Skip to content

תיקוני זוהר תניינא | דף צד תקונא ארבעין וארבע

תוכן הדף

השכינה עולה למעלה כדי להמשיך חיים למשיח בן יוסף שלא ימות

א', בסוד אחד, בסוד י"ד, בסוד שם ב"ן

 

(דף צד' עמוד א') שֶׁמֶשׁ" (תהלים עב, יז)? אֶלָּא דָּא מֹשֶׁה דְּאִתְּמָר בֵּיהּ 'פְּנֵי מֹשֶׁה כִּפְנֵי חַמָּה' (ב"ב עה). רָזָא דְּמִלָּה "זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם… וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָם אָדָם בְּיוֹם הִבָּרְאָם" (בראשית ה, ב). וְרָזָא דָּא ן' פְּשׁוּטָה, דְּכַר וְנוּקְבָּא מִסִּטְרָא דְּאָרִיךְ אַנְפִּין, לְאִתְקַיְּימָא כֹּלָּא בְּיִחוּדָא חֲדָא לְעָלְמִין. וְדָא תִּיקּוּנָא דְּיִתְתַּקַּן בְּזִמְנָא דְּמַלְכָּא מְשִׁיחָא. אֲבָל לְבָתַר "כִּי מֵאִישׁ לֻקְחָה זֹּאת" (בראשית ב, כג). כְּדֵין אִתְּמָר בַּהּ כַּלַּת מֹשֶׁה דְּאָתְיַת לְזִמְנִין. וּבָהּ "וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה" (שמות כה, ב) לְאַהַדְרָא לַהּ לִבְעֲלָהּ, דְּאִתְּמָר בַּהּ 'בָּעַל אֲבֵדָה מְחַזֵּר עַל אֲבֵדָתוֹ' (קידושין ב). בְּגִין כָּךְ "לִפְנֵי שֶׁמֶשׁ יִנּוֹן שְׁמוֹ" (תהלים עב, יז), דְּתִיקּוּנָא דְּמָשִׁיחַ אִזְדַּמַּן בְּקַדְמִיתָא. וְכֹלָּא בְּרָזָא דְּנ', נ' פְּלָאוֹת.

בְּהַהוּא זִמְנָא "יַעַנְךָ יְהֹוָה בְּיוֹם צָרָה" (תהלים כ, ב) לְשֵׁיזָבָא מָּשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף מִמּוֹתָא. "יִשְׁלַח עֶזְרְךָ מִקֹּדֶשׁ" (תהלים כ, ג) דָּא שְׁכִינְתָּא דְּסָלְקַת לְאַיְתָאָה לֵיהּ חַיִּים מִלְעֵילָּא מִסִּטְרָא דְּחַיֵּי עִלָאֵי, וְרָזָא קֹדֶשׁ. וְכֹלָּא בְּתִיקּוּנָא לְפוּם דַּרְגִּין אִתְמְשַׁךְ. בְּגִין כָּךְ "וּמִצִּיּוֹן יִסְעָדֶךָּ" (שם) דָּא צַדִּיק מָּשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף. כְּדֵין "יִזְכֹּר כָּל מִנְחֹתֶךָ" (תהלים כ, ד) לְאִתְתַּקְּנָא נוּקְבָא בִּדְכוֹרָא וּבְהַאי יִשְׁתְּזִיב. "וְעוֹלָתְךָ" דָּא שְׁכִינְתָּא דְּסָלְקַת מִגָּלוּתָא. "יְדַשְּׁנֶה" בְּה' אוֹר דִּימִינָא. כְּדֵין "נְרַנְּנָה בִּישׁוּעָתֶךָ" (תהלים כ, ו) (דף צד' עמוד ב')  בְּחֶדְוָתָא שְׁלִים וְלָא בְּבִכְיָהּ. בְּגִין "עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי הוֹשִׁיעַ יְהֹוָה מְשִׁיחוֹ" (תהלים כ, ז). וּבְמַתַּן תּוֹרָה לוּחוֹת הָאֶבֶן ה"ה יְמִינָא וּשְׂמָאלָא כַּחֲדָא. וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי "אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה" (תהלים קיח, כב), ב"ן וַדַּאי, יְמִינָא וּשְׂמָאלָא כַּחֲדָא. כְּדֵין "הִיא נִפְלָאת בְּעֵינֵינוּ" (תהלים קיח, כג), בְּגִין נ' פְּלָאוֹת, דְּתָמָן סַלְקַת וְאַיְתִיאַת חַיֵּי לְתַתָּא כְּמָה דְּאִתְּמָר:

 

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא אַרְבְּעִין וְאַרְבַּע

וְהָא אַבְרָהָם סָבָא חֲסִידָא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דברים לד, יב), אִלֵּין עֶשֶׂר אֲמִירָן ה' לִימִינָא וְה' לִשְׂמָאלָא בְּשֵׁם ב"ן וַדַּאי ה"ה. הָכָא רָזָא "אַף יָדִי יָסְדָה אֶרֶץ וִימִינִי טִפְּחָה שָׁמָיִם" (ישעיהו מח, יג). וְרָזָא דָּא "וְהָיוּ לַאֲחָדִים בְּיָדֶךָ" (יחזקאל לז, יז). דְּשֵׁם ב"ן בֵּיהּ "וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה" (ישעיהו ל, כו) דְּמִיּלּוי אִיהוּ כַּפָּשׁוּט כ"ו כ"ו. וְא' אִיהִי אֶחָד, א' וְאֶחָ"ד הָא י"ד. בְּגִין כָּךְ "לַאֲחָדִים בְּיָדֶךָ" (יחזקאל לז, יז). וְא' אִיהִי י'ו'י' וְדָא כ"ו, תְּרֵין זִמְנִין אֶחָד. וּתְרֵין יָדִין אִינוּן יָד בְּמִילוֹי יָד בְּפָשׁוּט. וְאִינּוּן יָד הַגְּדוֹלָה יָד הַחֲזָקָה – יְמִינָא וּשְׂמָאלָא. כָּל יָד תְּרֵין זִמְנִין

ביאור נופת צופים

(דף צד' עמוד א')  [אִי תֵּימָא מַאי "לִפְנֵי] שֶׁמֶשׁ" (תהלים עב, יז)? אֶלָּא דָּא מֹשֶׁה דְּאִתְּמָר בֵּיהּ ואם תשאל מהו "לפני שמש"? אלא זה משה שנאמר בו 'פְּנֵי מֹשֶׁה כִּפְנֵי חַמָּה' (ב"ב עה). רָזָא דְּמִלָּה וסוד הדבר "זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם… וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָם אָדָם בְּיוֹם הִבָּרְאָם" (בראשית ה, ב). וְרָזָא דָּא ן' פְּשׁוּטָה, דְּכַר וְנוּקְבָּא מִסִּטְרָא דְּאָרִיךְ אַנְפִּין, לְאִתְקַיְּימָא כֹּלָּא בְּיִחוּדָא חֲדָא לְעָלְמִין. וסוד זה ן' פשוטה, והיא אותה נו"ן כדלעיל המתפרשת עתה בסוד ן' פשוטה, שצורתה רומזת להמשכת השפע מהראש ועד לסוף, זכר ונקבה מצד אריך אנפין שבו נמצאים זכר נוקבה כאחד. לקיים הכל ביחוד אחד לעולם. וְדָא תִּיקּוּנָא דְּיִתְתַּקַּן בְּזִמְנָא דְּמַלְכָּא מְשִׁיחָא. וזה התיקון יתוקן בזמן של מלך המשיח, אֲבָל לְבָתַר אבל אחר כך "כִּי מֵאִישׁ לֻקְחָה זֹּאת" (בראשית ב, כג), כְּדֵין אִתְּמָר בַּהּ כַּלַּת מֹשֶׁה דְּאָתְיַת לְזִמְנִין. ואז תקרא השכינה "כלת משה" שהיא באה לפרקים, וּבָהּ "וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה" (שמות כה, ב) לְאַהַדְרָא לַהּ לִבְעֲלָהּ, דְּאִתְּמָר בַּהּ להשיבה לבעלה, שנאמר בה 'בָּעַל אֲבֵדָה מְחַזֵּר עַל אֲבֵדָתוֹ' (קידושין ב). בְּגִין כָּךְ לכן נאמר "לִפְנֵי שֶׁמֶשׁ יִנּוֹן שְׁמוֹ" (תהלים עב, יז), דְּתִיקּוּנָא דְּמָשִׁיחַ אִזְדַּמַּן בְּקַדְמִיתָא. וְכֹלָּא בְּרָזָא דְּנ', נ' פְּלָאוֹת. שבתחילה מזדמן תיקון ע"י המשיח, והכל בסוד ה-נ', נ' פלאות.

> השכינה עולה למעלה כדי להמשיך חיים למשיח בן יוסף שלא ימות

בְּהַהוּא זִמְנָא באותו הזמן נאמר "יַעַנְךָ יְהֹוָה בְּיוֹם צָרָה" (תהלים כ, ב) לְשֵׁיזָבָא מָּשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף מִמּוֹתָא. להציל את משיח בן יוסף ממיתה. "יִשְׁלַח עֶזְרְךָ מִקֹּדֶשׁ" (תהלים כ, ג) דָּא שְׁכִינְתָּא דְּסָלְקַת לְאַיְתָאָה לֵיהּ חַיִּים מִלְעֵילָּא מִסִּטְרָא דְּחַיֵּי עִלָאֵי, וְרָזָא קֹדֶשׁ. זו השכינה שתעלה להביא לו למב"י חיים מלמעלה מצד החיים העליונים של החכמה – בסוד קדש ומתגלים בבינה. וְכֹלָּא בְּתִיקּוּנָא לְפוּם דַּרְגִּין אִתְמְשַׁךְ. והכל בתיקונים הנמשכים לפי המדרגות, לכן אמר בְּגִין כָּךְ "וּמִצִּיּוֹן יִסְעָדֶךָּ" (שם) ציון דָּא צַדִּיק מָּשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף. כְּדֵין ואז "יִזְכֹּר כָּל מִנְחֹתֶךָ" (תהלים כ, ד) לְאִתְתַּקְּנָא נוּקְבָא בִּדְכוֹרָא וּבְהַאי יִשְׁתְּזִיב. לתקן הנקבה בזכר ובזה ניצל מב"י. "וְעוֹלָתְךָ" דָּא שְׁכִינְתָּא דְּסָלְקַת מִגָּלוּתָא ועולתך זו השכינה שעולה ויוצאת מהגלות. "יְדַשְּׁנֶה" בְּה' אוֹר דִּימִינָא והיא תדושן בה' אור שהם החסדים העליונים שמצד הימין. כְּדֵין "נְרַנְּנָה בִּישׁוּעָתֶךָ" (תהלים כ, ו) (דף צד' עמוד ב')  בְּחֶדְוָתָא שְׁלִים וְלָא בְּבִכְיָהּ בשמחה שלמה ולא בבכיה, בגלל בְּגִין "עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי הוֹשִׁיעַ יְהֹוָה מְשִׁיחוֹ" (תהלים כ, ז). וּבְמַתַּן תּוֹרָה לוּחוֹת הָאֶבֶן ה"ה – יְמִינָא וּשְׂמָאלָא כַּחֲדָא ימין ושמאל כאחד. וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי ולעתיד לבא "אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה" (תהלים קיח, כב), ב"ן וַדַּאי אבן מצד שם יוד ה"ה וו ה"ה כמבואר בדף הקודם, יְמִינָא וּשְׂמָאלָא כַּחֲדָא ימין ושמאל כאחד. ואז יאמר בה כְּדֵין "הִיא נִפְלָאת בְּעֵינֵינוּ" (תהלים קיח, כג), בְּגִין באותו הסוד של נ' פְּלָאוֹת הנמשכים אליה מהבינה, דְּתָמָן סַלְקַת וְאַיְתִיאַת חַיֵּי לְתַתָּא כְּמָה דְּאִתְּמָר: שעולה לשם להמשיך חיים למטה כמו שנאמר.

 

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא אַרְבְּעִין וְאַרְבַּע

> א', בסוד אחד, בסוד י"ד, בסוד שם ב"ן

וְהָא אַבְרָהָם סָבָא חֲסִידָא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' והנה אברהם אבינו סבא חסידא בא, פתח ואמר, רבי רבי הרמח"ל, "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דברים לד, יב), אִלֵּין עֶשֶׂר אֲמִירָן ה' לִימִינָא וְה' לִשְׂמָאלָא בְּשֵׁם ב"ן וַדַּאי ה"ה. אלו עשר הדיברות, כמבואר לעיל והם ה' דיברות לימין וה' דיברות לשמאל ורמוזים בההין של שם בן יו" ה"ה ו"ו ה"ה, באופן שהם כלולים אחד בשני, ימין בשמאל ושמאל בימין. הָכָא רָזָא וכאן סוד "אַף יָדִי יָסְדָה אֶרֶץ וִימִינִי טִפְּחָה שָׁמָיִם" (ישעיהו מח, יג) ארץ ושמים מצד שמאל וימין. וְרָזָא דָּא וזה סוד "וְהָיוּ לַאֲחָדִים בְּיָדֶךָ" (יחזקאל לז, יז) שנכללים אחד בשני להיות אחד. דְּשֵׁם ב"ן בֵּיהּ שהוא גם שם השכינה הנקראת בשם ירח ובה נאמר שתהיה בגדלות ובקומה של ז"א "וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה" (ישעיהו ל, כו) דְּמִיּלּוי אִיהוּ כַּפָּשׁוּט כ"ו כ"ו שם בן הוא שם יהו"ה במילוי ההי"ן, ועולה בגימ' ב"ן, מכאן ששורשו גימ' כ"ו, והמילוי שלו גם כן גימ' כ"ו. וְא' אִיהִי אֶחָד, א' וְאֶחָ"ד הָא י"ד. סוד האות א' היא אחד המעידה על אחדות הבורא והיא בפשטות עולה בגימ' 1. אח"ד גימ' י"ג, והוא הסוד של הא' בהתפשטות, וחיבורם א' ו-י"ג עולה י"ד וזה סוד האיחוד להיות אחד, לכן בְּגִין כָּךְ "לַאֲחָדִים בְּיָדֶךָ" (יחזקאל לז, יז). וְא' אִיהִי י'ו'י' וְדָא כ"ו, תְּרֵין זִמְנִין אֶחָד. ועוד, גוף האות א' מורכב מאותיות י'ו'י', ובגימ' עולה כ"ו כמנין שם הוי"ה, וכן פעמים אח"ד, וּתְרֵין יָדִין אִינוּן יָד בְּמִילוֹי יָד בְּפָשׁוּט ב' אותיות א' בכתיבת י'ו'י, הם ב' כ"ו שבשם ב"ן בסוד הפשוט והמילוי. כל אחת מהאותיות א' עצמן – הן בסוד י"ד כמבואר לעיל. אם כן, שני הידים הם כנגד א' אחת שעולה כ"ו בפשוט של שם ב"ן, וא' אחת שעולה כ"ו כנגד המלוי של שם ב"ן וְאִינּוּן וב' הידים הן "יָד הַגְּדוֹלָה" "יָד הַחֲזָקָה" – יְמִינָא וּשְׂמָאלָא. כָּל יָד תְּרֵין זִמְנִין

תיקון ליל שבועות השלם

התיקון היחיד שנערך בדיוק כפי שעשה אותו האר"י הקדו"ש והוראותיו