מסילת ישרים | זהירות. ג'. יפשפש וימשמש שתיהן אזהרות טובות ומועילות מאוד.

מסילת ישרים | "יפשפש וימשמש" שתיהן אזהרות טובות ומועילות מאוד.

וְדָבָר זֶה הוֹדִיעוּנוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּאָמְרָם "נוֹחַ לוֹ לָאָדָם שֶׁלֹּא נִבְרָא יוֹתֵר מִשֶּׁנִּבְרָא, וְעַכְשָׁו שֶׁנִּבְרָא – יְפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשָׂיו, וְאִכָּא דְאָמְרֵי, יְמַשְׁמֵשׁ בְּמַעֲשָׂיו" (ערובין י"ג ב').

וְתִרְאֶה שֶׁשְּׁנֵי הַלְּשׁוֹנוֹת הֵם שְׁתֵּי אַזְהָרוֹת טוֹבוֹת וּמוֹעִילוֹת מְאֹד, כִּי הִנֵּה הַפִּשְׁפּוּשׁ בְּמַעֲשִׂים הוּא לַחְקוֹר עַל כְּלַל הַמַּעֲשִׂים וּלְהִתְבּוֹנֵן בּוֹ, הֲנִמְצָא בָּהֶם מַעֲשִׂים אֲשֶׁר לֹא יֵעָשׂוּ, אֲשֶׁר אֵינָם הוֹלְכִים עַל פִּי מִצְוֹת ה' וְחוּקָּיו, כִּי כָל אֲשֶׁר יִמָּצֵא מֵאֵלֶּה יְבַעֲרֵם מִן הָעוֹלָם.
אַךְ הַמִּשְׁמוּשׁ הוּא הַחֲקִירָה אֲפִילּוּ בַּמַּעֲשִׂים הַטּוֹבִים עַצְמָם, לַחְקוֹר וְלִרְאוֹת הֲיֵשׁ בְּעִנְיָנָם אֵיזֶה פְּנִיָּה אֲשֶׁר לֹא טוֹבָה, אוֹ אֵיזֶה חֵלֶק רַע שֶׁיִּצְטָרֵךְ לַהֲסִירוֹ וּלְבַעֲרוֹ, וַהֲרֵי זֶה כַּמְמַשְׁמֵשׁ בְּבֶגֶד – לִבְחוֹן הֲטוֹב וְחָזָק הוּא, אוֹ חַלָּשׁ וּבָלוּי. כֵּן יְמַשְׁמֵשׁ בְּמַעֲשָׂיו לִבְחֹן תְּכוּנָתָם בְּתַכְלִית הַהַבְחָנָה עַד שֶׁיִּשָּׁאֵר זַךְ וְנָקִי.

צריך אדם לקבוע שעות לשקול מעשיו, ולפלסם כסוחרים בעסקיהם.

כְּלַל הַדָּבָר: יִהְיֶה הָאָדָם מְעַיֵּין עַל מַעֲשָׂיו כֻּלָּם וּמְפַקֵּחַ עַל כָּל דְּרָכָיו שֶׁלֹּא לְהַנִּיחַ לְעַצְמוֹ הֶרְגֵּל רַע וּמִדָּה רָעָה – כָּל שֶׁכֵּן עֲבֵירָה וָפֶשַׁע. וְהִנְנִי רוֹאֶה צוֹרֶךְ לָאָדָם, שֶׁיִּהְיֶה מְדַקְדֵּק וְשׁוֹקֵל דְּרָכָיו דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ, כַּסּוֹחֲרִים הַגְּדוֹלִים אֲשֶׁר יְפַלְּסוּ תָּמִיד כָּל עִסְקֵיהֶם לְמַעַן לֹא יִתְקַלְקְלוּ. וְיִקְבַּע עִתִּים וְשָׁעוֹת לָזֶה, שֶׁלֹּא יִהְיֶה מִשְׁקָלוֹ עֲרַאי אֶלָּא בִּקְבִיעוּת גָּדוֹל, כִּי רַב הַתּוֹלָדָה הוּא.

"על כן יאמרו המושלים" – המושלים ביצרם.

וַחֲכָמִים זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה הוֹרוּנוּ בְּפֵירוּשׁ צוֹרֶךְ הַחֶשְׁבּוֹן הַזֶּה, וְהוּא מַה שֶּׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה "עַל כֵּן יֹאמְרוּ הַמֹּשְׁלִים בֹּאוּ חֶשְׁבּוֹן" (במדבר כ"א כ"ז) עַל כֵּן יֹאמְרוּ הַמּוֹשְׁלִים בְּיִצְרָם בּוֹאוּ וְנְחַשֵׁב חֶשְׁבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הֶפְסֵד מִצְוָה כְּנֶגֶד שְׂכָרָהּ וּשְׂכַר עֲבֵירָה כְּנֶגֶד הֶפְסֵדָהּ" וכוּ' (בבא בתרא ע"ח, ב'). וְזֶה כִּי הָעֵצָה הָאֲמִיתִּית הַזֹּאת לֹא יוּכְלוּ לָתֵת אוֹתָהּ וְלֹא לִרְאוֹת אֲמִיתָּהּ אֶלָּא אוֹתָם שֶׁכְּבָר יָצְאוּ מִתַּחַת יַד יִצְרָם וּמָשְׁלוּ בּוֹ. כִּי מִי שֶׁהוּא עֲדַיִין חָבוּשׁ בְּמַאֲסַר יִצְרוֹ – אֵין עֵינָיו רוֹאוֹת הָאֱמֶת הַזֹּאת, וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהַכִּירָהּ, כִּי הַיֵּצֶר מְסַמֵּא אֶת עֵינָיו מַמָּשׁ, וְהִנֵּה הוּא כְּהוֹלֵךְ בַּחֹשֶׁךְ שֶׁיֵּשׁ לְפָנָיו מִכְשׁוֹלוֹת וְאֵין עֵינָיו רוֹאוֹת אוֹתָם.