תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא תֵּשַׁע וּתְלָתִין דף קטז

תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא תֵּשַׁע וּתְלָתִין דף קטז.

דִּבְהוּ "וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ" (בראשית א, ד), דְּאַף עַל גַּב דְּאִשְׁתְּכַח חֹשֶׁךְ לְתַתָּא לְעֵילָא אוֹר אִיהוּ. וּבְזִמְנָא דְּאִית צַדִּיקַיָּא בְּעָלְמָא, נְהִירוּ דִּלְעֵילָא אִתְמְשַׁךְ לְתַתָּא. כְּדֵין "הָעָם הַהֹלְכִים בַּחֹשֶׁךְ רָאוּ אוֹר גָּדוֹל" (ישעיהו ט, א). בְּגִין כָּךְ "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" (דניאל יב, ג), לְגַלָּאָה זִיהֲרָא דִּלְעֵילָא לְתַתָּא. וְאִי תֵּימָא דְּתִיקּוּנָא דַּעֲבָדִין לְגַרְמַיְיהוּ לְחוּד עָבְדִין? לָאו הָכֵי. אֶלָּא "וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים" (דניאל יב, ג) וַדַּאי. דְּהָא זִיהֲרָא עִלָּאָה אִתְמְשַׁךְ לְגַבַּיְיהוּ, וּמִינֵּיהּ פָּשְׁטִין פְּשִׁיטוּ דְּכֹוכְבַיָּא לְכָל סְטַר לְזַכָּאָה בְּהוּ אָחֲרָנִין. בְּגִין כָּךְ "וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים" (דניאל יב, ג).

וְעוֹד, רָקִיעַ בֵּיהּ קָיְימִין כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת וְדָא צַדִּיק. וּמִתַּמָּן נָטְלִין כַּמָּה מַלְאָכַיָּא לְאַחֲתָא מִילִין לְעָלְמָא כָּל חַד בְּדַרְגֵּיּה. וְיִשְׂרָאֵל אִתְּמָר בְּהוּ 'אֵין מַזַּל לְיִשְׂרָאֵל' (שבת קנו). דְּיִשְׂרָאֵל בְּעַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא קָיְימִין, וּמַזָּלָן בְּצַדִּיק, בְּגִין כָּךְ שָׁלְטִין עֲלַיְיהוּ. דְּהָא כְּמָה דְּאִתְנָהִיר לְגַבֵּי הַהוּא צַדִּיק מֵעַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא, הָכִי נָטְלִין אִינוּן מִילִין לְמֶיעֱבַד עוֹבָדָא.

קָם אֵלִיָּהוּ נְבִיאָה מְהֵימְנָא וְאָמַר לֵיהּ, ר' ר' "וְהָיָה לְעֵת עֶרֶב יִהְיֶה אוֹר" (זכריה יד, ז) דָּא וַדַּאי אִיהוּ אוֹר דִּילָךְ דְּאִתְגַּלְּיָא בְּהַאי חִיבּוּרָא. דְּעַד הָשַׁתָּא "בְּמַחֲשַׁכִּים הוֹשִׁיבַנִי" (איכה ג, ו) הָשַׁתָּא "וְהָיָה לְעֵת עֶרֶב יִהְיֶה אוֹר" (זכריה יד, ז). בְּסוֹף יוֹמַיָּא בְּזִמְנָא דְּפוּרְקָנָא אִתְקְרִיב, בֵּיהּ "הָעָם הַהֹלְכִים בַּחֹשֶׁךְ רָאוּ אוֹר גָּדוֹל" (ישעיהו ט, א) בְּהַאי חִיבּוּרָא. "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דברים לד, יב)


ביאור נופת צופים.

> הצדיקים מאירים לכלל ישראל ולא רק לעצמם.

דִּבְהוּ שבו "וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ" (בראשית א, ד), דְּאַף עַל גַּב דְּאִשְׁתְּכַח חֹשֶׁךְ לְתַתָּא לְעֵילָא אוֹר אִיהוּ. ואף על גב שנמצא חושך למטה, למעלה הוא אור. וּבְזִמְנָא דְּאִית צַדִּיקַיָּא בְּעָלְמָא, נְהִירוּ דִּלְעֵילָא אִתְמְשַׁךְ לְתַתָּא. ובזמן שיש בעולם צדיקים, האור העליון נמשך למטה, ואז כְּדֵין "הָעָם הַהֹלְכִים בַּחֹשֶׁךְ רָאוּ אוֹר גָּדוֹל" (ישעיהו ט, א). בְּגִין כָּךְ בשל כך, "וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ" (דניאל יב, ג), לְגַלָּאָה זִיהֲרָא דִּלְעֵילָא לְתַתָּא. יזהירו, לגלות הזוהר העליון – למטה. אִי תֵּימָא דְּתִיקּוּנָא דַּעֲבָדִין לְגַרְמַיְיהוּ לְחוּד עָבְדִין? לָאו הָכֵי. ואם תתמה שהתיקונים שעושים, עושים אותם לעצמם? לא כך – אֶלָּא "וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים" (דניאל יב, ג) וַדַּאי שתיקונם לצורך רבים. דְּהָא זִיהֲרָא עִלָּאָה אִתְמְשַׁךְ לְגַבַּיְיהוּ, וּמִינֵּיהּ פָּשְׁטִין פְּשִׁיטוּ דְּכֹוכְבַיָּא לְכָל סְטַר לְזַכָּאָה בְּהוּ אָחֲרָנִין. שזה הזוהר העליון נמשך בעבורם, ומהם מתפשטת ההתפשטות כמו הארת הכוכבים לכל צד לזכות בהם את האחרים, לכן נאמר בְּגִין כָּךְ "וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים" (דניאל יב, ג).

> מעשיהם של ישראל משפיעים על הנהגת המזלות.

וְעוֹד, רָקִיעַ בֵּיהּ קָיְימִין כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת וְדָא צַדִּיק. ועוד, רקיע בו נמצאים כוכבים ומזלות וזה צדיק / יסוד, וּמִתַּמָּן נָטְלִין כַּמָּה מַלְאָכַיָּא לְאַחֲתָא מִילִין לְעָלְמָא כָּל חַד בְּדַרְגֵּיּה. ומשם נוטלים כמה מלאכים להוריד הדברים לאומות העולם ולהנהגת דרכי הטבע, כל אחד במדריגתו. וְיִשְׂרָאֵל אִתְּמָר בְּהוּ וישראל נאמר בהם 'אֵין מַזַּל לְיִשְׂרָאֵל' (שבת קנו). דְּיִשְׂרָאֵל בְּעַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא קָיְימִין, וּמַזָּלָן בְּצַדִּיק, בְּגִין כָּךְ שָׁלְטִין עֲלַיְיהוּ. שישראל עומדים בדרגת עמודא דאמצעיתא, והמזלות נמצאים ביסוד, לכן ישראל שולטים עליהם. דְּהָא כְּמָה דְּאִתְנָהִיר לְגַבֵּי הַהוּא צַדִּיק מֵעַמּוּדָא דְּאֶמְצָעִיתָא, הָכִי נָטְלִין אִינוּן מִילִין לְמֶיעֱבַד עוֹבָדָא. שהרי שכמה הארה שמקבל היסוד מעמודא דאמצעיתא, ככה נוטלים אומות העולם את אלו הדברים מישראל לעשות מעשיהם.

> אורו של הרמח"ל יתגלה באחרית הימים בגילוי תיקוני זוהר תניינא.

קָם אֵלִיָּהוּ נְבִיאָה מְהֵימְנָא וְאָמַר לֵיהּ, ר' ר' קם אליהו הנביא הנאמן ואמר לו, רבי רבי הרמח"ל, "וְהָיָה לְעֵת עֶרֶב יִהְיֶה אוֹר" (זכריה יד, ז) דָּא וַדַּאי אִיהוּ אוֹר דִּילָךְ דְּאִתְגַּלְּיָא בְּהַאי חִיבּוּרָא. זה ודאי האור שלך שמתגלה בזה החיבור, שעד עכשיו דְּעַד הָשַׁתָּא "בְּמַחֲשַׁכִּים הוֹשִׁיבַנִי" (איכה ג, ו) הָשַׁתָּא עתה בגילוי החיבור הזה של תיקוני זוהר תניינא נאמר "וְהָיָה לְעֵת עֶרֶב יִהְיֶה אוֹר" (זכריה יד, ז). בְּסוֹף יוֹמַיָּא בְּזִמְנָא דְּפוּרְקָנָא אִתְקְרִיב, בֵּיהּ ובפרט האחרית הימים בזמן שהגאולה תתקרב יאמר "הָעָם הַהֹלְכִים בַּחֹשֶׁךְ רָאוּ אוֹר גָּדוֹל" (ישעיהו ט, א) בְּהַאי חִיבּוּרָא יראו אור גדול באלה התיקונים וזה, "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דברים לד, יב).