תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא חַדְסַר דף מב

עמודים נוספים בפרק זה
  1. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא חַדְסַר דף מב
  2. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא חַדְסַר דף מג
  3. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא חַדְסַר דף מד

תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא חַדְסַר דף מב.

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא חַדְסַר

"וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" דָּא אִימָּא עִלָּאָה. דִּבְשַׁעֲתָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ אִזְדַּמְּנַן לְאִתְחַבְּרָא, רוּחָא עִלָּאָה אִתְּעַר מִלְעֵילָּא לְחַבְּרָא לוֹן. עֲלֵיהּ כְּתִיב אָכֵן "רוּחַ הִיא בֶאֱנוֹשׁ וְנִשְׁמַת שַׁדַּי תְּבִינֵם" (איוב לב, ח) מִסִּטְרָא דִּאִימָא. וְרוּחָא דָּא אִיהוּ רוּחָא דְּנָחִית מִגּוֹ חָכְמָה סְתִימָאָה וּמְחַבֵּר לְעֵילָא וּמְחַבֵּר לְתַתָּא. וְדָא רוּחָא דְּאִתְפְּשַׁט לְבָתַר עַל כֻּלְהוֹ נְבִיאֵי מְהֵימָנֵי וְעַל כֻּלְהוֹ דְּמִתְלַבְּשֵׁי בְּרוּחָא קַדִּישָׁא. כְּמָה דְּאָמַר "רוּחַ אֲדֹנָי יֱהֹוִה עָלָי יַעַן מָשַׁח" (יְשַׁעְיָהוּ סא, א) וְכוּ'. עֲלֵיהּ כְּתִיב "אֶל אֲשֶׁר יִהְיֶה שָּׁמָּה הָרוּחַ לָלֶכֶת יֵלֵכוּ" (יחזקאל א, יב).

"לֹא כֵן הָרְשָׁעִים כִּי אִם כַּמֹּץ אֲשֶׁר תִּדְּפֶנּוּ רוּחַ" (תהלים א, ד) דִּבְזִמְנָא דְּרוּחָא דָּא אִתְּעַר מִתְתַּרְכֵי קַמֵּיהּ כֻּלְהוֹ מְסָאֲבִין, דְּאִתְּמָר בְּהוּ "לֹא יַחְפֹּץ כְּסִיל בִּתְבוּנָה" (משלי יח, ב). וְדָא עֵשָׂו דְּנָפִיק לְבַר, וּבֵין כָּךְ וּבֵין כָּךְ אָתֵי יַעֲקֹב וְנַטִּיל בִּרְכָאָן מֵאֲבוּהִי, דְּאִיהוּ אִתְתְּקַף בִּסְטַר קַדִּישָׁא, מַה דְּלָא יָכִיל לְאִתְדַּבְּקָא אֲחוּהִי. וְכַד תָּב עֵשָׂו אִתְּמָר בֵּיהּ "הֵן גְּבִיר שַׂמְתִּיו לָךְ" (בראשית כז, לז). מַאי הֵן? אֶלָּא כְּמָה דְּאָמַר "הֵן לַיהֹוָה אֱלֹהֶיךָ הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמָיִם" (דברים י, יד) כֹּלָּא רָזָא חֲדָא. ה' דָּא אִימָּא עִלָּאָה דְּמִינַּהּ נָפִיק רוּחָא דָּא, וְאִתְפְּרַשׁ בִּתְרֵין, וּבֵיהּ מִתְחַבְּרָן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ בִּרְעוּתָא חֲדָא בְּתִיאוּבְתָּא חֲדָא. וְרָזָא דָּא נ' פְּשׁוּטָה כְּלָלָא דְּדְכַר וְנוּקְבָּא. וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה. ה' יָד הַחֲזָקָה וַדַּאי, דָּא אִימָּא עִלָּאָה דִּקְיָימַת בְּתוּקְפָּא לְחַבְּרָא חִיבּוּרָא דָּא כִּדְקָא יָאוּת.

וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל, דִּבְשַׁעֲתָא דְּאִזְדַּמְּנַת אִימָּא עִלָּאָה הָכִי עַל בְּנָהָא וּמְחַבְּרַת לוֹן. מִיָּד כֻּלְהוֹ עָלְמִין מִתְלַבְּשָׁן בִּדְחִילוּ, וְקָיְמִין קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ בְּאֵימָה וְיִרְאָה בְּרֶתֶת וּבְזִיעַ. וּבְזִמְנָא דְּחִיבּוּרָא דָּא אִשְׁתְּכַח, כֻּלְהוֹ עָלְמִין קָיְימִין בִּלְחִישׁוּ וַדַּאי. בְּהַהוּא זִמְנָא כְּתִיב "בְּעָמְדָם תְּרַפֶּינָה כַנְפֵיהֶן" (יחזקאל א, כד) דְּלָא שָׁלְטִין כְּלָל. לְבָתַר כֵּיוָן דְּאִשְׁתְּלִים חִיבּוּרָא, אִתְּמָר "וְהַחַיּוֹת רָצוֹא וָשׁוֹב" (יחזקאל א, יד) רָצוֹא לְנַטְּלָא מֵהַהוּא נַהִירוּ עִלָּאָה. אֲבָל בְּגִין דְּלָא יָכְלִין לְמֵיקָם בֵּיהּ סַגִּי, מִיָּד וָשׁוֹב, תָּבִין לְאַתְרַיְיהוּ.

וְעוֹד, "וְהַחַיּוֹת רָצוֹא וָשׁוֹב" (יחזקאל א, יד). בְּזִמְנָא דְּיִשְׂרָאֵל עָבְדִין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם, כְּדֵין רָצוֹא לְנַטְּלָא מִלְעֵילָּא. וְשׁוּב לְאַיְתָאָה לְתַתָּא. וְרָזָא דָּא "יֵלְכוּ מֵחַיִל אֶל חָיִל" (תהלים פד, ח) כְּדֵין "וְקוֹיֵ יְהֹוָה יַחֲלִיפוּ כֹחַ יַעֲלוּ אֵבֶר כַּנְּשָׁרִים" (ישעיהו מ, לא). מַאי יַחֲלִיפוּ כֹּחַ? אֶלָּא חִילּוּפִין וַדַּאי, בְּגִין דְּיָהֲבִין לְחֵיוָן זָכְוָון דִּלְהוֹן דִּבְהוּ נָטְלִין חֵילָא לְסַלְקָא לְעֵילָא.


ביאור נופת צופים.

"וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" דָּא אִימָּא עִלָּאָה. זו אמא עלאה – בינה. דִּבְשַׁעֲתָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ אִזְדַּמְּנַן לְאִתְחַבְּרָא, רוּחָא עִלָּאָה אִתְּעַר מִלְעֵילָּא לְחַבְּרָא לוֹן שבזמן שקב"ה ושכינתא – ז"א ונוק', מזדמנים ליחוד, רוח עליון יורד מלמעלה מעתיקא דרך הבינה לחבר אותם. עֲלֵיהּ כְּתִיב אָכֵן "רוּחַ הִיא בֶאֱנוֹשׁ וְנִשְׁמַת שַׁדַּי תְּבִינֵם" (איוב לב, ח) מִסִּטְרָא דִּאִימָא מצד אמא – בינה. וְרוּחָא דָּא אִיהוּ רוּחָא דְּנָחִית מִגּוֹ חָכְמָה סְתִימָאָה וּמְחַבֵּר לְעֵילָא וּמְחַבֵּר לְתַתָּא ורוח זה הוא רוח שיורד מתוך חכמה סתימאה ומחבר למעלה את אבא ואמא ואח"כ מחבר למטה את ז"א ונוק' בכח השפע שיורד להם. וְדָא רוּחָא דְּאִתְפְּשַׁט לְבָתַר עַל כֻּלְהוֹ נְבִיאֵי מְהֵימָנֵי וְעַל כֻּלְהוֹ דְּמִתְלַבְּשֵׁי בְּרוּחָא קַדִּישָׁא וזה הרוח שאח"כ מתפשט על כל נביאי האמת הנאמנים וכל כל הראויים המתלבשים ברוח הקדוש. כְּמָה דְּאָמַר "רוּחַ אֲדֹנָי יֱהֹוִה עָלָי יַעַן מָשַׁח" (יְשַׁעְיָהוּ סא, א) וְכוּ'. עֲלֵיהּ כְּתִיב "אֶל אֲשֶׁר יִהְיֶה שָּׁמָּה הָרוּחַ לָלֶכֶת יֵלֵכוּ" (יחזקאל א, יב).

"לֹא כֵן הָרְשָׁעִים כִּי אִם כַּמֹּץ אֲשֶׁר תִּדְּפֶנּוּ רוּחַ" (תהלים א, ד) דִּבְזִמְנָא דְּרוּחָא דָּא אִתְּעַר מִתְתַּרְכֵי קַמֵּיהּ כֻּלְהוֹ מְסָאֲבִין, דְּאִתְּמָר בְּהוּ "בזמן שרוח זה מתעורר, מסתלקים מפניו כל הטמאים שנאמר בהם לֹא יַחְפֹּץ כְּסִיל בִּתְבוּנָה" (משלי יח, ב). וְדָא עֵשָׂו דְּנָפִיק לְבַר, וּבֵין כָּךְ וּבֵין כָּךְ אָתֵי יַעֲקֹב וְנַטִּיל בִּרְכָאָן מֵאֲבוּהִי, דְּאִיהוּ אִתְתְּקַף בִּסְטַר קַדִּישָׁא, מַה דְּלָא יָכִיל לְאִתְדַּבְּקָא אֲחוּהִי וזה עשו שיצא החוצה, ובין כך ובין כך בא יעקב ונטל הברכות מאביו, בגלל שהוא מתחזק במצד הקדושה, במה שלא יכל אחיו עשו להתדבק. וְכַד תָּב עֵשָׂו אִתְּמָר בֵּיהּ וכאשר שב עשו מהשדה נאמר בו "הֵן גְּבִיר שַׂמְתִּיו לָךְ" (בראשית כז, לז). מַאי הֵן? אֶלָּא כְּמָה דְּאָמַר מה פירוש המילה הן? אלא כמו שנאמר "הֵן לַיהֹוָה אֱלֹהֶיךָ הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמָיִם" (דברים י, יד) כֹּלָּא רָזָא חֲדָא והכל סוד אחד. ה' דָּא אִימָּא עִלָּאָה דְּמִינַּהּ נָפִיק רוּחָא דָּא, וְאִתְפְּרַשׁ בִּתְרֵין, ה' של ה"ן הוא ה' ראשונה אמא עילאה, הבינה ממנה יוצא הרוח הזה ונחלק לשניים, זו"ן וּבֵיהּ מִתְחַבְּרָן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ בִּרְעוּתָא חֲדָא בְּתִיאוּבְתָּא חֲדָא ובו מתחברים  קוב"ה ושכינתא ברצון אחד ובתשוקה אחת. וְרָזָא דָּא נ' פְּשׁוּטָה כְּלָלָא דְּדְכַר וְנוּקְבָּא וזה סוד ן' פשוטה של המילה ה"ן כללות זכר ונקבה. וכן ענין זה רמוז במילה 'היד' של "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה". ה' יָ"ד הַחֲזָקָה וַדַּאי, דָּא אִימָּא עִלָּאָה דִּקְיָימַת בְּתוּקְפָּא לְחַבְּרָא חִיבּוּרָא דָּא כִּדְקָא יָאוּת ה' זו אמא עילאה הבינה שעומדה בתוקף וחוזק לחבר חיבור זה של זו"ן כמו שצריך.

"וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל", דִּבְשַׁעֲתָא דְּאִזְדַּמְּנַת אִימָּא עִלָּאָה הָכִי עַל בְּנָהָא וּמְחַבְּרַת לוֹן בזמן שמתגלה אמא עילאה – הבינה על זו"ן שהם בניה ומייחדת אותם, מִיָּד כֻּלְהוֹ עָלְמִין מִתְלַבְּשָׁן בִּדְחִילוּ, וְקָיְמִין קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ מיד כל העולמות מתלבשים ביראה ועומדים מלפני קוב"ה ושכינתא בְּאֵימָה וְיִרְאָה בְּרֶתֶת וּבְזִיעַ. וּבְזִמְנָא דְּחִיבּוּרָא דָּא אִשְׁתְּכַח, כֻּלְהוֹ עָלְמִין קָיְימִין בִּלְחִישׁוּ וַדַּאי ובזמן שהיחוד הזה נמצא, כל העולמות עומדים בשתיקה ודאי. על אותו הזמן נאמר. בְּהַהוּא זִמְנָא כְּתִיב "בְּעָמְדָם תְּרַפֶּינָה כַנְפֵיהֶן" (יחזקאל א, כד) דְּלָא שָׁלְטִין כְּלָל שלא שולטים כלל. לְבָתַר כֵּיוָן דְּאִשְׁתְּלִים חִיבּוּרָא, אִתְּמָר "וְהַחַיּוֹת רָצוֹא וָשׁוֹב" (יחזקאל א, יד) רָצוֹא לְנַטְּלָא מֵהַהוּא נַהִירוּ עִלָּאָה ולאחר מכן, כיון שנשלם היחוד נאמר "וְהַחַיּוֹת רָצוֹא וָשׁוֹב". "רָצוֹא" לקחת מאותו האור העליון שהוא שפע היחוד. אֲבָל בְּגִין דְּלָא יָכְלִין לְמֵיקָם בֵּיהּ סַגִּי, מִיָּד וָשׁוֹב, תָּבִין לְאַתְרַיְיהוּ אבל בגלל שלא יכולים לעמוד בו הרבה, מיד "וָשׁוֹב" – שבים למקומם.

וְעוֹד, "וְהַחַיּוֹת רָצוֹא וָשׁוֹב" (יחזקאל א, יד). בְּזִמְנָא דְּיִשְׂרָאֵל עָבְדִין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם, כְּדֵין רָצוֹא לְנַטְּלָא מִלְעֵילָּא, וְשׁוּב לְאַיְתָאָה לְתַתָּא בזמן שישראל עושים רצונו של מקום, אזי עולים למעשיהם למ"ן בחינת "רצוא" לקחת מלמעלה שפע, "ושוב" להביאו למטה וזה סוד. וְרָזָא דָּא "יֵלְכוּ מֵחַיִל אֶל חָיִל" (תהלים פד, ח) כְּדֵין "וְקוֹיֵ יְהֹוָה יַחֲלִיפוּ כֹחַ יַעֲלוּ אֵבֶר כַּנְּשָׁרִים" (ישעיהו מ, לא). מַאי יַחֲלִיפוּ כֹּחַ? אֶלָּא חִילּוּפִין וַדַּאי, בְּגִין דְּיָהֲבִין לְחֵיוָן זָכְוָון דִּלְהוֹן דִּבְהוּ נָטְלִין חֵילָא לְסַלְקָא לְעֵילָא מהו יחליפו כח? אלא סוד החילופים בוודאי, בגלל שנותנים למלאכים הממונים להעלות את השפע את הזכויות שלהם, שמהם לוקחים המלאכים כח לעלות למעלה.