תיקוני זוהר תניינא | דף פא המשך תקונא תלתין ותמניא

תוכן הדף

יש ללחוץ על הטקסט הזה העריכה כדי לשנות את הטקסט הזה.

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית קולהע צופעט למרקוח איבן איף, ברומץ כלרשט מיחוצים. קלאצי צש בלי.

(דף פא' עמוד א') קָם אַבְרָהָם סָבָא חֲסִידָא פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה". בְּוַדַּאי בְּשַׁעְתָּא דְּעָאלוּ יִשְׂרָאֵל לְאַרְעָא כַּמָּה סִטְרִין אָחֲרָנִין מְסָאֲבִין הֲווּ מִזְדַּמְּנָן לְקִבְלַיְיהוּ לְקַטְרְגָא לְהוּ, בְּגִין כָּךְ יָד הַחֲזָקָה אִצְטְרִיכַת. וְרָזָא דְּמִלָּה "תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד" (שמות טו, טז) וְכוּ'. מַאי רָזָא? אֶלָּא תָּא חֲזֵי, עֶשֶׂר עֲמָמִין אִינוּן לָקֳבֵל עֶשֶׂר סְפִירָן. וְשֶׁבַע אִתְיְהִיבוּ בִּידַיְיהוּ דְּאִינוּן שֶׁבַע תַּתְאִין. תְּלָת עַד הָשַׁתָּא לָא אִתְמְסָרוּ בִּידַיְיהוּ, וְאִינּוּן תְּלָת קַדְמָאִין. כְּלָלָא דְּכֹלָּא אִיקְּרֵי כְנָעַן, וְדָא לָקֳבֵל תִּפְאֶרֶת, כְּלָלָא דְּכֹלָּא. בְּגִין כָּךְ אַרְעָא – אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אִתְקְרִיאַת, וְאֶרֶץ כְנָעַן דָּא לָקֳבֵל דָּא. וּבְשַׁעֲתָא דַּהֲווֹ עֲמָמִין אִלֵּין קָיְימִין בְּאַרְעָא, הֲווּ אֲחָדִין בַּהּ וְגָרְמִין לַהּ חֲשׁוּכָא. אֲבָל תָּא חֲזֵי, הָכָא רָזָא עִלָּאָה. דְּאַף עַל גַּב דְּאִינוּן הֲווּ קָיְימִין בַּהּ, אִיהִי לָא אִסְתָּאֲבַת בְּהוּ. דְּלָא אִסְתָּאֲבַת אַרְעָא אֶלָּא בְּחוֹבִין דְּיִשְׂרָאֵל. אֲבָל אִלֵּין, מְסָאֲבוּתָא דִּלְהוֹן אִתְדַּחֵי וְנָפִיק לְבַר. כְּגַוְנָא דְּאִתְדַּחְיָא הָשַׁתָּא בְּגָלוּתָא, דְּכַמָּה מֵאוּמִין יָתְבִין בַּהּ, וְעִם כָּל דָּא בְּעוֹבָדֵיהוֹן לָא אִסְתָּאֲבַת. אֶלָּא מְסָאֲבוּתָא דִּלְהוֹן אִתְדַּחְיָא לְבַר וְקָאִים תָּמָן.

תָּא חֲזֵי, בְּזִמְנָא דְּבָעָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאַעַבְרָא מֵאַרְעָא קַדִּישָׁא מְסָאֲבִין אִלֵּין, אִתְעָרַת יָד הַחֲזָקָה בְּתוּקְפָּא. וּכְדֵין כָּל חֲשׁוּכָא דְּאִתְחַשְׁכוּ דַּרְגִּין לְעֵילָא, בְּגִין חֲשׁוּכָא דְּאַרְעָא, (דף פא' עמוד ב') כֹּלָּא אִתְדַּחֵי מִקָּמָהּ וְנָפְלַת עַל רֵישַׁיְיהוּ לְאִתְאַבְּדָא בַּהּ. וְכָל מְסָאֲבוּתָא דִּלְהוֹן כְּגַוְנָא דָּא אִתְחַבְּרַת וְנָפְלַת עַל רֵישַׁיְיהוּ. וְדָא צִרְעָה דְּאִתְּמָר בַּהּ "וְגַם אֶת הַצִּרְעָה" (דברים ז, כ) וְכוּ'. וְרָזָא דְּמִלָּה "תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד" (שמות טו, טז). תִפֹּל מַמָּשׁ, דְּאִיתְדַּחְיַת מִלְעֵילָּא וְנָפְלַת עַל רֵישַׁיְיהוּ וּבָהּ אִתְאֲבִידוּ. וְצִרְעָה לָא עַבֲרְת אֶת הַיַּרְדֵּן דְּהָכִי מְסָאֲבוּתָא דִּלְהוֹן לְבַר קָאִים, וּמִתַּמָּן תְּפִיסַת לְהוּ וְאוֹבִידַת לְהוּ.

וְאִי תֵּימָא מַאי צִרְעָ"ה? אֶלָּא דָּא שס"ה, דְּאִתְּמָר בַּהּ שְׁמִ"י עִם י"ה שס"ה. וְדָא שְׂמָאלָא, רָזָא מִצְווֹת לֹא תַּעֲשֶׂה, דְּתָמָן אַתְקִיפוּ מְסָאֲבִין אִלֵּין וּמִתַּמָּן אִתְאֲבִידוּ. בְּמַאי? אֶלָּא "בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ" (שמות טו, טז). וְרָזָא דָּא שְׁמָא י"ה אִתְרַבֵּי בְּדַרְגוֹי, וְאִתְעָבִיד שַׁלְהֶבֶת יָ"הּ. בַּהּ "לֶהָבָה תְּלַהֵט רְשָׁעִים" (תהלים קו, יח). כְּדֵין "יִדְּמוּ כָּאָבֶן" (שמות טו, טז). מָאן אֶבֶן? אֶלָּא כָּאֶבֶן, כְּהַהִיא אֶבֶן יְדִיעָה וְדָא לִילִית אֶבֶן נֶגֶף, דִּכְדֵין אִתְבְּרַת אִיהִי דְּלָא לְמֵיקָם, וְאִינּוּן כְּגַוְנָא דִּילַהּ הָכִי אִתְבָּרוּ וְאִתְאֲבִידוּ. וְכָל דָּא "עַד יַעֲבֹר עַמְּךָ יְהֹוָה עַד יַעֲבֹר עַם זוּ קָנִיתָ" (שמות טו, טז). וְדָא וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה.

וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל, "יְהֹוָה יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד" (שמות טו, יח), אֵימָתַי? אֶלָּא בְּשַׁעְתָּא דְּקָיְימוּ בְּנַיְיחָא גּוֹ אַרְעָא, דִּכְתִיב "תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ" (שמות טו, יז).

ביאור נופת צופים

> אין ארץ ישראל נטמאת מהגויים הגרים בה ומאתריהם.

(דף פא' עמוד א') קָם אַבְרָהָם סָבָא חֲסִידָא פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' קם אברהם אבינו סבא חסידא, ואמר רבי רבי הרמח"ל "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה", בְּוַדַּאי בְּשַׁעְתָּא דְּעָאלוּ יִשְׂרָאֵל לְאַרְעָא כַּמָּה סִטְרִין אָחֲרָנִין מְסָאֲבִין הֲווּ מִזְדַּמְּנָן לְקִבְלַיְיהוּ לְקַטְרְגָא לְהוּ, בְּגִין כָּךְ יָד הַחֲזָקָה אִצְטְרִיכַת. בודאי בשעה שנכנסו ישראל לארץ, כמה סטרא אחרא טמאים, נערכו כנגדם לקטרג עליהם, בשל כך, הוצרכה היד החזקה, וסוד הדבר, וְרָזָא דְּמִלָּה "תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד" (שמות טו, טז) וְכוּ'. מַאי רָזָא? אֶלָּא תָּא חֲזֵי, עֶשֶׂר עֲמָמִין אִינוּן לָקֳבֵל עֶשֶׂר סְפִירָן. מה הסוד? אלא, בוא וראה. עשר עמים שהיו בארץ הם כנגד עשר ספירות. וְשֶׁבַע אִתְיְהִיבוּ בִּידַיְיהוּ דְּאִינוּן שֶׁבַע תַּתְאִין. שבעה עמים נתנו בידיהם כנגד שבע ספירות תחתונות מחסד ועד מלכות. תְּלָת עַד הָשַׁתָּא לָא אִתְמְסָרוּ בִּידַיְיהוּ, וְאִינּוּן תְּלָת קַדְמָאִין. שלושה, עד עכשיו לא נמסרו בידיהם, והם כנגד ג' ספירות עליונות. כְּלָלָא דְּכֹלָּא אִיקְּרֵי כְנָעַן, וְדָא לָקֳבֵל תִּפְאֶרֶת, כְּלָלָא דְּכֹלָּא. כללות כולם נקרא כנען, והוא כנגד מדרגת תפארת – כללות כל הגוף. בְּגִין כָּךְ אַרְעָא – אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אִתְקְרִיאַת, וְאֶרֶץ כְנָעַן דָּא לָקֳבֵל דָּא. לכן, נקראת הארץ ארץ ישראל, שישראל הוא כנגד התפארת, וכנגדו נקרא הארץ כנען שהיא הקליפה שעומדת כנגד הקדושה – זה כנגד זה. וּבְשַׁעֲתָא דַּהֲווֹ עֲמָמִין אִלֵּין קָיְימִין בְּאַרְעָא, הֲווּ אֲחָדִין בַּהּ וְגָרְמִין לַהּ חֲשׁוּכָא. ובשעה שהיו העמים האלה נמצאים בארץ, היו אוחזים בה וגורמים לה להיחשך. אֲבָל תָּא חֲזֵי, הָכָא רָזָא עִלָּאָה. אבל, בוא וראה, כאן יש סוד עליון. דְּאַף עַל גַּב דְּאִינוּן הֲווּ קָיְימִין בַּהּ, אִיהִי לָא אִסְתָּאֲבַת בְּהוּ. דְּלָא אִסְתָּאֲבַת אַרְעָא אֶלָּא בְּחוֹבִין דְּיִשְׂרָאֵל. אף על גב שהם גרים בארץ, היא לא מטמאת מהם, שלא נטמאת הארץ אלא רק בגלל עוונתיהם של ישראל. אֲבָל אִלֵּין, מְסָאֲבוּתָא דִּלְהוֹן אִתְדַּחֵי וְנָפִיק לְבַר. אבל אלא העמים, הטומאה שלהם נדחית ויוצאת לחוץ. כְּגַוְנָא דְּאִתְדַּחְיָא הָשַׁתָּא בְּגָלוּתָא, כמו שנדחית עכשיו בזמן הגלות, ולמרות שהם גרים בה, והקימו עליה את כל בניניהם – היא לא נטמאת בגללם. דְּכַמָּה מֵאוּמִין יָתְבִין בַּהּ, וְעִם כָּל דָּא בְּעוֹבָדֵיהוֹן לָא אִסְתָּאֲבַת. שכמה מאומות והדתות יושבים בה, ועל כל זה, לא נטמאת ממעשיהם ופולחנם, אֶלָּא מְסָאֲבוּתָא דִּלְהוֹן אִתְדַּחְיָא לְבַר וְקָאִים תָּמָן. אלא הטומאה שלהם נדחית לחוץ ועומדת שם.

> היד החזקה תיטול מהטומאה את כוחה – כתוספת כוח, ותאבדם.

תָּא חֲזֵי, בְּזִמְנָא דְּבָעָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְאַעַבְרָא מֵאַרְעָא קַדִּישָׁא מְסָאֲבִין אִלֵּין, אִתְעָרַת יָד הַחֲזָקָה בְּתוּקְפָּא. בוא וראה, בזמן שרצה הקב"ה להעביר מהארץ הקדשוה את הטומאים האלה, התעוררה היד החזקה בתוקף גדול, וּכְדֵין כָּל חֲשׁוּכָא דְּאִתְחַשְׁכוּ דַּרְגִּין לְעֵילָא, בְּגִין חֲשׁוּכָא דְּאַרְעָא, (דף פא' עמוד ב') כֹּלָּא אִתְדַּחֵי מִקָּמָהּ וְנָפְלַת עַל רֵישַׁיְיהוּ לְאִתְאַבְּדָא בַּהּ. ואז, כל חושך, שנחשכו המדרגות למעלה – בגין חשכות הארץ, הכולם נדחה מלפני גילוי תוקפה של היד החזקה ונפלה על ראשיהם לאבדם, וְכָל מְסָאֲבוּתָא דִּלְהוֹן כְּגַוְנָא דָּא אִתְחַבְּרַת וְנָפְלַת עַל רֵישַׁיְיהוּ. וכל הטומאה שלהם כענין זה, התחברה לדין הקשה של היד החזקה ונפלה על ראשיהם של הסטרא אחרא, וְדָא צִרְעָה דְּאִתְּמָר בַּהּ וזה סוד בצרעה שנאמר בה "וְגַם אֶת הַצִּרְעָה" (דברים ז, כ) וְכוּ'. וְרָזָא דְּמִלָּה  וסוד הדבר "תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד" (שמות טו, טז). תִפֹּל מַמָּשׁ, דְּאִיתְדַּחְיַת מִלְעֵילָּא וְנָפְלַת עַל רֵישַׁיְיהוּ וּבָהּ אִתְאֲבִידוּ. תִפֹּל ממש, שנדחתה מהמדרגות העליונות ונפלה על ראשיהם ובה נאבדו, וְצִרְעָה לָא עַבֲרְת אֶת הַיַּרְדֵּן דְּהָכִי מְסָאֲבוּתָא דִּלְהוֹן לְבַר קָאִים, וּמִתַּמָּן תְּפִיסַת לְהוּ וְאוֹבִידַת לְהוּ. והצרעה לא עברה את הירדן שכך הטומאה שלהם עומדת חוץ לארץ הקדושה, ומשם היא תופסת בם ומכלה אותם.

> צרע"ה, בסוד שס"ה דינים המכלים את אבן נגף.

וְאִי תֵּימָא מַאי צִרְעָ"ה? אֶלָּא דָּא שס"ה, דְּאִתְּמָר בַּהּ שְׁמִ"י עִם י"ה שס"ה. ואם תשאל מהי צרע"ה? אלא היא בגימ' שס"ה, שנאמר בה סוד חשבון שמ"י עם י"ה של שם הוי"ה ב"ה עולה שס"ה, וְדָא שְׂמָאלָא, רָזָא מִצְווֹת לֹא תַּעֲשֶׂה, דְּתָמָן אַתְקִיפוּ מְסָאֲבִין אִלֵּין וּמִתַּמָּן אִתְאֲבִידוּ. וזה כנגד צד שמאל, קו הדין, וסוד שס"ה מצוות לא תעשה העומדות כשס"ה גדרות בפני הנחשים שמנינם שס"ה ומשם, מצד הדינים קיבלו אותם הטמאים האלה את כוחם, ומשם גם יאבדו. בְּמַאי? אֶלָּא "בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ" (שמות טו, טז). וְרָזָא דָּא שְׁמָא י"ה אִתְרַבֵּי בְּדַרְגוֹי, וְאִתְעָבִיד שַׁלְהֶבֶת יָ"הּ. וזה סוד שם י"ה המתגדל במדרגותיו, ונעשה שלהבת י"ה, בו נאמר בַּהּ "לֶהָבָה תְּלַהֵט רְשָׁעִים" (תהלים קו, יח). כְּדֵין ואז נאמר באותם הטמאים "יִדְּמוּ כָּאָבֶן" (שמות טו, טז). מָאן אֶבֶן? אֶלָּא כָּאֶבֶן, כְּהַהִיא אֶבֶן יְדִיעָה וְדָא לִילִית אֶבֶן נֶגֶף, דִּכְדֵין אִתְבְּרַת אִיהִי דְּלָא לְמֵיקָם, וְאִינּוּן כְּגַוְנָא דִּילַהּ הָכִי אִתְבָּרוּ וְאִתְאֲבִידוּ. מהי אבן? אלא אומר הכתוב כָּאֶבֶן, כאותה אבן נגף ידועה, היא לילי' אבן נגף, ואז היא תשבר לצמיתות שלא על מנת לקום שוב, וכענין זה, כך ישברו ויאבדו של הצדדים הטמאים. וכל זה, וְכָל דָּא "עַד יַעֲבֹר עַמְּךָ יְהֹוָה עַד יַעֲבֹר עַם זוּ קָנִיתָ" (שמות טו, טז). וְדָא וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה.

> מנוחת הנשמות וחזרה למקורן בשוב ישראל לארצם

וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל, "יְהֹוָה יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד" (שמות טו, יח). אֵימָתַי? אֶלָּא בְּשַׁעְתָּא דְּקָיְימוּ בְּנַיְיחָא גּוֹ אַרְעָא, אימתי? בשעה שיעמדו במנוחה בתוך הארץ, שנאמר, דִּכְתִיב "תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ" (שמות טו, יז).

תיקון ליל שבועות השלם

התיקון היחיד שנערך בדיוק כפי שעשה אותו האר"י הקדו"ש והוראותיו