תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא אַרְבְּעִין וּתְלַת דף קכד

עמודים נוספים בפרק זה
  1. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא אַרְבְּעִין וּתְלַת דף קכד
  2. תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא אַרְבְּעִין וּתְלַת דף קכה

תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא אַרְבְּעִין וּתְלַת דף קכד.

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא אַרְבְּעִין וּתְלַת

וְהָא אֵלִיָּהוּ נְבִיאָה מְהֵימְנָא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' וַדַּאי "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דברים לד, יב) אִלֵּין עֲשַׂר אֲמִירָן, וְדָא "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" אִלֵּין ה' אֲמִירָן דִּשְׁמָאלָא. וּלְכָל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל אִלֵּין ה' אֲמִירָן דִּימִינָא. וְרָזָא דָּא ה"ה ה"ה, "מִזֶּה וּמִזֶּה הֵם כְּתֻבִים" (שמות לב, טו). ו"ו דָּא שִׁיעוּרָא דְּלוּחוֹת שִׁשָּׁה טְפָחִים, בְּרָזָא דָּא לוּחוֹת הָאֶבֶן מִסִּטְרָא דְּשֵׁם ב"ן יו"ד ה"ה ו"ו ה"ה. יו"ד דָּא דְּיוֹ, אֵשׁ שְׁחוֹרָה עַל גַּבֵּי אֵשׁ לְבָנָה. אֵשׁ שְׁחוֹרָה דָּא כֶּתֶר דְּאִיהוּ אוּכָּמָא לְגַבֵּי עִלַּת כָּל הָעִלּוֹת. וְעוֹד, אֵשׁ שְׁחוֹרָה 'כֶּתֶר' וְדָא קָמַץ. אֵשׁ לְבָנָה 'חָכְמָה' וְדָא פָּתַח. וְעוֹד, אַתְוָן אִתְקְרִיאָן מִגּוֹ סֵפֶר, וְדָא שְׁכִינְתָּא דְּאִיהִי סֵפֶר, וְדָא סֵפֶר תּוֹרָה.

וְהָא מט"ט שָׂרָא רַבָּא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' כְּתִיב "לִפְנֵי שֶׁמֶשׁ יִנּוֹן שְׁמוֹ" (תהלים עב, יז). הָכָא רָזָא עִלָּאָה. תָּא חֲזֵי, ה' אוֹר אִינוּן לְקִבְלַיְיהוּ ה' חֹשֶׁךְ. דָּא יְדָא יְמִינָא וְדָא שְׂמָאלָא. כְּדֵין "וַתָּרֶם כִּרְאֵים קַרְנִי" (תהלים צב, יא). מִתַּמָּן וּלְהָלְאָה "יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר" (בראשית א, ג). בְּהַהוּא זִמְנָא "שִׁירוּ לַיהֹוָה שִׁיר חָדָשׁ כִּי נִפְלָאוֹת עָשָׂה" (תהלים צח, א) דָּא נְהִירוּ דְּחָכְמָה סְתִימָאָה בכ"ב אַתְוָן, דְּאִתְּמָר בְּהוּ "בְּךָ יְבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל וְכוּ' יְשִׂמְךָ אֱלֹהִים כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה" (בראשית מח, כ). אֲבָל נִפְלָאוֹת, נ' פְּלָאוֹת. וְרָזָא "יִנּוֹן שְׁמוֹ" (תהלים עב, יז) אִלֵּין דָּגִים דְּיַמָּא דְּלֵית עֵינָא בִּישָׁא שַׁלִּיט בְּהוּ, וְרָזָא דָּא עֵינָא פְּקִיחָא. דְּבַאֲתַר דְּעֵינָא דָּא אַשְׁגַּח לֵית עֵינָא בִּישָׁא שַׁרְיָא תָּמָן.

בְּהַהוּא זִמְנָא "הוֹשִׁיעָה לּוֹ יְמִינוֹ וּזְרוֹעַ קָדְשׁוֹ" (תהלים צח, א) דָּא מָּשִׁיחַ בֶּן דָּוִד וּמָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף. דִּבְשַׁעֲתָא דְּאִתְחַבְּרָן כַּחֲדָא, יְמִינָא שַׁלִּיט וּמָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף אִשְׁתְּזִיב מִמּוֹתָא. וְרָזָא דָּא דָּגִים שֶׁבַּמַּיִם. דִּלְתַתָּא אִתְחַזְיָין אִינוּן דִּמְעִין. בְּאָן זִמְנָא? אֶלָּא בְּזִמְנָא דְּלִבָּא אִתְעֲצִיב. וְרָזָא דָּא "וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ" (בראשית ו, ו) דְּהָא לְלִבָּא מָטָאן מִילִין. מַאי וַיִּתְעַצֵּב? אֶלָּא בְּגִין עִצָּבוֹן דְּאָדָם. וּבְזִמְנָא דְּלִבָּא דָּא אִתְעֲצִיב, נּוֹרָא דָּלִיק תָּמָן וְסָלִיק לְעַיְינִין. כְּדֵין עַיְנִין אִתְלָהִיטוּ וְדִמְעִין אִשְׁתַּפְּכָן לְבַר, וְאִלֵּין מַיִם מָרִים. אֲבָל לְעֵילָא אִית מַיִין עִלָּאִין מְתִיקִין וּבְסִימִין דְּנָגְדִין מֵהַהִיא חָכְמָה סְתִימָאָה. בְּהוּ כְּתִיב "רֹחֲצוֹת בֶּחָלָב יֹשְׁבוֹת עַל מִלֵּאת" (שיר השירים ה, יב). וְרָזָא דָּא דָּגִים שֶּׁבַּיָּם. וַיּוֹסֶף אִתְּמָר בֵּיהּ "בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן" (בראשית מט, כב) וְדָא מָּשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף לְאִשְׁתַּזְּבָא מִמּוֹתָא בִּנְהִירוּ דְּהַהוּא עֵינָא עִלָּאָה.


ביאור נופת צופים.

> סוד הלוחות בסוד שם ב"ן.

וְהָא אֵלִיָּהוּ נְבִיאָה מְהֵימְנָא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, ר' ר', והנה אליהו הנביא הנאמן בא, פתח ואמר, רבי רבי הרמח"ל, וַדַּאי "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דברים לד, יב) אִלֵּין עֲשַׂר אֲמִירָן, אלו הן עשר אמירות. וְדָא "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה" אִלֵּין ה' אֲמִירָן דִּשְׁמָאלָא הם ה' אמירות מצד שמאל שהן כנגד ה' גבורות כמובא בתיקון הקודם. "וּלְכָל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" אִלֵּין ה' אֲמִירָן דִּימִינָא. הם כנגד ה' אמירות שמצד ימין כנגד ה' חסדים. וְרָזָא דָּא וסודם ה"ה ה"ה של של הוי"ה דב"ן יו"ד ה"ה ו"ו ה"ה, "מִזֶּה וּמִזֶּה הֵם כְּתֻבִים" (שמות לב, טו) ימין נכלל בשמאל ושמאל נכלל בימין בסוד הזיווג. ו"ו דָּא שִׁיעוּרָא דְּלוּחוֹת ו"ו הוא שיעור הלוחות שִׁשָּׁה טְפָחִים. בְּרָזָא דָּא לוּחוֹת הָאֶבֶן מִסִּטְרָא בסוד זה מבואר איך לוחות האבן היו מצד דְּשֵׁם ב"ן יו"ד ה"ה ו"ו ה"ה. יו"ד דָּא דְּיוֹ, אֵשׁ שְׁחוֹרָה עַל גַּבֵּי אֵשׁ לְבָנָה. אֵשׁ שְׁחוֹרָה דָּא כֶּתֶר דְּאִיהוּ אוּכָּמָא לְגַבֵּי עִלַּת כָּל הָעִלּוֹת. אש שחורה זה הכתר שהוא חשוך בערכים כלפי עילת כל העילות שהאציל אותו. וְעוֹד, אֵשׁ שְׁחוֹרָה 'כֶּתֶר' וְדָא קָמַץ ניקוד הכתר. אֵשׁ לְבָנָה 'חָכְמָה' וְדָא פָּתַח ניקוד החכמה. וְעוֹד, אַתְוָן אִתְקְרִיאָן מִגּוֹ סֵפֶר, וְדָא שְׁכִינְתָּא דְּאִיהִי סֵפֶר, וְדָא סֵפֶר תּוֹרָה. ועוד, אותיות נקראות מתוך ספר התורה, והן גילוי השכינה הנקראת ספר, וזה סוד היחוד הרמוז "בספר תורה", "ספר" כנגד השכינה ו"תורה" כנגד המלך / ז"א.

> בהשגחת עינא פקיחא, תאיר חכמה סתימה במלכות ולישראל ותתבטל עינא בישא.

וְהָא מט"ט שָׂרָא רַבָּא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' כְּתִיב, והנה מט"ט השר הגדול בא, פתח ואמר, רבי רבי הרמח"ל, כתוב "לִפְנֵי שֶׁמֶשׁ יִנּוֹן שְׁמוֹ" (תהלים עב, יז). הָכָא רָזָא עִלָּאָה. כאן סוד עליון. תָּא חֲזֵי, ה' אוֹר אִינוּן לְקִבְלַיְיהוּ ה' חֹשֶׁךְ. דָּא יְדָא יְמִינָא וְדָא שְׂמָאלָא. בוא וראה, ה' פעמים אור נאמרו ביום ראשון של הבריאה, וכנגדם יש ה' חושך. האור הוא סוד יד ימין, והחושך הוא יד שמאל. כְּדֵין ואז "וַתָּרֶם כִּרְאֵים קַרְנִי" (תהלים צב, יא) קַרְנִי לשון יחיד שהוא סוד השמאל הנכלל בימין. מִתַּמָּן ולעתיד לבוא, משם וּלְהָלְאָה "יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר" (בראשית א, ג). בְּהַהוּא זִמְנָא באותו הזמן של הגאולה "שִׁירוּ לַיהֹוָה שִׁיר חָדָשׁ כִּי נִפְלָאוֹת עָשָׂה" (תהלים צח, א) דָּא נְהִירוּ דְּחָכְמָה סְתִימָאָה בכ"ב אַתְוָן, דְּאִתְּמָר בְּהוּ זהו האור של החכמה סתימאה שיאיר בשכינה שסודה ב"ך אותיות שנאמר "בְּךָ יְבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל וְכוּ' יְשִׂמְךָ אֱלֹהִים כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה" (בראשית מח, כ). אֲבָל תיבת נִפְלָאוֹת, סודה נ' פְּלָאוֹת. וְרָזָא וסוד "יִנּוֹן שְׁמוֹ" (תהלים עב, יז) ינון י'-נו"ן, י' הוא רומז על אריך שאין בו שינה ועליו נאמר "לא ינום ולא ישן שומר ישראל", ונמשל לדגים שאין להם עפעפים ועיניהם פקוחות לעולם. וכן נו"ן בארמית הוא דג, וזה סוד י' נו"ן, אִלֵּין דָּגִים דְּיַמָּא דְּלֵית עֵינָא בִּישָׁא שַׁלִּיט בְּהוּ, וְרָזָא דָּא עֵינָא פְּקִיחָא. אלה הם דגי הים שאין העין הרע שולט בהם, ועין הרע היא מדרגת הקטרוג הגבוהה של הקליפה הניצבת כנגד העין הטובה של הקדושה,  דְּבַאֲתַר דְּעֵינָא דָּא אַשְׁגַּח לֵית עֵינָא בִּישָׁא שַׁרְיָא תָּמָן. שבמקום שהעין הרומזת להשגחה, השגחת אריך אנפין – אין העין רעה שולטת אלא בטלה ומבוטלת.

> המים המתוקים שימשכו מים החכמה ויצילו את משיח בן יוסף ממיתה.

בְּהַהוּא זִמְנָא בזמן הגאולה "הוֹשִׁיעָה לּוֹ יְמִינוֹ וּזְרוֹעַ קָדְשׁוֹ" (תהלים צח, א) דָּא מָּשִׁיחַ בֶּן דָּוִד וּמָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף. דִּבְשַׁעֲתָא דְּאִתְחַבְּרָן כַּחֲדָא, יְמִינָא שַׁלִּיט וּמָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף אִשְׁתְּזִיב מִמּוֹתָא. ובשעה שב' משיחין מתחברים כאחד, הימין שסודו חסד שולט ומשיח בן יוסף ניצל ממות, וְרָזָא דָּא דָּגִים שֶׁבַּמַּיִם, וסוד זה הוא הדגים שבמים. דִּלְתַתָּא אִתְחַזְיָין אִינוּן דִּמְעִין. ולמטה, בעיניים של ז"א נמצאים הדינים ולכן שייך בהם כיסוי עפעפיים ושינה, ולכן נראים בהן הדמעות שסודן גילוי רחמים הממתקים את הדינים. בְּאָן זִמְנָא? אֶלָּא בְּזִמְנָא דְּלִבָּא אִתְעֲצִיב. מתי? באותו הזמן שיש עצבות בלב, וזה סוד וְרָזָא דָּא "וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ" (בראשית ו, ו) דְּהָא לְלִבָּא מָטָאן מִילִין. וזה סוד, שללב שהוא ת"ת וכינוי לז"א מגיעים הדברים. מַאי מהו וַיִּתְעַצֵּב? אֶלָּא בְּגִין עִצָּבוֹן דְּאָדָם, אלא בגלל עיצבון שנמשך מחטא אדם הראשון וגרם לקלקול הבריאה. וּבְזִמְנָא דְּלִבָּא דָּא אִתְעֲצִיב, נּוֹרָא דָּלִיק תָּמָן וְסָלִיק לְעַיְינִין. כְּדֵין עַיְנִין אִתְלָהִיטוּ וְדִמְעִין אִשְׁתַּפְּכָן לְבַר, וְאִלֵּין מַיִם מָרִים. ובזמן שהלב הזה נעצב, אש הדינים מתלהטים, ודמעות נשפכות החוצה, ואלו הם מים מרים, הנמשכים ממרירות הלב. אֲבָל לְעֵילָא אִית מַיִין עִלָּאִין מְתִיקִין וּבְסִימִין דְּנָגְדִין מֵהַהִיא חָכְמָה סְתִימָאָה.  אבל למעלה יש מים עליונים, מתוקים ומבושמים הנמשכים מחכמה סתימאה, שנאמר בהם בְּהוּ כְּתִיב "רֹחֲצוֹת בֶּחָלָב יֹשְׁבוֹת עַל מִלֵּאת" (שיר השירים ה, יב). וְרָזָא דָּא דָּגִים שֶּׁבַּיָּם. וזה סוד דגים שבים, כי ד"ג גימ' ז' שהם ז"ת ומי הים של חכמה סתימאה ממתקים אותם ומעבירים מהם את הדינים לגמרי. וכן דג רומז גם על מדרגת היסוד, וַיּוֹסֶף אִתְּמָר בֵּיהּ נאמר בו "בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן" (בראשית מט, כב) וְדָא מָּשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף לְאִשְׁתַּזְּבָא מִמּוֹתָא בִּנְהִירוּ דְּהַהוּא עֵינָא עִלָּאָה. זה משיח בן יוסף, שהוא במדרגת היסוד, להצילו ממיתה, בעת שתאיר עליו אותה העין העליונה של אריך.