תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שְׁבִיעָאָה דף לא

עמודים נוספים בפרק זה
  1. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שְׁבִיעָאָה דף לא
  2. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שְׁבִיעָאָה דף לב

תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא שְׁבִיעָאָה דף לא.

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא שְׁבִיעָאָה

וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה בְּמַדְבְּרָא. "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דְּבָרִים לד, יב) בְּזִמְנָא דִּכְתִיב "הַיּוֹם הַזֶּה אָחֵל תֵּת פַּחְדְּךָ וְיִרְאָתְךָ" (דברים ב, כה) וְכוּ'. דְּעַד לָא אִתְתַּקְּנַת שְׁכִינְתָּא בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים יָד הַחֲזָקָה אִצְטְרִיכַת לְמֵיקָם לָקֳבֵל כְּמָה אִינוּן מְסָאֲבִין. אֲבָל כֵּיוָן דְּאִתְתַּקְּנַת, מִיָּד מוֹרָא גָּדוֹל אֶשְׁתַּכַּח, וְרָזָא דָּא גִּלּוּי שְׁכִינָה. דִּשְׁכִינְתָּא עַד דְּלָא קַיְימַת בְּתִיקּוּנָהָא, אִתְטַמְּרַת דְּלָא לְאִתְחֲזָאָה, וּבֵין כָּךְ וּבֵין כָּךְ מִתְתַּקְנָא כִּדְקָא יֵאוֹת. כֵּיוָן דְּאִשְׁתַּלִּימַת לְאִתְתַּקְּנָא, אִתְגַּלִיאַת בְּתֻקְפָּהּ, וּדְחִילוּ דִּילַהּ נָפִיל עַל כֻּלְהוֹ קְלִיפִין.

כְּגַוְנָא דָּא מַלְכוּת בֵּית דָּוִד לָא אִתְגַּלִיאַת מִיָּד. אֶלָּא בְּזִמְנָא דְּעָלוּ יִשְׂרָאֵל לְאַרְעָא, קַיְּמוּ בְּשׁוֹפְטִים עַד שָׁאוּל. וְרָזָא דָּא דְּעַד שְׁכִינְתָּא לָא אִתְיַשְּׁבַת בְּאַתְרַהּ כִּדְקָא יֵאוֹת. אַמַּאי? אֶלָּא אִינוּן עֲמָמִין דְּאַשְׁאִרוּ יִשְׂרָאֵל בְּאַרְעָא, גָּרְמוּ דָּא דְּלָא לְאִתְיַשְּׁבָא תָּמָן שְׁכִינְתָּא כִּדְקַחֲזֵי. בְּגִין כָּךְ בְּאִינוּן שׁוֹפְטִים קַיְּמוּ יִשְׂרָאֵל. וְרָזָא דְּמִלָּה שׁוֹפֵט מִסִּטְרָא דְּצַדִּיק, דְּאַשְׁלִים בְּגִין שְׁכִינְתָּא דְּלָא יַכְלַת לְאִתְגַּלָּאָה עַד דְּאָתֵי שָׁאוּל כְּדֵין שָׁארֵי לְנַטְּלָא מַלְכוּתָא. וְשָׁאוּל דָּא צַדִּיק, וּשְׁכִינְתָּא אִתְחַבְּרַת בֵּיהּ בְּגִילּוּיָא יַתִּיר, וּבְגִין כָּךְ נָטִיל מַלְכוּתָא, אֲבָל לָא אִתְקְיָימַת. עַד דְּאָתָא דָּוִד וּמַלְכוּתָא בְּאַתְרַהּ אִשְׁתַּכְּחַת. וְרָזָא דָּא שָׁאוּל אִתְמְשַׁח בְּפַךְ וְלָא נִמְשְׁכָה מַלְכוּתוֹ, דָּוִד בְּקֶרֶן נִמְשְׁכָה מַלְכוּתוֹ. וְרָזָא דְּמִלָּה שָׁאוּל בְּצַדִּיק קָאִים, וּבְגִין שְׁכִינְתָּא דְּאִתְחַבְּרַת לְאִתְגַּלָּאָה בֵּיהּ נַטִּיל מַלְכוּתָא, וְדָא פַּךְ וַדַּאי. וּבְגִין דְּלָאו בְּאַתְרֵיהּ הֱוֵה, לָא אִתְקְיָים. אֲבָל דָּוִד בְּמַלְכוּת אִיהוּ. וְכַד צַדִּיק אִתְחַבָּר בֵּיהּ נַטִּיל מַלְכוּתָא כִּדְקָא יֵאוֹת, וְדָא קֶרֶן, בְּגִין כָּךְ נִמְשְׁכָה מַלְכוּתוֹ. כְּדֵין קַיְימַת שְׁכִינְתָּא בְּאַתְרַהּ כִּדְקָא יֵאוֹת.

עַד דַּאֲתָא יָרָבְעָם, דְּהָא כְּדֵין אִתְפְּרָשׁוּ צַדִּיק מִצֶּדֶק, וְדָא יָרָבְעָם מִּשִּׁבְטָא דְּיוֹסֵף, צַדִּיק וַדַּאי. רְחַבְעָם מִזַּרְעָא דְּדָוִד, מַלְכוּת. וְכֵיוָן דְּאִתְפְּרָשׁוּ דָּא מִן דָּא, אִתְפְּלַג מַלְכוּ דְּיִשְׂרָאֵל, עַד דְּמַקְדְּשָׁא אִתְחֲרַב. וְכָל דָּא מָאן גָּרִים? אֶלָּא בְּגִין דְּקִבֵּל דָּוִד לָשׁוֹן הָרַע. דְּמָאן דִּמְקַבֵּל לָשׁוֹן הָרַע גָּרִים לְהַהוּא לִישָּׁנָא עִלָּאָה דָּא צַדִּיק, לְאִתְפָּרְשָׁא מִבַּת זוּגֵּיהּ. וְאִתְּמָר בְּשְׁכִינְתָּא "נֶאֱלַמְתִּי דוּמִיָּה" (תהלים לט, ג). וּבְגִין כָּךְ אִתְּמָר יָרָבְעָם וּרְחַבְעָם יְחַלְּקוּ אֶת הַמַּלְכוּת. וְדָוִד צְלִי וְאָמַר "נֶאֱלַמְתִּי דוּמִיָּה הֶחֱשֵׁיתִי מִטּוֹב" (תהלים לט, ג) וְכוּ'. דָּא בְּגִין לָשׁוֹן הָרַע דְּקִבֵּל מִצִּיבָא וְאִתְרַגִיז עַל מְפִיבֹשֶׁת, עַד דְּאָמַר לֵיהּ "הִנֵּה לְךָ כֹּל אֲשֶׁר לִמְפִיבֹשֶׁת" (שמואל ב' טז, ד).


ביאור נופת צופים.

וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה בְּמַדְבְּרָא במדבר. "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דְּבָרִים לד, יב) בְּזִמְנָא דִּכְתִיב בזמן שכתוב "הַיּוֹם הַזֶּה אָחֵל תֵּת פַּחְדְּךָ וְיִרְאָתְךָ" (דברים ב, כה) וְכוּ'. דְּעַד לָא אִתְתַּקְּנַת שְׁכִינְתָּא בְּתִיקּוּנָא שְׁלִים שעד שלא נתקנה השכינה בתיקון שלם, יָד הַחֲזָקָה אִצְטְרִיכַת לְמֵיקָם לָקֳבֵל כְּמָה אִינוּן מְסָאֲבִין בחינת היד החזקה נצרכה לקום כנגד מספר מיני טומאה. אֲבָל כֵּיוָן דְּאִתְתַּקְּנַת אבל כיון שנתקנה, מִיָּד מוֹרָא גָּדוֹל אֶשְׁתַּכַּח, וְרָזָא דָּא  מיד מורא גדול נמצא וזה סוד גִּלּוּי שְׁכִינָה. דִּשְׁכִינְתָּא עַד דְּלָא קַיְימַת בְּתִיקּוּנָהָא שעד שהשכינה אינה נשלמת ועומדת בתיקוניה, אִתְטַמְּרַת דְּלָא לְאִתְחֲזָאָה אינה נראית ונעלמת, וּבֵין כָּךְ וּבֵין כָּךְ מִתְתַּקְנָא כִּדְקָא יֵאוֹת ובין כך ובין כך נתקנת כמו שראוי. כֵּיוָן דְּאִשְׁתַּלִּימַת לְאִתְתַּקְּנָא וכיון שנשלמת להיתקן, אִתְגַּלִיאַת בְּתֻקְפָּהּ מתגלה בכוחה, וּדְחִילוּ דִּילַהּ נָפִיל עַל כֻּלְהוֹ קְלִיפִין ופחדה נופל על כל הקליפות.

כְּגַוְנָא דָּא מַלְכוּת בֵּית דָּוִד לָא אִתְגַּלִיאַת מִיָּד כענין זה, מלכות בית דוד לא התגלתה מיד. אֶלָּא בְּזִמְנָא דְּעָלוּ יִשְׂרָאֵל לְאַרְעָא, קַיְּמוּ בְּשׁוֹפְטִים עַד שָׁאוּל אלא בזמן שנכנסו ישראל לארץ, עמדו עליהם השופטים עד לימי שאול. וְרָזָא דָּא דְּעַד שְׁכִינְתָּא לָא אִתְיַשְּׁבַת בְּאַתְרַהּ כִּדְקָא יֵאוֹת וזה הסוד ענין השכינה שלא התיישבה במקומה כמו שראוי. אַמַּאי? אֶלָּא אִינוּן עֲמָמִין דְּאַשְׁאִרוּ יִשְׂרָאֵל בְּאַרְעָא מדוע? בגלל אלו העמים שהשאירו ישראל בארץ, גָּרְמוּ דָּא דְּלָא לְאִתְיַשְּׁבָא תָּמָן שְׁכִינְתָּא כִּדְקַחֲזֵי גרמו שלא תתישב שם השכינה כראוי. בְּגִין כָּךְ בְּאִינוּן שׁוֹפְטִים קַיְּמוּ יִשְׂרָאֵל לכן עמדו אלה השופטים על ישראל. וְרָזָא דְּמִלָּה שׁוֹפֵט מִסִּטְרָא דְּצַדִּיק וסוד המילה שופט הוא מצד היסוד, דְּאַשְׁלִים בְּגִין שְׁכִינְתָּא דְּלָא יַכְלַת לְאִתְגַּלָּאָה עַד דְּאָתֵי שָׁאוּל שמשלים עבור השכינה שלא יכלה להתגלות עד שבא שאול, כְּדֵין שָׁארֵי לְנַטְּלָא מַלְכוּתָא ואז התחיל לקחת המלכות. וְשָׁאוּל דָּא צַדִּיק ושאול הוא היסוד, וּשְׁכִינְתָּא אִתְחַבְּרַת בֵּיהּ בְּגִילּוּיָא יַתִּיר והשכינה מתחברת בו יותר בגילוי, וּבְגִין כָּךְ נָטִיל מַלְכוּתָא , אֲבָל לָא אִתְקְיָימַת ובשל כך לקח המלכות, אבל לא התקיימה בשלמות, עַד דְּאָתָא דָּוִד וּמַלְכוּתָא בְּאַתְרַהּ אִשְׁתַּכְּחַת עד שבא דוד המלך והמלכות במקומה עמדה. וְרָזָא דָּא שָׁאוּל אִתְמְשַׁח בְּפַךְ וְלָא נִמְשְׁכָה מַלְכוּתוֹ וסוד זה, שאול נמשח בפח ולא נמשכה מלכותו, דָּוִד בְּקֶרֶן נִמְשְׁכָה מַלְכוּתוֹ. וְרָזָא דְּמִלָּה שָׁאוּל בְּצַדִּיק קָאִים וזה סוד ענין שאול שעומד בסוד היסוד, וּבְגִין שְׁכִינְתָּא דְּאִתְחַבְּרַת לְאִתְגַּלָּאָה בֵּיהּ נַטִּיל מַלְכוּתָא ובגלל שהשכינה מתחברת בו כדי להתגלות לכן יכל למלוך, וְדָא פַּךְ וַדַּאי וזה סוד ענין היסוד שנקרא פח. וּבְגִין דְּלָאו בְּאַתְרֵיהּ הֱוֵה, לָא אִתְקְיָים ובגלל שלא היתה במקומה לא התקיימה מלכותו. אֲבָל דָּוִד בְּמַלְכוּת אִיהוּ אבל דוד מקומו וסודו מלכות. וְכַד צַדִּיק אִתְחַבָּר בֵּיהּ נַטִּיל מַלְכוּתָא כִּדְקָא יֵאוֹת וכאשר היסוד מתחבר במלכות לוקח המלכות כמו שראוי, וְדָא קֶרֶן, בְּגִין כָּךְ נִמְשְׁכָה מַלְכוּתוֹ וזה בסוד המלכות שנקראת קרן, ולכן  נמשכה מלכותו. כְּדֵין קַיְימַת שְׁכִינְתָּא בְּאַתְרַהּ כִּדְקָא יֵאוֹת ואז עמדה השכינה במקומה כמו שצריך.

עַד דַּאֲתָא יָרָבְעָם עד שבא ירבעם שהוא מצד היסוד, דְּהָא כְּדֵין אִתְפְּרָשׁוּ צַדִּיק מִצֶּדֶק וגרם שנפרדו הצדיק – יסוד מהצדק שהיא המלכות, וְדָא יָרָבְעָם מִּשִּׁבְטָא דְּיוֹסֵף, צַדִּיק וַדַּאי שירבעם היה משבט יוסף שסודו יסוד. רְחַבְעָם מִזַּרְעָא דְּדָוִד, מַלְכוּת רחבעם היה מזרע דוד שסודו מלכות. וְכֵיוָן דְּאִתְפְּרָשׁוּ דָּא מִן דָּא, אִתְפְּלַג מַלְכוּ דְּיִשְׂרָאֵל, עַד דְּמַקְדְּשָׁא אִתְחֲרַב וכיון שנפרדו זה מזה נחלקה המלכות בישראל ולבסוף נחרב בית המקדש. וְכָל דָּא מָאן גָּרִים? אֶלָּא בְּגִין דְּקִבֵּל דָּוִד לָשׁוֹן הָרַע ומה גרם לכל זה? אלא בגלל שדוד קיבל לשון הרע. דְּמָאן דִּמְקַבֵּל לָשׁוֹן הָרַע גָּרִים לְהַהוּא לִישָּׁנָא עִלָּאָה דָּא צַדִּיק שמי שמקבל לשון הרע, גורם ללשון העליון שהוא היסוד, לְאִתְפָּרְשָׁא מִבַּת זוּגֵּיהּ לפרוש מבת זוגו שהיא המלכות. וְאִתְּמָר בְּשְׁכִינְתָּא "נֶאֱלַמְתִּי דוּמִיָּה" (תהלים לט, ג). וּבְגִין כָּךְ ובשל כך אִתְּמָר יָרָבְעָם וּרְחַבְעָם יְחַלְּקוּ אֶת הַמַּלְכוּת. וְדָוִד צְלִי התפלל וְאָמַר "נֶאֱלַמְתִּי דוּמִיָּה הֶחֱשֵׁיתִי מִטּוֹב" (תהלים לט, ג) וְכוּ'. דָּא בְּגִין לָשׁוֹן הָרַע דְּקִבֵּל מִצִּיבָא וְאִתְרַגִיז עַל מְפִיבֹשֶׁת וזה בגלל לשון הרע שקיבל מציבא והתרגז על מפיבשת, עַד דְּאָמַר לֵיהּ עד שאמר לציבא "הִנֵּה לְךָ כֹּל אֲשֶׁר לִמְפִיבֹשֶׁת" (שמואל ב' טז, ד).