תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא תְּלָתִין וְחַמְשָׁא דף צט

עמודים נוספים בפרק זה
  1. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא תְּלָתִין וְחַמְשָׁא דף צט
  2. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא תְּלָתִין וְחַמְשָׁא דף ק

תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא תְּלָתִין וְחַמְשָׁא דף צט.

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא תְּלָתִין וְחַמְשָׁא

וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה אִלֵּין מִצְוֹת. "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דברים לד, יב) דָּא תַּלְמוּד תּוֹרָה. דְּמִצְוֹת בְּהוּ "תְּנוּ עֹז לֵאלֹהִים" (תהלים סח, לה) דָּא שְׁכִינְתָּא דִּאִתְתַקְּפַת בְּחֵילָא וַדַּאי, דְּבַהּ תַּלְיָא מַעֲשֶׂה. אֲבָל אוֹרָיְתָא "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דברים לד, יב) דְּאִתְּמָר בַּהּ "וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם יְהֹוָה נִקְרָא עָלֶיךָ וְיָרְאוּ מִמֶּךָּ" (דברים כח, י). "הַגָּדוֹל" דְּסָלִיק וְאָזִיל עַד רֵישָׁא דְּכָל דַּרְגִּין.

וְהָא רַב הַמְנוּנָא סָבָא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" (דברים לד, יב) אִלֵּין מִצְוֹת וַדַּאי. דִּבְהוּ "תְּנוּ עֹז לֵאלֹהִים" (תהלים סח, לה) דָּא שְׁכִינְתָּא. עוֹז מִסִּטְרָא דְּצַדִּיק דְּאִתְחַבַּר בַּהּ. וְרָזָא דָּא בּוֹעַז, בּוֹ עָז (ת"ז עה. א), דְּעָאל בְּיָמָא בְּתוּקְפֵּיהּ, דִּכְתִיב בֵּיהּ "יָשִׂישׂ כְּגִבּוֹר לָרוּץ אֹרַח" (תהלים יט, ו). וְרָזָא דָּא יוֹרֶה כַּחֵץ, דִּבְחֶסֶד רָהִיט לְגַבֵּי שְׁכִינְתָּא. וּשְׂמָאלָא אִתְכְּלִיל תָּמָן, דְּבֵיהּ חֶדָוָתָא דְּזִיוּוּגָא וַדַּאי. וְרָזָא דָּא יוֹרֶה כַּחֵץ, וְדָא ח"ץ דְּיִ'צְחָ'ק, פְּנִימָאָה לְגוֹ, דָּא פְּנִימִיּוּתָא דִּגְבוּרָה דְּאִתְבַּסְּמַת בִימִינָא.

וְאִי תֵּימָא, הָא כְּתִיב "אֶת הָעַמּוּד הַשְּׂמָאלִי וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ בֹּעַז" (מלכים א' ז, כא)? תָּא חֲזֵי, וַדַּאי בְּגִין דָּא קָרֵי שְׁמֵיהּ הָכֵי, וּמִלָּה דָּא הָא אִתָּמְרַת. דְּהָא לָא אִצְטְרִיךְ לְמִקְרֵי לְהוּ בִּשְׁמָא, אֶלָּא בְּגִין לְאַכְלְלָא שְׂמָאלָא בִימִינָא וִימִינָא בִּשְׂמָאלָא. אֲבָל בּוֹעַז לִימִינָא אִיהוּ וַדַּאי, וְאִתְכְּלִיל תָּמָן בִּשְׂמָאלָא. וְעוֹד, בּוֹעַז בְּעַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא וְאִיהוּ בְּצַדִּיק. וּבְגִין דְּאִתְכְּלִיל לִשְׂמָאלָא אִיהוּ בְּהוֹד. וְאִשְׁתַּכַּח בְּד' דַּרְגִּין מִתְקַשַּׁר וְכֹלָּא אִיהִי. וּשְׁכִינְתָּא אִיהִי ד' דְּמִתְקַשְּׁרַת בְּד' אִלֵּין, וְדָא ד' דְּדָוִד. וְעֶשֶׂר סְפִירָן דִּילַהּ ו"ד. כֹּלָּא אִיהוּ דָּוִד. וְרָזָא דָּא "וְדָוִד מְנַגֵּן בְּיַד" (שמואל א' יח, י). וְדָא יָד הַחֲזָקָה, בְּעוֹז דְּבוֹעַז דִּאִתְתַקְּפַת בֵּיהּ שְׁכִינְתָּא.

דְּמִצְוָה דָּא שְׁכִינְתָּא, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִתְחַבָּר בַּהּ. וְדָא ו"ה. מ"צ דָּא י"ה. רָזָא דָּא יִרְאָה וְאַהֲבָה דְּאִתְחַבְּרָן בַּהּ. אֲבָל בְּחִילּוּפָא אִינוּן. דְּאַבָּא וְאִימָּא קָיְימִין בְּגוֹ זְעֵיר אַנְפִּין, וּמִתַּמָּן בְּחִילּוּפָא דְּאַתְוָן נָפְקִין לִשְׁכִינְתָּא. וְדָא חִילּוּפָא בא"ת ב"ש דְּקָאִים בְּעַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא. כְּדֵין אִיהוּ נ"ר מִצְוָה. וְרָזָא דָּא אַבָּא וְאִימָּא יאההויה"ה. זְעֵיר אַנְפִּין וְנוּקְבָּא יאהלוההי"ם יאהדונה"י. אֲבָל אִי לֵית תָּמָן דְּחִילוּ וּרְחִימוּ, מ"צ אֶסְתַּלֵּק וְאִשְׁתְּאַר ו"ה. כְּדֵין "וְאָמַר אֵ"י אֱלֹהֵימוֹ צוּר חָסָיוּ בוֹ" (דברים לב, לז). אֲבָל מִצְוָה בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ אִיהִי מִצְוָה כִּדְקָא יָאוּת. בַּהּ "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" (דברים לד, יב) וַדַּאי.


ביאור נופת צופים.

וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה אִלֵּין מִצְוֹת. "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דברים לד, יב) דָּא תַּלְמוּד תּוֹרָה. דְּמִצְוֹת בְּהוּ במצות נאמר בהם "תְּנוּ עֹז לֵאלֹהִים" (תהלים סח, לה) דָּא שְׁכִינְתָּא דִּאִתְתַקְּפַת בְּחֵילָא וַדַּאי אלהים זו שכינה שמתחזקת בכחה בכח מצוות, דְּבַהּ תַּלְיָא מַעֲשֶׂה, שבה תלוי המעשה, והיא כנגד עולם העשיה. אֲבָל אוֹרָיְתָא אבל התורה "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דברים לד, יב) דְּאִתְּמָר בַּהּ "וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם יְהֹוָה נִקְרָא עָלֶיךָ וְיָרְאוּ מִמֶּךָּ" (דברים כח, י) בכח התורה נופלת היראה על האומות וכל כן נאמר המורא הגדול. "הַגָּדוֹל" דְּסָלִיק וְאָזִיל עַד רֵישָׁא דְּכָל דַּרְגִּין שהולך ועולה עד ראש כל המדרגות.

> בועז סוד היסוד הרץ לגבי השכינה.

וְהָא רַב הַמְנוּנָא סָבָא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' והנה רב המנונא סבא בא פתח ואמר, רבי רבי הרמח"ל, "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" (דברים לד, יב) אִלֵּין מִצְוֹת וַדַּאי אלה מצות ודאי. דִּבְהוּ שנאמר עליהם "תְּנוּ עֹז לֵאלֹהִים" (תהלים סח, לה) דָּא שְׁכִינְתָּא וזו השכינה כדלעיל, וכן, עוֹז מִסִּטְרָא דְּצַדִּיק דְּאִתְחַבַּר בַּהּ עוז מצד הצדיק / יסוד שמתחבר בה. וְרָזָא דָּא וזה סוד בּוֹעַז, אותיות בּוֹ עָז (ת"ז עה. א), דְּעָאל בְּיָמָא בְּתוּקְפֵּיהּ שנכנס בים / מלכות בחוזקו, דִּכְתִיב בֵּיהּ שנאמר בו "יָשִׂישׂ כְּגִבּוֹר לָרוּץ אֹרַח" (תהלים יט, ו). וְרָזָא דָּא וזה סוד הטיפה אותה יוֹרֶה כַּחֵץ, דִּבְחֶסֶד רָהִיט לְגַבֵּי שְׁכִינְתָּא ובכח החסדים שקיבל רץ לגבי השכינה. וּשְׂמָאלָא אִתְכְּלִיל תָּמָן וגם נכלל שם צד שמאל והם הגבורות היורדות אליה, דְּבֵיהּ חֶדָוָתָא דְּזִיוּוּגָא וַדַּאי שבהם שמחת הזיווג ודאי. וְרָזָא דָּא וזה סוד יוֹרֶה כַּחֵץ, וְדָא ח"ץ דְּיִ'צְחָ'ק, פְּנִימָאָה לְגוֹ יורה בכח החסדים, ח"ץ הם הגבורות הרמוזות באותיות הפנימיות שבשם י'צח'ק שהוא גבורות, דָּא פְּנִימִיּוּתָא דִּגְבוּרָה דְּאִתְבַּסְּמַת בִימִינָא והם האותיות הפנימיות המתמתקות בחסדים שבקו הימין הסובבים אותם, שהם אותיות י, ק, שבהם י'צח'ק שעולים גימ' ימין.

וְאִי תֵּימָא, הָא כְּתִיב ואם תשאל הרי כתוב "וַיָּקֶם אֶת הָעַמּוּד הַשְּׂמָאלִי וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ בֹּעַז" (מלכים א' ז, כא)? ומכאן שבועז אינו אחוז בקו הימין שהם סוד החסדים אלא בקו שמאל? תָּא חֲזֵי, וַדַּאי בְּגִין דָּא קָרֵי שְׁמֵיהּ הָכֵי, וּמִלָּה דָּא הָא אִתָּמְרַת. ודאי, בגלל הענין הזה נקרא שמו בועז, וענין זה כל מתבאר, דְּהָא לָא אִצְטְרִיךְ לְמִקְרֵי לְהוּ בִּשְׁמָא, אֶלָּא בְּגִין לְאַכְלְלָא שְׂמָאלָא בִימִינָא וִימִינָא בִּשְׂמָאלָא. לכתחילה לא היו צריכים העמודים להקרא בשם ולציין את מקומם, אלא, שנזכר מקומם כדי לכלול את השמאל בימין, והימין בשמאל, אֲבָל בּוֹעַז לִימִינָא אִיהוּ וַדַּאי, וְאִתְכְּלִיל תָּמָן בִּשְׂמָאלָא. אבל בועז מקומו בימין ודאי, ונכלל גם כן בשמאל בסוד החסדים הממתקים את הגבורות. וְעוֹד, בּוֹעַז בְּעַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא וְאִיהוּ בְּצַדִּיק. ועוד בחינות יש בבועז, כפי גילוי ההנהגה והמשכת השפע, והוא אחוז בעמוד האמצעי העולה עד הדעת, והוא בחינת צדיק / יסוד המקבל מהתפארת, וּבְגִין דְּאִתְכְּלִיל לִשְׂמָאלָא אִיהוּ בְּהוֹד. ובגלל שנכלל גם בצד שמאל הוא גם בבחינת הוד, וְאִשְׁתַּכַּח בְּד' דַּרְגִּין מִתְקַשַּׁר וְכֹלָּא אִיהִי. ונמצא שמקום אחיזתו, הנהגתו והתכללותו והתקשרותו בארבע ספירות, תפארת, נצח, הוד, יסוד, והוא נקרא על שם כולם.

> סוד השם דוד, מקור קבלת השפע והתפשטותו.

וּשְׁכִינְתָּא אִיהִי ד' דְּמִתְקַשְּׁרַת בְּד' אִלֵּין, וְדָא ד' דְּדָוִד, וְעֶשֶׂר סְפִירָן דִּילַהּ ו"ד. כֹּלָּא אִיהוּ דָּוִד. וארבע מדרגות אלו רמוזות באות ד' הראשונה בשם ד'וד והוא בחינת המלכות, והוא השפע שהיא מקבלת. ואותיות ו"ד של השם ד'וד רומזות על עשר הספירות שלה המקבלות את השפע ומתייחדות עם הזכר. וזה סוד השם דוד הוא סוד מלכות, וְרָזָא דָּא וזה סוד "וְדָוִד מְנַגֵּן בְּיַד", (שמואל א' יח, י) וְדָא יָד הַחֲזָקָה י"ד גימ' דוד, וזה סוד דוד הרמוז ביד החזקה, בְּעוֹז דְּבוֹעַז דִּאִתְתַקְּפַת בֵּיהּ שְׁכִינְתָּא החזקה זה העוז של בועז שמתחזקת בו השכינה.

> מצוה בסוד הוי"ה

דְּמִצְוָה דָּא היא שְׁכִינְתָּא, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִתְחַבָּר בַּהּ. וְדָא והחיבור הזה הוא חיבור אותיות ו"ה. מ"צ דָּא זה אותיות י"ה בא"ת ב"ש. רָזָא דָּא יִרְאָה וְאַהֲבָה דְּאִתְחַבְּרָן בַּהּ י"ה הם סוד יראה ואהבה שמחברים בה, אֲבָל בְּחִילּוּפָא אִינוּן אבל אותיות י"ה הם חילופי אותיות מ"צ בתיבת מצ'וה. דְּאַבָּא וְאִימָּא קָיְימִין בְּגוֹ זְעֵיר אַנְפִּין, שאבא ואימא נמצאים בפנימיות ז"א, וּמִתַּמָּן בְּחִילּוּפָא דְּאַתְוָן נָפְקִין לִשְׁכִינְתָּא ומשם בסוד חילוף האותיות נמשכים לשכינה. וְדָא חִילּוּפָא בא"ת ב"ש דְּקָאִים בְּעַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא וחילוף האותיות הוא חילוף א" ב"ש, שנמצא בעמודא דאמצעיתא, וכשהם נמצאים בפנימיות ז"א בסוד המשכת שפע מצוה מתחלפים האותיות. כְּדֵין אִיהוּ ואז ז"א יקרא בשם נ"ר מִצְוָה. וְרָזָא דָּא וזה סוד יחוד אַבָּא וְאִימָּא הוא צירוף השמות יאההויה"ה. יחוד זְעֵיר אַנְפִּין וְנוּקְבָּא הוא יחוד שם הוי"ה שהוא ז"א עם הנוק' בשני הבחינות אלהי"ם ואדנ"י והם שני הצירופים יאהלוההי"ם יאהדונה"י חיבור של ג' הצירופים עולה בגימ' נ"ר והוא סוד המשכת השפע למלכות. אֲבָל אִי לֵית תָּמָן דְּחִילוּ וּרְחִימוּ, מ"צ אֶסְתַּלֵּק וְאִשְׁתְּאַר ו"ה. אבל אם אין שם יראה ואהבה הרמוזות באותות י"ה, מ"צ מסתלק מתוך פנימיות ז"א ונשאר ממצוה רק ו"ה כְּדֵין, וזו מצוה עקרה וחסרה, וזה שרמז הכתוב "וְאָמַר אֵ"י אֱלֹהֵימוֹ צוּר חָסָיוּ בוֹ" (דברים לב, לז) א"י גימ' ו"ה נשאר ריק לאחר שנעלם צור חסיו בו. אֲבָל מִצְוָה בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ אִיהִי מִצְוָה כִּדְקָא יָאוּת. אבל מצוה שנעשית ביראה ואהבה היא מצוה הנעשית כמו שראוי ועולה למעלה, גורמת ליחוד ומוציאה פירות וזה בַּהּ "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" (דברים לד, יב) וַדַּאי.