵישָׁא וְאִתְּמָר, וחופה היא מסוד אור המקיף היורד אימא ודאי, והטלית היא הסובבת על הראש וכבר נתבאר.

(דף קעא' עמוד ב') תִּיקּוּנָא חֲמִישָׁאָה התיקון החמישי:  קִדּוּשִׁין. וְכָל דָּא וכל זה "אִסְרוּ חַג בַּעֲבֹתִים עַד קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ" (תהלים קיח, כז), אִלֵּין תְּלָת סַהֲדִין נֵצַח הוֹד יְסוֹד, דִּבְהוּ אִתְקַשְּׁרַת שְׁכִינְתָּא בְּמַלְכָּא בִּתְלָת כְּרִיכוֹת דִּרְצוּעָה דְּיָד, וְדָא קִדּוּשִׁין וַדַּאי. ואלה שלושת העדים, נצח, הוד ויסוד שבהן נקשרת השכינה במלך בשלושת הכריכות שברצועת היד הנכרכת על האצבע, וזה קידושין ודאי, דְּאַף עַל גַּב דְּאִיהִי לְעֵילָא קַיְימַת, קִישּׁוּרָא דִּילַהּ הָכָא אִתְקְשַׁר. ואף על גב שהיא עומדת למעלה כנגד החזה ואף למעלה מזה בהתאם לזמנים, כאן נקשר החיבור שלה. דְּאִיהִי עֲשִׂירָאָה לְמַלְכָּא וְאִתְקַשְּׁרַת בֵּיהּ בִּתְלָת אִלֵּין, בְּהוּ "אִסְרוּ חַג" (תהלים קיח, כז) וְכוּ'. מבחינת הדרגת המאורות היא עשירית למלך ונקשרת באלה ג' ספירות הרמוזות בג' הכריכות שבאצבע, בהם נאמר איסרו חג וכו'.

קישור לדף זוהר תניינא

תפילה רמ"ג - רמ"ה מתוך "תקט"ו תפילות"

תפילות רמ"ג: בשעה שהס"א חושבת לצאת מתחומה מפני העוונות, ה' בגאון יחודו מתנשא ומגרשם.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. אַתָּה כּוֹבֵשׁ עֲווֹנוֹת. שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהַס"א חוֹשֶׁבֶת לָצֵאת מִתְּחוּמָהּ בַּעֲבוּר עֲווֹנוֹתֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, בִּגְאוֹן יִחוּדְךָ אַתָּה מִתְגַּלֶּה עֲלֵיהֶם וּמִיָּד הֵם נִגְרָשִׁים שֶׁנֶאֱמַר בָּהֶם "אָשִׁירָה לַיְהוָֹה כִּי גָּאֹה גָאָה סוּס וְרוֹכְבוֹ" וכו'. יָדַעְנוּ יְהוָֹה שֶׁאָנוּ חַטָּאִים לְפָנֶיךָ אֲבָל לְיִחוּדְךָ אָנוּ מְקַוִּים שֶׁלֹּא תָּנִיחַ לְס"א לְהִתְגַּבֵּר עָלֵינוּ וְלָצֵאת בְּזָדוֹן מִתְּחוּמָהּ, אֶלָּא שֶׁאַתָּה תִּתְגַּלֶּה עָלֶיהָ וְתִכְבֹּשׁ אוֹתָהּ שֶׁאַתָּה אֶחָד וְאֵין אַחֵר! וְכֵן נֶאֱמַר, "אֲנִי יְהוָֹה הוּא שְׁמִי וּכְבוֹדִי לְאַחֵר לֹא אֶתֵּן". אַתָּה אֱמֶת וְכָל שֶׁקֶר לֹא יַעֲמֹד לְפָנֶיךָ. גֵּאֶה עַל כָּל גֵּאִים עֲנֵנוּ בִּגְאוֹן יִחוּדְךָ, יְהוָֹה אַל תְּאַחַר. לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.

 


 

תפילות רמ"ד: כשם שהס"מ הרשע אורב במסתרים להולכים בדרך התורה, כן ה' ישלם לו מדה כנגד מדה ויושיענו בדרך יחודו הנסתר והנעלם.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. הֲרֵי ס"מ הָרָשָׁע אוֹרֵב בַּמִּסְתָּר, לְאוֹתָם שֶׁהוֹלְכִים בְּדֶרֶךְ תּוֹרָתְךָ, וּמִי יוּכַל לְהִשָּׁמֵר מִמֶּנּוּ שֶׁהוּא נִסְתָּר וְאֵינוֹ נִרְאֶה? אֲבָל אַתָּה רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים, הֲלֹא תְּשַׁלֵּם לוֹ מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, וְכֵיוָן שֶׁהוּא אוֹרֵב בַּמִּסְתָּר גַּם אַתָּה אֵל מִסְתַּתֵּר, תּוֹשִׁיעֵנוּ בְּדֶרֶךְ יִחוּדְךָ הַנִּסְתָּר וְהַנֶּעְלָם שֶׁאֵין שׁוּם אֶחָד רוֹאֶה אוֹתָהּ.

רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים. זֹאת כָּל תִּקְוָתֵנוּ לְהִשָּׁעֵן בְּיִחוּדְךָ וּבַאֲמִתְּךָ שֶׁלֹּא נֵבוֹשׁ, שֶׁתָּבִיא עַל ס"מ הָרָשָׁע עֶבְרוֹת אַפְּךָ, שֶׁלֹּא יָדַע, כְּמוֹ שֶׁנֶאֱמַר "וַיּוֹרֵם אֱלֹהִים חֵץ פִּתְאוֹם" וכו', אָכֵן אַתָּה אֵל מִסְתַּתֵּר אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מוֹשִׁיעַ. יְהוָֹה אַל תְּאַחַר. לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.

 


 

תפילות רמ"ה: ה' ית' הוא מקור כל הברכות. בג' אותיות חותם שמו שסודם "אמת" יברכנו בשכינתו.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. בָּרוּךְ אַתָּה בְּכָל מִינֵי בְּרָכוֹת, שֶׁאַתָּה מָקוֹר לְכָל בְּרָכָה, וְכָךְ מִתְפַּשְּׁטִים מִלְּפָנֶיךָ בְּג' שֵׁמוֹת שֶׁנֶאֱמַר בָּהֶם: "יְבָרֶכְךָ יְהוָֹה", "יָאֵר יְהוָֹה", "יִשָּׂא יְהוָֹה", בָּהֶם: יְהוָֹה מֶלֶךְ, יְהוָֹה מָלַךְ, יְהוָֹה יִמְלֹךְ וכו', שֶׁנֶאֱמַר בּוֹ, "אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן", בְּג' אוֹתִיּוֹת שֶׁלְּךָ שֶׁהֵם אֱמֶ"ת בָּהֶם תְּבָרְכֵנוּ בִּשְׁכִינָתְךָ שֶׁנֶאֱמַר בָּהּ, "בִּרְכַּת יְהוָֹה הִיא תַּעֲשִׁיר" וְכוּ', כִּי אֵלֶיךָ קִוִּינוּ כָּל הַיּוֹם מִתּוֹחַלְתֵּנוּ לֹא נֵבוֹשׁ יְהוָֹה אֵל אֱמֶת. אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד וְאֵין זוּלָתְךָ, לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָֹה.