תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא חַד וְאַרְבְּעִין דף קיט

עמודים נוספים בפרק זה
  1. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא חַד וְאַרְבְּעִין דף קיט
  2. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא חַד וְאַרְבְּעִין דף קכ
  3. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא חַד וְאַרְבְּעִין דף קכא

תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא חַד וְאַרְבְּעִין דף קיט.

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא חַד וְאַרְבְּעִין

"וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" בְּשַׁעְתָּא דְּקָיְימוּ יִשְׂרָאֵל על טוּרָא דְּסִינַי. דִּבְקַדְמִיתָא כְּתִיב "וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר" (שמות יט, ב), וּכְדֵין אִתְכְּלִילוּ כֻּלְהוֹ בְּיִחוּדָא חַד. "וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹהִים" (שמות יט, ג) בִּכְלָלָא דְּכֹלָּא. וְכַמָּה סִטְרָא אַחֲרָא הֲווּ בְּעָאן לְקַטְרְגָא, וּבְאִינּוּן יוֹמִין דְּהַגְבָּלָה אִתְבָּרוּ קַמֵּי יִשְׂרָאֵל. וּבְזִמְנָא דִּכְתִיב "הַגְבֵּל אֶת הָהָר וְקִדַּשְׁתּוֹ" (שמות יט, כג) תְּחוּמִין אִשְׁתַּוּוּ לְכֹלָּא. וְסִטְרָא אַחֲרָא נָמֵי אִשְׁתַּקְּעַת בְּאַתְרַהּ וְלָא נָפְקַת, וְאִזְדַּמְּנַת לְאִתְעַבְּרָא מֵעָלְמָא. כְּדֵין סָלִיק מֹשֶׁה בְּתוּקְפָּא לְטוּרָא. וְדָא "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה". וְכַד סָלִיק הֲווּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת בָּעְיָין לְעַכָּבָא עַל יְדוֹי דְּלָא יֵיחוּת תּוֹרָה לְתַתָּא. בְּהַהוּא זִמְנָא כְּתִיב "מְאַחֵז פְּנֵי כִסֵּה פַּרְשֵׁז עָלָיו עֲנָנוֹ" (איוב כו, ט). וְדָא זִיו שְׁכִינָה דְּאִתְפְּרַשׁ עֲלֵיהּ, דְּבֵיהּ אִתְתְּקַף עַנְפָא בְּשָׁרְשֵׁיהּ, לְאִשְׁתְּמוֹדְעָא דְּתִיקּוּנָא דִּשְׁכִינְתָּא בְּיִשְׂרָאֵל תַּלְיָא. כְּדֵין דְּחִילוּ סַגִּי נָפַל עַל כֻּלְהוֹ מְשָׁרְיָין מִקַמֵּי מֹשֶׁה. בְּגִין כָּךְ "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל". זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ.

וְהָא מט"ט שָׂרָא רַבָּא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' כְּתִיב "הִשָּׁמְרוּ לָכֶם עֲלוֹת בָּהָר וּנְגֹעַ בְּקָצֵהוּ" (שמות יט, יב) הָכָא רָזִין עִלָּאִין לְמָארֵי חָכְמְתָא, וְכָל מִלָּה דְּאוֹרַיְתָא הָכִי אִית בַּהּ כַּמָּה רָזִין טְמִירִין וּגְנִיזִין. דְּכַמָּה סְגוּלָּאָן כְּלִילָן בָּהּ כְּאוֹצָר חַד. וּמָאן דְּאִּתְפַּתְּחַת לֵיהּ אַשְׁכַּח כַּמָּה סְתִימִין עֲמִיקִין, כָּל חַד לְפוּם דַּרְגֵּיהּ. וְרָזָא דָּא "יִפְתַּח יְהֹוָה לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב" (דברים כח, יב). דְּמִסִּטְרָא דִּשְׁכִינְתָּא אִשְׁתְּכַח הָכֵי, כְּלִילָן רָזִין בִּסְתִימוּ חַד. וְרָזָא דְּמִלָּה "יִרְאַת יְהֹוָה הִיא אוֹצָרוֹ" (ישעיהו לג, ו). וְאִי תֵּימָא אוֹרָיְתָא אִיהִי בִּדְכוֹרָא? הָכִי אִיהוּ וַדַּאי. אֲבָל שְׁכִינְתָּא אִיהִי קִשּׁוּרָא דְּכֹלָּא, יִחוּדָא דְּכֹלָּא, וּבְכָל סְפִירָה וּסְפִירָה וּבְכָל אֵבָר וְאֵבָר תָּמָן שְׁכִינְתָּא. וּמִסִּטְרָא דִּילַהּ אִתְקַשְּׁרָן מִילִין הָכֵי. וְכֹלָּא אִתְקְשַׁר בִּכְלָלָא חֲדָא בְּשְׁכִינְתָּא. בַּהּ "וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים" (שמות יט, ה) דִּשְׁכִינְתָּא לָא אִתְיְהִיבַת אֶלָּא לְיִשְׂרָאֵל. בְּגִין כָּךְ רָזִין דְּאוֹרַיְתָא לְיִשְׂרָאֵל אִתְמְסָרוּ. אֲבָל אוּמִין עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה אִתְּמָר בְּהוּ "לֹא עָשָׂה כֵן לְכָל גּוֹי וּמִשְׁפָּטִים בַּל יְדָעוּם" (תהלים קמז, כ).

וּבִשְׁכִינְתָּא אַשְׁכְּחַן כָּל יִשְׂרָאֵל כַּמָּה רָזִין כָּל חַד לְפוּם חֵילֵיהּ. וְרָזָא דָּא "אַיֶּלֶת אֲהָבִים וְיַעֲלַת חֵן דַּדֶּיהָ יְרַוֻּךָ בְכָל עֵת" (משלי ה, יט). וְרָזָא דָּא אֲהָבִים ה' זִמְנִין אוֹר דְּאִינוּן ה' חֲסָדִים. "וְיַעֲלַת חֵן" מִסִּטְרָא דִּאִימָא. וְרָזָא דָּא ג"ן סְדָרִין דְּאוֹרַיְתָא וְה' סִפְרִין הָא ח"ן. "דַּדֶּיהָ" דַּד יָהּ, וְאִלֵּין דַּדִּים דְּכִיּוֹר. וי"ב דַּדִּים אִינוּן לי"ב שִׁבְטִין כָּל חַד נַטִּיל מִדַּד דִּילֵיהּ. וְעוֹד תְּלָת אֲבָהָן כְּלָלָא דְּכֹלָּא הָא ט"ו, בְּגִין כָּךְ דַּד י"ה. וְרָזָא דָּא "פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק אָבֹא בָם אוֹדֶה יָהּ" (תהלים קיח, יט). וּתְרֵיסַר שִׁבְטִין סָלְקִין ג' זִמְנִין בְּשַׁתָּא לְבֵי מַקְדְּשָׁא, לָקֳבֵל תְּלָת אֲבָהָן. וְרָזָא דָּא "שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים שִׁבְטֵי יָהּ" (תהלים קכב, ד).


ביאור נופת צופים.

> בשלושת ימי ההגבלה נשבר כוח הסטרא אחרא, ומשה עלה בכח השכינה לקבל תורה.

"וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" בְּשַׁעְתָּא דְּקָיְימוּ יִשְׂרָאֵל על טוּרָא דְּסִינַי, דִּבְקַדְמִיתָא כְּתִיב בשעה שעמדו ישראל על הר סיני, בתחילה כתוב "וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר" (שמות יט, ב), וּכְדֵין אִתְכְּלִילוּ כֻּלְהוֹ בְּיִחוּדָא חַד. ואז נכללו כולם ביחוד אחד. "וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹהִים" (שמות יט, ג) בִּכְלָלָא דְּכֹלָּא, בכללות כולם. וְכַמָּה סִטְרָא אַחֲרָא הֲווּ בְּעָאן לְקַטְרְגָא, וּבְאִינּוּן יוֹמִין דְּהַגְבָּלָה אִתְבָּרוּ קַמֵּי יִשְׂרָאֵל. וכמה סטרא אחרא היו רוצים לקטרג, ובאלה ימי ההגבלה נשברו לפני ישראל. וּבְזִמְנָא דִּכְתִיב ובזמן שנאמר "הַגְבֵּל אֶת הָהָר וְקִדַּשְׁתּוֹ" (שמות יט, כג) תְּחוּמִין אִשְׁתַּוּוּ לְכֹלָּא. וְסִטְרָא אַחֲרָא נָמֵי אִשְׁתַּקְּעַת בְּאַתְרַהּ וְלָא נָפְקַת, וְאִזְדַּמְּנַת לְאִתְעַבְּרָא מֵעָלְמָא. הושמו גבולות לכולם, וגם הסטרא אחרא שקעה במקומה ולא יצאה, והוכנה להתבטל ולעבור מן העולם. כְּדֵין סָלִיק מֹשֶׁה בְּתוּקְפָּא לְטוּרָא. וְדָא, ואז עלה משה בחוזקו להר וזה, "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה". וְכַד סָלִיק הֲווּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת בָּעְיָין לְעַכָּבָא עַל יְדוֹי דְּלָא יֵיחוּת תּוֹרָה לְתַתָּא. בְּהַהוּא זִמְנָא כְּתִיב וכאשר היה עולה, היו רוצים מלאכי השרת לעכב על ידו שלא יוריד את התורה למטה, באותו הזמן כתוב "מְאַחֵז פְּנֵי כִסֵּה פַּרְשֵׁז עָלָיו עֲנָנוֹ" (איוב כו, ט). וְדָא זִיו שְׁכִינָה דְּאִתְפְּרַשׁ עֲלֵיהּ, דְּבֵיהּ אִתְתְּקַף עַנְפָא בְּשָׁרְשֵׁיהּ, לְאִשְׁתְּמוֹדְעָא דְּתִיקּוּנָא דִּשְׁכִינְתָּא בְּיִשְׂרָאֵל תַּלְיָא. וזה זיו השכינה שנפרש עליו, שבו התחזק הענף שהוא נשמת משה בשורשו, כשי שיוודע שתיקון השכינה תלוי בישראל. כְּדֵין דְּחִילוּ סַגִּי נָפַל עַל כֻּלְהוֹ מְשָׁרְיָין מִקַמֵּי מֹשֶׁה. ואז נפל פחד על כל מחנות המלאכים מפני משה. לכן, בְּגִין כָּךְ "וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל". זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ. אשרי חלקו.

> השכינה היא אוצר הסודות וניתנה רק לישראל.

וְהָא מט"ט שָׂרָא רַבָּא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' כְּתִיב והנה מט"ט שרא רבא בא, פתח ואמר, רבי רבי הרמח"ל, כתב "הִשָּׁמְרוּ לָכֶם עֲלוֹת בָּהָר וּנְגֹעַ בְּקָצֵהוּ" (שמות יט, יב) הָכָא רָזִין עִלָּאִין לְמָארֵי חָכְמְתָא, וְכָל מִלָּה דְּאוֹרַיְתָא הָכִי אִית בַּהּ כַּמָּה רָזִין טְמִירִין וּגְנִיזִין. כאן יש סודות עליונים לבעלי החכמה, וכך כל מילה בתורה, יש  בה כמה סודות נעלמים וגנוזים. דְּכַמָּה סְגוּלָּאָן כְּלִילָן בָּהּ כְּאוֹצָר חַד. וּמָאן דְּאִּתְפַּתְּחַת לֵיהּ אַשְׁכַּח כַּמָּה סְתִימִין עֲמִיקִין, כָּל חַד לְפוּם דַּרְגֵּיהּ. כמה סגולות כלולות בה כאוצר אחד, ולמי שנפתחים לה סודותיה, ימצא בה כמה אוצרות עמוקים וסתומים.  וְרָזָא דָּא וסוד זה "יִפְתַּח יְהֹוָה לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב" (דברים כח, יב). דְּמִסִּטְרָא דִּשְׁכִינְתָּא אִשְׁתְּכַח הָכֵי, כְּלִילָן רָזִין בִּסְתִימוּ חַד. שמצד השכינה נמצא כך – כוללת את הסודות בהעלם אחד. וְרָזָא דְּמִלָּה וסוד הדבר "יִרְאַת יְהֹוָה הִיא אוֹצָרוֹ" (ישעיהו לג, ו). וְאִי תֵּימָא אוֹרָיְתָא אִיהִי בִּדְכוֹרָא? הָכִי אִיהוּ וַדַּאי. ואם תשאל, התורה היא מצד הזכר, וכאן נאמר שהיא מצד השכינה שהיא נוק'? כך הוא ודאי שהתורה בכתב היא מצד הזכר, אֲבָל שְׁכִינְתָּא אִיהִי קִשּׁוּרָא דְּכֹלָּא, יִחוּדָא דְּכֹלָּא, וּבְכָל סְפִירָה וּסְפִירָה וּבְכָל אֵבָר וְאֵבָר תָּמָן שְׁכִינְתָּא. אבל השכינה היא קשר הכל, יחוד הכל ובכל ספירה וספירה, ובכל אבר ואבר נמצאת השכינה. וּמִסִּטְרָא דִּילַהּ אִתְקַשְּׁרָן מִילִין הָכֵי. ומצידה מתקשרים הדברים ככה, וְכֹלָּא אִתְקְשַׁר בִּכְלָלָא חֲדָא בְּשְׁכִינְתָּא. והכל נקשר הכללות אחת בשכינה, והיא אוצר הכל. בַּהּ "וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים" (שמות יט, ה) דִּשְׁכִינְתָּא לָא אִתְיְהִיבַת אֶלָּא לְיִשְׂרָאֵל. שהשכינה לא ניתנה אלא לישראל, בְּגִין כָּךְ רָזִין דְּאוֹרַיְתָא לְיִשְׂרָאֵל אִתְמְסָרוּ. אֲבָל אוּמִין עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה אִתְּמָר בְּהוּ לכן, סודות התורה נמסרו לישראל, אבל לאומות העולם ובמיוחד עובדי עבודה זרה נאמר בהם "לֹא עָשָׂה כֵן לְכָל גּוֹי וּמִשְׁפָּטִים בַּל יְדָעוּם" (תהלים קמז, כ).

> סוד הפסוק אַיֶּלֶת אֲהָבִים וְיַעֲלַת חֵן דַּדֶּיהָ יְרַוֻּךָ בְכָל עֵת

וּבִשְׁכִינְתָּא אַשְׁכְּחַן כָּל יִשְׂרָאֵל כַּמָּה רָזִין כָּל חַד לְפוּם חֵילֵיהּ. ובשכינה מוצאים כל ישראל כמה סודות – כל אחד כפי כוחו. וסוד זה וְרָזָא דָּא "אַיֶּלֶת אֲהָבִים וְיַעֲלַת חֵן דַּדֶּיהָ יְרַוֻּךָ בְכָל עֵת" (משלי ה, יט). וְרָזָא דָּא, אֲהָבִים ה' זִמְנִין אוֹר דְּאִינוּן ה' חֲסָדִים, אהבי"ם עולה ח"ן, והם ה' פעמים אור שנאמרו ביום הראשון של הבריאה והם ה' חסדים. "וְיַעֲלַת חֵן" מִסִּטְרָא מצד דִּאִימָא. וְרָזָא דָּא ג"ן סְדָרִין דְּאוֹרַיְתָא וְה' סִפְרִין הָא ח"ן וזה סוד ג"ן סדרים שיש בתורה, ועם ה' ספרים עולה ח"ן.

"דַּדֶּיהָ" אותיות דַּד יָהּ, וְאִלֵּין דַּדִּים דְּכִיּוֹר. וי"ב דַּדִּים אִינוּן לי"ב שִׁבְטִין כָּל חַד נַטִּיל מִדַּד דִּילֵיהּ. ואלו הם דדי הכיור, ויש י"ב דדים כנגד י"ב שבטים, כל אחד לוקח מהדד שלו. וְעוֹד תְּלָת אֲבָהָן כְּלָלָא דְּכֹלָּא הָא ט"ו, בְּגִין כָּךְ דַּד י"ה. י"ב דדים ועוד ג' אבות – כלל כולם ט"ו כמנין י"ה, ורמוז במילה דַּד י"ה, וזה סוד וְרָזָא דָּא "פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק אָבֹא בָם אוֹדֶה יָהּ" (תהלים קיח, יט). וּתְרֵיסַר שִׁבְטִין סָלְקִין ג' זִמְנִין בְּשַׁתָּא לְבֵי מַקְדְּשָׁא, לָקֳבֵל תְּלָת אֲבָהָן. וי"ב שבטים עולים לרגל בג' זמנים בשנה לבית המקדש כנגד ג' אבות, וביחד י"ה, וזה סוד וְרָזָא דָּא "שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים שִׁבְטֵי יָהּ" (תהלים קכב, ד).