תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא אַרְבְּעִין וְאַרְבַּע דף קכו

תיקוני זוהר תניינא | תִּקּוּנָא אַרְבְּעִין וְאַרְבַּע דף קכו.

תִּקּוּנֵי זֹהַר תִּנְיָינָא – תִּקּוּנָא אַרְבְּעִין וְאַרְבַּע

וְהָא אַבְרָהָם סָבָא חֲסִידָא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דברים לד, יב), אִלֵּין עֶשֶׂר אֲמִירָן ה' לִימִינָא וְה' לִשְׂמָאלָא בְּשֵׁם ב"ן וַדַּאי ה"ה. הָכָא רָזָא "אַף יָדִי יָסְדָה אֶרֶץ וִימִינִי טִפְּחָה שָׁמָיִם" (ישעיהו מח, יג). וְרָזָא דָּא "וְהָיוּ לַאֲחָדִים בְּיָדֶךָ" (יחזקאל לז, יז). דְּשֵׁם ב"ן בֵּיהּ "וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה" (ישעיהו ל, כו) דְּמִיּלּוי אִיהוּ כַּפָּשׁוּט כ"ו כ"ו. וְא' אִיהִי אֶחָד, א' וְאֶחָ"ד הָא י"ד. בְּגִין כָּךְ "לַאֲחָדִים בְּיָדֶךָ" (יחזקאל לז, יז). וְא' אִיהִי י'ו'י' וְדָא כ"ו, תְּרֵין זִמְנִין אֶחָד. וּתְרֵין יָדִין אִינוּן יָד בְּמִילוֹי יָד בְּפָשׁוּט. וְאִינּוּן יָד הַגְּדוֹלָה יָד הַחֲזָקָה – יְמִינָא וּשְׂמָאלָא. כָּל יָד תְּרֵין זִמְנִין אֶחָד דְּאִיהוּ כ"ו. בְּגִין כָּךְ לַאֲחָדִים בְּיָדֶיךָ בִּתְרֵין יָדִין, תְּרֵין אֶחָד כֹּלָּא אִיהוּ ב"ן.

וּתְרֵין זִמְנִין י"ד אִינוּן כ"ח, וְדָא כֹּחַ דְּחָכְמָה, כֹּחַ מָה, חָכְמָה סְתִימָאָה, דְּתָמָן מְקוֹרָא דִּתְרֵין יָדִין אִלֵּין. וְא' בַּהּ אִתְעֲבִידַת שְׁכִינְתָּא אב"ן כְּגַוְנָא דָּא יו"ד ה"ה וא"ו ה"ה. וְרָזָא דָּא "אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים" (תהלים קיח, כב). וּבֵיהּ תְּרֵין זִמְנִין יָד, יהו"ה יו"ד ה"א וא"ו ה"א, יהו"ה יו"ד ה"ה וא"ו ה"ה. וּבֵיהּ אִיהִי גַּן הַמֶּלֶךְ בְגַן סִפְרִין דְּאוֹרַיְתָא, וְדָא לוּחוֹת הָאֶבֶן.

וּתְרֵין יָדִין אִינוּן מָּשִׁיחַ בֶּן דָּוִד וּמָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף לְאִתְחַבְּרָא כְּחַד, תַּרְוַיְיהוּ בְּשִׁקוּלָא חֲדָא יְמִינָא וּשְׂמָאלָא. וְעוֹד, לוּחוֹת הָאֶבֶן מִסִּטְרָא דְּחָכְמָה וְדָא י', אֶבֶן. וְתָא חֲזֵי, רָזָא דְּכֹלָּא צֵרוּפֵי שְׁמָהָן מִתְפָּרְשָׁן בְּכַמָּה רָזִין עִלָּאִין, וְכֹלָּא בִּשְׁמָא קַדִּישָׁא כְּלָלָא דְּכֹלָּא תַּלְיָא. וּבְקַדְמִיתָא מִתְפָּרְשָׁאן צֵירוּפִין לְע"ב בְּרָזָא דִּתְלַת אַתְוָן וְאִינּוּן ע"ב. לְבָתַר שְׁכִינְתָּא אַשְׁלִימַת כֹּלָּא ליהו"ה וְאִינּוּן י"ב צֵירוּפִין. וְרָזָא דָּא תְּרֵיסַר שִׁבְטִין. וּמִצֵּירוּפֵי תְּלָת אַתְוָן אִינוּן ע"ב זְקֵנִים, אֲבָל תְּרֵין אִתְּמָר בְּהוּ "וַיִּשָּׁאֲרוּ שְׁנֵי אֲנָשִׁים" (במדבר יא, כו) וְכוּ'. וְכֹלָּא אִצְטְרִיךְ וַדַּאי לְפוּם דַּרְגִּין רָזִין עִלָּאִין.

וְהָא רַעֲיָא מְהֵימְנָא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' וַדַּאי בְּשַׁעְתָּא דְּקָיְימוּ יִשְׂרָאֵל עַל טוּרָא דְּסִינַי אִתְּמָר בְּהוּ "וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה" (שמות יט, ה). אִית סֶגּוֹל כְּגַוְנָא דָּא ֶ, וְאִית סְגוּלָה דָּא סְגוֹלְתָּא כְּגַוְנָא דָּא  ֒, סֶגּוֹל מִסִּטְרָא דִּתְלַת אֲבָהָן חֶסֶד גְּבוּרָה תִּפְאֶרֶת, סְגוּלָה דָּא אַבָּא וְאִימָּא וְדַעַת דָּא מַזָּלָא דְּבֵיהּ אִתְכְּלִילוּ. וְרָזָא דָּא דִּכְדֵין סְלִקוּ יִשְׂרָאֵל לְדַרְגִין עִלָּאִין עַד אֲרִיךְ אַנְפִּין וַדַּאי. וּמִסִּטְרָא דָּא אֶתְיָהִיב לְהוּ אוֹרָיְתָא בְּקַדְמִיתָא, וּבָהּ לוּחוֹת הָאֶבֶן.


ביאור נופת צופים.

> א', בסוד אחד, בסוד י"ד, בסוד שם ב"ן.

וְהָא אַבְרָהָם סָבָא חֲסִידָא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' והנה אליהו הנביא סבא חסידא בא, פתח ואמר, רבי רבי הרמח"ל, "וּלְכֹל הַיָּד הַחֲזָקָה וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל" (דברים לד, יב), אִלֵּין עֶשֶׂר אֲמִירָן ה' לִימִינָא וְה' לִשְׂמָאלָא בְּשֵׁם ב"ן וַדַּאי ה"ה. אלו עשר הדיברות, כמבואר לעיל והם ה' דיברות לימין וה' דיברות לשמאל ורמוזים בההין של שם בן יו" ה"ה ו"ו ה"ה, באופן שהם כלולים אחד בשני, ימין בשמאל ושמאל בימין. הָכָא רָזָא וכאן סוד "אַף יָדִי יָסְדָה אֶרֶץ וִימִינִי טִפְּחָה שָׁמָיִם" (ישעיהו מח, יג) ארץ ושמים מצד שמאל וימין. וְרָזָא דָּא וזה סוד "וְהָיוּ לַאֲחָדִים בְּיָדֶךָ" (יחזקאל לז, יז) שנכללים אחד בשני להיות אחד. דְּשֵׁם ב"ן בֵּיהּ שהוא גם שם השכינה הנקראת בשם ירח ובה נאמר שתהיה בגדלות ובקומה של ז"א "וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה" (ישעיהו ל, כו) דְּמִיּלּוי אִיהוּ כַּפָּשׁוּט כ"ו כ"ו שם בן הוא שם יהו"ה במילוי ההי"ן, ועולה בגימ' ב"ן, מכאן ששורשו גימ' כ"ו, והמילוי שלו גם כן גימ' כ"ו. וְא' אִיהִי אֶחָד, א' וְאֶחָ"ד הָא י"ד. סוד האות א' היא אחד המעידה על אחדות הבורא והיא בפשטות עולה בגימ' 1. אח"ד גימ' י"ג, והוא הסוד של הא' בהתפשטות, וחיבורם א' ו-י"ג עולה י"ד וזה סוד האיחוד להיות אחד, לכן בְּגִין כָּךְ "לַאֲחָדִים בְּיָדֶךָ" (יחזקאל לז, יז). וְא' אִיהִי י'ו'י' וְדָא כ"ו, תְּרֵין זִמְנִין אֶחָד. ועוד, גוף האות א' מורכב מאותיות י'ו'י', ובגימ' עולה כ"ו כמנין שם הוי"ה, וכן פעמים אח"ד, וּתְרֵין יָדִין אִינוּן יָד בְּמִילוֹי יָד בְּפָשׁוּט ב' אותיות א' בכתיבת י'ו'י, הם ב' כ"ו שבשם ב"ן בסוד הפשוט והמילוי. כל אחת מהאותיות א' עצמן – הן בסוד י"ד כמבואר לעיל. אם כן, שני הידים הם כנגד א' אחת שעולה כ"ו בפשוט של שם ב"ן, וא' אחת שעולה כ"ו כנגד המלוי של שם ב"ן וְאִינּוּן וב' הידים הן "יָד הַגְּדוֹלָה" "יָד הַחֲזָקָה" – יְמִינָא וּשְׂמָאלָא. כָּל יָד תְּרֵין זִמְנִין אֶחָד דְּאִיהוּ כ"ו. וכל יד היא ב' פעמים אח"ד, וב' פעמים אח"ד עולה כ"ו. בְּגִין כָּךְ לכן נאמר "לַאֲחָדִים בְּיָדֶיךָ" בִּתְרֵין יָדִין, תְּרֵין אֶחָד כֹּלָּא אִיהוּ ב"ן בשתי ידים, שני אח"ד והכל רמוז בסוד שם ב"ן.

> סוד הידיים היוצאים ממקורן בחכמה סתימאה.

וּתְרֵין זִמְנִין י"ד אִינוּן כ"ח, וְדָא כֹּחַ דְּחָכְמָה, כֹּחַ מָה, חָכְמָה סְתִימָאָה, דְּתָמָן מְקוֹרָא דִּתְרֵין יָדִין אִלֵּין. ופעמים י"ד הם כ"ח, והם אותיות כ"ח שבשם חכמה – כ"ח מ"ה, שהיא חכמה סתימאה, ששם מקורן של אלה שני הידים. וְא' בַּהּ אִתְעֲבִידַת שְׁכִינְתָּא אב"ן כְּגַוְנָא דָּא וכשהשכינה שהיא שם ב"ן מקבלת את האות א' נעשית אב"ן כזה, יו"ד ה"ה וא"ו ה"ה. וְרָזָא דָּא וזה סוד "אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים" (תהלים קיח, כב). וּבֵיהּ תְּרֵין זִמְנִין יָד, ובו, ב' צירופים ובהם י"ד אותיות: יהו"ה יו"ד ה"א וא"ו ה"א, יהו"ה יו"ד ה"ה וא"ו ה"ה. וּבֵיהּ אִיהִי גַּן הַמֶּלֶךְ בְגַן סִפְרִין דְּאוֹרַיְתָא, וְדָא לוּחוֹת הָאֶבֶן. וכן אב"ן עולה בגימ' ג"ן ובה היא הגן המלך, בסוד ג"ן פרשיות התורה, וזה סוד לוחות האבן.

וּתְרֵין יָדִין אִינוּן ושני הידיים הם מָּשִׁיחַ בֶּן דָּוִד וּמָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף לְאִתְחַבְּרָא כְּחַד שיתחברו כאחד, תַּרְוַיְיהוּ בְּשִׁקוּלָא חֲדָא יְמִינָא וּשְׂמָאלָא. שניהם בשיקול אחד של ימין ושמאל.

וְעוֹד, לוּחוֹת הָאֶבֶן מִסִּטְרָא דְּחָכְמָה וְדָא י', אֶבֶן. ועוד, לוחות האבן, מצד החכמה, והחכמה היא י', והיא גם סוד האבן.

> ע"ב צירופים בסוד ע"ב זקנים.

וְתָא חֲזֵי, רָזָא דְּכֹלָּא צֵרוּפֵי שְׁמָהָן מִתְפָּרְשָׁן בְּכַמָּה רָזִין עִלָּאִין, וְכֹלָּא בִּשְׁמָא קַדִּישָׁא כְּלָלָא דְּכֹלָּא תַּלְיָא. בא וראה, סודם של כל צירופי השמות, מתפרשים בכמה סודות עליונים, וכולם נכללים בשם יהו"ה שהוא כללות כולם. וּבְקַדְמִיתָא מִתְפָּרְשָׁאן צֵירוּפִין לְע"ב בְּרָזָא דִּתְלַת אַתְוָן וְאִינּוּן ע"ב. ובתחילה, מתחלקים הצירופים לע"ב בסוד של ג' אותיות יה"ו והם סה"כ ע"ב צירופים. לְבָתַר שְׁכִינְתָּא אַשְׁלִימַת כֹּלָּא ליהו"ה וְאִינּוּן י"ב צֵירוּפִין. אח"כ השכינה משלימה הכל ליהו"ה, ום י"ב צירופים של שם. וְרָזָא דָּא תְּרֵיסַר שִׁבְטִין. וזה סוד י"ב שבטים. וּמִצֵּירוּפֵי תְּלָת אַתְוָן אִינוּן ע"ב זְקֵנִים, אֲבָל תְּרֵין אִתְּמָר בְּהוּ צירופי ג' האותיות כדלעיל הם סוד ע"ב זקנים שהיו במדבר, ע' שנאספו ע"י משה ושניים, אלדד ומידד שהתנבאו במחנה שנאמר "וַיִּשָּׁאֲרוּ שְׁנֵי אֲנָשִׁים" (במדבר יא, כו) וְכוּ'. וְכֹלָּא אִצְטְרִיךְ וַדַּאי לְפוּם דַּרְגִּין רָזִין עִלָּאִין. והכל צריך ודאי לפי מדרגות הסודות העליונים.

>  אבן, סגול וסגולתא.

וְהָא רַעֲיָא מְהֵימְנָא אָתֵי פָּתַח וְאָמַר, ר' ר' והנה משה הרועה הנאמן בא, פתח ואמר, רבי רבי הרמח"ל, וַדַּאי בְּשַׁעְתָּא דְּקָיְימוּ יִשְׂרָאֵל עַל טוּרָא דְּסִינַי אִתְּמָר בְּהוּ בשעה שעמדו ישראל על הר סיני נאמר בהם "וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה" (שמות יט, ה). אִית סֶגּוֹל כְּגַוְנָא דָּא ֶ יש סגול כגון זה ֶ ,  וְאִית סְגוּלָה דָּא סְגוֹלְתָּא כְּגַוְנָא דָּא  ֒, ויש סגולה – זו סגולתא כגון זו: ֒, סֶגּוֹל מִסִּטְרָא דִּתְלַת אֲבָהָן סגול הוא מצד ג' אבות שהם חֶסֶד גְּבוּרָה תִּפְאֶרֶת, סְגוּלָה דָּא אַבָּא וְאִימָּא וְדַעַת דָּא מַזָּלָא דְּבֵיהּ אִתְכְּלִילוּ. סגולה זו אבא ואימא, ודעת היא בסוד המזלא שנכללו בה. וְרָזָא דָּא דִּכְדֵין סְלִקוּ יִשְׂרָאֵל לְדַרְגִין עִלָּאִין עַד אֲרִיךְ אַנְפִּין וַדַּאי. וסוד זה כאשר ישראל עלו למדרגות העליונות עד אריך אנפין ודאי, וּמִסִּטְרָא דָּא אֶתְיָהִיב לְהוּ אוֹרָיְתָא בְּקַדְמִיתָא, וּבָהּ לוּחוֹת הָאֶבֶן. ומצד זה ניתנה להם התורה בתחילה, ובה לוחות האבן.