Skip to content

תיקון היחוד היומי

תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא

וּבְגִין דָּא "וַתֹּסֶף לָלֶדֶת אֶת אָחִיו אֶת הָבֶל" (בראשית ד, ב), מַאי "וַתֹּסֶף"? אֶלָּא רָזָא דְמִלָּה "וְלֹא יָסַף עוֹד לְדַעְתָּהּ" (בראשית לח, כו), בְּגִין הַהוּא זוּהֲמָא דְנָפִיק מִנֵּיהּ, וְחָמָא אִתְפַּשְׁטוּתֵיהּ בְּכָל דָּרָא. כֵּיוָן דְּחָמָא לַהֶבֶל דְּאִתְפַּשְׁטוּתֵיהּ בְּכָל דָּרָא לְטָב, אָמַר "וַתֹּסֶף לָלֶדֶת" (בראשית ד, ב), אוֹסִיפַת אִיהִי כַּמָּה קָרְבָּנִין וְכַמָּה תַּחֲנוּנִין וְכַמָּה בִּכְיָין בְּגִינֵיהּ, כֵּיוָן דְּאִיהוּ הֲוָה עָתִיד לְדַכָּאָה זוּהֲמָא דִילֵיהּ מֵעָלְמָא, וְהָא קֹהֶלֶת אָמַר "יֶשׁ הֶבֶל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יֵשׁ צַדִּיקִים אֲשֶׁר מַגִּיעַ אֲלֵהֶם כְּמַעֲשֵׂה הָרְשָׁעִים" (קהלת ח, יד), הָכָא אִתְגְּלֵי 'צַדִּיק וְרַע לוֹ רָשָׁע וְטוֹב לוֹ', אִית הֶבֶל, וְאִית הֶבֶל וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר לֵב חָכָם לִימִינוֹ וְלֵב כְּסִיל לִשְׂמֹאלוֹ,. "בְּשַׁגַּם" (בראשית ו, ג) זֶה הֶבֶל, וְהָא אוּקְמוּהוּ 'בְּשַׁגַּם זֶה מֹשֶׁה', מֹשֶׁה זֶה שֵׁת, וְאִיהוּ שֵׁם, וְאִיהוּ הֶבֶל, וְ"הֶן כָּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵ"ל פַּעֲמַיִם שָׁלוֹשׁ עִם גָּבֶר" (איוב לג, כט).

וְרָזָא דְמִלָּה "אַיֵּה הַשָּׂם בְּקִרְבּוֹ" (ישעיהו סג, יא), דְּאִיהוּ מַ"ה שְּׁמוֹ, וְדָא אָדָ"ם דְּאִיהוּ רְבִיעָאָה, וּבְגִינֵיהּ אִתְּמַר "וְעַל אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ" (עמוס א, ג), לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ בְגִלְגּוּלָא יַתִּיר, כֵּיוָן דְּנָח בֵּיהּ אֲבוֹי דְּאִיהוּ אָדָם, בְּהַהוּא זִמְנָא אִשְׁתְּמוֹדָע "מַה שְּׁמוֹ וּמַה שֶּׁם בְּנוֹ כִּי תֵדָע" (משלי ל, ד), וְדָא אִיהוּ רָזָא "מַה שְּׁמוֹ מָה אֹמַר אֲלֵהֶם" (שמות ג, יג), וְדָא אִיהוּ מֶרְכַּבְתָּא שְׁלֵימָא, ש' תְּלַת חֵיוָון, דְּרָכִיב עֲלַיְיהוּ מ"ה, וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "הֶן כָּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵ"ל פַּעֲמַיִם שָׁלוֹשׁ עִם גָּבֶר" (איוב לג, כט).

(דף קיז ע"ב) קָם רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר, "וַתֹּסֶף לָלֶדֶת אֶת אָחִיו אֶת הָבֶל" (בראשית ד, ב), וַוי לְעָלְמָא דְאִית לוֹן עַיְינִין וְלָא חָזָאן, אוּדְנִין וְלָא שָׁמְעִין בְּרָזִין דְּאוֹרַיְיתָא, וְאָזְלִין בָּתַר בִּצְעִין דְּהַאי עָלְמָא. תָּא חֲזִי קַיִן אִיהוּ יֵצֶר הָרָע, הֶבֶל יֵצֶר הַטּוֹב, הֶבֶל אִיהוּ הַלֵּב, וְאִינוּן תְּרֵי בָּתֵּי לִבָּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב "לֵב חָכָם לִימִינוֹ וְלֵב כְּסִיל לִשְׂמֹאלוֹ" (קהלת י, ב), "לֵב חָכָם לִימִינוֹ" דָא הֶבֶל, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ "וַתֹּסֶף לָלֶדֶת אֶת אָחִיו אֶת הָבֶל" (בראשית ד, ב), אִיהוּ תוֹסֶפֶת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ. קַיִן אִיהוּ רוּחַ הַטּוּמְאָה דְאִיהוּ גָרַע וְלָא אוֹסִיף, קַיִן גּוּפָא, קַן לְתַרְוַיְיהוּ, וּבְגִינָהּ אִתְּמַר 'אַל תִּסְתַּכֵּל בְּקַנְקַן אֶלָּא בַּמֶּה דְאִית בֵּיהּ', וַדַּאי קַיִן אִיהוּ לִבָּא, דְאִיהוּ קְלִיפָה דֶאֱגוֹזָא, לַאו הַהוּא דִּלְעֵילָא דְאִיהוּ אִיבָּא דְאִילָנָא דְחַיֵּי, וּבְגִין דְּהַאי קַיִן אִית בֵּיהּ טַב וּבִישׁ, אִתְּמַר בֵּיהּ "וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ" (בראשית ב, יז), עַד דְּאִתְעַבַּר הַהִיא קְלִיפָה מִנֵּיהּ דֶּאֱגוֹזָא, אִיבָּא אִתְקְרִי מִיתָה וְחַיֵּי אוֹר וְחֹשֶׁךְ, הֲבַל טַב וַהֲבַל בִּישׁ, הֲבַ"ל דְּאוֹרַיְיתָא דְאִיהוּ לַהַ"ב, עֲלָהּ אִתְּמַר "קוֹל יְהֹוָה חֹצֵב לַהֲבוֹת אֵשׁ" (תהלים כט, ז), וְדָא ה' דְּמֹשֶׁה, מ' מֹשֶׁה, ש' שֵׁת, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ "כִּי מִן הַמַּיִם מְשִׁיתִהוּ" (שמות ב, י), ש' שֵׁם, וְלַאו לְמַגָּנָא הֲוָה שֵׁם קוֹבֵעַ מֶדְרָשׁוֹת בְּאוֹרַיְיתָא, וַהֲוָה שֵׁת סִיּוּמָא דְאַלְפָא בֵּיתָא, שֵׁת בְּגִין "כֹּל שַׁתָּה תַחַת רַגְלָיו" (תהלים ח, ז).

וְהֶבֶל מִסִּטְרָא דִימִינָא אִיהוּ כְּלִיל ז' הֲבָלִים, וְאִינוּן אבגית"ץ וְכוּ', שִׁית סָלְקִין, דְּאִינוּן לְהָבִים בְּשִׁית עִזְקָאן דְּקָנֶה, וַהֲבַל דְּפֶה שְׁבִיעָאָה, וּלְקִבְלַיְיהוּ אָמַר דָּוִד שֶׁבַע קָלִין דְּ"הָבוּ לַיהֹוָה בְּנֵי אֵלִים" (תהלים כט, א), וְעַל אִלֵּין שֶׁבַע אִתְּמַר "כִּי לֹא עַל הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה הָאָדָם כִּי עַל כָּל מוֹצָא פִי יְהֹוָה יִחְיֶה הָאָדָם" (דברים ח, ג), וְאִלֵּין ז' קָלִין סָלְקִין בְּז' רְקִיעִין, וְאִית ז' דִּשְׂמָאלָא דְנָחֲתִין בְּשִׁבְעָה אַרְעִין, וַעֲלַיְיהוּ אָמַר קֹהֶלֶת "מִי יוֹדֵעַ רוּחַ בְּנֵי הָאָדָם הָעֹלָה הִיא לְמָעְלָה" (קהלת ג, כא) וְכוּ'.

 

במידה ויש שמות שמופיעים בצבע אדום – אין להוציא אותם בפה – אלא רק לקרא בעינים

וּבְגִין דָּא, "וַתֹּסֶף לָלֶדֶת אֶת אָחִיו אֶת הָבֶל" (בראשית ד, ב), וּמִשּׁוּם זֶה וַתּוֹסֶף לָלֶדֶת אֶת אָחִיו אֶת הָבֶל,  מַאי "וַתֹּסֶף"? מַה זֶּה וַתּוֹסֶף?  אֶלָּא רָזָא דְמִלָּה "וְלֹא יָסַף עוֹד לְדַעְתָּהּ" (בראשית לח, כו), בְּגִין הַהוּא זוּהֲמָא דְנָפִיק מִנֵּיהּ, וְחָמָא אִתְפַּשְׁטוּתֵיהּ בְּכָל דָּרָא אֶלָּא סוֹד הַדָּבָר – וְלֹא יָסַף עוֹד לְדַעְתָּהּ, בִּגְלַל אוֹתָהּ זֻהֲמָה שֶׁיָּצְאָה מִמֶּנּוּ, וְרָאָה הִתְפַּשְּׁטוּתוֹ בְּכָל דּוֹר.  כֵּיוָן דְּחָמָא לַהֶבֶל דְּאִתְפַּשְׁטוּתֵיהּ בְּכָל דָּרָא לְטָב, אָמַר "וַתֹּסֶף לָלֶדֶת" (בראשית ד, ב), כֵּיוָן שֶׁרָאָה אֶת הֶבֶל, שֶׁהִתְפַּשְּׁטוּתוֹ בְּכָל דּוֹר לְטוֹב, אָמַר וַתּוֹסֶף לָלֶדֶת, אוֹסִיפַת אִיהִי כַּמָּה קָרְבָּנִין וְכַמָּה תַּחֲנוּנִין וְכַמָּה בִּכְיָין בְּגִינֵיהּ, הִיא הוֹסִיפָה כַּמָּה קָרְבָּנוֹת וְכַמָּה תַחֲנוּנִים וְכַמָּה בְכִיּוֹת בִּשְׁבִילוֹ,  כֵּיוָן דְּאִיהוּ הֲוָה עָתִיד לְדַכָּאָה זוּהֲמָא דִילֵיהּ מֵעָלְמָא, כֵּיוָן שֶׁהוּא הָיָה עָתִיד לְטַהֵר אֶת הַזֻּהֲמָה שֶׁלּוֹ מִן הָעוֹלָם, וְהָא קֹהֶלֶת אָמַר "יֶשׁ הֶבֶל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יֵשׁ צַדִּיקִים אֲשֶׁר מַגִּיעַ אֲלֵהֶם כְּמַעֲשֵׂה הָרְשָׁעִים" (קהלת ח, יד), וַהֲרֵי קֹהֶלֶת אָמַר יֶשׁ הֶבֶל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יֵשׁ צַדִּיקִים אֲשֶׁר מַגִּיעַ אֲלֵיהֶם כְּמַעֲשֵׂה הָרְשָׁעִים.  הָכָא אִתְגְּלֵי 'צַדִּיק וְרַע לוֹ רָשָׁע וְטוֹב לוֹ', כָּאן הִתְגַּלָּה צַדִּיק וְרַע לוֹ רָשָׁע וְטוֹב לוֹ,  אִית הֶבֶל, וְאִית הֶבֶל וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר לֵב חָכָם לִימִינוֹ וְלֵב כְּסִיל לִשְׂמֹאלוֹ יֵשׁ הֶבֶל וְיֵשׁ הֶבֶל, וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר לֵב חָכָם לִימִינוֹ וְלֵב כְּסִיל לִשְׂמֹאלוֹ, "בְּשַׁגַּם" (בראשית ו, ג) זֶה הֶבֶל, וְהָא אוּקְמוּהוּ 'בְּשַׁגַּם זֶה מֹשֶׁה', בְּשַׁגַּם זֶה הֶבֶל, וַהֲרֵי פֵּרְשׁוּהוּ בְּשַׁגַּם זֶה מֹשֶׁה,  מֹשֶׁה זֶה שֵׁת, וְאִיהוּ שֵׁם, וְאִיהוּ הֶבֶל, וְ"הֶן כָּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵ"ל פַּעֲמַיִם שָׁלוֹשׁ עִם גָּבֶר" (איוב לג, כט) מֹשֶׁה זֶה שֵׁת, וְהוּא שֵׁם, וְהוּא הֶבֶל, וְהֶן כָּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵ"ל פַּעֲמַיִם שָׁלוֹשׁ עִם גָּבֶר.
 
וְרָזָא דְמִלָּה "אַיֵּה הַשָּׂם בְּקִרְבּוֹ" (ישעיהו סג, יא), דְּאִיהוּ מַ"ה שְּׁמוֹ, וְסוֹד הַדָּבָר – אַיֵּה הַשָּׂם בְּקִרְבּוֹ, שֶׁהוּא מַה שְּׁמוֹ,  וְדָא אָדָ"ם דְּאִיהוּ רְבִיעָאָה, וּבְגִינֵיהּ אִתְּמַר "וְעַל אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ" (עמוס א, ג), וְזֶה הָאָדָם שֶׁהוּא רְבִיעִי, וּבִשְׁבִילוֹ נֶאֱמַר וְעַל אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ, לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ בְגִלְגּוּלָא יַתִּיר, כֵּיוָן דְּנָח בֵּיהּ אֲבוֹי דְּאִיהוּ אָדָם, לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ יוֹתֵר בְּגִלְגּוּל. כֵּיוָן שֶׁנָּח בּוֹ אָבִיו שֶׁהוּא אָדָם, בְּהַהוּא זִמְנָא אִשְׁתְּמוֹדָע "מַה שְּׁמוֹ וּמַה שֶּׁם בְּנוֹ כִּי תֵדָע" (משלי ל, ד), בְּאוֹתוֹ זְמַן נוֹדַע מַה שְּׁמוֹ וּמַה שֶּׁם בְּנוֹ כִּי תֵדָע וְדָא אִיהוּ רָזָא "מַה שְּׁמוֹ מָה אֹמַר אֲלֵהֶם" (שמות ג, יג), וְזֶהוּ הַסּוֹד שֶׁל מַה שְּׁמוֹ מָה אֹמַר אֲלֵיהֶם,  וְדָא אִיהוּ מֶרְכַּבְתָּא שְׁלֵימָא, וְזוֹהִי מֶרְכָּבָה שְׁלֵמָה,  ש' תְּלַת חֵיוָון, דְּרָכִיב עֲלַיְיהוּ מ"ה, ש שָׁלֹשׁ חַיּוֹת שֶׁרוֹכֵב עֲלֵיהֶם מ"ה, וַעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "הֶן כָּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵ"ל פַּעֲמַיִם שָׁלוֹשׁ עִם גָּבֶר" (איוב לג, כט), וַעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר הֶן כָּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵ"ל פַּעֲמַיִם שָׁלוֹשׁ עִם גָּבֶר.

(דף קיז ע"ב) קָם רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר, "וַתֹּסֶף לָלֶדֶת אֶת אָחִיו אֶת הָבֶל" (בראשית ד, ב), קָם רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר: וַתּוֹסֶף לָלֶדֶת אֶת אָחִיו אֶת הָבֶל, וַוי לְעָלְמָא דְאִית לוֹן עַיְינִין וְלָא חָזָאן, אוּדְנִין וְלָא שָׁמְעִין בְּרָזִין דְּאוֹרַיְיתָא, וְאָזְלִין בָּתַר בִּצְעִין דְּהַאי עָלְמָא אוֹי לָעוֹלָם שֶׁיֵּשׁ לָהֶם עֵינַיִם וְלֹא רוֹאִים, אָזְנַיִם וְלֹא שׁוֹמְעִים אֶת סוֹדוֹת הַתּוֹרָה, וְהוֹלְכִים אַחַר הַבֶּצַע שֶׁל הָעוֹלָם הַזֶּה.  תָּא חֲזִי קַיִן אִיהוּ יֵצֶר הָרָע, הֶבֶל יֵצֶר הַטּוֹב, הֶבֶל אִיהוּ הַלֵּב, וְאִינוּן תְּרֵי בָּתֵּי לִבָּא, בֹּא וּרְאֵה, קַיִן הוּא יֵצֶר הָרָע, הֶבֶל יֵצֶר הַטּוֹב, הֶבֶל הוּא הַלֵּב, וְהֵם שְׁנֵי בָּתֵּי הַלֵּב,  הֲדָא הוּא דִכְתִיב "לֵב חָכָם לִימִינוֹ וְלֵב כְּסִיל לִשְׂמֹאלוֹ" (קהלת י, ב), זֶהוּ שֶׁכָּתוּב לֵב חָכָם לִימִינוֹ לֵב כְּסִיל לִשְׂמֹאלוֹ,  "לֵב חָכָם לִימִינוֹ" דָא הֶבֶל, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ "וַתֹּסֶף לָלֶדֶת אֶת אָחִיו אֶת הָבֶל" (בראשית ד, ב), אִיהוּ תוֹסֶפֶת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ לֵב חָכָם לִימִינוֹ זֶה הֶבֶל, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ וַתּוֹסֶף לָלֶדֶת אֶת אָחִיו אֶת הֶבֶל, הוּא תוֹסֶפֶת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ קַיִן אִיהוּ רוּחַ הַטּוּמְאָה דְאִיהוּ גָרַע וְלָא אוֹסִיף, קַיִן הוּא רוּחַ הַטֻּמְאָה, שֶׁהוּא גוֹרֵעַ וְלֹא מוֹסִיף,

קַיִן גּוּפָא, קַן לְתַרְוַיְיהוּ, וּבְגִינָהּ אִתְּמַר 'אַל תִּסְתַּכֵּל בְּקַנְקַן אֶלָּא בַּמֶּה דְאִית בֵּיהּ', קַיִן הַגּוּף, קֵן לִשְׁנֵיהֶם, וּבִשְׁבִילָהּ נֶאֱמַר אַל תִּסְתַּכֵּן בַּקַּנְקַן אֶלָּא בְּמַה שֶּׁיֵּשׁ בּוֹ. וַדַּאי קַיִן אִיהוּ לִבָּא, דְאִיהוּ קְלִיפָה דֶאֱגוֹזָא, לַאו הַהוּא דִּלְעֵילָא דְאִיהוּ אִיבָּא דְאִילָנָא דְחַיֵּי, וַדַּאי קַיִן הוּא הַלֵּב, שֶׁהוּא קְלִפַּת הָאֱגוֹז, לֹא אוֹתוֹ שֶׁלְּמַעְלָה שֶׁהוּא פְּרִי עֵץ הַחַיִּים,  וּבְגִין דְּהַאי קַיִן אִית בֵּיהּ טַב וּבִישׁ, אִתְּמַר בֵּיהּ "וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ" (בראשית ב, יז), וּמִשּׁוּם שֶׁהַקַּיִן הַזֶּה יֵשׁ בּוֹ טוֹב וָרָע, נֶאֱמַר בּוֹ וּמֵעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ,  עַד דְּאִתְעַבַּר הַהִיא קְלִיפָה מִנֵּיהּ דֶּאֱגוֹזָא, עַד שֶׁעוֹבֶרֶת אוֹתָהּ הַקְּלִפָּה מֵהָאֱגוֹז,

 אִיבָּא אִתְקְרִי מִיתָה וְחַיֵּי אוֹר וְחֹשֶׁךְ, הֲבַל טַב וַהֲבַל בִּישׁ, הֲבַ"ל דְּאוֹרַיְיתָא דְאִיהוּ לַהַ"ב, הַפְּרִי שֶׁנִּקְרָא מִיתָה וְחַיִּים, אוֹר וְחֹשֶׁךְ, הֶבֶל טוֹב וְהֶבֶל רַע, הַהֶבֶל שֶׁל הַתּוֹרָה שֶׁהוּא לַהַב,  עֲלָהּ אִתְּמַר "קוֹל יְהֹוָה חֹצֵב לַהֲבוֹת אֵשׁ" (תהלים כט, ז), עָלָיו נֶאֱמַר קוֹל יהו"ה חֹצֵב לַהֲבוֹת אֵשׁ,  וְדָא ה' דְּמֹשֶׁה, מ' מֹשֶׁה, ש' שֵׁת, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ "כִּי מִן הַמַּיִם מְשִׁיתִהוּ" (שמות ב, י), ש' שֵׁם, וְזוֹ ה' שֶׁל מֹשֶׁה, מ' מֹשֶׁה, ש' שֵׁת, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ כִּי מִן הַמַּיִם מְשִׁיתִהוּ, ש' שֵׁם,  וְלַאו לְמַגָּנָא הֲוָה שֵׁם קוֹבֵעַ מֶדְרָשׁוֹת בְּאוֹרַיְיתָא, וַהֲוָה שֵׁת סִיּוּמָא דְאַלְפָא בֵּיתָא, שֵׁת בְּגִין "כֹּל שַׁתָּה תַחַת רַגְלָיו" (תהלים ח, ז) וְלֹא לְחִנָּם הָיָה שֵׁם קוֹבֵעַ מִדְרָשׁוֹת בַּתּוֹרָה, וְהָיָה שֵׁת, הַסִּיּוּם שֶׁל אַלְפָא בֵּיתָא, שֵׁת בִּגְלַל כֹּל שַׁתָּה תַחַת רַגְלָיו.
 
וְהֶבֶל מִסִּטְרָא דִימִינָא אִיהוּ כְּלִיל ז' הֲבָלִים, וְאִינוּן אבגית"ץ וְכוּ', וְהֶבֶל מִצַּד הַיָּמִין הוּא כוֹלֵל שִׁבְעָה הֲבָלִים, וְהֵם אבגית"ץ וְכוּ',  שִׁית סָלְקִין, דְּאִינוּן לְהָבִים בְּשִׁית עִזְקָאן דְּקָנֶה, וַהֲבַל דְּפֶה שְׁבִיעָאָה, וּלְקִבְלַיְיהוּ אָמַר דָּוִד שֶׁבַע קָלִין דְּ"הָבוּ לַיהֹוָה בְּנֵי אֵלִים" (תהלים כט, א), שֵׁשׁ עוֹלִים, שֶׁהֵם לְהָבִים בְּשֵׁשֶׁת טַבְּעוֹת הַקָּנֶה, וְהֶבֶל שֶׁל הַפֶּה שְׁבִיעִי, וּכְנֶגְדָּם אָמַר דָּוִד שִׁבְעָה קוֹלוֹת שֶׁל הָבוּ לַיהו"ה בְּנֵי אֵלִים,  וְעַל אִלֵּין שֶׁבַע אִתְּמַר "כִּי לֹא עַל הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה הָאָדָם כִּי עַל כָּל מוֹצָא פִי יְהֹוָה יִחְיֶה הָאָדָם" (דברים ח, ג), וְעַל שֶׁבַע הַלָּלוּ נֶאֱמַר כִּי לֹא עַל הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה הָאָדָם כִּי עַל כָּל מוֹצָא פִי יהו"ה יִחְיֶה הָאָדָם, וְאִלֵּין ז' קָלִין סָלְקִין בְּז' רְקִיעִין, וְאִית ז' דִּשְׂמָאלָא דְנָחֲתִין בְּשִׁבְעָה אַרְעִין, וְשִׁבְעָה הַקּוֹלוֹת הַלָּלוּ עוֹלִים בְּשִׁבְעָה רְקִיעִים, וְיֵשׁ שֶׁבַע שֶׁל הַשְּׂמֹאל שֶׁיּוֹרְדִים בְּשֶׁבַע אֲרָצוֹת,  וַעֲלַיְיהוּ אָמַר קֹהֶלֶת "מִי יוֹדֵעַ רוּחַ בְּנֵי הָאָדָם הָעֹלָה הִיא לְמָעְלָה" (קהלת ג, כא) וְכוּ',  וַעֲלֵיהֶם אָמַר קֹהֶלֶת כִּי מִי יוֹדֵעַ רוּחַ בְּנֵי הָאָדָם הָעוֹלָה הִיא לְמָעְלָה וְכוּ'.

תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא אַרְבְּעִין וְאַרְבַּע

וְהָא אַבְרָהָם סָבָא חֲסִידָא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דברים לד, יב), אִלֵּין עֶשֶׂר אֲמִירָן ה' לִימִינָא וְה' לִשְׂמָאלָא בְּשֵׁם ב"ן וַדַּאי ה"ה. הָכָא רָזָא "אַף יָדִי יָסְדָה אֶרֶץ וִימִינִי טִפְּחָה שָׁמָיִם" (ישעיהו מח, יג). וְרָזָא דָּא "וְהָיוּ לַאֲחָדִים בְּיָדֶךָ" (יחזקאל לז, יז). דְּשֵׁם ב"ן בֵּיהּ "וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה" (ישעיהו ל, כו) דְּמִיּלּוי אִיהוּ כַּפָּשׁוּט כ"ו כ"ו. וְא' אִיהִי אֶחָד, א' וְאֶחָ"ד הָא י"ד. בְּגִין כָּךְ "לַאֲחָדִים בְּיָדֶךָ" (יחזקאל לז, יז). וְא' אִיהִי י'ו'י' וְדָא כ"ו, תְּרֵין זִמְנִין אֶחָד. וּתְרֵין יָדִין אִינוּן יָד בְּמִילוֹי יָד בְּפָשׁוּט. וְאִינּוּן יָד הַגְּדוֹלָה יָד הַחֲזָקָה – יְמִינָא וּשְׂמָאלָא. כָּל יָד תְּרֵין זִמְנִין (דף צה' עמוד א') אֶחָד דְּאִיהוּ כ"ו. בְּגִין כָּךְ לַאֲחָדִים בְּיָדֶיךָ בִּתְרֵין יָדִין, תְּרֵין אֶחָד כֹּלָּא אִיהוּ ב"ן.

וּתְרֵין זִמְנִין י"ד אִינוּן כ"ח, וְדָא כֹּחַ דְּחָכְמָה, כֹּחַ מָה, חָכְמָה סְתִימָאָה, דְּתָמָן מְקוֹרָא דִּתְרֵין יָדִין אִלֵּין. וְא' בַּהּ אִתְעֲבִידַת שְׁכִינְתָּא אב"ן כְּגַוְנָא דָּא יו"ד ה"ה וא"ו ה"ה. וְרָזָא דָּא "אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים" (תהלים קיח, כב). וּבֵיהּ תְּרֵין זִמְנִין יָד, יהו"ה יו"ד ה"א וא"ו ה"א, יהו"ה יו"ד ה"ה וא"ו ה"ה. וּבֵיהּ אִיהִי גַּן הַמֶּלֶךְ בְגַן סִפְרִין דְּאוֹרַיְתָא, וְדָא לוּחוֹת הָאֶבֶן.

וּתְרֵין יָדִין אִינוּן מָּשִׁיחַ בֶּן דָּוִד וּמָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף לְאִתְחַבְּרָא כְּחַד, תַּרְוַיְיהוּ בְּשִׁקוּלָא חֲדָא יְמִינָא וּשְׂמָאלָא. וְעוֹד, לוּחוֹת הָאֶבֶן מִסִּטְרָא דְּחָכְמָה וְדָא י', אֶבֶן. וְתָא חֲזֵי, רָזָא דְּכֹלָּא צֵרוּפֵי שְׁמָהָן מִתְפָּרְשָׁן בְּכַמָּה רָזִין עִלָּאִין, וְכֹלָּא בִּשְׁמָא קַדִּישָׁא כְּלָלָא דְּכֹלָּא תַּלְיָא. וּבְקַדְמִיתָא מִתְפָּרְשָׁאן צֵירוּפִין לְע"ב בְּרָזָא דִּתְלַת אַתְוָן וְאִינּוּן ע"ב. לְבָתַר שְׁכִינְתָּא אַשְׁלִימַת כֹּלָּא ליהו"ה וְאִינּוּן י"ב צֵירוּפִין. וְרָזָא דָּא תְּרֵיסַר שִׁבְטִין. וּמִצֵּירוּפֵי תְּלָת אַתְוָן אִינוּן ע"ב זְקֵנִים, אֲבָל תְּרֵין אִתְּמָר בְּהוּ "וַיִּשָּׁאֲרוּ שְׁנֵי אֲנָשִׁים" (במדבר יא, כו) וְכוּ'. וְכֹלָּא אִצְטְרִיךְ וַדַּאי לְפוּם דַּרְגִּין רָזִין עִלָּאִין.

וְהָא רַעֲיָא מְהֵימְנָא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' וַדַּאי בְּשַׁעְתָּא דְּקָיְימוּ יִשְׂרָאֵל עַל טוּרָא (דף צה' עמוד ב') דְּסִינַי אִתְּמָר בְּהוּ "וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה" (שמות יט, ה). אִית סֶגּוֹל כְּגַוְנָא דָּא ֶ, וְאִית סְגוּלָה דָּא סְגוֹלְתָּא כְּגַוְנָא דָּא  ֒, סֶגּוֹל מִסִּטְרָא דִּתְלַת אֲבָהָן חֶסֶד גְּבוּרָה תִּפְאֶרֶת, סְגוּלָה דָּא אַבָּא וְאִימָּא וְדַעַת דָּא מַזָּלָא דְּבֵיהּ אִתְכְּלִילוּ. וְרָזָא דָּא דִּכְדֵין סְלִקוּ יִשְׂרָאֵל לְדַרְגִין עִלָּאִין עַד אֲרִיךְ אַנְפִּין וַדַּאי. וּמִסִּטְרָא דָּא אֶתְיָהִיב לְהוּ אוֹרָיְתָא בְּקַדְמִיתָא, וּבָהּ לוּחוֹת הָאֶבֶן.

תָּא חֲזֵי, דִּבְהַהוּא שַׁעֲתָא הֲווּ תְּרֵין מְאוֹרוֹת גְּדוֹלִים שַׁוְיָן כַּחֲדָא, וְעִם כָּל דָּא לָא אִשְׁתַּלִימַת מִלָּה. מַאי שְׁלִימוּ? אֶלָּא דְּיִשְׂרָאֵל הֲווּ צְרִיכִין לְאַקָּמָא שְׁלִימוּ כִּדְקָא יָאוּת. דִּשְׁכִינְתָּא כְּבָר סְלִיקַת עַד כֶּתֶר, וְאִשְׁתַּכְּחַת בְּשִׁקוּלָא חֲדָא בַּהֲדֵי בַּעְלָהּ. וְרָזָא דָּא כֶּתֶר, בֵּיהּ תְּרֵין מְאוֹרוֹת הַגְּדוֹלִים. אֲבָל מִסִּטְרָא דִּלְתַתָּא, הַמָּאוֹר הַגָּדוֹל הַמָּאוֹר הַקָּטֹן. וּמִסִּטְרָא דָּא אִתְיְהִיבַת אוֹרָיְתָא בְּקַדְמִיתָא כְּמָה דַּאֲמִינָא.

תָּא חֲזֵי, בְּגִין דָּא לָא נִתְּנָה תּוֹרָה אֶלָּא לְאוֹכְלֵי הַמָּן (מכילתא בשלח יז) דִּכְתִיב בֵּיהּ "לְמַעַן אֲנַסֶּנּוּ הֲיֵלֵךְ בְּתוֹרָתִי" (שמות טז, ד) וְכוּ'. דְּנַהֲמָא מִסִּטְרָא דִּלְתַתָּא, בְּגִין כָּךְ נָפִיק מִגּוּפָא. אֲבָל מָן מִסִּטְרָא דִּלְעֵילָא דְּלֵית תָּמָן פְּסֹלֶת, בְּגִין כָּךְ נִבְלַע ברמ"ח אֵבָרִים. וּבְגִין דָּא מָן אִצְטְרִיךְ בְּקַדְמִיתָא, לְמֵיהַב אוֹרָיְתָא.

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא אַרְבְּעִין וְאַרְבַּע

> א', בסוד אחד, בסוד י"ד, בסוד שם ב"ן

וְהָא אַבְרָהָם סָבָא חֲסִידָא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' והנה אברהם אבינו סבא חסידא בא, פתח ואמר, רבי רבי הרמח"ל, "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דברים לד, יב), אִלֵּין עֶשֶׂר אֲמִירָן ה' לִימִינָא וְה' לִשְׂמָאלָא בְּשֵׁם ב"ן וַדַּאי ה"ה. אלו עשר הדיברות, כמבואר לעיל והם ה' דיברות לימין וה' דיברות לשמאל ורמוזים בההין של שם בן יו" ה"ה ו"ו ה"ה, באופן שהם כלולים אחד בשני, ימין בשמאל ושמאל בימין. הָכָא רָזָא וכאן סוד "אַף יָדִי יָסְדָה אֶרֶץ וִימִינִי טִפְּחָה שָׁמָיִם" (ישעיהו מח, יג) ארץ ושמים מצד שמאל וימין. וְרָזָא דָּא וזה סוד "וְהָיוּ לַאֲחָדִים בְּיָדֶךָ" (יחזקאל לז, יז) שנכללים אחד בשני להיות אחד. דְּשֵׁם ב"ן בֵּיהּ שהוא גם שם השכינה הנקראת בשם ירח ובה נאמר שתהיה בגדלות ובקומה של ז"א "וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה" (ישעיהו ל, כו) דְּמִיּלּוי אִיהוּ כַּפָּשׁוּט כ"ו כ"ו שם בן הוא שם יהו"ה במילוי ההי"ן, ועולה בגימ' ב"ן, מכאן ששורשו גימ' כ"ו, והמילוי שלו גם כן גימ' כ"ו. וְא' אִיהִי אֶחָד, א' וְאֶחָ"ד הָא י"ד. סוד האות א' היא אחד המעידה על אחדות הבורא והיא בפשטות עולה בגימ' 1. אח"ד גימ' י"ג, והוא הסוד של הא' בהתפשטות, וחיבורם א' ו-י"ג עולה י"ד וזה סוד האיחוד להיות אחד, לכן בְּגִין כָּךְ "לַאֲחָדִים בְּיָדֶךָ" (יחזקאל לז, יז). וְא' אִיהִי י'ו'י' וְדָא כ"ו, תְּרֵין זִמְנִין אֶחָד. ועוד, גוף האות א' מורכב מאותיות י'ו'י', ובגימ' עולה כ"ו כמנין שם הוי"ה, וכן פעמים אח"ד, וּתְרֵין יָדִין אִינוּן יָד בְּמִילוֹי יָד בְּפָשׁוּט ב' אותיות א' בכתיבת י'ו'י, הם ב' כ"ו שבשם ב"ן בסוד הפשוט והמילוי. כל אחת מהאותיות א' עצמן – הן בסוד י"ד כמבואר לעיל. אם כן, שתי הידים הם כנגד א' אחת שעולה כ"ו בפשוט של שם ב"ן, וא' אחת שעולה כ"ו כנגד המלוי של שם ב"ן וְאִינּוּן וב' הידים הן "יָד הַגְּדוֹלָה" "יָד הַחֲזָקָה" – יְמִינָא וּשְׂמָאלָא. (דף צה' עמוד א') כָּל יָד תְּרֵין זִמְנִין אֶחָד דְּאִיהוּ כ"ו. וכל יד היא ב' פעמים אח"ד, וב' פעמים אח"ד עולה כ"ו. בְּגִין כָּךְ לכן נאמר "לַאֲחָדִים בְּיָדֶיךָ" בִּתְרֵין יָדִין, תְּרֵין אֶחָד כֹּלָּא אִיהוּ ב"ן בשתי ידים, שתי אח"ד והכל רמוז בסוד שם ב"ן.

> סוד הידיים היוצאים ממקורן בחכמה סתימאה

וּתְרֵין זִמְנִין י"ד אִינוּן כ"ח, וְדָא כֹּחַ דְּחָכְמָה, כֹּחַ מָה, חָכְמָה סְתִימָאָה, דְּתָמָן מְקוֹרָא דִּתְרֵין יָדִין אִלֵּין. ופעמים י"ד הם כ"ח, והם אותיות כ"ח שבשם חכמה – כ"ח מ"ה, שהיא חכמה סתימאה, ששם מקורן של אלה שתי הידים. וְא' בַּהּ אִתְעֲבִידַת שְׁכִינְתָּא אב"ן כְּגַוְנָא דָּא וכשהשכינה שהיא שם ב"ן מקבלת את האות א' נעשית אב"ן כזה, יו"ד ה"ה וא"ו ה"ה. וְרָזָא דָּא וזה סוד "אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים" (תהלים קיח, כב). וּבֵיהּ תְּרֵין זִמְנִין יָד, ובו, ב' צירופים ובהם י"ד אותיות: יהו"ה יו"ד ה"א וא"ו ה"א, יהו"ה יו"ד ה"ה וא"ו ה"ה. וּבֵיהּ אִיהִי גַּן הַמֶּלֶךְ בְגַן סִפְרִין דְּאוֹרַיְתָא, וְדָא לוּחוֹת הָאֶבֶן. וכן אב"ן עולה בגימ' ג"ן ובה היא הגן המלך, בסוד ג"ן פרשיות התורה, וזה סוד לוחות האבן.

וּתְרֵין יָדִין אִינוּן ושתי הידיים הם מָּשִׁיחַ בֶּן דָּוִד וּמָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף לְאִתְחַבְּרָא כְּחַד שיתחברו כאחד, תַּרְוַיְיהוּ בְּשִׁקוּלָא חֲדָא יְמִינָא וּשְׂמָאלָא. שניהם בשיקול אחד של ימין ושמאל.

וְעוֹד, לוּחוֹת הָאֶבֶן מִסִּטְרָא דְּחָכְמָה וְדָא י', אֶבֶן. ועוד, לוחות האבן, מצד החכמה, והחכמה היא י', והיא גם סוד האבן.

> ע"ב צירופים בסוד ע"ב זקנים

וְתָא חֲזֵי, רָזָא דְּכֹלָּא צֵרוּפֵי שְׁמָהָן מִתְפָּרְשָׁן בְּכַמָּה רָזִין עִלָּאִין, וְכֹלָּא בִּשְׁמָא קַדִּישָׁא כְּלָלָא דְּכֹלָּא תַּלְיָא. בא וראה, סודם של כל צירופי השמות, מתפרשים בכמה סודות עליונים, וכולם נכללים בשם יהו"ה שהוא כללות כולם. וּבְקַדְמִיתָא מִתְפָּרְשָׁאן צֵירוּפִין לְע"ב בְּרָזָא דִּתְלַת אַתְוָן וְאִינּוּן ע"ב. ובתחילה, מתחלקים הצירופים לע"ב בסוד של ג' אותיות יה"ו והם סה"כ ע"ב צירופים. לְבָתַר שְׁכִינְתָּא אַשְׁלִימַת כֹּלָּא ליהו"ה וְאִינּוּן י"ב צֵירוּפִין. אח"כ השכינה משלימה הכל ליהו"ה, י"ב צירופים של שם. וְרָזָא דָּא תְּרֵיסַר שִׁבְטִין. וזה סוד י"ב שבטים. וּמִצֵּירוּפֵי תְּלָת אַתְוָן אִינוּן ע"ב זְקֵנִים, אֲבָל תְּרֵין אִתְּמָר בְּהוּ צירופי ג' האותיות כדלעיל הם סוד ע"ב זקנים שהיו במדבר, ע' שנאספו ע"י משה ושניים, אלדד ומידד שהתנבאו במחנה שנאמר "וַיִּשָּׁאֲרוּ שְׁנֵי אֲנָשִׁים" (במדבר יא, כו) וְכוּ'. וְכֹלָּא אִצְטְרִיךְ וַדַּאי לְפוּם דַּרְגִּין רָזִין עִלָּאִין. והכל צריך ודאי לפי מדרגות הסודות העליונים.

>  אבן, סגול וסגולתא

וְהָא רַעֲיָא מְהֵימְנָא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' והנה משה הרועה הנאמן בא, פתח ואמר, רבי רבי הרמח"ל, וַדַּאי בְּשַׁעְתָּא דְּקָיְימוּ יִשְׂרָאֵל עַל טוּרָא (דף צה' עמוד ב') דְּסִינַי אִתְּמָר בְּהוּ בשעה שעמדו ישראל על הר סיני נאמר בהם "וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה" (שמות יט, ה). אִית סֶגּוֹל כְּגַוְנָא דָּא ֶ יש סגול כגון זה ֶ ,  וְאִית סְגוּלָה דָּא סְגוֹלְתָּא כְּגַוְנָא דָּא  ֒, ויש סגולה – זו סגולתא כגון זו: ֒, סֶגּוֹל מִסִּטְרָא דִּתְלַת אֲבָהָן סגול הוא מצד ג' אבות שהם חֶסֶד גְּבוּרָה תִּפְאֶרֶת, סְגוּלָה דָּא אַבָּא וְאִימָּא וְדַעַת דָּא מַזָּלָא דְּבֵיהּ אִתְכְּלִילוּ. סגולה זו אבא ואימא, ודעת היא בסוד המזלא שנכללו בה. וְרָזָא דָּא דִּכְדֵין סְלִקוּ יִשְׂרָאֵל לְדַרְגִין עִלָּאִין עַד אֲרִיךְ אַנְפִּין וַדַּאי. וסוד זה כאשר ישראל עלו למדרגות העליונות עד אריך אנפין ודאי, וּמִסִּטְרָא דָּא אֶתְיָהִיב לְהוּ אוֹרָיְתָא בְּקַדְמִיתָא, וּבָהּ לוּחוֹת הָאֶבֶן. ומצד זה ניתנה להם התורה בתחילה, ובה לוחות האבן.

> במתן תורה עלתה השכינה לכתר

תָּא חֲזֵי, דִּבְהַהוּא שַׁעֲתָא הֲווּ תְּרֵין מְאוֹרוֹת גְּדוֹלִים שַׁוְיָן כַּחֲדָא, וְעִם כָּל דָּא לָא אִשְׁתַּלִימַת מִלָּה. בוא וראה, באותה השעה שניתנה התורה היו שני המאורות – זו"ן, גדולים ושוים כאחד, ועם כל זה, לא נשלם הדבר. מַאי שְׁלִימוּ? אֶלָּא דְּיִשְׂרָאֵל הֲווּ צְרִיכִין לְאַקָּמָא שְׁלִימוּ כִּדְקָא יָאוּת. מהו השלמות? אלא ישראל היו צריכים להחזיק את השלמות כראוי, דִּשְׁכִינְתָּא כְּבָר סְלִיקַת עַד כֶּתֶר, וְאִשְׁתַּכְּחַת בְּשִׁקוּלָא חֲדָא בַּהֲדֵי בַּעְלָהּ. שהשכינה כבר עלתה עד לכתר, ונמצאה בהשוואה אחת עם ז"א בעלה. וְרָזָא דָּא כֶּתֶר, בֵּיהּ תְּרֵין מְאוֹרוֹת הַגְּדוֹלִים. וזה סוד כתר, שבו שני המאורות נקראים גדולים. אֲבָל מִסִּטְרָא דִּלְתַתָּא, הַמָּאוֹר הַגָּדוֹל הַמָּאוֹר הַקָּטֹן. אבל מצד של מטה כשלא עלתה לכתר יש מציאות של המאור גדול – ז"א, המאור הקטון – מלכות.  וּמִסִּטְרָא דָּא אִתְיְהִיבַת אוֹרָיְתָא בְּקַדְמִיתָא כְּמָה דַּאֲמִינָא. ומצד זה של מעלה, של הכתר, ניתנה התורה בתחילה כמו שנאמר.

> בזכות אכילת המן יכלו לקבל תורה בסוד הכתר

תָּא חֲזֵי, בְּגִין דָּא בוא וראה, בגלל זה לָא נִתְּנָה תּוֹרָה אֶלָּא לְאוֹכְלֵי הַמָּן (מכילתא בשלח יז) דִּכְתִיב בֵּיהּ  שנאמר בה "לְמַעַן אֲנַסֶּנּוּ הֲיֵלֵךְ בְּתוֹרָתִי" (שמות טז, ד) וְכוּ'. דְּנַהֲמָא מִסִּטְרָא דִּלְתַתָּא, בְּגִין כָּךְ נָפִיק מִגּוּפָא. שהלחם הוא מצד של מטה, הוא יוצא מסוד המלכות שהיא סוד הגוף ששייך בה מלאכה, אֲבָל מָן מִסִּטְרָא דִּלְעֵילָא דְּלֵית תָּמָן פְּסֹלֶת, בְּגִין כָּךְ נִבְלַע ברמ"ח אֵבָרִים. אבל מָן מצד של מעלה, אין בו פסולת, לכן נבלע ברמ"ח איברים ללא הפרשת פסולת, וּבְגִין דָּא מָן אִצְטְרִיךְ בְּקַדְמִיתָא, לְמֵיהַב אוֹרָיְתָא. לכן, בתחילה היו צריכים למן כדי לקבל התורה.

קישור לדף זוהר תניינא

תפילה תס"ג מתוך "תקט"ו תפילות"

תפילה תס"ג: תפילה להמשכת חיות הטל ואור החסד ליסוד, ומכוחו יתמתקו דיני המלכות.

אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. הֲרֵי צַדִּיק הוּא שָׁלוֹם, וְזֶה שֵׁם שֶׁלְּךָ, שֶׁבּוֹ וַיִּקְרָא לוֹ יְהֹוָה שָׁלוֹם, שֶׁהֲרֵי בְּ-ד' אוֹתִיּוֹת שֶׁל שִׁמְךָ הַקָּדוֹשׁ אַתָּה מְקָרֵב כָּל מַדְרְגוֹת קְדֻשָּׁתְךָ לִהְיוֹת אֶחָד, וְזֶה יְהוָֹ"ה אֶחָ"ד, שֶׁהוּא טַ"ל, שֶׁבּוֹ אַתָּה עָתִיד לְהַחֲיוֹת הַמֵּתִים. וְזֶה צַדִּיק שֶׁהוּא אֵבָר מֵת בְּשָׁעָה שֶׁנֶּאֱמַר, "כִּי יִפֹּל הַנֹּפֵל מִמֶּנּוּ". וּבְשָׁעָה שֶׁאַתָּה מֵקִים אוֹתוֹ בָּטַ"ל שֶׁל תְּחִיַּת הַמֵּתִים שֶׁהוּא יִחוּד, י"ג בְּרִיתוֹת שֶׁנִּכְרְתוּ בְּמִילָה, הוּא קָם מִנְּפִילָה שֶׁלּוֹ דִּכְתִיב, "כִּי שֶׁבַע יִפּוֹל צַדִּיק וְקָם", וּמִיָּד נֶאֱמַר בּוֹ, "רַב עוֹד יוֹסֵף בְּנִי חָי", וְזֶה, "וְרַב חֶסֶד" – רַב וַדַּאי. רִבּוּי שֶׁל חֶסֶד שֶׁעוֹמֵד לְמַתֵּק הַדִּינִים שֶׁל מנצפ"ך, מִיָּד נֶאֱמַר לְיִשְׂרָאֵל, "פְּרוּ וּרְבוּ" וְזֶה פ"ר שֶׁיּוֹצֵא מִן גִּימַטְרִיָּא "וְרַב חֶסֶד", וָחֶסֶד מִתְרַבֶּה בְּעוֹלָם, דִּכְתִיב, "אוֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט חֶסֶד יְהֹוָה מָלְאָה הָאָרֶץ".

רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים לְיִחוּדְךָ אָנוּ מְקַוִּים בֶּאֱמֶת, הָקֵם צַדִּיק בְּיִחוּדְךָ, וְחֶסֶד יִהְיֶה מֵאִיר בּוֹ, דִּכְתִיב, "וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם", וּכְתִיב, "יַחֵל יִשְׂרָאֵל אֶל יְהֹוָה כִּי עִם יְהֹוָה הַחֶסֶד וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת, וְהוּא יִפְדֶּה אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל עֲוֹנוֹתָיו". יְהֹוָה אַל תְּאַחַר, לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהֹוָה.