תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא תְּלָתִין וְחַד דף פו

עמודים נוספים בפרק זה
  1. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא תְּלָתִין וְחַד דף פו
  2. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא תְּלָתִין וְחַד דף פז

תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא תְּלָתִין וְחַד דף פו.

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא תְּלָתִין וְחַד

"וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" בְּזִמְנָא דְּפוּרְקָנָא. דִּכְדֵין יִתְחַדְּתוּן קִטְרִין לְאִתְקַשְּׁרָא עַמָּא קַדִּישָׁא בְּשָׁרְשֵיהוֹן כִּדְקָא יָאוּת. אִי תֵּימָא קִטְרִין חַדְתִין? לָאו הָכִי אֶלָּא חַדְתּוּתָא דְּקִטְרִין. וְרָזָא דָּא בְּרִית דִּגְזַר בַּהֲדַיְיהוּ כַּד נָפְקוּ מִמִּצְרַיִם, וַיִּגְזֹר בַּהֲדַיְיהוּ לְזִמְנָא דְּאָתֵי. וְדָא יָד הַחֲזָקָה, דְּבַהּ אִתְגְּזָרוּ יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם לְאַעַבְרָא עָרְלָה מִינַּיְיהוּ. לְבָתַר אִתְקְשָׁרוּ בְּשָׁרָשִׁין עִלָּאִין, בְּזִמְנָא דְּאֶתְיָהִיב לוֹן אוֹרָיְתָא, דְּאִתְּמָר בֵּיהּ "נַפְשִׁי יָצְאָה בְדַבְּרוֹ" (שיר השירים ה, ו) לְאִתְדַּבְּקָא בְּמַלְכָּא. וּבְגִין כָּךְ כְּתִיב "אַתֶּם רְאִיתֶם אֲשֶׁר עָשִׂיתִי" (שמות יט, ד) וְכוּ' "וְעַתָּה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם" (שמות יט, ה) וְכוּ'. דְּהָא לָא יָכִילוּ יִשְׂרָאֵל לְאִתְדַּבְּקָא בְּמָארֵיהוֹן בִּדְבֵיקוּתָא שְׁלִים עַד דְּאִתְגַּלֵּי עֲלַיְיהוּ וְשָׁמְעוּ קָלֵיהּ. בְּגִין כָּךְ "אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי" (שמות יט, ה), דָּא בְּרִית קַדְמָאָה דְּיָהֵיב לְהוּ בְּמִצְרַיִם. כֵּיוָן דְּשָׁמְעוּ קָלֵיהּ אִתְדַּבְּקָן בֵּיהּ כָּל חַד כִּדְקָא חֲזֵי. מִתַּמָּן וּלְהָלְאָה "אַתֶּם רְאִיתֶם כִּי מִן הַשָּׁמַיִם דִּבַּרְתִּי עִמָּכֶם. לֹא תַעֲשׂוּן" (שמות כ, יט) וְכו', דְּהָא כֵּיוָן דְּאִתְקְשָׁרוּ עֲנָפִין בְּשָׁרְשַׁיְיהוּ, מִתַּמָּן וּלְהָלְאָה לָא יְהֵא מָאן דְּאַפְרִישׁ לוֹן, וְלָא יְהֵא מָאן דְּיֵקוּם בֵּינַיְיהוּ. בְּגִין דָּא "לֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי" (שמות כ, יט) וְכוּ'.

כְּגַוְנָא דָּא לְזִמְנָא דְּאָתֵי דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יֵעָבֵר מִיִּשְׂרָאֵל כָּל זִינֵי מְסָאֲבוּתָא, דִּכְתִיב "וּטְהַרְתֶּם מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם" (יחזקאל לו, כה) וְכוּ'. וְדָא לְכָל הַיָּד הַחֲזָקָה לְאַעַבְרָא עָרְלָה מִינַּיְיהוּ. לְבָתַר "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל", בְּשַׁעְתָּא דְּיִתְגְּלֵי קָמַיְיהוּ מַלְכָּא קַדִּישָׁא בְּכָל עִטְרִין דִּילֵיהּ, דִּכְתִיב "הִנֵּה אֱלֹהֵינוּ זֶה" (ישעיהו כה, ט) וְכוּ'. דְּכַמָּה זִמְנִין יִתְגַּלֵּי קָמַיְיהוּ מַלְכָּא קַדִּישָׁא לְאִתְדַּבְּקָא בֵּיהּ. אֲבָל בְּיוֹמָא דְּיִשְׁתְּלִים נַיְחָא דְּיִשְׂרָאֵל בָּתַר קְרָבָא תַּקִּיפָא, וְנַיְחָא דְּכֹלָּא, יִתְגַּלֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְקַמַּיְהוּ וְיִתְדַּבְּקוּן בֵּיהּ כֻּלְהוֹ דְּבֵיקוּתָא דִּלְעָלְמִין. וְקָרְבָּנִין יִקְרְבוּן בְּהַהוּא יוֹמָא לְסַלְקָא עֲנָפִין לְשָׁרְשֵׁיהוֹן. דְּהָכִי קְרִיבוּ עַל טוּרָא דְּסִינַי, דִּכְתִיב "וַיַּעֲלוּ עֹלֹת" (שמות כד, ה) וְכוּ' בְּגִין לְסַלְקָא גַּרְמַיְיהוּ לְגַבֵּי עֵילָּא. כְּדֵין "וַיֶּחֱזוּ אֶת הָאֱלֹהִים וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ" (שמות כד, יא). בְּקַדְמִיתָא וַיַּקְרִיבוּ, מִתַּתָּא לְעֵילָא. לְבָתַר וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ, בִּנְהוֹרָא דְּנָחִית מֵעֵילָּא לְתַתָּא. וְכֹלָּא הָכִי יְהֵא לְזִמְנָא דְּאָתֵי. זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן.


ביאור נופת צופים.

"וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" בְּזִמְנָא דְּפוּרְקָנָא בזמן הגאולה. דִּכְדֵין יִתְחַדְּתוּן קִטְרִין לְאִתְקַשְּׁרָא עַמָּא קַדִּישָׁא בְּשָׁרְשֵיהוֹן כִּדְקָא יָאוּת, שאז יתחדשו הקשרים, לקשור את עם ישראל הקדוש בשורשיהן שבספירות כמו שראוי. אִי תֵּימָא קִטְרִין חַדְתִין? לָאו הָכִי אֶלָּא חַדְתּוּתָא דְּקִטְרִין. ואם תשאל, יהיו קשרים חדשים, שהיינו שיהיה שינוי בשורשם וממילא יהיה שינוי בקשרים? ועונה, לא כך, אלא יתחדשו הקשרים שהיו, שנתקלקלו בגלל הקליפה שהבדילה בינם לבין בוראם בסוד אם עוונותיכם היו מבדילים. וְרָזָא דָּא בְּרִית דִּגְזַר בַּהֲדַיְיהוּ כַּד נָפְקוּ מִמִּצְרַיִם, וַיִּגְזֹר בַּהֲדַיְיהוּ לְזִמְנָא דְּאָתֵי. וזה סוד הברית שכרת עמהם כשיצאו ממצרים, ושיכרות עמהם לעתיד לבוא וזה וְדָא יָד הַחֲזָקָה, דְּבַהּ אִתְגְּזָרוּ יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם לְאַעַבְרָא עָרְלָה מִינַּיְיהוּ שבו נימולו ישראל ערב יציאתם ממצרים להעביר הערלה מהם. לְבָתַר אִתְקְשָׁרוּ בְּשָׁרָשִׁין עִלָּאִין, בְּזִמְנָא דְּאֶתְיָהִיב לוֹן אוֹרָיְתָא, לאחר כך, נקשרו בשורשים העליונים, בזמן שנתנה להם התורה, שנאמר בה דְּאִתְּמָר בֵּיהּ "נַפְשִׁי יָצְאָה בְדַבְּרוֹ" (שיר השירים ה, ו) לאחר ששמעו ב' דיברות ראשונות מפי הגבורה פרחה מהם נשמתם לְאִתְדַּבְּקָא בְּמַלְכָּא ונדבקו במלכם. וּבְגִין כָּךְ כְּתִיב ולכן נאמר "אַתֶּם רְאִיתֶם אֲשֶׁר עָשִׂיתִי" (שמות יט, ד) וְכוּ' "וְעַתָּה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם" (שמות יט, ה) וְכוּ'. דְּהָא לָא יָכִילוּ יִשְׂרָאֵל לְאִתְדַּבְּקָא בְּמָארֵיהוֹן בִּדְבֵיקוּתָא שְׁלִים עַד דְּאִתְגַּלֵּי עֲלַיְיהוּ וְשָׁמְעוּ קָלֵיהּ. שהרי, לא יכלו ישראל להתדבק באדונם דבקות שלמה עד שנגלה עליהם ושמעו את קולו, לכן אמר בְּגִין כָּךְ "אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי" (שמות יט, ה), דָּא בְּרִית קַדְמָאָה דְּיָהֵיב לְהוּ בְּמִצְרַיִם בריתי, זו הברית הראשונה שכרת עמהם במצרים. כֵּיוָן דְּשָׁמְעוּ קָלֵיהּ אִתְדַּבְּקָן בֵּיהּ כָּל חַד כִּדְקָא חֲזֵי. כיון ששמעו את קול ה' נדבקו בו, כל אחד כמו שראוי לו, מִתַּמָּן וּלְהָלְאָה "אַתֶּם רְאִיתֶם כִּי מִן הַשָּׁמַיִם דִּבַּרְתִּי עִמָּכֶם. לֹא תַעֲשׂוּן" (שמות כ, יט) וְכוּ', דְּהָא כֵּיוָן דְּאִתְקְשָׁרוּ עֲנָפִין בְּשָׁרְשַׁיְיהוּ כיוון שנקשרו הענפים בשורשם כמו שראוי, מִתַּמָּן וּלְהָלְאָה לָא יְהֵא מָאן דְּאַפְרִישׁ לוֹן משם והלאה לא יהיה מי שיפריד אותם, וְלָא יְהֵא מָאן דְּיֵקוּם בֵּינַיְיהוּ, ולא יהיה מי שיעמוד ביניהם. בְּגִין דָּא "לֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי" (שמות כ, יט) וְכוּ'.

כְּגַוְנָא דָּא לְזִמְנָא דְּאָתֵי דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יֵעָבֵר מִיִּשְׂרָאֵל כָּל זִינֵי מְסָאֲבוּתָא, כענין זה יהיה לעתיד לבוא. הקב"ה יעביר מישראל את כל מיני הטומאה, דִּכְתִיב "וּטְהַרְתֶּם מִכֹּל טֻמְאוֹתֵיכֶם" (יחזקאל לו, כה) וְכוּ'. וְדָא לְכָל הַיָּד הַחֲזָקָה לְאַעַבְרָא עָרְלָה מִינַּיְיהוּ. וזה יהיה גילוי היד החזקה להעביר את הערלה שהיא הטומאה מהם. ולאחר כך לְבָתַר "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל", בְּשַׁעְתָּא דְּיִתְגְּלֵי קָמַיְיהוּ מַלְכָּא קַדִּישָׁא בְּכָל עִטְרִין דִּילֵיהּ, בשעה שיתגלה עליהם המלך הקדוש בכל עטרותיו יאמר דִּכְתִיב "הִנֵּה אֱלֹהֵינוּ זֶה" (ישעיהו כה, ט) וְכוּ'. דְּכַמָּה זִמְנִין יִתְגַּלֵּי קָמַיְיהוּ מַלְכָּא קַדִּישָׁא לְאִתְדַּבְּקָא בֵּיהּ. ובכמה פעמים יתגלה לפניהם המלך הקדוש, כדי שיתדבקו בו, אֲבָל בְּיוֹמָא דְּיִשְׁתְּלִים נַיְחָא דְּיִשְׂרָאֵל בָּתַר קְרָבָא תַּקִּיפָא, וְנַיְחָא דְּכֹלָּא, אבל ביום שתושלם מנוחתם של ישראל לאחר הקרב החזק עם גוג וכל כוחות הטומאה, ותהיה מנוחה בכל, יִתְגַּלֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְקַמַּיְהוּ וְיִתְדַּבְּקוּן בֵּיהּ כֻּלְהוֹ דְּבֵיקוּתָא דִּלְעָלְמִין. יתגלה הקב"ה לפניהם באופן תדיר וכולם יתדבקו בו בדבקות לעולמים. וְקָרְבָּנִין יִקְרְבוּן בְּהַהוּא יוֹמָא לְסַלְקָא עֲנָפִין לְשָׁרְשֵׁיהוֹן. קרבן הוא מלשון קרבות, לחבר את הקשר שהתקלקל. באותו היום יוקרבו קורבנות, להעלות הענפים לשורשם, דְּהָכִי קְרִיבוּ עַל טוּרָא דְּסִינַי, שכך גם קרבו על הר סיני כמו שכתוב דִּכְתִיב "וַיַּעֲלוּ עֹלֹת" (שמות כד, ה) וְכוּ' בְּגִין לְסַלְקָא גַּרְמַיְיהוּ לְגַבֵּי עֵילָּא. כדי להעלות עצמם כלפי מעלה. ואז נאמר כְּדֵין "וַיֶּחֱזוּ אֶת הָאֱלֹהִים וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ" (שמות כד, יא). בְּקַדְמִיתָא  בתחילה וַיַּקְרִיבוּ, מִתַּתָּא לְעֵילָא מלמטה למעלה. לְבָתַר ואחר כך וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ , בִּנְהוֹרָא דְּנָחִית מֵעֵילָּא לְתַתָּא. בהארה שירדה מלמעלה למטה, וְכֹלָּא הָכִי יְהֵא לְזִמְנָא דְּאָתֵי. זַכָּאָה חוּלָקֵהוֹן. והכל יהיה כך גם לעתיד לבוא. אשרי חלקם.