מסילת ישרים | א. כפי כח האמצעיים ושימושם כן יהיה התכלית הנולד מהם.

מסילת ישריםכפי כח האמצעיים ושימושם כן יהיה התכלית הנולד מהם.

וְהִנֵּה אַחַר שֶׁיָּדַעְנוּ זֶה נָבִין מִיָּד חוֹמֶר הַמִּצְוֹת אֲשֶׁר עָלֵינוּ וִיקָר הָעֲבוֹדָה אֲשֶׁר בְּיָדֵנוּ. כִּי הִנֵּה אֵלֶּה הֵם הָאֶמְצָעִיִּים הַמְּבִיאִים אוֹתָנוּ אֶל הַשְּׁלֵימוּת הָאֲמִיתִּי אֲשֶׁר בִּלְעָדָם לֹא יוּשַּׂג כְּלָל. וְאוּלָם יָדוּעַ כִּי אֵין הַתַּכְלִית מַגִּיעַ אֶלָּא מִכֹּחַ קִבּוּץ כָּל הָאֶמְצָעִיִּים אֲשֶׁר נִמְצְאוּ וַאֲשֶׁר שִׁימְּשׁוּ לְהַגִּיעוֹ, וּכְפִי כֹּחַ הָאֶמְצָעִיִּים וְשִׁמּוּשָׁם כֵּן יִהְיֶה הַתַּכְלִית הַנּוֹלָד מֵהֶם, וְכָל הֶפְרֵשׁ קָטָן שֶׁיִּמָּצֵא בָּאֶמְצָעִיִּים תִּבָּחֵן תּוֹלַדְתּוֹ בְּבֵירוּר וַדַּאי, בְּהַגִּיעַ זְמַן הַתַּכְלִית הַנּוֹלָד מִקִּיבּוּץ כֻּלָּם כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתִּי, וְזֶה בָּרוּר.

מֵעַתָּה וַדַּאי הוּא שֶׁהַדִּקְדּוּק שֶׁיְדוּקְדָּק עַל עִנְיַן הַמִּצְוֹת וַהָעַבוֹדָה, מוּכְרָח שֶׁיִּהְיֶה בְּתַכְלִית הַדִּקְדוּק, כַּאֲשֶׁר יְדַקְדְּקוּ שׁוֹקְלֵי הַזָּהָב וְהַפְּנִינִים לְרֹב יְקָרָם, כִּי תוֹלַדְתָּם נוֹלֶדֶת בַּשְּׁלֵימוּת הָאֲמִיתִּי וְהַיְּקָר הַנִּצְחִי שֶׁאֵין יָקָר לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ.
נִמְצֵינוּ לְמֵדִים, כִּי עִקַּר מְצִיאוּת הָאָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה הוּא רַק לְקַיֵּים מִצְוֹת, וְלַעֲבוֹד, וְלַעֲמוֹד בַּנִיסָּיוֹן.
וַהֲנָאוֹת הָעוֹלָם אֵין רָאוּי שֶׁיִּהְיוּ לוֹ אֶלָּא לְעֵזֶר וּלְסִיּוּעַ בִּלְבַד, לְשֶׁיִּהְיֶה לוֹ נַחַת רוּחַ וְיִישּׁוּב דַּעַת לְמַעַן יוּכַל לְפַנּוֹת לִבּוֹ אֶל הָעֲבוֹדָה הַזֹּאת הַמּוּטֶּלֶת עָלָיו. וְאָמְנָם רָאוּי לוֹ שֶׁתִּהְיֶה כָּל פְּנִיָּיתוֹ רַק לַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וְשֶׁלֹּא יִהְיֶה לוֹ שׁוּם תַּכְלִית אַחֵר בְּכָל מַעֲשֶׂה שֶׁיַּעֲשֶׂה – אִם קָטָן וְאִם גָּדוֹל – אֶלָּא לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, וְלִשְׁבּוֹר כָּל הַמְּחִיצּוֹת הַמַּפְסִיקוֹת בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ – הֵן הֵנָּה כָּל עִנְיְנֵי הַחוֹמְרִיּוּת וְהַתָּלוּי בָּהֶם, עַד שֶׁיִּמָּשֵׁךְ אַחֲרָיו יִתְבָּרַךְ מַמָּשׁ כַּבַּרְזֶל אַחַר אֶבֶן הַשּׁוֹאֶבֶת, וְכָל מַה שֶּׁיּוּכַל לַחְשׁוֹב שֶׁהוּא אֶמְצָעִי לַקּוּרְבָה הַזֹּאת – יִרְדּוֹף אַחֲרָיו וְיֹאחַז בּוֹ וְלֹא יַרְפֵּהוּ. וּמַה שֶּׁיּוּכַל לַחְשׁוֹב שֶׁהוּא מְנִיעָה לָזֶה – יִבְרַח מִמֶּנּוּ כִּבְרוֹחַ מִן הָאֵשׁ, וּכְעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר "דָּבְקָה נַפְשִׁי אַחֲרֶיךָ בִּי תָּמְכָה יְמִינֶךָ" (תהלים ס"ג ט'), כֵּיוָן שֶׁבִּיאָתוֹ לָעוֹלָם אֵינָהּ אֶלָּא לַתַּכְלִית הַזֶּה, דְּהַיְינוּ לְהַשִּׂיג אֶת הַקּוּרְבָה הַזֹּאת בְּמַלְּטוֹ נַפְשׁוֹ מִכָּל מוֹנְעֶיהָ וּמַפְסִידֶיהָ.

וְהִנֵּה אַחַר שֶׁיָּדַעְנוּ וְהִתְבָּרֵר אֶצְלֵנוּ אֲמִתַּת הַכְּלָל הַזֶּה, יֵשׁ לַנוּ לַחְקוֹר עַל פְּרָטָיו לְפִי מַדְרֵיגוֹתֵיהֶם, מִתְּחִלַּת הַדָּבָר וְעַד סוֹפוֹ, כְּמוֹ שֶׁסִּדְרָם רַבִּי פִּנְחָס בֶּן יָאִיר בַּמַּאֲמָר שֶׁלּוֹ שֶׁהֵבֵאנוּ כְּבָר בְּהַקְדָּמָתֵנוּ, וְהֵם, הַזְּהִירוּת, הַזְּרִיזוּת, הַנְּקִיּוּת, הַפְּרִישׁוּת, הַטָּהֳרָה, הַחֲסִידוּת, הָעֲנָוָה, יִרְאַת הַחֵטְא והַקְּדוּשָּׁה. וְעַתָּה נְבָאֲרֵם אֶחָד אֶחָד בְּסִיַּעְתָּא דִשְׁמַיָּא.