תיקון היחוד היומי
תיקוני זוהר קדמאה רשב"י - דא בשירותא
(דף נו ע"א) תְּלַת גִּלְגּוּלִין דִּילָהּ אִינוּן תְּלַת אֲבָהָן, דַּעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "הֶן כָּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵל פַּעֲמַיִם שָׁלוֹשׁ עִם גָּבֶר" (איוב לג, כט), אִיהִי יְשׁוּעָה דִילֵיהּ, גְּאוּלָה דִילֵיהּ, בְּגִין דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לֵית לֵיהּ רְשׁוּתָא לְאַפָּקָא מִן גָּלוּתָא, עַד דְּאִיהִי נָפְקַת עִמֵּיהּ, הִיא נְבוּאָה דִילֵיהּ, נְבוּאָה כְלִילָא שִׁית דַּרְגִין מִסִּטְרָא דְאָת ו' דְּאִיהִי עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, וְאִיהִי חֲלוֹם אֶחָד מִשִּׁתִּין בִּנְבוּאָה, וּמַאי שִׁתִּין אֶלָּא לֵית שֵׂיבָ"ה פְּחוּתָה מִשִּׁתִּין, וְדָא יִשְׂרָאֵל סָבָא, דְסָלִיק בְּאָת ו' שִׁית זִמְנִין עֶשֶׂר דְּאִיהוּ שִׁתִּין.
וְאִיהִי יִרְאָה מִסִּטְרָא דִשְׂמָאלָא, אַהֲבָה מִסִּטְרָא דִימִינָא, וְאִיהִי תוֹרָה מִסִּטְרָא דְעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, וְאִיהִי אָנֹכִי מִסִּטְרָא דְאִימָּא עִלָּאָה דַאֲחִידָא בִימִינָא, בְּגִין דְאָנֹכִ"י אִיהוּ כִסֵּ"א בְחוּשְׁבָּן, וְאִתְּמַר בֵּיהּ "וְהוּכַן בַּחֶסֶד כִּסֵּא" (ישעיהו טז, ה), וַעֲלָהּ אִתְּמַר "לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי" (שמות כ, ב), מִסִּטְרָא דְסמא"ל וְנָחָשׁ דְּאִינוּן אֱלֹהִים אֲחֵרִים.
וְאִיהִי פֶּסַח מִסִּטְרָא דִימִינָא, וְאִיהִי רֹאשׁ הַשָּׁנָה מִסִּטְרָא דִשְׂמָאלָא, וְאִיהִי מַצָּה פְּרוּסָה מִסִּטְרָא דִשְׂמָאלָא, וְאִיהִי מַצָּה שְׁלֵמָה מִסִּטְרָא דִימִינָא, בְּגִין דְּסִטְרָא דְצָפוֹן לַאו אִיהוּ שְׁלִים, וּבְגִין דָּא "מִצָּפוֹן תִּפָּתַח הָרָעָה" (ירמיהו א, יד), וְהִיא מִצְוָה בְּאָת ו' מִסִּטְרָא דְעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא.
וְאִיהִי שָׁבוּעוֹת מִסִּטְרָא דְעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, שִׁבְעָה שָׁבוּעוֹת וַדַּאי אִית בְּהוֹן "שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת" (ויקרא כג, טו), וּבְהוֹן מ"ט יוֹמִין, כְּחוּשְׁבַּן מ"ט אַתְוָון דִּקְרִיאַת שְׁמַע, דְּאִינוּן "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל" (דברים ו, ד) וְכוּ', 'בָּרוּךְ שֵׁם' וְכוּ'. בְּיוֹמָא דְחַמְשִׁין שַׁרְיָא שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה בָּהּ, וְאִתְקְרִיאַת מַתַּן תּוֹרָה, וְעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא אִיהוּ תוֹרָה דְאִתְיְיהִיבַת בְּחַמְשִׁין יוֹמִין דְּשָׁבוּעוֹת, וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר 'בֶּן חֲמִשִּׁים לְזִקְנָה', בְּהַהִיא דְאִתְּמַר בָּהּ "כִּי זָקְנָה אִמֶּךָ" (משלי כג, כב), וַעֲלָהּ אִתְּמַר "כִּי אִם לַבִּינָה תִקְרָא" (משלי ב, ג), בְּגִין דְּאִיהִי ה' וְסָלְקָא בְּאָת י' לְחַמְשִׁין חָמֵשׁ זִמְנִין עֶשֶׂר, וַעֲלָהּ אִתְּמַר 'בֶּן חֲמִשִּׁים לְזִקְנָה', בְּהַהִיא דְאִתְּמַר "וְאַל תָּבוּז כִּי זָקְנָה אִמֶּךָ" (משלי כג, כב).
וְזִמְנִין אִתְקְרִיאַת ם' סְתִימָא, וְאִתְּמַר בָּהּ 'בֶּן אַרְבָּעִים לַבִּינָה', בְּשׁוּתָּפָא דְאָת י' אִתְקְרִיאַת אַרְבָּעִים, וְאִיהִי עָלְמָא דְאָתֵי דְלֵית בֵּיהּ אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, וְכַד סָלִיק מֹשֶׁה לְגַבָּהּ אִתְּמַר בֵּיהּ "וַיְהִי מֹשֶׁה בָּהָר אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה" (שמות כד, יח) וְגוֹ'.
מַתַּן תּוֹרָה דָא שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה, וַעֲלָהּ אִתְּמַר 'יִשְׂמַח מֹשֶׂה בְּמַתְּנַת חֶלְקוֹ', בְּגִין דְּאִיהִי דוּגְמָא דְעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, וְעוֹד 'שָׁבוּעוֹת' עַל שֵׁם "מַלֵּא שְׁבֻעַ זֹאת וְנִתְּנָה לְךָ גַּם אֶת זֹאת" (בראשית כט, כז), "מַלֵּא שְׁבֻעַ זֹאת" דָּא שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ "כִּי יָד עַל כֵּס יָהּ" (שמות יז, טז), "וְנִתְּנָה לְךָ גַּם אֶת זֹאת" (שם) דָּא שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה ה' זְעִירָא, "מַלֵּא" דְכֹלָּא עִלָּאָה וְתַתָּאָה דָא ו', אִיהוּ מַלֵּא י"ה לְעֵילָא, דְּאִיהִי מְלֵיאָ"ה אֱלֹהִי"ם, וַעֲלָהּ אִתְּמַר "אֲנִי מְלֵאָה הָלַכְתִּי" (רות א, כא), "מְלֵאָה הָלַכְתִּי" לְטוּרָא דְסִינַי, וּבְגָלוּתָא "וְרֵיקָם הֱשִׁיבַנִי יְהֹוָה" (רות א, כא) וְאִיהוּ מָלֵא ה', וּבָהּ "מָלְאָה הָאָרֶץ קִנְיָנֶךָ" (תהלים קד, כד).
במידה ויש שמות שמופיעים בצבע אדום, או שמות שמכילים גרשיים כדוגמת יאהדונה"י -> אין להוציא אותם בפה – אלא רק לקרא בעינים
(דף נו ע"א) תְּלַת גִּלְגּוּלִין דִּילָהּ אִינוּן תְּלַת אֲבָהָן, דַּעֲלַיְיהוּ אִתְּמַר "הֶן כָּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵל פַּעֲמַיִם שָׁלוֹשׁ עִם גָּבֶר" (איוב לג, כט), שְׁלֹשֶׁת הַגִּלְגּוּלִים שֶׁלָּהּ הֵם שְׁלֹשֶׁת הָאָבוֹת, שֶׁעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר הֶן כָּל אֵלֶּה יִפְעַל אֵ"ל פַּעֲמַיִם שָׁלוֹשׁ עִם גָּבֶר, אִיהִי יְשׁוּעָה דִילֵיהּ, גְּאוּלָה דִילֵיהּ, בְּגִין דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לֵית לֵיהּ רְשׁוּתָא לְאַפָּקָא מִן גָּלוּתָא, עַד דְּאִיהִי נָפְקַת עִמֵּיהּ, הִיא הַיְשׁוּעָה שֶׁלּוֹ, הַגְּאֻלָּה שֶׁלּוֹ, מִשּׁוּם שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵין לוֹ רְשׁוּת לָצֵאת מִן הַגָּלוּת עַד שֶׁהִיא יוֹצֵאת עִמּוֹ, הִיא נְבוּאָה דִילֵיהּ, נְבוּאָה כְלִילָא שִׁית דַּרְגִין מִסִּטְרָא דְאָת ו' דְּאִיהִי עַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, הִיא הַנְּבוּאָה שֶׁלּוֹ, הַנְּבוּאָה כְלוּלָה שֵׁשׁ דְּרָגוֹת מִצַּד שֶׁל הָאוֹת ו' שֶׁהִיא הָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי, וְאִיהִי חֲלוֹם אֶחָד מִשִּׁתִּין בִּנְבוּאָה, וּמַאי שִׁתִּין? וְהִיא חֲלוֹם אֶחָד מִשִּׁשִּׁים שֶׁל נְבוּאָה, וּמַה זֶּה שִׁשִּׁים? אֶלָּא לֵית שֵׂיבָ"ה פְּחוּתָה מִשִּׁתִּין, וְדָא יִשְׂרָאֵל סָבָא, דְסָלִיק בְּאָת ו' שִׁית זִמְנִין עֶשֶׂר דְּאִיהוּ שִׁתִּין. אֶלָּא אֵין שֵׂיבָ"ה (שֵׁנָה) פְּחוּתָה מִשִּׁשִּׁים, וְזֶה יִשְׂרָאֵל סָבָא שֶׁעוֹלֶה בָאוֹת ו', שֵׁשׁ פְּעָמִים עֶשֶׂר שֶׁהוּא שִׁשִּׁים.
וְאִיהִי יִרְאָה מִסִּטְרָא דִשְׂמָאלָא, אַהֲבָה מִסִּטְרָא דִימִינָא, וְאִיהִי תוֹרָה מִסִּטְרָא דְעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, וְהִיא יִרְאָה מִצַּד הַשְּׂמֹאל, אַהֲבָה מִצַּד הַיָּמִין, וְהִיא תוֹרָה מִצַּד הָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי, וְאִיהִי אָנֹכִי מִסִּטְרָא דְאִימָּא עִלָּאָה דַאֲחִידָא בִימִינָא, בְּגִין דְאָנֹכִ"י אִיהוּ כִסֵּ"א בְחוּשְׁבָּן, וְהִיא אָנֹכִי מִצַּד הָאֵם הָעֶלְיוֹנָה שֶׁאֲחוּזָה בְיָמִין, מִשּׁוּם שֶׁאָנֹכִ"י הוּא כִסֵּ"א בְּחֶשְׁבּוֹן, וְאִתְּמַר בֵּיהּ "וְהוּכַן בַּחֶסֶד כִּסֵּא" (ישעיהו טז, ה), וַעֲלָהּ אִתְּמַר "לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי" (שמות כ, ב), וְנֶאֱמַר בּוֹ וְהוּכַן בַּחֶסֶד כִּסֵּא, וְעָלֶיהָ נֶאֱמַר לֹא יִהְיֶה אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי, מִסִּטְרָא דְסמא"ל וְנָחָשׁ דְּאִינוּן אֱלֹהִים אֲחֵרִים מֵהַצַּד שֶׁל סמא"ל וְנָחָשׁ, שֶׁהֵם אֱלֹהִים אֲחֵרִים. וְאִיהִי פֶּסַח מִסִּטְרָא דִימִינָא, וְאִיהִי רֹאשׁ הַשָּׁנָה מִסִּטְרָא דִשְׂמָאלָא, וְאִיהִי מַצָּה פְּרוּסָה מִסִּטְרָא דִשְׂמָאלָא, וְאִיהִי מַצָּה שְׁלֵמָה מִסִּטְרָא דִימִינָא, וְהִיא פֶסַח מִצַּד הַיָּמִין, וְהִיא רֹאשׁ הַשָּׁנָה מִצַּד הַשְּׂמֹאל, וְהִיא מַצָּה פְרוּסָה מִצַּד הַשְּׂמֹאל, וְהִיא מַצָּה שְׁלֵמָה מִצַּד הַיָּמִין, בְּגִין דְּסִטְרָא דְצָפוֹן לַאו אִיהוּ שְׁלִים, וּבְגִין דָּא "מִצָּפוֹן תִּפָּתַח הָרָעָה" (ירמיהו א, יד), וְהִיא מִצְוָה בְּאָת ו' מִסִּטְרָא דְעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא מִשּׁוּם שֶׁצַּד הַצָּפוֹן אֵינוֹ שָׁלֵם, וּמִשּׁוּם זֶה מִצָּפוֹן תִּפָּתַח הָרָעָה, וְהִיא (מַצָּה) מִצְוָה בְּאוֹת ו' מִצַּד הָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי.
וְאִיהִי שָׁבוּעוֹת מִסִּטְרָא דְעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, שִׁבְעָה שָׁבוּעוֹת וַדַּאי אִית בְּהוֹן "שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת" (ויקרא כג, טו), וְהִיא שָׁבוּעוֹת מִצַּד הָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי, שִׁבְעָה שָׁבוּעוֹת וַדַּאי יֵשׁ בָּהֶם שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת, וּבְהוֹן מ"ט יוֹמִין, כְּחוּשְׁבַּן מ"ט אַתְוָון דִּקְרִיאַת שְׁמַע, דְּאִינוּן "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל" (דברים ו, ד) וְכוּ', 'בָּרוּךְ שֵׁם' וְכוּ' וּבָהֶם אַרְבָּעִים וְתִשְׁעָה יָמִים כְּחֶשְׁבּוֹן אַרְבָּעִים וְתֵשַׁע הָאוֹתִיּוֹת שֶׁל קְרִיאַת שְׁמַע, שֶׁהֵן שְׁמַע יִשְׂרָאֵל וְכוּ' בָּרוּךְ שֵׁם וְכוּ'. בְּיוֹמָא דְחַמְשִׁין שַׁרְיָא שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה בָּהּ, וְאִתְקְרִיאַת מַתַּן תּוֹרָה, בַּיּוֹם הַחֲמִשִּׁים שׁוֹרָה הַשְּׁכִינָה הָעֶלְיוֹנָה בָּהּ, וְנִקְרֵאת מַתַּן תּוֹרָה, וְעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא אִיהוּ תוֹרָה דְאִתְיְיהִיבַת בְּחַמְשִׁין יוֹמִין דְּשָׁבוּעוֹת, וַעֲלֵיהּ אִתְּמַר 'בֶּן חֲמִשִּׁים לְזִקְנָה', וְהָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי הוּא תוֹרָה שֶׁנִּתְּנָה בַּחֲמִשִּׁים הַיָּמִים שֶׁל שָׁבוּעוֹת, וְעָלָיו נֶאֱמַר בֶּן חֲמִשִּׁים לְזִקְנָה (לְבִינָה), בְּהַהִיא דְאִתְּמַר בָּהּ "כִּי זָקְנָה אִמֶּךָ" (משלי כג, כב), וַעֲלָהּ אִתְּמַר "כִּי אִם לַבִּינָה תִקְרָא" (משלי ב, ג), בְּאוֹתָהּ שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ כִּי זָקְנָה אִמֶּךָ, וְעָלֶיהָ נֶאֱמַר כִּי אִם לַבִּינָה תִקְרָא, בְּגִין דְּאִיהִי ה' וְסָלְקָא בְּאָת י' לְחַמְשִׁין חָמֵשׁ זִמְנִין עֶשֶׂר, מִשּׁוּם שֶׁהִיא ה', וְעוֹלָה בָּאוֹת י' לַחֲמִשִּׁים, חָמֵשׁ פְּעָמִים עֶשֶׂר, וַעֲלָהּ אִתְּמַר 'בֶּן חֲמִשִּׁים לְזִקְנָה', בְּהַהִיא דְאִתְּמַר "וְאַל תָּבוּז כִּי זָקְנָה אִמֶּךָ" (משלי כג, כב וְעָלֶיהָ נֶאֱמַר בֶּן חֲמִשִּׁים לְזִקְנָה, בְּאוֹתָהּ שֶׁנֶּאֱמַר אַל תָּבוּז כִּי זָקְנָה אִמֶּךָ, (ו' בֶּן י"ה).
וְזִמְנִין אִתְקְרִיאַת ם' סְתִימָא, וְאִתְּמַר בָּהּ 'בֶּן אַרְבָּעִים לַבִּינָה', וְלִפְעָמִים נִקְרֵאת ם' סְתוּמָה, וְנֶאֱמַר בָּהּ בֶּן אַרְבָּעִים לְבִינָה, בְּשׁוּתָּפָא דְאָת י' אִתְקְרִיאַת אַרְבָּעִים, (כְּשֶׁאֵינָהּ) בְּשֻׁתָּפוּת שֶׁל הָאוֹת י' נִקְרֵאת אַרְבָּעִים, וְאִיהִי עָלְמָא דְאָתֵי דְלֵית בֵּיהּ אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, וְכַד סָלִיק מֹשֶׁה לְגַבָּהּ אִתְּמַר בֵּיהּ "וַיְהִי מֹשֶׁה בָּהָר אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה" (שמות כד, יח) וְגוֹ' וְהִיא הָעוֹלָם הַבָּא שֶׁאֵין בּוֹ אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, וּכְשֶׁעוֹלֶה מֹשֶׁה אֵלֶיהָ, נֶאֱמַר בּוֹ וַיְהִי מֹשֶׁה בָּהָר אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה וְגוֹמֵר. מַתַּן תּוֹרָה דָא שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה, וַעֲלָהּ אִתְּמַר 'יִשְׂמַח מֹשֶׂה בְּמַתְּנַת חֶלְקוֹ', מַתַּן תּוֹרָה זוֹ שְׁכִינָה תַחְתּוֹנָה, וְעָלֶיהָ נֶאֱמַר יִשְׂמַח מֹשֶׁה בְּמַתְּנַת חֶלְקוֹ, בְּגִין דְּאִיהִי דוּגְמָא דְעַמּוּדָא דְאֶמְצָעִיתָא, מִשּׁוּם שֶׁהִיא דֻגְמָא שֶׁל הָעַמּוּד הָאֶמְצָעִי, וְעוֹד 'שָׁבוּעוֹת' עַל שֵׁם "מַלֵּא שְׁבֻעַ זֹאת וְנִתְּנָה לְךָ גַּם אֶת זֹאת" (בראשית כט, כז), וְעוֹד שָׁבוּעוֹת עַל שֵׁם מַלֵּא שְׁבֻעַ זֹאת וְנִתְּנָה לְךָ גַם אֶת זֹאת. "מַלֵּא שְׁבֻעַ זֹאת" דָּא שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ "כִּי יָד עַל כֵּס יָהּ" (שמות יז, טז), מַלֵּא שְׁבֻעַ זֹאת – זוֹ שְׁכִינָה עֶלְיוֹנָה, (מַלֵּא שְׁבֻעַ ה' מַלֵּא י"ה), שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ כִּי יָד עַל כֵּ"ס יָ"הּ, "וְנִתְּנָה לְךָ גַּם אֶת זֹאת" (שם) דָּא שְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה ה' זְעִירָא, "מַלֵּא" דְכֹלָּא עִלָּאָה וְתַתָּאָה דָא ו', וְנִתְּנָה לְךָ גַם אֶת זֹאת – זוֹ שְׁכִינָה תַחְתּוֹנָה, ה' זְעִירָה, מַלֵּא שֶׁהַכֹּל עֶלְיוֹנָה וְתַחְתּוֹנָה זוֹ ו', אִיהוּ מַלֵּא י"ה לְעֵילָא, דְּאִיהִי מְלֵיאָ"ה אֱלֹהִי"ם, וַעֲלָהּ אִתְּמַר "אֲנִי מְלֵאָה הָלַכְתִּי" (רות א, כא), הוּא מַלֵּא י"ה לְמַעְלָה, שֶׁהִיא מְלֵיאָ"ה אֱלֹהִי"ם, וְעָלֶיהָ נֶאֱמַר אֲנִי מְלֵאָה הָלַכְתִּי,"מְלֵאָה הָלַכְתִּי" לְטוּרָא דְסִינַי, וּבְגָלוּתָא "וְרֵיקָם הֱשִׁיבַנִי יְהֹוָה" (רות א, כא) מְלֵאָה הָלַכְתִּי לְהַר סִינַי, וּבַגָּלוּת רֵיקָם הֱשִׁיבַנִי יהו"ה, וְאִיהוּ מָלֵא ה', וּבָהּ "מָלְאָה הָאָרֶץ קִנְיָנֶךָ" (תהלים קד, כד). וְהוּא מָלֵא ה', וּבָהּ (וּבוֹ) מָלְאָה הָאָרֶץ קִנְיָנֶךָ.
תיקוני זוהר תניינא רמח"ל - דא בסיומא
(דף קכא' עמוד א')
תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְאַרְבַּע
"וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" דָּא בְּזִמְנָא דְּיִתְכַּנְּשׁוּן כֻּלְהוֹ שִׁבְטַיָא כַּחֲדָא דְּאִינוּן יָד. וְרָזָא דָּא לֵוִי לִתְרֵין אִתְפְּרַשׁ, כֹּהֵן וְלֵוִי, יְמִינָא וּשְׂמָאלָא. וּלְכֻלְּהוּ, אֲתַר אִשְׁתְּכַח בְּגוֹ קַרְתָּא קַדִּישָׁא יְרוּשָׁלַיִם. וְאֲבַתְרֵיהֹון אִתְמְשַׁךְ לְאִתְתַּקְּנָא כָּל עָלְמָא. כֹּהֵן וְלֵוִי קָיְימִין לְגוֹ. וְלִשְׁאָר שְׁבָטִין אִשְׁתַּכְּחָן י"ב תַּרְעִין לְקַרְתָּא קַדִּישָׁא, לָקֳבֵל שְׁבָטִין וַדַּאי. וְשִׁבְעִין זְקֵנִים אִינוּן בְּיִשְׂרָאֵל, וּבְהוּ יִתְתַּקְּנוּן שִׁבְעִין אוּמִין לְמֶהֱוֵי כֹּלָּא כִּדְקָא יָאוּת, שִׁבְעִין תְּחוֹת י"ב כְּגַוְנָא דִּלְעֵילָא.
"וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל", בִּתְרֵין מְשִׁיחִין דְּקַיְּימִין לְאַמְשְׁכָא בִּרְכָאָן עִלָּאִין עַל כֹּלָּא. בְּהַהוּא זִמְנָא "יִהְיֶה יְהֹוָה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד" (זכריה יד, ט). וּשְׁמָא אִיהוּ אֱלֹהִים. כְּדֵין מִתְחַבְּרָן שְׁמָהָן בִּשְׁמָא שְׁלִים בִּתְרֵין מְשִׁיחִין יאהלוההי"ם. כְּדֵין סָלִיק הוי"ה וְאִתְפַּשַּׁט בְּדַרְגוֹי י"ב צֵירוּפִין וְשִׁבְעִין שְׁמָהָן. וְאִשְׁתַּכַּח כֹּלָּא בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים כְּגַוְנָא דִּלְעֵילָא וַדַּאי:
תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְחָמֵשׁ
"וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה". הָא אָדָם קַדְמָאָה סָבָא דְּסָבִין אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" (דברים לד, יב) דָּא ה' ד"י. וְרָזָא דְּמִלָּה (דף קכא' עמוד ב') "יִהְיֶה יְהֹוָה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד" (זכריה יד, ט) דיהו"ה אִתְהַדַּר יהי"ה. דְּהַשְׁתָּא אִיהוּ ו' וּשְׁכִינְתָּא אִיהִי ה' ד"ו, דל"ת עַל ו'. תָּא חֲזֵי, דְּהָכָא קָאִים רָזָא לְחַכִּימִין לְמִנְדַּע בְּאֹרַח קְשׁוֹט. כְּתִיב "הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים" (בראשית א, טז), וּכְתִיב "הַמָּאוֹר הַגָּדוֹל וְכוּ' הַמָּאוֹר הַקָּטֹן" (בראשית א, טז). וְרָזָא דָּא בְּזִמְנָא דְּלָא יַכְלַת סִיהֲרָא לְמֶהֱוֵי כְּשִׁמְשָׁא כְּדֵין אִיהִי הַמָּאוֹר הַקָּטֹן. אֲבָל כַּד יַכְלַת לְמֶהֱוֵי כְּוָותֵיהּ כְּדֵין הַמְּאוֹרוֹת הַגְּדוֹלִים. וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי אֶצְטָרֵךְ מַלְכָּא בְּקַדְמִיתָא לְאִתְעַטְּרָא בְּעִטְרוֹי, וּמַאי דַּהֲוָה ו' יִתְהַדֵּר י'. כְּדֵין יִהְיֶה ה'. כְּדֵין שְׁכִינְתָּא נָמֵי תִּתְקַף בְּתֻקְפָּהּ לְאִשְׁתַּכְּחָא כְּוָתֵיהּ מַמָּשׁ. כְּדֵין אִיהִי ד"י – דל"ת עַל י'. דְּאִיהוּ י' וְאִיהִי קַיְימַת כְּוָתֵיהּ מַמָּשׁ.
אֲבָל תָּא חֲזֵי, דְּהָא אִתְּמָר הֵי מַסְגָּא בְּרֵישָׁא. דְּכוֹרָא מַסְגֵי בְּרֵישָׁא. דְּאַף עַל גַּב דְּאִינוּן שָׁוִין כַּחֲדָא, דְּכוֹרָא אִיהוּ קַדְמָאָה. וְלָא אִיתָמָר דְּאִיהִי כְּוָתֵיהּ, אֶלָּא דְּיָכְלַת לְמֵיקָם בַּהֲדֵיהּ בְּכֹלָּא. בְּגִין כָּךְ ד' עַל י' אִיהִי, כֵּיוָן דִּקְיָימַת בַּהֲדֵיהּ בְּכֹלָּא, כְּדֵין אִתְפַּשְׁטַת אִיהִי בְּדָרְגָּהָא וְאִתְקְרִיאַת "הַמָּאוֹר הַגָּדוֹל" כְּוָתֵיהּ. בְּגִין כָּךְ "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" בְּקַדְמִיתָא ה' יָד. "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דברים לד, יב) לְבָתַר, דָּא תַּלְיָא בְּדָא:
(דף קכא' עמוד א')
תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְאַרְבַּע
> המשכת התיקון מסוד ירושלים לשבטי ישראל, זקני ישראל ושבעים אומות העולם.
"וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" דָּא בְּזִמְנָא דְּיִתְכַּנְּשׁוּן כֻּלְהוֹ שִׁבְטַיָא כַּחֲדָא דְּאִינוּן יָד. בזמן שיתקבצו כל השבטים כאחד שהם י"ד – ארבע עשרה וְרָזָא דָּא לֵוִי לִתְרֵין אִתְפְּרַשׁ, כֹּהֵן וְלֵוִי, יְמִינָא וּשְׂמָאלָא. וזה הסוד ששבט לוי נחלק לשניים כהן ולוי – ימין ושמאל, וּלְכֻלְּהוּ, אֲתַר אִשְׁתְּכַח בְּגוֹ קַרְתָּא קַדִּישָׁא יְרוּשָׁלַיִם, וְאֲבַתְרֵיהֹון אִתְמְשַׁךְ לְאִתְתַּקְּנָא כָּל עָלְמָא. ולכולם נמצא בתוך עיר הקודש ירושלים ואחריהם ימשך התיקון לכל העולם. כֹּהֵן וְלֵוִי קָיְימִין לְגוֹ. וְלִשְׁאָר שְׁבָטִין אִשְׁתַּכְּחָן י"ב תַּרְעִין לְקַרְתָּא קַדִּישָׁא, לָקֳבֵל שְׁבָטִין וַדַּאי. כהן ולוי עומדים בפנימיות העיר, לשאר השבטים נמצאים שנים עשר שערים לעיר הקודש שהם כנגד שנים עשר השבטים ודאי. וְשִׁבְעִין זְקֵנִים אִינוּן בְּיִשְׂרָאֵל, וּבְהוּ יִתְתַּקְּנוּן שִׁבְעִין אוּמִין לְמֶהֱוֵי כֹּלָּא כִּדְקָא יָאוּת, שִׁבְעִין תְּחוֹת י"ב כְּגַוְנָא דִּלְעֵילָא. ושבעים הזקנים יש בישראל, ובהם יתוקנו שבעים אומות העולם, להיות הכל בתיקון כמו שראוי, שבעים תחת שנים עשר כמו שנמצא למעלה.
> התפשטות התיקון דלעיל מסוד "שם שלם", והשלמת המתיקון בשם הוי"ה ב"ה.
"וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל", בִּתְרֵין מְשִׁיחִין דְּקַיְּימִין לְאַמְשְׁכָא בִּרְכָאָן עִלָּאִין עַל כֹּלָּא. בשני המשיחין שעומדים להמשיך ברכות עליונות על הכל. באותו הזמן, בְּהַהוּא זִמְנָא "יִהְיֶה יְהֹוָה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד" (זכריה יד, ט). וּשְׁמָא אִיהוּ אֱלֹהִים. כְּדֵין מִתְחַבְּרָן שְׁמָהָן בִּשְׁמָא שְׁלִים בִּתְרֵין מְשִׁיחִין יאהלוההי"ם. שמו, "שם" הוא אלוהי"ם אז יתחברו השמות בשם שלם בשני השמות יאהלוההי"ם, כְּדֵין סָלִיק הוי"ה וְאִתְפַּשַּׁט בְּדַרְגוֹי י"ב צֵירוּפִין וְשִׁבְעִין שְׁמָהָן. וְאִשְׁתַּכַּח כֹּלָּא בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים כְּגַוְנָא דִּלְעֵילָא וַדַּאי: ואז שם הוי"ה מתפשט במדרגותיו בשנים עשר צירופים ושבעים שמות, ונמצא הכל בתיקון שלם כמו שלמעלה ודאי.
תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא שִׁתִּין וְחָמֵשׁ
> חזרת שם הוי"ה בסוד יהי"ה, מד' על ו' – לד' על י'.
"וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה". הָא אָדָם קַדְמָאָה סָבָא דְּסָבִין אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, והנה האדם הראשון זקן הזקנים בא פתח ואמר, "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" (דברים לד, יב) דָּא ה' ד"י. זו אות ה' ראשונה של שם הוי"ה ב"ה שנכתבת בצורת ד' י', בסוד הדבר וְרָזָא דְּמִלָּה (דף קכא' עמוד ב') "יִהְיֶה יְהֹוָה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד" (זכריה יד, ט) דיהו"ה אִתְהַדַּר יהי"ה. שהוי"ה יחזור לסוד יהי"ה, דְּהַשְׁתָּא אִיהוּ ו' וּשְׁכִינְתָּא אִיהִי ה' ד"ו, דל"ת עַל ו'. שעכשיו ז"א הוא בסוד אות ו' והשכינה היא בסוד ה' הכתובה בצורת ד' ו' דהיינו ד' על ו'.
תָּא חֲזֵי, דְּהָכָא קָאִים רָזָא לְחַכִּימִין לְמִנְדַּע בְּאֹרַח קְשׁוֹט. בא וראה, כאן יש סוד גדול חכמים להתבונן בדרך האמת. כתוב כְּתִיב "הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים" (בראשית א, טז), וּכְתִיב "הַמָּאוֹר הַגָּדוֹל וְכוּ' הַמָּאוֹר הַקָּטֹן" (בראשית א, טז). וְרָזָא דָּא בְּזִמְנָא דְּלָא יַכְלַת סִיהֲרָא לְמֶהֱוֵי כְּשִׁמְשָׁא כְּדֵין אִיהִי הַמָּאוֹר הַקָּטֹן. וסוד אלה הפסוקים בזמן שלא יכלה הלבנה להיות כמו השמש, שגלל גזירת מיעוטה, ואז היא נקראת המאור הקטון. אֲבָל כַּד יַכְלַת לְמֶהֱוֵי כְּוָותֵיהּ כְּדֵין הַמְּאוֹרוֹת הַגְּדוֹלִים. אבל כאשר תוכל להיות כמוהו אז יהיו שניהם מבחינת המאורות הגדולים – שויום בקומותם ומציאותם. וּלְזִמְנָא דְּאָתֵי אֶצְטָרֵךְ מַלְכָּא בְּקַדְמִיתָא לְאִתְעַטְּרָא בְּעִטְרוֹי, וּמַאי דַּהֲוָה ו' יִתְהַדֵּר י'. כְּדֵין יִהְיֶה ה'. ולעתיד לבוא צריך המלך שהוא ז"א בתחילה להתעטר בעטרותיו, ומה שהיה ו' יחזור להיות במדרגית אות י', בסוד "יהי"ה יהו"ה", כְּדֵין שְׁכִינְתָּא נָמֵי תִּתְקַף בְּתֻקְפָּהּ לְאִשְׁתַּכְּחָא כְּוָתֵיהּ מַמָּשׁ. כְּדֵין אִיהִי ד"י – דל"ת עַל י'. דְּאִיהוּ י' וְאִיהִי קַיְימַת כְּוָתֵיהּ מַמָּשׁ. ואז השכינה גם כן תתחזק בכוחה להיות ממש כמוהו, ואז במקום שהיא ה' בסוד ד' על ו' – תהיה ד' על י', שהוא כבחינת י', והיא כמותו ממש.
> סוד מי בראש בתיקון מיעוט הירח.
אֲבָל תָּא חֲזֵי, דְּהָא אִתְּמָר הֵי מַסְגָּא בְּרֵישָׁא. אבל בוא וראה, הרי נאמר "מי הולך בראש?" אם שניהם יהיו משמשים בכתר אחד, מי יהיה בראש? דְּכוֹרָא מַסְגֵי בְּרֵישָׁא. דְּאַף עַל גַּב דְּאִינוּן שָׁוִין כַּחֲדָא, דְּכוֹרָא אִיהוּ קַדְמָאָה. הזכר הולך ראשון. ואף על פי שהם שווים כאחד – הזכר הוא הראשון כיון שהוא המשפיע והנוק' היא המקבלת, וְלָא אִיתָמָר דְּאִיהִי כְּוָתֵיהּ, אֶלָּא דְּיָכְלַת לְמֵיקָם בַּהֲדֵיהּ בְּכֹלָּא. ולא נאמר שהיא ממש כמותו אלה שיכולה לעמוד עימו בכל. בְּגִין כָּךְ ד' עַל י' אִיהִי, כֵּיוָן דִּקְיָימַת בַּהֲדֵיהּ בְּכֹלָּא, כְּדֵין אִתְפַּשְׁטַת אִיהִי בְּדָרְגָּהָא וְאִתְקְרִיאַת לפיכך היא ד' על י', כיוון שעומדת עימו בכל, ואז היא מתפשטת במדרגותיה ונקראת "הַמָּאוֹר הַגָּדוֹל" כְּוָתֵיהּ כמותו. ולפיכך. בְּגִין כָּךְ "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" בְּקַדְמִיתָא הַיָּ"ד, בתחילתה קודם הקלקול היתה ה' בסוד יָ"ד. "וּלְכֹל הַמּוֹרָ"א הַגָּדוֹל" (דברים לד, יב) לְבָתַר, דָּא תַּלְיָא בְּדָא לבסוף, לאחר התיקון תחזור להיות ולכל המאו"ר הגדול, זה תלוי בזה:
תפילה קפ"ב מתוך "תקט"ו תפילות"
תפילה קפ"ב: י"ב שבטי ישראל הם שרש לכל גלגולי ההנהגה ומסבותיה המתפרשים, ויעקב העומד כנגדם סודו שליטת היחוד המחזיר הכל לרצונו ית'.
אֵל אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד. אַתָּה בָּחַרְתָּ בְּיִשְׂרָאֵל וְהֶעֱמַדְתָּ לָהֶם שְׁנֵים עָשָׂר שָׁרָשִׁים שֶׁבָּהֶם מִתְגַּלְגְּלִים כָּל גִּלְגּוּלֵי יִחוּדְךָ, שֶׁבָּהֶם נֶאֱמָר "וְהוּא מִסִּבּוֹת מִתְהַפֵּךְ בְּתַחְבּוּלוֹתָיו לְפָעֳלָם", וַהֲרֵי סוֹף כָּל הַגִּלְגּוּלִים חוֹזְרִים לַיִּחוּד שֶׁלְּךָ לָדַעַת שֶׁהַכֹּל אֶחָד וְאֵין רִבּוּי ח"ו. וְכֵן חִלַּקְתָּ אֶרֶץ קָדְשְׁךָ לְי"ב שְׁבָטִים אֵלֶּה לְהַרְאוֹת בָּהֶם גִּלְגּוּלֵי מְסִבּוֹתֶיךָ בְּ-י"ב צִירוּפִים שֶׁבְּשִׁמְךָ הַקָּדוֹשׁ יְהוָֹה ב"ה וְהַכֹּל חוֹזֵר לַיִּחוּד שֶׁלְּךָ בִּירוּשָׁלַיִם שֶׁשָּׁם מִתְחַבְּרִים הַשְּׁבָטִים. לְנֶגְדָּהּ יַעֲקֹב, בּוֹ וַיֹאמֶר לִי "עַבְדִּי אָתָּה יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר", מָקוֹם שֶׁכָּל הַגִּלְגּוּלִים מִתְפָּרְשִׁים מִמֶּנּוּ וְכֻלָּם שָׁבִים אֵלָיו, "שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים שִׁבְטֵי יָהּ עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל" דַּיְקָא, לְהַרְאוֹת עַל אוֹתוֹ הַשֵּׁם ב"ה שֶׁאֵינוֹ מִשְׁתַּנֶּה לְעוֹלָם, "לְהוֹדוֹת לְשֵׁם יְהֹוָה" וַדַּאי.
רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים. הֲרֵי עַד עַתָּה הוֹלַכְתָּ עוֹלָמְךָ בְּגִלְגּוּלֵי שְׁבָטֶיךָ, עַתָּה תַּחֲזִיר הַכֹּל לַיִּחוּד שֶׁלְּךָ. יַעֲקֹב לְנֶגְדּוֹ – בּוֹ "וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב", "תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב", שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהָלְכוּ הַגִּלְגּוּלִים בִּשְׁבָטָיו הָיָה הַשֶּׁקֶר שׁוֹלֵט בָּעוֹלָם, כְּשֶׁהַכֹּל חוֹזֵר אֵלָיו לֹא יֵשׁ כִּי אִם אֱמֶת, "תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב" וַדַּאי, "וְאַתֶּם בְּנֵי יַעֲקֹב לֹא כְלִיתֶם". הֲרֵי אָנוּ מְקַוִּים לְפָנֶיךָ בְּתִקְוַת יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא ו' שֶׁל יַעֲקֹב אוֹת אֱמֶת וַדַּאי, לְהַחֲזִיר הַכֹּל אֶל יִחוּד שֶׁלְּךָ וְנִגָּאֵל לְפָנֶיךָ גְּאֻלָּה שְׁלֵמָה, יְהֹוָה אַל תְּאַחַר, לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהֹוָה.